הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 45 | עמודים תתקנב-תתקנג

42

 

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 45 סיכום עמודים תתקנ"ב-תתקנ"ג

מה למדנו היום?

אז ראשית הזכרנו את הלימוד מאתמול שראינו שצריך את היסוד המשותף של או"א וישסו"ת כדי שיהיה עיבור.

מבחינת דרכי התודעה למדנו שזה מקום התודעה. שהתודעה מתוקנת היא כזאת שהיא קשורה, היא בנויה מהכרה עליונה ומהפרקטיקה התחתונה.

הפרקטיקה התחתונה היא עקרה כי היא כמו ו"ק היא לא יכולה להוליד.

וגם ההכרה העליונה, רק רוחניות, גם לא יכולה להוליד.

לכאורה כל אותם אלו שהולכים לפנטזיה עליונה ובונים רק רוחניות בלי פרקטיקה הם טועים. כי זה תודעה שמה שהיא הולידה לנו היא הולידה שבירה. זה כמו רוצים לחיות בעולמות רוחניים אבל כשבאים לפרקטיקה והפרקטיקה מכריחה אותנו אז הם רואים שזה לא הולך. 

מצד שני רק חיצוניות או רק פרקטיקה בלי הנקודה הפנימית גם כן לא הולך. 

לכן התודעה מורכבת מיסוד התבונה וזה הצד התחתון. יסוד הבינה שזה ההכרה העליונה ויסוד שמרכיב אותם שיכול להכליל אותם יחד. שזה נקרא הצורה של החומר. וככה בנוי גם הרחם. 

הרחם בנוי בצורה כזאת שכשמגיע מ"ן. מ"ן זה ביקוש. כשמגיע אליו ביקוש. 

איזה ביקוש? 

עולה שאלה. עולה דיון. עולה מחשבה. 

מה צריך לעשות? או מה צריך לקרות? קרה ככה וככה. איך אני מתייחס לזה? 

אני צריך להרהר בדבר. צריך לשוחח על הדבר. לא צריך להוציא מסקנה נמהרת רק מדבר רוחני או רק מדבר גשמי. אלא צריך לראות את כל התמונה. וכל התמונה לוקחת עיבור. צריך 9 חודשים לעיבור הזה. 

איך התשעה חודשים של העיבור קורים? 

אז למדנו. 3 חודשים ראשונים בונים את הכלים. 3 חודשים שניים את הניצוצין שזה הצורה שבחומר. 3 חודשים אחרונים את האור, דהיינו, את המוחין. 

זה מתחלק. יסוד התבונה. החתך שזה היסוד המשותף שכולם ביסוד המשותף ומקום של היסוד דבינה בתוך היסוד הכללי זה מקום האורות. 

אבל גם כל אחד מהם מתחלק לג' ימים. ארבעים יום. ושלושה חודשים. וזה לא שזה מחולק כל אחד רק במקום שלו. אלא יש התכללות בכל אחד יש את הכל.

למדנו גם שיש בחינה שמשותפת. יש 3 מדורים. אבל יש גם מדור רביעי שמשתף. כמו שיש מדור רביעי בשביל הלידה שצריך להוליד שזה נקרא נפש דרוח כך יש בחינה אמצעית בין כל שתי בחינות. זה למדנו בשיעור הקודם.

בשיעור הזה בעל הסולם נתן לנו דרך מאד יפה להבין מה זה בכלל רחם. מה זה המקום הזה שנקרא היסוד המשותף. והוא לקח אותנו לעולם הנקודים והסביר לנו איך זה קרה בעולם הנקודים. 

שבעולם הנקודים בפעם הראשונה שיצאה מציאות כזאת של להוליד בנים, את הבנים והבנות, זה היה בעולם הנקודים. כי לפני כן זה היה רק מוחין זה לא היה הולדת בנים. זה היה כתר שזה גלגלתא ע"ב ס"ג זה שייך למוחין. ז"א ומלכות הם הבן והבת. 

