הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 10 | עמודים תתפג-תתפד

67

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 10 סיכום עמודים תתפ"ג-תתפ"ד

מה למדנו היום?

למדנו 3 נושאים:

הנושא הראשון, של הצורך של בינה לרדת חזרה לקטנות כדי להעניק לבנים.

הנושא השני, שיש בינה בחכמה ויש חכמה בבינה.

הנושא השלישי, זה עניין של התיקון המיוחד של ס' ום', שהוא מיוחד לאצילות. ולמדנו בתוך זה עניין שנקרא אח"פ דעליה.

בעניין הראשון למדנו שאו"א כדי לעבר את זו"ן הם חייבים להיות במדרגת חכמה. אז הם עולים לגדלות של חכמה. אבל מהמקום הזה הם לא יכולים לתת לזו"ן.

למה?

מכיון שזו"ן מצד המבט הכללי של אצילות הם למטה מטבור. ולמטה מטבור זה כמו עשר ספירות דסיומא אז הם לא יכולים לקבל כזאת חכמה גדולה. זה לא מתאים להם.

אז מה עושים איתם?

אז או"א עוד פעם צריכים להיפרד וישסו"ת צריכה לחזור למצב של ם' כדי להעניק לבנים.

אז זה הנושא הראשון שנדע שיש מצבים כאלה של או"א של עולה. שמתחברים ומתפרדים. מתחברים ומתפרדים. זה גם נקרא זיווג דודים, שהחיבור שלהם הוא לא שלם. הוא לעיתים יש חיבור כזה ולעיתים זה נפרד.

לכן צריך תמיד ללמוד לשמור גם על כל המקום של כל אחד מהפרטים הללו שתהיה את הפרטיות המיוחדת לכל אחד וגם רגעים שיש ביניהם זיווג. וצריך להכין את המקום הזה של הזיווג. אז זה נקודה ראשונה.

נקודה שניה שלמדנו הוא החלוקה שבה אנחנו אומרים שיש חכמה בבינה ובינה בחכמה.

אז הוא אומר בוא תסתכל על זה מצד האותיות ואח"כ נבין. זה נועד כדי שנבין אח"כ את החיבור בין או"א. אז יש כמו אמא בתוך אבא ויש אבא בתוך אמא. יש בינה בחכמה ויש חכמה בבינה. וזה על פי מה שכתוב בספר היצירה, שאומר בספר היצירה, והבן בחכמה וחכם בבינה.

אז הוא אומר בוא תסתכל:

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\שיעור 10 חלק י\תמונה שיעור 10 חלק י a.jpg

כל עולם אצילות זה: קוצו של יוד. י ה ו ה.

קוצו שלי יוד שזה הכתר. זה א"א.

י ה זה או"א וישסו"ת.

ו ה זה ז"א ומלכות.

אותנו מעניין כרגע, עיקר הלימוד בחלק י' הוא על או"א שהם המולידים לז"א. אז הוא רוצה לדבר איתנו על או"א.

אבא זה החכמה. בינה זה האמא.

אז הוא אומר, בתוך או"א שהם הי'. היוד כתובה י ו ד

הי' שביוד זה החכמה. הו'ד' זה הבינה שבאו"א זה נקרא גם אמא עילאה.

איך מו'ד' אתה אומר לי שזה ה'?

כי אם אני רושם ד' וו' בתוכה אז זה מייצר לי ה'. אז הו'ד' האלה הם הה' שבבינה. זה הבן בחכמה. אוקי הבנו מה זה או"א. זאת אומרת שאמא עילאה באו"א, האמא הזאת היא בינה שבחכמה שבעולם אצילות.

הלאה. יש גם בבינה. יש חכמה בבינה.

מי זאת החכמה?

כל פעם שרושמים את האות ה' רושמים בהתחלה י' ואת הי' הזאת מרחיבים לה'.

אז הי' הזאת בהתחלה שהיא. זה נקרא גם בינה. עצם בינה היא חכמה.

אז זה הי' הזאת זה החכמה שבבינה. שהיא נקראת גם הזכר שבבינה שזה נקרא יש"ס.

והבינה שבבינה זה כל הה'. אז ככה אנחנו רואים שיש גם חכמה בבינה.

אז עד לפה הבנו את המושג הזה. מה זה אומר. איך משתמשים בזה עוד לא למדנו. ואנחנו בהחלט נצטרך להשתמש בזה בהמשך. זה היתה הנקודה השניה.

