א'תקה-א'תקו
1. מדוע בתפילת ערבית הזווג דגדלות הוא עם לאה ולא עם רחל?
2. מה ההבדל בין כותל דאמא לכותל דאבא ומדוע לצורך זווג דרחל חייב גם כותל דאבא?
3. מדוע עפ"י הנלמד כאן לאה נקראת עלמא דאתכסיא?
4. מיהי עיקר הנוקבא דז"א ומדוע?
5. מדוע ז"א אוהב את רחל ואינו אוהב את לאה?
6. מדוע לאה אינה צריכה נסירה ואילו רחל כן זקוקה לנסירה?
7. מדוע בזווג דחצות לילה לאה היא המקבלת את המוחין ולא רחל מהי ההכנה שצריכה רחל כדי לקבל מוחין אלו?
8. מדוע בהיכנס הנה"י תוך הנוקבא צריכים להתפשט בב' הנוקבות לאה ורחל?

שאלות חזרה חלק יד א'תקג-א'תקד
1. מי נקראת עקרת הבית ומדוע?
2. מהו המקום בהם רגלי לאה ועקביים שלה מתלבשים תוך כתר רחל?
3. מדוע אם כתר דרחל היה מלביש למטה מרגלי לאה אז היו צריכים רגלי רחל להתפשט למטה מפרסא?
4. מדוע אם כתר דרחל היה מלביש למטה מרגלי לאה היו צריכים רגלי רחל להתלבש למטה מפרסא?
5. מהם ב' הטעמים שבגינם כתר רחל ועקביים דלאה הם במקום אחד, בנקודת החזה?

שאלות חזרה עמודים א'תקא-א'תקב
1. לשם מה צריך שזיווג הלילה יקדים לזיווג היום?
2. מדוע ביהדות מודגש ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד?
3. מיהם הידים דאמא שמכוננים כלי בנוקבא ומה הוא אותו כלי?
4. איזה כלי נתקן בפסוק שמע ישראל ואיזה בבשכמל"ו?
5. באיזה ק"ש מזדווגים או"א זיווג גמור ומתי זו"ן מזדווגים זיווג גמור, דהיינו להולדה?

שאלות לחזרה – עמ' א'תצ"ט – א'ת"ק:
1. מהו הטעם שכאשר ז"א עולה לאו"א אינו צריך תיקון ערלה, ואילו כאשר נשמות הצדיקים עולות לז"א הן כן צריכות?
2. מהי הערלה, מדוע ג', ומהו קדש הילולים?
3. מדוע אין נשמות המלאכים ראויות להעלות מ"ן לצורך גדל' ז"א, ואילו נשמות בני אדם כן ראויות לכך?
4. מדוע רז"ל אומרים בגמרא שקטן אינו מזכה לאחרים, ובאיזה מצב מדובר?

שאלות חזרה חלק יד א'תצז-א'תצח
1. מהם ב' החלוקות העיקריות מבחינת העיבורים וכיצד משייך אותם לעולם הנקודים?
2. איך אומר כאן באות ד' הרב שבהעלאת מ"ן דלילה הוא עיבור ב' דמוחין דהולדה בעוד שלמדנו בחלק י"ב שרק בשים שלום ביום הוא זיווג למוחין דהולדה?
3. מהם ב' החילוקים בין נשמות הצדיקים לזו"ן בהעלאת מ"ן ובמה זה תלוי?

שאלות חזרה חלק יד א'תצה-א'תצו
1. סכם את אות ג' בקצרה והראה כיצד זה עונה על התמיהה באות א'.
2. מדוע מלך הדעת נחשב כנגד גל' בעוד שמלך ב"ש תחתונים דת"ת שגם הוא טעמים אינו נבדל במדרגתו ממלכי נהי"ם?
3. חלק את כל בחינת ראשי הנקודים וגופות הנקודים למדרגות נשמה חיה יחידה ופרטיהם.
4. מה נתקן בשתא אלפי שני ומה נתקן תיכף מצד ז"ת דנקודים?
5. תן דוג' לעליית מ"ן של מדרגת נשמה דחיה.
6. כיצד קשור העניין שאח"פ של מדרגה עליונה נפלו לגו"ע של מדרגה תחתונה לעליית המ"ן הנלמדת כאן? אגב כך הסבר מיהו המעלה מ"ן בכל קומה וקומה מנשמות הצדיקים עד א"ס.

שאלות חזרה חל ק י"ד הדף היומי תע"ס
עמ' א'תצג-א'תצד
א) מהי התמיהה של האר"י הק' באות א', וכיצד עונה על תמיהה זו בעה"ס באו"פ?
ב) אילו ב' שמות יש לעיבור בט' שנים ויום א'?
ג) מיהם המיין נוקבין של או"א, ומיהם של זו"ן דאצילות?
ד) מהיכן הוא הגילוי של השורש שכל תחתון נבחן למחצית מהפרצוף העליון ממנו, ומדוע?
ה) למה גרמה עליית מ"ן דנה"י דא"ק הפנימיים לע"ב ס"ג בעולם הנקודים? פרט את תהליך השבירה בקצרה.

שאלות חזרה חלק יג א'תמד-א'תמה
1. הסבר את השאלה בתחילת אות י"ב.
2. מדוע תת דא"א העולה לראש דא"א אינו יכול לשמש כדעת לזיווג על צ"א ומה יבוא במקומו ומדוע?
3. מדוע נקרא תיקון הי"ג בשם ימי קדם?
4. מה הן ג' התמיהות שמביא בעה"ס על דברי רח"ו במבוא שערים שער ג' חלק ב' פרק א'? ומה הן התשובות בגין תמיהות אלה?

שאלות חזרה חלק יג א'תמב-א'תמג
1. מה ההבדל לענין התפשטות המדרגה בין גלגלתא למו"ס?
2. מה הבדל בין אח"פ דגלגלתא לאח"פ דמו"ס?
3. הסבר סוד אחים בכורים המבארים את עלית ראש דא"א יחד עם אח"פ דעתיק למקום עתיק.
4. הסבר את ב' מיני העליות, דהיינו ג' ראשין דא"א, לראש דעתיק וכן את עלית הגרון וחג"ת דא"א המלובשים תוך או"א עילאין לראש דא"א.
5. מדוע עליה ה-ב' מיוחסת למו"ס ולא גם לגלגלתא?
6. כיצד אפשרי שאור ע"ב ס"ג יאיר בעולם אצילות להורדת ה"ת? והרי הוא אור של צ"א ואצילות מתוקנים בצ"ב.
7. מה ההבדל בין אור של ע"ב המגולה שיש בעתיק לזה שיש בא"א בעת עליתו לעתיק? כיצד לדעתך זה ישפיע על עלית או"א לראש דא"א?

שאלות חזרה חלק יג א'תמ-א'תמא
1. הסבר בפירוט כל אחת מ-ג' היציאות בעולם אצילות מכח צ"ב.
2. מה ההבדל העקרוני של יציאה ה-ג' מ-ב' היציאות הקודמות לה?
3. מדוע גלגלתא ומו"ס ד"א עומדים זה לצד זה ולא זה למטה מזה? מה הינך לומד מכך על היחס בין זכר ונקבא?

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שאלות חזרה חלק יג א'תלו-א'תלז
1. מדוע חלק יג מלמד אותנו את עינייני שערות דראש דא"א והרי עפ"י הסדר צריך היה ללמוד לכאורה את המוחין דז"א?
2. מהו שרש של כל השערות ומדוע?
3. כיצד ומדוע התחלקה הגלגלתא דא"א ל-ב' ראשים? מה טבען של כל אחד ולמה הם משמשים?
4. מהם ב' המרכיבים של חומר השערות דא"א?
5. כיצד ניתן לומר שהגיעו לא"א כלים מבי"ע והרי א"א מתקן את בחינת הכתר דנקודים שלא היתה בו שבירה.
6. מה ההבדל בין מותרי מוחא לבחינת מקיף חוזר?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

תיקון הי"ג
ימי קדם- א"א, ונקה- ז"א

אות רי"ח
ריח) ואחר שנתבאר מקומם, (של תקיוני הדינא ) נבאר שמותם בפסוקים. והם רמוזים,
• (במיכה )במי אל כמוך כו'.
• ובה' ה'(ה', ה'- זה עדיין לא י"ג תיקוני דיקנא אלא מצפ"צ מצפ"צ, שזה התחלה)
• (ובתורה )אל רחום וחנון כו'.
וזה עניינם.
י"ג מידות של א"א- בספר מיכה

1. א', מי אל כמוך.
2. ב', נושא עון.
3. ג', ועובר על פשע.
4. ד', לשארית נחלתו.
5. ה', לא החזיק לעד אפו.
6. ו', כי חפץ חסד הוא.
7. ז', ישוב ירחמנו.
8. ח', יכבוש עונותינו.
9. ט', ותשליך במצולות ים כל חטאתם.
10. י', תתן אמת ליעקב.
11. י"א, חסד לאברהם
12. י"ב, אשר נשבעת לאבותינו.
13. י"ג, מימי קדם.
(אלה הם שמות י"ג מידות מצד מיכה, דהיינו מצד א"א )

וכנגדם בי"ג מידות דויעבור, ומתחילים מן אל רחום וחנון, וכמ"ש באדרת נשא דף קל"א ע"ב, לקבל דא אל רחום וחנון כו', ואינון לתתא. (דהיינו לתחתון, לז"א שהוא תחתון לא"א יש י"ג מדיות רחמים מצד א"א, ויש י"ג מידות רחמים מצד ז"א שהשמות שלהם זה אל רחום וחנון ) ובביאור התפילות נתבאר היטב ע"ש. וקצתו יתבאר לקמן. ( 2.26)

אות רי"ט
ריט) וזה סדרן: ( זה סדר של י"ג מדות הרחמים מצד התחתון, דהיינו מצד ז"א שהן הכתובות בתורה:)

י"ג מידות רחמים של ז"א מהתורה
• א', אל.
• ב', רחום.
• ג', וחנון.
• ד', וה', ארך אפים. ( ד' וה' ביחד כי תיקון של ד' לבד לא יכול להתקיים כי הוא תלוי בתיקון הה' שהם באים ביחד.

ולכן לא נאמר ארך אף, אלא אפים, שנים, וכמשז"ל, לצדיקים ולרשעים(3.10)
. ונמצא, כי באומרו ארך הוא תיקון א', שהוא אריכות א', ובאומרו אפים הוא תיקון אחר. (ולכן יש ארך ויש אפיים אבל הם באים ביחד:
• שתקיון הד' היא שיבולת הזקן
• ותקיון הה' שהיא האורחא, שהיה סביב לשיבולת הזקן ) (3.35)

אות ר"כ
רכ)
• ו', ורב חסד.
• ז', ואמת.
• ח', נוצר חסד. (שהוא תיקון חשוב מאוד )
• ט', לאלפים. כי היה אפשר להיות נוצר חסד לבד, אך היותו גם לאלפים, הוא אחר
• אחר, והוא ע"ד מ"ש בארך אפים.
• י', נושא עון.
• י"א, ופשע.
• י"ב, וחטאה.
• י"ג, ונקה.

