תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 18 | אלף מה-מו | הדף היומי

98

הדף היומי בתע"ס חלק י"א שיעור 18 סיכום עמודים אלף מה-מו

היום למדנו על השמועה הג' וראינו כמה שינויים בשמועה ג' משמועה ב'. ששמועה ג' גם מדבר מצד האורות.

בשיעור הקודם למדנו על שמועה ב'. בשיעור שלפניו למדנו על שמועה א'.

שמועה א' היא מצד הכלים שאותה אנו לומדים בעיבור.

שמועה ב' היא מצד התלבשות אורות בכלים.

מה הדבר המיוחד שמלמד אותנו כאן? מה העניין כאן?

אלא הוא אומר לנו שהוא אומר לנו שצריכים לבנות עיבור.

מה זה עיבור?

עיבור זה אומר שאני מייצר הכנה שהיא מוקדמת ללידה. בעולם הנקודים לא עשינו את זה.

בעולם אצילות צריך לעשות עיבור כדי לבנות את הנולד.

מי זה נולד?

תמיד אנחנו מולידים בחינה שצריכה להמשיך לעשות עבודה כי יש לנו תפקיד. כל מה שיצאנו מהאינסוף זה כדי לעשות עבודה.

איזה עבודה?

לבנות כלים.

איזה כלים?

כלים דאור חוזר.

הכלים שהיו לנו בעיגולים שזה רק רצון לקבל בעל מנת לקבל הם לא מספיק טובים אחרי הבחירה ביתר דביקות.

בחרנו ביתר דביקות אי אפשר לקבל בכלים שהיו לנו קודם הם הפכו להיות רק חומרי גלם העיגולים כדי לבנות כלים חדשים.

כשבאנו לבנות כלים אז בנינו בגלגלתא ע"ב ס"ג כלים. אבל גלגלתא ע"ב ס"ג הספיק רק כלים של ט' ראשונות.

כשבאנו לתקן ממש את עצם המלכות ראינו שאנחנו לא יכולים לתקן כלים באופן רגיל רק לקבל בעל מנת להשפיע אלא היינו צריכים לעשות חלוקה בכלים.

איזה חלוקה?

של קטנות וגדלות.

אז אמרנו נתקן קודם את הכלים דקטנות שהם רצון להשפיע ורק אח"כ את הכלים דגדלות.

מה זה קטנות?

שאני מוותר על הרצון הפרטי שלי ואני משתמש עם רצון קטן שהוא רק רצון להשפיע ולא עם רצון גדול שהוא רצון לקבל ​​ מה שנתן לי הבורא

אז חילקתי את הרצון בצמצום ב' לגו"ע ואח"פ.

באתי להשתמש בגו"ע והיה מצוין בעולם הנקודים. היה מצוין.

מה זה היה מצוין?

עשיתי תיקון קוים בג"ר דנקודים.

ואח"כ באתי לקבל באח"פ בגדלות. נשברתי.

אמרתי רגע אז יש פה קצת בעיה. כי אני רואה שאני לא יכול לעשות מעבר כזה מקטנות לגדלות.

זה לא מספיק החלוקה של צמצום ב' להיות קטן להשתמש בגו"ע ואח"כ בגדלות להשתמש באח"פ.

אז בא עולם אצילות ואמר בוא נעשה דבר חדש. בוא נעשה עוד תכונה. עיבור. לפני שאני מוליד את הקטנות אני כבר אתן לקטנות איזה שהוא בחינה כזאת שלא מאפשרת לו לעשות גדלות ישר בצמצום א' אלא נעשה עוד שלב.

איזה עוד שלב נעשה?

גדלות דקטנות. או גדלות דהשפעה

יש השפעה. יש קבלה. ונעשה באמצע בחינה אמצעית שזה נקרא גדלות אבל במסגרת השפעה שקוראים לזה גם אח"פ דעליה. לא אח"פ במקומם. כי אם היה לי גו"ע ואח"כ אח"פ במקומם אז ​​ נשברתי.

מה אני יעשה?

אני יעשה גו"ע ואני יעשה אח"פ דעליה.

אומר מה זה אח"פ דעליה?

לא מכירים כזה דבר. אומר בגלל שלא מכירים אני צריך תכנון מחדש. התכנון מחדש זה נקרא עיבור. אז בעיבור אני צריך לבנות.

מה אני צריך לבנות?

