תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 23 | אלף נה-נו | הדף היומי

137

הדף היומי בתע"ס חלק י"א שיעור 23 סיכום עמודים אלף נה-נו

מה למדנו היום?

התחלנו ללמוד את נושא הצלם.

מה זה צלם?

צלם זה לבושי מוחין שהעליון עושים לתחתון.

מה זה לבושי מוחין?

לבוש זה כמו גוף.

רק יש לבושים למוחין ויש לבושים לגוף.

הלבושים לגוף זה צד הלב.

לבושים של הראש זה צד התודעה. לתודעה הזאת קוראים ישסו"ת.

אנחנו רוצים להלביש את המוחין שהיא ההארה בסוג של היגיון. סוג של תודעה. בתבנית מחשבה. תבניות המחשבה שלנו שיש לנו למעלה בעליון. תבניות המחשבה הללו הם תבניות מחשבה שהעליון נותן לנו.

אנחנו לא ממציאים לבד תבניות מחשבה.

נתנו לנו גם אפשרות להמציא תבניות מחשבה לבד ע"י הדמיון שלנו. אז יש אנשים שממציאים כל מיני דמיונות. ופה אומרים לנו לא ככה צריך לפעול.

העליון נותן לך לא רק את האור אלא גם את התבניות המחשבה שאתה צריך לחשוב דרכן.

ותבניות המחשבה האלה שהעליון נותן לתחתון הם נקראים לבושי מוחין. המוחין ניתנים עם לבושים.

כמובן שככל שהתחתון יוכל להתחבר ללבושים האלה של העליון. להגיונות של העליון אז הוא יוכל להבין אותו.

איך נעשה הלבוש מוחין הזה?

שואלים מי הוא הדוחה את האור כשהאור חוזר המלביש הוא צלם?

כמובן שכשזה נעשה בעליון אז המסך של העליון דוחה.

כשלמדנו על הצלם מה אמרנו? מה זה ההיגיון הזה?

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 23 חלק יא\תמונה שיעור 23 חלק יא a.jpg

כאשר העליון עושה זיווג דהכאה אז הזיווג דהכאה שהוא עושה ההכאה היא מאפשרת לפנות למקום אחר בנפש.

כי המקום האוטומטי בנפש הוא המקום של תן לי לרצון לקבל שלי. זה האוטומט שלי.

כשאני עוצר את האוטומט זה מאפשר לי לבוא להסתכל על ערך יותר פנימי שלי. לקשור את זה לאידאל.

כל הגיון נכון היגיון אמיתי צריך לקשור בין הרצון לקבל שלי לבין האידאל. שככה בונים היגיון נכון.

אז אני חייב לעצור לשאול מה האידאל שלי? מה הערכים שאותם אני רוצה לחיות?

זה שעכשיו אני רוצה לאכול שוקולד או עכשיו אני רוצה לשתות כוס תה.

איך זה קשור לאידאל שלי?

תעצור רגע זה שאתה רוצה את זה זה לא אומר כלום זה לא הגיון. זה הגיון של בהמה לא של בן אדם.

היגיון של אדם חייב להתקשר לערכים שלו היגיון של בהמה אני צריכה להתקיים אז היא פועלת לקיום שלה פועלת לפי מה שבא לה. העיקר שאני נהנית מזה היא אומרת.

אבל אדם יש לו ערך. אדם בחר ביתר דביקות אז הוא חייב לחבר את זה ליתר דביקות. חייב לקיים את הערך.

או למשל אדם החליט אני רוצה להיות אדם שלוו. ההיגיון שלך צריך לחבר בין הרצון שלך עכשיו לשתות כוס תה לבין הרצון שלך לשלווה .

אבל אני לא מרגיש את הרצון שלי של השלווה.

נכון. תעצור רגע את הרצון שלך לשתות כוס תה ותשאל את עצמך זה מתחבר לשלווה או לא?

אם לא תהיה במתח כל הזמן למה לא נעשה רצוני כי אתה לא תוכל לקבל את הרצון החיצוני שלך גם אם תקבל אותו באופן זמני הוא יזיק לך אח"כ.

לכן העליון נותן לך גם את ההיגיון איך לחשוב. אומר לך לאיזה ערכים אתה צריך לחבר את הרצון שלך. אלה תבניות המחשבה שלך תחשב ככה.

למשל איזה תבנית מחשבה העליון נתן לנו?

שמשה רבינו הוריד לנו מהר סיני אומר לך אתה צריך להאמין שיש בורא שנותן לך הכל בצורה שלמה.

אני לא מרגיש כך.

אתה לא מרגיש ככה כי אתה חושב בהיגיון לא נכון.

אם תחשב בהיגיון נכון אז ככה אתה צריך לחשוב.

אז בן אדם שואל את עצמו איך אני אחשוב ככה? אני לא מרגיש ככה.

אז תעצור את ההרגשה שלך האוטומטית ותחפש את ההיגיון הזה בתוכך.

למה?

כי העליון נתן לך את זה.

איך אני יודע שהעליון נתן לי את זה?

