תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 35 |אלף קצ"ג-קצ"ד הדף היומי

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ב שיעור 35| אלף קצ"ה-קצ"ו | הדף היומי

אז למדנו חזרנו קצת על השיעור הקודם והזכרנו שכל התפקיד של ז"א בעולם התיקון דהיינו כשאדם בא לתקן את עצמו בעולם והוא אומר עכשיו אני רוצה להשתמש בזמן במצב נפשי שהוא מצב של תיקון אומר אני רוצה לעשות תשובה. אני רוצה לתקן את עצמי.

אז אומרים לו תראה המצב של הקלקול שלך כולל ג' מצבים הוא כולל מצב של תכנון, מצב של היכולת שלך של גדילה שנקרא מדרגת הרוח של מצבי חינוך וגם גדלות. דהיינו אז רק אחרי השלבים האלו תבוא למצב של גדלות.

אומר למה?

כי ככה היית במצב שכשבאת לפעול בצורה שלמה קלקלת.

אז בוא תחזור למצב של עולם הנקודים ששם קלקלת ותראה איך מתקנים.

אז התיקון חייב להיות לעיבור ליניקה ולגדלות.

גם למצב של התכנון שלך שהיה לא טוב.

אומר מה מה היה התכנון שלי?

לא שמה בכלל לא היה לך תכנון.

מה עשית שם?

כל מה שבא עשית.

אמרת לא צריך תכנון לא היה עיבור ​​ שאמר שכל הפרטים האלה שיש בז"ת דנקודים יפעלו כמשהו מלוכד.

לא הייתה אהבת חברים. לא היה קשר בין הרצונות שלך. כל רצון שהגיע לגוף עבד בנפרד. לא הייתה הכללה של כל הרצונות לדבר אחד.

וזה היה שגיאה גדולה.

אומר אוקי אז אני רוצה לתקן את זה.

איך אני אתקן את זה?

אני יעשה עיבור ואני אתקן את זה.

את מה אני מתקן?

אני מתקן את מצב הקטנות.

בשיעור הקודם שאל אילן שאלה מאד יפה אומר הרי זה לא נשבר הקטנות בעולם הנקודים.

למדנו שישנם ג' חלוקות בעולם הנקודים:

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 35 חלק יב\תמונה שיעור 35 חלק יב e.jpg

קטנות פב"א ופב"פ.

הרי הקטנות לא נשברה.

אז הוא אומר נכון לא נשברה אבל כשהיא באה אל הגדלות אז גם הקטנות יחד עם הגדלות אחוריים נשברו יחד גם היא נשברה.

באמת היא לא נשברה פה אבל היא נשברה פה כשהיא הצטרפה אז צריך לתקן אותה כי היא נשברה.

מה נשבר?

המצב שקיבלנו אור הנפש. כי פה קיבלנו בז"ת דנקודים אור הנפש אז צריך לתקן את זה.

איך נתקן את זה?

נתקן ע"י זה שאת אור הנפש שניתן ניתן במקום שמור ונתכנן אותו בצורה מדויקת על פי ג' קוים.

ג' קוים זאת אומרת שיהיה קו אמצעי שלא כל מלך יבוא ויגיד בגאווה גדולה אני אמלוך.

אלא אתה לא פועל מצד עצמך. כל פרט פועל מטעם הכלל של כלל המדרגה.

שימו לב כבר בתכנון אני צריך שכל הפרטים יפעלו לרעיון המרכזי.

השלב השני הוא מצב פב"א. אז אני צריך לקבל ג"ר דרוח זאת אומרת אני צריך לרצות לגדול ​​ והגדילה שלי של ג"ר דרוח צריכה תיקון.

למה?

אומר פה קיבלתי אור הרוח.

מה קרה?

פה גם נשבר?

גם פה נשבר.

גם מדרגת הרוח שאתה רוצה לגדול.

איך גדלת?

אומר גדלתי ע"י זה שהבאתי אור ע"ב ס"ג והורדתי את ה"ת מכתר.

רגע מה לא היה פה בסדר?

למה קרתה השבירה?

כתב לנו בחלק ו' בהסתכלות פנימית באות ט"ו שם הוא מספר לנו על זה שהכתר הזה הסתיר לי את הזכר האמיתי.