כמו שבנו קודם כלים דעיגולים ואח"כ אור חוזר. אומר אותו דבר פה. אני צריך גם כלים דקטנות וגם כלים דגדלות. אני צריך לבנות אותו בעיבור בשתי צורות. גם את הכלים שלו וגם את המוחין שלו.

איך אני אבנה את זה?

אומר ע"י ב' עיבורים

עיבור אחד לקטנות עיבור אחד לגדלות.

לכן יש לנו ב' עיבורים. העיבור לגדלות כולל שני דברים. כלים של הגדלות והמוחין של הגדלות. והקטנות היא הכלים.

והמוחין של הכלים האלה כדי שבכלל יהיו כלים זה נקרא הארת כלים. הארת כלים זה לא ממש מוחין לכן לא ​​ מפרידים גם בתוך העיבור לשניים. בתוך הקטנות הזאת לשניים.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 18 חלק יא\תמונה שיעור 18 חלק יא b.jpg

אז מה יוצא שיש לנו ב' עיבורים. עיבור אחד. בעיבורים הרי צריך תכנון מחדש. אז מה עשינו בעיבור. עשינו עיבור א' לצורך כלים שזה לקטנות.

ועיבור ב' לצורך גדלות. והגדלות הזאת גם מתחלקת לשתיים לכלים שזה אח"פ ואורות. ולכם העיבור ב' מתחלק לשתיים שהוא יקרא גם ב' וג' או עיבור א' של עיבור ב' ועיבור ב' של עיבור ב'.

אנחנו מתעסקים כרגע בעיבור הראשון.

ומי נותן לנו את הכלים?

אז למדנו שיש לנו ב' שורשים. שורש הכלים ושורש התלבשות אורות בכלים שזה נקרא מוחין.

גדלות זה התלבשות אורות בכלים. זה העיקר שלו. אז זה יהיה מצד המוחין.

ועיבור א' זה מצד הכלים.

אז אני מסתכל מי השורש לכלים?

גלגלתא.

שורש להתלבשות אורות בכלים?

ע"ב.

ובעולם אצילות שורש לכלים?

א"א.

שורש להתלבשות אורות בכלים?

זה או"א.

אז שורש לכלים זה א"א. שורש להתלבשות אורות בכלים זה או"א.

אז כשאני ארצה ללמוד על עיבור א' אני אלמד בעיקר מא"א.

כשאני ארצה ללמוד על עיבור ב' אני אלמד מאו"א.

עכשיו הוא אומר רק רגע יש לי פה עוד איזה שהיא בעיה.

כשאני הולך להוליד קטן אני לא יכול להוליד אותו בלי ראש. אני צריך לשים לו ראש. ויותר מזה צריך לבנות כבר בכלים דקטנות את העיבור ב' בכוח.

אז הוא אומר בעיבור א' יש לי גם שתי בחינות:

בחינה אחת שהיא כלים ובחינה אחת שזה אורות. אבל אורות יהיו רק בכוח וכלים יהיו בפועל. ולכן את כל בחינת האורות שאני לומד אני לומד רק בכוח.

אז הוא אומר בא בעל הסולם ואומר תראה האר"י הקדוש כתב לנו שלוש שמועות איך נוצר העיבור הזה. איך נבנו הכלים של ז"א בקטנות זה מה שמעניין אותי עיבור א'.

אז הוא אומר אני לא מדבר על עיבור ב' אני מדבר על עיבור א' אבל אני מדבר מג' שמועות אז שמועה א' שלי תהיה מצד הכלים ושמועה ב' שלי לא תהיה מצד האורות אלא מצד האורות בכוח שיש בעיבור א'. זה יהיה שמועה ב'.

ושמועה ג' גם תהיה מצד האורות.

למה אני צריך שתיים מצד האורות?

כי גם בזה יש באופן כללי ועם פירוט. וזה יהיה לכאורה דומה למה שאני אלמד בעיבור ב' ולכן מדבר איתי קצת על או"א אבל אני צריך לדעת שיש הבדל ביניהם ואנחנו מדברים רק על עיבור א'.

אבל בגלל שהוא כבר צריך להכין את העובר בכוח לעיבור ב' כי הוא צריך להיוולד עם ראש אז הוא מוליד בכוח גם את צד ההתלבשות אורות בכלים.

