al

16528 POSTS 0 COMMENTS

1771

media

שאלות חזרה א'קפז-א'קפח
1. מה משותף ומה ההבדל בין ק"ש דערבית וק"ש דקורבנות?
2. מה הטעם שק"ש דערבית יותר מעולה מזו של קורבנות ומה הטעם ההיפך? ומה מטעמים אלו גובר ומדוע?
3. במה הקשר של ק"ש דקורבנות וק"ש דיוצר מגבירה את חשיבותה של ק"ש דקורבנות?

1633

media

שאלות חזרה א'קפה-א'קפו
1. מהו ההבדל העקרוני בכל הק"ש, בין המלה ישראל לבין המלה אחד?
2. הכן טבלה של כל ד' הק"ש: מה נמשך במלת "ישראל", ומה נמשך במלת "אחד".?
3. מדוע אנו רואים שלעיתים במלת "ישראל" מושכים מה שנמשך בק"ש אחרת במלה "אחד"? הבא דוגמאות לכך והסבר.
4. מהו ההבדל בין המוחין ד"ברכת אבות" למוחין ד"שים שלום"? מדוע בברכת אבות נקראים המוחין לעיתים ג"ר ולעיתים ו"ק?

2712

media

שאלות חזרה א'קפג-א'קפד
1. אילו מוחין נשארים בז"א בעת השינה ומדוע?
2. על פי איזה חוק אנו לומדים על ההכרח שישארו המוחין דקיום בז"א גם בעת השינה ולא יסתלקו גם הם?
3. מהו חיזוק הפרסא ומהו הכוח שנתן בשונה מעולם הניקודים ומדוע חיזוק זה עוזר שלא תהיה שבירה? וכן עוזר לקביעות שלא תיפגם?
4. מה ההבדל בין המקיפים דקטנות מצד אמא לפנימיים דקטנות מצד אמא כיצד מקבלים כל הארה מהם?
5. מה ההבדל בין פו"מ דאבא דקטנות למקיפים דאמא דקטנות ומתי מקבלים כל אחד מהם?
6. מדוע בקריאת שמע דיוצר יכול לבקש אורות דג"ר בעוד שבק"ש שעל המיטה אינו יכול לעשות כן?

1743

media

שאלות חזרה א'קפא-א'קפב
1. מה ההבדל בין צלם דאבא לצלם דאמא הבאים לצורך ז"א?
2. מה ההבדל בין צ' דצלם לל"ם דצלם?
3. מה ההבדל בין ק"ש דערבית לבין ג' ק"ש האחרות?
4. מה ההבדל בין ק"ש דיוצר לבין ג' ק"ש האחרות?
5. מהן ב' מיני גדלויות, ובאיזה גיל נעשה כ"א מהן?
6. כיצד מתיישבת הקושיה, שמצד א' מדבר איתנו על שנים שעוברות ומצד ב' מדבר על זמני התפלה?
7. מה ההבדל בין ק"ש דיוצר לבין ברכת אבות?

2322

media

שאלות חזרה א'קעט-א'קפ
1. שרטט את כל ק"ש למיניהם עפ"י מיקומם בפרצ' אצילות, זמן קריאתם, האור המתקבל בגינם, ותמורתם.
2. באיזה שלב ומדוע מסתל' האח"פ דמל' המורים על חזרת המל' לקט' (ראה אות קמ"ג).
3. מדוע אין ק"ש דערבית מועילה לק"ש שעל המטה וצריך לחדשה?
4. איזה זווג הוא גרוע יותר, ק"ש דערבית או ק"ש שעל המטה, ומדוע?
5. איזה אור מתקבל בתפלת ערבית?
6. מהן ב' ההבחנות בזמן ה-ב' בתוך ד' הזמנים?
7. מהי עונת הפעוטות ומדוע?

