סיכום בנקודות שיעור 27 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ד' עמוד ס"ב- ס"ג י"ד סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. ישנה הנאה מותרת וישנה הנאה אסורה.
2. ההנאה מתחלקת לד' בחינות כנגד חכמה בינה ז"א ומלכות.
3. הנאה מורכבת משני ערכים:
א. הראשון – האפשרות או אי האפשרות להיות במציאות הזו.
ב. השני – מהתעוררות התשוקה לאותו הדבר או אי התעוררות התשוקה.
4. ארבעת הבחינות הן:
א. בחינה א'- היא לא אפשר ולא כמכוין
ב. בחינה ב'- היא אפשר ולא כמכוין
ג. בחינה ג' – היא לא אפשר וכמכוין
ד. בחינה ד – היא אפשר וכמכווין
5. כולם מסכימים שאין איסור בהנאה שבבחינה א' וכולם מסכימים שיש איסור על הנאה אסורה בבחינה ד'. בבחינה ב' וג' יש חולקים.
6. על כל אדם לנהל את הנאותיו, הן המותרות והן האסורות, כי תכלית האדם היא להנות מהמותר ולכן אם אפשר להנות, אסור לו להבטל מהנאה.

סיכום בנקודות שיעור 27 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ד' עמוד ס"ב- ס"ג י"ד סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. ישנה הנאה מותרת וישנה הנאה אסורה.
2. ההנאה מתחלקת לד' בחינות כנגד חכמה בינה ז"א ומלכות.
3. הנאה מורכבת משני ערכים:
א. הראשון – האפשרות או אי האפשרות להיות במציאות הזו.
ב. השני – מהתעוררות התשוקה לאותו הדבר או אי התעוררות התשוקה.
4. ארבעת הבחינות הן:
א. בחינה א'- היא לא אפשר ולא כמכוין
ב. בחינה ב'- היא אפשר ולא כמכוין
ג. בחינה ג' – היא לא אפשר וכמכוין
ד. בחינה ד – היא אפשר וכמכווין
5. כולם מסכימים שאין איסור בהנאה שבבחינה א' וכולם מסכימים שיש איסור על הנאה אסורה בבחינה ד'. בבחינה ב' וג' יש חולקים.
6. על כל אדם לנהל את הנאותיו, הן המותרות והן האסורות, כי תכלית האדם היא להנות מהמותר ולכן אם אפשר להנות, אסור לו להבטל מהנאה.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום בנקודות שיעור 26 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ג' עמוד ס"ב י"ג סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

1. כלי דאו"ח בנוי מעצם החומר, כח הצמצום ומסך.
2. עצם החומר הוא נקרא מציאות שבנויה מהסיבה המוקדמת לה וממנה עצמה.
3. כל בחינה בנויה מט"ר ומלכות. ט"ר שלה היא מקבלת מהבחינה הקודמת לה, ואת המלכות, מעצמה.
4. דוגמה- כיצד בנויה בינה? ט"ר שלה מקבלת ממלכות דחכמה וכשמאירה הבחינה העצמית שלה, אזי יש לה את המלכות של עצמה.
5. הערה- רק המכלות דמלכות היא כלי אמיתי וכל השאר, למרות שיש להם מלכות, הם אינם כלי אמיתי- הערה זו נצטרך בחלק ו' עד אז לא נשתמש בה כאן.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום שיעור קצר שיעור 25 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ג' עמוד ס"א י"א סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– היום למדנו כהמשך לפרק הקודם, את התחלת הלימוד של המבנה של הכלי דאור חוזר. בפרק הקודם למדנו שהכלי דאו"ח החליף את הבחינה הד' שהיא היתה הכלי לפני הצמצום.
– החליף את המלכות שהיא היתה הכלי בעיגולים
– היות והיה צמצום והכלי נפסל מלהיות כלי וג' הבחינות הקודמות לא יכולות להיות כלי כי הם עוד לא התהוו לרצון שלם, לכן היינו צריכים כלי חדש.
– הכלי החדש נקרא כלי דאור חוזר. עליו אנחנו רוצים לדבר היום.
– הכלי דאור חוזר בנוי מג' הבחנות: מעצם החומר , מכח הצמצום והמסך. שכל אחד מהן נלמד בנפרד. היום אנחנו רוצים להתעסק בעצם החומר.
– עצם החומר בנוי מד' הבחינות דאור ישר. הספירות הן הצורה של החומר והנרנח"י זה האור המתלבש בכלי.
– עצם החומר שהן ד' בחינות, הן בנויות כך שכל סיבה עליונה היא סיבה לבחינה התחתונה ממנה. אז כתר סיבה לחכמה. חכמה סיבה לבינה ובינה סיבה לז"א וז"א סיבה למלכות. עד כאן מה שלמדנו.
– כל החידוש של היום הוא בדבר אחד. איך נוצר המעבר הזה. איך נוצרת התנועה?
– ופה אני מבקש שתהיה לנו תובנה בדרכי הלימוד. יש לעיתים שנלמד מצב. יש שנלמד תהליך. פה רוצה ללמד אותנו תהליך: איך עוברים מכתר לחכמה, מחכמה לבינה וכן הלאה.
– אז אומר לנו שנוצר תהליך. שכשהעליון מתגבש להבחנה עצמית מההבחנה העצמית שלו, הוא נותן לתחתון. מה שהתחתון מקבל מהעליון זה עוד לא הופך להיות ההבחנה העצמית שלו, זה הופך להיות מה שהעליון נתן לו. זה רק שורש לההבחנה העצמית שלו.
– איך הוא מתגבש לההבחנה העצמית שלו, אז זה נהיה הוא .
– אני מספר לחברי ידיעה, למשל הייתי בים, ראיתי את השקיעה, חשבתי על דמדומי האדם בעולמו ואיך עתיד אחרי הלילה, אחרי ההסתר להתחדש והסתכלתי על השקיעה ובהתחלה זה עשה לי עצבות שהשמש שוקעת אבל אחר כך זה מילא אותי שמחה. כך אני מספר לחברי. כי ראיתי גם את הזריחה בשקיעה אז זה מילא אותי בשמחה.
– עכשיו חברי שמע את זה. אם הוא לקח את הידיעה הזו וזה יצר בו התפעלות, זה שלו
– אם לא, אז נתתי לו רק שורש להתפעלות כלשהי. אבל אם לא עשה איתה כלום, זה לא הפך לחלק ממנו. זה ידיעה שנמצאת אצלו.
– הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על המציאות ואנחנו לא בונים אותה כחלק מאיתנו, זה עובר לידינו. ולדאבוני, הרבה מהמציאות עוברת לידינו, לא חיים את הדבר. אתה בא לתפילה, ללמוד, למפגש. כמה שאתה יכול לחיות את זה זה הופך להיות חלק מהעצם שלך. ומה זה לחיות את זה? שאתה תקבל אור בזה. מבחינה טכנית איך זה עובד?
– שכל מלכות דעליון הופכת להיות כתר בתחתון.
– דהיינו שאם יש לי את כתר.
– אז הוא בנוי משורש ומלכות.
– מה שהוא עושה הוא נותן לחכמה את השורש של חכמה
– ומהשורש נבנית המלכות.
– אם היא קנתה את העצם
– אז היא יכולה לתת מהעצם שלה לבינה.
– מה היא נותנת לבינה? את שורש הבינה
– ולבינה יש גם את העצם של בינה
– שהיא המלכות שלה.
– אז כל בחינה אנחנו רואים שיש שורש והמלכות שלה.
– את השורש שלה היא מקבלת מהעליון.
– והעצם שלה זה כשהיא מקבלת את ההארה
– שזה ההתפעלות שלה.
– עכשיו יפרט לנו את זה קצת.
– למדנו רק משהו על עצם החומר. שיש לכל חומר את מלכות דעליון ועצם התחתון. בגלל שזה בכלל החומר בנוי כך, אז גם כל פרט שבחומר בנוי כך.
– מה זה כל פרט שבחומר? כח"ב תו"מ שהם מהווים את עצם החומר.
– אז כל אחד בנוי מהסיבה מהעליון ומהמלכות.
– שאלה – כשאדם נותן מעצמו אז העצמי שלו מורכב גם מהסיבה שלו. איך יודע שנותן במזוקק רק מעצמו?
– תשובה- – לא יודע. מתי ידע? רק כשיהיה לו אני אמיתי. כל זמן שאין לו אני אמיתי, והוא נתון רק לאחרים אז אין לו עצמו. רק אחרי שיודע להתפעל בצורה נקיה ולא משחק בלהתפעל או בלהראות לאחרים ממה מתפעל. האם יכול להיות אותנטי ולראות מה זה באמת עושה לו? אולי לא אוהב את השקיעה?
– בקדושה חכמה יודעת מה היא רוצה. לכן אחד התנאים הראשונים הוא שהאדם ידע בדיוק מה הוא רוצה. ההתפעלות צריכה להיות נקיה. צריכה להיות אוטנתיות, שלמות פנימית של האדם, זה מי שאני. אני לא רוצה להיות מישהו אחר, גם אין טעם שאני אהיה מישהו אחר. אבל אצלנו עם הקליפות זה מאד מעורבב. האנשים לא פועלים את עצמם.

סיכום בנקודות שיעור 25 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ג' עמוד ס"א י"א סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. הכלי של האור חוזר מורכב מג' בחינות: עצם החומר, כח הצמצום והמסך.
2. עצם החומר הוא ד' בחינות דאור ישר כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות שנקראות גם בחינת שורש א' ב' ג' ו-ד'.
3. בכל מבנה של חומר, יש בו מה שקיבל מעליונו, מהסיבה שלו, ומה שהוא עצמו.
4. הכלל שאמרנו בג'(3) נכון גם לפרטי החומר, דהיינו לד' בחינות שהזכרנו בנקודה השניה.