אז כשבאנו להוליד את הבן והבת זה היה בעולם הנקודים פעם ראשונה. אז שם היינו צריכים גם לפגוש רחם. 

אומר באמת אתה צודק. היות שזה המקור של הולדת הבנים והבנות אז שמה אני רוצה לראות מה היה הרחם ולראות משם מהמקור מה זה רחם ולראות איך זה נוהג בעולם אצילות. 

כי עולם. כל מקום. כל ענף צריך לינוק מהשורש שלו. והשורש של קיום הרחם הזה שאנחנו מדברים פה ועוסקים בו כל כך הוא נובע מנקודים. 

אז הוא אומר, בעולם הנקודים הרחם הזה היה הראש של הקטנות. למה? 

כי כל הקטנות של עולם הנקודים נובע מישסו"ת. 

מי זה ישסו"ת? ז"ת של בינה. 

מי זה ז"ת של בינה? אומר בינה זה ס"ג. לס"ג היה ג"ר של הבינה שזה הטעמים. והז"ת של הבינה זה הנקודות. 

כל עולם הנקודים בא מהבינה מהז"ת דבינה שנקרא ישסו"ת. 

אומר אוקי אז אני מוליד עכשיו את ישסו"ת. אומר כן אתה מוליד את ישסו"ת. 

מי זה ישסו"ת הזה? בישסו"ת הזה היה הרחם. 

מי זה הרחם? מי שמוליד את אותו גוף שנקרא בן ובת. מי זה? הראש. הראש דנקודים. 

רגע, בראש דנקודים היה פה בעיה היה שבירה. 

אומר נכון. בוא נראה את זה לאט לאט. בראש דנקודים בקטנות היה שם תיקון קוים.

והרי מה אנחנו רוצים שיעשו ברחם? תיקון קוים לרשימות שעולות לשם. שיעבדו בימין שמאל ואמצע. כי אם לא, תהיה שבירה. 

אומר בוא תראה זה הרי היה כבר בראש דנקודים בקטנות אז זה היה מצוין. 

אבל כדי להוליד את הזו"ן מה עשו? בא אור ע"ב ס"ג ביטל את הצמצום ב' וחיבר את הראש דס"ג עם ס"ג עצמו עם צמצום א' ואז הוליד את הזו"ן, את הבן והבת, אבל אז היתה שבירה. 

למה היתה שבירה? 

כי לא יכול היה לחבר את הקטנות. לא ידע איך מחברים את הקטנות (עם עולם הנקודים). הקטנות שהיה לה תיקון קוים ששם היה הרחם לא ידע איך לחבר את הרחם הזה עם הגדלות. אז שיוליד בקטנות. אי אפשר קטן לא יכול להוליד. ראש דנקודים בקטנות לא היה יכול להוליד והיות והוא לא יכול היה להוליד הראש דקטנות אז היה צריך את הגדלות כדי להוליד. 

והגדלות. בא אור ע"ב ס"ג התחבר הראש של הקטנות תוך כדי ביטול הצמצום א' (?ב') עם למעלה מטבור והפך להיות כמו צמצום א' ובאמת הוליד בצמצום א' ונשבר. 

כשאנחנו אומרים הוליד בצמצום א' זאת אומרת הוא לא התחשב ולא השתמש בתיקון של המקום הזה של ראש דנקודים שהוא כמו רחם. 

למה הוא כמו רחם? כי יש לו תיקון קוים. 

אז למה לא השתמשת בו? 

כי קטן לא מוליד. אז תחבר את הקטן הזה עם הגדול. אני לא יודע איך.  אני לא יודע. אני יודע קטנות וגדלות.  

אוקי. אז בוא נעשה תיקון. אז עולם אצילות אני גם רוצה רחם אבל אני רוצה אותו כך שלא יהיה רק קטנות וגדלות. 

אז אני יעשה שני תיקונים. אז אנחנו באים לעולם אצילות ואומרים אוקי אני מבין שישסו"ת הוא המקום של העיבור שלי. והראש של ישסו"ת הוא מקום של העיבור כמו בעולם הנקודים. 