ולכן יש לנו את ב' השמועות שפירטנו אותם בשיעור הארוך יותר. אז מי שרוצה ללמוד את כל הפירוט ילמד בשיעור הארוך אבל מה שאותנו ימשיך לעניין זה בעיקר מצד הכלים. כי מה שאנחנו בונים זה בעיקר את הכלים. ועל הכלים כבר למדנו שהוא נבנה באופן הזה:

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 18 חלק יא\תמונה שיעור 18 חלק יא c.jpg

​​ 

 

בשמועה ב' ושמועה ג' הוא נתן לנו עוד הבחנות רק שנוכל לסבר את האוזן שלא נשאר ריקים גם בשיעור הזה אז אמר בשמועה הב' אמר לנו שהראש של ז"א שהוא רק בכוח C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 18 חלק יא\תמונה שיעור 18 חלק יא a.jpg

 

אבל כשהוא בא לפרט את זה יותר הוא אמר לנו רגע אם אני מדבר כבר מצד התלבשות אורות בכלים אז תדע לך שכל הגוף כל הו"ק נעשה רק מהיסוד.

למה?

כי יסוד הוא קו אמצעי. לכן הכל נעשה מהיסוד. כל הגוף.

ומהראש. הראש בכלל נעשה מש"ע דנה"י שעלו לחג"ת שהם התכללו בת"ת.

אז אלה שני השינויים העיקרים שהיו בשמועה ג'. אבל אנחנו לא נתעסק בזה כל כך הוא הזכיר את זה כי האר"י אמר את זה. ולכן אנחנו נתייחס בעיקר בלימוד שלנו לשמועה הא'.

סיכום בנקודות:

  • בשיעור הקודם למדנו על שמועה א' ושמועה ב'. ששמועה א' היא מצד הכלים. שמועה ב' מצד התלבשות אורות בכלים.

  • בשיעור זה אנו לומדים על שמועה ג' ועל היחס בין כל ג' השמועות.

  • עולם אצילות יצא כדי לאפשר את המשך בניית כלים דקדושה שהיסוד שלהם הוא הבחירה ביתר דביקות. בעולם הנקודים לא הצלחנו רק ע"י חלוקה לקטנות וגדלות דהיינו לרצון להשפיע ורצון לקבל אלא שהיינו צריכים גם רצון לקבל שבמסגרת ההשפעה הנקרא אח"פ דעליה. ולצורך כך באה בחינה נוספת בעולם האצילות הנקראת עיבור.

  • העיבור מתחלק ​​ לשניים עיבור א' לצורך הכלים ועיבור ב' לצורך התלבשות אורות בכלים דהיינו לצורך גדלות.

  • אנו מתעסקים בעיקר בעיבור הא' לצורך כלים ולכן נדבר בעיקר ממי שמהווה את שורש הכלים בעולם אצילות שהוא א"א ובעיקר מנה"י דא"א שעליו מלביש ז"א.

  • למרות שמדובר רק בעיבור א' אנו מדברים גם מהמוחין שייווצרו לו במדור העליון שהוא ביסוד דבינה שברחם מוחין אלה הם רק בכוח ולא בפועל.

עד כאן היום. תודה רבה.

 


ש.ב תע"ס חלק י"א שיעור – 18
1. בשיעור הקודם למדנו על שמועה א' ושמועה הב' . ששמועה א' מצד הכלים שמועה ב' מצד התלבשות אורות בכלים.

2. בשיעור זה אנו לומדים על שמועה הג' ועל היחס בין כל ג' השמועות.

3. עולם האצילות יצא כדי לאפשר את המשך בניית כלים דקדושה שהיסוד שלהם הוא הבחירה ביתר דבקות. בעולם הנקודים לא הצלחנו רק על ידי חלוקה לקטנות וגדלות דהיינו לרצון להשפיע ורצון לקבל, אלא שהיינו צריכים גם רצון לקבל שבמסגרת ההשפעה הנקרא אח"פ דעליה, ולצורך כך בא בחינה נוספת מעולם הנקודים הנקראת עיבור.

4. העיבור מתחלק לשניים. עיבור א לצורך הכלים ועיבור ב לצורך התלבשות אורות בכלים, דהיינו לצורך גדלות.

5. אנו מתעסקים בעיקר בעיבור הא' לצורך כלים ולכן נדבר בעיקר ממי שמהווה את שורש הכלים בעולם האצילות שהוא א"א, ובעיקר מנה"י דא"א שעליו מלביש ז"א.

6. למרות שמדובר רק בעיבור א' אנו מדברים גם מהמוחין שיווצרו לו במדור העליון שהוא ביסוד דבינה שברחם. מוחין אלו הם רק בכוח ולא בפועל.

אין תגובות

להגיב