הרי י"ג תיקונין אלו בפנים דא"א עד הגרון, כי משם ואילך בינה
דא"א, אך אלו י"ג הם מחכמה דא"א.
(4.39)

עמוד אתל"א
תיקון י"ג: הוא מזל התחתון. כמ"ש בתיקון השמיני. (שהוא התיקון של נוצר חסד . במה הוא דומה לו? שכל אחד מהם הוא כולל.
• יש את הכולל מצד הזכר
• ויש את הכולל מצד הנקבה

• "נוצר חסד" הוא הכולל מצד הזכר)
• "ונקה "הוא הכולל מצד הנקבה

וז"ל הזוהר נשא (דף קל"ד ע"ב ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ט) תיקונא דתליסר, תליין שערי תחות דיקנא(תלויות השערות מתחת לזקן )
מכאן ומכאן, ביקרא יאה, וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא( הם מתפשטים ויורדי ם עד הטבור, ולא כמו המזל של נוצר ד שירד עד החזה,
אבל המזל ונקה יורד מלמטה עד הטבור)
ולא אתחזון מונפי(ולא נראים מהפנים ) תקרובא דבוסמא, בר אינון תפוחין שפירו הוורין" ( חוץ מאותם תפוחין קדישין שהם נקראים בחינת הארת החכמה שמתגלה מצד הפנים) ( 6.16)

עמוד אתל"ג
פירוש: אחר שנתגלו בחינת המוחין שיצאו על המ"ן של אלו השערות דיקנא הנמשכים מן גלגלתא דא"א, שהם בחינת תיקון הי"ב, שהוא הפה דאתפני משערות, ( שהוא הפה הפנוי משערות)
(למדנו :

כל תיקוני הדיקנא הם ממו"ס
ומו"ס מתחלקת:
• למו"ס דבמו"ס- שהם ח' התיקונים הראשונים
• גלגלאת דמו"ס- ה' תיקונים נוספים

מחמת גילוי הארת הרוחא דכיא של הגלגלתא, (שהוא החסדים )
כנ"ל, הנה נתגלו בפה שבח גדול לאלו השערות, למרות שהוא פנוי משערות)
ע"ד שנתבאר לעיל בתיקון הח', אחר דפסיק שערי מב' תפוחין קדישין, (שנפסקו השערות ונתגלה דוקא הארת חכמה במדרגה )
עש"ה, וכמו שהשערות הנמשכות מחכמה דא"א, נתפשטו בשבחם והלבישו עד הטבור דא"א, ( יש לומר עד החזה. למה? כי תיקון הח' הוא רק עד החזה)
שהוא מכח הארת הב' תפוחין קדישין. שיצאו בסבתם. (8.20 )

כן עד"ז השערות הנמשכות מגלגלתא דא"א, נתפשטו ג"כ מכח שבחם שהשיגו ע"י האי פומא( אותו פה) דאתפני משערות, ( שהתפנה משערות)
והלבישו לא"א עד הטבור. ( אז אומר:

• כמו שתיקון הח'…- נוצר חסד יצא מתוך הכח, של הארת חכמה, שידע שהוא לא יכול לקבל אותה, אז נוצר תיקון הח' של נוצר חסד,
• ואותו דבר תיקון הזה שהוא תיקון הי"ג,שהוא תיקון "ונקה" וזה ב' הבחינות הארוכות שנמשכות עד הטבור, הוא יצא מכח הפה הפנוי משערות. (.9.06)

והתפשטות זו נקרא מזל התחתון,
(למדנו שיש מזל עליון שהוא נקרא נוצר חסד
ויש מזל תחתון שנקרא ונקה.
• התפשטות של נוצר חסד הוא מצד הזכר
• התפשטות של המזל התחתון הוא עד הטבור שהוא מצד הנקבה, כמו צד האורות וצד הכלים. )
• כמו שהתפשטות דשערות דחכמה נקרא מזל עליון. כי מזל העליון הוא כללות כל השערות הנמשכות מחכמה.
• ומזל התחתון הזה שהוא תיקון י"ג. הוא ג"כ כללות כל השערות הנמשכות מגלגלתא דא"א.

אמנם נתבאר לעיל, בתיקון הי"ב שבחינת המוחין דהאי פומא דאתפני משערות, ( של זה הפה שהתפנה משערות) אינם מפסיקים להארת ג"ר בשביל ה' תיקונים תחתונים האלו, (למה? בגלל שהגילוי של האור דחסדים, שבא מגלגלתא שהוא גרם לכך שהפה יתפנה משערות, וזה לא מספיק לתחתונים כי הם רוצים אור חכמה, כי כל הי"ג תיקוני דיקנא הל לבושי חכמה. תחת המזל העליון, דהיינו הם באים ממטה ומתכסים תחת המזל העליון- חפץ חסד, דהיינו של התפשטות של הנוצר חסד, והם נמשכים למטה איליו ) כי הם צריכים לגילוי חכמה דוקא.

כי כל הי"ג תיקוני דיקנא לבושי חכמה המה. ולפיכך, המה מתכסים תחות מזל העליון, ואין להם גילוי לחוץ. ( אבל מתחתיו הם כן מתגלים למטה, בחוץ בין חזה לטבור,אבל לא מצד האורות אלא מצד הכלים. ( 11.12)

וז"ש "ולא אתחזון לא נראים )מאנפי תקרובתא דבוסמא, בר אינון תפוחין שפירן חוורין" דהיינו המוחין על בחיבת המ"ן, שנקרא תקרובתא דבוסמא, מבחי' מזל העליון. ( שם מאירה אור חכמה דרך התפוחין,
• אז למה במזל העליון יש גילוי להארת חכמה.
• אבל במזל התחתון אין גילוי.
1. לזכר יש גילוי לחכמה
2. ולתיקונים של גלגלתא ,שאת התיקונים מצד הנקבה אין גילוי
) כי הם נחשבים לבחינת גילוי של מוחין לבחינת הדיקנא, אבל בחינת פומא דאתפני משערות אינם נחשבים לגילוי מוחין בשביל הדיקנא, (למה? כי גילוי הפה בא ע"י הארת חסדים, ) להיותו בחינת חסדים מכוסים כנ"ל, והדיקנא צריכה רק לבחינת חכמה, (אז זה שיש גילוי משערות זה לא מגלה אור חכמה, ולכן השערות האלה לא מגולים. אומר שהשערות האלה שהם מזל העליון ש בו גילוי? למה? כי הוא מגלה אור חכמה, מבחינת ב' התפוחין הקדישין. אז מה שהתגלה בב' תפוחין קדישין, שהשערות ומהשל נוצר חסד, בא לגלות את זה שאני עדיין לאיכול לקבל את זה, זה מבחינת מזל "נוצר חסד" )וע"כ לא אתחזי רק מזל העליון בכללות הדיקנא,
מכייוןן שמזל ונקה מנקה את הפה והפה הוא גילוי של חסדים ולא של חכמה ולכן התיקון הזה לא מתגלה, לא נראהף אלא רק מזל העליון בכללות הדיקנא
אבל כל השערות של ה' תיקונים אחרונים" הם באי מלמטה מצד הגרון והם נמצאים מתחת לתיקונים העליונים של מזל של נוצר חסד

אבל כל השערות דה' תיקונים תחתונים הנכללים במזל תחתון אינם נראים, אלא שמתכסים תחת מזל העליון, והוא, (למה? ).
כי האור הצריך להם, אינו מגולה בהם וע"כ המה מכוסים. ( כי הם צריכים אור חכמה השערות דיקנא, ולא מגולה אור חכמה). (14.30 ).

וז"ש עוד שם (אות קס"ב) "ותאנא (למדנו ).
אלין ימי קדם, (אלה נקראים ימי קדם ).
כלהו מתתקנן בתיקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין( עתיקא דעתיקין למדנו שזה גלגלתא, כולם מתוקנים בתיקוןשל גלגלתא).
טמירא דטמירן, והאי דתליסר כליל להון"( שזה התיקון ה13- כולל ההפ0 וכל התיקונים שנקראים ימי קדם. מי זה ימי קדם? צ"א, וצ"א לא מתגלה ולכן הם מכוסים. (15.05 ).
).
פירוש: כי עיקר הכללות שבדיקנא, הוא מזל התחתון, והוא בחינת מלכות
שבהם, כי כמו שגלגלתא ומ"ס דא"א: (דהיינו מצד הפרצוף הפנימי לא השערות ).
הם בחינת ראש אחד דא"א, (שגם גלגלתא וגם מו"ס הם ראש אחד של א"א ).
והפה הוא המלכות דכללות שניהם, כן גלגלתא וחכמה דשערות דיקנא הם בחינת קומה אחת, ומזל התחתון (שנקרא ונקה ).
הוא המלכות דכללות שניהם, ונמצא שהיא (ההמלכות הזו שהיא התיקון של הדיקנא שבה מצד גלגלתא ).
בחינת הנקבה שבדיקנא, המקבלת מבחינת ט"ס הראשונות דדיקנא, הכוללים י"ב תיקונים. (16.12 ).
והיא(שהיא בחינת הנקבה שבדינקא,ש היא מזל ונקה ). המתפשטת עם המוחין של י"ב תיקונים דדיקנא ומשפעת אל המדרגה שלמטה ממנה, שהם או"א דאצילות. (זאת אומרת שדרך המשל הזה של הדיקנא, היא משפעת לאו"א, ). ( 16.38).
וכיון שכל המוחין דדיקנא כלולים רק בח' התקונים הראשונים, שעיקרם הוא התיקון הז' שהם ב' תפוחין קדישין, ( שלא יכולים להתגלות, ומתגלים רק דרך מזל הח' של נוצר חסד).
כנ"ל "ולא אתחזיין מאנפי תקרובתא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין"(שלא מתגלים מהפנים, אלא רק מצד ב' התפוחים הקדישים,ש הם פנויים משערות ).
לכן נבחן תיקון הח' לכללות כל הי"ב תיקונים שהם ט"ס ראשונות דדיקנא, ( למה רק תיקון הח'? כי הוא בא ומגלה את תיקון של החכמה של הב' תפוחים קדישין שיהיה… רצון לחכמה).והוא נבחן לבחינת הזכר של הדיקנא, כי הט"ס ראשונותנבחנות לבתינת זכר המשפיע למלכות שהיא העשירית. ( 17.48).
ונתבאר, כי תיקון הח' הנקרא מזל עליון, היא בחינת הזכר של הדיקנא, והוא כולל כל הי"ב תיקונים דדיקנא הן השערות דגלגלתא, והן השערות דחכמה.

ותיקון י"ג, הוא בחינת נקבה של הדיקנא, והיא מקבלת כל הי"ב תיקונים ממזל העליון. ( שהוא מזל של נוצר חסד- תיקון הח'- כי הוא הזכר.
אז מה עושים עם כל ה תיקונים האחרים? הט', הי' הי"א והי"ב? הם רק הכנה, הם רק מכינים את התיקון הי"ג.
).
וע"כ גם היא בעצמה כוללת י"ב תקונים. וז"ש "והאי דתליסר (ה-13 ).
כליל להון", ( וזה ה- 13 כולל להם).
כי בו עצמו ( בתיקון הי"ג ).מתגלים כל י"ב התיקונים כנ"ל. ( מצד הנקבה). ( 19.29).

אז למה צריך גם את הזכר וגם את הנקבה.?
• הזכר הוא נושא האור
• והנקבה היא נושאת הרצון
כמו בכל מקום.
• ויש להבחין ההפרש הגדול בין הזכר דדיקנא, שהוא מזל העליון,
• ובין הנוקבא דדיקנא, שהיא מזל תחתון
בין מי למי צריך להבדיל?
בין תיקון הח' שהוא המזל העליון, לבין תיקון הי"ג שהוא מזל התחתון),
שהיחס בינהם הוא זכר ונקבה.
כללות הזכר, לעומת כללות הנקבה
• כי הזכר שהוא תיקון הח', הרי נבחן, שהשערות שלו נזדככו לבחינת בינה, כנ"ל בתיקון הח' ע"ש.
• אבל הנקבה של הדיקנא שהיא תיקון הי"ג, הרי השערות שלה מבחינת גלגלתא, שהמה יצאו לגמרי לבר מראש, ואינם יכולים לקבל בחינת ג"ר וראש לעולם, ( בצ"ב).כי המה מוכרחים לקבל מבחי' שכנגדם בראש דא"א, (והרי על גלגלתא דאריך למדנו שיש תיקון, של ם' דצלם ולאן לא באים לקבל חכמה במקום הזה, אז כנגדם אותו תיקון שיוצא על בחינת הגלגלתא שהוא תיקון הי"ג, הוא גם לא יכול לקבל חכמה, ולמרות שזו נקבה, ש שרוצה חכמה, הי א ל א תוכל לקבל חכמה, כל זמן, שיש צ"ב ולא חזרנו לצ"א אז המזל הזה ונקה, הוא בחינת נקבה הדוחה חכמה ולא יכולה לקבל את החכמה
ולכן רק המזל של נוצר חסד, הוא זה שראוי לקבל איזה שהוא אור במדרגה ולא המזל ונקבה. (21.46)).