מי הוא הזכר האמיתי?

ראש א' ישסו"ת.

ראש א' ישסו"ת עמד למעלה ואמר אני שומר צמצום ב'.

בעצם יש לי לפעמים ראש שבא לרצות לתת גדלות לרצות להתפתח ושוכח את החוקים בהתחלה.

אל תשכח את החוקים גם אם אתה רוצה להתפתח ואתה רוצה לגדול יש חוקים.

שזה התיקון שעושים בקטנות דהיינו חינוך. מאז שאתה קטן אתה צריך להתחנך למצב הגדלות שלך.

יש חוקים ואתה צריך לעמוד בהם.

אבל אני ילד קטן. עזוב אותו תן לילד לגדול. לא. מגיל קטן צריך לחנך אותו.

מצב הזה של הפב"א זה מצב החינוך העצמי שלי.

אומר אבל אני לא מקבל את האורות.

נכון זה מצב של הליכה במדבר זה לא התכנון. אתה כבר הולך. אתה כבר עושה. אתה כבר פועל. ואתה צריך לחנך את עצמך זה מצב הקטנות.

אבל כל זה פחות מעניין אותנו על זה כבר למדנו.

אותנו מעניין הגדלות והמושג אריכת רגלים.

הארכת רגליים דאמא אתה בא למצב הגדלות אתה רוצה לתקן את חלוקה הג' פב"א מגיל ט' ויום אחד. במצב הזה אתה צריך לקבל את הרגליים שנשברו.

מה התיקון?

אומר התיקון אתה לא יכול לקבל את הרגליים האלה. הרגליים האלה גרמו לשבירה. זאת אומרת אתה לא יכול להיות גדול כמו בצמצום א'. כי פה הגדלות הייתה של צמצום א'.

מילא פה הקטנות העיבור וחלוקה הב' עוד לא ירדתי למטה פרסה מטעם עצמם לא נשברו אני יכול לתת להם את מה שהיה להם. נפש ורוח.

כשאתה בא לקבל כבר גדלות של נשמה וחיה של מלכי תנהי"ם ומלכי דחג"ת הם נשברו אתה לא יכול לתת להם את אותם אח"פ.

אוקי אז מה אני עושה?

אני צריך גדלות.

מה בלי להיות גדול?

כולם ימותו בגיל 9?

לא חס ושלום.

אז מה נעשה איתם?

נגדיל אותם. רק ניתן להם מאותה תבונה שיש באמא בעולם אצילות.

אומר זו"ן רוצים לגדול. במצב הזה בקביעות שלהם בקטנות הם רוצים לגדול. הקטן רוצה להיות גדול.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 35 חלק יב\תמונה שיעור 35 חלק יב d.jpg

מה אני יעשה?

אני אתן לו תבונה או דרך של גדלות אבל לא שלו. של העליון. הוא לא יכול להחליט לבד איך להיות גדול ניתן לו מלמעלה איך להיות גדול. ניתן לו מצוות. ניתן לו תורה.

ואני נותן לו את אריכת רגליים מהעליון.

אריכת רגליים מהעליון היא מאפשרת לו לקבל גדלות. לא מאריכת רגליים שלו. הוא לא מחליט איך תהיה הגדלות שלו כי אם הוא יחליט איך יהיה הגדלות שלו הוא לא יקבל גדלות נכונה.

הוא מקבל את הגדלות מהעליון שלו והוא מתחיל לפעול בתוך צמצום ב' עם גדלות.

זה נקרא אריכת רגליים דאמא.

אוקי עד לפה הבנו מה זה אריכת רגלים דאמא הוא מקבל בעצם את האפשרות שלו להשתמש בגדלות אבל מתוך רגלי אמא.

רגלי אמא זה נקרא שאמא נותנת את הנה"י שלה לעבור ממצב הקבוע שהוא מצב של קטנות למצב של גדלות.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 35 חלק יב\תמונה שיעור 35 חלק יב c.jpg

שאלנו שאלה:

איך קורה המעבר הזה ממצב הקטנות לגדלות שהיא נותנת את כל הנה"י שלה?

ואז נה"י עולים לחג"ת וחג"ת עולים לחב"ד ומקבלת נה"י חדשים או שכל אחד מהפרטים שלה מקבלים?