1733

media

שאלות חזרה א'קעז-א'קעח:
1. מתי כללות העולם אומרים ק"ש דיוצר ומדוע ב' קריאות?
2. מה נשאר לאחר עלות השחר קודם הנץ החמה, שבגינו לא צריך לכאורה ק"ש דקורבנות?
3. האם כאשר האר"י הק' התפלל תפלת ותיקין, אמר ק"ש דקורבנות? מהו הטעם לכך? כיצד אנו ננהג בעקבות כך?
4. אילו מוחין מקבלים בבחי' הבאות: בחצות לילה, בלימוד בלילה, בק"ש דקורבנות, ק"ש דיוצר, בברכת ג' אבות, ב"שים שלום?"
5. מדוע אין צורך לקרוא ק"ש בתפלת המנחה?
6. לשם מה צריך תפלת עמידה במנחה?
7. למה משויכת תפלת ערבית, ליום הקודם לה או לזה שבא אחריה, ומדוע?
8. מה נשאר ומה לא נשאר בתפלת ערבית מצד המוחין?
9. מדוע שליטת החיצונים והמזיקים היא בלילה?
10. מדוע צריך ק"ש שעל המטה אם אמרנו כבר ק"ש בתפלת ערבית?

2298

media

שאלות חזרה א'קעה-א'קעו:
1. מה תפקיד ק"ש דקורבנות? והרי לצורך השלמת כלים כבר נעשה ק"ש שעל המיטה?
2. מה ההבדל בין ק"ש דקורבנות לק"ש דיוצר?
3. מהי חשיבותה של תפילת ותיקין שתהיה בהנץ החמה?
4. כיצד אפשר לעורר מחדש את ההשתוקקות שנוצרה ביקיצה לעולם רוחני? מדוע זה נצרך דווקא כיום בשונה מתקופת בנין בית המקדש הראשון?
5. הסבר בהרחבה את סוד איילת השחר?

2577

media

שאלות חזרה א'קעא-א'קעב
1. מה המיוחד מבחינת קבלת החסדים לאחר גמר ו' השנים?
2. למרות שהתקבלו כל החסדים בעונת הפעוטות, עדיין אינו ראוי לזווג דהולדה. מדוע?
3. מדוע ה"ח אלו שמקבל, צריכים להתקבל דרך התבונה ולא ישירות לז"א?
4. מהו הקשר בין עיבור ב' לבין המחלוקת האם ראוי להולדה ב-ו' ויום א' או ט' ויום א'?
5. סכם את התנועה הנעשית בכל השנים מ-ב' שנים ויום אחד עד ט' שנים ויום אחד.

[sociallocker]

חלק יב


[/sociallocker]

2447

media

שאלות חזרה א'קסט-א'קע
1. אילו חסדים מתפשטים בשנה ה-ד' עד ה-ו' ובאיזה לבושי מוחין הם נכנסים ולאיזה כלים דז"א הם נכנסים?
2. מדוע לא נכנס החסד דיסוד או הת"ת בשנה ה-ה'? שלכאורה היינו מצפים שיכנס החסד דקו אמצעי.
3. מה מיוחד בשנה ה-ז' מצד החסדים – איזה חסד נכנס? באיזה לבוש מוחין ולאיזה כלי דז"א?
4. מה נמשך בשנה ה-ט' ויום אחד ומדוע אין די בכך כדי לגלות את אור החסדים בהארת חכמה למטה מחזה?
5. אילו ב' חסרונות היו לאחר השנה ה-ו'? מתי הן הושלמו ב-ב' קוים וכיצד הם יושלמו בקו אמצעי?

1765

media

שאלות חזרה א'קסז-א'קסח
1. מה מקבל בשנה ה-ה' מצד לבושי המוחין? לאיזה כלי מקבל לבוש מוחין זה הז"א? מה קורה עם האור שהיה במקום זה?
2. מה מקבל בשנה ה-ו' מצד לבושי המוחין? לאיזה כלי מקבל לבוש מוחין זה הז"א? מה קורה עם האור שהיה במקום זה?
3. מדוע לא נכנס בחינת היסוד לדעת דז"א בשנה ה-ה' אלא רק בשנה ה-ז'?
4. כיצד הם התלבשות לבושי המוחין בשנה ה-ח' וה-ט' לפרטיהם?
5. מדוע השנה ה-ט' ויום אחד כאשר נכנס דעת דצלם אשר בתוך היסוד דתבונה לדעת דז"א, יורדת עטרת היסוד מהדעת רק לשליש עליון דת"ת דז"א ולא לכל הת"ת?