מדוע המלכות, תיקון הי"ג יהיה תחת תיקון הח'
, עד גמר תיקון?

שהוא גלגלתא דא"א, ( המלכות הזו)והיא נתתקנת בבחינת עזקא דכיא, (טבעת דחכמה שלא נותנת לג"ר דחכמה להתקרב למדרגה) ואינה מקבלת לתוכה בחינת חכמה, (כי אם היא תקבל, איזה אור היא תקבל? ג"ר דכחמה, ואז זהו היתה שבירה, ולכן היה תקיון מ יוחד בגלגלתא שלא תקבל חכמה, אזה שערות היוצאות כנגד הגלגלתא הם כאלה שערותש הם נקראים מזל התחתון, צד הנקבה שלא יכול לקבל חכמה)
ומשום זה נמנע בחינת הג"ר לתיקון הי"ג; שהוא מזל התחתון, ונחשב למלכות.

א"כ יוצא
, שהמלכות שהוא תיקון הי"ג, יהיה תלוי תחת תיקון הח' עד דגמר תיקון , ומה יהיה תפקידו? למניעת הקבלה
בשביל מה אני צריך (שתיקון הי"ג- המלכות) ימנע את הקבלה?
בשביל מה אני צריך את הנקבה הזו? האם רק שתפריע לי?
• היא לא מפריעה, היא רק גומרת להשתוקקות כדי שהזכר יוכל לקבל את האור מצד נוצר חסד.
• כלומר, זה דומה למה שהשתמשנו בצ"א, שהיה במו"ס בראש, שהוא צד הגבורה,שהוא שימש רק לחלוקות, רק להעלאת מ"ן, אבל לא כדי לקבל בו אור, כי כל האור שצריך לקבל זה דרך ל"ב נתיבות החכמה" דרך הבינה צריך לקבל את אור החכמה, אי אפשר לקבל אותו ישר דרך הרצון לקבל,
• אז הוא כמו יוצר אח"פ דעלייה, אז הוא כמו יוצר את הביקוש של האח"פ, אבל רק דרך הנוצר חסד (23.55)

מדוע תיקון י"ג לא יכול לקבל את בחינת הראש (ג"ר דחכמה)
רק עד לעתיד לבוא?
וז"ש עוד שם (אות קס"א) "והאי תיקונא דתליסר( תיקון 13) הוא תיקונא יאה(הוא תיקון יאה ) דביה אחידן כלא, (שבו מאחד את הכל ) כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה"(כולם מבקשים ומשתוקקים לקבל ממנו בחינת ראש ) כלומר,
• שכל המדרגות שלמטה ממנו, (ממי? מתיקון הי"ג- מהמלכות רוצים לקבל את הראש מהמלכות )מתכפין ומשתוקקים לקבל ממנו, בחי' ראש,

אמנם הוא (התיקון הי"ג) אינו יכול להשפיע להם בחינת ראש, עד לע"ל, (עתיד לבוא, עד שאפשר יהיה לקבל את אור בצ"א )
( למה? אם תיקון הי"ג היה צריך לתת ראש, הוא היה צריך לתת ראש של גילוי פנים גמור, של הבנה, של ראיית ההשגחה בצורה מלאה, ומראש כזה אי אפשר לתת!,
• כי אם אני אתן לך ראש כזה (של ג"ר) הוא מה שיפיל אותך, כי אם אתה תראה את גילוי הבורא, שבכל דבר קטן שאתה עושה אתה מקבל מזה תענוג עצום וגדול, אתה לא תעשה את זה בגלל רצון הבורא, אלא איך אתה תעשה את זה? אתה תיפול, כמו שקרה בעולם הנקודים,.

• אז זה שהבורא מסתיר את עצמו ואומר לך תלך בדרך של הסתרה, זה לטובתך, ומה אתה צועק? אתה צועק מבפנים , וזו צעקה אמיתית, וזו הצעקה , זה הביקוש של כולם, כי הם , רוצים גילוי של ג"ר דחכמה, רוצים להבין את ההשגחה.
• והוא אומר, זה נכון שרוצים להבין את ההשגחה, אבל אי אפשר!, כי גלגלתא, הוא הראש שצריך לתת את הגילוי השלם של ג"ר דחכמה, לא יכול לצאת בזמן תיקון. _26.09)

תיקון הי"ג יכול לתת (אבל לא נותן בגלל התיקון של עיזקא דכיא ) את בחינת הראש, שהוא ראש של ג"ר דחכמה, שצריכים להתלבש בגלגלתא דאריך, אם יכול היה לתת ראש, אבל נעשה עליו תיקון ,של עזקא דכיא בפרצוף הפנימי.
כנגד הפרצוף הפנימי של גלגלתא שהוא אזוק, כך גם התיקון הי"ג, שבא לגלגלתא הוא גם אזוק!

כי בחינת הראש שלו, הם ג"ר דחכמה הצריכים להתלבש בגלגלתא דא"א, שהם האלף עלמין דחתימין ביה, ואינם מתגלים אלא בגמר התיקון כנ"ל. אז הם לא מתגלים מתחת לראש דא"א

אז מתי אנו נשתמש בתיקון הי"ג הזה?
• למשל, שנצטרך עלייה, אפילו של או"א לראש דא"א,
• אז תיקון הי"ג משמש להם, למשל לבקש אור ע"ב ס"ג לגדלות, אז כשמבקש אור ע"ב ס"גד זה אור שבא מצ"א,
• איך אני יכול לבקש גדלות, אור של צ"א, אם לא יהיה לי כזה הרגש שאני רוצה את זה? כי לכאורה היה עושה ,שאני לא ארצה גילוי פנים, שאני לא רוצה יותר תענוג בעולם, שאני רק רוצה לעבוד את ה' וזה הכל אז היה יותר פשוט!
o אז אומר : לא!
o אתה צריך לרצות גדלות, אתה צריך שתהיה לך שאיפה לשלמות הזה,ויחד עם זאת אתה תרצה גדלות, אבל בינתיים תשתמש בגדלות אחרת, בגדלות אמונית ולא בגדלות גלויה, גדלות מוסתרת. (28.30)

תיקון הי"ג במיכה/ בא"א
"ימי קדם"

ותיקון הזה נקרא במיכה, (לא נקרא "ונקה ") בשם ימי קדם.
(מה זה ימי קדם? מלשון אדם קדמון:
• יום זה נקרא גילוי
• קדם זה אדם קדמון,וזה נקרא צ"א

) והוא משום שהיא כללות כל י"ב תי"ד(תיקוני דיקנא ), (אבל הוא כתב לנו קודם שתיקון הח' כולל את כל הי"ב!
ופה הוא אומר לנו שתיקון הי"ג כולל את כל הי"ב.

אז מי כולל את כל הי"ב?
• מצד הזכר -תיקון הח'
• מצד הנקבה– תיקון הי"ג
שני כוללים:
• כולל מצד הזכר,
• וכולל מצד הנקבה (29.24)
)כנ"ל, ונתבאר שהם (תיקוני הדיקנא- הזקן )בחינת לבושים וכלים שעלו מבי"ע,
שהיו צריכים להלביש לקומת הע"ב הגלוי בא"א, ( דהיינו האו"ח שהיה צריך להלביש את האור ישר של ג"ר דחכמה)
וכיון שקומה זו נסתלקה בסוד מקיף חוזר, ( מקיף חזור זה האור של ג"ר דחכמה שמסתלק מהמדרגה)
• ע"כ יצאו האו"ח והכלים האלו בסוד שערות דיקנא, כנ"ל באורך.
(אז מיז ה השערות דיקנא? זה לא המקיף חוזר), אלא זה אותו או"ח שיצא מבחינת שערות, איזה או"ח, זה שהיה צריך להלביש על האור של ג"ר דחכמה. (30.26)

והנה קומה זו, היא קומת או"א דנקודים, שיצאה פעם אחת בתחילת אצילות (ר"ל בעתיק, או אולי בגלגלתא דאריך,שהוא עתיק ביחס לא"א, אבל מדרגה הזאת , בגלל שהיא באה פעם ראשונה, אבל לא יכולה להתגלות, לכן האור הגיע ובא לעשות זווג דהכאה, אבל מיד יצא החוצה ולא עשה את הזווג) דקומת ע"ב בא"א, ונסתלקה. ומשם ואילך אין עוד שום זווג לבחי' עשר הספירות דקומה זו, כי על שם זה נקרא גלגלתא דא"א בשם עזקא דכיא, כי בו נגנזה קומה זו, כנ"ל בדברי הרב.

ונודע שהספירות נקראות בשם ימים, (
• ספירה זה מלשון ספיר, דבר המאיר,
• יום זה נקרא גילוי)

ולפי שהם יצאו רק פעם אחת בראש דא"א בתחילת אצילותם ושוב לא יצאו עוד בכל שתא אלפי שני, ע"כ הם נקראים "ימי קדם" ( שקדם זה צ"א,דהיינו הגילוי של צ"א- זה נקרא ימי קדם,
ספירות קדם, קדם זה צ"א,
דהיינו הגילוי של צ"א_ זה נקרא ימי קדם)
כלומר, שהם אינם נכללים בשתא אלפי שני, שנקראים ימי עולם,

• מצד ז"א נקראים ימי עולם, שהם נקראים שיתא אלפי שנא
• מצד עתיק, צ"א- נקראים ימי קדם)

אלא ששייכים לימי קדם, (וזה נקרא יין המשומר, לשעתיד לבוא נוכל לשתות את היין המשומר.

מה זה היין המשומר?
אותו יין, אותו חכמה שבאה על בחינת ג"ר דחכמה,
שאסור לשתות יין כזה, למה?
כי אם נקבל יין כזה, דהיינו אור חכמה כזה גדול, ניקח אותו לעצמינו ‘כמו שקרה בג"ר דנקודים.

שהם קומה דהסתכלות עיינין דאו"א זה בזה, ובשתא אלפי שני דעולם התיקון אינם מתגלים (ימי הקדם- היין המשומר ) עוד.
• והם כולם נכללים במזל התחתון, שהוא תיקון י"ג, (אבל לא יכולים להתגלות!)
• אבל מ"ן ,ביקוש על זה יכול להיות
• אבל קבלה של אור כזה – לא יכול להיות)

שהם הלבושים והכלים השייכים לקומה זו דהסתכלות עיינין דאו"א, כנ"ל. וע"כ נקרא תיקון זה בשם ימי קדם. (מתקנים את האדם בשאיפה לשלמות, אבל לא לקבלת השלמות, עד שלא יעשה את התיקון. ( 33.49)
וז"ש שם (אות קס"ב) "תאנא אלין תקונין ( למדנו שאלו התיקונים)אקרון (נקראים)
ימי קדם, יומין קדמאי דקדמאי, ( ימים של עתיק עתיקין) ואינון דאשתכחו בז"א, ( והם הנמצאים בז"א, כנגד מה שנמצא בז"א) אקרון ( הם נקראים)ימי עולם",(זה החוסר שלמות שיש בשיתא אלפי שנא, עולם מלשון העלם," ולכן צריכה להיות שאיפה לימי קדם )
כמבואר שתיקונים אלו המה לבושים וכלים המתיחסים לאבא ואמא דנקודים, וזולת התיקונים הללו, אין מהם עוד שום גילוי בשתא אלפי שני, שהם הנקראים ימי עולם, כנ"ל. וז"ש "ואינון דאשתכחון בז"א נקראים ימי עולם", כלומר, כל שתא אלפי שני, שהם בחינת ז"א בערך הנקודים, נקראים ימי עולם.

