תלמוד עשר הספירות

בס"ד

חלק ג שיעור 7

ג) אמנם החילוק שיש בין אצילות לג' עולמות, הוא, שאצילות אור הא"ס נוקב ועובר בו עד סוף האצילות בלתי שום מסך כלל אך משם ולמטה יש מסך. וההבדל בין בריאה ליצירה, בהיות לבריאה מסך ומבדיל אחד, וליצירה שני מסכים, ולעשיה שלשה מסכים, ואמנם בפרטות העולם עצמו ח כמו שיש ד' בחינות באצילות בפרטן, כנ"ל, ט כן יש אלו ד' בחינות בבריאה עצמה וכן ביצירה עצמה.

ה) כי כל ע"ס דאצילות נעתקו ונחתמו בעולם הבריאה, כמ"ש בדיבור הסמוך, וא"כ גם המסך והמלכות נחתמו בעולם הבריאה, וגם נוהג שם אותו הזווג דהכאת אור העליון במסך, ועליות או"ח, העולה ומלביש ממסך ולמעלה לכל ט' ספירות דעולם הבריאה, שאו"ח הזה, נעשה עשרה כלים לעולם הבריאה, אשר עצמות אור של עולם הבריאה מתלבש בהם.

ו) כמו, שאו"ח דמסך דאצילות חזר ונתפשט ממסך ולמטה, והחתים ע"ס דבריאה, על דרך שנתבאר לעיל בסמוך אות ג' ע"ש, הנה ממש על אותו דרך, גם או"ח שעלה ממסך דמלכות דבריאה, חזר גם הוא ונתפשט למטה, והחתים עשר ספירות דעולם היצירה. וכן מיצירה לעשיה.

ז) כמ"ש לפנינו, אשר הבחי"ד הנקראת מלכות שבה נעשה המסך, מתחלקת בעצמה, לד' בחינות מסך, אשר בהן מתפעלות כל מיני שינוים והבדלות המופיעים בהעולמות:ומסך דבחי"ג משמש באצילות, ומסך דבחי"ב משמש בבריאה, ומסך דבחי"א ביצירה, כמ"ש להלן.

ח) היינו ד' בחינות של ההתעבות, שהן חו"ב תו"מ, הנקראות לעיל, התפשטות אור א"ס לעשות כלים, ונקראות ג"כ עשר ספירות דאור ישר, כי ת"ת, כולל שש ספירות, חג"ת נה"י, אשר על ידי זווג דהכאה במסך שבספירת מלכות דאור ישר, חוזר ועולה האור בסוד או"ח, ומלביש כל ע"ס דאור

ישר הפרטיות הנ"ל, ועושה את כולן למדרגה אחת כללית, לפי שיעור הקומה שבהאו"ח, כמ"ש להלן.

ט) משמיענו בזה, שאלו ד' בחי' דאור ישר, נוהגות בכל עולם ובכל פרצוף, בלי שום הפרש בין מדרגה גבוה למדרגה נמוכה וכל ההבדלים שנמצאים בפרצופים ובעולמות הם כולם, רק מפאת המסכים ואור חוזר שבהם, שאין מסך שבזה דומה למסך שבחבירו.

סיכום: ראשית חזרנו על השיעור הקודם וראינו שאנחנו מתעסקים בחלוקת העולמות ע"פי ד בח' דאו"י – כתר כנגד א"ק. חכמה כנגד אצילות, בריאה כנגד בינה, יצירה כנגד ז"א ויצירה כנגד מלכות. ראינו שהאור שמתפשט עד תחתית עולם אצילות הוא בלי מסכים. בכל זאת יש מסכים אבל הם לא בפועל, אלא רק כשרטוט.

עוד למדנו שההבדל בין עולם לעולם או המעבר בין עולם לעולם הוא ע"י התנוצצות של או"ח שנעשה ע"י המסך של כל עולם. כדי שיעבור אור

מעולם אצילות לעולם הבריאה עוברים גם כלים וגם אורות.

הכלים עוברים ע"י האו"ח המתנוצץ והאור מתפשט ביחד עם כלי האו"ח, וכשהוא מתפשט אז הוא מועט יותר וגם הכלים שלמטה הם התנוצצות של או"ח, כמו חותם ונחתם. מה שבעליון כך בתחתון. ההבדל הוא במסכים.

בין אצילות לבריאה יש מסך אחד, בין בריאה ליצירה יש שני מסכים, בין יצירה לעשיה שלושה מסכים.

לכן המסכים גורמים להתמעטות האור, ממילא המסך הדרוש הוא יותר קטן.

בעולם העשיה מסך דשורש, בעולם יצירה מסך א, בעולם הבינה מסך ב, בעולם החכמה מסך ג ובעולם א"ק מסך ד'. זה מראה את גובה הקומה של כל הפרצופים באותו עולם.

גובה הקומה מראה עולם וגם פרצופים פרטיים, שגובה הקומה של כל אחד מהם מתחלק ע"פי ד בח' דאו"י. החלוקה היא של כח"ב תו"מ.

כמו שהתחלק בעולמות לפי שמות עולמות, כך הפרצופים מתחלקים לפי שמות: א"א, או"א, ז"א ונוקבא.

כל שאר העולמות נקראים בשמות אחרים אבל כולם נחתמים כחותם ונחתם – אותם י.ה.ו.ה, אותה התפשטות בין אור לכלי, אותן ע"ס.

אותו המבנה בכל עולם והשונות היא במסך – בדרך לקבל את האור.

החלון והנקב מתארים את ד בח' דאו"י. הן לא התכללות של אור וכלי.

גובה קומה של מסך מראה על עצמתו. כמות המסכים מראה על ההתרחקות מהא"ס וההשפעה של ההפרדות.

תלמוד עשר הספירות

ספר 'תלמוד עשר הספירות' – החיבור החשוב ביותר של משנת הרב יהודה אשלג הדן בהרחבה במבנה העולמות העליונים. הספר, המחולק לששה עשר חלקים, עוסק בעיקרי חכמת הקבלה של החשיבה הלוריאנית, אותה מסביר הרב אשלג, מפרט ואף מרחיב, באמצעות שני פירושים: 'אור פנימי' – פירוש נקודתי בהתאם לטקסטים המצוטטים מהאר"י; ו'הסתכלות פנימית' – פירוש מקיף הדן בנושאים בהרחבה. לכל אחד מן החלקים נלווה לוח שאלות ותשובות לענינים המובאים בו, וכן ל"פירוש המילות".

שנת הוצאה: תרצ"ג – תרצ"ז (1937 – 1933)
הוצאה לאור ראשונה: מהדורה פנימית, המשוכפלת בכמות מצומצמת במכונת "סטנסיל".
תוכן הספר ומהותו: שנים ספורות אחר הוצאת פירושי "פנים מאירות ומסבירות", ראה בעל הסולם כי חיבורו לא השיג את מטרתו, ועדיין מתקשים הלומדים לבא בשערי תורת האר"י, על כן שינס מותניו בשנית לחבר חיבור נוסף, בו הופשטו והוסברו ביתר פירוט לשונות האר"י וסגנונו, וכן הביאור ההקפי הותאם עד אשר "כל מעיין בינוני" יוכל להיכנס בפתחי החכמה. הביאור המקומי נקרא בשם "אור פנימי", והביאור ההקפי שבסוף כל חלק: "הסתכלות פנימית". בשונה מהחיבור הקודם, הובאו בספר זה קטעים מכל כתבי האר"י, ולאו דווקא מן הספר "עץ חיים". הם נערכו בששה עשר חלקים (שנקראו "שיעורים" במהדורה הראשונה), כשכל חלק מתמקד בשלב מסוים בהשתלשלות החכמה מן הקל אל הכבד. בסוף כל חלק צורף לוח שאלות ותשובות. אחד מהם עוסק במילון המילים והערכים שנתחדש באותו החלק, והשני, הוא שאלות סיכום על הנלמד.
לספר רחב הקף זה, צורפו שתי הקדמות המבארות את שיטתו של בעל הסולם בעניינים רבים בעבודת ה' ובלימוד פנימיות התורה. בהדפסות שנדפסו אחר פטירת בעל הסולם – הן צורפו לאחת.
מני אז שהוצא לאור, נחשב ספר זה למרכזי בין ספרי בעל הסולם בביאור חכמת הקבלה, ותלמידיו ותלמידי תלמידיו קבעו בו את עיקר לימודם.