2173

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שאלות חזרה א'קסה-א'קסו
1. מהן ג' הבחי' המתפשטות לז"א, ומה אינה בכלל המוחין דגדל'?
2. האם החו"ב שהם או"א עלאין וישסו"ת, מתפשטים בעצמותם בז"א? אם לא, מה כן מתפשט?
3. מה מתוך התבונה מתפשט כמוחין (דהיינו חב"ד) בז"א, ומה מהתבונה רק לכתר?
4. ממה נבנית כ"א מבחי' חח"ן, בג"ה ודת"י של ז"א?
5. האם החסדים דז"א לאחר שהושלם לט' בחי' ע"י נה"י דתבונה, מתפשטים למטה מחזה? אם לא, מדוע?
6. מה ההבדל העקרוני בין מה שניתן עד ב' שנים ויום אחד ומה שניתן מ-ב' שנים ועד ט' שנים ויום אחד?
7. אילו בחינות ניתנות בשנה ה-ג' ובשנה ה-ד'?

1771

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שאלות חזרה אקסג-אקסד
1. הסבר המושג "צלם". מהו ג"ר שבו ומהו ו"ק שבו?
2. הסבר את המושג "הצלם הוא פרצ' גמור, דק וזך מאד". במה הוא שונה מהגוף הרגיל?
3. מהם ד' המוחין שבצלם?
4. היכן מתפשטים החסדים טרם שיכנסו תוך ז"א להעשות לו מוחין?
5. מה אנו למדים מכך שגם לקטן יש ראש?

2706

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שאלות חזרה א'קסא-א'קסב
1. אילו ג' בחי' אהי"ה קיימות באמא?
2. מאילו בחי' אהי"ה מקבל הז"א בעיבור, ומאילו בחי' אהי"ה מקבל ביניקה?
3. מתי נבחן האהי"ה לחלב ומתי נבחן לדם?
4. מדוע אמא אינה נותנת מאותה בחי' של אהי"ה לז"א בזמן היניקה, כמו בזמן העיבור?
5. מהו הרמז שאהי"ה במילוי יודין ובמילוי אלפין הם גימ' ש"ד?
6. כיצד הופך הדם לחלב באמא במעבר מעיבור ליניקה?

2045

הרב, תלמיד הרבי ברוך שלום הלוי אשלג זצוק"ל (בנו בכורו וממשיך דרכו של בעל "הסולם"), עומד בראש בית המדרש "הסולם", ובנוסף, הוא מנהיגה של קהילת חסידיו – קהילת "הסולם" המעטירה.

 בעזרת בקיאותו הרבה במרחבי חכמת הקבלה ותורת ישראל מקנה הרב לתלמידיו את הצוהר הנפשי דרכו אפשר להתבונן על עולמנו בצורה פנימית, ללא כל נטיות חיצוניות, ועם כוונת הלב הראויה לעבודת ה'.

 אחת מתכונותיו הבולטות של הרב היא ראיית הדברים דרך נפש האדם, לימוד החכמה במושגים של הנפש, של פנימיות האדם ובכך מנטרל הרב את הגשמיות האופפת אותנו כל כך, וב"ה בונה גרעין רוחני, המושתת על התודעה הרוחנית הגבוהה הנובעת מחכמת הקבלה, אך אינה מרחפת ומנותקת.

  הרב מעביר שיעורים גם לקהל הרחב ולציבור הכללי בנושאים הקשורים לחיינו כגון חינוך, זוגיות, תפילה, מודעות יהודית ועוד, ובשעורים אלה נותן הרב מענה ומזור למשימות רבות הניצבות בפני אדם החי בעולמנו, וכל זאת על פי ערכי חכמת הקבלה ורבותינו המקובלים.

 בט"ו בשבט תשס"ט ראה אור ספרו הראשון של הרב "התורה האדם ומה שבינהם", ספר עצום המקבץ בתוכו חוקים, רשמים, ידיעות, שאלות ותשובות, והכל מתחום הרוח. הספר, מעניק לקורא הכרות רעיונית עם תורת ישראל דרך חכמת הקבלה, הספר מעלה שאלות חשובות ויסודיות ומפרש אותן דווקא על דרך רוחנית, בכל פרשה בחר הרב להתמקד בחוק רוחני אחד מחכמת הקבלה להאיר את הפרשה כולה על פיו, הספר מכיל תרגולי מודעות שבועיים המהווים פראקטיקה קבלית לשכלול נפש האדם על פי היסוד הרוחני הנלמד באותו השבוע, והכל בחבור והרמוניה מושלמים.

בקרוב ב"ה יצא ספרו החדש של הרב על חגי ישראל ומעגל השנה היהודי – להזמנת ספריו של הרב: 050-314-3333.

