חלק יג – שיעור 20 – סיכום בנקודות עמודים א שלה- א שלו

1. בשיעור זה הרחבנו את הלימוד בתיקון החמישי שנותן עתיק בראש דאא דהיינו בשורשי המוחין של ז"א.

2. בתיקון הקודם שנבע מנצח הוד דעתיק שנקרא גם ב' ביעי דכורא שהיה ההתעוררות הזיווג מצד אחד ודחיית האו"ח של הראש של צ"א שיצא מבחינת שערות הוא גם הנקרא עמר נקי.

3. שערות של תיקון הרביעי אינם מאפשרים להשפיע את אור החכמה כי שם גילינו מה אי אפשר, אולם מתוך זה אנו צריכים לגלות מהו רצון הרצונות הנקרא גם רעוא דרעיון כדי שנדע שאותו כן אפשר לפעול.

4. את התיקון החמישי נותן יסוד דעתיק , שהוא יסוד אמוני שדרכו צריך האדם לגלות את המצח שהוא נקי משערות שהוא הערך הפנימי שנקי מההתרחשות החיצונית שאפשר לראות אותו רק מעבר למקרה ומשם יהיה אפשר לנהל את קבלת החכמה ולא משערות הנפש שהיה לו בתיקון הרביעי.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 18 | אלף שלא-שלב
1. לאחר שלמדנו על ג' התיקונים בשורשי המוחין שהם ראש דא"א, אנו מתפנים ללמוד על התיקונים של נה"י ומלכות של עתיק שמתקנים את הראש דאריך.
2. נצח הוד שבאים עוד מגלגלתא שעתיק מייצג אותו, מעוררים את הרצונות מזמן צמצום א'. התעוררות זאת נקראת חימום לזיווג והיא נובעת מב' ביעי דכורא (ביצי הזכר).
3. ההתעוררות של רצונות צמצום א' וזיווג עליהם, הוא רק מייצר לי חומר גלם ואי אפשר לעשות בו זיווג לקבלת אור. על כן האור של מצב זה מסתלק והאור חוזר שנוצר יוצא מהראש.
4. כאשר האור חוזר של נ"ה, של צמצום א', יוצא מהראש, הוא פוגש בג' השורשים- גלגלתא, מוחא דאוירא ומוחא סתימא .
5. בפגוש האור חוזר את ג' השורשים של אריך, המפגש הזה מגלה לנו הבחנות בהתאמה. חיוורתא, שהוא מהמפגש עם גלגלתא, נימין מהמפגש עם מוחא דאוירא ושערות מהמפגש עם מוחא סתימא.
6. התיקונים הללו שאנו מדברים מהם שצריך עוד להרחיב בהם, הם נובעים מהצורך לנהל את צמצום ב' עם השורשים של צמצום א', היות ויש חוק שאם משתמשים בענף, חייב שיהיה לנו גם את השורש. והרי מסך של צמצום ב' הוא רק ענף של מסך של צמצום א', לכן אנו מעוררים את צמצום א' בבחינת שורש לצמצום ב'. וכיצד התיקונים האלה מתקבעים, נלמד בהמשך

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 17 | אלף שכט-של
1. בשיעור הקודם למדנו על תיקון התפארת שבפנימיותו פועל הקרומא דאווירא שהוא מסך דצמצום ב' העומד באלכסון כנגד סולם המאפשר לעלות ולרדת ולווסת את ההארה.

2. תיקון הרביעי הוא נקרא עמר נקי שרק התחלנו ללמוד אותו ולא סיימנו שהוא נקרא שערות הנובעות מאור חוזר שיצא מהמדרגה הנמצאות למעלה מהמסך.

3. בשיעור זה למדו על ב' ביעי דכורא שהתפקיד שלהם לעורר את הגדלות על ידי העלאת חיסרון משליש תחתון דנצח ושליש תחתון דהוד שהם רק לחימום הזיווג אבל לא לקבלת האור כפי שלמדו בחלק ז' שהם נקראים הארה דרך היסוד.

4. ב' ביעי דכורא באים מבחינת צמצום א' והם נמשכים מחסד וגבורה שנמצאים בראש וצריך אותם מכיוון שבראש עדיין אין את הרצונות הגדולים שאותם צריך לתקן והם זכים ולכן היה צריך את נצח והוד כדי לעורר את הרצונות היותר גדולים ויותר עמוקים אף אף פי שיש בהם גם קליפות.

