הנשמות שבא"ק הן שורשי נשמות. הנשמות שבאצילות הן עצמות הנשמות. הנשמות שבבריאה הן הגופים שבנשמות. הנשמות דיצירה הן לבושים שבנשמות. הנשמות שבעשיה הן היכלות דנשמות. באופן, שהנשמות, שהן החכמות, שבה' העולמות, א"ק ואבי"ע, מתקשרותזו עם זו, כאדם העליון, שבגופו מלובש שורש ונשמה, ולבוש בלבוש ויושב בהיכלו.

ב) כי ג כללות בחינת נשמות אשר בא"ק, יקראו שורש הנשמות. וכללות בחינות נשמת אצילות, יקראו נשמות דנשמות ממש. וכללות נשמות בריאה, יקראו גופות, לערך נשמות אצילות. וכללות נשמות דיצירה, יקראו לבושים דנשמות. וכללות נשמות עשיה, יקראו היכלות הנשמה.

וז"ש הרב "כתר שבא"ק הוא ד' שרשים מן ד' בחינות של י"ס שבו, שהן: נשמות, וגופים, ולבושים, והיכלות, וזהו דרך פרט". פירוש, כאן מדבר מבחינת ראש הנקרא כתר, משום שהמסך משמש בו ממטה למעלה כנ"ל, שאז אין או"ח המלביש שום עביות כלל, ומטעם זה נבחן רק לשרשי כלים, כלומר ד' שרשים לד' בחינות הכלים חו"ב תו"מ שיתגלו אח"כ בגוף דא"ק, המכונים: נשמה, גוף, לבוש והיכל. ומשום שהמה רק שרשים בלבד, לפיכך מכנים אותם בשם כתר, כי כל שורש נקרא כתר, אמנם ד' הבחינות הנמשכים אח"ז ממעלה למטה, הנה הן כלים גמורים בפועל, והמה הנקראים גוף דאדם קדמון, (כמ"ש בטעמו ונימוקו בהסת"פ ח"ב אות כ"ב ד"ה והנה נתבאר) וע"כ מכנה הרב את ראש זה דא"ק, בשם "כתר בדרך פרט", כלומר, כתר פרטי, שהוא ד' שורשים, לד' בחינות שממעלה למטה שבו, וז"ש הרב, "אמנם בדרך כלל הוא מ"ש עתה, כי כללות בחינות הנשמות שבא"ק, יקראו שורש הנשמות וכו'. וכן כללות בחינות גופות דא"ק, יקראו שורש דגופות וכו' וכן כללות בחינת לבושים דא"ק, יקראו שורש הלבושים וכו'. וכללות בחינות היכלות דא"ק, יקראו שורש "ההיכלות" עכ"ל. כי כאן מדבר, מבחינת כתר הנבחן בשיעור קומה, אשר מבחינה זו נקראים כל הבחינות שישנן בא"ק מראשו עד סיומו לבחינת כתר כנ"ל עש"ה, ולפיכך נבחנות בשם כתר, גם ד' הבחינות שבו, שלמטה מראש, דהיינו הנקראים כלים גמורים, שאו"ח יורד ממסך ולמטה כנ"ל. ואע"פ, שבערך א"ק גופיה בפרטיותו, אינן נקראות כתר, כי רק הראש שבו בלבד נקרא כתר, אלא שהן נקראות נשמה גוף לבוש והיכל, שהם ד' הספירות חו"ב תו"מ, עכ"ז כלפי ההבחן של שיעור קומה, נקראים גם הם כתרים לכל העולמות, מטעם הנ"ל, שקומת כתר אינו בנמצא אלא רק בעולם א"ק. ולפיכך אומר הרב, שהחכמה שלו המכונה נשמה, אע"פ שנמצאת למטה מראש דא"ק, מ"מ נבחנת לכתר לכל החכמות שנמצאים, בהעולמות, ובינה שבו המכונה גוף, הוא כתר לכל הבינות הנמצאים בכל העולמות. וז"א שבו, שנק' לבוש, הוא כתר לכל ז"א הנמצאים בהעולמות. ומלכות שבו, המכונה היכל, היא הכתר לכל המלכיות הנמצאים בכל העולמות. כי לכולם טעם אחד, דהיינו, משום שמסך דבחי"ד משמש בהם לבדם, ולא בשום עולם אחר, כמבואר.

ג) גם כאן מדבר הרב רק מבחינת שיעור קומה, על דרך שפירשנו בד' בחי' חו"ב תו"מ דא"ק. וכבר נתבאר לעיל (באו"פ פ"ג אות ב' ד"ה אמנם), אשר ד' הבחינות דאצילות באים מאו"ח העולה ממסך דבחי"ג, שע"כ קומתם דע"ס דאצילות מתחילים רק מחכמה הנק' נשמה. ולפיכך גם בעולם האצילות נחשבים כל הבחינות שבהם, מראשו עד סיומו, לבחינת חכמה ונשמה. וז"ש הרב, שכללות בחינות נשמות דאצילות דהיינו חכמה הם בחינות נשמות דנשמות לכל העולמות, דהיינו לבחינת חכמה, כלפי ספירות החכמות של כל העולמות. וכן הגופות דאצילות, יקראו נשמות דגופות דכל העולמות, וכן הלבושים דאצילות, וכן ההיכלות דאצילות, מטעם שכולם יצאו, ע"י התלבשות באו"ח דבחי"ג, שמלביש עד קומת חכמה.

סיכום: למדנו ששורש דשורש הוסבר שהמושג שור וכתר צריך להתפרש לפי המקום שבו מדברים. אמר שיש 5 בח' כתר שפוגשים. הוסברו 4 – הראשונה התפשטות או"י לפני כל פעולה מתפשט משהו שמעורר השתוקקות. זו התפשטות או"י וכתר.

בח' 2 נקרא שורש בכח – כתר, מחשבה מופשטת, עתיק, ניצוץ בורא, רעיון. שורש בכח שאינו בפועל עדיין. רעיון.

בח' 3 – שורש בפועל מתפשט בגוף. א"א. נובעת מניצוץ נברא והיא עצמה א"א נקראת מחשבה מעשית, תכנית עבודה. מחשבה שאיתה הולכים לפעול בגוף. 

כל זה כדי להסביר שיש בח' פרטית של כ"א מהבח' ובא לומר שהבח' ה-4 נותנת את גובה הקומה – עולם הכתר.

בחינת הכתר – ה-5 שלא דיבר ממש אבל הזכיר שהיא כתר פרטית. ראש. שורש.

רק א"ק נקרא עולם הכתר ולא שום עולם אחר. השורש הפרטי של א"ק מחולק לשנגל"ה וכשמדברים על שורש א"ק כולו שורש דשורש, כך העולמות מחולקים.

עד כאן בשיעור הקודם.

למדנו שיש חוק ההתכללות שאומר שכ"א מפרטי נגל"ה מחולק לשנגל"ה הבא מצד העולמות.

עולם א"ק יוצא על בח' ד' אז שורש. עולם אצילות בח' נשמה. עולם בריאה הוא גוף וכו'. עולם א"ק מחולק לשנגל"ה ועולם נשמה מחולק לשנגל"ה וכן עולם הבריאה. 

הסביר שכל הפרטים של כל עולם מתנהג לפי העולם. זה תפקידו. אלה הפרטים שלו. כל הפרטים בא"ק הם שורשים. כל הפרטים באצילות כולם נשמות. כל הפרטים בבריאה הם גופות כלפי כלל העולמות. כל השורשים בכל העולמות מקבלים ומתכללים מא"ק. כל העולמות מקבלים את שורשם מא"ק. 

שורש אצילות יקבל מנשמה דא"ק. גוף דא"ק הוא שורש לגופות. שורש זה יקבל מהגוף של א"ק כי הוא שורש דבח' הגוף.

כ"א מהנשמות הוא נשמה. אז שורש נשמה יתן לנשמה דא"ק. הגוף של הנשמה יתן לנשמה של הלבוש בעולם יצירה וכך הלאה. כולם מתכללים עם כולם כשכ"א יקבל את התפקיד. רגל היא תמיד רגל, גוף הוא תמיד גוף. כל הבח' הפרטיות של נשמה הן תמיד נשמות ובהם מתכללים שאר הפרטים. אם מתכללים עם אדם אני לא הופך להיות אותו אדם אלא מהבחינות שלו שקיימות בי כשאני בא איתו במגע. ככה נוצרת התכללות ע"י חברותיות. 

עוד יפרט בהמשך את הגופים והלבושים ואח"כ נראה איך כל השנגל"ה מסתדר. זהו מבנה האדם.

שיעור 36 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קמ"א – י"ט באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. למדנו חמש בחינות של כתר שהתעכבנו היום על הבחינה הרביעית שהיא מגדירה את העולם א"ק ואיך הוא יוצא על גובה קומה של כתר. החי' הה' של הבחנת הכתר היא כתר פרטית דהיינו שרש של כל אחת מהעולמות או הפרצופים
2. כל עולם מהווה כלל לכל השנגל"ה שנמצא בתוכו
3. כל השנגל"ה שבא"ק הם שורשים, השנגל"ה שבאצילות נשמות, השנגל"ה שבבריאה גופים, השנגל"ה שביצירה לבושים, שבעשיה היכלות
4. כל אחת מהבחינות שבעולמות "נותנת" את בחינתה לכל שאר העולמות. למשל עולם א"ק נותן שורשים לכל העולמות. מנשמה שבא"ק הוא נותן שורש לעולם אצילות, מגוף שבא"ק הוא נותן שורש לעולם הבריאה, מלבוש שבא"ק הוא נותן שורש לעולם היצירה ומהיכל שבא"ק הוא נותן שורש לעולם העשיה.
5. כמו א"ק כך גם שאר העולמות. למשל: עולם אצילות נותן נשמות לכל העולמות. שורש של עולם אצילות נותן נשמה לעולם א"ק. וגוף דעולם אצילות נותן נשמה לעולם הבריאה ולבוש של עולם אצילות נותן נשמה לעולם היצירה והיכל של עולם אצילות נותן נשמה לעולם העשיה.
6. כפי שאמרנו בשתי הנקודות הקודמות כך גם כל פרטים של שאר העולמות נותנים לפרטים האחרים וזאת נקראת התכללות
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 36 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קמ"א – י"ט באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. למדנו חמש בחינות של כתר שהתעכבנו היום על הבחינה הרביעית שהיא מגדירה את העולם א"ק ואיך הוא יוצא על גובה קומה של כתר. החי' הה' של הבחנת הכתר היא כתר פרטית דהיינו שרש של כל אחת מהעולמות או הפרצופים
2. כל עולם מהווה כלל לכל השנגל"ה שנמצא בתוכו
3. כל השנגל"ה שבא"ק הם שורשים, השנגל"ה שבאצילות נשמות, השנגל"ה שבבריאה גופים, השנגל"ה שביצירה לבושים, שבעשיה היכלות
4. כל אחת מהבחינות שבעולמות "נותנת" את בחינתה לכל שאר העולמות. למשל עולם א"ק נותן שורשים לכל העולמות. מנשמה שבא"ק הוא נותן שורש לעולם אצילות, מגוף שבא"ק הוא נותן שורש לעולם הבריאה, מלבוש שבא"ק הוא נותן שורש לעולם היצירה ומהיכל שבא"ק הוא נותן שורש לעולם העשיה.
5. כמו א"ק כך גם שאר העולמות. למשל: עולם אצילות נותן נשמות לכל העולמות. שורש של עולם אצילות נותן נשמה לעולם א"ק. וגוף דעולם אצילות נותן נשמה לעולם הבריאה ולבוש של עולם אצילות נותן נשמה לעולם היצירה והיכל של עולם אצילות נותן נשמה לעולם העשיה.
6. כפי שאמרנו בשתי הנקודות הקודמות כך גם כל פרטים של שאר העולמות נותנים לפרטים האחרים וזאת נקראת התכללות
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

והנה כתר דאור ישר, מובא לעיל (ח"ג פ"א אות א') בדברי הרב, בשם התפשטות א"ס ב"ה בסוד כלים, ובסוד זווג דהכאה, הרי שא"ס ב"ה הוא שורש לד' הבחינות דאור ישר, שנק' כתר דאור ישר, ותדע, שה"ס א"ס ב"ה שמטרם הצמצום. שאין לך חידוש אור בהעולמות, שלא יהיה נמשך מאור א"ס ב"ה שמטרם הצמצום. וכבר ידעת, שאלו ד' הבחינות דאור ישר, נוהגות בשוה בלי שום הפרש מראש הקו עד סוף העשיה, וכן סוד כתר שלהם.

אכן כתר שנק' עתיק, הכולל ד' בחינות בכח, כנ"ל בדברי הרב (ח"ג פ"ו אות ד'), וכן כתר שנק' א"א, הכולל שורשי הד' בחינות בפועל, כלומר, שהוא שורש גמור להנאצלים, כנ"ל בדברי הרב (ח"ג פ"ו אות ו'), הם ענינים נבדלים לעצמם לגמרי מבחינת הכתר דאור ישר הנ"ל, כי הם נבחנים לראש העולם, או של פרצוף, שהם כוללים ע"ס דאור ישר וע"ס דאו"ח, ע"ד שנתבאר לעיל, באו"פ, שבכל מקום שאו"ח עולה ממטה למעלה, נקראים ע"ס ההן בשם ראש או כתר, אלא שהרב מבחין בראש הזה, ב' בחינות כתר: לראשון מכנה עתיק או אני אחרון, שהוא כולל הד' בחינות בכח. ולשני מכנה, א"א או אני ראשון, (עי' באו"פ ח"ג פ"ז אות צ') שהוא כולל הד' בחינות בפועל. וההבחן שבין ב' הכתרים האלו, כבר נתבאר לעיל באו"פ הנ"ל. ובהסת"פ כאן יתבארו בטעמם ונימוקם באורך.

וכתר הכולל לכל העולמות, הנקרא אדם קדמון, הוא ענין נבדל ומשונה, מכל ג' בחי' כתרים הנ"ל: כי כתר דאור ישר, נבחן לא"ס ב"ה שמטרם הצמצום, כנ"ל. וב' כתרים שנקראים עתיק וא"א, נבחנים על פי זכותם, להיות שהמסך משמש בהם ממטה למעלה, שהאו"ח הזה אינו יכול להעלות עמו מעביות שבמסך, כנ"ל, ואין כאן שום חשבון, עם שיעור קומה של הע"ס האלו, כמבואר, כי אפילו ביצירה ועשיה נבחנים ב' הכתרים הללו, עתיק וא"א, כבדברי הרב (ח"ג פ"ו אות ז' ופ"ז אות ה'), אמנם עולם אדם קדמון, שנקרא כתר, הוא רק מטעם שיעור קומה בלבד, התלוי ומשוער בעביותו של מסך, אשר ממסך דבחי"ד, נמצא או"ח עולה ומלביש עד כתר דאור ישר, משא"כ מסך דבחי"ג או"ח שלו קצר מלהלביש הכתר, ואינו מגיע רק עד החכמה (כמ"ש באורך בהסת"פ ח"ב אות ס"ה ד"ה ומהמתבאר).

ומתוך שמסך דבחי"ד אינו משמש רק בעולם הראשון, שנקרא א"ק, לכן רק בעולם ההוא נמצאת קומת הע"ס עד כתר, ולא בשום מקום אחר שמטעם זה נחשבות כל המדרגות שבאותו העולם לבחינת כתר, ואפילו מדרגות הגוף והמדרגות שלמטה מטבור עד הסיום, כולן נבחנות לקומת כתר, מהטעם המבואר.

אמנם יחד עם האמור, צריכים לידע, אשר ג' מיני כתרים הנ"ל, ישנם ג"כ בא"ק גופיה, ואע"פ שהוא כולו כתר מראשו עד סופו: כי בהכרח, הכתר דאור ישר שבו, הוא בחינת א"ס שמטרם הצמצום, כנ"ל. וכן נוהג ב' בחינות כתר, הנקראים "ראש", אשר או"ח שלו ממטה למעלה, כנ"ל, שבראש זה נבחן תמיד ב' כתרים, עתיק וא"א כנ"ל, אלא, שהם נקראים כתר הפרטי דא"ק גופיה, להיות גם בו ראש וגוף, והראש, הוא כתר הפרטי שלו. גם בראש גופיה, יש כתר דאור ישר, שהוא השראת אור א"ס ב"ה שמטרם הצמצום, שהוא כתר הפרטי דראש עצמו.

וז"ש הרב "כתר שבא"ק הוא ד' שרשים מן ד' בחינות של י"ס שבו, שהן: נשמות, וגופים, ולבושים, והיכלות, וזהו דרך פרט". פירוש, כאן מדבר מבחינת ראש הנקרא כתר, משום שהמסך משמש בו ממטה למעלה כנ"ל, שאז אין או"ח המלביש שום עביות כלל, ומטעם זה נבחן רק לשרשי כלים, כלומר ד' שרשים לד' בחינות הכלים חו"ב תו"מ שיתגלו אח"כ בגוף דא"ק, המכונים: נשמה, גוף, לבוש והיכל. ומשום שהמה רק שרשים בלבד, לפיכך מכנים אותם בשם כתר, כי כל שורש נקרא כתר, אמנם ד' הבחינות הנמשכים אח"ז ממעלה למטה, הנה הן כלים גמורים בפועל, והמה הנקראים גוף דאדם קדמון, (כמ"ש בטעמו ונימוקו בהסת"פ ח"ב אות כ"ב ד"ה והנה נתבאר) וע"כ מכנה הרב את ראש זה דא"ק, בשם "כתר בדרך פרט", כלומר, כתר פרטי, שהוא ד' שורשים, לד' בחינות שממעלה למטה שבו, וז"ש הרב, "אמנם בדרך כלל הוא מ"ש עתה, כי כללות בחינות הנשמות שבא"ק, יקראו שורש הנשמות וכו'. וכן כללות בחינות גופות דא"ק, יקראו שורש דגופות וכו' וכן כללות בחינת לבושים דא"ק, יקראו שורש הלבושים וכו'. וכללות בחינות היכלות דא"ק, יקראו שורש "ההיכלות" עכ"ל. כי כאן מדבר, מבחינת כתר הנבחן בשיעור קומה, אשר מבחינה זו נקראים כל הבחינות שישנן בא"ק מראשו עד סיומו לבחינת כתר כנ"ל עש"ה, ולפיכך נבחנות בשם כתר, גם ד' הבחינות שבו, שלמטה מראש, דהיינו הנקראים כלים גמורים, שאו"ח יורד ממסך ולמטה כנ"ל. ואע"פ, שבערך א"ק גופיה בפרטיותו, אינן נקראות כתר, כי רק הראש שבו בלבד נקרא כתר, אלא שהן נקראות נשמה גוף לבוש והיכל, שהם ד' הספירות חו"ב תו"מ, עכ"ז כלפי ההבחן של שיעור קומה, נקראים גם הם כתרים לכל העולמות, מטעם הנ"ל, שקומת כתר אינו בנמצא אלא רק בעולם א"ק. ולפיכך אומר הרב, שהחכמה שלו המכונה נשמה, אע"פ שנמצאת למטה מראש דא"ק, מ"מ נבחנת לכתר לכל החכמות שנמצאים, בהעולמות, ובינה שבו המכונה גוף, הוא כתר לכל הבינות הנמצאים בכל העולמות. וז"א שבו, שנק' לבוש, הוא כתר לכל ז"א הנמצאים בהעולמות. ומלכות שבו, המכונה היכל, היא הכתר לכל המלכיות הנמצאים בכל העולמות. כי לכולם טעם אחד, דהיינו, משום שמסך דבחי"ד משמש בהם לבדם, ולא בשום עולם אחר, כמבואר.

סיכום: בשיעור הקודם למדנו שישנן ה' בח' כתר. אמר שהשפה היא קצרה וצריכים ללמוד את בח' הכתר הללו. אומר שכתר בכל מקום ולא ברור מה אומר, למה כל זה. אמר לנו למעלה: 'נמצא כי א"ק כולל שורש כל ה' בח' הנ"ל בכל עולם ועולם כי כתר שבעולם א"ק הוא ד' שורשים ד' בח' של י"ס שבו שהם נשמות לבושים גופים והיכלות בדרך פרט. הראש א"ק הוא שורש לכל הנשמה גוף לבוש היכל שבא"ק בדרך פרט שהוא שורש. זה בא להסביר מה אומר שהראש של א"ק הוא כתר בדרך פרט. אם קראת לו כתר בדרך פרט מסביר שהשפה היא קצרה ומספר כיצד מבחינים שהשפה היא קצרה.

לצורך כך מסביר הרב שיש 5 בח' מושגי כתר שלמדנו – יש הרבה בח' מתוכן למדנו 5. מספר עליהן כדי להראות מה זה על דרך פרט. נאמר מראש שבח' ב' וג' של מושגי הכתר שיש בתוך מושג הד' שבכתר מושג על דרך פרט.

הכתר הראשון שמדברים בו זה התפשטות האור הנקרא כתר. האור מתפשט כדי לגלות ד' בח' דאו"י שזה התפשטות האור לכל העולמות. בכל מקום יש גילוי הרצון בהתפשטות האור, בכל זיווג דהכאה גם אם אין הכאה ואין זיווג יש גילוי הרצון. ברגע שיש התפשטות אא"ס בכל אדם בכל עולם, האור מגלה את ההשתוקקות מא"ס. לזה נקרא כתר. זה בח' אחת.

יש עוד ב' מושגי כתר – השייכים לראש כל מדרגה. בכל ראש מדרגה מהעולמות יש ניצוץ בורא ונברא – עתיק וא"א. עתיק זה שורש בכח. א"א זה שורש בפועל. כמו אמונה ומדע-חכמה. השורש בכח זה מחשבה מופשטת המקושרת עם העליון במחשבה אמונית – כמו בעתיק. מחשבה מופשטת, כמו אידאל, קשור למשהו גדול ממנו. הגיע מהעליון בצורת בקיעה, בלי זיווג דהכאה. לעומת זאת יש מחשבה מעשית – א"א – איך לפעול, איך לשמש את הגוף, מה יהיה בגוף. הרי הגוף כולל נגל"ה. למדנו שנגל"ה – הראש נקרא שורש הבנוי מב' בח' – עתיק וא"א, בכח ופועל. כשאומר כתר מדבר על ראש פרצוף וצריך לבדוק אם ראש דהתלבשות או מחשבה, שורש בפועל. מחשבה היא ראש שפועל ממטה למעלה, כמו בזיווג דהכאה. למדנו שבזיווג כזה יש התפשטות כמו כתר הראשון שלמדנו, ויש זיווג דהכאה שעושה או"ח. כי פועל מלמטה למעלה כל הכלים נקראים שורשי כלים כי כח הדין לא פועל ממקום מצוא (?) ולמעלה, אז כל ראש נקרא כתר.

לא למדנו ההבדל בין ראש להתלבשות וראש דעביות אבל למדנו מה זה עתיק וא"א. אומר שבין כל שני עולמות יש מציאות למשל אם יש עולם אצילות או עולם בריאה, כאשר רוצה לבנות את עולם בריאה יש בקיעה של מלכות, ומלכות דמלכות שיורדת ונהיית עתיק בעולם בריאה, זיווג דהכאה על בח' ב' כי בריאה זה בח' ב' ויצירה בח' ג. יורד או"י מלובש באו"ח הנקרא א"א ממנו יוצא למטרה נגל"ה. מכל ראש יוצא נגל"ה שהראש נקרא שורש הכולל עתיק וא"א ששניהם נקראים שורש, או כתר. בין כל עולם יש ב' שורשים עתיק וא"א, שנקרא כתר דבח' ב' ובח' ג'. שורש בכח מתפשט בגוף שורש בפועל גם מתפשט בגוף.

יש עוד בח' ד' – עולם א"ק הרי יצאו עולמות, למדנו שכל עולם יוצא עפ"י זיווג דהכאה, לפי גובה קומה. גובה קומה בח' ד' יצא א"ק. בח' ג – אצילות. ב- בריאה א-יצירה ושורש – עשיה. עולם א"ק נקרא עולם כתר, עולם כתר מצד עולמות חוץ מהמושגים הקודמים או"י והראש של כל פרצוף. 

אלה ד' בח' שלמדנו בשיעור זה. בא ואומר מה שכתוב למעלה על הבח' של שורש הפרטי בתוך עולם א"ק. למדנו ד' מושגים של כתר שמספיקים כדי לפרש מה נקרא שורש בדרך פרט, כי מדבר על עולם א"ק. למדנו שהעולמות מחולקים – יש לנו את עולם א"ק שמתפשט בתוכו מטבור ולמעלה – 3 שלישים. עולם אצילות יצא. שני שלישים של א"ק מטבור ולמטה. בשליש התחתון יצאו בי"ע. כך יצאו העולמות. יש פרסא מפרידה וטבור שמפריד בין אצילות לא"ק. כל א"ק נקרא כתר, בתוך עולם א"ק יש ראש נקרא שורש ונקרא כמו עתיק וא"א שהם בח' ב' וג' של מושגי הכתר שלנו. חוץ משורש יש עוד מושגים – שנגל"ה. בא לדבר על השורש של א"ק ואומר – יש שורש פרטי בתוך עולם א"ק שזה שנגל"ה – בח' ב' וג' של כתר בעולם א"ק שהוא גם כתר. אגב כך נדע שיש גם בעולם אצילות עתיק וא"א שהם גם כתר. גם בבריאה יש עתיק וא"א. בכל עולם יש. רק כאן יש פרטי בעולם א"ק שנקרא כתר. 

שיעור 35 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' ק"מ – י"ח באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. למדנו שישנם חמישה מושגים של כתר כפי שלמדנו עד כה, והיות והשפה קצרה – יש לבאר את ההבחנה ביניהם
2. האבחנה בין הכתרים נועדה להסביר את הכתוב למעלה מהו שורש הפרטי בעולם א"ק מתוך שנגל"ה
3. המושג הראשון של כתר הוא התפשטות או"י המגלה את ד' בחי' הרצון.
4. מושג השני והשלישי של כתר הם נקראים עתיק וא"א שהם בחי' ראש של כל מדרגה וכל עולם. והאבחנה ביניהם היא שעתיק הוא שרש בכח וא"א בפועל, דהיינו שמתפשט ממעלה למטה.
5. המושג הרביעי של בחי' הכתר הוא מצד העולמות, והוא הנקרא עולם א"ק. היות והעולמות נבחנים עפ"י גובה קומה וא"ק יוצא על בחי' ד' שהוא גובה קומה של כתר.
6. מה שכותב לנו וזה בדרך פרט הכוונה לשורש מתוך שנגל"ה של א"ק שהוא בחינה פרטית של כתר ממושגי ב' וג' דהיינו עתיק וא"א של בחי' כתר מצד העולמות שנקרא אדם קדמון.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 35 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' ק"מ – י"ח באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. למדנו שישנם חמישה מושגים של כתר כפי שלמדנו עד כה, והיות והשפה קצרה – יש לבאר את ההבחנה ביניהם
2. האבחנה בין הכתרים נועדה להסביר את הכתוב למעלה מהו שורש הפרטי בעולם א"ק מתוך שנגל"ה
3. המושג הראשון של כתר הוא התפשטות או"י המגלה את ד' בחי' הרצון.
4. מושג השני והשלישי של כתר הם נקראים עתיק וא"א שהם בחי' ראש של כל מדרגה וכל עולם. והאבחנה ביניהם היא שעתיק הוא שרש בכח וא"א בפועל, דהיינו שמתפשט ממעלה למטה.
5. המושג הרביעי של בחי' הכתר הוא מצד העולמות, והוא הנקרא עולם א"ק. היות והעולמות נבחנים עפ"י גובה קומה וא"ק יוצא על בחי' ד' שהוא גובה קומה של כתר.
6. מה שכותב לנו וזה בדרך פרט הכוונה לשורש מתוך שנגל"ה של א"ק שהוא בחינה פרטית של כתר ממושגי ב' וג' דהיינו עתיק וא"א של בחי' כתר מצד העולמות שנקרא אדם קדמון.

אדם קדמון הוא עולם הכתר, לד' עולמות אבי"ע. ויש בו ה' בחינות כח"ב תו"מ, 

שבכל אחת מהן יש ד' שרשי נגל"ה .

א) א והנה אדם קדמון, הוא כדמיון כתר אל היוד ספירות שבכל עולם ועולם, באופן זה, כי א"ק הוא כתר לד' עולמות אבי"ע, נמצא כי א"ק, הוא כולל שורש כל הה' בחינות הנ"ל, שיש בכל עולם ועולם: כי כתר שבו, הוא ד' שרשים מן ד' בחינות של יוד ספירות שבו, שהם: נשמות, וגופים ולבושים, והיכלות. ב וזה דרך פרט, אמנם בדרך כלל הוא מה שיתבאר עתה בע"ה.

                                               אור פנימי

א) כבר נתבאר לעיל, שבד' בחינות דאור ישר, אין שום הבדל מעולם לעולם או מפרצוף לפרצוף, מראש הקו, עד סוף עשיה. כי אין שום מדרגה, שלא תהיה בה ד' הבחינות דאור ישר, שהן: חכמה, בינה, ת"ת, ומלכות. וכל ההפרש שבין המדרגות, הוא רק בשיעור קומה של או"ח, (או"פ ח"ג פ"ג אות ה') ושיעור קומה, תלוי בעביות המסך, שבמלכות של המדרגה: שמסך דבחי"ד מעלה או"ח ומלביש עד קומת כתר. ודבחי"ג, מעלה או"ח עד קומת חכמה, והוא חסר קומת כתר ומוכרח הכתר דאור ישר להתלבש בפנימיות החכמה ואינו ניכר שם. ומסך דבחי"ב, מעלה או"ח רק עד קומת בינה, והוא חסר גם מקומת חכמה, אשר ע"כ כתר וחכמה דאור ישר, מתלבשים כאן בפנימיות הבינה. ומסך דבחי"א, מעלה או"ח רק עד קומת ת"ת שנק' ז"א, והוא חסר גם מקומת בינה, אשר ע"כ ג"ר כח"ב מלובשים בו בפנימיות ת"ת, ואינם ניכרים משום זה. (ועי' היטב בהסת"פ ח"ב אות ע"ב ד"ה ובכדי) עש"ה כל ההמשך להבין הדברים הנ"ל בטעמם ונימוקם.
ובזה תבין, אשר ה' העולמות הנקראים: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, שהם כוללים כל המציאות שמהצמצום ולמטה, הם נחשבים ג"כ, לעשר ספירות הכוללות כל המציאות, והן נבחנות ע"פ ערכי שיעור קומה, שבה' בחינות מסך. כי בחי"ד, שעליה היה הצמצום א' והזווג דהכאה הראשון, הנה הע"ס הראשונות האלו, הן הנקראות, ע"ס או ד' בחינות דאדם קדמון, ושיעור קומתן הוא, עד קומת כתר דאור ישר, כנ"ל, ולפיכך נקרא אדם קדמון עולם הכתר.

והנה אחר שנשלמו הד' הבחינות דא"ק, נזדכך המסך דבחי"ד עד בחי"ג, ואור א"ס שאינו פוסק, חוזר ומתפשט בד' בחינות דאו"י על מסך דבחי"ג זה, בזווג דהכאה, וכאן, שיעור קומתן רק עד חכמה, כנ"ל, והן הנקראות ע"ס, או ד' בחינות דעולם האצילות. ואחר שנשלם עולם האצילות, חזר ונזדכך המסך לבחי"ב, ויצאו ע"ס בקומת בינה, שהן נק' עולם הבריאה. ואח"ז נזדכך לבחי"א, ויצאו ע"ס בקומת ת"ת, הנקראות ע"ס, או ד' בחינות דעולם היצירה. ואח"ז, כשנזדכך לגמרי, ולא נשאר במסך שום עביות, אלא רק מבחי' שורש לעביות בלבד, אז אין בו הכאה כלל, ואין בו אלא ע"ס שבקומת מלכות לבד, שהן נקראות ע"ס או ד' בחינות דעולם העשיה. והטעם והגורם להזדככות זו נת' (בהסת"פ ח"ב אות ע"ב הנ"ל).

והנה נתבארו היטב עשר ספירות הכוללות כל המציאות: שעולם א"ק הוא כתר הכולל, ועולם האצילות הוא חכמה הכוללת, ועולם הבריאה הוא בינה הכוללת, ועולם היצירה הוא ז"א הכולל, שהוא נבחן לשש ספירות חג"ת נה"י כנ"ל, ועולם העשיה הוא מלכות הכוללת. אמנם בכל עולם ועולם מה' עולמות הללו, יש ג"כ עשר ספירות פרטיות, כמ"ש להלן בדיבור שלאחר זה. ואע"פ שבכל עולם יש קומות זו למטה מזו, ואפילו בעולם אדם קדמון. אבל כמו בקומות הפרטיות של ע"ס, אנו חושבים את מדת אור קומה על פי ספירה עליונה שבה, שאם ספירה עליונה היא כתר, יש בכל הספירות אור כתר. ואם ספירה עליונה היא חכמה, יש בכל הספירות חכמה. עד"ז אנו חושבים את מדת האור של כל עולם, על פי פרצוף ראשון שבו. שבא"ק הוא בקומת כתר, ובאצילות בקומת חכמה, ובבריאה בקומת בינה. וכו'.

ב) הנה כדי להסביר היטב הדברים הללו, צריכים לאריכות גדולה, וית' כאן בהסת"פ, אמנם אבאר במקום הזה איזה שיעור, שיספיק עכ"פ, לסדר הדברים לבל נתבלבל בהשמות המרובים הדומים זה לזה, דהיינו הכללים והפרטים, והפרטי פרטיות, המובאים בשיעור שלפנינו. ומתחילה נתבונן "בספירת כתר". כי מצאנו כאן בדברי הרב, ה' בחינות כתר, שהוא מכנה לכל אחד בכינוי מיוחד: א', הוא כתר דד' בחינות דאור ישר. ב', כתר הכולל ד' בחינות בכח. ג', כתר הכולל ד' בחינות בפועל. ד', כתר הכולל עולם שלם שנק' א"ק. ה', כתר דכל מדרגה פרטית, שבכל העולמות כולם, שנוטלים מעולם א"ק. ותדע, אע"פ שכל בחינות כתר האמורות, מובאות תמיד בחכמה הזאת, רק בשם כתר סתם בלי פירושים, מ"מ הן רחוקות זו מזו בהרבה לאין ערך, ואי אפשר להכיר ביניהן, זולת לפי הענין המדובר בו, אשר ע"כ מוכרחים לידע מקודם בדיוק מקורי, את ההבחן המיוחד לכל אחת. והנה כתר דאור ישר, מובא לעיל (ח"ג פ"א אות א') בדברי הרב, בשם התפשטות א"ס ב"ה בסוד כלים, ובסוד זווג דהכאה, הרי שא"ס ב"ה הוא שורש לד' הבחינות דאור ישר, שנק' כתר דאור ישר, ותדע, שה"ס א"ס ב"ה שמטרם הצמצום. שאין לך חידוש אור בהעולמות, שלא יהיה נמשך מאור א"ס ב"ה שמטרם הצמצום. וכבר ידעת, שאלו ד' הבחינות דאור ישר, נוהגות בשוה בלי שום הפרש מראש הקו עד סוף העשיה, וכן סוד כתר שלהם.

סיכום: היום המשיך את הנושא הקודם של חלוקת העולמות לפי גובה קומה, של בח' ד' מייצר אור כתר ועושה זיווג דהכאה עד עולם כתר ולכן עולם הראשון שיוצא, עם הכח הכי גדול הוא של א"ק ויוצא על מסך דבח' ד' והמסך קובע שכל העולם הזה הוא עולם כתר. כל הפרטים בעולם זה הם של כתר, כמו שאם אדבר על ראובן, גם היד שלו היא של ראובן, או אם אדבר על פיל גם הרגל שלו כלולה בו. רק שלו. כל אחד עם הבח' שלו. כך בא ותיאר לנו את כל המדרגות שהן גובה הקומה של המסך קובע את העולם, העולם הופך להיות כלל שכל פרטיו משוייכים אליו.

לכן עולם א"ק הוא כתר הכולל, עולם אצילות הוא חכמה הכוללת, עולם הבריאה הוא בינה הכולל, עולם היצירה הוא ז"א הכולל, הנבחן לו"ק חג"ת נה"י, ועולם העשיה הוא מלכות הכוללת, וכל זה גובה קומה מד' עד שורש, מא"ק עד עשיה.

לאחר מכן הסביר שהשפה היא קצרה – אמר שבכל מקום שנדבר צ"ל מאיזו מסגרת מדברים ורק כשנדע זה – נדע לייחס לשם המדובר במקומות האחרים. 

אחת הב' שרוצה לדבר היא ה' בחי' כתר, למרות שאומר כתר בכמה מקומות – בכל מקום תהיה לו הוראה אחרת ע"פי ההבחן המיוחד למקומה.

5 בח' כתר שלמדנו פה – הגדיר כשמות שנלמד בשיעור הבא.

בח' א' היא כתר ד' בח' או"י. ב' כתר הכולל ד' בח' בכח. ג' כתר הכולל בח' בפועל. ד' עולם א"ק. ה' כתר דכל מדרגה פרטית.

שיעור 34 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קל"ט – י"ז באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. כל עולם נבחן עפ"י גובה הקומה של המדרגה שייצר המסך עפ"י עוביותו. כאשר עביות זו דבחי"ד מייצרת קומת כתר, ג' חכמה וכן הלאה עד שורש שמייצרת מלכות
2. כל עולם הוא כלל ל כל הפרטים הנמצאים בו והכלל נקבע עפ"י המדרגה העליונה ביותר שלו
3. עולם א"ק הוא כתר הכולל, עולם אצילות הוא חכמה הכללת, בינה בריאה, ז"א יצירה, עשייה מלכות הכוללת.
4. השפה היא שפה קצרה, וכל מושג צריך ללמוד עפ"י המסגרת בה ההוא מדובר
5. ישנם ה' בחי' כתר שהם: כתר דד' בחי' דאו"י, ב' כתר הכולל ד' בחי' בכוח, ג' כתר הכולל ד' בחי' בפועל, ד' כתר הכולל עולם שלם הנקרא א"ק, ה', כתר דכל מדרגה פרטית שבכל העולמות כולם שנוטלים מא"ק.
6. בשיעור הבא נלמד בהרחבה כל אחת מבחי' כתר אלה
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 34 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קל"ט – י"ז באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. כל עולם נבחן עפ"י גובה הקומה של המדרגה שייצר המסך עפ"י עוביותו. כאשר עביות זו דבחי"ד מייצרת קומת כתר, ג' חכמה וכן הלאה עד שורש שמייצרת מלכות
2. כל עולם הוא כלל ל כל הפרטים הנמצאים בו והכלל נקבע עפ"י המדרגה העליונה ביותר שלו
3. עולם א"ק הוא כתר הכולל, עולם אצילות הוא חכמה הכללת, בינה בריאה, ז"א יצירה, עשייה מלכות הכוללת.
4. השפה היא שפה קצרה, וכל מושג צריך ללמוד עפ"י המסגרת בה ההוא מדובר
5. ישנם ה' בחי' כתר שהם: כתר דד' בחי' דאו"י, ב' כתר הכולל ד' בחי' בכוח, ג' כתר הכולל ד' בחי' בפועל, ד' כתר הכולל עולם שלם הנקרא א"ק, ה', כתר דכל מדרגה פרטית שבכל העולמות כולם שנוטלים מא"ק.
6. בשיעור הבא נלמד בהרחבה כל אחת מבחי' כתר אלה
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 33 פרק ט עמוד קלח'

פרק ט'

פרק ט' מבואר ששלמות הנרצה היא שכל הספירות שבה' עולמות א"ק ואבי"ע, יתקשרו יחד לבחינת אדם העליון שבגופו מלובש השורש והנשמה, ומתלבש בלבוש, ויושב בהיכלו. ובו ד' ענינים:

א. כללות כל המציאות נחלקת לחמשה עולמות הנקראים א"ק ואבי"ע כנגד חמש בחינות כח"ב תו"מ, המכונים: שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל. ובפרטות יש בכל עולם ה' בחינות שנגל"ה. שכל בחינה מהן מתחלקת שוב לה' בחינות שנגל"ה. דהיינו כ"ה בחינות פרטי פרטיות, בכל עולם ועולם מא"ק ואבי"ע. וכל כ"ה בחינות שנגל"ה שבא"ק נבחנות לשורשים, דהיינו כתרים. וכל כ"ה בחינות שבעולם אצילות נבחנות לנשמות. דהיינו חכמות. וכל כ"ה בחינות שנגל"ה שבעולם הבריאה נבחנות לגופות, דהיינו בינות. וכל כ"ה בחינות שנגל"ה שבעולם היצירה נבחנות ללבושים, דהיינו ת"ת. וכל כ"ה בחינות שבעולם עשיה, נבחנות להיכלות, דהיינו מלכיות. ב. כ"ה בחינות שנגל"ה הפרטיות שבה' עולמות א"ק ואבי"ע, מתקשרות זו בזו באופן זה: שה' הכתרים שבא"ק ואבי"ע הנקראים ה' שורשים מתקשרים זה עם זה לקשר שנגל"ה שבשורשים. שכתר א"ק הוא השורש, וכתר אצילות הוא הנשמה שבהן, וכתר דבריאה הוא הגוף שבהן, וכתר דיצירה הוא הלבוש שבהן, וכתר דעשיה הוא ההיכל שבהן, ועד"ז ה' החכמות שבא"ק ואבי"ע, הנקראות ה' נשמות מתקשרות זע"ז לקשר שנגל"ה דנשמות שחכמה דא"ק היא השורש שבהן. וחכמה דאצילות היא הנשמה שבהן. וחכמה דבריאה היא הגוף שבהן. וחכמה דיצירה היא הלבוש שבהן. וחכמה דעשיה היא ההיכל שבהן. ועד"ז ה' בינות שבא"ק ואבי"ע, הנקראות ה' גופות, מתקשרות זע"ז לקשר שנגל"ה דגופות. שבינה דא"ק היא השורש שבהן וכו'. ועד"ז ה' ת"ת שבא"ק ואבי"ע. ועד"ז ה' מלכיות דא"ק ואבי"ע. ועד"ז בפרטי פרטיות דשנגל"ה דא"ק ואבי"ע. ג. ה' בחינות שנגל"ה נקראות ג"כ: יחידה, חיה, נשמה, רוח, נפש. ד. וכן הן רמוזות בד' אותיות הוי"ה: שקוצו של הי', הוא שורש. והי' היא נשמה. וה' ראשונה היא גוף. והו' היא לבוש. וה' תחתונה היא היכל.

אדם קדמון הוא עולם הכתר, לד' עולמות אבי"ע. ויש בו ה' בחינות כח"ב תו"מ, 

שבכל אחת מהן יש ד' שרשי נגל"ה .

א) א והנה אדם קדמון, הוא כדמיון כתר אל היוד ספירות שבכל עולם ועולם, באופן זה, כי א"ק הוא כתר לד' עולמות אבי"ע, נמצא כי א"ק, הוא כולל שורש כל הה' בחינות הנ"ל, שיש בכל עולם ועולם: כי כתר שבו, הוא ד' שרשים מן ד' בחינות של יוד ספירות שבו, שהם: נשמות, וגופים ולבושים, והיכלות. ב וזה דרך פרט, אמנם בדרך כלל הוא מה שיתבאר עתה בע"ה.

א) כבר נתבאר לעיל, שבד' בחינות דאור ישר, אין שום הבדל מעולם לעולם או מפרצוף לפרצוף, מראש הקו, עד סוף עשיה. כי אין שום מדרגה, שלא תהיה בה ד' הבחינות דאור ישר, שהן: חכמה, בינה, ת"ת, ומלכות. וכל ההפרש שבין המדרגות, הוא רק בשיעור קומה של או"ח, (או"פ ח"ג פ"ג אות ה') ושיעור קומה, תלוי בעביות המסך, שבמלכות של המדרגה: שמסך דבחי"ד מעלה או"ח ומלביש עד קומת כתר. ודבחי"ג, מעלה או"ח עד קומת חכמה, והוא חסר קומת כתר, ומוכרח הכתר דאור ישר להתלבש בפנימיות החכמה ואינו ניכר שם. ומסך דבחי"ב, מעלה או"ח רק עד קומת בינה, והוא חסר גם מקומת חכמה, אשר ע"כ כתר וחכמה דאור ישר, מתלבשים כאן בפנימיות הבינה. ומסך דבחי"א, מעלה או"ח רק עד קומת ת"ת שנק' ז"א, והוא חסר גם מקומת בינה, אשר ע"כ ג"ר כח"ב מלובשים בו בפנימיות ת"ת, ואינם ניכרים משום זה. (ועי' היטב בהסת"פ ח"ב אות ע"ב ד"ה ובכדי) עש"ה כל ההמשך להבין הדברים הנ"ל בטעמם ונימוקם.

סיכום: בפרק ט מראה לנו ששלימות הנרצה יש בה עניין גדול – מה נרצה מכל המציאות והבריאה הזו – שכל ה' ספ' בעולמות א"ק ואבי"ע יתקשרו לאדם העליון – אם תסתכל על עצמך כאדם, כעולם כנאמר בזה"ק. אומרים לך שכל מה שרוצים ממ זה להיות אדם – שנגל"ה. צריך לרצות להגיע להיות האדם העליון. תראה בכל אחד מהעולמות יש שנגל"ה – האדם שנמצא באותו עולם. נזר הבריאה שצריך לקבל את ההטבה העליונה. מעניין איך לבנות אותו כך שיוכל לקבל את האורות שנותן הבורא כדי להיטיב עם נבראיו, וכך צריך כלי לקבל את האור הזה. זו הבניה העצמית. יחסים מעניינים.

למדנו הרבה פעמים ומסביר כאן שוב באו"פ – אין שום הבדל מעולם לעולם, מפרצוף לפרצוף, מראש הקו עד סוף העשיה. כולם בנוים ע"ב ד' בח' של או"י י.ה.ו.ה ואם כך גם השנגל"ה בנוי בצורה כזו. שבכל עולם ועולם יש שנגל"ה ויש פירוט ופירוט לפירוט, לכאורה ללא הבדל אלא בגובה הקומה. כמו שלבני אדם יש גובה קומה אחר ודמיון במאפיינים אישיים, לכולם יש רגליים וידיים וכיוב'.

אותו דבר העולמות השונים זה מזה בגובה קומת המסך הקובע מי הם. י בח' ד', ג', ב', שורש ובהתאמה הנקראים א"ק, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה לפי גובה קומתם. חזר וסיפר שבכל עולם מאבדים בח' עליונה אבל משלימים בתוכם. למשל בעולם אצילות חסר בח' כתר. יש גובה קומה של בח' ג' אבל הכתר נמצא בתוכו, שלא תחשוב שלאדם נמוך כמו ז"א ביצירה אין ראש. הראש ישנו אבל נמוך יותר. הראש פועל בצורה אחרת, כמו הגוף של א"ק וכל דבר ילמד במקומו.

עיקר הלימוד היום – שהשנגל"ה מתחלק בכל עולם ועולם וההבדל בין העולמות הוא בגובה הקומה.