תיקון הי"ג ע"פ התורה/ ז"א
– "ונקה"

ובתורה נקרא התיקון הזה בשם "ונקה" והוא מטעם שכל בחי' התיקון הזה עומד לבחינת מ"ן לזווגים עליונים המרובים (מי זה עליונים? אור ע"ב ס"ג שבא לתת ג"ר דחכמה )נמשך שתא אלפי שני, עד שמלכות דצמצום א' מקבלת כל דתיקונים הצריכה לה, (שכל פעם מתקנים מעט מעט,
• כמו עם הדוגמא עם ה"עוגה שטובלים בקוניאק"
• דהיינו כל פעם שאתה עושה תיקון, מצד הגדלות, אפילו שזה אח"פ דעלייה, אתה מתקן משהו מהגילוי הזה, אבל במוסתר )
והיא נשארת נקיה מכל הדינים שבה, ( שלאט לאט תיקנת אותה, ולאט לאט אתה מתקן את העצמיות שלך,) בסוד א"ס לא נחית יחודא עליה, עד דיהבינן ליה בת זוגיה, ( עד שיתנו לו את בת זוגו,ש היא המלכות דצ"א)שהכוונה היא על מלכות דצמצום א' (והוא לא יסתפק במלכות של צ"ב). כנודע. וע"כ היא נקראת בשם ונקה.

למה היא נקראת "ונקה" כדי להצביע ע"כ שיש לנו נקודת שאיפה,שהיא לעבוד בצ"א, ועבודה בצ"א היא נקראת ניקיון שלם מהקליפות. אבל מתי זה יקרה? רק בגמר תיקון.

מה זה המזל של "ונקה"?
שכל הזמן אתה צריך לעמול על זה ולשאוף, להגיע למציאות הזו של גילוי השגחתו ית', ובזה תלוי כל התיקון של האדם:
• האם יש לו גילוי פנים
• או אין לו גילוי פנים

אבל, הוא לא יכול להגיע לגילוי פנים,שהוא ירצה שיגלו לו את הפנים, טרם שהוא מוכן, ולכן צריך לעשות הכנה לקראת גילוי פנים, שיתא אלפי שנא, זו ההכנה לקראת גילוי פנים,
• ושתהיה מוכן יהיה גילוי פנים שלא יזיק לך,
• ואם לא תהיה מוכן, יהיה גילוי פנים והוא יזיק לך

ולכן מזכירים לך "ונקה"-
• קודם כל, תנקה את כל הדינים,
• את כל הרצון לקבל לעצמך,
• ע"י ריבוי זווגים, וכל פעם שיש לך זווג, דהיינו מתגלה רצון,
• תפעל אותו למען השי"ת
• כל פעם רצון קטן, תנקה, תעביר ממציאות הב' למציאות הג'
ואז תוכל להיות במצב שתיקנת את כל התיקון, ואתה נקי, ועכשיו אפשר לגלות לך
עכשיו יש לך כלי נקי, ואפשר למזוג לך יין, אחרת היין יתלכלך, אסור ללכלך את היין הזה שהוא נקרא יין ממי קדם. ולכן בא המזל הזה "ונקה".( 38.33)

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

22.3.12
תיקון הי"ב
עמוד את"ל טור ב
התחלנו לדבר על תיקון השנים עשר, ואמרנו שתיקון שנים עשר זה השערות שאינן תלויות על הפה. ופה נתפנה משערות מכל הצדדים.
למה זה? בכדי שלא תצטרך להימצא טרחה כפי שצריך להיות.
התיקון הזה נקרא:
• בבחינת "ואמת"
• או “אשר נשבעת לאבותינו"

למה הפה פנוי משערות?
אורמ שזה אותו אור, אור הדכיא, שנמשך מגלגלתא, והוא בבחינת ם' דצלם, שנמשך ע"י עתיק, והוא מפנה את הפה משיער.
כאשר הארה הזו מתגלה על הביקוש של המ"ן של השערות דיקנא, של… התיקונים התחתונים, נמצא שהארה הזו מפסיקה לגמרי את השערות, למה? כי יש לה כח של התיקון של ם 'צלם של הגבהת ראשי ירכין למעלה, שהצימצום לא נוהג בחסדים, ולכן השערות שהם סוערים," בגלל שאנו לא מקבלים את האור, אין כח להתגלות.
ולכן במקום שיש את ההארה הזו, שה מקום הפה של האור הזך הזה שמאיר כתוצאה מהתיקון הזה של ם' דצלם, אז הפה מתפנה משערות. (2.42)

וז"ש "תקונא דתריסר, דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין"(שתיקון השתיים עשרה לא תלויים שערות על הפה, ופה פנוי מכל הצדדים )
• פירוש: לא כמו האורחין שבשפה עלאה ותתאה,
• וכן הב' תפוחין קדישין,
שהמה אתפני משערות ומאירים מכח הארת חכמה דפסיק יתהון, (אם יש הארת חכמה, אז אין לשעות מה להתרגש כ"כ , כי אין להם מה להיות סוערים, כי הם מקבלים כבר חכמה, אז אומר:
• שבאורחא שהוא התיקון השלישי
• ובתיקון החמשיי שהוא האוחרא התחתון- מסביב לשיבולת
• ובב ' התפוחים שזה התיקון השביעי
אז בכל התיקונים האלה, זה מפאת שהיתה הארת חכמה ולכן התפנה משערות (3.53)

)שאין זה מכל הצדדים, כי השערות צריכים אל התיקון שלהם דהארת חכמה, ואם יעלם משם הארת חכמה, כגון בז"א המקבל מהם, שלפעמים אין בו הארת חכמה, הרי הדרא(חוזרים ) השערות ומליין שוב להני אורחין, ( uUממלאים שוב את התיקונים ש נקראים אורחין) כמבואר בט' תי"ד(תיקוני דיקנא ) דז"א.

אמנם התיקון הי"ב (האון שונה מהם, במה הוא שונה? )שהוא פומא דאתפני משערות, אינו כן, (הוא לא אותו כמו אותם התפנות משערות של ג' התיקונים, גם מאותםן אלה שהיה פינו משערות, אצלהם זה יכול להיות בעולה ויורד.

אצל הפה זה דבר קבוע!
מדוע? כי הם אינם צרכים שום מוחין דהארת כחמה, התיקון הי"ב, אלא נפסקרים השערות מכל הצדדים
)והם אינם צריכים לשום מוחין דהארת חכמה, (התיקון הי"ב )אלא דפסיק משם השערות מכל הצדדים
• בין אם יהיה לו מוחין,ו
• בין אם לא יהיה לו מוחין דחכמה, (שזה נקרא מכל הצדדים. 5.08
• )כי נעקרו משם משורשם, מבחינת הם' דצל"ם, בסוד רוחא דכיא, שהמה חסדים בלי חכמה ומ"מ אין ענין של צמצום יכול לשלוט עליהם, ונמצא שהמקבל מהאי פומא, אין לו צורך לשום מוחין דבחינת הארת חכמה. וז"ש "פומא אתפני מכל סטרין" דהיינו מכל הצדדים, ואינו תלוי עוד בשום דבר.
וז"ש "ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא ישתכח טרחותא" כלומר,שמעתה

אין צורך להעלות מ"ן ולהמשיך הארת חכמה, כדי להמתיק השערות, בבחינת האורחין כנ"ל, כי מבחינת האי פומא, אין שום אחיזה וצמצום אפילו בחסדים בלי חכמה, כנ"ל. ונמצא שנפטר מעתה מכל טרחא, כי ענין העלאת מ"ן להמשיך מוחין נבחן לטרחא. וז"ש "ויאין שערי סחור סחור ליה" כי בכח האי פומא נמתקים השערות מאד, כי המה ממשיכים תמיד חסדים, גם אין צורך להאירם ולסהר אותם מצמצום, ע"י הארת חכמה, כי האור דרוחא דכיא מטהר אותם משורשם לגמרי, כנ"ל. וז"ש (באות קנ"ה) ,וכי שערי דדיקנא טרחא אינון, או דינא אינון והא כלא רחמי אתחזן, אלא דלא אתטרח בישובא דרוחא דז"א" כלומר, שמכאן ואילך, אין עוד צורך לטרוח להעלות מ"ן, (שזה נקרא טרחה )
ע"ד ישובא דרוחא דז"א, שפירושו, להמשיך הארת חכמה בחסדים כי רוחא הוא חסדים, וישובא שלו, המשכת חכמה. ועתה לא נצרך עוד לזה כמבואר. ( למה? כי מקבל חסדים מכוסים)

(10.10 )

וז"ש (באות קנ"ז) "ודא הוא טמירותא דכלא, דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא, והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע" פירוש:

כי אין לחשוב האור הגדול הזה הנמשך מגלגלתא לפומא, (לפה )
• לא לעילא (לא לעליון ), שפי' חכמה.
• ולא לתתא ( ולא לתחתון)שפירושו, חסדים.
כי אינו חכמה, שהרי הגלגלתא אינה מקבלת חכמה, (
• וא"כ אולי נאמר שזה חסדים.
• לא! זה גם לא חסדים!) ועם זה אינו חסדים,
o (והרי למדנו שיש רק שתי אורות או או ר חכמה, או אור חסדים
o באופן כללי, יש רצון להשפיע ויש רצון לקבל, או שבא לרצון להשפיע או שבא לרצון לקבל.
o אז אם אתה אומר לי שזה לא אור חכמה ולא אור חסדים. אז איזה אור זה?)

שהרי הענף שלה שהוא מוחא דאוירא, (מוחא דאוירא הוא ל' דצלם ) מקבל על ידה חכמה, (הרי גלגלתא נותן לל' דצלם חכמה ) (11.43 )
משפט שהוא אחד מהיסודות בדרך :
ונודע, שכל מה שקנה הענף שייך בהכרח לשורש שלו,
( על דרך מה שכתוב: "מה שקנה העבד קנה רבו"
יוצא,
שהענף בכל מקום הוא כמו עבד לשורש)

אמנם היא עצמה אינה מקבלת חכמה, והוא תמיד בבחינת חסדים מכוסים, כנ"ל, (לעינייננו :
• כל מה שקנה הענף, דהיינו הל' דצלם- מוחא דאוירא,
o שייך בהכרח לשורש שלו – לגלגלתא.
• ר"ל, אם גלגלתא נתן לו הארת חכמה, ויש לל' דצלם הארת חכמה,
o אז ודאי זה נמצא גם (חכמה) אצל הם' דצלם.

אבל אמרנו שאין שם חכמה (בגלגלתא): אז אמרנו:
בואו נדייק:
• בגלגלתא לא נגיד שאין חכמה, נגיד שיש והיאלא מקבלת,ארחת, איך היא תעביר?, הרי אין נותן את מה שאין בו!
• אז בגלגלתא יש חכמה, רק' שאינה מקבלת חכמה. למה? כי לא רוצה! זה לא אומר שאין לה. והוא תמיד בבחינת חסדים מכוסים
o א מדצ אחד האו חסדים מכוסים
o מצד שני שי בו חכמה
) וז"ש "והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע" דהיינו כמבואר, שאור הגלגלתא הוא סתים בסתימא דסתימין, (למה? מצד החכמה שבה הוא סתום
• אם היה נעשה זווג על חכמה, לא אם היה לו חכמה, אלא אם היה נעשה זווג על חכמה, אז מה היה מקבל? ג"ר דחכמה. היה משתמש עם החכמה שיש בו בצורה של ג"ר. וז ה מה שגרם לשבירה בעולם הנקודים.
• נעשה פה תיקון של הגבהת ראשי ירכין בסוד תיקון של ם' דצלם, כדי שלא תתקבל אותה חכמה.
זאת אומרת, שאנו רואים בזווג ע"ב ס"ג, בהשלמת כלים, למדנו בעולם אצילות שיש אור גדל, אבל הוא לא בא להתקבל בכלים, אבל הוא קיים. זה לא אותו דבר פה, אבל משם אפשר להבין את הרעיון, שיש (חכמה) , אבל לא משתמשים!