הנקודה השלישית שלמדנו שכאשר או"א צריכים לעשות זיווג ביניהם אז הוא אומר, יש ג' סוגי בינה: יש בינה שזה אמא עילאה. יש תבונה שזה בינה שניה. ובינה שלישית או תבונה שניה שנקראת גם בינה שלישית זו אותה בינה שיורדת למקום ז"א.

אז זה באופן כללי. עכשיו הוא רוצה לראות את היחס ביניהם. בעצם אנחנו רוצים ללמוד איפה הרחם בתוך המושג הזה של או"א וישסו"ת איפה הרחם ששם הז"א יתעבר.

אז עוד לא למדנו היום את זה אבל כן הוא מלמד אותנו היום את המיקומים מה קורה פה.

אז הוא אומר ככה קודם כל תדע את העיקרון שכאשר אנחנו מדברים על או"א וישסו"ת אז יש חלוקה מאד ברורה בכל עולם אצילות בין ג"ר לו"ק.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\שיעור 10 חלק י\תמונה שיעור 10 חלק י b.jpg

עד החזה הוא ג"ר. מחזה ולמטה הוא ו"ק. וזה בדיוק המקום שמתחלקים או"א וישסו"ת לס' ום'.

אז החלוקה הזאת היא לא סתם חלוקה כמו כל פרצוף. היא חלוקה שמפרידה בין הג"ר לו"ק של עולם אצילות.

אומר רגע אבל זה, אחר כך אנחנו מורידים את הפרסה, כשמורידים את הפרסה אז הכל יהיה בסדר אז הם גם יהיו ג"ר.

אומר לא, הם לא יהיו ג"ר. הם תמיד ישארו ו"ק. גם אם הם יעלו למעלה הם ישארו ו"ק.

למה?

כי כל עליה שלהם למעלה או כל אור ע"ב ס"ג שמבטל את הפרסאות הוא לא מבטל אותם לגמרי. הוא מבטל אותם רק כאח"פ דעליה ולא אח"פ במקומם.

מה הקשר בין סוג הבינה לרחם זה נראה בהמשך. הוא עוד לא דיבר על זה. אבל זה התחלה להבין מהו הרחם, איפה מקום הרחם. אוקי.

סיכום בנקודות:

  • למרות שאו"א עושים זיווג על גדלות של חכמה ומתחברים ועולים כדי לתת ולהניק את הבנים צריכים שוב להיפרד ובינה שהיא ם' צריכה שוב לרדת למקומה להניק את הבנים.

  • בחכמה יש בינה ובבינה יש חכמה באופן הבא: הי' שבמילה יוד במילואה היא בחינת החכמה שבבינה והו'ד' שיוצרים ה' הם בחינת הבינה שבחכמה ונקראים גם אמא עילאה.

  • החכמה שבבינה היא הי' שבתחילת כתיבת אות הה' וכל הה' היא הבינה שבבינה

  • החלוקה לס' ם' בין או"א וישסו"ת היא בעלת ערך רב בעולם אצילות היות והיא גם מהווה את החלוקה של כל עולם אצילות לג"ר וו"ק.

  • חלוקה הזו היא חלוקה עד גמר תיקון שאף על פי שיש אור ע"ב ס"ג שמבטל את הפרסאות עם כל זאת הביטול הוא רק בבחינת אח"פ דעליה ולא אח"פ במקומם. ולכן לא נקרא ביטול גמור שזהו רק תיקון הזמן ולא תיקון המקום.

עד כאן היום תודה רבה.


1 למרות שאבא ואמא עושים זיווג על גדלות של חכמה ומתחברים ועולים כדי לתת ולהניק את הבנים צריכים שוב להיפרד בבינה שהיא מ צריכה לרדת שוב למקומה להניק את הבנים.

2. בחכמה יש בינה ובבינה יש חכמה באופן הבא : הי' שבמילה יוד במילואה היא בחינת החכמה שבבינה שו-ד שיוצרים ה' הם בחינת הבינה שבחכמה ונקראים גם אמא עילאה.

3. החכמה שבבינה היא הי' שבתחילת כתיבת האות ה' וכל הה' היא הבינה שבבינה.

4. החלוקה לס-ם בין אוא וישסות היא בעלת ערך רב בעולם האצילות היות והיא גם מהווה את החלוקה של כל עולם האצילות לג"ר וו"ק

5. חלוקה הזו היא חלוקה עד גמר תיקון שאף על פי שיש אור ע"ב סג שמבטל את הפרסאות עם כל זאת הביטול הוא רק בבחינת אחפ דעליה ולא אחפ במקומם ולכן אינו נקרא ביטול גמור זהו רק תיקון הזמן ולא תיקון המקום.

אין תגובות

להגיב