תלמוד עשר הספירות הוא ספר קבלה של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, "בעל הסולם", על כתבי האר"י ובו מבוארים בהרחבה עניינים בחכמת הקבלה בסדר לימוד מובנה. הספר יצא לאור החל בשנת תרצ"ו (1937) והוא הרחבה של ביאורו הקודם של הרב אשלג על ספר עץ החיים, הניקרא בשם "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות".

תוכן עניינים
1 מבנה הספר
2 ההקדמה
3 מבנה הספר
4 קישורים חיצוניים
מבנה הספר
הספר נסוב סביב קטעים מספריו של האר"י. בכל פרק מובאים דברי האר"י בלשונם ועליהם שני פרושים:

אור פנימי – פירוש על סדר הטקסט.
הסתכלות פנימית – ביאור נרחב על הסוגיות העיקריות באותו חלק.
בנוסף, מובאים בסיום כל חלק בספר שאלות ותשובות על החומר הנילמד:

לוח השאלות והתשובות לפירוש המילות – שאלות ותשובות על מילים והגדרות.
לוח השאלות והתשובות לעניינים – שאלות ותשובות על הנושאים הנלמדים.
ההקדמה
בתחילת ההקדמה לספר כותב הרב אשלג על מטרתו בכתיבת ההקדמה: "בריש מלים, מצאתי לי צורך גדול לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך, עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במדה חמורה מאד, ומעוררת פחד שלא תשתכח ח"ו מישראל". בהקדמה זו מאריך הרב אשלג בביאור הצורך והחובה ללמוד קבלה.

בסיום ההקדמה, הרב אשלג מדריך את הקורא לסדר הלימוד הנכון:

"למד תחילה את ה"פנים", דהיינו דברי האריז"ל, המודפסים בראשי העמודים עד סוף הספר. ואע"פ שלא תבין, חזור עליהם כמה פעמים ע"ד "מתחילה למגמר והדר למסבר". אח"ז, למד את הביאור "אור פנימי", והשתדל בו, באופן שתוכל ללמוד ולהבין היטב את ה"פנים" גם בלי עזרת הביאור, ואח"ז למד את הביאור "הסתכלות פנימית" עד שתבינהו ותזכרהו כולו. ואחר כולם, נסה עצמך בלוח השאלות, ואחר שהשבת על השאלה, הסתכל בתשובה המסומנת באותה האות של השאלה, וכן תעשה בכל שאלה ושאלה. ותלמד ותשנן ותחזור עליהם כמה פעמים עד שתזכרם היטב כמונחים בקופסא, כי בכל מלה ומלה ממש, שבחלק השלישי, צריכים לזכור היטב כל שני החלקים הראשונים, אף מובן קטן לא יחסר. והגרוע מכל הוא, שהמעיין לא ירגיש כלל מה ששכח, אלא, או שהדברים יטשטשו בעיניו, או שיתקבל לו פירוש מוטעה בענין, מחמת השכחה. וכמובן, שטעות אחת גוררת אחריה עשר טעויות, עד שיבא לאי הבנה לגמרי, ויהיה מוכרח להניח את ידו מהלימוד לגמרי."

הדרכה זו, יחד עם הסידור ההדרגתי של החומר ושאלות החזרה המפורטות, מצביעים על ניסיונו של המחבר להעניק לספר מבנה דידקטי המאפשר לימוד שיטתי ומסודר של חוכמת הקבלה.

מבנה הספר
הספר מחולק ל-16 החלקים הבאים:

צמצום וקו
עגולים ויושר
אור ישר ואור חוזר
עשר הספירות של עקודים
עשר ספירות דעקודים בהתפשטות השנייה הנקראים מטי ולא מטי
עשר הספירות של עולם הנקודים
עשר הספירות דז' מלכין קדמאין דמתו
עשר הספירות של עולם האצילות
זיווגי הספירות
עיבור ראשון דז"א
תיקון אורות ניצוצין וכלים בעובר ועיבור הב'
לידה ויניקה של הז"א
תיקוני רישא ודיקנא דא"א
מוחין דגדולות של זעיר אנפין
בנין הנוקבא דז"א
ג' העולמות בריאה יצירה עשיה

תלמוד עשר הספירות

הירשם\התחבר לאתר על מנת לצפות בשיעורים

נרשמת בעבר? מלא את הפרטים והתחבר אוטומטי

Menu Title
Designed by Laisner