הדף היומי בתע"ס – חלק ו | שיעור 7 עמודים שצ"ט – ת

152

סיכום שיעור 7

היום למדנו נושא מרכזי שהוא צ"ב בו 5 שלבים.

השלבים: התפשטות, התכללות, התעוררות ז"ת דבינה, התערבות, וצ"ב.

מה זה אומר? כך: כשנקודות דס"ג יצאו, יצאו על זיווג ב', בלי ג' דהתלבשות, אז יכלו להתפשט למטה מטבור. זה נקרא התפשטות, כי התפשטו למטה מטבור וקיבלו הארה, כי היו השפעה. זה שלב ראשון: ההתפשטות למטה מטבור, אגב כך מאירים את נה"י דא"ק כי זה הפרצוף היחיד למטה מטבור.

דבר שני, אפשר לראות באות סב' בפתיחה, אומר, ששניהם נקראים בח' ו"ק שהם שווים. בכוונה ששניהם בח' ו"ק, שגלגלתא מטבור ולמטה נקרא ו"ק, כי הג"ר נקרא מטבור ולמעלה. לא מקבל אור מטבור ולמטה נקרא ו"ק. למה בנקודות דס"ג אומרים שהוא ו"ק, כי יצא על ב' א' הנקודות. גובה הקומה. א' זה ו"ק, אבל למה ב' התלבשות זה ו"ק? מכיוון שב' דהתלבשות זה חצי מדרגה, וחצי נקרא ו"ק. ב' עביות נקראת ג"ר. כל התלבשות נקראת ו"ק ביחס למדרגה השלמה, שהיא חצי מדרגה, לא שלימה, וכל חוסר שלמות נקרא ו"ק. למשל, ג' דהתלבשות זה ו"ק, ביחס לחכמה זה ו"ק דחכמה. וגם מדרגת יחידה, גם אם אגיד על בח' ד' שהיא רשימה דהתלבשות, גם עליה נאמר שהיא ו"ק. ז"א שהיחס בין רשימה דהתלבשות ובין רשימה דעביות זה היחס בין ו"ק לג"ר, אז אם מסתכל  על בח' א' ובודק אותה, אז ב' התלבשות היא ו. אז יוצא שב' א' הן ו"ק וכל למטה מטבור הוא ו"ק. יוצא שנה"י דא"ק ונקודות למטה מטבור הן ו"ק וגורם שיתכללו זה בזה. שיש ביניהן נקודת שיתוף ששתיהן כלל. עוד לא מתערבים זה בזה. רק נמצאים באותו מקום. זה נקרא ששניהם ו"ק.

שלב ראשון התפשטות ושלב שני התכללות כי שניהם ו"ק.

שלב שלישי, בסוף כל ג"ר דבינה מתעורר ו"ק דבינה, כי שתיהן תכונות של בינה. למה לא לקחו זאת בחשבון מראש נראה בהמשך, אבל ג"ר דבינה שזה השפעה התעוררה ז"ת דבינה בה יש רצון לקבל. כל מה שיכול היה לרדת למטה מטבור אבל לא התערב עם בח' ד' יכול לרדת למטה מטבור. אין בעיה עם נקודות דס"ג. אבל עכשיו נוצר מצב שהתעורר ז"ת דבינה שלא נלקח בחשבון כי כשחושב על השפעה שנקראת ג"ר דבינה, לא רוצה מקום לקבל אלא רק השפעה טהורה. כשבא להשפיע בא רק להשפיע ועוזב עצמו לגמרי, לכן מתעורר במצב ז"ת דבינה רצון לקבל בשביל התחתונים, אבל זה עדיין רצון לקבל, לכן כשיצאו נקודות דס"ג ולא היה ג דהתלבשות אז הבינה היתה כג"ר דבינה ולכן יכולה היתה לרדת למטה מטבור. לכן השלב הראשון הוא התפשטות.

שלב שני הוא התכללות כי שניהם ו"ק.

שלב שלישי הוא התעוררות ז"ת דבינה.

השלב הרביעי יהיה התערבות. עכשיו כבר שניהם רצון לקבל אז מתערבבים זה בזה.

שלב חמישי. אם התערבו זה בזה, עכשיו ב' א' רוצה ד' ג', אבל אין לו מסך. נבהל. מה עושה בלי מסך? מצמצם עצמו איפה שנמצא אצלו ז"ת דבינה, מטבור ולמטה. בינה בסיומה מתעורר ז"ת דבינה, ולכן השלב החמישי הוא צ"ב, כי אומרת שבלי מסך תצמצם עצמה, כדי שלא יהיו רצונות בז"ת דבינה.

שוב, חמשת השלבים: התפשטות, התכללות, התעוררות ז"ת דבינה, התערבות, וצ"ב. (4 ה' וצ"ב).

עכשיו כשהיה צ"ב אז מלכות עלתה לבינה ועשתה סיום, כי מי זו המלכות שעלתה, היא מלכות של סיום רגלין. אותה מלכות שעליה היה צמצום מהנק' האמצעים שבאמצע ממש, שהיא גדלות הרצון. עכשיו יש לנו דבר נפלא: לא יכולנו לקבל אור בגדלות הרצון, אז שאלנו מה יהיה, כי כל התכלית היא קבלת האור, אבל היה צמצום. צ"ב יצר אפשרות לקבל אור ולתקן את מלכות בסיום רגלין. כי עלתה לבינה וקיבלה ניצוצי השפעה, ועכשיו אפשר לעשות עליה זיווג דהכאה.

זה צ"ב ובו שילוב מידת הרחמים בדין.

'המשכיל יבין ויבנה מילתא למילתא', איך בכל העולמות הנאצלים המאירים בעולם שלמטה מהם, תמיד הם בח' חצי תחתון לבח' ת"ת ונה"י. יש כאן כלל גדול לפיו חצי תחתון לת"ת ונה"י לא מאירים שם. כי מצאנו איך חצי ת"ת ונה"י דז"א מאירים בנוקבא, דוגמא מעולם האצילות: "ונה"י דא"א ואו"א מאירים לז"א, ונה"י דעתיק יומין לא"א וכן הת"ת ונה"י זה דא"ק מאיר לעתיק יומין ולכל עולם אצילות כפי שעוד יתבאר לך מזה, כי בכל זמן אורות להאצילם צריך עניין הצמצום ויתבאר למטה במקומם איך א"א צימצם אורות נה"י ודי למבין". מאות זו אפשר להבין שבגלל שמלכות עלתה לבינה, החצי התחתון הזה שיש עליו הסתר, ירד למקום התחתון ויכול היה להתכלל עם התחתון. 

אין מה לדבר על זה הרבה, ומי שרוצה להסתכל יסתכל בסוד 'אחים בכורים', חלק ט' אותיות ה-ו.

 

אין תגובות

להגיב