5. לדוגמה חכמה, או בחינה א', בנויה מהשורש שלה, שקיבלה ממלכות דכתר, ומההתפעלות שלה עצמה, דהיינו כשקיבלה את האור שלה, שהיא נקראת מלכות שלה.
6. כדי שלאדם יהיה אני אמיתי שלו, הוא צריך לפעול באותנטיות בלי לנסות לחיות מה שאחרים רוצים שיחיה. אם לא כך, לא תהיה שום משמעות לאני שלו, לא תהיה לו מלכות וזה יגרום גם לחוסר משמעות עצמית, שגורר חוסר ביטחון, וגם לאי נצרכות של הכלל בו וזהו הנקרא מוות נפשי.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום קצר שיעור 24 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ב' עמוד ס' י' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– למדנו בשיעור הקודם על בעיה ועל תחילת פתרונה. הבעיה שלמדנו עליה היא שאם בחינה ד' , שהיא הרצון לסיפוק אישי, נפסלה מלהיות כלי קבלה, אז נשארנו בלי כלי קבלה ונמצאנו שאנחנו לא יכולים לפעול את תכלית הבריאה שהיא להיטיב לנבראיו ולא נקבל את ההטבה כי אין לנו כלי קבלה.
– לכאורה יכולה להיות תשובה תקבל בג' הבחינות הקודמות, לא בבחינה ד'. עליהם לא היה צמצום. זה פתרון שיכול היה להיות מאד יפה, אבל יש פה בעיה. מה הבעיה? שהם לא כלי קבלה. הם לא כלי קבלה לאור.
– אז אם כך צריך לייצר פטנט חדש. ויצרנו פטנט חדש. מהו? כלי חדש שנוצר. על ידי המחשבה אנחנו מייצרים תודעה חדשה. תודעה של השפעה, תודעה- אני לא יכול לבטל את זה שאני בריאה ואני רוצה לקבל- אבל אני יכול לייצר תודעה חדשה, תודעה של יחד.
– במקום של היחד שבנוי בעיקרו מהשפעה ומשתמש גם בקבלה, אני יכול לקבל. אז פתרתי את הבעיה, יש לי כלי חדש הנקרא רצון לקבל בעל מנת להשפיע. תודעה שכולה תודעה של השפעה שנקראת כלי של אור חוזר. תודעה של היחד.
– תודעה של היחד צריכה להיות בנויה בעיקר על השפעה ולהשתמש גם בחומר גלם של הקבלה. איך בדיוק משתמשים בזה, נלמד. אבל זה כלי חדש. בכלי החדש הזה אני יכול להשתמש.
– עד לפה פתרנו את הבעיה. עכשיו אנחנו רוצים קצת לבדוק מה זה הכלי החדש הזה?
– אמרנו שהכלי החדש הזה נוצר על ידי תהליך הנקרא מחשבה. מוח- זה אור. מוח שב. זה נקרא מחשבה.
– ולמדנו שיש בה 5 שלבים ונלמד אותם. אבל באופן עקרוני הם נבחנים על פי – סור- הכרת הרע. כשהאור העליון מתפשט אני מכיר את הרע כי הוא מגלה לי מה אני רוצה, זה המפגש שלי עם המציאות. ופה מתחיל התהליך . תהליך של האדם שבך.
– יותר מדויק נאמר שהתהליך מתחיל מזה שכשבאת לפגוש את המציאות, שבאת מראש במגמה לבנות תודעה חדשה.
– זאת אומרת שכשאני לוקח ספר לקרוא, כשאני נפגש עם חבר או כשאני הולך לאכול, ני מראש הולך לפגוש את המציאות כדי לייצר תודעה שבה אני רוצה לקבל.
– לכן כשאני מושך את האור העליון, זה נקרא מפגש עם המציאות, המפגש נועד כדי לראות מה נכון לעשות.
– בהתחלה אני מכיר את הרע, אני מכיר את הרצון לסיפוק אישי, אז אני דוחה אותו. שזה נקרא סור מרע, אור חוזר הנדחה.
– לאחר מכן מה שדחיתי אותו, אז אני צריך להיות קשוב. כי אם אני יכול לדחות את התגובה המיידית שלי שהיא הרצון לסיפוק אישי, אז אני יכול להיות קשוב לדבר חדש.
– הדבר החדש הזה הוא דבר פלאי, אנחנו לא מבינים אותו, אבל בגלל שלמדנו שהוא כבר נמצא במחשבת הבריאה, בנשמתו הפנימית של האדם, אז אנחנו יכולים לקלוט אותו ולהיות בתודעה חדשה לגמרי שהיא נקראת תודעה של יתר דבקות. תודעה של אור חוזר.
– ובתודעה הזו, זה הכרת הטוב. שאני אומר, הטוב שלי הוא אותה אידאה. כשדחיתי את הרע בגלל הטוב, אז אני צריך להיות מרוכז בכך שהטוב שלי הוא האידאה. וכשהטוב שלי הוא האידאה שלי. של הרצון שלי ליתר דבקות, אז אם אני פתוח לזה, זה רק בגלל שהסכמתי לוותר על האגו שלי. מי שלא מוותר על האגו שלו, לא יכול להקשיב לדבר חדש. כשויתרתי על האגו ונפתחתי לדבר חדש, הוא נקרא אור חוזר המלביש, או תודעה של יחד, תודעה של אהבה. אז אני יכול פתאום ליהנות מהיחד. וההנאה מהיחד זה התפשטות לגוף, ללב. לא מספיק התודעה. התודעה צריכה להתפשט ללב.
– אז הוא מדגיש לנו שהמחשבה בראש זה רק ממטה למעלה. וממטה למעלה כח הדין אינו יכול לפעול.
– כח הדין במקרה הזה זה דין חיובי. כי העוביות היא הדין. והעוביות שבמסך הוא דבר חיובי.
– אז כשהעוביות הזו שבמסך מתפשטת ממעלה למטה אז נוצר כלי חדש. באופן כללי. גם בזה עוד נצטרך לטפל.
סיכום בנקודות
1. יש לנו בעיה שאנחנו רוצים להפוך אותה למשימה. הבעיה היא, היות ובחינה ד' נפסלה מלהיות כלי קבלה בגלל הצמצום, נשארתי בלי כלים לקבל את האור ואני עלול ח"ו לא לקיים את תכלית הבריאה שהיא קבלת ההטבה.
2. לכאורה, יכולתי לומר שאני אקבל בג' הבחינות הראשונות, שעליהן לא היה צמצום. אבל התשובה הזו נדחית מכיוון שהם לא כלי קבלה שלמים.
3. על ידי תהליך שנקרא מחשבה, או זיווג דהכאה, אנחנו מייצרים כלי חדש, שגם הוא נובע מבחינה ד' והוא הנקרא כלי דאור חוזר, או רצון של היחד או תודעה של היחד או תודעה של אהבה. ובזה פתרנו את הבעיה. יש לי כלי לקבל.
4. הכלי החדש שאותו יצרתי, הוא נוצר על ידי מחשבה שפועלת על ידי השלבים של הכרת הרע, סור מרע, הכרת הטוב, עשה טוב והתפשטת אותו טוב ללב.
5. כאשר הכלים נמצאים רק במחשבה או בתודעה, אין די בהם. כדי להיות כלים אמיתייים הם צריכים להתפשט גם לגוף. זאת בשל העובדה שיש חוק שכל כח של דין פועל ממקום המצאו ולמטה ולא ממקום המצאו ולמעלה. יוצא שהלב הוא הכלי האמיתי ולא המחשבה והמחשבה היא רק אמצעי ללב.

סיכום בנקודות שיעור 23 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ב' עמוד נ"ט ט' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

1. עולמו של האדם, ככל שהוא פנימי יותר, הוא צריך להיות עם מסך גדול יותר כדי לייצר את האהבה.
2. הצמצום שהיה על בחינה ד' גרם להסתלקות האור גם מג' הבחינות הקודמות לה משום שהן לא כלי קבלה וכל האור היה רק בבחינה ד', לכן כל האור הסתלק.
3. קושיה- אם אני לא יכול לקבל בבחינה ד' ורק בחינה ד' היא כלי קבלה, אז אין לי אפשרות לקבל את האור אז איך יתקבל האור? איך יגיע גמר תיקון?
4. זיווג דהכאה הוא תהליך שנועד לייצר כלי חדש במקום הבחינה ד'. הכלי החדש הזה הוא מורכבות ושיתוף בין שתי בחינות עיקריות:
א. רצון לאושר המבוטא במושג אור עליון
ב. הרצון להשפעה מטעם האידאה הנקרא או"ח הנדחה
5. כדי לייצר זיווג – יחד, צריך שלא לוותר על העמדות היסודיות, אלא לראות כיצד מרכיבים אותן יחד.
6. ההרכבה הזו היא בונה את הכלי החדש שהוא בא במקום הכלי הקודם הנקרא כלי של בחינה ד'.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום קצר שיעור 22 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ב' עמוד נ"ח ח' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
מה למדנו היום-
– המשכנו את הנושא של היחס בין העולמות. העולמות המדוברים הם עולמות של הקו. קו מייצג את האדם. זאת אומרת שמדברים בחכמה על האדם, לא מדברים על העולם. כל מה שאני מדבר על העולם, זה רק ביחס לאדם. מה זה אדם? הבחירה ביתר דביקןת. דהיינו ההגעה לאהבה. כל מה שאתה תופס מהעולם, כל מה שאתה רואה, שומע, מריח, טועם….הכל בא רק כדי שתוכל לייצב אותו למציאות של אדם. דהיינו למציאות של דבקות בבורא.
– כל צורה אחרת אתה מתבלבל, אתה לא פועל לפי המקום הראוי.