הוא סיפר לי. העליון סיפר לי בתורה דרך רבותי הוא אמר לי תראה יהודי יקר זה ההיגיון שלך אתה צריך להאמין שהבורא נתן לך הכל.

יש לך עוד הגיון שאתה צריך לאהוב את הבורא.

אתה צריך לחשוב דרך זה שאני אוהב את השם.

אומר אני לא אוהב אותו אני לא מכיר אותו מה אתה רוצה ממני? את מי אני יאהב?

תחפש את המקום שלך שאתה אוהב אותו.

אומר לך שאתה צריך לחשוב שכשהחברים הולכים בדרך צריכים ללכת בלב אחד.

אומר איזה לב אחד?

אני לא מרגיש. אני מרגיש שהלב שלי הוא הלב שלי והלב שלו הוא הלב שלו אני לא מרגיש את הלב שלו.

מה זה עוד לב אחד אתה אומר לנו לא מרגיש לב אחד.

יש לך היגיון כזה אתה צריך למצוא אותו אצלך.

למה?

כי העליון נתן לך אותו.

אתה לא ממציא את ההיגיון לבד,

אומר יש לי רעיון.

רגע אתה מגלה רעיון שהעליון נתן לך?

כל האומר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

מי זה אומרו?

העליון שלך.

אתה אומר בשם עצמך רק?

כי אתה רוצה את גאוותך האישית.

ההתחברות לעליון היא התחברות שמאפשרת לי לקבל את הצלם ממנו.

מה זה הצלם אם כך?

בצלם יתהלך איש כתוב.

בלי ההיגיון של העליון אתה לא יכול לזוז ממקומך. אתה דוחף את האוטו מבפנים. וגם ההיגיון הזה הוא היגיון שנתן לך העליון אתה רק לא מרגיש אותו זה האוטומט.

האוטומט האידיאליסטי.

אז זה נקרא צלם.

עכשיו הצלם הזה נקרא אחוריים כלפי העליון.

למה אחוריים?

כי כלפי העליון זה לא ההיגיון של העליון.

מה ההיגיון של העליון?

לא יודעים.

מתי נדע?

אף פעם לא נדע.

אז אין לי מה לשאול למה הוא עשה ככה? מה ההיגיון שלו שהוא ברא את העולם?

איך אני יכול לדעת?

אתה לא תדע אף פעם.

למה?

זה מעליך.

מה אני יכול לדעת?

רק את ההיגיון שהוא רצה שאני אחשוב דרכו.

איך אתה רוצה שאני אחשוב הבורא?

שהכל צפוי והרשות נתונה?

אומר כן.

אני לא מבין הבורא.

​​ אתה לא מבין תחפש עד שתבין.

איפה אני אחפש?

בנפש אצלך יש את ההיגיון הזה אני נתתי לך תחפש אותו.

ההיגיון של העליון זה השלמות שאליה אתה צריך להתחבר במסירות נפש ובאמונה.

אתה לא יכול לקבל את זה בשכל בדעת.

אתה צריך לקבל את זה באמונה. וזה מה שהעליון נותן לתחתון.

עוד הוא אומר מאיפה הוא נותן את זה? מי נותן את זה לתחתון?

הוא אומר יש ג' בינות:

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 23 חלק יא\תמונה שיעור 23 חלק יא b.jpg

איזה ג' תבונות? הוא קורא לזה שהעליון נותן לתחתון:

יש את הבינה הזאת בינה הראשונה

יש את התבונה הזאת תבונה שניה

ויש את התבונה שלישית שהיא מה שניתנת לתחתון שזה מפה ניתן הצלם רק מתבונה הג'.

תבונה א' תבונה ב' תבונה ג' נקרא לה א' ב' ג' כי כך הוא קורא לה בתע"ס.

לפעמים הוא קורא לה תבונה הב'.

למה?

כי הוא מדבר רק על ישסו"ת. כי היא העליון של ז"א.

אז מה זה הצלם האלה?

הם נקראים לבושי מוחין. שהם נקראים גם נה"י שהם נקראים גם אור חוזר .

מה שהעליון עושה לתחתון. וזה נקרא תבונה הג'.

עוד אומר לנו שבצלם הזה יש ג' בחינות:

הצלם הזה בהתחלה בקטנות הוא ניתן כפנימי (צ') והל"ם הם בחינת מקיפים.

ביניהם יש מקיף של הל' שאני יכול להכניס אותו פנימה למדרגה בגדלות ויש צד שאני לא יכול להכניס.

שואל פה או אומר פה...

אדם צריך לבד לחפש מה תפקידו בעולם...

לבד?

איך יחפש לבד?

ואם יחפש לבד למה אתה אומר לנו את זה?

למה אתה לא מחפש לבד?

בשביל מה אתה במגע איתנו?

ואם אתה לבד למה אתה צריך עיניים לראות החוצה?

ולמה מוח כדי לקבל מלמעלה?

איך לבד?

הרי הולידו אותך.

למה לא הולדת את ​​ עצמך? אם אתה רוצה לבד

איפה ההיגיון של הקיום שלך הרי גם אותו קיבלת מהעליון שלך כשהולידו אותך.