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 16 | אלף שכז-שכח
1. בשיעור הקודם למדנו על ב' תיקונים עיקריים מטעם החסד דעתיק שהתיקון הוא בראש דגלגלתא ונקרא איזקא דכיא.
2. התיקון השני נבע מגבורה תעתיק ונעשה בראש הב' דא"א הנקרא מוחא סתימאה ובכוחו הוא דוחה חכמה איזקא רבה.
3. התיקון השלישי שלמדנו היום נובע מהתפארת דאריך שבפנימיותה יש את הכוח של הקרומא דאווירא המאפשר לווסת את החכמה ובכך מאפשר לקבל את החכמה בקו אמצעי.
4. תיקון זה מתאפשר כדוגמאת האלכסון שבא' שמאפשרת להשפיל גאים ולהגביע שפלים ומבדילה בין מים עליונים למים תחתונים.
5. אלכסון זה היא בחינת התודעה שבנפש האדם שמאפשרת את הוויסות הנפשי הראוי שלא תהיה רק התפרצות או אפטיות מוחלטת אלא מאפשרת את המינון הנכון במקום הנכון.
6. התיקון הרביעי נובע מנצח דעתיק ונקרא עמר נקי, ובו נרחיב בשיעור הבא.

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 15 | אלף שכה-שכו
1. א"א בהיותו הראש הראשון בעולם האצילות שבא לתקן את השבירה צריך לייצר שורשי מוחין כאלו שיש להם מסגרת שתשמור שלא תהיה שוב שבירה.
2. כל פרצוף שיוצא יוצא כדי לגלות את העליון שלו. ראש דא"א בא לגילוי של חסד וגבורה דעתיק על ידי ההלבשה שלהם שהם ראש הזכר וראש הנקבה דאריך הנקראים גלגלתא ומוחא סתימאה.
3. גלגלתא מייצר שמירה הנקראת איזקא דכיא בהיותו יכול לפעול רק בחינת חסד שיש לו טבעת ששומרת עליו בכך שלמחלקת את הדעת לחסדים ולגבורות וכך יוצרת ד' ווים שהם ה-ם' הסתומה שלא מאפשרת זיווג על חכמה ואפילו לא גילוי ההשתוקקות. סוג של הדחקה של הרצון הגדול עד גמר התיקון.
4. ראש הנקבה דאריך הנקרא מוחא סתימאה מלביש על גבורה דעתיק ומגלה אותה בב' אופנים מצד השלילה דוחה בכוח של גבורה את כל הזיווג ומצד החיוב נוצר ממנו י"ג תיקוני דיקנא שדרכם כן עושה זיווג ונותן את האור והוא סוד ל' דצלם היות ופה חיבר את החסדים והגבורות שבדעת ועשה זיווג על חכמה אומנם רק על ו"ק דחכמה.
5. ב' התיקונים של גלגלתא ומוחא סתימאה מצד החיוב שבה מתגלים בענפים שהם או"א וישסו"ת שהם המוחין דאצילות להבדיל משורשי המוחין שנמצאים באריך.

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 14 | אלף שכג-שכד
1. שורשי המוחין המצויים באריך אנפין מלבישים על חסד וגבורה דעתיק, לבושים אלו בא"א נקראים גלגלתא ומוחא סתימאה.
2. עיקר הלימוד היום הוא כיצד מוחא סתימאה מגלה את הגבורה שהרי בהיותה מלבישה עליה היא צריכה לגלותה.
3. הגילוי של הגבורה דהיינו של המלכות שהיא עצם הבריאה אפשרית רק על ידי ב' תיקונים מצד השלילה וי"ג תיקונים מצד החיוב.
4. ב' התיקונים מצד השלילה הם – מלכות דצמצום א' שנגנזה ברדל"א. וכן גניזו דאו"א דהיינו שלא להשתמש באו"א דנקודים שקיבלו אור על ג"ר דחכמה.
5. התיקונים מצד החיוב הם י"ג תיקונים שהם שערות דיקנא שדרכם ניתן לקבל את האור אומנם לא כמו בנקודים אלא רק הארת חכמה. שזו היא ההכנה לקראת גמר התיקון שבו נוכל לקבל את כל ההארה כמו בנקודים אבל שכבר אין סיגים.
6. בהמשך הלימוד נצטרך ללמוד יותר בפרטות כיצד נעשה התיקון המיוחד הזה של גניזו דאו"א מצד השלילה וכן בהרחבה כיצד נעשים י"ג תיקוני הדיקנא מהיכן הם לומדים ומה התפקיד של כל אחד מהתיקונים.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 11 | אלף שיז-שיח | הדף היומי
תלמוד עשר הספירות חלק י"ג עמודים אלף שי"ז שי"ח
1. יש ב' ראשים עיקריים בפרצוף שהם בקומה שווה והם בחינת ראש דזכר וראש דנקבה. ובהתאמה א' דהתלבשות ושורש דעוביות.
2. ישנה גם מציאות של ג' ראשים דהיינו שגלגלתא מתחלק לב' ראשים ג"ר דבינה וז"ת דבינה שהם בהתאמה גלגלתא ומוחא דאווירא אך אלו רק לצורך זיווגי הגדלות.
3. עניין ג' הראשים שבאריך נעשו מכוח הקרומא דאווירא שגרם לכך שרק ז"ת דגלגלתא דהיינו ז"ת דבינה תרגיש את המיעוט ותצא לראש עצמאי בשונה מג"ר דלגלגתא שהוא בחינת ג"ר דבינה שאינו חש במיעוט כלל ונהיה לראש עצמאי.
4. כפי התיקונים בשורשים כך כל עולם האצילות יהיה לו סדר קבוע של ימין ושמאל זכר ונקבה שהם כנגד חסד וגבורה וברצונם להתאחד כדי להמשיך את המדרגות יצטרכו לנקודה שלישית בבחינת הדעת המכריעה ביניהם