תשובה שני הדברים נכונים.

למה שני הדברים נכונים?

כי מה שקורה באופן כללי קורה באופן פרטי לכל אחד מהם אז זה לא בעיה.

זה במבט כללי. זה במבט פרטי. תלוי על איזה מסגרת מדברים.

עוד שאלה ששאלנו פה:

למה זה נקרא אריכת רגליים?

הרי אם אתה אומר לי שבאופן פרטי זה קורה כך שחב"ד מקבלים את הש"ת שלהם אז גם הם מקבלים את הרגליים שלהם. את הנה"י שלהם.

וגם חג"ת שזה התוך מקבלים את הנה"י שלהם.

אז למה זה נקרא אריכת רגלים לא רק הרגליים מתארכים?

תשובה: שכאשר אני מדבר על המדרגה אני אומר שאח"פ ירדו מהמדרגה שלהם אז אם יש לי במדרגה יש לי ראש תוך סוף.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 35 חלק יב\תמונה שיעור 35 חלק יב b.jpg

גלגלתא ועיניים ואח"פ של הראש נפלו לתוך.

ואח"פ של הראש נפלו לתוך. לאן לתוך?

לגו"ע שלו.

ומה קרה לאח"פ של התוך?

אח"פ שלו נפל לגו"ע של הסוף.

פה יש פרסה ופה יש עולמות בי"ע וקליפות והאח"פ של הסוף נפל למקום בי"ע לקליפות.

יוצא שמי שבאמת נפל מחוץ למדרגה מחוץ לפרסה זה רק האח"פ של הסוף.

כי אח"פ של ראש נפל לתוך.

האח"פ של התוך נפל לסוף.

אבל אח"פ של הסוף נפל מחוץ למדרגה בכלל.

ולכן עיקר אריכת הרגליים היא לבחינת עשר ספירות דסיום ולכן זה נקרא אריכת רגלים ולא אריכת ראש ולא אריכת תוך ולא אריכת סוף.

זה נקודה אחת.

נקודה נוספת שלמדנו זה שאנחנו שואלים אם יש לנו בראש תוך סוף כל אחד מהם מאריך רגליו אז יש לנו שלושה מצבים של עיבור יניקה ומוחין.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 35 חלק יב\תמונה שיעור 35 חלק יב a.jpg

עיבור יניקה ומוחין לכל אחד מהם יש ראש תוך סוף.

מה ההבדל ביניהם?

אומר שהראש והתוך כל אלה במדרגת נפש.

כל אלה במדרגת רוח.

וכל אלה במדרגת נשמה חיה יחידה תלוי על מה מדברים אבל זה כבר ראש.

אז אומר אז מה ההבדל?

לכולם יש ראש תוך סוף.

אומר גובה הקומה הוא שונה.

מה ההבדל בין ראש וגובה קומה של נפש לראש וגובה קומה של רוח (קטנות) ושל מוחין של נשמה?

תשובה: פה הראש למשל משמש רק לנפישה. לא לעשות.

איך ידאגו לי?

הראש חושב פה רק איך אני יכול לעשות שידאגו לי? שיתנו לי מלמעלה?

מה ראש הזה פה חושב?

על חינוך. איך אני יכול לגדול.

והראש פה חושב על גדלות חיבור לבורא. חיבור לעליון ונתינה לתחתון.

אז כל ראש חושב אחרת. זה לא שאין להם ראש. גם לעובר יש ראש. גם לתחתון יש ראש. גם לקטן יש ראש.

אבל הוא חושב על חינוך. איך להתחנך על פי מה שעשיתי בעיבור.

סיכום בנקודות:

  • בכל אחד מהשלבים בעולם האצילות הנקראים עיבור קטנות וגדלות יש לתקן בהתאמה את חלוקה הא' חלוקה הב' וחלוקה הג' בעולם הנקודים.

  • במצב העיבור מתקנים את הז"ת דנקודים ממצב הקטנות ע"י תיקון קוים שנעשה בדרך של עיבור.

  • את מצב של חלוקה הב' שהוא ז"ת דנקודים במצב פב"א מתקנים ע"י הגדלת הקטנות בנתינת ג"ר דרוח ללא ביטול הפרסה תוך ידיעת החוקים העליונים.