 

הרב  בן 54 הוא רבה של קהילת ה"סולם". הרב למד בבית מדרשו של רבי ברוך שלום, בנו בכורו של המקובל רבי יהודה הלוי אשלג "בעל הסולם", מחבר פרוש ה"סולם" על ספר הזוהר, לאחר פטירת הרב"ש זצוקל, למד אצל תלמידו וממשיך דרכו רבי הלל גלבשטיין.

הרב פונה בשעוריו למעמקי התודעה הנפשית של האדם, ומצליח להביא את החוקים הרוחניים המצויים בחכמת הקבלה אל כל אחד, דתי או חילוני, מבוגר או צעיר. לאחר שרות צבאי ביחידה מובחרת בצה"ל, פנה ללימודים אקדמיים, אך משהבין כי לא שם ימצא את הידע האמיתי על החיים, החל לחקור את האמת דרך דתות ותורות רוחניות שונות כגון דתות המזרח, הקבלה הנוצרית והמוסלמית ושיטות פילוסופיות מגוונות.

לבסוף, גילה את חכמת הקבלה בבית מדרשו של רבי ברוך שלום, בנו של "בעל הסולם". הקבלה הביאה את הרב לנטוש את כל תורות העולם האחרות, ולדבוק ביהדות מתוך ראיית העומק המצוי בתורת הקבלה בדרכו של בעל ה"סולם".

החל משנת 2002 התקבץ סביב הרב גרעין תלמידים המשתוקקים לשמע דבריו, ויחד החליטו להקים את בית מדרש "הסולם", שיהווה מקום של חיבור ואהבה לכלל הציבור על ידי חכמת הקבלה הנפלאה.

הרב מעורר את האדם לשאול שאלות אודות עולמו הנפשי, אודות פנימיות העולם, ובכך מעלה את נקודות המודעות הפנימיות ביותר הקיימות בו. תחומים הנחשבים כשנויים במחלוקת מקבלים הגדרות ברורות ובהירות, עפ"י חכמת הקבלה ותורת ישראל. נדמה כי בשעוריו מצליח הרב להזרים את נפש התורה, את פנימיותה אל כל פסיק ופסיק ממנה, תורתו היא תורת הנפש, לא תורת הגוף.

כחלק ממאמציו האדירים של הרב להפיץ את תורת רבותיו המקובלים בעולם, כתב הרב את הספר "התורה, האדם ומה שבינהם", הספר שראה אור לאחרונה מסכם 8 שנות כתיבה, ומהווה אוסף נדיר וייחודי של חוקים קבליים המובאים בדרך של עבודת נפש מופלאה.

פעם הוצע לרב להשתתף בסדרת הרצאות מתוקשרות וממומנות היטב, אך הרב סרב. משנשאל מדוע סרב, ענה הרב: "יש ביכולתי להיות רב של ההמון, אבל אני מחפש את מחפשי האמת, אחריהם תרה עיני". ואכן, נדמה שבכל פעולותיו, מכוון הרב תמיד אל רף גבוה המביס כל אינטרס זה או אחר – האמת.

5534
ראשי פרקים בתולדות בעל הסולם
הרב יהודה ליב הלוי אשלג זצוק"ל

תחילת דרכו

  • נולד בה' תשרי תרמ"ה (24/9/1884) בורשה בירת פולין כבן בכור להוריו, הרב שמחה הלוי ומאשה רחל.
  • אביו, ר' שמחה הלוי, היה מחסידי האדמו"ר רבי מאיר שלום מקאלושין, נכדו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא, ומחבר הספר "נהר-שלום", לנסיעותיו לרבו זה הצטרף גם בנו בעל הסולם, עד לפטירת הרבי בי' בטבת תרס"ג (9/1/1903).
  • בגיל צעיר מאד ניכרו בו בבעל הסולם כושר התמדה וכשרונות עילויים נדירים.
  • ב"שטיבל" – בית הכנסת החסידי, השקיע כנער הצעיר עמל ויגיעה רבה בלימוד התורה ועבודת ה'. היו תקופות שלא שב לביתו מבית המדרש משבת לשבת.
  • העיד בעצמו כי בעודו אך כבן 13 שנים היו שגורים בפיו כל הש"ס עם פירוש התוספות.. וכבן 18 שנים הוסמך בכתר הוראה ודיינות על ידי רבני ורשה.
  • לצד זאת נסע כאמור לקבל תורה וחסידות מרבו הרב מאיר שלום מקאלושין, ולאחר מכן היה לאחד מהתלמידים המקורבים ביותר של בנו, הרב יהושע אשר מפאריסוב, מגדולי האדמורי"ם בפולין. הקשרים ביניהם נגעו במקומות גבוהים , כפי שהדבר מתבטא בכמה כתבי יד מבעל הסולם שנשתמרו מתקופה זו, ונחשפו כעבור שנים.
  • אחר נישואיו, היה נוסע לרבו מפוריסוב, וכן נסע פעמים רבות יחד עם הרבי מפוריסוב אל האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלז, ולימים, היה בעל הסולם מפליג מאד בגדלותו של הצדיק מבעלז.