אז הבנתי כמו שהראש דישסו"ת בעולם הנקודים. למה אני קורא לו הראש דישסו"ת? 

כי כל ז"ת דנקודים הוא ישסו"ת אז אני קורא לו כמו ראש דנקודים הוא יהיה לי העיבור שלי. 

אז גם בעולם אצילות הראש שזה מקום החתך הוא יהיה מקום הרחם שלי מקום העיבור. אוקי הבנתי תיקון אחד כבר הבנתי מה לעשות. 

דבר שני אני חייב לחבר אותו עם העולם העליון. אומר אוקי, יש לי דרך לחבר אותו עם העולם העליון שלו עם או"א. 

איך אני אחבר אותו עם או"א מה דעתכם? איזה זיווג? 

זיווג דנשיקין. אומר, לא בעיה אני יעשה זיווג דנשיקין אני יחבר אותם ישסו"ת ואו"א. 

רגע, רגע, זהירות. לאט לאט. אתה מחבר אותם יקרה לך מה שקרה בעולם הנקודים. 

אומר כן אבל אני יעשה פה עוד תיקון. אני יעשה גם תיקון שאני יפריד את הכתר לשני פרצופים. 

אז הוא אומר בואו תראו, יש שני תיקונים בעולם אצילות שנעשו. אני אומר את זה עכשיו בקיצור יש שני תיקונים בעולם אצילות שנעשו כדי שלא יקרה מה שקרה בעולם הנקודים. 

איזה שני תיקונים? 

התחלקות הכתר והדבר השני שעושה את הכל בסדר של תיקון קוים לאט לאט. אלה שני התיקונים והם תלויים זה בזה. 

אז מה הוא עשה בזה שהוא חילק את הכתר? 

אומר רגע, אני לוקח את הכתר ומחלק אותו לשניים. אחד שהוא מובהק ושומר בצורה חזקה על צמצום ב' ויודע גם מה זה גדלות. 

אומר מה הבעיה למה לא עשית את זה גם שם? אומר שם לא יכולתי. 

אבל גם שם היה לך ראש א' ישסו"ת ששומר על הקטנות. כן, אבל הוא לא ידע מה זה גדלות. 

פה יש לי את עתיק שבגלל שהוא היה שורש דשורש, למדנו בחלק ח', אז הוא יצא גם בגדלות עתיק. יודע מה זה גדלות אבל הוא גם בצמצום ב'. זאת אומרת הוא יודע מה זה גדלות של צמצום ב' ולכן הוא יכול לחבר אותי לגדלות. 

רגע, הוא יכול להיות בריח התיכון? 

לא, הוא לא יכול להיות בריח התיכון. כי כל הניהול צריך להיות בצמצום ב'. כי אני לא בצמצום א'. כי אם אני אהיה בצמצום א' אז אני צריך ראש כזה שיודע לחבר אותי לאור של צמצום א' אבל גם יש לי צמצום ב'. 

אז אני אחלק את הראש לשניים. ראש אחד יהיה אחראי לחיבור. ראש אחד יהיה אחראי לניהול של כל עולם אצילות בצמצום ב' ואז הוא חילק אותם לא"א ועתיק. 

אז הזיווג דנשיקין חיבר אותם לאחד. נתן את אור החכמה. ועכשיו חיבר את או"א וישסו"ת לאחד. ועכשיו אפשר לעשות תיקון קוים לאט לאט בתוך הרחם. זה דבר מורכב. 