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 10 | אלף שטו-שטז | הדף היומי
תלמוד עשר הספירות חלק י"ג עמודים אלף שט"ו-שט"ז שיעור 10
1. בשיעור קודם למדנו על ג' מוחין בגלגלתא על פי ניקודיהם וג' מוחין במוחא דאווירא על פי ניקודיהם. בשיעור זה אנו רוצים להוסיף גם את מוחא סתימאה ולראות את השינוי.
2. בגלגלתא שהוא אמונה שלמה בלי שום התערבות של התחתון שם נראה שני מיעוטים, הצרי יורה על העדר הזיווג, והקמץ על הגבול.
ולכן כל גלגלתא בכל ג' פרצופיה תנוקד בצרי וקמץ.
3. במוחא דאווירא מתבטל המיעוט של חוסר זיווג ולכן הצרי יהפוך לסגול המראה על בחינת הדעת המחבר בין שני הבחינות.
אולם הקמץ נשאר במוחא דאווירא היות והגבול עדיין צריך להתקיים כי מוחא דאווירא הוא עדיין בבחינת מוח הזכר ואין בו התפשטות לתחתונים.
4. במוחא סתימאה גם המיעוט של הקמץ מתבטל והופך לפתח בסוד פיתחו דעיינין היות והוא ראש נקבה שממנה צריכה להיות ההתפשטות לתחתונים.
5. כל הלימוד עד כה היה מצד התלבשות אורות בכלים ולכן דיברנו משם הויה אותו לימוד יש ללמוד גם מצד הכלים עצמם שבהיותם לבושי מוחין הם נקראים אהי-ה לבושי המוחין בבחינת אהי-ה יהיו מנוקדים בדיוק כמו נקודות הזכר. היות ויש כלל חשוב וראוי לזוכרו – אי אפשר להיות בנקבה תנועות אחרות ממה שיש בזכר.
6. מצד שמות הויה יש תשע בחינות מצד שמות אהי-ה יש תשע בחינות ויחד כולם הם בחינת חי והוא הנקרא חי העולמים.

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 10 | אלף שטו-שטז | הדף היומי
תלמוד עשר הספירות חלק י"ג עמודים אלף שט"ו-שט"ז שיעור 10
1. בשיעור קודם למדנו על ג' מוחין בגלגלתא על פי ניקודיהם וג' מוחין במוחא דאווירא על פי ניקודיהם. בשיעור זה אנו רוצים להוסיף גם את מוחא סתימאה ולראות את השינוי.
2. בגלגלתא שהוא אמונה שלמה בלי שום התערבות של התחתון שם נראה שני מיעוטים, הצרי יורה על העדר הזיווג, והקמץ על הגבול.
ולכן כל גלגלתא בכל ג' פרצופיה תנוקד בצרי וקמץ.
3. במוחא דאווירא מתבטל המיעוט של חוסר זיווג ולכן הצרי יהפוך לסגול המראה על בחינת הדעת המחבר בין שני הבחינות.
אולם הקמץ נשאר במוחא דאווירא היות והגבול עדיין צריך להתקיים כי מוחא דאווירא הוא עדיין בבחינת מוח הזכר ואין בו התפשטות לתחתונים.
4. במוחא סתימאה גם המיעוט של הקמץ מתבטל והופך לפתח בסוד פיתחו דעיינין היות והוא ראש נקבה שממנה צריכה להיות ההתפשטות לתחתונים.
5. כל הלימוד עד כה היה מצד התלבשות אורות בכלים ולכן דיברנו משם הויה אותו לימוד יש ללמוד גם מצד הכלים עצמם שבהיותם לבושי מוחין הם נקראים אהי-ה לבושי המוחין בבחינת אהי-ה יהיו מנוקדים בדיוק כמו נקודות הזכר. היות ויש כלל חשוב וראוי לזוכרו – אי אפשר להיות בנקבה תנועות אחרות ממה שיש בזכר.
6. מצד שמות הויה יש תשע בחינות מצד שמות אהי-ה יש תשע בחינות ויחד כולם הם בחינת חי והוא הנקרא חי העולמים.