בשערי תורת האמת

  • בהגיעו לפרקו, נלקח לחתנו של הרב מאיר יוסף אברמוביץ מחסידי גור שבעיירה פוריסוב, והוא עבר להתגורר לצידו למספר שנים שבהם היה סמוך על שולחנו.
  • לבעל הסולם נולדו תשעה ילדים, חמשה בנים וארבע בנות, בניו: הרב ברוך שלום, הרב שלמה בנימין, ר' יעקב ור' משה. בנותיו: שרה ברודז'ק, בת שבע רייכברד, דבורה וייצמן, ומנוחה ורדיגר. בן נוסף, דוד, נולד חולני ונפטר בילדות.
  • לאחר שתמה התקופה במחיצת חמיו, עבר בעל הסולם לוורשא, והתמנה שם לדיין ומורה צדק. לצד זאת מסר שיעורים יומיים לקבוצת נערים חריפים שלמדו אצלו בעיון שולחן-ערוך חושן-משפט. אולם את עיקר עיסוקו שם בעל הסולם בלימוד תורת הקבלה, ספר הזוהר וכתבי האריז"ל, הרמ"ק והרמח"ל.
  • לימים העיד לבנו בכורו ר' ברוך שלום: משך ט"ו שנים שיקעתי עצמי במסירות נפש בלימוד חכמת הקבלה, ללא שהייתה לי כל השגה בפנימיות העניינים. לילות שלמים ישבתי ורגליי טמונות בקערת קרח או כשתחתיהם גחלים, פן אנמנם והם יעוררוני, כולי היה תפילה לבורא שיאיר עיניי בתורתו, עד שזכיתי למה שזכיתי.
  • במכתב שהועתק מכתב ידו במקורות אחדים מובא סיפור פלאי ממנו, על רב נסתר שנגלה אליו משך כמה חודשים בשנת תרע"ט (1918/9) שממנו קנה ידיעות בתורת הנסתר, אולם אחר שנפטר "נשארתי אז בעירום ובחוסר כל ואפילו מה שקבלתי ממנו נשכח לשעתו מחמת הצער הרב, ומני אז והלאה דלו עיני למרום בגעגועים וכיסופין עד אין קץ, לא נתתי דמי לי אף רגע אחד ביום, עד שמצאתי חן בעיני קוני וצורי ית' וית', וזכות מורי הקדוש ז"ל ותורתו עמדה לי ונפתח לבי בחכמה עליונה הלוך ורב כמעין נובע. גם נזכרתי בחמלת השי"ת כל הסודות שקבלתי ממורי ז"ל. ברוך ד' שהחייני וקיימני. ומה אוכל עני כמוני להודות לו ית', וגם מתחילה ידע את עניי שאין לי שכל ובינה אפילו להודות ולהלל בשביל טובותיו העצומים, אמנם מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל".
  • אחר שנגלו לו השגותיו העצומות בתורת האמת, הפסיק בעל הסולם בעבודת הרבנות בה עסק שעות ספורות ביום, והקדיש את זמנו אך ורק לעיסוק בחכמת הקבלה. בד בבד התקבצו סביבו קבוצה מצומצמת של תלמידים מובחרים, הידוע שבהם הוא רבי משה מרדכי שולץ זצ"ל, שחלק מהמכתבים בספר "פרי חכם – אגרות" ממוענים עבורו, ומעידים על הקשר העז ששרר בין השניים.