  • את חלוקה הג' שהוא מצב של פב"פ יש אתגר מיוחד לתקן היות ובהם הייתה שבירה על כן לא ניתן להחזיר להם את האח"פ כפי שהיה להם בעולם הנקודים והם מקבלים תיקון מנה"י דאמא שזה נקרא הארכת רגלי הבינה למטה לז"א.

  • מדוע נקרא אריכת רגליים? הרי כל אחד מהראש תוך סוף וגם הבחינות הפרטיות מקבלים את האח"פ שלהם. תשובה: היות והרגליים של אותם רגליים יצאו מתוך המדרגה לגמרי הרגליים של האח"פ יצאו לגמרי מהמדרגה בעוד שהרגליים של הראש והתוך נשארו בתוך המדרגה למעלה מפרסה.

  • מה ששאלנו בתחילה האם כל הנה"י דאמא עלו וכתוצאה מכך גם הנה"י והחג"ת עלו לחג"ת חב"ד או שכל אחד מהפרטים קיבל השלמה פרטית מהנה"י דאמא. והתשובה שזה בדרך כלל וזה בדרך פרט.

  • מדוע יש הבדל בין המצבים של עיבור קטנות ומוחין והרי לכולם יש ראש תוך סוף? תשובה: היות וכל אחד מהפרטים משמש לפי גובה הקומה של מצבים אלו למשל הראש בעיבור משמש רק לנפישה מה אני אקבל. ובקטנות לחינוך ובגדלות בחיבור לעליון ונתינה לתחתון וכן שאר המדרגות.

עד כאן היום. תודה.

 

חזרה

בשיעור הקודם למדנו שישנם שתי צורות של קבלת גדלות שאנחנו רואים בכתוב.

צורה אחת שמקבלים ממצב של חב"ד חג"ת דכלים מקבלים גם נה"י דכלים ואז יש לנו חב"ד חג"ת נה"י כשהחב"ד שקיבלו בהתחלה אור החג"ת עולים אז מצד האורות אנחנו קוראים להם חג"ת נה"י אז הם עולים לחב"ד חג"ת ומקבלים נה"י חדשים זה צורה אחת.

צורה שניה שהחג"ת נה"י מתחלקים כל אחד לשלוש וב' ש"ע דחג"ת עולים לבחינת חב"ד ש"ת דחג"ת עם ש"ע דנה"י עולים לבחינת חג"ת וב' ש"ת נשארים בבחינת נה"י והיות ויש רק ב' שלישים בכל אחת מהבחינות אז הם מקבלים מהנה"י החדשים שליש לכל אחד מהם. ש"ע דנה"י לחב"ד ש"א דנה"י לחג"ת וש"ת דנה"י לנה"י.

אלה שתי הצורות. שאל מה נכון?

אומר לצורך זה צריך לדעת מה מתקן ז"א וכיצד הוא מתקן.

אז איך אנחנו יודעים מה מתקן ז"א?

אז אמרנו ז"א בא לתקן את כל מה שקרה בעולם הנקודים.

מה קרה בעולם הנקודים?

עולם הנקודים יצא ראש וגוף. ראש וגוף כאשר בכל אחד מהשלבים בעולם הנקודים יצא ז"ת דנקודים.

איזה שלבים היו?

אז הוא אומר עולם הנקודים מתחלק לשלוש. יש חלוקה לג' בחינות בעולם הנקודים.

איזה ג' חלוקות יש לו?

קטנות שנקרא אב"א.

פב"א זה גדלות אבל גדלות שעוד לא התפשטה לגוף.

וגדלות שכן התפשטה לגוף וגרמה לשבירה.

אז שלוש חלוקות. קטנות פב"א ופב"פ.

אז באנו והסתכלנו מה קרה בכל אחת מהבחינות האלה לז"ת דנקודים.

למה הז"ת דנקודים מעניין אותנו?

כי ז"ת דנקודים שם הייתה השבירה או שם צריך לתקן.

עוד פעם.

ז"א דאצילות שעליו אנחנו מדברים הוא בא לתקן.

מה הוא בא לתקן?

את ז"ת דנקודים.