אז איא פשר לומר שאין לו את זה לפי זה. ולכן אומר

כי הי' לא נפיק לעולם מאויר שלה. ( דהיינו הי' לא יורדת מ"אויר", הה"ת לא יור דת מבינה, והאויר, החסדים נשארים חסדים.
אז מה זאת אומרת שהחסדים נשארים חסדים? אז אין חכמה!
לא! יש חכמה, רק שהיא לא משתמשת.

מה ההבדל בין "יש "ולא משתמשת , ל"אין"?
הרי אנו צרכים לדבר לגבי מה שאנו מרגישים!
אומר: יש הבדל!

יש משיהו שקנה את המוצרים, רק אין לו טבח להכין אותם, אין לו את הכח שמותן לו להפוך את החכמה הזו לכלי שימוש" אבל יש לו אותה, קנה אותה כחומר גלם. (15.19)
וע"כ לא אתידע. שאינה לגמרי בבחינת זווג הזה כדי לקבל חכמה.
(אז מה השוני העיקרי? ענין זווג )

וז"ש שם "דא הוא דלא אתתקן, ולא הוי ביה תיקונא" ( זה מה שכתוב שלא ניתקן ולא היה בו עוד תיקון)
כמ"ש לעיל כי כל מעלתה של הגלגלתא הוא, להיותה בבחי' הגבהת ירכין למעלה מיסוד, שפירושו שאינו מתמעטת ע"י הצמצום שבמסך של היסוד, ולכן איננה מקבלת גם הגדלות של הזווג הנעשה על מסך הזה.

וז"ש "דא הוא דלא אתתקן", כלומר, שלא נתקן במסך דקטנות של היסוד, ( אותה גלגלתא)
וע"כ "לא הוי ביה תיקונא"(לא היה בו תיקון )
כי ע"כ איננה מקבלת גם הגדלות שנתקן אח"כ בו בעת הזווג שלו בגדלות. (על חכמה )
וכבר ידעת שכל הנוהג בגלגלתא נוהג ג"כ בפומא דאתפני משערות, כי (האור )
הרוח דגלגלתא מלובש שם כנ"ל. (17.06 )

וז"ש שם "ובגין כך רוח נפיק לבר ומתלבשין ביה נביאי מהימני, אתקרי פה ה', אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש" כלומר, שבחינת חג"ת של הרוח הזה, דהיינו בחינת ל' דצל"ם, "דנפיק לבר"(שיצאה לחוץ מהגלגלתא ) שהוא יוצא מבחינת הם' להיותו צריך להארת חכמה, וע"כ כבר המסך דעליון שולט עליו, דהיינו המסך דיסוד )כנ"ל, הנה מתלבשין ביה נביאי מהימני, כלומר שבו ( בל' דצלם) נפיק י' מאויר (יוצא י',דהיינו המלכות מהאויר, דהיינו יורד מקטנות ומקבל חכמה ולא רק חסדים. ואשתאר אור,

מה זה נקרא מקבל חכמה?
יכול לעשות זווג על חכמה .
ולפי מה שלמדנו עכשיו בם' דצלם,
גם גלגלתא יש חכמה, רק שאין בו זווג על חכמה
( )
) כמ"ש הרב לעיל במוחא דאוירא (דף אלף שמ"א אות צ"ט) "אבל בהאי עתיקא דעתיקין (

• עתיק דעתיקין זה גלגלתא, אז אומר:
• בגלגלתא לא יורדת הי' מהאויר
)
עמוד תל"ב
לא אתפרש" דהיינו בבחינת הגלגלתא עצמה, שהיא למעלה מקרומא, (למעלה הכוונה למעלה מהשליטה, כי מבחינת המקום היא למטה מקורמא דאוירא,אבל קורמא דאווירא לא שולטת על מקום של חסדים מכוסים ) והמסך שבפה דעתיק אינו עומד ושולט רק מתחתיו, (דהיינו מתחת לגלגלתא ) וע"כ הוא(גלגלתא ) נחשב עוד לבחינת רדל"א, (אז אם נראה את עתיק בתוך א"א, הכוונה לגלגלתא ) ונקרא עתיקא דעתיקין, הנה בו "לא אתפרש" (למה? )
• למה הוא לא מפורש? כי אין בו הי' שיוצא מהאויר שלו , אלא נמשך, כמו מציאות של אמונה, שאי אפשר לפרש אותו, אין בו מדע, אין בו חכמה שיכולה לפרש אותו.
• יש בו חכמה, יש בו המון, אבל אי א פשר לעשות עליה זווג
• כי מה זה זוווג? היכולת של התחתון להיות שותף, שזה יבוא גם מצד עצמו, אז אי אפשר! זה בא מלמעלה, כדבר מובנה (20.50)