– לעולמות האלה יש שם. קוראים להם על פי יקו"ק וקוצו של יוד:
• עולם אדם קדמון כנגד קוצו של יוד
• עולם אצילות כנגד יוד
• עולם בריאה כנגד ה' ראשונה
• עולם יצירה כנגד ו'
• עולם העשיה כנגד ה' תחתונה
– העולמות האלה יש להם סדר. הסדר נקבע על פי המסך. מה זה מסך? יכולת ההתמודדות שלי עם המציאות הנגלית לי וחיבורה עם התכלית שהיא יתר דבקות. אז ככל שהמסך יותר גדול, ככה אתה אדם יותר פנימי. להיות פנימי זה לא להיות מעופף. להיות פנימי אם כך, זה אומר שאתה יכול להבריח, לחבר, כמו בריח, מהקצה אל הקצה. כשיש לך מסך עם עוביות של בחינה ד', אז כנגדו יש את עולם קדמון שהוא הפנימי ביותר, הגבוה ביותר ומבריח מהקצה העליון ביותר לקצה התחתון ביותר.
– לאחריו יש את עולם אצילות, שהוא אמנם עצום וגדול אבל קטן מאדם קדמון. כי יש לו רק עוביות דבחינה ג'. ועוביות של בחינה ג' מאפשרות לו לחבר אבל בקצה יותר נמוך רק עד מדרגת חכמה ולא עד מדרגת הכתר. כי יש לו עוביות של בחינה ג' אז הוא חיצון לא"ק.
– בריאה חיצון לעולם האצילות ונמוך ממנו כי יש לו רק עוביות של בחינה ב'.
– עולם היצירה קטן מעולם הבריאה, חיצוני לעולם הבריאה כי יש לו רק מסך עם עוביות של בחינה א'
– ועולם העשיה הוא עולם שאין בו באמת הבנה גדולה, הוא חשוך מאד כי העוביות שלו היא רק עוביות של שורש ולכן הוא חיצוני לעולם היצירה ונמוך ממנו.
– כך מסודרים העולמות. כך מסודר גם העולם של האדם בתוך עצמו. שכל העולמות מסודרים על פי יכולת ההתמודדות של האדם. ככל שאדם רוצה יותר להיות אדם גדול. מה הוא צריך להגדיל? את יכולת ההתמודדות שלו. ליכולת ההתמודדות קוראים מסך.
– אז כל העבודה שלנו היא להגדיל את המסכים אבל אומר לנו שאתה גם צריך אם יש לך מסך, יש לך מכונה עצומה אבל אין לך חומר גלם, אז גם לא יהיה לך איך להשתמש במכונה. אז אני צריך את המכונה, אבל אני צריך גם לפתח את הרגישות שלי לקלוט את המציאות, למשוך את המציאות.
– אז אני צריך לחבר בין התובנות שאני מקבל, לבין גילוי המציאות. אז אומר שיש ערך הפוך בין השפעת האור לבין התלבשות האור. מצד אחד אני צריך לפתוח את עצמי ולראות עולם, להיות מסוגל כמו במדע שעושים. לחדור ולראות מציאות נרחבת ביותר. לא רק את המוצר שמופיע מולי לעיניים החיצוניות אלא לחקור אותו פנימה ולראות עולם יותר גדול. לא רק במובן טכני לסוע לאפריקה לראות ג'ונגלים. אלא לחדור לתוך הדבר, לחקור ולקבל הרבה תובנות של גילוי המציאות
– אבל גילוי המציאות זה רק צד אחד. אם גיליתי את המציאות ולא ידעתי להתמודד איתה, אז לא הייתי צריך לגלות אותה. אני יכול לעשות ממנה פצצות אטום חס ושלום. אם גיליתי את המציאות ואני יודע להביא את המציאות הזו ליותר אהבה, אז עשיתי דבר טוב.
– לכן העולמות מצד הקדושה מסודרים כך לפי יכולת ההתמודדות . ככל שאתה יותר גדול, תפתח את עצמך לראות יותר דברים. ככל שאתה יותר קטן ויש לך מצבים כאלה בחיים, תעצור, תוריד את הראש, תפסיק לפגוש במציאות. תהיה יותר קטן, תתמודד עם זה, תתחיל לגדול יותר ויותר. לכן כך אתה צריך לבדוק את עצמך, ככה בנויים העולמות.
– נקודה נוספת שאמר לנו היום שהצמצום היה רק בבחינה ד' . זה ידענו כבר. כי רק היא כלי קבלה.
– מה זה אומר. נשתמש בידיעה זו בשיעור הבא.

סיכום בנקודות שיעור 22 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ב' עמוד נ"ח ח' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. הסדר שבו בנויים העולמות הוא על פי עוביות המסך. דהיינו יכולת ההתמודדות של האדם.
2. ככל שהמסך עבה יותר, זה אומר שניתן להגיע לעולם גדול יותר, גבוה יותר ופנימי יותר.
3. היכולת של האדם לגדול תלויה במסך ומתבטאת ביכולת שלו לחדור למקום פנימי יותר.
4. והסדר הוא:
– עולם א"ק הוא הפנימי ביותר והגבוה ביותר עם מסך דבחינה ד'.
– ועולם אצילות הוא חיצוני יותר ונמוך ממנו עם מסך של עוביות של בחינה ג' .
– עולם בריאה הוא חיצוני לאצילות ונמוך ממנו עם עוביות דמסך בבחינה ב'
– עולם היצירה חיצוני לעולם הבריאה, קטן ממנו ועם עוביות דבחינה א'.
– עולם עשיה הוא חיצוני לעולם היצירה, נמוך וקטן ממנו עם עוביות דמסך של בחינת שורש.
5. ישנו ערך הפוך בין השפעת האור לבין התלבשות האור. דהיינו, שהאור לא מתקבל בעוביות המסך, אלא בכלי שהוא הצליח ליצור וככל שהוא עבה יותר, הוא יכול לייצר כלי זך יותר ולכן גם לקבל אור גדול יותר.
6. הצמצום היה רק בבחינה ד' היות ורק היא כלי קבלה בעוד שהבחינות הקודמות לה הן רק נחשבות לגורמות וסיבות לבחינה ד', שעליה היה הצמצום.

סיכום קצר שיעור 21 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק א' – ב' עמוד נ"ז ז' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
מה למדנו היום?
סיכמנו את פרק א' שקרוב וריחוק למאציל משוער לפי יחס הקבלה של הנאצל . כמה הוא יכול לקבל.
בספירות דעיגולים, לפני הצמצום, מה שהוא חיצוני יותר, הוא מעולה יותר וקרוב יותר למאציל. וכשהוא חיצוני יותר, הוא קרוב יותר למאציל ומקבל יותר.
חיצוני מכולם זה הכתר, הוא העיגול הכי קרוב לא"ס. עד שבחינה ד' הפנימית היא האמיתית, דהיינו שהשפע מקובל בה. לכן צורתה רחוקה מהמאציל יותר מכולם. לפני הצמצום זה לא בעיה, היא קיבלה אור. אבל אחרי הצמצום יש בעיה.
בעשר ספירות דיושר, שזה מה שמעניין אותנו בעיקר, מידת גודלו תלויה באור חוזר. זאת אומרת שכאשר יש לנו אור חוזר גדול,
אז המדרגה יותר גדולה. כשאור חוזר יותר קטן, אז המדרגה יותר קטנה.
במה תלוי אור חוזר? בגודל המסך. אז עד לפה פרק א'.
בפרק ב' בא לבאר לנו יותר את התנועה שישנה בעולמות. דהיינו התנועה בעשר ספירות דיושר והיא תלויה במסך.
עיקר ההבחן בין העולמות, הוא בגודל המסך שיש. עוביות שבמסך מראה על הגודל שלו. יוצא אם כך שמי שעבה יותר בערכים של מסך הוא גדול יותר ופנימי יותר. שהפנימיות דבר יותר טוב אבל את הפנימיות מודדים על פי גודל המסך. המסך הוא בחינת התמודדות עם המציאות. ההתמודדות נבחנת ביכולת שלי מצד אחד לראות את המציאות, להרגיש אותה, לחוות את הקיום שלה ויחד עם זאת להתמודד איתה כך שאני מביא אותה להבנייה הנפשית שלי ולא לפירוק הנפשי שלי.
בן אדם רואה חס ושלום שואה, האם מתפרק מזה? זה קשה באמת, מצבים שאתה מרגיש שפגעו בך, בחבריך, בילדיך. יש אנשים שעוברים טראומות. ממה נובעת הטראומה? למה בן אדם לא יכול להתמודד? לפעמים בדברים קטנים בני אדם לא יכולים להתמודד. עשו להם דו"ח תנועה, כל היום שלהם השתבש. למה? כי אין להם מסך להתמודד עם דו"ח תנועה. או שמישהו בעבודה לא אמר להם שלום. אמרו לילד בכיתה שהוא שמן, הוא לא יכול להתמודד עם זה. זה קשה. זה לא פשוט. השאלה היא איך אנחנו מגדלים את עצמנו?
היכולת שלנו להיות אנשים גדולים ופנימיים תלויה ביכולת המסך דהיינו יכולת ההתמודדות.
יכולת ההתמודדות שלנו תלויה מהיכולת שלנו לפעול שלא בצורה אוטומטית. לדחות את התגובה המיידית שלי ולנהל אותה. לראות איך אני משתמש בה להמשיך לבנות את עצמי כאדם. שאדם נקרא אדם אוהב, מתחבר, מחובר לה' ית'. ממשיך לנוע לכיוון מטרות חיי. לכיוון התכלית שהצבתי כמטרה. ואם אין לי כח, אני מרגיש שמאבד את הכח הזה, אני צריך להאשים את המערכת, צריך להאשים את הקב"ה, צריך להאשים את כולם…. ואני יכול לייצר רציונליזציה שלמה למה המערכת לא בסדר. במקום לומר זה מה שהקב"ה שלח אלי, אין לי עניין להאשים את המערכות. אלא יש לי עניין לבנות את עצמי ולאמן את עצמי. בא לי משקל של 50 ק"ג, אם יש לי כח להרים אותו, זאת אומרת שהפנימיות שלי תגדל. אין לי כח להרים אותו, זאת אומרת שהפנימיות שלי לא תגדל. אני אלך וארים 30 ק"ג אבל אני לא אאשים את המשקולת….