אז אם הוא בא לתקן את ז"ת דנקודים אני רוצה לראות מה קרה בז"ת דנקודים.

אז הוא ​​ אומר ז"ת דנקודים מחולק לשלושה מצבים וזה נקרא חלוקה לג'.

ואת הג' בחינות האלה אנחנו צריכים לתקן. אז הוא שואל מה ג' הבחינות האלה שהיו לנו?

הוא אומר ג' הבחינות האלו זה נקרא ג' חלוקות. והיו ג' בחינות שקרו בעולם הנקודים.

מצב הקטנות של עולם הנקודים ובמצב הגדלות היו שתי בחינות פב"א ופב"פ.

אז אני הולך ומסתכל מה קרה בז"ת דנקודים בכל אחת מהבחינות הללו.

ולפי מה שקרה בז"ת דנקודים ככה אני אבוא לתקן בעולם אצילות.

אז בעולם אצילות זה נקרא עיבור יניקה או עיבור קטנות וגדלות.

אז בעיבור מה היה בעולם הנקודים?

בעולם הנקודים במצב העיבור היה לו רק את אור הנפש אז כאן בז"א דאצילות בקטנות בחלוקה א' היה לו רק אור הנפש אז בקטנות הוא יקבל רק את העיבור.

אז בקטנות ז"א בעיבור א' יתקן את חלוקה הא' שמה שהיה בקטנות שקיבל הז"ת דנקודים רק את אור הנפש את המצב הזה הוא יתקן אבל לא את הראשים את הז"ת דנקודים הרי ז"א בא לתקן את הז"ת דנקודים.

בב' שנים ויום אחד הוא יתחיל לתקן את הגדלות.

מה יתקבל בז"ת דנקודים בפב"א?

מדרגת הרוח. אז הוא יתקן את ג"ר דרוח עד ט' שנים ויום אחד.

עכשיו מתחילה הבעיה.

מה הבעיה?

בט' שנים ויום אחד הוא בא לתקן עכשיו את הגדלות אבל פה הייתה שבירה וכדי לתקן את הכלים דגדלות את הז"ת דנקודים שגם מתפשטים לבי"ע.

איפה היה הנה"י שלהם?

במצב הזה של קטנות ושל פב"א לא היה להם מצד הגוף את הכלים דגדלות.

הכלים דגדלות של הז"ת דנקודים היו נפולים בבי"ע ולא השתמשו בהם.

כאשר באו למצב לחלוקה הג' אז השתמשו כבר בנה"י של הז"ת דנקודים התפשטו למטה ונשברו.

עכשיו אם אני רוצה לתקן בגדלות בחלוקה הג' אני צריך לתת אור חיה אומר פה נהיית בעיה.

מה הבעיה פה?

הוא אומר אני לא יכול לתת להם חזרה את האח"פ האלה.

איך אני אתן להם את האח"פ האלה חזרה?

אני אתן להם את האח"פ האלה חזרה תהיה להם שבירה.

אז מה אני צריך לעשות?

אני צריך לתת להם איזה שהיא אריכת רגליים של נה"י דאמא כדי שיהיה להם משהו במקום הז"ת דנקודים האלה. במקום האח"פ או האחוריים של ז"ת דנקודים שאני לא יכול לתת להם אותם עכשיו אז הם צריכים לקבל משהו אחר.

מה הם מקבלים?

מקבלים את אחוריים דאמא שזה נה"י דאמא שמקבלים. עכשיו זה קצת מופשט אבל רק להבין שאי אפשר לתקן את הגדלות הזאת שהיא נקראת גדלות מחלוקה ג' או את הגדלות אחרי ט' שנים ויום אחד כדי לקבל אורות של גדלות.

כי אתה תקבל עכשיו אורות של גדלות אור דהולדה אור חיה ויקרה עוד פעם שבירה אז אי אפשר לתת לך את זה. אז צריך לתת לך כלים קצת אחרים. לצורך זה נקרא כשבינה מאריכה רגליה ונותנת את הנה"י שלה נה"י מיוחדים לז"א לצורך הגדלות שלו.

מה זה בדיוק?

עוד לא למדנו. זה אנחנו הולכים ללמוד היום פחות או יותר.

 

 

​​ 

 

אין תגובות

להגיב