)כי בו אין הי' יוצא מאויר שלו, שישתאר בבחינת אור חכמה, אלא שנשאר תמיד בחינח אוירא דכיא. וז"ש לא אתפרש. (אי אפשר לעשות על זה זווג , כל זה רק כדי להסביר לנו, שהיות והפה מקבל את האור שלו מהגלגלתא הזו, והגלגלתא הזו יש לה תיקון גדול של חסדים שמפנה אותם משערות לגמרי, ולכן התיקון הזה שמפנה אותם משערות, היא מפנה אותם באופן קבוע. (21.31)
)
וז"ש שם (באות קנ"ח) "ובהאי אתרחיצו אבהתנא (אבות) לאתלבשא בהאי רוחא" הכוונה היא על או"א דאצילות,
(ומה קשור כאן או"א דאצילות?
הרי אנו מדברים על גלגלתא!
הגלגלתא נמצאת במקום למעלה מאו"א דאצילות,
אבל כנגד הם' דצלם של בחינת ראש דגלגלתא,
• בפרצופים המלבישים את גוף דגלגלתא, יש גם חסדים מכוסים,
• והחסדים המכוסים בבחינת הגוף, כהשלכה של הראש הם או"א
מה פתאום הוא קורא להם אבות לאו"א?
הרי לי אנו קוראים בד"כ אבות? לחג"ת
ופה הוא קורא לאבות [אבתנא], לאברהם יצחק ויעקב, בד"כ מי זה? חג"ת דז"א
מה פתאום הוא קורא פה לחג"ת דא"א אבות?
היות ואנו מדברים כאן על השורש של ז"א:
אז למדנו:
• שכל מה שקנה הענף, נמצא שייך גם בשורש
• מי השורש של ז"א? השורש הוא א"א
והיות והשורש הוא א"א, אז אנו יודעים שגם בשורש נמצאים האבות
איפה הם נמצאים< במקום של חסדים מכוסים, במקום של אמונה. החסדים המכוסים ם' דצלם, גלגלתא, ראש דלא אתיידע, הם מקום אמונה. והיות וכל היהדות מבוססת על אמונה, לכן אלו האבות שלנו: אברהם יצחק ויעקב, שמקבעים את בחינת האמונה ולכן הם כנגד האבות שמתפנים משערות. כי כשיש לך נקודת אמונה, אז לא צריך את סערות הנפש האלה • יש חכמה • או אין חכמה במדרגה • יש מדע, אין מדע • יש הבנה, אין הבנה • כואב הראש, לא כואב הראש יש אמונה! אז ודאי ברור לנו, שהאמונה הזו נמצאת בשורשה.\ היכן בשורשה? בא"א! ואם הוא ורצה לקבל שורש עליון עוד יותר , לאן היינו הולכים? לעתיק! ואם היינו רוצים לקבל שורש עוד יותר עליון, לאן היינו הולכים? לג"ר דבינה. ואם היינו רוצים להסתכל על פרצופי א"ק, לאן היינו הולכים? לס"ג, לד' בחינות דאו ר ישר, לג"ר דבינה. ולפני זה אם היינו רוצים עוד ללכת, אז היינו הולכים לכתר, למחשבת הבריאה . אז תמיד צריכים ללמוד על השורשים (24.42) ) שהם ג"כ בחינת ם' דצל"ם, ( הכי גם או"א הם ם' דצלם- חסדים מכוסים) כנ"ל בדברי הרב (דף א' שנ"ו אות קכ"ז) ע"ש. והם מקבלים ג"כ מבחינת הרוחא דכיא דגלגלתא( דהיינו חסדים מכוסים). הנמשך לבחינת פומא (הפה ) דאתפני ( שהתפנה) משערות, ומתלבשים בהאי רוחא, ונמצאים משום זה ג"כ תמיד בבחינת חסדים מכוסים, כנ"ל בדברי הרב. ( 25.10) וז"ש ובהאי אתרחיצו אבהתנא(שכאמור גם הם נקראים חג"ת ) לאתלבשא בהאי רוחא, (להתלבש באור הזה )דהיינו או"א עלאין, כמבואר. וז"ש "הה"ד אשר נשבעת לאבותינו"( • מי זה אבותינו? חג"ת. • איזה חג"ת? חג"ת דא"א ) דהיינו שתיקון זה (הי"ב )עומד לבחינת המוחין של או"א עלאין דאצילות, (בשביל מה מה יש את התיקון הזה של הפה? כדי להשפיע מהפה לבחינת או"א דאצילות ) ועל שמם נקרא תיקון זה בשם, אשר נשבעת לאבותינו. עכשיו אפשר להבין: איפה היתה השבועה לאבות? בפה הפנוי משערות שיש בו שבועה לבחינת הפה, שהוא פנוי משעורת לבחינת האבות "נשבעת לאבותינו". מה זה לאבותינו? שתהיה בנו אמונה אבל בתורה נקרא "וחטאה" כי התורה מדברת מז"א, ולא מאו"א, (למה תרוה נקרא "וחטאה"? כי התור המדברת מז"א ולא מאו"א באו"א הוא נקרא מצד א"T מצד מה שכתוב במיכה" אשר נשבעת לאבותינו אבל בתורה נקרא "וחטאנ| ) כנ"ל, ונודע, שז"א צריך להארת חכמה, שהיא בחינת צ' דצל"ם, ( הז"א הוא כב מבהחינת הרוחא) וע"כ הוא כבר מבחינת הרוחא דנפיק לבר מבחי' הם', (כי ז"T יצא מהאבות לא מחג"ת, היה לבחינת נה"י ) כי הוא מצומצם בבחינת המסך דיסוד דעליון, וע"כ אינו יכול לקבל בחינת ג"ר ממש מהאי רוחא דכיא, שבפומא דא"א, (כי החסים לבד לא מספיקים לו לז"א להיות בהשלמות . 27.50 ) אלא אצלו הוא בבחינת ו"ק, רלפיכך אין בו עדיין מיתוק שלם, אלא שנמתק העון ופשע, לבחינת חטאה, שאינו כל כך קשה, אבל עדיין הוא צריך לתיקון וטרחא, כמ"ש הזוהר לעיל, בישובא דרוחא דז"א. אמנם כלפי או"א עלאין הוא תיקון גמור לגמרי. וע"כ במיכה נקרא רק "אשר נשבעת לאבותינו" כי זה סובב על או"א עלאין, שהם ג"כ בחינת ם' דצל"ם ואינם צריכים להארת חכמה, וע"כ נקרא התיקון רק על שמם. וע"ד שנתבאר בז"א, שאינו מקבל בחינת ג"ר מהאי פומא, בהיותו צריך להארת חכמה, הנה עד"ז גם ה' התיקונים התחתונים שהם בחינת לבושים וכלים דע"ב הגלוי, שהם בחינת ג"ר דנקודים דקומת הסתכלות עיינין, שגם הם צריכים לאור חכמה דוקא, ובלי הכיסוי דם' דצל"ם, כנ"ל. א"כ גם הם כמו הז"א, אינם מקבלים בחי' ג"ר מהאי פומא דאתפני משערות. ולפיכך אפילו אחר התיקון הי"ב, שהם בחינת המוחין דה' התיקונים התחתונים, מ"מ נחשבים עוד תיקונים הללו בבחינת ו"ק, וע"כ אין בהשערות האלו הנמשכים מגלגלתא, אלא בחינת ה' ספירות, שהם חג"ת נ"ה, כי האור דפומא דא"א, אינו מספיק בשביל ג"ר שלהם, כי המה צריכים לאור חכמה ממש. וע"כ המה נמצאים תמיד בבחינת מ"ן, עד שהמה ממשיכים לאור חכמה כמ"ש בע"ב דנקודים, שה"ס האלף עלמין כנ"ל. תיקון י"ג: הוא מזל התחתון. כמ"ש בתיקון השמיני. וז"ל הזוהר נשא (דף קל"ד ע"ב ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ט) תיקונא דתליסר, תליין שערי תחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה, וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא ולא אתחזון מונפי תקרובא דבוסמא, בר אינון תפוחין שפירו הוורין" פירוש: אחר שנתגלו בחינת המוחין שיצאו על המ"ן של אלו השערות דיקנא הנמשכים מן גלגלתא דא"א, שהם בחינת תיקון הי"ב, שהוא הפה דאתפני משערות, מחמת גילוי הארת הרוחא דכיא של הגלגלתא, כנ"ל, הנה נתגלו בפה שבח גדול לאלו השערות, ע"ד שנתבאר לעיל בתיקון הח', אחר דפסיק שערי מב' תפוחין קדישין, עש"ה, וכמו שהשערות הנמשכות מחכמה דא"א, נתפשטו בשבחם והלבישו עד הטבור דא"א, שהוא מכח הארת הב' תפוחין קדישין. שיצאו בסבתם. כן עד"ז השערות הנמשכות מגלגלתא דא"א, נתפשטו ג"כ מכח שבחם שהעיגו ע"י האי פומא דאתפני משערות, והלבישו לא"א עד הטבור. והתפשטות זו נקרא מזל התחתון, כמו שהתפשטות דשערות דחכמה נקרא מזל עליון. כי מזל העליון הוא כללות כל השערות הנמשכות מחכמה. ומזל התחתון הזה שהוא תיקון י"ג. הוא ג"כ כללות כל השערות הנמשכות מגלגלתא דא"א. אמנם נתבאר לעיל, בתיקון הי"ב שבחינת המוחין דהאי פומא דאתפני משערות, אינם מפסיקים להארת ג"ר בשביל ה' תיקונים תחתונים האלו, כי הם צריכים לגילוי חכמה דוקא. כי כל הי"ג תיקוני דיקנא לבושי חכמה המה. ולפיכך, המה מתכסים תחות מזל העליון, ואין להם גילוי לחוץ. וז"ש "ולא אתחזון מאנפי תקרובתא דבוסמא, בר אינון תפוחין שפירן חוורין" דהיינו המוחין על בחיבת המ"ן, שנקרא תקרובתא דבוסמא, מבחי' מזל העליון. כי הם נחשבים לבחינת גילוי של מוחין לבחינת הדיקנא, אבל בחינת פומא דאתפני משערות אינם נחשבים לגילוי מוחין בשביל הדיקנא, להיותו בחינת חסדים מכוסים כנ"ל, והדיקנא צריכה רק לבחינת חכמה, וע"כ לא אתחזי רק מזל העליון בכללות הדיקנא, אבל כל השערות דה' תיקונים תחתונים הנכללים במזל תחתון אינם נראים, אלא שמתכסים תחת מזל העליון, והוא, כי האור הצריך להם, אינו מגולה בהם וע"כ המה מכוסים. וז"ש עוד שם (אות קס"ב) ''ותאנא אלין ימי קדם, כלהו מתתקנן בתיקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין טמירא דטמירן, והאי דתליסר כליל להון" פירוש: כי עיקר הכללות שבדיקנא, הוא מזל התחתון, והוא בחינת מלכות שבהם, כי כמו שגלגלתא ומ"ס דא"א: הם בחינת ראש אחד דא"א, והפה הוא המלכות דכללות שניהם, כן גלגלתא וחכמה דשערות דיקנא הם בחינת קומה אחת, ומזל התחתון הוא המלכות דכללות שניהם, ונמצא שהיא בחינת הנקבה שבדיקנא, המקבלת מבחינת ט"ס הראשונות דדיקנא, הכוללים י"ב תיקונים. והיא המתפשטת עם המוחין של י"ב תיקונים דדיקנא ומשפעת אל המדרגה שלמטה ממנה, שהם או"א דאצילות. וכיון שכל המוחין דדיקנא כלולים רק בח' התקונים הראשונים, שעיקרם הוא התיקון הז' שהם ב' תפוחין קדישין, כנ"ל ''ולא אתחזיין מאנפי תקרובתא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין" לכן נבחן תיקון הח' לכללות כל הי"ב תיקונים שהם ט"ס ראשונות דדיקנא, והוא נבחן לבחינת הזכר של הדיקנא, כי הט"ס ראשונות נבחנות לבתינת זכר המשפיע למלכות שהיא העשירית. ונתבאר, כי תיקון הח' הנקרא מזל עליון, היא בחינת הזכר של הדיקנא, והוא כולל כל הי"ב תיקונים דדיקנא הן השערות דגלגלתא, והן השערות דחכמה. ותיקון י"ב, הוא בחינת נקבה של הדיקנא, והיא מקבלת כל הי"ב תיקונים ממזל העליון. וע"כ גם היא בעצמה כוללת י"ב תקונים. וז"ש ''והאי דתליסר כליל להון", כי בו עצמו מתגלים כל י"ב התיקונים כנ"ל. ויש להבחין ההפרש הגדול בין הזכר דדיקנא, שהוא מזל העליון, ובין הנוקבא דדיקנא, שהיא מזל תחתון כי הזכר שהוא תיקון הח', הרי נבחן, שהשערות שלו נזדככו לבחינת בינה, כנ"ל בתיקון הח' ע"ש. אבל הנקבה של הדיקנא שהיא תיקון הי"ג, הרי השערות שלה מבחינת גלגלתא, שהמה יצאו לגמרי לבר מראש, ואינם יכולים לקבל בחינת ג"ר וראש לעולם, כי המה מוכרחים לקבל מבחי' שכנגדם בראש דא"א, שהוא גלגלתא דא"א, והיא נתתקנת בבחינת עזקא דכיא, ואינה מקבלת לתוכה בחינת חכמה, ומשום זה נמנע בחינת הג"ר לתיקון הי"ג; שהוא מזל התחתון, ונחשב למלכות. וז"ש עוד שם (אות קס"א) ''והאי תיקונא דתליסר הוא תיקונא יאה דביה אחידן כלא, כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה" כלומר, שכל המדרגות שלמטה ממנו, מתכפין ומשתוקקים לקבל ממנו, בחי' ראש, אמנם הוא אינו יכול להשפים להם בחינת ראש, עד לע"ל, כי בחינת הראש שלו, הם ג"ר דחכמה הצריכים להתלבש בגלגלתא דא"א, שהם האלף עלמין דחתימין ביה, ואינם מתגלים אלא בגמר התיקון כנ"ל. ותיקון הזה נקרא במיכה, בשם ימי קדם. והוא משום שהיא כללות כל י"ב תי"ד, כנ"ל, ונתבאר שהם בחינת לבושים וכלים שעלו מבי"ע, שהיו צריכים להלביש לקומת הע"ב הגלוי בא"א, וכיון שקומה זו נסתלקה בסוד מקיף חוזר, ע"כ יצאו האו"ח והכלים האלו בסוד שערות דיקנא, כנ"ל באורך. והנה קומה זו, היא קומת או"א דנקודים, שיצאה פעם אחת בתחילת אצילות דקומת ע"ב בא"א, ונסתלקה. ומשם ואילך אין עוד שום זווג לבחי' עשר הספירות דקומה זו, כי על שם זה נקרא גלגלתא דא"א בשם עזקא דכיא, כי בו נגנזה קומה זו, כנ"ל בדברי הרב. ונודע שהספירות נקראות בשם ימים, ולפי שהם יצאו רק פעם אחת בראש דא"א בתחילת אצילותם ושוב לא יצאו עוד בכל שתא אלפי שני, ע"כ הם נקראים ''ימי קדם" כלומר, שהם אינם נכללים בשתא אלפי שני, שנקראים ימי עולם, אלא ששייכים לימי קדם, שהם קומה דהסתכלות עיינין דאו"א זה בזה, ובשתא אלפי שני דעולם התיקון אינם מתגלים עוד. והם כולם נכללים במזל התחתון, שהוא תיקון י"ג, שהם הלבושים והכלים השייכים לקומה זו דהסתכלות עיינין דאו"א, כנ"ל. וע"כ נקרא תיקון זה בשם ימי קדם. וז"ש שם (אות קס"ב) "תאנא אלין תקונין אקרון ימי קדם, יומין קדמאי דקדמאי, ואינון דאשתכחו בז"א, אקרון ימי עולם", כמבואר שתקונים אלו המה לבושים וכלים המתיחסים לאבא ואמא דנקודים, וזולת התיקונים הללו, אין מהם עוד שום גילוי בשתא אלפי שני, שהם הנקראים ימי עולם, כנ"ל. וז"ש "ואינון דאשתכחון בז"א נקראים ימי עולם", כלומר, כל שתא אלפי שני, שהם בחינת ז"א בערך הנקודים, נקראים ימי עולם. ובתורה נקרא התיקון הזה בשם ''ונקה" והוא מטעם שכל בחי' התיקון הזה עומד לבחינת מ"ן לזווגים עליונים המרובים נמשך שתא אלפי שני, עד שמלכות דצמצום א' מקבלת כל דתיקונים הצריכה לה, והיא נשארת נקיה מכל הדינים שבה, בסוד א"ס לא נחית יחודא עליה, עד דיהבינן ליה בת זוגיה, שהכוונה היא על מלכות דצמצום א'. כנודע. וע"כ היא נקראת בשם ונקה. ריח) ואחר שנתבאר מקומם, נבאר שמותם בפסוקים. והם רמוזים, במי אל כמוך כו'. ובה' ה' אל רחום וחנון כו'. וזה עניינם. א', מי אל כמוך. ב', נושא עון. ג', ועובר על פשע. ד', לשארית נחלתו. ה', לא החזיק לעד אפו. ו', כי חפץ חסד הוא. ז', ישוב ירחמנו. ח', יכבוש עונותינו. ט', ותשליך במצולות ים כל חטאתם. י', תתן אמת ליעקב. י"א, חסד לאברהם. י"ב, אשר נשבעת לאבותינו. י"ג, מימי קדם. וכנגדם בי"ג מידות דויעבור, ומתחילים מן אל רחום וחנון, וכמ"ש באדרת נשא דף קל"א ע"ב, לקבל דא אל רחום וחנון כו', ואינון לתתא. ובביאור התפילות נתבאר היטב ע"ש. וקצתו יתבאר לקמן. ריט) וזה סדרן: אי, אל. ב', רחום. ג', וחנון. ד', וה', ארך אפים. ולכן לא נאמר ארך אף, אלא אפים, שנים, וכמשז"ל, לצדיקים ולרשעים. ונמצא, כי באומרו ארך הוא תיקון א', שהוא אריכות א', ובאומרו אפים הוא תיקון אחר. רכ) ו', ורב חסד. ז', ואמת. ח', נוצר חסד. ט', לאלפים. כי היה אפשר להיות נוצר חסד לבד, אך היותו גם לאלפים דורות, הוא תיקון