בוא נסכם אותו בנקודות:

  1. היסוד המשותף של או"א וישסו"ת שהוא מקום הרחם הוא גם מקום התודעה ומקום ההרהור שבצורה נכונה שלו מאפשר לנו הרהור טרם הסקת מסקנות. המסקנות הנובעות מההרהור הן הרגשות וידיעות. שהם כנגד בהתאמה בנות ובנים. ההרהור צריך להיות מובנה כך שקודם בונים את הכלים מצד יסוד התבונה שהן הידיעות הפשוטות. לאחר מכן בונים את ניצוצין שהן הצורות של אותן ידיעות שמכלילים אותם יחד ומחברים בין החומרים בין הידיעות. והשלב השלישי ביסוד הבינה. מחברים אותם להכרה גבוהה של אמת ששם נמצאים גם המוחין שמצד הבנים הם ידיעות. מצד הבנות הן התרגשויות.
  2. בשיעור זה למדנו שהשורש של הרחם המדובר בעולם אצילות שהוא היסוד המשותף הוא בראש דקטנות דנקודים שבו היה תיקון קוים.
  3. שורש הרחם שהיה בנקודים היות והיה בקטנות לא יכול היה להוליד את הזו"ן כפי שישסו"ת בעולם אצילות לא יכול להוליד את הזו"ן לבדו.
  4. כדי שראש דנקודים יוליד. התחבר עם ס"ג ע"י הורדת ה' תתאה מעיניים וכן התחבר עם נה"י דא"ק. אולם היה צריך לותר על הקטנות ששם היה שורש של רחם מתוקן בתיקון קוים. היות והוליד בלי תיקון קוים נגרמה שבירה והידיעות היו כוזבות והרגשות היו נסערות של כעסים ושבירה.
  5. בעולם אצילות ישסו"ת התחבר עם או"א ע"י זיווג דנשיקין אולם שמר על הרחם וצמצום ב' בזכות שני תיקונים נוספים על התיקונים שהיו בנקודים. שהם התחלקות הכתר לב' פרצופים עתיק ואריך. ותיקון שני שהזיווג נעשה מבחינת החיצוניות שלו שאפשר לו למדוד לאט לאט על סדר המדרגה עד גמר גדלותו של העובר ורק אז יוליד אותו.

עד כאן היום. תודה רבה.

תע"ס חלק י – תתקנג-נד
1. היסוד המשותף של או"א וישסו"ת שהוא מקום הרחם הוא גם מקום התודעה ומקום ההרהור שבצורה הנכונה שלו מאפשר לנו הרהור טרם הסקת מסקנות. המסקנות הנובעות מהרהור הן הרגשות וידיעות שהם כנגד בנות ובנים בהתאמה. ההרהור צריך להיות מובנה כך שקודם בונים את הכלים מצד יסוד התבונה שהן הידיעות הפשוטות. לאחר מכן בונים את הניצוצין שהן הצורות של אותן ידיעות שמכלילים אותן יחד ומחברים בין החומרים בין הידיעות והשלב השלישי ביסוד הבינה מחברים אותן להכרה גבוהה של אמת ששם נמצאים גם המוחין שמצד הבנים הן ידיעות ומצד הבנות הן התרגשויות.
2. בשיעור זה למדנו שהשורש של הרחם המדובר בעולם אצילות שהוא היסוד המשותף הוא בראש דקטנות דנקודים שבו היה תיקון קווין.
3. שורש הרחם שהיה בנקודים היות והיה בקטנות לא יכול היה להוליד את הזו"ן כפי שישסו"ת בעולם אצילות לא יכול להוליד את הזו"ן לבדו.
4. כדי שראש דנקודים יוליד התחבר עם ס"ג ע"י הורדת ה"ת מעיניים וכן התחבר עם נה"י דא"ק אולם היה צריך לוותר על הקטנות ששם היה שורש של רחם מתוקן בתיקון קווים היות והוליד בלי תיקון קווין נגרמה שבירה והידיעות היו כוזבות והרגשות היו נסערות של כעסים ושבירה.
5. בעולם האצילות ישסו"ת התחבר עם או"א עי זווג דנשיקין אולם שמר על הרחם וצ"ב בזכות שני תיקונים נוספים על התיקונים שהיו בנקודים שהם:
התחלקות הכתר לב' פרצופים עתיק וא"א ותיקון שני שהזווג נעשה מבחינת החיצוניות שלו שאיפשר לו למדוד לאט לאט על סדר המדרגה עד גמר גדלותו של העובר ורק אז יוליד אותו.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב