סיכום בנקודות:
1. במצב העיבור של זא שהוא מצב הב' של המלכות היא קונה את בחינת היסוד ובמצב זה היא נקראת פסיעה לבר.
2. בבחינת היניקה של ז"א קונה המלכות את מידת התפארת של הז"א ונקראת צלע שיש לה י' נקודות.
3. בבחינת הגדלות של זא שהיא בחינה הד' של המלכות שנקראת אז קטנה היא קונה י' ספירות וכבר יכולה להיות פרצוף.
4. אנו רואים שהמלכות במצב הד' קנתה כבר את כל קו האמצעי הנקרא דעת תפארת ויסוד כדי להיות פרצוף מצד עצמה.
5. המעבר של זא מקטנות לגדלות נעשה עי עליית ב' שלישים עליונים של חגת לבחינת חבד. שליש תחתון של חגת עם שליש עליון דנהי בחינת חגת. וב' שלישים תחתונים של נהי נשארים בבחינת נהי. כל אחד מבחינות אלו מקבלת השלמה בהתאמה מג' שלישים שלך נהי חדשים דבינה, דהיינו מקומת נשמה.
6. המלכות במצב הקטנות מקבלת רק ממקום החזה דזא שם הוא עושה נקב באחורי החזה שלו.
7. כל הטבע של הנקבה הוא מחזה ולמטה דזא ובהתאם לכך אנו נלמד את הבחינות של הנקבה גם בהמשך.

1. במצב העיבור של זא שהוא מצב הב' של המלכות היא קונה את בחינת היסוד ובמצב זה היא נקראת פסיעה לבר.
2. בבחינת היניקה של ז"א קונה המלכות את מידת התפארת של הז"א ונקראת צלע שיש לה י' נקודות.
3. בבחינת הגדלות של זא שהיא בחינה הד' של המלכות שנקראת אז קטנה היא קונה י' ספירות וכבר יכולה להיות פרצוף.
4. אנו רואים שהמלכות במצב הד' קנתה כבר את כל קו האמצעי הנקרא דעת תפארת ויסוד כדי להיות פרצוף מצד עצמה.
5. המעבר של זא מקטנות לגדלות נעשה עי עליית ב' שלישים עליונים של חגת לבחינת חבד. שליש תחתון של חגת עם שליש עליון דנהי בחינת חגת. וב' שלישים תחתונים של נהי נשארים בבחינת נהי. כל אחד מבחינות אלו מקבלת השלמה בהתאמה מג' שלישים שלך נהי חדשים דבינה, דהיינו מקומת נשמה.
6. המלכות במצב הקטנות מקבלת רק ממקום החזה דזא שם הוא עושה נקב באחורי החזה שלו.
7. כל הטבע של הנקבה הוא מחזה ולמטה דזא ובהתאם לכך אנו נלמד את הבחינות של הנקבה גם בהמשך.

1. במצב העיבור של זא שהוא מצב הב' של המלכות היא קונה את בחינת היסוד ובמצב זה היא נקראת פסיעה לבר.
2. בבחינת היניקה של ז"א קונה המלכות את מידת התפארת של הז"א ונקראת צלע שיש לה י' נקודות.
3. בבחינת הגדלות של זא שהיא בחינה הד' של המלכות שנקראת אז קטנה היא קונה י' ספירות וכבר יכולה להיות פרצוף.
4. אנו רואים שהמלכות במצב הד' קנתה כבר את כל קו האמצעי הנקרא דעת תפארת ויסוד כדי להיות פרצוף מצד עצמה.
5. המעבר של זא מקטנות לגדלות נעשה עי עליית ב' שלישים עליונים של חגת לבחינת חבד. שליש תחתון של חגת עם שליש עליון דנהי בחינת חגת. וב' שלישים תחתונים של נהי נשארים בבחינת נהי. כל אחד מבחינות אלו מקבלת השלמה בהתאמה מג' שלישים שלך נהי חדשים דבינה, דהיינו מקומת נשמה.
6. המלכות במצב הקטנות מקבלת רק ממקום החזה דזא שם הוא עושה נקב באחורי החזה שלו.
7. כל הטבע של הנקבה הוא מחזה ולמטה דזא ובהתאם לכך אנו נלמד את הבחינות של הנקבה גם בהמשך.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

מצב הא׳ של המלכות – נקודה תחת היסוד
המשכנו בשעור זה לעסוק במצב הא׳ מתוך ז׳ המצבים של בניית הנקבה.
כל המצבים נמשכים לה מתוך גדלות ז״א שמעורר את המצבים השונים בתוכו כדי לבנותה.
מצב ה-א׳ כזכור – מלכות דסיום רגלין – גדלות כלי הקבלה המשמשת כנקודה בעולם הנקודים תחת היסוד.
מיהו היסוד? מקום סיום האורות בצ״ב שעומד למעלה מהפרסא.

שלב א׳ – תכונת היסוד – צר ואריך
כדי ללמוד על תכונת היסוד חזרנו לפרצוף ע״ב שמהווה שרש להתלבשות אורות בכלים.
גלגלתא- מהווה שרש הכלים. האור שהתפשט בו בראשונה (טעמים) הסתלק עם הזדככות הפרצוף ולאחר מכן מאיר בכליו הריקניים פרצוף ע״ב.
מכיוון וע״ב הוא פרצוף החכמה והוא ממלא את פרצוף הכתר אין הוא יכול להשפיע הארה שלמה אלא חלקית בלבד.
ניגש ישר לתורף הענין – הז״א הנובע מבינה מאיר עד ההוד דגלגלתא-בבחינת חסדים, ונותר היסוד ללא הארה מבינה. (מאיר בו אור המלכות בלבד)
מכאן נגזרת תכונתו השרשית של היסוד –
צר בחסדים – שאין לו כח של בינה. ארוך – בחכמה – מכיון ופרצוף ע״ב הוא בחינת חכמה.

שלב ב – חלוקת הבחינות בצ״ב.
שלב שני להבנה של היסוד הוא הבנת מציאותו בצ״ב.
– צ״ב גרם לכך שבחינות זו״ן יצאו לחוץ מהמדרגה ורק בחינות כתר-חכמה-בינה מרכיבות את הפרצופים.
– יוצא מכך שכל ספירה בכל פרצוף שיוצא בצ״ב מורכבת מ- כתר-חכמה-בינה בלבד.
יוצא מכלל זה הוא היסוד, וכאן אנו מחברים את ב׳ השלבים – שמכיון ושרשו הוא ללא בינה – גם כאן הוא יהיה מחוסר בינה.
מלכות שעלתה לבינה בצ״ב וקיבלה כח פוטנציאלי של השפעה היא המשמשת לו לספירה שלישית במקום הבינה. והוא שנקרא – וכל בשליש עפר הארץ.

מה המטרה?
מלכות דסיום רגלין, שהיא רק נקודה- ללא הרגש עצמי של קבלת אורות יכולה עתה להתחיל ולקבל תיקונה בהצטרפותה ליסוד. היסוד שמטבעו יש בו השתוקקות להשפיע את אור החכמה הוא הזכר האידאלי לאותה מלכות שמטבעה היא רצון לחכמה, רצונה אינו יכול לבוא לידי ביטוי עד לתיקון הצורה. היסוד שרוצה לתקן הכל ומוכן לקחת את סיכונים הוא שבונה את המלכות להיות ראויה לתפקידה כפי שבראה הבורא לכתחילה.

מצב הא׳ של המלכות – נקודה תחת היסוד
המשכנו בשעור זה לעסוק במצב הא׳ מתוך ז׳ המצבים של בניית הנקבה.
כל המצבים נמשכים לה מתוך גדלות ז״א שמעורר את המצבים השונים בתוכו כדי לבנותה.
מצב ה-א׳ כזכור – מלכות דסיום רגלין – גדלות כלי הקבלה המשמשת כנקודה בעולם הנקודים תחת היסוד.
מיהו היסוד? מקום סיום האורות בצ״ב שעומד למעלה מהפרסא.

שלב א׳ – תכונת היסוד – צר ואריך
כדי ללמוד על תכונת היסוד חזרנו לפרצוף ע״ב שמהווה שרש להתלבשות אורות בכלים.
גלגלתא- מהווה שרש הכלים. האור שהתפשט בו בראשונה (טעמים) הסתלק עם הזדככות הפרצוף ולאחר מכן מאיר בכליו הריקניים פרצוף ע״ב.
מכיוון וע״ב הוא פרצוף החכמה והוא ממלא את פרצוף הכתר אין הוא יכול להשפיע הארה שלמה אלא חלקית בלבד.
ניגש ישר לתורף הענין – הז״א הנובע מבינה מאיר עד ההוד דגלגלתא-בבחינת חסדים, ונותר היסוד ללא הארה מבינה. (מאיר בו אור המלכות בלבד)
מכאן נגזרת תכונתו השרשית של היסוד –
צר בחסדים – שאין לו כח של בינה. ארוך – בחכמה – מכיון ופרצוף ע״ב הוא בחינת חכמה.