עולם א"ק הוא העולם הפנימי ביותר שיש לו מסך שהעוביות שלו היא של בחינה ד' לכן הוא מבריח דהיינו מחבר בין אינסוף עד עולם הזה. לעומתו עולם אצילות הוא עולם שהוא פחות עבה, יותר זך, לכן הוא יותר שפל. להגיד על אצילות שפל זה קשה. אבל כך כותב בעל הסולם רק כדי להבין את היחס. הוא שפל מא"ק, חיצוני לו ונמוך ממנו.
העולמות נראים באופן הזה שכל הזך מחברו, מצד עוביות הוא חיצוני לו.
שבעולם עשיה שמי שנמצא במקום נמוך יכול להתמודד רק עם דברים שמאד מאד רחוקים ממנו, או עם דברים שנמצאים אצל אחרים או שלא כל כך חשובים לו. אבל אם מתחילים לגעת לו בדברים ששייכים לו או שיש לו בהם השתוקקות, הוא כבר לא יכול לגעת בהם, הוא לא מסוגל, הוא צריך שיעשו בשבילו, צריך שיעזרו לו . זה לא נורא לבקש עזרה אם צריך אבל תדע את מקומך ואם אתה רוצה לגדול, תגדל ותעלה בעולמות, תעלה במדרגות. איך עולים במעלות? על ידי זה שאתה נהיה אדם יותר פנימי.
מה זה אדם יותר פנימי? לא עיגול יותר פנימי. לא בהמה יותר פנימית. בהמה יותר פנימית מרגישה השתוקקות מאד מאד גדולה והיא יודעת להרגיש השתוקקות. זו בהמה פנימית. מה זה אדם פנימי? שיש לו יכולת התמודדות וזה מצריך מחשבה. איך לחשוב על הדברים. האם המחשבה שלי טמונה באידאל שלי? יש לי בינה יציבה. ולא משנה מה קורה. גם את זה אני מחבר לי לדרך. צריך כח בשביל זה. לא כמה ידיעות יש לי, לא כמה אני יודע לצטט פסוקים, לא כמה למדתי, רק זה. זה מה שקובע את פנימיות האדם- עוביות המסך.
סיכום בנקודות שיעור 21 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק א' – ב' עמוד נ"ז ז' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. מידת גודלו של הכלי דיושר הנקרא או"ח תלוי בשיעור העוביות שיש במסך.
2. המפגש שלנו עם העולם מגלה את הכלים דעגולים שבנו המייצגים בנפש את ההשתוקקות שלנו.
3. ככל ששיעור העוביות שבמסך הוא פחות, כך גובה הקומה יותר קטן והגילוי הפנימי הוא יותר קטן.
4. העולמות הנלמדים שנקראים א"ק ואבי"ע הם כנגד פנימיותו של צד האדם שבנו, דהיינו יכולת ההתחברות שלנו לבורא על פי בחירתנו ביתר דבקות.
5. עולם א"ק הוא העולם העליון ביותר והפנימי ביותר, המחבר בין הא"ס עד נקודה דעוה"ז, היות והמסך שבו משתמש בעוביות של בחינה ד', דהיינו העבה ביותר.
6. עולם האצילות חיצוני וקטן מעולם א"ק היות ועוביות המסך שבו משתמש הוא רק מבחינה ג, הקטן במדרגה אחת מעולם א"ק.
7. להיות אדם פנימי זה אומר להיות אדם בעל יכולת התמודדות עם מציאות שאדם פוגש. ככל שיכולת ההתמודדות גדולה יותר, האדם פנימי יותר.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום בנקודות שיעור 20 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק א' עמוד נ"ו ד' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

1. ב' דרכים בקבלת הכלי:
א. דרך פנימיותו, דהיינו עם כוחות עצמיים שלו
ב. דרך חיצוניותו דהיינו עם כוחות של הנותן בצורה פאסיבית
2. הצמצום איפשר לעבור מקבלה בחיצוניותו לקבלה בפנימיותו
3. פנימיותו של האדם ושל כל מדרגה מוגדרת בשתי צורות:
א. על ידי הרגש עצמי שנקרא השתוקקות
ב. וב' על ידי הכוחות לנהל אותה
4. כל כלי בנוי מסיבות שהן כתר, חכמה, בינה וז"א שהן אמצעים לבנות את בחינה ד' שהיא הפנימיות של האדם.
5. רק בחינה ד' היא הפנימיות שלו.
6. הרגש הפנימי והעוביות היינו הך הם וחיצוניות וזכות היינו הך הם.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום בנקודות שיעור 20 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק א' עמוד נ"ו ד' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

1. ב' דרכים בקבלת הכלי:
א. דרך פנימיותו, דהיינו עם כוחות עצמיים שלו
ב. דרך חיצוניותו דהיינו עם כוחות של הנותן בצורה פאסיבית
2. הצמצום איפשר לעבור מקבלה בחיצוניותו לקבלה בפנימיותו
3. פנימיותו של האדם ושל כל מדרגה מוגדרת בשתי צורות:
א. על ידי הרגש עצמי שנקרא השתוקקות
ב. וב' על ידי הכוחות לנהל אותה
4. כל כלי בנוי מסיבות שהן כתר, חכמה, בינה וז"א שהן אמצעים לבנות את בחינה ד' שהיא הפנימיות של האדם.
5. רק בחינה ד' היא הפנימיות שלו.
6. הרגש הפנימי והעוביות היינו הך הם וחיצוניות וזכות היינו הך הם.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום שיעור 19 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק א' עמוד נ"ה ג' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– התחלנו היום את הסתכלות פנימית.
– החלק הזה כולל עיגולים ויושר.
– עיגולים זה תפיסת הטבע שמבחינה נפשית זה תפיסת הפרטיות, ההשתוקקות הפרטית של האדם.
– יושר זה התיקון שלי, ההתקדמות שלי להיות יותר אדם, לגלות את האדם שבי.
– אדם קדמון הוא הצד של הדבקות של האהבה.
– אומר לנו באות א' שהיות והעיגולים הם בחינת הכלל שהבורא עשה ,אז אני לא יכול להתעסק בהם כל כך. למה? כי הם שייכים לדבר שהוא למעלה ממני. כי הבורא עשה אותם והם היו לפני הצמצום ולפני הצמצום אני לא יכול להתעסק.
– ובכ"ז האר"י הקדוש כתב עליהם. אבל הדברים שם לא לגמרי ברורים. אבל אומר שנתעסק בהם רק במידה שצריכים אותם לקו. אם לא, לא נתעסק בהם.
– שימו לב שכשרוצים להגיד על אדם שהוא אדם טוב . מה אומרים עליו? שהוא אדם ישר. אין אומרים אדם עגול. למה אדם ישר? כי עגול מצביע על תאוותו . ישר זה אומר הולך לפי הסדר הבריאתי. דהיינו לפי הבחירה ביתר דבקות. זה אדם ישר. יש לו מטרות פנימיות והוא נאמן להן.
– אז כדי שנבין את הקשר, אז קודם כל רוצה לספר לנו על כל אחת מהבחינות הללו, אומר לנו יש סדר:
– בעיגולים- החיצון חשוב יותר
– בקו – הפנימי חשוב יותר
– ההשלכות של זה – בעיגולים ככל שיותר מופשט, קרוב יותר לאינסוף. ככל שיותר פנימי, יותר רחוק מהאינסוף כי סיום העיגול הוא במרכז. אז ככל שאתה מתרחק מהמופשט ובא למשהו יותר גשמי המתקרב לעולם הזה, אז זה חומר גלם שיותר קשה לעבד אותו.
– העיגול הוא רק חומר גלם שאני צריך לעבד אותו. נסה לעבד ברזל ולעשות ממנו צנצנת. הוא הרבה יותר קשה. אם כך חומר מופשט אתה יכול לחבר אותו הרבה יותר טוב. רק כמשל.
– יוצא שככל שדבר הוא יותר מופשט, הוא חומר גלם יותר טוב לחיבור.
– כשאתה רוצה להראות שאתה מתחבר, אז את החיבור אתה מנסה להרגיש מעבר לגשמיות, במשהו נפשי. זה העיגול היותר זך.
– ככל שמתעסקים במדעים שתפיסת העיגול זה תפיסת המדע, ככל שאתה מתעסק במדע יותר מופשט, זה חומר יותר טוב להבין את המציאות. מצד שני זה חומר יותר מבלבל, כי הוא יותר זך.
– תמיד צריכים לשים לב במה אנחנו מתעסקים, אם אין אפשרות להתעסק בחומר זך, נתעסק בחומר שהוא פחות זך. אבל נדע שהיכולת שלנו להפיק ממנו את מה שאני צריך ממנו, הוא יותר קטן.
– מה אני צריך להפיק מהעיגול? שישמש את הקו.
– אגב כך אומר לנו על הקו שנקרא יושר. אומר שבעשר ספירות של יושר, ככל שפנימי יותר חשוב יותר. למה ? כי היושר מבטא את הבחירה ביתר דבקות והיתר דבקות זה הקו הפנימי ביותר הנקרא קו דאדם קדמון .
– כל העולמות יצאו כדי להלביש ולגלות את הקו הזה. ככל שההלבשה יותר חיצונית היא פחות מגלה את הקו הזה.