1. בפרק ט' אנו לומדים ששלמות הנרצה מהאדם והעולמות שהם יתקשרו יחד לבחי' אדם העליון
2. להיות אדם זה אומר שבגוף מלובש השורש והנשמה והוא עצמו מתלבש בלבוש ויושב בהיכל, דהיינו שהוא בחינת שנגל"ה
3. אין שום הבדל מעולם לעולם או מפרצוף לפרצוף מראש הקו ועד לסוף עשיה, והשווה בין כל החינות הוא שבכל אחת מהן יש את ד' הבחינות הוי"ה ושרשן, כנג חו"ב ת"ת ומלכות והכתר בהתאמה
4. הוא חוזר לספר לנל על ההבדל בין עולם לעולם, שהבדל זה מתבטא בשיעור קומה שתלוי בעביות המסך, כך שעולמות א"ק ואבי"ע יש לכל אחד מהן עביות מסך שונה. ובהתאמה ד', ג', ב', א', שרש כנגד א"ק ואבי"ע

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 33 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קל"ח – ט"ו באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בפרק ט' אנו לומדים ששלמות הנרצה מהאדם והעולמות שהם יתקשרו יחד לבחי' אדם העליון
2. להיות אדם זה אומר שבגוף מלובש השורש והנשמה והוא עצמו מתלבש בלבוש ויושב בהיכל, דהיינו שהוא בחינת שנגל"ה
3. אין שום הבדל מעולם לעולם או מפרצוף לפרצוף מראש הקו ועד לסוף עשיה, והשווה בין כל החינות הוא שבכל אחת מהן יש את ד' הבחינות הוי"ה ושרשן, כנג חו"ב ת"ת ומלכות והכתר בהתאמה
4. הוא חוזר לספר לנל על ההבדל בין עולם לעולם, שהבדל זה מתבטא בשיעור קומה שתלוי בעביות המסך, כך שעולמות א"ק ואבי"ע יש לכל אחד מהן עביות מסך שונה. ובהתאמה ד', ג', ב', א', שרש כנגד א"ק ואבי"ע

סיכום בנקודות שיעור 31- תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ג'
פרק ח' עמוד קל"ה י"ג אב תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. בכל אחת מהבחינות שנגל"ה ישנה חלוקה משנית לשנגל"ה שבשורש, שנגל"ה שבנשמה, שנגל"ה שבגוף וכן בלבוש ובהיכל.
2. כל מה שיש בעולם אצילות, נחתם בעולם הבריאה וכן ביצירה ובעשיה כך שכל ההבחנות שנגל"ה שיש בעולם אצילות, ישנן גם בכל עולם ועולם.
3. ההבדל בין עולם ועולם הוא בכך שבכל עולם יש מסך שונה. בעולם אצילות מסך של בחינה ג', בעולם בריאה מסך של בחינה ב', בעולם היצירה מסך של בחינה א', בעולם עשיה מסך של בחינת שורש. בזה הם שונים זה מזה.
4. היות והשורש מחולק לשנגל"ה. כל אחת מההבחנות הפרטיות של השורש מהווה שורש לכל שאר הבחינות של השנגל"ה. למשל גוף של השורש, מהווה שורש לגוף ולבוש של השורש, מהווה שורש ללבוש.
5. ההבחנה שמראה לנו את בחינת המבנה של שנגל"ה בכל העולמות, מאפשרת לנו ללמוד ממקום למקום, לגרות בנפשנו אם נתנהג על פי דגם זה, שהוא דגם של מבנה האדם, ואף בעולמנו, בתודעה הגשמית, אם נפעל באופן זה, של שנגל"ה, נוכל לגרות את השנגל"ה שבעולמות העליונים וכך לעלות את תודעתנו לגילוי עולמות עליונים שבתוכנו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום בנקודות שיעור 32- תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ג'
פרק ח' עמוד קל"ו – קל"ז. י"ד אב תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

1. למדנו היום את המושג אור של תולדה, שזה מגדיר לנו את האור שעובר מהעליון לתחתון, שמלובש כבר באור חוזר, ועובר דרך מסך לתחתון. לפיכך היות וכח התחתון מעורב בו, הוא מוגבל במידת הכלים והשיעור קומה שבמסך.
2. כל מה שיש בעליון, ישנו גם בתחתון. בשיעורים הקודמים למדנו את ההגבלה הזו מצד הפרצופים, המרכיבים כל עולם ועולם והחוקים שבהם צריכים להתנהל הפרצופים.
3. כפי שלמדנו על המעבר ועל החוקתיות בין הפרצופים, כך אנו לומדים על מבנה האדם המורכב משנגל"ה, שיהיה אותו מבנה בכל העולמות. אולם, צורת ההתבטאות שלו תהיה שונה בין עולם לעולם.
4. החוקים הקבועים של האדם עוברים בין העולמות דרך מלכות דמלכות דעליון להיות ניצוץ בורא בתחתון והוא נקרא עתיק או שורש של כל אדם בכל עולם.
5. המעבר של צורת ההתבטאות בין העולמות של האדם, תהיה על ידי זיווג דהכאה ואור של תולדה שעובר מעולם לעולם הוא נקרא בוהו.
6. לסיכום נאמר שכל אדם צריך להתנהג על פי החוקים הקוסמיים באמונה שלמה אולם בכל עולם ועולם צורת ההתבטאות של החוקים הקוסמיים יהיו שונים בהתאם לתולדה, דהיינו למסך, שיש לכל אדם ואדם בעולמו ובזה נצטרך לכבד כל אדם במקומו ובזמנו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

 פרק ג שיעור 31 עמוד קלה'

ד' הבחינות, נשמה גוף לבוש היכל, ה"ס חו"ב תו"מ. וכתר הוא חמישי אליהם, 

שבו שרשי ד' בחינות נגל"ה האלו.

ז) ואלו הד' בחינות, הם בחינת היוד ספירות, המתחילין מחכמה הנ"ל, ויש בהם ד' בחינות כנ"ל, ועוד, יש בחינת הכתר, שהוא בחינה החמישית הנ"ל, שורש לכולם, ויש בה ג"כ שורש הד' בחינות הנ"ל.

ז) סיום המדרגות בכל מקום שהוא, אינו, אלא בסיבת המסך שבכלי מלכות שבהן, כמ"ש היטב בחלקים הקודמים, באופן שנבחן, שהתפשטות המדרגות מא"ס ב"ה להנאצל, נפסק ונשאר "עומד" מלהתפשט בשעת נגיעתו במסך, כדמיון העומד על הקרקע ממעל לה, שהקרקע אינה נותנת לו להתפשט בקרבה ובתוכה, כן המסך מעמיד האור שלא להתפשט בקרבו ובתוכו, ולפיכך מכונה המסך בשם "קרקע".

וכבר נתבאר לעיל, באו"פ (ח"ג פ"ג אות ו') שע"ס דעולם הבריאה נבראו על ידי הזדככות המסך דבחי"ג, שבעולם אצילות, לבחי"ב, עש"ה (ועי' בהסת"פ ח"ב אות ע"ב ד"ה ובכדי עש"ה בכל ההמשך) וז"ש, שדרך המסך שהוא קרקע היכל האצילות האיר למטה וכו', כלומר בסיבת הזדככותו, כמבואר שם.

בכל אחת מד' בחינות נגל"ה שבאצילות, יש ע"ס חו"ב תו"מ . והנשמה שבכתר שורש לע"ס חו"ב תו"מ דנשמה שבאצילות . וגוף דכתר שורש לע"ס חו"ב תו"מ דגופים. ולבושים דכתר שורש לע"ס חו"ב תו"מ דלבושים . והיכל שבכתר שורש לע"ס חו"ב תו"מ דהיכלות .

ח) ונמצא, שבחינת האור והנשמה שבכתר, שורש לי"ס הנשמות דאצילות, המתחילין מחכמה כנ"ל, ו ובחינת הגוף שבכתר, הוא שורש לי"ס הגופות שבי"ס דאצילות, המתחילין מחכמה כנ"ל, ובחינת הלבושים שבכתר, הוא שורש לי"ס הלבושים שבי"ס דאצילות, המתחילין מחכמה כנ"ל, ובחינת היכל שבכתר, שורש לי"ס ההיכלות שבי"ס האצילות המתחילין מחכמה כנ"ל. 

ח) כלומר כמו שהנחתם אינו חסר כלום מכל הצורות שנמצאות בהחותם, כן יוצאות בעולם הבריאה כל הצורות הנמצאות בעולם אצילות. ועל שם זה מכונה זה בשם חותם ונחתם. ויש עוד טעם מקורי ביותר, כי כל ביאת האור העליון להבריאה, הוא מכח מה שאותו או"ח העולה מכח זווג דהכאה על מסך דבחי"ב שבקרקע אצילות, ממנה ולמעלה באצילות גופיה, הנה אותו האו"ח ממש, חזר והתנוצץ ועבר דרך המסך והרחיב את כלי מלכות לעשר ספירות מינה ובה, ונתפשט בה ממעלה למטה (כמו שנתבאר היטב לעיל באו"פ ח"ג פ"ב אות ג'), שבזה נמצא שכל הבחינות שהאו"ח הלביש באצילות מהקרקע ולמעלה, חזרו, ונמשכו ובאו גם מהקרקע ולמטה. והרי האו"ח הזה דומה לגמרי, כמו חותם, שכל מה שנחקק בו, נמצא מעתיק על הנחתם ממנו, כן האו"ח ההוא, כל הבחינות והשיעור קומה שהלביש ממטה למעלה, חזר והביאם לבריאה ממעלה למטה, והעתיק אותם שמה בבריאה בלי חסרון ושינוי כל שהוא, ולפיכך מכנים פעולה זו בשם חותם ונחתם.

כל מה שיש בעולם האצילות נחתם בעולם הבריאה. 

ט) אח"כ, נברא עולם הבריאה, על דרך הנ"ל, ממש, כי דרך ז המסך, שהוא קרקע ההיכל דאצילות, האיר למטה, ונחתם שם ח חותם כל מה שהיה בעולם האצילות, ונקרא עולם הבריאה, יען הוא ט אור של תולדה, ואינו אור עצמו העליון, ואמנם, כיון שהוא חותם האצילות, צריך שיהיו בו כל הבחינות אשר באצילות.

ט) זהו הכלל, כל מקום שנבחן אשר האו"ח עולה ממטה למעלה, נמצא שמלובש שם באו"ח הזה עצמות אור העליון, שזה יורה התפשטות אור א"ס ב"ה לעשות כלים, שמדבר בו הרב לעיל (ח"א פ"א אות א'), אמנם, במקום הנבחן שאו"ח מתפשט מלמעלה למטה על דרך הנ"ל בע"ס דבריאה, כמ"ש לעיל בדיבור הסמוך, הנה האור העליון המלובש כאן באו"ח זה, כבר אינו עצמותו של אור העליון, אלא נבחן כמו "אור של תולדה", הנמשך מאור העליון "ואינו אור עצמו של אור העליון". והטעם הוא, להיותו נמשך בכח המסך המעלה או"ח מפאת עיכוב שבו, כנ"ל, ולפיכך כבר כח התחתון מעורב בו, וגם הוא מוגבל במדת הכלים והשיעור קומה שבמסך, משום שהמסך קודם להתפשטות ע"ס ההן. כלומר, שהמסך הוא הסיבה הגורמת הופעתן של ע"ס אלו, ומשום זה מוגבל האור על ידו, וכבר יצא מכלל עצמות אור העליון ונחשב לאור של תולדה, משא"כ או"ח העולה ממסך ולמעלה, אינו יכול להעלות מעביותו שם אפילו משהו. (כנ"ל ח"ג פ"ד באו"פ אות נ') עש"ה. אמנם זה אמור מעולם הבריאה ולמטה, אבל באצילות אין שם מסך כלל כנ"ל, וע"כ כל אור אשר שם עד סיום רגלין נבחן לעצמות האור.

הכתר דאצילות, החתים ד' שורשי נגל"ה בכתר דבריאה. ומנשמה שבכתר דאצילות נחתם הנשמה שבכתר דבריאה. ומגוף שבכתר דאצילות נחתם הגוף שבכתר דבריאה. ומלבוש,לבוש. ומהיכל, היכל.

י) והוא, כי בחינת הכתר, שהוא בחינה החמישית הכלולה מד' בחינות הנ"ל, החתים כתר בראש הבריאה כמוהו, ומאור הכתר דאצילות, נחתם אור הכתר דבריאה, ומגוף כתר דאצילות, נחתם גוף כתר דבריאה, ומלבוש כתר דאצילות, נחתם לבוש כתר דבריאה, ומהיכל כתר דאצילות נחתם היכל כתר בריאה.

י) כי מלכות דעליון מכונה משום זה ניצוץ בורא, כנ"ל, להיותה הממשיכה והמאצילה את המדרגה התחתונה ממנה, כמ"ש לעיל אשר כל המדרגות והפרצופין והעולמות מראש הקו עד סוף עשיה, יוצאים ונאצלים זה מזה בדרך עילה ועלול, והיינו שמלכות דמלכות של כל עליון יורדת למטה מדרגתה, והוא הממשיכה לכל ד' הבחינות של התחתון, כמבואר היטב באורך בחלק ב' בהסתכלות פנימית פרק ה' אות נ"ט. (כי כל הדברים הללו היו נחוצים לכתבם כאן, לולא חסתי על הוצאות הדפוס).

סיכום בנקודות שיעור 31- תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ג'
פרק ח' עמוד קל"ה י"ג אב תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. בכל אחת מהבחינות שנגל"ה ישנה חלוקה משנית לשנגל"ה שבשורש, שנגל"ה שבנשמה, שנגל"ה שבגוף וכן בלבוש ובהיכל.
2. כל מה שיש בעולם אצילות, נחתם בעולם הבריאה וכן ביצירה ובעשיה כך שכל ההבחנות שנגל"ה שיש בעולם אצילות, ישנן גם בכל עולם ועולם.
3. ההבדל בין עולם ועולם הוא בכך שבכל עולם יש מסך שונה. בעולם אצילות מסך של בחינה ג', בעולם בריאה מסך של בחינה ב', בעולם היצירה מסך של בחינה א', בעולם עשיה מסך של בחינת שורש. בזה הם שונים זה מזה.
4. היות והשורש מחולק לשנגל"ה. כל אחת מההבחנות הפרטיות של השורש מהווה שורש לכל שאר הבחינות של השנגל"ה. למשל גוף של השורש, מהווה שורש לגוף ולבוש של השורש, מהווה שורש ללבוש.
5. ההבחנה שמראה לנו את בחינת המבנה של שנגל"ה בכל העולמות, מאפשרת לנו ללמוד ממקום למקום, לגרות בנפשנו אם נתנהג על פי דגם זה, שהוא דגם של מבנה האדם, ואף בעולמנו, בתודעה הגשמית, אם נפעל באופן זה, של שנגל"ה, נוכל לגרות את השנגל"ה שבעולמות העליונים וכך לעלות את תודעתנו לגילוי עולמות עליונים שבתוכנו.

סיכום בנקודות שיעור 32- תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ג'
פרק ח' עמוד קל"ו – קל"ז. י"ד אב תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

1. למדנו היום את המושג אור של תולדה, שזה מגדיר לנו את האור שעובר מהעליון לתחתון, שמלובש כבר באור חוזר, ועובר דרך מסך לתחתון. לפיכך היות וכח התחתון מעורב בו, הוא מוגבל במידת הכלים והשיעור קומה שבמסך.
2. כל מה שיש בעליון, ישנו גם בתחתון. בשיעורים הקודמים למדנו את ההגבלה הזו מצד הפרצופים, המרכיבים כל עולם ועולם והחוקים שבהם צריכים להתנהל הפרצופים.
3. כפי שלמדנו על המעבר ועל החוקתיות בין הפרצופים, כך אנו לומדים על מבנה האדם המורכב משנגל"ה, שיהיה אותו מבנה בכל העולמות. אולם, צורת ההתבטאות שלו תהיה שונה בין עולם לעולם.
4. החוקים הקבועים של האדם עוברים בין העולמות דרך מלכות דמלכות דעליון להיות ניצוץ בורא בתחתון והוא נקרא עתיק או שורש של כל אדם בכל עולם.
5. המעבר של צורת ההתבטאות בין העולמות של האדם, תהיה על ידי זיווג דהכאה ואור של תולדה שעובר מעולם לעולם הוא נקרא בוהו.
6. לסיכום נאמר שכל אדם צריך להתנהג על פי החוקים הקוסמיים באמונה שלמה אולם בכל עולם ועולם צורת ההתבטאות של החוקים הקוסמיים יהיו שונים בהתאם לתולדה, דהיינו למסך, שיש לכל אדם ואדם בעולמו ובזה נצטרך לכבד כל אדם במקומו ובזמנו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

חלק ג פרק ח שיעור 30 עמוד קלד'

עשרה כלים הם בגוף, שהם עשר ספירות בגבול ומדה שיש באצילות. והוא בינה .

ד) ונחזור לענין ג הגוף, כי זה הבחינה הוא יוד ספירות עשר מדות, כי יש בהם גבול ומדה, כמ"ש בפרקי ההיכלות בשיעור קומה, שהוא רל"ו אלפים רבבות פרסאות וכו'.

ג) סובב על דבריו לעיל (פ"ה אות א') שחכמה הוא נשמה, ובינה הוא גוף, וז"א הוא לבוש, ומלכות הוא היכל. וכבר נתבאר שמצד האור אין שום גבול, ולא עוד אלא שאינו מקפיד על הגבול שבכלים, כי על כן עושה הכאה (כנ"ל פ"א אות ע' באו"פ), והכלים המגבילים, מתחילים בעשר ספירות רק מבינה ולמטה, שהם: גוף, לבוש, היכל, שהם בחי"ב ובחי"ג ובחי"ד, אמנם בחי"א שהוא חכמה, שנקראת נשמה, אינה נחשבת לכלי, וז"ש הרב, כי ע"ס דגוף הן נקראות עשר מדות, משום שמבחי"ב, מתחילים הכלים העושים גבול ומדה, משא"כ ע"ס דנשמה, דהיינו בחי"א שנקראת חכמה, "אין בהן מדה כלל", כי בחי"א אינה נחשבת לעביות, כמ"ש באו"פ הנ"ל, וע"כ אין בה בחינת כלי ומדה.

והגוף דאצילות מלובש בלבושים. והוא ז"א, המלביש את הבינה .

ה) וגוף הזה, מלובש תוך לבושי דאצילות, וכמו שאמרו רז"ל, ביוד לבושים נתלבש הקב"ה, לבוש של גאוה שנאמר ה' מלך גאות לבש, וז"ס הנזכר בפרקי היכלות, כי שם ד החלוק של הבורא ית' נקרא זהריא"ל וכו'. אך בנשמה שבפנים אין מדה כלל, אמנם ה בערך הא"ס, נוכל לכנותם בשם מדות וספירות גם אל הנשמה.

ד) הוא לבוש.

ה) כלומר, שבערך כתר שנקרא א"ס, נבחנת גם חכמה שיש בה עביות, כי בא"ס אין בו מרצון לקבל ולא כלום כמ"ש כל זה באורך (באו"פ ח"א פ"א אות נ' ד"ה וטעם) כי ע"כ מכונה בשם בחי"א.

הלבושים שוכנים תוך הבתים, שהם ז' היכלות דאצילות, שהם המלכות . וכללותם יחד, 

נבחן, שאדם העליון, שהוא נשמה מלובשת בגוף, והגוף בלבושים, נתון בהיכל מלך.

ו) והנה, המלבושים האלה, הם בתוך בחינת הבתים, שהם ז' היכלות דאצילות שהם בחינת העולם בעצמו, שהם השמים והארץ, והאויר שביניהן, כי כל זה, בחינת הבתים, והם נקראים עולם אצילות, אשר בתוכו יושב האדם העליון, שהוא נשמה וגוף, ולבושי מלכות נתונים בהיכל מלך עליון, שזה כללות עולם האצילות.

ו) כמ"ש לעיל , אשר גם בכתר, נבחנים הד' בחינות שנקראים: נשמה, גוף, לבוש, היכל, שהם חו"ב תו"מ, אלא בבחינת שורשים בלבד.

ד' הבחינות, נשמה גוף לבוש היכל, ה"ס חו"ב תו"מ. וכתר הוא חמישי אליהם, 

שבו שרשי ד' בחינות נגל"ה האלו.

ז) ואלו הד' בחינות, הם בחינת היוד ספירות, המתחילין מחכמה הנ"ל, ויש בהם ד' בחינות כנ"ל, ועוד, יש בחינת הכתר, שהוא בחינה החמישית הנ"ל, שורש לכולם, ויש בה ג"כ שורש הד' בחינות הנ"ל.

ז) סיום המדרגות בכל מקום שהוא, אינו, אלא בסיבת המסך שבכלי מלכות שבהן, כמ"ש היטב בחלקים הקודמים, באופן שנבחן, שהתפשטות המדרגות מא"ס ב"ה להנאצל, נפסק ונשאר "עומד" מלהתפשט בשעת נגיעתו במסך, כדמיון העומד על הקרקע ממעל לה, שהקרקע אינה נותנת לו להתפשט בקרבה ובתוכה, כן המסך מעמיד האור שלא להתפשט בקרבו ובתוכו, ולפיכך מכונה המסך בשם "קרקע".

וכבר נתבאר לעיל, באו"פ (ח"ג פ"ג אות ו') שע"ס דעולם הבריאה נבראו על ידי הזדככות המסך דבחי"ג, שבעולם אצילות, לבחי"ב, עש"ה (ועי' בהסת"פ ח"ב אות ע"ב ד"ה ובכדי עש"ה בכל ההמשך) וז"ש, שדרך המסך שהוא קרקע היכל האצילות האיר למטה וכו', כלומר בסיבת הזדככותו, כמבואר שם.

סיכום: למדנו על החלוקה של שנגל"ה – חלוקה של צד האדם המחולק לשורש, נשמה, גוף, לבוש והיכל. חלוקה זו היא בסיסית לכל מקום – כח"ב תו"מ. 

יוצא שכל החלוקה הזו כשמדובר באדם – רוצים לראות על איזו בח' מדובר – מה הם הפרטים. החלקים המרכיבים את האדם כנ"ל. צד האדם זה נזר הבריאה – שליח הבורא בבריאה. יש באצילות, א"ק, בריאה, יצירה ועשיה. אמר הרב שרוצים לדבר באדם מעולם אצילות וממנו נלמד את השאר.

אמר לנו שהנשמה היא כמו האור שבאצילות. האור בכל מקום נקרא נשמה, כמו אמא שקוראת לילד 'נשמה'. ואין תפישה באור בלי כלי אז הכלי מתנהג כמו נשמה. בבח' א אור וכלי באו כאחד, לכן אין אפשרות לתפוש את הכלי שם. לעומת זאת כשמדברים בגוף מדברים על חלקיו, שם כבר יש הגבלה. א' מחולק לע"ס הגוף בח' בינה שבאדם. הנשמה בח' א שבאדם. בח' ב שבאדם הנקראת גוף מחולקת. מדובר בגוף במרכיביו, אבל אם מדברים מצד אצילות מדובר על ע"ס הספירות – עשר המידות שבאדם – הגבול תפקידו שדרכו תתבטא הנשמה, אחרת תתפשט ללא אור ותבוא ללא גוף, ללא ביטוי. סוג התודעה של האדם דרך הלבושים. 

הנשמה היא האור שבאצילות והגוף שמגביל את הנשמה מדרגת בינה, ויש את הלבושים כמו למשל 'השם מלך גאות לבש'. גאות היא אחד הלבושים בהם מתבטאת הנשמה. יש למשל 'חרון אף' גם הוא לבוש. לבושי כהן גדול – 8 לבושים. ויש את הבית – היכלות. ביתו של האדם. אומר, אם מסתכל על השמים ועל הארץ של עולם אצילות. האויר שביניהם הוא הבית, שמחולק לחדרים, כמו שהשמים מורכבים ממדבר, חצר, בית וכו'.

אחרי שאמרנו שהבית מחולק, גם השורש מחולק, גם בו רואים מידות. השורש הוא צד האדם שניתן לו מהעליון בשתי צורות – בקיעה וזיווג דהכאה – הקבה, אב ואם ששותפים בבריאה, כמו שלמדנו מעבר מעולם לעולם, שבכל עולם יש מדרגה יותר נמוכה.

שואלים אם הלבושים הם מידות. גם הם מידות וגם ההיכלות הן מידות, לכל מקום אלך בלבוש אחר. 

סיכום בנקודות שיעור 30- תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ג'
פרק ח' עמוד קל"ד י"ב אב תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. החלוקה באדם היא של שורש, נשמה, גוף, לבוש והיכל וראשי תיבות שנגל"ה.
2. החלוקה שבאדם היא חלוקה כמו בכל מקום שלמדנו כנגד מלכות דא"ס שמחולקת לחכמה, בינה, ת"ת ומלכות ושורש.
3. בעולם אצילות האדם מחולק באופן הבא, האור שבעולם אצילות הוא צד הנשמה. הכוונה היא, כמו בחינה א' שזה האור המלובש בכלי שהכלי מתנהג כמו אור, באופן זה אנחנו אומרים, שהנשמה היא בחינת אור.
4. הגוף של אדם דאצילות הוא מדרגת בינה וגם בו יש חלוקה, כפי שאנחנו רואים בחוש, שיש לאדם ראש וזרועות וגוף ורגלים וכדומה שהם בחינת הספירות שבו.
5. התפקיד של הגוף הוא להגביל את התפשטות הנשמה, שהיא מתפשטת ללא גבול, כי היא מתנהגת כמו אור. מצד כוחות הנפש, הגוף נקרא תודעה.
6. בחינת הלבוש שבאדם גם הוא מחולק למידות, כפי שכתוב ה' מלך גאות לבש, וישנן עוד מידות
7. הבחינה הרביעית שבאדם היא בחינת ההיכלות, שהם כנגד הבית שבו יושב האדם, שנמצא בין שמים לארץ או בין תקרה לרצפה של המסגרת בה מדברים.
8. ישנה גם הבחינה החמישית שהיא השורש של האדם, שהיא בחינת הכתר, שהיא עליונה מכולם שהיא מגיעה מהעליון של כל עולם, והיא נקראת ניצוץ בורא וניצוץ נברא או שורש שבאדם.

סיכום בנקודות שיעור 30- תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ג'
פרק ח' עמוד קל"ד י"ב אב תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. החלוקה באדם היא של שורש, נשמה, גוף, לבוש והיכל וראשי תיבות שנגל"ה.
2. החלוקה שבאדם היא חלוקה כמו בכל מקום שלמדנו כנגד מלכות דא"ס שמחולקת לחכמה, בינה, ת"ת ומלכות ושורש.
3. בעולם אצילות האדם מחולק באופן הבא, האור שבעולם אצילות הוא צד הנשמה. הכוונה היא, כמו בחינה א' שזה האור המלובש בכלי שהכלי מתנהג כמו אור, באופן זה אנחנו אומרים, שהנשמה היא בחינת אור.
4. הגוף של אדם דאצילות הוא מדרגת בינה וגם בו יש חלוקה, כפי שאנחנו רואים בחוש, שיש לאדם ראש וזרועות וגוף ורגלים וכדומה שהם בחינת הספירות שבו.
5. התפקיד של הגוף הוא להגביל את התפשטות הנשמה, שהיא מתפשטת ללא גבול, כי היא מתנהגת כמו אור. מצד כוחות הנפש, הגוף נקרא תודעה.
6. בחינת הלבוש שבאדם גם הוא מחולק למידות, כפי שכתוב ה' מלך גאות לבש, וישנן עוד מידות
7. הבחינה הרביעית שבאדם היא בחינת ההיכלות, שהם כנגד הבית שבו יושב האדם, שנמצא בין שמים לארץ או בין תקרה לרצפה של המסגרת בה מדברים.
8. ישנה גם הבחינה החמישית שהיא השורש של האדם, שהיא בחינת הכתר, שהיא עליונה מכולם שהיא מגיעה מהעליון של כל עולם, והיא נקראת ניצוץ בורא וניצוץ נברא או שורש שבאדם.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

בס"ד

פרק ח' שיעור 29 עמוד קלג'

פרק ח'

מבאר כי ד' בחינות חו"ב תו"מ דומות כמו אדם שנשמה מלובשת בגוף שלו, והגוף מלובש בלבוש, והוא יושב בהיכלו: חכמה ה"ס כללות האורות שבעולם אצילות, והיא נשמת כל אצילות, ונקראת אדם העליון. והוא מלובש בבינה, שה"ס כללות הכלים המכונה גוף דאצילות. ועל הגוף  מלביש ז"א, שהוא לבוש. ומלכות היא היכל לכולם. ובו ד' ענינים:

א. ד' הבחינות חו"ב תו"מ מכונות: נשמה, גוף, לבוש, היכל. וה"ס עולם אצילות שבתוכו יושב אדם העליון שהוא נשמה מלובש בגוף, ובלבוש, ובהיכל מלך. ב. כתר הוא שורש אליהם, ומתחלק לד': שורש לנשמה הוא חכמה שבכתר. ובינה שבכתר הוא שורש לגוף. וז"א שבכתר הוא שורש ללבוש. ומלכות שבכתר הוא שורש להיכל. ג. וכל זה שנתבאר בעולם אצילות נוהג ג"כ בעולם הבריאה שה"ס אור של תולדה. כי הבריאה נחתמה מעולם אצילות. באופן, שכתר דכתר דאצילות החתים כתר דכתר בבריאה. וחכמה דכתר החתימה חכמה דכתר בבריאה, דהיינו נשמה דכתר. ובינה דכתר החתימה נשמה דכתר בבריאה וכו' וכן היא בכל הספירות. ד. אין האורות נמשכים ישר מכתר דאצילות לכתר דבריאה, כי אין עולם הבריאה מקבל, רק דרך מלכות דאצילות. וכל מה שיש בעולם אצילות החתימה מלכות דאצילות בעולם הבריאה. ועד"ז בעולם היצירה ועשיה.

* א) ואחר שבארנו, כי כל הנאצלים כולם בחינה א', הכוללת כל ד' יסודות, שהם ד' אותיות הוי"ה, שהם ד' עולמות אבי"ע, ושיש להם בחינה עליונה חמישית, אמצעי בינם לבין א"ס, נבאר עתה, כל עולם ועולם בכללות, ואח"כ, נחזור בהם בע"ה, לבאר יחד כולם בכללות א'.

* עץ חיים שער מ"ב פרק ב'.

כל מה שיש בכל עולמות אבי"ע, אינן אלא ד' בחינות חו"ב תו"מ, שהן ד' אותיות י"ה ו"ה. והן, נשמה , גוף, לבושים, בית.

ב) והנה כל מה שנברא בעולמות כולם, אינם רק ד' בחינות, שהם הוי"ה כנ"ל. והם: בחינת רוחני א הנקרא נשמה ובחינת אברי הגוף, ובחינת המלבושים, ובחינת הבית.

האור שבאצילות , הוא הרוחניות הנקראת נשמה. והיא חכמה . 

והנשמה מלובשת בכלים דאצילות הנקראים גוף.

ג) ונדבר בעולם האצילות, ומשם יובנו כל השאר. כי הנה פנימית כל האצילות, הוא הרוחניות הנקרא נשמה, והיא מלובשת תוך אברי הגוף הנקרא כלים, שהם ב הי"ס הנקרא ראש וזרועות וגוף.

סיכום: התחלנו את פרק ח' ולאחר שביארנו איך בנויים העולמות ואיך יוצא עולם מעולם, ואיך בכל עולם יד ד בח' וכתר מעליהם, ולמדנו בהרחבה איך בנוי הכתר – מניצוץ בורא וניצוץ נברא, ולמדנו איך ממלכות דעליון ע"י 2 צורות יוצא התחתון ע"י בקיעה שניצוץ בורא עובר דרכה – עתיק, וע"י זיווג דהכאה עובר א"א שזה צד החכמה – ניצוץ נברא.

דיברנו בהרחבה על העולמות, כעת נדבר על האדם שנמצא בתוך העולמות. העולם הוא לא העניין אלא האדם שהוא הבחירה ביתר דביקות ומדובר לא על עיגולים אלא קו. מה שלא דיברנו עליו – איך האדם רואה את העולם, כקו. אם האדם מודד הוא רואה שהעולם עגול אבל מראיית האדם העולם הוא שטוח. זאת הבחנת האדם – זו תפישתו וכך צריך לראות.

האדם בנוי כך – יש הקבלה לעולמות. האדם בנוי משנגל"ה (שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל). שורש כנגד הכתר נגל"ה כנגד חכמה, בינה, ת"ת ומלכות, כמו ד' בח' באותה סכמה. כך האדם בנוי. 

נתרגל למושג שנגל"ה כאמור. לא נתבלבל עם נרנח"י – פה הנשמה היא בח' חכמה. האדם יותר עליון מהעולם. התגלותו אח"כ אחרי העולם – לא אומר שהוא קטן מהעולם. כל מה שיש בעולמות משמשו. כשמדברים על האדם משתמשים בשנגל"ה.

על זה אמר, בוא נבחן את הדבר באצילות ואח"כ נבין בכ"א מהעולמות בי"ע. נראה את השנגלה בכלל העולמות.

בעולם אצילות הצד הרוחני הוא מעל הגוף, כי הגוף תופש תמיד לפי חוקי אותו עולם, והרוחניות היא למעלה מאותו עולם – צד הנשמה, והגוף באצילות הוא האברים המלבישים את הנשמה. 

למדנו בתשובה יד' חלק ב' – הגשמי נתון לזמן ומקום. רוחני הוא מעבר לזמן ומקום, כי הגוף תלוי בהם אבל המחשבה לא. 

ההגדרה השניה – משפיע ומקבל. הגשמי נקרא מקבל ורוחני נקרא משפיע.

כשמדבר על הצד הרוחני מדבר על צד הנשמה. כל הרוחניות של האדם. נרנח"י, חוץ מזה יש גוף הנקרא בינה.

בינה היא גוף הנשמה, והבינה הכללית נקראת גוף. 

שיעור 29 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קל"ג – י"א אב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בפרק ח' אנו דנים באדם שבעולמות
2. האדם מורכב מחלקים הנקראים שנגל"ה שהם ראשי תיבות של שרש נשמה לגוף לבוש היכל והיחס ביניהם הוא כנגד כתר חכמה בינה ת""ת ומלכות
3. כל הרוחניות שבאדם שלמדנו שנקראת נרנח"י היא כלולה בשם אחד הנקרא נשמה והיא בחינת חכמה והיא כנגד עולם אצילות, ששם נמצאת הרוחניות של האדם והיא בחינת שבת.
4. כל מה שיש בכל עולמות אבי"ע נובע מהמורכבות של מלכות דא"ס שהייתה בנויה מאותן ד' בחינות ושורש, שעל כן גם צד האדם מורכב מד' בחינות כפי שלמדנו בעולמות.
5. בפרק זה נלמד על מבנה האדם בעולם אצילות ומשם יובנו כל השאר.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 29 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קל"ג – י"א אב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בפרק ח' אנו דנים באדם שבעולמות
2. האדם מורכב מחלקים הנקראים שנגל"ה שהם ראשי תיבות של שרש נשמה לגוף לבוש היכל והיחס ביניהם הוא כנגד כתר חכמה בינה ת""ת ומלכות
3. כל הרוחניות שבאדם שלמדנו שנקראת נרנח"י היא כלולה בשם אחד הנקרא נשמה והיא בחינת חכמה והיא כנגד עולם אצילות, ששם נמצאת הרוחניות של האדם והיא בחינת שבת.
4. כל מה שיש בכל עולמות אבי"ע נובע מהמורכבות של מלכות דא"ס שהייתה בנויה מאותן ד' בחינות ושורש, שעל כן גם צד האדם מורכב מד' בחינות כפי שלמדנו בעולמות.
5. בפרק זה נלמד על מבנה האדם בעולם אצילות ומשם יובנו כל השאר.