שלב ב – חלוקת הבחינות בצ״ב.
שלב שני להבנה של היסוד הוא הבנת מציאותו בצ״ב.
– צ״ב גרם לכך שבחינות זו״ן יצאו לחוץ מהמדרגה ורק בחינות כתר-חכמה-בינה מרכיבות את הפרצופים.
– יוצא מכך שכל ספירה בכל פרצוף שיוצא בצ״ב מורכבת מ- כתר-חכמה-בינה בלבד.
יוצא מכלל זה הוא היסוד, וכאן אנו מחברים את ב׳ השלבים – שמכיון ושרשו הוא ללא בינה – גם כאן הוא יהיה מחוסר בינה.
מלכות שעלתה לבינה בצ״ב וקיבלה כח פוטנציאלי של השפעה היא המשמשת לו לספירה שלישית במקום הבינה. והוא שנקרא – וכל בשליש עפר הארץ.

מה המטרה?
מלכות דסיום רגלין, שהיא רק נקודה- ללא הרגש עצמי של קבלת אורות יכולה עתה להתחיל ולקבל תיקונה בהצטרפותה ליסוד. היסוד שמטבעו יש בו השתוקקות להשפיע את אור החכמה הוא הזכר האידאלי לאותה מלכות שמטבעה היא רצון לחכמה, רצונה אינו יכול לבוא לידי ביטוי עד לתיקון הצורה. היסוד שרוצה לתקן הכל ומוכן לקחת את סיכונים הוא שבונה את המלכות להיות ראויה לתפקידה כפי שבראה הבורא לכתחילה.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

שיעור 16 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ט'
סיכום בנקודות של שיעור עמודים תש"ס- תשס"א , כ"ו תמוז, תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. נשאלת שאלה, מכמה מקומות למדנו שהמ"ן באים מהתחתון לעליון, וכאן אומר שהז"א משפיע לנקבה את צד הגבורות ורק אחר כך היא מעלה אותם אליו. מדוע זה כך פה?
2. תשובה- מכיוון שמלכות היא עצם הגבורות וז"א הוא עצם החסדים, והיות והוא מקבל את הגבורות עבורה, בסוד אחים בכורים, לכן הוא זה שנותן לה את העצם שלה, שהן הגבורות, ואז, כשיש לה את הגבורות, אז היא מעלה את הביקוש שלה.
3. הזכיר לנו בלימוד היום שהצורה שבה מקבלים את צד הנקבה היא על ידי זיווג על האורות שהם הרשימות שנשארו בעולם אצילות, שעל ידי כך מעלים את צד הנקבה, שהיא צד הגבורות או הניצוצין שנפלו לבי"ע.
4. הנקבה דאצילות מחזיקה אצלה את כל החסרונות בהיותה הפרצוף התחתון של עולם אצילות, שכפי שלמדנו, התחתון מחזיק את כל החסרונות ולכן היא צד הגבורות.
5. מסוד אחים בכורים אנו למדים שז"א, שהוא העליון של הנוקבא, עולה לאו"א כדי לקבל את הגדלות שלו ויחד עם הגדלות שלו, הוא מקבל את העצם, שהיא הקטנות של המלכות, שכאמור, זה צד הגבורות שלה. לאחר מכן יורד למקומו, מעבר בתוכו את צד הגבורות של הנוקבא ומוליד אותה עם צד הגבורות, כך שהיא נולדת כשהעצם שלה הוא גבורות שז"א נתן לה, שקיבל עבורה מאו"א .
6. "אשה דעתה קלה", היות ויש בה רק את צד הגבורות ללא צד החסדים. הזכר אין דעתו קלה היות ויש לו את צד הגבורות שאותן העביר לנקבה ונשארו אצלו כי עברו דרכו. לכן הוא יכול וצריך להבין אותה כשהיא לא תמיד מבינה אותו, ולכן היא צריכה להתמסר אליו. כפי שהנברא צריך להתמסר לבורא.
7. את צד הגבורות של הנקבה, כדי שתשמש את תפקידה, צריך לבנות ובשיעור הבא נלמד כיצד בשבעה זמנים בונים את הנקבה ואיך היא נבנית מהז"א.