– לכן זה כמו שתראה בחברה, יש את המנכ"ל היודע את הקו המרכזי ויש שליח, הוא רחוק מאד מהמנכ"ל. עובר הרבה שלבים עד ששומע מה שאומר המנכ"ל. אז הוא מבטא את המנכ"ל פחות טוב מזה שקרוב אליו, נאמר איש הכספים שלו….
– לפי ההיררכיה הזו, ככל שאתה יותר רחוק מהקו המרכזי, כך אתה פחות חשוב.
– אותו דבר בדרך התיקון של האדם. ככל שהכוונה יותר פנימית, ככה זה יותר חשוב.
– עד כדי כך שאם אדם רוצה להיות אדם פנימי באופן אמיתי, הוא צריך שלא לגלות החוצה את כוונתו. אלא הוא עם אלוקיו עושה את העבודה. ככל שאדם צריך יותר לדבר החוצה את הדברים שלו, אז זה פחות טוב. כשאין ברירה זה בסדר. זה מה שיש. אבל כשיכול להיות בתוך עצמו מאד מאד מסודר ומאורגן ויודע את מטרתו, הוא לא צריך כל כך הרבה לדבר בחוץ.
– אני לא מתכוון לאנשים מופנמים שאינם יודעים להביע עצמם ובורחים מהבעה עצמית. כשהאדם הפנימי רוצה להביע את עצמו, הוא יכול להביע את עצמו בהרבה יותר קלות, והרבה יותר דיוק והרבה יותר ריגוש גם לדברים החיצונים ואז היכולת הבעה שלו הופכת להיות הרבה יותר גבוהה.
– אז בואו נעשה סדר. עשר ספירות דעיגולים – כל החיצון יותר חשוב יותר.
– עשר ספירות דיושר- כל הפנימי יותר חשוב יותר.
– כל הכלים דעגולים הם רק חומר גלם לטובת צד האדם דהיינו צד היושר.
– כל הלימוד שלנו הוא רק ביושר ונתעסק בעיגולים רק כחומר גלם שאני צריך אותו לטובת האדם.
– שימו לב שרוב העולם מתעסק בעיקר בהשתוקקות העצמית ובטבע. וחלק אומרים שיש פה גם דת. יש פה מדע. והמדע הזה הוא דבר מצוין אבל רק בתנאי שאני משתמש בו לדברים אמיתיים ולא לדברים שקריים.

סיכום בנקודות
1. חלק ב' עוסק ביחס בין עיגולים ליושר. כאשר עגולים זה תפיסת המציאות המתבטאת בנפש כהשתוקקות, כפרטיות . והיושר מבוטא בנפש כתיקון האדם לקראת המטרה שהיא האהבה – יתר דבקות.
2. ההתעסקות בעיגולים היא מסוכנת, כי אין לנו תפיסה בהם כי הם למעלה מטבענו. לכן כל ההתעסקות בהם תהיה רק ביחס למה שהם משמשים את הקו.
3. בעשר ספירות דעיגולים, כל החיצוני יותר, חשוב יותר. כל הפנימי יותר, גרוע יותר וזה על פי המרחק מהא"ס.
4. בעשר ספירות דיושר, כל הפנימי יותר הוא חשוב יותר וכל החיצון יותר, הוא פחות חשוב וזה על פי הקירבה לאדם קדמון, שהוא מבטא את הכלל של הרצון ליתר דבקות
5. בכל בחינה שנפגוש בעולמות ובכל פגישה של האדם עם עצמו והמציאות, יש מורכבות מעיגול ויושר.

שיעור 19 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק א' עמוד נ"ה ג' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
למדנו ב' פרקים באור פנימי עם קטעים מעץ חיים
פה בהסתכלות פנימית כתיבה יותר חופשית של בעל הסולם על הנושאים שלמדנו. היא מכילה 10 פרקים ועיקר הלימוד על
עיגולים שהם תפיסת הטבע ויושר זה הקו שבו אנחנו צריכים להתהלך בתוך המסגרת של הטבע.
אני מציע שנתחיל פה מחדש . אחר כך נוכל לצרף את הכל יחד.
ה ס ת כ ל ו ת פ נ י מ י ת – חלק ב'
עגולים ויושר, כולל עשרה פרקים
פרק א'
מבאר: את עשר ספירות דעגולים. ובו ו' ענינים: א. העגולים הם בחינת ג"ר. ב. בספירות דעגולים כל החיצון יותר חשוב
יותר. והפוכו בספירות דיושר, שפנימי יותר חשוב יותר. ג. ב' בחינות קבלה בכלים: א. דרך פנימיותם. ב. דרך חיצוניותם.
ד. אי אפשר שתתגלה הבחינה הד' אלא ע"י ג' הבחינות הקודמות לה וגורמות את גילויה. ה. ד' הבחינות הן כד' קליפות
שוכבות זו על זו בדופן כלי, שהשפע מתקבל בקליפה הפנימית. ו. כל מסך עב יותר מעלה או"ח בקומה גבוהה יותר, והם
ה' קומות.
כותרת אות א'- העגולים הם בחינת ג"ר.
למדנו כבר שבג' ראשונות אין לנו עסק. אז למה מספר לנו עליהם? הנה תשובתו…
א( הנה בעשר ספירות העגולים, דיבר בהם הרב מעט מאד, וגם הדברים המועטים האלו הם לכאורה מלאים סתירות,
אולם להרחיב בהם הדיבור אי אפשר,
כי כל התפיסה שלנו מתחילה לאחר הצמצום והעיגולים קודמים לקו ואנחנו לא יכולים לתפוס בהם כי הם באו מצד הבורא אז אין
מה לדבר בהם הרבה
משום שהמה בחינת ג"ס ראשונות, שאסור לנו לעסוק בהם, אמנם אותם הדברים המעטים שכתב הרב צריכים לבאר
אותם עכ"פ עם הסבר רחב ובהיר, באופן שיספיקו למטרתם שהרב רצה בה, דהיינו עד כמה שצריכים בהכרח לקשרי
החכמה.
לא נתעסק בעיגולים במה שלא אמר, במה שכן אמר, נראה איך לשייך את זה לתהליך שאותו אנחנו לומדים מהאינסוף בקרן
הבריאה עד העולם הזה שהיא מחשבת הבריאה. על זה אנחנו כן נדבר בעיגולים אבל בעיקר מדברים מעיגולים בחלק ב' ובחלק
ט"ז. בכל זאת בחלק הזה נותן לנו פתיח מדוע הוא מתעסק בעיגולים, הם חלק מהתהליך ויתעסק בהם רק כמה שצריך כדי
להבין את הקו. מה שאנחנו רוצים להבין זה את הקו.
יש לנו גדר- מתעסקים בהם רק במה שצריך לצורך הקו. אגב, אם אני רוצה להבין את העיגולים שהם הטבע. אני רוצה לחקור
מהי הכוס הזו. אומר לנו אין טעם. רק לחקור אם זה לתיקון שלי. עצמי.
אם בא לי לחקור דבר מסוים, עלי לראות שהוא קרוב לכך שיכול לעזור לי להתקדם מבחינה אישית ואם לא אין טעם בידיעה
הזו.
זה נכון, הטבע יכול לעזור לנו שאולי נוכל להשתמש בו. אבל הניתוק הזה שיש את מדעי הטבע שמנותקים מתורה הוא דבר לא
נכון. אני יכול להבין שלעיתים אנחנו לומדים בנפרד, ואחרי שצברנו מספיק ידע, אפשר להביא אותו לתורה. רק בתנאי הזה
אפשר ללמוד את מדעי הטבע. שזה תנאי מוקדם. אחרת אין טעם להתעסק בטבע כי ממילא לא נבין עד הסוף.
כותרת אות ב' בע"ס דעגולים, כל החיצון יותר, חשוב יותר
ב( ומתחילה נבין הדברים בכללם, כי הרב מחלק את כללות כל המציאות בב' הבחנות, שהם: עגולים ויושר,
מה זה עיגולים ? הטבע המולד שאין בו שינוי והוא נועד רק כאמצעי – כחומר גלם ולא מטרה.
למה אין בו שינוי? אותו נתן הבורא ית'. אז העיגולים זה להתעסק בטבע בחומר גלם. ויושר? יושר מייצג את מסלול
ההתקדמות של האדם בו יש ב' שלבים, כלי )בניית הכלי( והתלבשות של אור בכלי. ובזה צריכים אזהרה קטנה: אין לראות
בעיגול ככלי, מה מייצג לי העיגול בנפש? השתוקקות. כשאני תופס משהו מבחוץ י זה מעורר בי השתוקקות.
כשאני תופס השתוקקות, זה לא הכלי שלי. ופה אחת הטעויות הגדולות שיש בעולם. שכשאני משתוקק זה אני. לא . זה לא
אתה. מי אתה? אתה זה אדם. אדם זה דוקא הקו. נקרא אדם קדמון. השתוקקות היא חומר גלם שבו אני משתמש כדי
לבנות את הכלי שלי. אז העיגול הוא לא כלי. העיגול הוא אמצעי לבנות את הכלי.
כלומר, שכל הפרצופין הנמצאים בחמשת העולמות: אדם קדמון ואבי"ע עד לעולם הזה, יש בכל אחד בחי' ע"ס
דעגולים וע"ס דיושר.
א. דהיינו תפיסת המציאות
ב. ההתקדמות שלי בלהיות אדם
והנה ראינו, שבספירות דעגולים, נמצא שכל החיצוני ביותר הוא המעולה ביותר,
מעולה יותר מצד החומר ולא מצד הכוונה. זאת אומרת שכשאתה מתעסק בחומר זך יותר הוא מעולה יותר, כשהוא צפוף
יותר, הוא פחות משובח.