שאלות חזרה א'תכט-א'תל
1. הסבר בהרחבה את תיקון ה-י"ב.
2. במה שונה פניות השערות במזל ה-י"ב מזו המצויה בתיקון ה-ג', ה' ו-ז'?
3. במה דומה תיקון ה-י"ב לגלגתא דא"א?
4. מדוע האור דפה גדול מהארת חכמה המצויה בב' תפוחין קדישין – תיקון ה-ז'?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

תיקון הי"ב
לאחר שלמדנו את תיקון הי' ותיקון הי"א אנו באים ללמוד תיקון הי"ב.
תיקון הי"ב דומה לתיקון הז'.
תיקון הז' היה תיקון של ב' תפוחין קדישין, שהתפנו משערות, ובא לתת הארת חכמה במדרגה, או מקום, או שורש להארת כחמה במדרגה.
אותו דבר נעשה מבחינת תיקוני הגלגלתא שבמו"ס, שהפה צריך להיות פנוי משערות. ( 1.15)

אות רי"ז
ריז) י"ב, הוא הפה עצמו, ועם היות כי הוא מכלל הי"ג דגולגלתא כנ"ל, (שלכאורה הוא שייך לגלגלתא ולא למו"ס ) עכ"ז, היותו פנוי מבלי שערות, זה נקרא תיקון אחר, ונמנה בכלל תיקוני דיקנא, (
• אז יש בו צד שהוא אולי שייך גם לעליון,
• אבל הוא גם צד ששיך לתחתון

הרי הפרצוף התחלק:
• מפה ולמעלה- שייך לבחינת גלגלתא,
o כי בחיצוניות: בבשר, גידין ועור הוא שייך לנקודה שלא רואים את ההבדל בינהם בין גלגלאת למו"ס
o אבל, בעצם_ למדנו שהם שונים

• מפה ולמטה- שייך לבחינת מו"ס

היות ושערות דיקנא יצאו על בחינת מו"ס, אז לא ברור, לאן לשייך את הפה:
• האם לגלגתא?
• או למו"ס?
כי אם הוא משוייך לגלגלתא, אז אני לא צריך לכלול אותו בי"ג תיקוני דיקנא" כי דיקנא שייך למו"ס
אז למה אני כולל את הפה כחלק מהתיקונים של מו"ס?
הרי הפה שייך לגלגלתא, זה בחינת מלכות דגלגלתא

אז אומר, שלמרות שהוא שייך לעליון הוא שייך גם לתחתון, והא שייך לתחתון לתיקוני דיקנא בבחינת היותו פנוי משערות.

) ע"ד שנת"ל בתיקון השביעי, (וגם ב' תפוחין קדישין, הם אותו ענין:
• שמצד אחד, הם שייכים ללחי העליון
• מצד שני, יש בהם קשר לתחתון, וגם שם שאלנו את אותה שאלה:
o שאלנו: מדוע הוא מייחס את תיקון הז' לתחתון? הרי הוא בכלל לא שייך לדיקנא!
o מיילא הייתי אומר לי שתיקון הו',שהוא התחיל והתפשט ללמעלה התרחבות הזקן, א אני מבין ששפה עילאה היא שייכת ללחי התחתון, אבל ב' מיצרי הזקן עלו אליה, אבל מה על התפוחין הקדישין? אומר: על התפוחים הקדישין, שמי שגרם להם, זה תיקוני הדיקנא, והיות והם גרמו להם, לכן הוא קרא אותם על שמם.
אז אותו דבר הוא אומר פה: (4.03)

) וכן בתיקון הי' והי"א.
י"ג, הוא מזל תחתון, (שנקרא "ונקה" ) כמ"ש בתיקון השמיני. ( שהיה כולל לכל ח' התיקונים הקודמים שלו, כל הז' הקודמים, והוא הח' כולל את כולם, של תיקוני מו"ס שבמו"ס.
ועתה דיברנו על ה' התיקונים של גלגלתא שבמו"ס,
• ולמה אנו אומרים שזה גלגלתא שבמו"ס? כי כל המדובר פה על תיקוני דיקנא, ודיקנא שייך למו"ס, ואמנם למו"ס יש התכללות מצד עצמו, ומצד גלגלתא שבו,
• ולכן אנו מדברים על ה' התיקונים האחרונים, מט' והלאה עד י"ג, כתיקוני גלגלתא שבמו"ס.
• ואומר שתיקון הי"ג, הוא הכולל כמו שהיה לנו תיקון הח'
o תיקון הח' היה "ונוצר חסד", תיקון הכולל את כל התיקונים הקודמים
o ותיקון הזה הי"ג, שנקרא ו"ונקה" כולל לכל שאר התיקונים הקודמים.
o ובזה הוא משווה אותו לתיקון השמיני.) (5.30)

אות רי"ז- או"פ
) תיקון י"ב: הוא הפה עצמו, ועם היות כי הוא מכלל הי"ג דגלגלתא, עכ"ז היותו פנוי בלי שערות זה נקרא תיקון אחר, ונמנה בכלל תיקוני דיקנא: ומובא בזוהר נשא (דף קל"ד ע"א, ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ד) וז"ל "תיקונא דתריסר, (התיקון השתים עשרה ) דלא תליין שערי על פומא( שאין שערות תלויים על הפה), ופומא אתפני מכל סטריך(והפה מתפנה מכל הצדדים ), ויאין שערי סחור סחור ליה, ( והשיער נמצא סביבי סביב לו) בגין(למה? ) דלא אשתכח טרחותא(בגלל שלא נמצא בו טרחה. למה לא צריכה להיות כאן טרחה? ). עכ"ל. ( 7.09)

הדימיון בין תיקון הי"ב לתיקון הז'
)
הנה תיקון הזה הי"ב, דומה לבחינת תיקון הז' שייך אל השערות הנמשכים מחכמה דא"א (מחכמה סתימאהשממנה באו הח' תיקונים הראשונים ).

תיקון הז'
שנתבאר לעיל, שאין זה התיקון הז' מתגלה רק ע"י עלית מ"ן דכללות השערות דיקנא,
• (כי היתה לנו שאלה בתיקון הז', והרי הוא שייך ללחי העליון, ומדוע משייכים אותו לתיקוני דקנא?
• ואומר :היות ועליית מ"ן דכללות שערות דיקנא היא גרמה לו)

בעת שא"א ועתיק נעשו פרצוף אחד, שאז נמשכים המוחין הגדולים ההם הנקראים ב' תפוחין קדישין, ( דהיינו הארת חכמה) עש"ה. (8.00)

תיקון הי"ב
ועד"ז כאן בשערות הנמשכים מגלגלתא דא"א, (ר"ל גלגלתא שמתכללת במו"ס, שממנה ה' התיקונים התחתונים
) נמצא שבעת הארת ע"ב ס"ג העליונים דא"ק, שאז מתבטלים כל הפרסאות, ובחינת ה"ת העומדת בנקבי עינים דעתיק, היא הוציאה א"א לחוץ, (ע"י קרומא דאוירא )שהוא ( מלביש על ) אח"פ דעתיק כנודע. (9.19 )

הנה עתה( שבא אור ע"ב ס"ג) יורד ה"ת זו מנקבי עינים דעתיק מקום הפה דא"א, וחוזרים ג' הראשים (דאריך עולים למעלה )לבחינת ראש דעתיק ונעשים לבחי' דעת ( של עתיק שהוא דעת המזווג)שלו כנ"ל, ונמצא אז, שגם בחינת המסך העומד בפאתי הראש דא"א, המוציא את השערות דיקנא לבר משערות רישא, כנ"ל, ומוריד אותם ללחי התחתון, ולמעלה מגרון, הנה עתה יורד גם המסך הזה דפאתי הראש, ובא בבחינת מלכות דדיקנא, ( 10.36).

מה אומר שקרה?
בא אור ע"ב ס"ג, והוריד את הדבר המפריד בין שערות ריישא לשערות דיקנא, והוא הופך להיות המלכות של השערות.

ונמצאים השערות דיקנא כולם עולים ונעשים למדרגה אחת עם ראש דא"א, כמו השערות רישא שלו. כי:

מה שהפריד בין השערות ריישא לשערות דיקנא,
זה מה שהפריד בין גלגלתא למו"ס-
שזה הקרומא שאוירא

מה הפריד בין גלגלתא למו"ס? הקורמא דאוירא

שרטוט א': _( 13.05-11.18)

ואז אח"פ דא"א עולים ונעשים בחינת דעת,
שערות רישיא ושערות דיקנא מתאחדים
וכולם עולים ונעשים מדרגה אחת בראש ד"א,
כמו שערות ריישא
ואז נעשה הדיקנא למ"ן בזווג הזה
(דהיינו השערות דיקנא עולים למעלה,
ומשמשים כאן לביקוש לעשות זווג פב"פ בין או"א דעתיק, או דא"א
שהוא אחד עם עתיק)

כי למדנו שעתיק, שיצא בצ"ב כלפי התחתון, יצא על גו"ע
על האח"פ שלו יצא א"א
• על האוזן יצא גלגלתא
• על חוטם פה – יצא מו"ס

אבל היות וגלגלתא הם בחינת חפץ חסד, הקרומא דאוירא (מצב של צ"ב) מתחיל את השפעתו מתחת לגלגלתא.
יוצא, שמה שמפריד בין א"א למו"ס זה הקורמא דאוירא, שהיא ה"ת של עתיק של צ"ב. (12.20)

כאשר מגיע אור ע"ב ס"ג, אז הוא מבטל את הבחינה הזו שהפרידה בין עתיק לא"א, או בין גלגלתא למו"ס.
• על הגלגלתא יצאו שערות ריישא
• ועל מו"ס יצאו שערות דיקנא
יוצא, שאם מבטלים את המסך הזה, אז השערות ריישא והשערות דיקנא מתאחדים
וזה מה שאומר: כשבא אור ע"ב ס"ג והעתיק מתחבר לא"א:
• אז אח"פ של א"א עולים ונעשים בחינת דעת
• ואז שערות ריישא ושערות דיקנא מתחברים לאחד, וכולם עולים ונעשים למדרגה אחת בראש דא"א

( )
) ואז נעשה הדיקנא למ"ן בהזווג הזה, בסוד תקרובתא דבוסמא, כנ"ל. (דהיינו השערות דיקנא עולים למעלה, ומשמשים פה (מעל הקורמא שבין גלגלאת למו"ס) לביקוש לעשות זווג פב"פ בין או"א דעתיק או דא"א) (13.35)
|
ולפי שהשערות דיקנא נחלקים לב' בחינות:
1. לח' תיקונים הראשונים המיוחסים למו"ס דא"א,
2. ולה' תיקונים תחתונים המיוחסים ( מיוחס לגלגלתא)לכתרא דא"א,

ולפיכך מתחלק ג"כ בחינת המ"ד והמוחין שהם מקבלים:
• שח' התיקונים עליונים
o שהם בחינת חכמה, יכולים לקבל מדעת דרדל"א ( למה?)דאחזי נהוריה בהאי אוירא, שהוא בחינת ל' דצל"ם. ( יכול להינתן דרך ל' דצלם, אבל דרך ם' דצלם שאוזק את החכמה הוא לא יכול להתקבל, כלומר חכמה אי אפשר לתת לתחתונים מגלגלתא, ולכן מי יקבל את בחינת החכמה? רק בחינת הח' תיקונים הראשונים, כמובן שתיקון הז' ששם.)
o ובחינת בינה, (של' דצלם זה בחינת בינה ) כי המוחא דאוירא( שהיא ל' דצלם- ז"ת דבינה) משפיעה הארתה לבינה דמו"ס. ( ולא לגלגלתא)
o והדיקנא מקבלת מבינה דמו"ס.