פרק ג' שיעור 28 עמוד קלב-קלג

בכל המדרגות שבעולמות, נחשבת העליונה למאציל, והתחתונה לנאצל שבה ד' בחינות. ויש בחינה אמצעית ביניהן, הנקראת כתר, שבו בחינת מאציל ונאצל. והכתר, מצד שהוא מלכות דעליונה, הוא נקרא אני. ומצד שהוא כתר לתחתונה, נקרא אין. וז"ס אני ראשון ואני אחרון.

י) ודע, כי עד"ז הוא בכל הי"ס שבכל עולם ועולם, וכן בפרטות בכל פרצוף ופרצוף, כי לעולם כל בחינה ובחינה, הנקרא עליונה מאציל, ותחתונה נאצל. פ ואין הנאצל פחות מד' אותיות הוי"ה, אפילו בי"ס פרטיות ופרטי פרטיות, ויש בחינה אמצעי ביניהן הנקרא כתר, והבן זה מאד, כי בו יובנו כל הדרושים שנבאר. וזהו אני ראשון ואני אחרון, כי הכתר הוא ראשון והוא אחרון, צ והוא אי"ן והוא אנ"י, כי בבחינת מלכות של מאציל אשר בו, הוא אחרון, ונקרא אנ"י, שהוא המלכות. ובבחינת שורש הנאצלים אשר בו, שהוא בחינת כתר, הוא הראשון, ונקרא אי"ן, שהוא אותיות אני.

פ) ד' אותיות הוי"ה, הן חו"ב תו"מ כנ"ל, ותפארת לבדו כולל ו' ספירות, ובחינת האמצעי בין מאציל לנאצל, נקרא כתר, והן יחד עשר ספירות, וכל ספירה פרטיות מעשר ספירות ההן, הכרח הוא, שכלולה לפי עצמה ג"כ מע"ס, וכן בפרטי פרטיות, כמו שנתבאר באורך בהסתכלות פנימית חלק ב' (אות צ"ו).

צ) יש כאן רמז נכבד ביותר, כי מלת "אין" הוראתה על אפיסת ההשגה, והיפוכו מלת "אני", שהוראתה על תכלית ההשגה על שלימותה האחרונה. ואע"פ, שאין לך ב' ענינים הפכים המכחישים זה את זה, יותר מב' מלות הנ"ל "אין אני", כמו שנתבאר, עם כל זה, אותיותיהן שוות ודומות זו לזו, שהוא פליאה נשגבה. וז"ס הכתוב "אני ראשון ואני אחרון", להורות, שאינם כלל ב' דברים ח"ו, אלא אחד ממש, כמ"ש הרב, "כי בבחינת מלכות של מאציל אשר בו, הוא אחרון ונקרא "אני", שהוא מלכות. ובבחינת שורש הנאצלים אשר בו, שהוא בחינת כתר, הוא ראשון ונקרא "אין", שהוא אותיות "אני", עכ"ל. והדברים הללו, עמוק מכל עמוק וגבוה מכל גבוה, וע"כ מעיר אותנו הרב כאן ואומר "והבן זה מאד כי בו יובנו כל הדרושים שנבאר".

כי צריכים להבין מאד, סוד ב' ענינים ההפכים, שבכאן, שאינם אפילו ב' בחינות מיוחדות, אלא שצריכים להבינם כבחינה אחת, שמצד היותו מלכות דעליון ועצמות דעליון, שבקע ושיבר המסך, כמ"ש לעיל, שעל נקודת המלכות דעליון אין פעולת הגבול שבמסך פועל ולא כלום, הנה מטעם זה נקרא כתר, "אני" אחרון, שפירושו תכלית השלימות, כי המלכות דעליון מקבלת מכל ע"ס שבעליון, אשר ע"ס הללו כוללות בהכרח כל המדרגות והפרצופים הראוים להתפשט בהעולמות למטה מהם, ונמצא על כן אותה הנקודה כלולה משלימות הסופית, וזהו "אני אחרון". וה"ס כתר, שנקרא עתיק, ונקרא תוהו, ונקרא ניצוץ בורא, ונקרא א"ס ב"ה. אמנם מצד היותו שורש להנאצלים אשר בו, שהרי הוא בחינת הכתר להתחתון הנאצל, ה"ס "אני ראשון", שנקרא "אין" אותיות "אני", כלומר, שכלפי הנאצלים, מצטרפים אותיות ההם עצמם של "אני" לצירוף "אין", שהוא משמעות הפוכה מן הצירוף "אני", להיותה גם כן מלכות דעליון, אלא מבחינת "אור מתמעט ועובר דרך המסך" כמ"ש לעיל באורך שהוא כולל משום זה את הד' הבחינות חו"ב תו"מ בפועל, עש"ה. וע"כ נקרא ראש הנאצל, שכל מה שישנו בגוף נמשך מראש. ונקרא "אין", כי כל המדרגות והעולמות שמתחתיו, המה הולכים ומגלים מה שיש בראש, ובטרם שגומרים המוטל עליהם, הרי הראש בבחינת "אין", בסו"ה אני ראשון, דהיינו רק התחלת הגילוי ושרש לגילוי. ונקרא אריך אנפין, ונקרא בוהו ונקרא ניצוץ נברא, ונקרא כתר, ודו"ק בדברים, אולי תזכה ותמצא את הפתח לחכמה. אמנם מ"ש, אשר בחינת עתיק נקרא "אני אחרון", אין זה אמור, אלא מצד עלותו לאצילות ביום השבת, שחוזר ונעשה שם מלכות דעליון, כמ"ש הרב, והבן.

סיכום: למדנו היום שמה שגורם לקשר בין עליון לתחתון היא שמלכות דעליון נעשתה לכתר דתחתון. זה מה שמקשר בין העולמות, אם רוצים לעשות עליית העולמות כמו בשבת אז העליה נעשית דרך אותה מלכות.

עוד נקודה – כל נאצל בנוי מד' בח' חב תו"מ יש כתר המחבר ביניהם. אמרנו שעלולה להיות תמיהה – 10 ולא 9. ע"ס ד' בח'. אם מצד הספירות יש ע"ס. אם מדבר מצד הפרצופים אז מדבר מצד גובה הקומה – 5 פרצופים, ולמה לא 10 – כל בח' ז"א הן גובה קומה של א'. חשוב שנשאר בידיעה לפיה הנאצל בנוי מד' בח', וכתר הוא המחבר בין עליון לתחתון.

על כתר זה נדבר כי הוא המפתח לכל החכמה. אומר עליו תכונה מיוחדת, שנקרא 'אני ראשון ואני אחרון' – להסתכל על המילה 'אני' אותן אותיות 'אין'. אני זה מצד הכתר שמצד התחתון נקרא 'אין' ומצד העליון נקרא 'אני' וכאן המפתח לחכמה, וזה נקרא אני ראשון ואני אחרון.

אומר שזו פליאה נשגבה – איך הפכים אלה יכולים להיות אחד, שלכאורה ניגוד. 

מסביר שאם אתה רוצה לעשות עבודה של התקשרות לעליון, לגבוה ממך, צריך שיהיה את הדבר המקשר – בח' הכתר. צריך להשיג את הכתר, בשתי צורות: א. להאמין שמצד העליון שעשה אותך יש הכל ולא חסר דבר. ב. מצידך, ביחס למקומו אתה כלום. מה שאפשר לתת באמת זה ביטול בפניו. כבוד לעליון והתבטלות גמורה – זה הכתר שלך. אומר שלא שאין בך כלום אבל אם אתה רוצה את הקשר בין מאציל לנאצל אז אתה כלום וזה מה שמקשר בינך לעליון. ואם בכל זאת רוצה להגיד את דעתי אומר – דעתך לא חשובה, כי כל מה שתגיד – אתה מספר כך וכך ומפרט, אומר לך – כל מה שאתה מספר לא חשוב. החשוב הוא הפנימי וכל מה שאתה מספר חסר משמעות, כי לא קשור למה שיקשר בינך ובין הסיבה שאתה רוצה לתפוש, שהיא מעל מה שקורה פה. שם מצוי הכל. אתה לא מבין כלום בנסיבות ובפרטים, אומר שלא צריך ולא קשור. אם אתה רוצה להבין מה שמעליך תעזוב את הסיפורים והפרטים. עזוב את כל הד' בח' אם אתה רוצה לתפוש מעליך תהיה פתוח ותקבל שבעליון יש הכל ובך כלום. אם תבין את זה תוכל לעבד בזה דברים שאתה מכיר בנאצל. כדי לעלות לעליון אתה צריך לעזוב את עצמך לגמרי כדי להתקשר לעליון – אני כלום והוא הכל. זה הכתר שאם תקבל תוכל לעלות. אחרת לא תעלה.

אתה לא יכול לדחוף את האוטו מבפנים. צריך נקודת משענת חיצונית. קבל את הנקודה החיצונית שבה יש הכל. אומר, שאם נבין את זה נמצא הפתח לחכמה, וזה נוהג בכל המקומות. לא מפריע לקשר בין תחתון לעליון, לשיח משותף, כך שהתחתון יתן את הצד שלו ליחד. יש נקודת קשר כזו שבה האדם מבין שביחס לעליון הוא כלום, רק מבטא את העליון. זה הקשר עם הקב"ה – אנחנו כלום מולו, ובכל דבר הכי קטן שבו יש הכל. אם יכול לתפוש את זה אז נוצר שורש הקשר אליו. 

שיעור 28 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קל"א-קל"ב – ח' אב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. הכתר הוא המקשר בין עליון לתחתון ובגינו מתקשרים העולמות זה בזה
2. היכולת של האדם לעלות לעולם גבוה יותר הוא להתקשר לסיבות הגורמות לתוצאה ולא לחיות רק את התוצאה
3. הנאצל יש בו ד' בחי' והכתר הוא רק המקשר בין התחתון לעליון.
4. הכתר מוגדר במושג אני ראשון ואני אחרון
5. אני ואין הם אותם אותיות והם לכאורה ב' הפכים שנמצאים בכתר וזהו מצב שהכתר הוא בחי' ניצוץ בורא וניצוץ נברא, תהו ובוהו, עתיק וא"א, עליון ותחתון
6. כדי שתחתון יוכל להתקשר לעליון הוא צריך לקבל שבעליון שנמצא בכתר שלו יש את הכל ובו שהוא בחי' אין, אין כלום. זוהי נקודת הקשר בין עליון לתחתון – "אני כלום והוא הכל". ללא תפיסה זו, אין קשר ואפשרות לעלות למדרגה עליונה יותר
7. נקודה זו היא הפתח לחכמה ואם נתבונן בה באופן אמתי ופנימי בהשתדלות גדולה ובהרבה מקרים. מהמשותף ביניהם, אומר לנו בעה"ס אולי נזכה למצוא את הפתח לחכמה

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 28 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קל"א-קל"ב – ח' אב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. הכתר הוא המקשר בין עליון לתחתון ובגינו מתקשרים העולמות זה בזה
2. היכולת של האדם לעלות לעולם גבוה יותר הוא להתקשר לסיבות הגורמות לתוצאה ולא לחיות רק את התוצאה
3. הנאצל יש בו ד' בחי' והכתר הוא רק המקשר בין התחתון לעליון.
4. הכתר מוגדר במושג אני ראשון ואני אחרון
5. אני ואין הם אותם אותיות והם לכאורה ב' הפכים שנמצאים בכתר וזהו מצב שהכתר הוא בחי' ניצוץ בורא וניצוץ נברא, תהו ובוהו, עתיק וא"א, עליון ותחתון
6. כדי שתחתון יוכל להתקשר לעליון הוא צריך לקבל שבעליון שנמצא בכתר שלו יש את הכל ובו שהוא בחי' אין, אין כלום. זוהי נקודת הקשר בין עליון לתחתון – "אני כלום והוא הכל". ללא תפיסה זו, אין קשר ואפשרות לעלות למדרגה עליונה יותר
7. נקודה זו היא הפתח לחכמה ואם נתבונן בה באופן אמתי ופנימי בהשתדלות גדולה ובהרבה מקרים. מהמשותף ביניהם, אומר לנו בעה"ס אולי נזכה למצוא את הפתח לחכמה