לכן להתעסק במופשט מביא אותי יותר לדבקות בה' מאשר להתעסק בדברים שהם יותר עבים, למשל להתעסק בעורות,
להיות בורסקאי, הרי העולם גם צריך את זה. אבל טוב לו לאדם להיות בשם- במידת השפעה. במידה יותר מופשטת.
אבל זה רק החומר גלם. אם אתה לא יכול לעשות כוונה ואתה מתעסק רק במופשט והכל מתבלבל לך, ואתה נהיה אדם
כאילו רוחני אבל מפוזר לגמרי, עדיף שתתעסק בדברים מאד מאד פשוטים. זה נכון שאתה יכול להפיק מהם פחות אבל
אתה תפיק מהם משהו לעומת זאת שברוחני המאד גבוה תתבלבל לגמרי.
וכל הפנימי ביותר הוא הגרוע ביותר, כי העגול העליון הקרוב ביותר לא"ס הסובב ומקיף לכל המציאות, הוא המעולה
ביותר מכולם ונקרא כתר, ובתוכו העגול הב' הנקרא חכמה, שהוא גרוע מהכתר וכו', עד לכדור הפנימי מכולם, שהוא
העולם הזה, שהוא גרוע ביותר מכל העגולים, שהוא חושך בלי אור ומלא זוהמא. הרי, שכל עגול פנימי יותר הוא יותר
גרוע, וכל עגול חיצוני יותר הוא יותר מעולה.
מפרש בעל הסולם את המילה זוהמא- זו היא מה. כמו ששואל הרשע שבמקום הכל כך צפוף הזה, רק בתפיסת העולם הזה
האדם לא מבין מהי התורה הזו לכם. זאת האמונה מהי? לא מבין מהי אמונה? לא מבין מה רוצים ממנו…
אז הנה למדנו את הכלל כמו שמופיע בכותרת.
אז הכלל הזה אומר לנו שאתה תופס את הטבע, את טבע חברך, על מה תסתכל אם אתה רוצה לחדור יותר. על יותר על
הכללים המפעילים אותו ולא על מקרה מסוים שקרה עכשיו בעולם. כשאתה רוצה לחדור יותר פנימה, אתה הולך לדבר
יותר ויותר מופשט. אם תגיע לעוד גלגולים עוד יותר טוב. אבל תיזהר שלא תתבלבל שם. עדיף סיבה אחת או שתיים מחוץ
למקרה שאתה תבין את המקרה יותר טוב. אבל אם אתה טמון רק במקרה עצמו, בעיגולים, אז יש פחות אור, יש פחות
אפשרות להבין את המציאות.
אנחנו רואים שאם אדם מתעסק רק במציאות היומיומית מבין פחות מאשר מי שחוקר למשל בפיזיקה או אפילו במתמטיקה
גבוהה או בדברים יותר מופשטים את המציאות.
כותרת אות ג'- בע"ס דיושר, כל הפנימי יותר, הוא יותר חשוב
אנחנו רואים פה שוני גדול מאד בין יושר לעיגול. מה אמרנו שזה יושר? דרך התקדמות האדם לבנות את עצמו בתור אדם,
לגלות את האדם שבו. מה זה אדם? אהבה. באהבה דוקא הפנימי יותר חשוב יותר.
אות ג (והיפוכן הן ספירות דיושר, כי בהן כל שפנימי יותר הוא משובח יותר,
מצד הכוונה ולא מצד החומר. דהיינו המדובר מחומר הנשמה ולא הסביבה. אומר ככל שהכוונה פנימית יותר כך היא חשובה
יותר.
שהרי עשר הספירות דיושר, הראשונות והפנימיות מכולם הן ע"ס דעולם אדם קדמון, והוא המכונה קו המתפשט
מא"ס, שנמשך סמוך עד לעולם הזה ואינו נוגע בו.
מה זה אינו נוגע בו? הכוונה שהכלל לא מגיע לעולם הזה. ואולי בשל כך אפשר לומר שהעולם הזה, שהוא הנפרדות
הגדולה ביותר, לא קיים. העולם הזה לא קיים. מה זאת אומרת? העולם הזה, כשאנחנו מגדירים אותו כנפרדות גמורה לא
קיים כי לא יכול להיות נפרדות גמורה שאין לה אור. כי אז היא לא קשורה לנותן החיות. מה שלא קשור לבורא לא קיים. וזה
נקרא עולם הזה.
אבל אני רואה פה דברים… אז אמרנו כבר כל העולם הזה כפי שאנחנו תופסים בחושים, אנחנו מגדירים כבבואה של
הרוחני דרך מראה שיש לה עיוות של זמן ומקום. במקום מראה אפשר לומר תודעה. כי התודעה משמשת אצלנו כמו
מראה. אז כשאני תופס את הרוחני דרך תודעה של זמן ומקום העדר ותנועה זה הגשמיות. אבל זה עיוות כי הרי אנחנו
יצורים רוחניים. שם נקבל את ההטבהזה צד האדם שבנו. והסימולציה הזו הנקראת גשמיות אומר קו אינסוף אינו נוגע בו.
ובחיצוניותו מלבישות עליו ע"ס דיושר דעולם הב' שנקרא עולם האצילות, שמעלתו יורדת מן עולם אדם קדמון.
ובחיצוניותו של עולם האצילות מלבישות עליו ע"ס דיושר של עולם הבריאה, הגרוע מאצילות וכו', עד לע"ס דיושר של
עולם העשיה, שהוא הגרוע מכולם, שהוא מלביש בחיצוניות כל העולמות כולם.
מה זה נקרא גרוע? גרוע זה כמו שאתה עומד רחוק מאד מהכוונה. אז הכוונה שלך היא רק כוונה כללית ולא ממוקדת
למטרה. אתה יודע שהמטרה נמצאת שם, אתה אפילו לא רואה את הדיוק שלה. כשהמבט שלך יותר חד, יותר מדויק אז
אתה יודע בדיוק איפה נמצאת המטרה, ואיפה לדייק בדיוק לנקודה. זה רק משל כמובן.
הרי שבספירות דיושר נמצא שכל החיצוני מחברו הוא גרוע יותר מחבירו, וכל הפנימי מחברו הוא מעולה יותר מחברו.
דהיינו להיפך מעשר הספירות של העיגולים כנ"ל. אכן דבר גדול ועמוק מונח בדבר ההפכיות הזאת, שבין הספירות
דעגולים לבין הספירות של היושר וצריכים להבינו היטב.
ככל שאתה קרוב יותר לכלל, אתה יותר משובח. ככל שאתה קרוב יותר לפרטיות שלך ואתה רחוק מהכלל, מי זה הכלל?
אותו קו אינסוף שמתחיל מאינסוף עד נקודה דעוה"ז. אז ככל שאתה קרוב לכלל הזה הנקרא אדם קדמון, אתה יותר אדם.
ככל שאתה רחוק אתה פחות יכול להיות אדם. כלומר, אם אתה מתעסק רק במעשים של עולם הזה, יש לך פחות סיכוי
לפגוע במטרה של להיות אדם. מהו אדם? לבטא בצורה מדויקת את התפיסה הפנימית הנקראת יתר דבקות. דהיינו הסדר
הזה הוא להיפך מעשר הספירות של העיגולים. אכן דבר גדול ועמוק מונח בדבר ההפכיות הזו שבין הספירות דעגולים ובין
הספירות דיושר וצריכים להבינו היטב. אז אנחנו צריכים לראות שכל הבריאה נועדה לצד הקו שהוא בחינת אדם קדמון
שזה נקרא צלם אלוקים. והוא, האדם צריך לקבל את הטבת הבורא. לא העיגול. האדם.
מה שאין כן עולם העגולים הוא שורש לצד הבריאה שבבריאה שהיא מעצמה אינה צריכה לקבל את הטבת הבורא אלא רק
לסייע להאדם לגלות את הטבת הבורא עולם העיגולים . כמו שאנחנו רואים בחוש יש את האדם ויש את הבריאה סביבו.
האדם הוא כמו הקו. הבריאה מסביב היא צד הבריאה, צד העיגולים. מה תפקידה? גירוי לאדם. לסייע לאדם לחיות את
בחינת הקו. לגלות את הטבת הבורא. אז כל תפיסת המצאות שהיא תפיסת הפרטיות שלו היא רק שפחה כי היא דבר בלתי
שלם מעיקרו, ורק בהתחברותו לשלם, דהיינו לאדם קדמו,ן כשאני מחבר את תפיסת הטבע שלי לבינה היציבה שלי, שאני
רוצה להגיע לדבקות, אז יש לה אפשרות של קיום ושימוש בטבע. אם לא, זה יהיה גרוע.
יש אנשים שכל הכרת הטבע שלהם היא רק לצורך השימוש של הטבע שלהם , של הפרטיות. עד כדי שהם מנופפים בדגל
של חופש הפרט. של שמור לי תאוותי ואשמור לך תאוותך.
לעתיד לבוא יגלה האדם שהעיגול לא יכול להתקיים אם הוא לא יקבל את כל התזונה שלו מהקו. הטבע לא יכול היה
להתקיים לולא האדם. כל הטבע בא בשביל האדם. בשביל להיטיב לנבראיו. מי זה נבראיו? צד האדם.
רואים בעשו ויעקב שלכאורה נראה שהעיגול בא לפני הקו. שהטבע גדול יותר מהאדם. תראו את הטבע איך נראה לנו עצום
גדול. האדם אומר, מה אני, סה"כ אדם קטן. זה נכון. אתה קטן ביחס לבורא שעשה את הטבע. אבל אתה נזר הבריאה
מצד אחד אתה צריך להחשיב את עצמך, את צד האדם שבך, כדבר עצום וגדול. זה שבאתי לאהבה. באתי להתחבר
לבורא, אני נזר הבריאה.