העליה לארץ ישראל

  • עם תום מלחמת העולם הראשונה, החל בעל הסולם לעורר בין מיודעיו על כך שיהדות אירופה בסכנה. הוא ניסה להידבר עם גדולי התורה שבפולין על חובת הלימוד של הזוהר הקדוש, אך לרבנים, דבריו נראו כהזויים ולא זכו להתייחסות.
  • להתנגדות חריפה יותר זכתה עמדתו כי על היהודים לעזוב במהירות את הגולה ולעלות לארץ ישראל. על רקע זכויות האזרח שהוענקו ליהודי פולין לראשונה בתולדותיהם, איום ההכחדה נראה כבלתי מציאותי.
  • בעל הסולם לא נסוג מעמדתו, הוא אמר מפורשות לבני ביתו כי אין לו עוד מה לעשות בעולם הזה אם יישאר בגולה, והתכונן לנסיעה לארץ ישראל.
  • כאשר קיבל אישור כניסה לארץ, מיהר לממשו. הוא לא התחשב בכך שרעייתו עמדה בימי הריונה האחרונים. וכך, בחיפזון עזב את פולין, כשחלק מילדיו מאחוריו. על אם הדרך נולדה לו בתו בת שבע רייכברד, ובחול המועד סוכות תרפ"ב (10/1921), הגיע לארץ הקודש לנמל יפו.

הקמת החבריא קדישא

  • בארץ ישראל, חשב להצטנע בין ההמון ולהתפרנס מיגיע כפיו.
  • בתחילה היה זה רבי יהושע הורביץ שגילה את סודו של בעל הסולם, משם התפשטה הידיעה לעוד קבוצה מחשובי התלמידים בישיבת "חיי עולם" הירושלמית, לצד תלמידים נוספים ממובחרי האברכים שבירושלים. הקמת החבריא קדישא הייתה לעובדה.
  • בעל הסולם החל למסור שיעורים מידי לילה בחצות לחבר תלמידים. הוא הקפיד לבל יאחרו, התנה עימם תנאים שיבטיחו את נכונותם להקריב את עצמם ביגיעה בעבודת ה', והם מצידם התמסרו לכל דרישותיו.
  • לקבוצה החדשה קמה התנגדות עזה בירושלים. המתנגדים היו חברי קהילות ירושלמיות שטובי אברכיהם "נלקחו" מהם, קבוצת מקובלים ספרדים שהטיפה ללימוד קבלה וכוונות – ללא כל הבנה במשמעות העניינים. למותר לציין כי דרכו הבהירה של בעל הסולם הייתה לצנינים בעיניהם וכן בני משפחות התלמידים שחרה להם דרכם החדשה של בן משפחתם, ובייחוד הקימה בחצות הליל.
  • היו תלמידים שכשלו בלחץ הרדיפות, אך עם זאת התחשלה עתה ביתר עוז קבוצת התלמידים שראתה בבעל הסולם לא רק כרב ומורה בתורת האמת, כי אם אדמו"ר לכל דבר ואיש אלוקים קדוש. מהם שפוטרו מעבודתם ובאו עד פת לחם ממש, מהם שנודו מבני משפחתם. אולם כולם התאמצו בחיבור סביב רבם.
  • בשנת תרפ"ה (1924/5) נאות בעל הסולם לכהן כרבה של השכונה החדשה "גבעת שאול" שבפאתי ירושלים, שם קבע את בית מדרשו "בית אולפנא רבתא עיטור רבנים" ללימוד הוראה ותורת הנסתר.
  • כעבור שנים ספורות עבר לגור בבתי ורשה שבשכונת מאה שערים, ולאחר מכן – מפאת חולי ה'רומטיזם' שנדרש לרפואתו אויר ים – ליפו. מדהים הדבר, כי את כל ספריו וחיבוריו הדורשים יישוב הדעת מוחלט, חיבר בעל הסולם תוך תנאי נדודים. במשך יותר משלושים שנותיו של בעל הסולם בארץ ישראל, לא היה מנוח לכף רגליו, הוא עבר מדירה שכורה אחת לדירה אחרת מידי תקופה, בירושלים, בבני ברק (שם נוצר קשר מיוחד בינו לבעל החזון-איש), בתל אביב וביפו, וחוזר חלילה, מתוך תנאי עוני ודלות, ובהמשך, תוך כדי ייסורים ומחלות..
  • החל מהימים בהם התגורר מחוץ לירושלים, הפך שיעורו לתלמידיו לשבועי בלבד, גם בתקופות שחזר לגור בעיר.