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות -חלק י"ג שיעור 9 | אלף שיג-שיד
1. בשיעור זה אנו לומדים על ההבדלים שיש בתוך כל אחד מהראשים של א"א שכפי שלמדנו כל אחד מחולק על ידי עצם והתכללות.
2. אנו מתייחסים לחלוקה בשורשי המחשבה מצד השפעת האורות ועל כן אנו מתייחסים אליהם כע"ב ס"ג ומ"ה ובהתאם לכך שמות ההויה והמילואים שלהם. היות ששם הויה מורה על התלבשות המוחין והעוביות מראה על אותיות המילוי שיש בשם.
3. בהתאם לכך כל ג' הפרצופים בלגלתא יהיו הויה במילוי יודין וכל ג' הפרצופים במוחא דאווירא יהיו הויה במילוי יודין מלבד הו' שתהיה במילוי אלפין. וג' המוחין שיש במוחא סתימאה יהיו הויה במילוי אלפין.
4. ההבדל בין ג' הבחינות שבגלגלתא שמצד האותיות כולם שוות דהיינו הויה במילוי יודין יהיה בהבדל בניקוד שלהם.
5. מצד התלבשות אורות בכלים אור הנפש הוא הראשון שנתפשט בגלגלתא דגלגלתא ולכן מצד זה רק האותיות הראשונות שבהויה של גלגלתא דגלגלתא יהיו מנוקדות.
כאשר הי' תהיה מנוקדת בחולם להראות שהארה באה מהעליון ובה' שהיא הנקבה בצרי כדי להראות שעדיין אין זיווג והו' שצריכה להתפשט תהיה מנוקדת בקמץ שמקמצת על החכמה וסוגרת אותה למעלה. והה' האחרונה שנתונה עדיין לה' הראשונה מנקודת כמוה בצרי שמדגישה את בחינת האחוריים ולא את בחינת הזיווג.
6. בהמשך התפשטות האורות לכלים נכנסת מדרגת הרוח והיא מבטאת את המוחא דאווירא של גלגלתא ובה אותיות המילוי יהיו כבר מנקודות אך היות והתנועה היא בתוך עצמם אז הן תהיינה מנוקדות כמו העליון כמו האותיות הראשונות וזה מורה שכל ההתפתחות היא רק בחיקוי העליון כפי הקטן המחקה את הוריו ואין עדיין התפתחות עצמית של רצון חדש המתפתח שזה כנגד מדרגת הצומח.
7 אותיות מילוי הי' יהיו מנוקדות בחולם ה-י' יהיו מנוקדות בצרי – ויו יהיו מנוקדות בקמץ – וה-י יהיו מנוקדות שניהם בצרי.
8. את הבחינה האחרונה הנקראת התפשטות נשמה בכלי דגלגלתא נלמד בשיעור הבא

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות -חלק י"ג שיעור 7 | אלף שט-שי
1. הראש דא"א מייצג את שורשי המוחין שבכל העולמות ובכל הפרצופים שיצאו מתחת אליו.
2. שורשי המוחין מחולקים לשלוש, שהם כנגד ע"ב ס"ג ומ"ה ובהתאמה או"א ישסו"ת וז"א ובהתאמה מ' ל' דצ' ובהתאמה מקיף גדול מקיף קטן וגוף.
3. ג' תיקונים האלה מתקבלים מאח"פ דעתיק שהוא זה שמקשר אותנו לאין סוף, יוצא מכך שכדי להתחבר לאין סוף שהיא השלמות הבלתי תלויה מצד עולם האצילות חייב לחשוב רק כך, לפי השורשים הללו וכל בחינה שרוצה להתקשר לאצילות חייבת לחשוב רק באופן הזה ולכן התיקונים מתקבלים מאח"פ של עתיק שעליהם מלביש ראש דאריך.
4. מבחינת האוזן דעתיק יוצאים מבחינת הג"ר גלגלתא ומבחינת הז"ת מוחא דאווירא, ומהחותם פה יוצא מוחא סתימאה.
5. בחינות האלו מקבלים תיקונים גם מהחג"ת שנמצא במקום האח"פ כאשר גלגלתא מקבל את התיקון מספירת החסד ומוחא סתימאה מספירת הגבורה ומוחא דאווירא מבחינת התפארת.

1. למדנו היום את ג' תיקונים הראשונים שעתיק עושה בראש דא"א שהם:
א) גלגלתא – תיקון מחסד דעתיק שזה מבחינת האוזן שמתקן את הראש הראשון שלו הנקרא גלגלתא, התיקון הוא של חסדים מכוסים שיש לו שלימות בהם שהיא בחינת מחשבה אמונית והכרה עליונה ללא שום נגיעה עצמית או רצון עצמי.
ב) מוחא סתימאה – שבה מכוח הגבורה שהוא בחינת חוטם פה שהתיקון הוא דחיית חכמה מכוח הגבורה של עתיק.
ג) קרומא דאוירא – שבא מת"ת דעתיק והוא מבטא את ההשפעה של המסך דצ"ב של עתיק הנקרא קרומא דאוירא. בגדלות תיקון זה מופיע כמוחא דאוירא ובקטנות כמסך של צ"ב שבהיותו ככזה בעולה ויורד הוא יכול לנהל את השפעת החכמה.

2. היחס בין הראשים הללו לראש דעתיק הוא רק בבחינת שהוא עליון עליהם בשונה מהיחס ביניהם שאע"פ שיש ביניהם עליון ותחתון שיש ביניהם גם קשרים של הלבשה של פנימיות וחיצוניות. יוצא מכך שלא ניתן להשיג את ראש דעתיק היות והוא אינו מלובש ולכן הוא נחשב לעליון לעומת זאת ביחס בין ג' הראשים ישנם הלבשות ולכן בהם ניתן להשיג באופן יחסי.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות -חלק י"ג שיעור 5 | אלף שה-שו
1. עתיק דאצילות מקבע בשורש המוחין שהוא א"א מציאות של ג' בחינות שהם בינה ז"א ומלכות ולא יותר.
2. הסיבה התכליתית היא כדי שיהיה אפשר לעבוד בדרך המדרגה לאט לאט ולא על התכלית בבת אחת כי זה לא הצליח בעולם הנקודים.
3. מצד סיבה ומסובב עתיק לקח את בחינת גלגלתא ועיניים של הכתר דנקודים וא"א לקח רק את אח"פ של הנקודים היות וכך חסר לו את בחינת גלגלתא ועיניים ולכן בטבע שנוצר לו בעולם האצילות הוא רק של ג' בחינות ולא יותר.
4. מצד המ"ה א"א הוא רק בחינת חכמה ומה שעושה אותו לכתר זה שהוא מתכלל עם עתיק ויכול לעלות בבחינת אחים בכורים יחד עם האח"פ שלו כי אח"פ דעתיק ירדו למקום א"א אבל אין לו יותר מאח"פ אלו לכן הראש שלו יהיה רק בבחינת ג' בחינות הנקראים חב"ד חג"ת נה"י שהם בשפה של ג' קווים נשמה רוח ונפש, או בינה ז"א ומלכות.
5. כתוב שהאור נתעבה האור מעט וגם נתמעט וזה מראה לנו שכאשר רוצים לעשות תיקון של מה שפגמנו חייב למעט את האור בשביל לתקן וזה כדי לחלק את התיקון לשלבים מכאן אנו יכולים להבין טוב יותר מדוע העונש הוא התיקון.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

#קבלה #תלמוד #עשר #הספירות – חלק א' – שאלות ותשובות| נ"ה-ס"ד | שיעור א'
נה) אין כאן בחכמה הזאת מראשה עד סופה אפילו מלה אחת שיהיה בה מושג מוחשי או דמיוני, כגון מקום וזמן ותנועה וכדומה, וגם ההעדר אינו נוהג ברוחניים. וכל שינוי צורה אין הפירוש שנעדר מצורה ראשונה, אלא שהצורה הראשונה נשארה במקומה בלי שינוי כל שהוא, ואז שינוי הצורה שקנה עכשיו נתוסף על צורתו הא' (או"פ בתחלתו).
נו) שפה זאת היא "שפה של ענפים" המראים על שרשיהם העליונים: כי אין לך אפילו עשב מלמטה, שאין לו שורש למעלה, וע"כ מצאו להם חכמי הקבלה, שפה מוכנה לרמז בענפים וללמד על שרשיהם העליונים (או"פ דף א' והתחלת הסת"פ ד"ה ראשית).
נז) שינוי הצורה מבדיל ומרחיק הרוחניים זה מזה (או"פ אות ל').
נח) הרצון להשפיע שבאור העליון, הוא המחייב את הרצון לקבל בנאצל (הסת"פ אות י"א ד"ה וזהו).
נט) בסיבת צורת הרצון לקבל, המתחדש עם האור העליון בהיותו רוצה להשפיע, יצא החלק הזה שנתחדש, מבחינת מאציל, ובא לבחינת נאצל (הסת"פ אות י"א ד"ה וזהו ואות ט"ו ד"ה ועתה).
ס) הצורה שנתחדשה ויצאה בבחינת "יש מאין" דהיינו ה"רצון לקבל" הנמצא בכל מהות, הוא "החומר הראשון" לכל נאצל ולכל מהות. ולא עוד, אלא כל מה שישנו בנאצל או במהות יותר מהחומר הזה, הרי הוא נבחן לבחינת אור ושפע הנמשך מאור עליון בבחינת "יש מיש" ואינו כלל מבחינת הנאצל והנברא. ואין לתמוה איך צורה נעשית לחומר? כי כן הוא אפילו בגשמיות, שדרכנו לקבוע את הצורה הראשונה של המהות לבחינת חומר ראשון, משום שאין השגה תופסת כלל בשום חומר, במציאות כולה, בהיות החושים שלנו תופסים רק מקרים בחומר, שהם צורות המתגלגלות ובאות בחומר הראשון (הסת"פ אות ל"ה ד"ה ודע).

סא) תיכף בתחילת התרקמות הרצון לקבל בנאצל, דהיינו הנקרא בחינה א' שברצון, הנה כבר יצא מכלל מאציל להיות נאצל (או"פ ח"א פ"ב ג').
סב) אין העדר והפסד נוהגים ברוחניים, ואין החלק הנפרש מחמת שינוי צורה מפסיד ומפחית באור העליון כלום, בדומה למדליק נר מנר שאין הראשון נחסר. ולפיכך כל שינוי צורה הוא תוספת על הראשונה (הסת"פ חלק ב' בענין התכללות ע"ס בכל ספירה).
סג) כל הריבויים והשינויים נעשים רק בהתפעלותם וקבלתם של הכלים מאורו ית', אבל האור העליון ביחסו לעצמו נמצא במצב מנוחה מוחלטת, כלומר, בלי שינוי ובלי חידוש כל שהוא (או"פ ח"א פ"ב א').
סד) אין שום תנועה, דהיינו חידוש, באור העליון, אלא אותו החלק המקובל לנאצל מן האור העליון (שהוא ע"ד מדליק נר מנר ואין הא' חסר) הוא, "המתחדש ומתרבה לפי חידושי הצורות שבכלים", שכל אחד מקבל לפי מידת הרצון לקבל שבו, שבחינותיהן משתנות זו מזו ומשתלשלות זו מזו עד אין שיעור ואין קץ (או"פ ח"א פ"ב א').
סה) עי' בהסתכלות פנימית דף י"ט ד"ה עתה ודף כ', ובדף כ"ד ד"ה ועכשיו.

לחומר נוסף:

תלמוד עשר הספירות

עשר הספירות

#קבלה #ספירות #מושגים #בקבלה
פח) קליפות (ח"ג פ"י אות ב'):
עיין לעיל אות פ"ב, ששינוי הצורה מפריד ומבדיל ברוחניים, ותדע, שהפכיות הצורה מקצה אל הקצה, הוא מפרידם ומרחיקם מקצה אל הקצה, עד שאין יניקה כל שהיא ביניהם. וכבר ידעת, שהאור העליון נבחן בו רק הרצון להשפיע ולא לקבל אף משהו, וה"קליפות" הן בהפכיות הצורה ממש, דהיינו רק הרצון לקבל ולבלוע הכל, ואין בהן רצון של השפעה ולא כלום, ולפיכך נפרדות מחי החיים ונקראות מתים וכן כל הדבוק בהן, והבן.