שיעור 16 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ט'
סיכום בנקודות של שיעור עמודים תש"ס- תשס"א , כ"ו תמוז, תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. נשאלת שאלה, מכמה מקומות למדנו שהמ"ן באים מהתחתון לעליון, וכאן אומר שהז"א משפיע לנקבה את צד הגבורות ורק אחר כך היא מעלה אותם אליו. מדוע זה כך פה?
2. תשובה- מכיוון שמלכות היא עצם הגבורות וז"א הוא עצם החסדים, והיות והוא מקבל את הגבורות עבורה, בסוד אחים בכורים, לכן הוא זה שנותן לה את העצם שלה, שהן הגבורות, ואז, כשיש לה את הגבורות, אז היא מעלה את הביקוש שלה.
3. הזכיר לנו בלימוד היום שהצורה שבה מקבלים את צד הנקבה היא על ידי זיווג על האורות שהם הרשימות שנשארו בעולם אצילות, שעל ידי כך מעלים את צד הנקבה, שהיא צד הגבורות או הניצוצין שנפלו לבי"ע.
4. הנקבה דאצילות מחזיקה אצלה את כל החסרונות בהיותה הפרצוף התחתון של עולם אצילות, שכפי שלמדנו, התחתון מחזיק את כל החסרונות ולכן היא צד הגבורות.
5. מסוד אחים בכורים אנו למדים שז"א, שהוא העליון של הנוקבא, עולה לאו"א כדי לקבל את הגדלות שלו ויחד עם הגדלות שלו, הוא מקבל את העצם, שהיא הקטנות של המלכות, שכאמור, זה צד הגבורות שלה. לאחר מכן יורד למקומו, מעבר בתוכו את צד הגבורות של הנוקבא ומוליד אותה עם צד הגבורות, כך שהיא נולדת כשהעצם שלה הוא גבורות שז"א נתן לה, שקיבל עבורה מאו"א .
6. "אשה דעתה קלה", היות ויש בה רק את צד הגבורות ללא צד החסדים. הזכר אין דעתו קלה היות ויש לו את צד הגבורות שאותן העביר לנקבה ונשארו אצלו כי עברו דרכו. לכן הוא יכול וצריך להבין אותה כשהיא לא תמיד מבינה אותו, ולכן היא צריכה להתמסר אליו. כפי שהנברא צריך להתמסר לבורא.
7. את צד הגבורות של הנקבה, כדי שתשמש את תפקידה, צריך לבנות ובשיעור הבא נלמד כיצד בשבעה זמנים בונים את הנקבה ואיך היא נבנית מהז"א.

שיעור 15 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ט'
סיכום בנקודות של שיעור עמודים תשנ"ח- תשנ"ט , כ"ד תמוז, תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. בשיעור זה אנו מדברים על הגדלות דז"א הנקרא עיבור ב'.
2. לצורך עיבור ב' צריך להיות לזכר דעת, הדעת הזו בנויה מחסדים וגבורות, הנקראים גם עטרא דחסד ועטרא דגבורה.
3. עטרא דחסד זה בחינת הזכרים ועטרא דגבורה זה בחינת הנקבות.
4. הנקבה בנויה מחיסרון בהיותה נקב, ואת הנקב הזה היא מקבלת מהזכר ולא מעצמה.
5. הנקבה נקראת כך, משום שיש בה חיסרון, "ותשש כוחה כנקבה" כי אין לה את כח הזכר, המשפיע, ששום דבר לא יכול לשלוט עליו ועל חיסרון יש שליטה ויש חלשות.
6. החולשה לכאורה של הנקבה, זוהי עוצמתה, בהיותה בונה את החיסרון שלה על פי רצון העליון, זה מה שמאפשר לה להתחבר אליו.
7. כיצד יתכן שאת החיסרון נותן העליון לתחתון, אם למדנו ברוב המקומות שצד התחתון מעלה את החיסרון?
8. כל החסרונות שעולם אצילות משתמש בהם כנקבות באים מעולם הנקודים ומתבטאים ע"י הזיווג שבעולם אצילות שמעורר את אותן הנקבות מעולם הנקודים כדי להתחבר אליהם.
9. עתיק הוא הראשון שלוקח נקבה על ידי הזכר שלו, שמעורר חיסרון הנקרא כתר, לאחריו א"א מבחינת החכמה וכן הלאה, עד שהחיסרון האחרון מגיע לנקבה, שהיא מחזיקה את כל החסרונות שיש אצלה ובבי"ע. אם תעשה עליהם זיווג, תעלה אותם, אם לא תעשה עליהם זיווג, לא תוכל לעלות אותם.
10. בהיות הנקבה אינה יכולה לעשות זיווג בקביעות דאצילות, כי היא רק נקודה, והיא רק קטנה וקטנה לא ראויה לזיווג, נצטרך ללמוד איך מגדילים את הנקבה כדי שתוכל לעשות זיווג, כדי שתוכל לעלות את החסרונות הראויים ולהתקין את בריאה יצירה ועשיה והנשמות.