חיבור ספריו

  • בשנת תרפ"ז (1926/7) יצא בעל הסולם ללונדון. יהודי מקומי שהרגיש בו ובגדלותו, הביאו אל ביתו ותמך בו. ושם סגור בביתו, ללא טרדות משפחה ותלמידים, החל בכתיבת פירושו הראשון על ה"עץ חיים", "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות".
  • הפירוש נדפס בארץ וצורפו לו הסכמותיהם של ראש המקובלים הספרדים רבי חיים שאול הכהן דוויק, רבי יוסף חיים זוננפלד, ורבי אברהם יצחק הכהן קוק.
  • מאוחר יותר, החל בעל הסולם בכתיבת פירוש מקיף ונגיש יותר על כתבי האר"י "תלמוד עשר הספירות", עליו שקד בין השנים תרצ"ג – תרצ"ז (1932/3-1936/7). המצב הכלכלי לא איפשר להדפיסו, והוא הוקלד במכונת כתיבה ושוכפל (סטנסיל) במספר עותקים מצומצם לתלמידים. (יצוין, כי הרב שלמה יוסף זווין ז"ל, עורך האנציקלופדיה התלמודית, העריך כי בכתיבת ספר כה מורכב זה, השתתפו צוות עורכים של 25 איש. הוא סירב להאמין, כי הספר נכתב על ידי אדם אחד בלבד תוך תקופת נדודים).
  • בעל הסולם התחיל בכתיבת והפצת קונטרסים שיסבירו את רוח חכמת הקבלה באופן השווה לכל נפש. מתוך סדרה של חמישים חוברות, יצאו רק שלושת הראשונות "מתן תורה" "הערבות" ו"השלום".

כתיבת פירוש "הסולם" וימיו האחרונים

  • את תמצית מפעל חייו ראה בעל הסולם בכתיבת פירושו על ספר הזוהר. הוא ראה בכתיבת הפירוש שיביא ללימוד ספר הזוהר תרופה למצב הקשה של כלל ישראל. בכתיבת הפירוש השקיע כוחות רבים והשלים את פירושו על הזוהר בסעודת הודיה במירון. בל"ג בעומר תשי"ג (3/5/1953) לאחר מכן כתב את פירושו על ה"זוהר חדש".
  • בעל הסולם סירב להתחיל בכתיבת כרך נוסף בטרם יודפס הקודם לו, מתוך חשש, שאם ימשיך בכתיבה – יתרפו התלמידים במלאכת ההדפסה על כל קשייה. רק את שני הכרכים האחרונים כתב בזה אחר זה – ביודעו כי כבר הגיעה עיתו – והם הודפסו אחר הסתלקותו.
  • בשנתו האחרונה לא פסק לרמוז כי כבר קרב זמנו. בסוכות תשי"ד (9/1953) אמר לתלמידיו כי בשנה הבאה יישב בסוכה שאותה עין לא ראתה, וכן התבטא כי לתלמידיו לא נותר זמן רב לשמוח עימו. הוא השלים את כתיבת פירוש "הסולם" ועריכת "תלמוד עשר הספירות" להדפסה בהכנסת תיקונים שונים וכותרות, אך לא החל בכתיבת ספרים חדשים.
  • שלא כמנהגו לבחור אתרוג לחג סוכות כבר בחודש אלול – לא בחר, ומנגד ביקש להקים את הסוכה עוד בטרם יום כיפור.
  • בעצם יום הכיפורים תשט"ו (7/10/1954), בשעה 11:00 בבוקר עת החזיק בעל התפילה בבית המדרש הצמוד לביתו ברחוב בלפור בתל-אביב באמירת המילים "אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי", מסופר שלא יכול היה להמשיך הלאה ושב על המילים שוב ושוב, עד שנקרא לחדרו של בעל הסולם, ושם נודע לו כי בעל הסולם השיב את נשמתו למרום.
  • במוצאי היום הקדוש, נטמן בהר המנוחות בירושלים. אוהל נבנה על קברו ועל ידו נטמנו ספרי תורה.

1726

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

א'קנט-א'קס
1. מה ההבדל בין עיבור ב' לעיבור ג'? מה משותף ביניהם?
2. כיצד נקראים לבושי המוחין בקטנות ומדוע?
3. כיצד נקראים לבושי המוחין של המולידים, דהיינו או"א? כיצד הם מחולקים ביחס לתחתון לג' בחינות?

הירשם\התחבר לאתר על מנת לצפות בשיעורים

נרשמת בעבר? מלא את הפרטים והתחבר אוטומטי

Designed by Laisner