מצד שני אני קטן מאד ביחס לטבע השייך לבורא . אז אם אני משתמש במה ששייך לבורא, אז זה רק כדי להדבק בבורא
אבל לא יותר מזה.
סיכום שיעור 19 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק א' עמוד נ"ה ג' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– התחלנו היום את הסתכלות פנימית.
– החלק הזה כולל עיגולים ויושר.
– עיגולים זה תפיסת הטבע שמבחינה נפשית זה תפיסת הפרטיות, ההשתוקקות הפרטית של האדם.
– יושר זה התיקון שלי, ההתקדמות שלי להיות יותר אדם, לגלות את האדם שבי.
– אדם קדמון הוא הצד של הדבקות של האהבה.
– אומר לנו באות א' שהיות והעיגולים הם בחינת הכלל שהבורא עשה ,אז אני לא יכול להתעסק בהם כל כך. למה?
כי הם שייכים לדבר שהוא למעלה ממני. כי הבורא עשה אותם והם היו לפני הצמצום ולפני הצמצום אני לא יכול
להתעסק.
– ובכ"ז האר"י הקדוש כתב עליהם. אבל הדברים שם לא לגמרי ברורים. אבל אומר שנתעסק בהם רק במידה
שצריכים אותם לקו. אם לא, לא נתעסק בהם.
– שימו לב שכשרוצים להגיד על אדם שהוא אדם טוב . מה אומרים עליו? שהוא אדם ישר. אין אומרים אדם עגול.
למה אדם ישר? כי עגול מצביע על תאוותו . ישר זה אומר הולך לפי הסדר הבריאתי. דהיינו לפי הבחירה ביתר
דבקות. זה אדם ישר. יש לו מטרות פנימיות והוא נאמן להן.
– אז כדי שנבין את הקשר, אז קודם כל רוצה לספר לנו על כל אחת מהבחינות הללו, אומר לנו יש סדר:
– בעיגולים- החיצון חשוב יותר
– בקו – הפנימי חשוב יותר
– ההשלכות של זה – בעיגולים ככל שיותר מופשט, קרוב יותר לאינסוף. ככל שיותר פנימי, יותר רחוק מהאינסוף כי
סיום העיגול הוא במרכז. אז ככל שאתה מתרחק מהמופשט ובא למשהו יותר גשמי המתקרב לעולם הזה, אז זה
חומר גלם שיותר קשה לעבד אותו.
– העיגול הוא רק חומר גלם שאני צריך לעבד אותו. נסה לעבד ברזל ולעשות ממנו צנצנת. הוא הרבה יותר קשה. אם
כך חומר מופשט אתה יכול לחבר אותו הרבה יותר טוב. רק כמשל.
– יוצא שככל שדבר הוא יותר מופשט, הוא חומר גלם יותר טוב לחיבור.
– כשאתה רוצה להראות שאתה מתחבר, אז את החיבור אתה מנסה להרגיש מעבר לגשמיות, במשהו נפשי. זה
העיגול היותר זך.
– ככל שמתעסקים במדעים שתפיסת העיגול זה תפיסת המדע, ככל שאתה מתעסק במדע יותר מופשט, זה חומר
יותר טוב להבין את המציאות. מצד שני זה חומר יותר מבלבל, כי הוא יותר זך.
– תמיד צריכים לשים לב במה אנחנו מתעסקים, אם אין אפשרות להתעסק בחומר זך, נתעסק בחומר שהוא פחות
זך. אבל נדע שהיכולת שלנו להפיק ממנו את מה שאני צריך ממנו, הוא יותר קטן.
– מה אני צריך להפיק מהעיגול? שישמש את הקו.
– אגב כך אומר לנו על הקו שנקרא יושר. אומר שבעשר ספירות של יושר, ככל שפנימי יותר חשוב יותר. למה ? כי
היושר מבטא את הבחירה ביתר דבקות והיתר דבקות זה הקו הפנימי ביותר הנקרא קו דאדם קדמון .
– כל העולמות יצאו כדי להלביש ולגלות את הקו הזה. ככל שההלבשה יותר חיצונית היא פחות מגלה את הקו הזה.
– לכן זה כמו שתראה בחברה, יש את המנכ"ל היודע את הקו המרכזי ויש שליח, הוא רחוק מאד מהמנכ"ל. עובר
הרבה שלבים עד ששומע מה שאומר המנכ"ל. אז הוא מבטא את המנכ"ל פחות טוב מזה שקרוב אליו, נאמר איש
הכספים שלו….
– לפי ההיררכיה הזו, ככל שאתה יותר רחוק מהקו המרכזי, כך אתה פחות חשוב.
– אותו דבר בדרך התיקון של האדם. ככל שהכוונה יותר פנימית, ככה זה יותר חשוב.
– עד כדי כך שאם אדם רוצה להיות אדם פנימי באופן אמיתי, הוא צריך שלא לגלות החוצה את כוונתו. אלא הוא עם
אלוקיו עושה את העבודה. ככל שאדם צריך יותר לדבר החוצה את הדברים שלו, אז זה פחות טוב. כשאין ברירה
זה בסדר. זה מה שיש. אבל כשיכול להיות בתוך עצמו מאד מאד מסודר ומאורגן ויודע את מטרתו, הוא לא צריך
כל כך הרבה לדבר בחוץ.
– אני לא מתכוון לאנשים מופנמים שאינם יודעים להביע עצמם ובורחים מהבעה עצמית. כשהאדם הפנימי רוצה
להביע את עצמו, הוא יכול להביע את עצמו בהרבה יותר קלות, והרבה יותר דיוק והרבה יותר ריגוש גם לדברים
החיצונים ואז היכולת הבעה שלו הופכת להיות הרבה יותר גבוהה.
– אז בואו נעשה סדר. עשר ספירות דעיגולים – כל החיצון יותר חשוב יותר.
– עשר ספירות דיושר- כל הפנימי יותר חשוב יותר.
– כל הכלים דעגולים הם רק חומר גלם לטובת צד האדם דהיינו צד היושר.
– כל הלימוד שלנו הוא רק ביושר ונתעסק בעיגולים רק כחומר גלם שאני צריך אותו לטובת האדם.
– שימו לב שרוב העולם מתעסק בעיקר בהשתוקקות העצמית ובטבע. וחלק אומרים שיש פה גם דת. יש פה מדע.
והמדע הזה הוא דבר מצוין אבל רק בתנאי שאני משתמש בו לדברים אמיתיים ולא לדברים שקריים.
סיכום בנקודות
1 . חלק ב' עוסק ביחס בין עיגולים ליושר. כאשר עגולים זה תפיסת המציאות המתבטאת בנפש כהשתוקקות, כפרטיות .
והיושר מבוטא בנפש כתיקון האדם לקראת המטרה שהיא האהבה – יתר דבקות.
2 . ההתעסקות בעיגולים היא מסוכנת, כי אין לנו תפיסה בהם כי הם למעלה מטבענו. לכן כל ההתעסקות בהם תהיה רק ביחס
למה שהם משמשים את הקו.
3 . בעשר ספירות דעיגולים, כל החיצוני יותר, חשוב יותר. כל הפנימי יותר, גרוע יותר וזה על פי המרחק מהא"ס.
4 . בעשר ספירות דיושר, כל הפנימי יותר הוא חשוב יותר וכל החיצון יותר, הוא פחות חשוב וזה על פי הקירבה לאדם קדמון,
שהוא מבטא את הכלל של הרצון ליתר דבקות
5 . בכל בחינה שנפגוש בעולמות ובכל פגישה של האדם עם עצמו והמציאות, יש מורכבות מעיגול ויושר.

סיכום שיעור 18 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד נ"ד ב' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
למדנו שהעיגולים נתגלו לפני הקו.
מה זה אומר? כלומר שהשלילה מתגלה לפני החיוב. יש לכך השלכות רבות על חיינו. הן מבחינת התהוות המציאות והתהליכים שיש במציאות.
אנחנו רואים למשל שהשאלה קודמת לתשובה. הרגשת החיסרון קודמת לתשובה. הרבה תהליכים עולם קורים דווקא מהצד של השלילה. למשל באים לארץ ישראל, עולים מהגלות, דוקא החילונים שלא שומרים תורה ומצוות, דרכם עברה השאלה החיסרון שהם רוצים מקום.
זו נקודה שהיא חשובה כי זה לא חייב להיות כך שזה יבוא דרך הקליפה, כי הקליפה מעוררת לנו את החיסרון. אחר כך צריך לעשות הרבה מאד עבודה כדי להסיר את הקליפה.
אין לנו ברירה. אנחנו עובדים ככה בחיים . אבל כשאנחנו רואים שהחיסרון בא לפני החיוב, שלא נתבלבל. אני גם רואה את חברי בצורה הגשמית שלו, לפני שאני חודר לנקודה הפנימית שהיא הפנימיות שלו. אני רואה את חיצוניות התורה לפני פנימיות התורה.
אז כשאני רואה את החיצוניות לפני הפנימיות כי זה הסדר, שככה זה מופיע. שהעיגול נתגלה תיכף עם הצמצום והסתלקות האור ורק אחר כך הכלים דיושר, דהיינו התכלית שאליה רוצה להגיע.
כך גם אנחנו מגדלים את ילדינו, בהתחלה מלמדים אותם לרצות. להשתכלל, לקבל כלים. לערכים אמיתיים מגיל בר מצוה. זה לא שלא מחנכים אותם מגיל צעיר אבל מגיל בר מצוה אז כבר יש דרישה מהם לפעול ערכים גם מצד התורה וגם מצד דרכי החינוך.