איך לבד?

אבל יכול להיות שמה שמתכוון החבר היקר שהוא מתכוון שאתה צריך לקבל אחריות לגלות את מה שנתנו לך מלמעלה לבד ואל תחשוב שמלמעלה יכולים לעשות את זה בשבילך.

למעלה נתנו לך וצריכה להיות גם יגיעה ממך כי לבוא ליחד זה לא מספיק שהעליון נותן.

העליון נתן כמו במתן תורה אבל לך נשאר תפקיד ללמוד לקבל.

איך אני יקבל?

אם אני אגלה בעצמי את המקום הזה של העליון.

איזה צד לא נכנס?

הם' דצלם לא נכנס.

שואלים עוד אם העליון נותן לתחתון היגיון אז באיזה כלי התחתון מקבל את זה?

בראש.

בראש שלו הוא צריך לעשות זיווג דהכאה על זה ונתנו לו כוח של בחירה ואז מגלים לו את ההיגיון הזה מפעם לפעם אם הוא עושה לעצמו סביבה ראויה לזה.

ואז כשמראים לו את ההיגיון או שהוא מתרגז ואומר עזבו אותי כי הוא צריך להתאמץ כדי לקבל היגיון חדש ולדחות את היגיון קודם שלו.

אז או שהוא מתרגז כי מטרידים אותו רוצים להאיר אותו להיגיון האמיתי או שהוא יודע להתמסר ולקבל ולהיות מודרך

האם צריך לבחור בכך?

כן צריך לבחור בכך. בלי לבחור בזה זה לא מתקבל באמת בהסכמה פנימית

אי אפשר להכריח את ההיגיון הזה לכן צריך לתת לאדם לעבוד כדי להגיע להיגיון הזה.

את הצ' לא צריך

את הל' כן צריך

את הם' ממילא אי אפשר

כיצד נדע שזה מה שצריך לעשות?

ישאל את העליון שלו.

מפעם לפעם יבדוק האם אני עדיין דבוק לעליון שלי? או שגיליתי תורה חדשה שהיא רק שלי?

איך יכול להיות דבר שהוא הם' למשל שהיא מקיפה ואין אופציה לקבל אותה?

כי אם אתה תקבל אותה אתה תהיה נפרד מהעליון ולא תהיה קשור לעליון. היא קושרת אותך בקשר של אמונה לעליון.

תמיד נשאר לך חלק שאתה צריך להאמין בעליון.

סיכום בנקודות:

  • ישנם ג' תבונות בחיבור בין או"א לצורך הולדת זו"ן. שהם בינה של או"א. תבונה של ישסו"ת. ותבונה שעושה ישסו"ת בשביל ז"א.

  • היום למדנו את מושג הצלם שהוא בחינת האור חוזר שהעליון עושה עבור התחתון. והוא גם הנקרא לבושי מוחין. ונקרא גם נה"י.

  • הצלם שנותן העליון לתחתון הם בבחינת אחוריים לעליון היות והזיווג שעושה הוא במדרגה תחתונה ממנו שמתאימה לתחתון.

  • צלם הוא גם צורה של היגיון דהיינו תבניות מחשבה שהעליון נותן לתחתון למשל לדרכי העבודה. צריך להיות ליהודי היגיון של פעולה בגשמיות ותוצאה בפנימיות ברוחניות. שהם נקראים עולם הזה ועולם הבא שעבודה בעולם הזה והפירות בעולם הבא.

  • צלם מורכב משלוש בחינות צ' שהוא מתקבל בקטנות כאור פנימי. ל' ום' הם בחינת מקיפים. כאשר את הל' במצב הגדלות אפשר להשיג ואילו הם' נשאר בבחינת ראש כמקיף.

עד כאן היום. תודה רבה.

 

 


שיעור 23 תע"ס י"א עמודים סיכום בנקודות דף אלף נה-נו
1. ישנם ג' תבונות בחיבור בין אוא' לצורך הולדת זו"ן. שהם בינה של אוא' תבונה של ישסות ותבונה שעושה ישסות בשביל ז"א.
2. היום למדנו את מושג הצלם שהוא בחינת האור חוזר שהעליון עושה עבור התחתון , והוא גם הנקרא לבושי מוחין. ונקרא גם נהי.
3. הצלם שנותן העליון תחתון הם בבחינת אחוריים לעליון היות והזיווג שעושה הוא במדרגה תחתונה ממנו שמתאימה לתחתון.
4. צלם הוא גם צורה של הגיון דהיינו תבניות מחשבה שהעליון נותן לתחתון. למשל: לדרכי העבודה צריך להיות ליהודי הגיון של פעולה בגשמיות ותוצאה בפנמיות , ברוחניות. שהם נקראים עוה"ז ועוה"ב. שהעבודה בעולם הזה והפירות בעוה"ב.
5. צלם מורכב מ 3 בחינות :צ- שהוא מתקבל בקטנות כאופ'
לם – הם בחינת מקיפים כאשר את ה ל במצב הגדלות אפשר להשיג, ואילו ה ם נשאר בבחינת ראש כמקיף.

אין תגובות

להגיב