נקודה שניה
החוק אומר שהשלילה מתגלה לפני החיוב למרות שהחיוב קודם לשלילה. לכן צריך לעבוד בלופים. בגלל שהשאלה מתגלה לפני התשובה. החיסרון מתגלה לפני הדבקות שאליה אני רוצה להגיע אז הצורה לעבוד היא לדמיין את המקום שאליו אני רוצה להגיע ואז לקנות אותו על ידי פעולות שמדמות כאילו אנחנו באמת כבר שם. למה לפעול כך? כי אני באמת שם. רק משהו מסתיר לי שאני באמת שם ואני צריך לגלות את זה מעצמי. אם אני מגלה מעצמי קניתי את המדרגה .
נושא שלישי- מה זה אורך
המרחק בין שתי בחינות בשינוי הצורה שבהן. ולפי גודלה של השתנות הצורה כך המרחק ביניהן. למדנו מזה דבר מעניין שאם אתה רוצה להיות אדם גדול, אתה צריך להיות אוהב גדול. איך אתה יכול להיות אוהב גדול? רק אם אתה מסוגל לעורר השתוקקות גדולה ולחבר אותה ליחד. אבל אם אתה מעורר השתוקקות קטנה, ומחבר אותה ליחד אז תהיה אהבה קטנה.
יוצא שככל שיש לך את האפשרות לעורר השתוקקות גדולה, כך יש לך סיכוי לעורר אהבה יותר גדולה. אז בן אדם שאין לו השתוקקות או לא מתגלה אצלו השתוקקות או שהוא נמנע מהחיים, הוא לא יכול להגיע לאהבה.
אז יש לנו שתי תנועות:
1. לעורר השתוקקות
2. לחבר אותה לאידאה.
כל זה בתנאי שיש לך מסך. שמסך הוא הכח שיכול לחבר בין ההשתוקקות לאידאה. שזה המושג מקבל (את ההשתוקקות) , בעל מנת להשפיע (מתוך האידאה). ולכן כל אחד צריך לפתח מסכים. ככל שהמסך יותר גדול, אתה יכול להיות יותר גבוה מבחינה רוחנית
נושא רביעי שלמדנו- בעיגולים אנחנו לא מתעסקים אלא רק בקו.
העיגולים הם הטבע שהבורא ברא . כך הוא ברא . אין לי מה להתעסק עם זה. יש לי להתעסק במה שאני פוגש כדי להביא את זה ליתר דבקות, להביא את זה לאידאל שלי. כמה אני מוכן לפגוש, זה עוד עניין. זה תלוי כמה יש לי מסך. כי המסך יכול להכשיר את האדם.
סיכום בנקודות
1. התגלות השלילה קודמת להתגלות החיוב, דהיינו העיגולים מתגלים לפני הקו.
2. היות שהשאלה שהיא החיסרון, מתגלה לפני התשובה, צריכים לעבוד בלופים, (לולאות) דהיינו לפעול על ידי הדמיון את המקום הגבוה ואחר כך לעבור על כל המדרגות שבנו מהמקום הגבוה למקום הנמוך ואז קונים את המדרגה. דהיינו לעבור על כל הפרטים הבונים את המרחק ביניהם.
3. מדידת גובה, דהיינו מרחק רוחני, נמדד לפי גודלה של השתנות הצורה בין שתי בחינות.
4. היכולת שלנו להחזיק מרחק גדול, תלויה בגודל המסך שלנו.
5. מסך הוא הכח שמאפשר לנו לחבר בין ההשתוקקות, לערך של הדבקות, האהבה או הנגזרות שלה.
6. אין לנו רשות לעסוק בשום בחינות העיגולים, אלא רק בקו, דהיינו איך להשתמש בטבע, כדי להגיע לדבקות.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום שיעור 17 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד נ"ג ראש חודש סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– מה למדנו היום? למדנו שהאור שעובר בין העיגולים עובר בדרך מעבר ולא בדרך של התלבשות. דרך מעבר זה אומר שאין שם מסך בהארה הזו.
– עוד למדנו שהאור יורד מעיגול לעיגול בדרך המשכה ביושר בקוים ישרים. המושג הזה של קוים ישרים עלול להטעות . כי אנחנו רגילים למושג קו שיש בו מסך. כך הגדרנו קו- כלי מסך ואור ולכן השפה היא קצרה. פה אומר קוים ישרים, הכוונה היא בלי מסך.
– ופה מבדילים בין אור של נקבה לאור של זכר שהאור שבעיגולים הוא אור של נקבה ולא אור של זכר כי אין שם מסך.
– מפה גזרנו גם את תפיסת המציאות שלנו שאם תופסים את המציאות רק בדרך של עגולים אז נתפוס את מציאות כנקבות ולא כזכרים, רק מקבל ולא משפיע אבל אז לא יהיה לנו מסך ותפקיד המסך הוא לחבר בין הערכים שלנו, האידאולוגיה שלנו לבין תפיסת המציאות.
– תפיסת המציאות מבטאת את הרצון העצמי שלי, את האנוכיות שלי, את הרצון לקבל והערך מבטא את הנגזרת שלי של יתר דבקות של אהבה. אם כך צריך לחבר בין תפיסת המציאות לבין מסך. אבל בשביל זה צריך להבין שתפיסת המציאות באה בצורה של נקבה וההתייחסות למציאות באה בדרך של זכר עם מסך.
– אז לא להתבלבל, זה שתפסתי כך את המציאות, זה לא אומר שכך אני צריך להתייחס אליה . כי זה שני ערכים בנפש האדם שאני צריך ללמוד לחבר ביניהם והחיבור ביניהם נעשה על ידי מסך.
– אז מבחינתנו, כשהקוים עוברים בדרך של חלונות, הם עוברים בקוים ישרים ללא מסך.
– למדנו באות ו' שיש איזשהו כלל שכל הפרטים באים לגלות אותו. זו ידיעה מאד משמחת . מכיון שאנחנו יכולים להיות מיוצבים על למה צריך לחיות, מה המהות של חיינו, בשביל מה באנו לעולם, מהו המצפן שיכוון אותנו בחיינו?
– המצפן הוא פשוט. מה שמגלה בי בנפש את האדם שבי הוא דבר נכון. כל התייחסות שלי למציאות שאינה מגלה את האדם שבי, היא דבר לא נכון. מדוע ? כי למדנו כלל.
– כיצד קובעים מה נכון ומה לא נכון בחיים ? מה שמקרב אותי למטרה הוא נכון. ומה המטרה? להיות אדם, לגלות את א"ק. זה התפקיד שלנו וכך אני בודק מה נכון ומה לא נכון בחיים.
– נכון לקנות דירה בצפת למשל? מה המחשבה? תשובה- האם זה מגלה את האדם שבי או לא. ומה זה האדם שבי? אהבה. האם זה מגלה את האהבה שבי או לא.
– תפיסת המציאות, לחשוב בצורה של נקבה, זה מאבד לנו את הכח.
– הכח האמיתי זה אם אני בא ליישם את תפקידי כאדם. ואם אייישם אותו אקבל את כל ההארה. אהיה מאושר. לכן זו ידיעה כל כך משמחת, אנחנו יודעים בשביל מה אנחנו חיים.
– האדם מחפש משמעות ? אולי נהפוך את המשפט, המשמעות שאתה מחפש היא האדם. ואז אם תהיה לך משמעות זו תהיה המשמעות האמיתית. להיות אדם.
– ובאיזה מקום זה נמצא? כמה זה גדול? אומר – הקו הזה שנמשך מאינסוף עד הנקודה דעוה"ז היא הכלל שכולל את כל המציאות.
– נקודה אחרונה שלמדנו במה מותר להתעסק ובמה לא? תשובה בכלל שמבטא את העליון שלך, אסור לך להתעסק. בפרטים המגלים את העליון שלך מותר ואתה צריך להתעסק. ולא מדובר במיסטיקה, סתרי תורה, אם יש לך רב אסור לך להתעסק למה עשה ככה, במה אני מגלה ממה שעשה, מותר לך. זה מסוכן אני יודע. כי אם הוא ינצל אותי…
– למשל התורה, אם התורה אמרה לי ככה אני לא שואל למה היא אמרה לי אלא לשם מה היא אמרה לי. מה זה מגלה לי.
– כל דבר שאני מחפש אני צריך לגלות אותו, אפילו אם קיבלתי החלטה למשל שאני השבוע פועל את הנקודה של שלווה בחיי. אין יותר לשאול על זה, זה הכלל שמוביל אותי. אני לא שואל למה, איך… איך אני מגלה את זה עכשיו.
– ברגע שאבוא לחקור למה דוקא שלוה למשל, פספסתי את העבודה. יש כלל. קיבלתי החלטה, ההחלטה הזו היא הקו המוביל אותי, עכשיו אני רק צריך לגלות דרך הפרטים איך אפעל את אותה החלטה.
– מאיפה זה נובע ? מכך שאין לי נגיעה בעצמותו. הוא הכלל. באתי לגלות את שמותיו וכינויו בעולם. למה עשה ככה? גם אם לא יכול להתעסק בזה לא יעזור לך.
סיכום בנקודות
1. המעבר של האור בין עיגול לעיגול הוא בדרך של מעבר דהיינו ללא מסך ולא בדרך של התלבשות.
2. המשכה דרך קוים בין עיגול לעיגול הם בחינת אור של נקבה, ללא מסך.
3. כל שאין בו בחינת מסך, אין בו אור הזכר אלא אור הנקבה שהוא נפש.
4. המסך הוא כח פנימי באדם, שמאפשר לו לחבר בין תפיסת המציאות שמגלה את הפרטיות שלו, לבין הערכים שלו.
5. הכלל המנחה את כל הבריאה כולה נקרא אדם קדמון, שהוא הרצון והבחירה ביתר דבקות, דהיינו באהבה
6. כל המציאות של אדם קדמון היא הקו המנחה אותנו בחיים גם בדברים גדולים וגם בדברים קטנים. כך בודקים מה נכון ומה לא נכון.
7. אסור ואי אפשר להתעסק בכלל אלא רק בפרטים המגלים אותו.