אמנם בחינת ה' תיקונים תחתונים הנמשכים מגלגלתא דא"א, שהיא מתוקנת(הגלגלתא )
בבחינת ם' דצל"ם, והיא אינה מקבלת אור חכמה מבינה דרדל"א (למה? כי אם היא תקבל , היא תתצטרך לקבל ג"ר דחכמה, וזה כבר בנקודים גרם לשבירה, ומבינה היא לא מקבלת כי זה לא שייך לבחינתה, היא רוצה אור חכמה מחכמה ולא מבינה, בינה זה רק ל' דצלם,א ז ממילא היא לא מקבלת חכמה ), וי' לא נפיק ממנה, ( היא נשארה מבחינת הגלגלתא מבחינת חסדים)אלא דאשתאר תמיד בבחינת אוירא, שפירוישו חסדים מכוסים, כנ"ל, שנקראת רוחא דכיא. (אור זך )
נמצא, שהשערות דיקנא מבחינת ה' תיקונים תחתונים המיוחסים לגלגלתא ומקבלים הימנה, אין להם בחינת מ"ד ומוחין אלא מבחינת אוירא, רוחא דכיא, (ר"ל שאין להם מבחינת חכמה, יש להם רק מבחינת חסדים )
כמו הגלגלתא עצמה, ואינם יכולים לקבל הארת חכמה ממוחא דאוירא, שהם אינם מתיחסים אליה כלל.
כי רק ח' התיקוני דיקנא העליונים, שהם מבחינת ח"ס דא"א המתיחס למוחא דאוירא, (למה מתייחס למוחא דאוירא? כי מקבל ממנו את בחינת החכמהשהם ל"ב נתיבות החכמה)
מקבל ממנו, (למה? )
להיותו בחינת צ' דצל"ם, המקבל מבחי' ל' דצל"ם, (18.42 )

הסבר שרטוט ב' (18.48)
מה אומר?
• יש את ם' דצלם שזה בחינת גלגלתא
• יש את ל' דצלם שזה מוחא דאוירא
• ויש את צ' דצלם- שזה מו"ס

אומר:
• שחכמה מגלגלתא- ם' דצלם, אי אפשר לקבל
• חכמה אפשרא לקבל רק מל' דצלם" ורק הם יכולים לקבל חכמה
אם הם' דצלם תבוא לקבל חכמה אז היא תרצה ג"ר דחכמה, ולכן נשארה רק מבחינת אוירא
ולכן אפילו שבא אור ע"ב ס"ג, הוא לא מבטל אותה, .
וכנגדם יש את השערות.

כנגד ם 'צלם יש ה' תקיוני דיקנא
'צ דצלם כן יכולה לקבל חכמה, ממי מקבלת? מל' דצלם, ולכן ח' התיקונים היהיו בבחינת ל', צ' דצלם.
כי הל' יכולה לתת לצ' אור.
אז למרות שה' תקיונים משוייכים למקור גבוה, אבל מבחינת אור המתקבל במדרגה,[ לא אומר האור הכללי, אלא האור המתקבל במדרגה]
א האור של המו"ס האו יותר גדול
האו רשל הח' תקיוני דיקנא הוא יותר גדל.
אז יש לנו פה 2 דברים להבדיל:
• בין ה' תיקונים
• לבין ח' תקיונים
( )
לכן אומר
כי רק ח' התיקוני דיקנא העליונים, שהם מבחינת ח"ס דא"א המתיחס למוחא דאוירא, (
• למה מתייחס למוחא דאוירא? כי מקבל ממנו את בחינת החכמה, איזה חכמה? שהם ל"ב נתיבות החכמה,
• אם הוא היה רוצה לקבל ישירות מגלגלתא חכמה אז זה היה צריך להיות ג"ר דחכמה, וג"ר דחכמה אסור, אבל מל"ב כן מותר, ולכן הוא (צ' דצלם) מקבל אור או מל"ב או בכלל לא).
o אם ה' תיקוני דיקנא ירצו לתת לו (לצ') אור הם לא נותנים לו, ואפילו אם יבוא אור ע"ב ס"ג, הם (הגלגלתא) נשארים מבחינת אוירא – חסדים
o אבל מהל' דצלם כן אפשר לתת אור למדרגה
מקבל ממנו, (למה? )להיותו בחינת צ' דצל"ם, המקבל מבחי' ל' דצל"ם,
משא"כ השערות דה' תיקוני דיקנא תחתונים שהם בחינת גלגלתא ום' דצל"ם, הגבוהים ממוחא דאוירא, אינם, ראויים לקבל אלא מגלגלתא דא"א, שהוא רק בחינת רוחא דכיא. (אור זך דחסדים).
אז מי יותר גדול? מי יותר חשוב?
תלוי למה. ולכן הוא מבדיל לנו בין שניהם. וכל זה כדי להסביר לנו בסוף:
מה זה תיקון הי"ב, שזה פה הפנוי משערות.
שצריכים לראות ממה הוא פנוי
למה הוא פנוי משערות?
מה זה שערות? למה יצאו שערות?
• על מותרי מוחא:
• ע"כ שבא אור חכמה למדרגה של צ"א, והתפנה ,ואי אפשר היה לקבל אותו

אמנם ודאי, שבחינת רוחא דכיא של הגלגלתא דא"א, (למרות שזה רק חסדים )חשובה באין ערך יותר מבחינת הארת חכמה שבאוירא )
• כי מוחא דאוירא, הוא בחינת חג"ת של הגלגלתא, כנודע.
• וערכם זה אל זה כערך השורש אל ענף שלו.
ונמצא לפי האמור, שבשעה שעולים כל הי"ג תיקוני דיקנא לבחינת מ"ן בסוד תקרובתא דבוסמא, נמשכים שם ב' מיני מוחין מיוחדים: (אז אומר לנו :
שבחינת האור של הם' דצלם, הוא ודאי שיותר גבוה מהל' דצלם.
למה?
תסתכלו על ד' בחינות דאור ישר:
• בינה דאור ישר יש לה רק אור חסדים
• ולז"א יש הארת חכמה
אז אור של מי יותר גדול (אור של בינה או אור של ז"א)?
• אבל זה (בז"א) חכמה זה שייך למטרת הבריאה של ז"א,
• נכון ,אבל רק הארת חכמה, זה ל"ב נתיבות החכמה
• ובג"ר דבינה- יש אור גבוה מאד, זה אור של שלמות, זה בינה שלמה- זה אור יותר גדול, מאור של ל"ב נתיבות החכמה

) שבשעה שעולים כל הי"ג תיקוני דיקנא לבחינת מ"ן בסוד תקרובתא דבוסמא, נמשכים שם ב' מיני מוחין מיוחדים

1. א' הם בבחינת הארת חכמה ממוחא דאוירא, והם מתגלים בתיקון הז' שנק' תיקון ואמת, שהם הב' תפוחין קדישין.
2. וב' הם בבחינת רוחא דכיא מגלגלתא דא"א, והם מתגלים בתיקון הי"ב, שנקרא אשר נשבעת לאבותינו דהיינו הפה דא"א דאתפני משערות.

(אז איזה אור יותר גדול? הפה או הב' תפוחים קדישין?
תשובה: הפה

מי זה "אשר נשבעת לאבותיינו"?
שזה הפה דא"א שפנוי משערות, שהוא אור יותר גדול מאשר האור של ב' תפוחים קדישין. למה?
• כי הוא בא ממקור יותר גבוה,שהואבא מבחינת גלגלתא,
• והאור של ב' תפוחים קדישין הוא אומנם חכמה, אבל הוא בא מל' דצלם, ולמה הוא משוייך א"כ לחלק העליון? כי הוא בא על הבסיס של המ"ן של תיקוני דיקנא, של הו' הו' תיקונים, כלומר תיקון הו',שב א בבחינת ביקוש, והיות והביקוש הוא מהתחתון, אז הוא כנגד התחתון) (26.12 )

מה מפנה את הפה משערות?
ומה שהפה אתפני משערות ע"י האי רוחא דכיא הנמשך מגלגלתא דא"א,
• (כי הרי ההארה הזו (הארה של רוחא דכיא- אור זך אור חסדים) מפנה אותו (את הפה) משערות, כי השערות הם סערת נפש, שאני רוצה ואין לי.
• אבל אם יש את האור, אז זה מפנה אותו משערות.
• אבל איזה אור פינה את הפה משערות? אור זך, אור חסדים.

)הוא כמ"ש לעיל. (דף א' שמ"א ד"ה ותיקון).

איך נעשה התיקון של הם' דצלם בגלגלתא?
אשר כל ענין התיקון של ם' דצל"ם שנתקן בגלגלתא, הוא ע"י נה"י דעתיק המלובשים במוחין דא"א, (
איך הוא עשה את התיקון זה?
איך נה"י דעתיק מלובשים במוחין דא"א?

הרי על מה מלבישים ראש דא"א מבחינת עתיק? על חג"ת דעתיק , ולא על נה"י
• אבל הנה"י הם ירכין,
• ולמדנו שהם עושים תיקון של ממטה למעלה, של הגבהת ראשי ירכין, וע"י זה נותנים את התיקון של ם' דצלם

) שעתיק תיקן את נה"י אלו מבחינת הגבהת ראשי ירכין למעלה מיסוד, שפירושו, שאינם מקבלים ממסך של היסוד שלו, לא קטנות ולא גדלות,

וע"י כן העלה את הגלגלתא דא"א למעלה ממסך שלו הנקרא קרומא דאוירא, (והיות והעלה את המסך למעלה מקורמא דאוריא שלו, ) והיא נחשבת תמיד כמו מחוברת ברדל"א, ( כי נתן לה חפץ חסד, והקרומא דאוירא לא פועל עליה.
כי המסך שבפה דרדל"א אינו שולט עליה, ( ולכן היא פנויה משערות) עש"ה.

מה זה נקרא "העלה אותה למעלה? ( העלה את גלגלתא למעלה מהמסך/מקרומא דאוירא)?
• זה לא עלייה מבחינה גשמית, או מבחינת מקום העלה אותה למעלה,
• אלא (העלה) מבחינת הערך שלה,שהוא נתן לה ג"ר דבינה, נתן לה חסדים מכוסים, אז היא נחשבת למעלה מהמסך, המסך לא פעול עליה, וזה נקרא שאין לה את הגלגלתא למכלה מהקרום. (28.20)

ומכ"ש בעת הזווג הנה ודאי שמעלת הגלגלתא גדולה מאוד,

• וע"כ כשהארתה מתגלה על המ"ן דשערות דיקנא המיוחסים לה, שהם ה' תיקוני דיקנא תחתונים,
• נמצא הארה זו מפסיקה השערות לגמרי, ( למה?) כי היא בבחינת הגבהת ירכין שלמעלה מיסוד, שאין שום צמצום שבעולם יכול לשלוט עליה,
• וע"כ אין יכולת לשערות שיתגלה במקום גילוי הארתה, שהוא הפה, וע"כ אתפני פומא משערות. (ולכן הפה יתפנה משערות. ) (29.30 )

טרם סיימנו את תיקון הי"ב

, מה למדנו עד כה?

תיקון הי"ב הוא הפה הפנוי משערות.
למדנו שתיקון י"ב, הוא הפה הפנוי משערות.
אכב כך, למדנו אצת היחס הין הה' תקיונים ראשונים לח' תיקונים מצד המקום שלהם:
• שה' תיקונים הם באים מגלגלתא, והיות והם באים מגלגלתא, אז מקור האור שלהם הוא גבוה יותר למרות שהוא אור חסדים, והאור הזה זה ענין 1

• ענין2: בגלל שזה אור כ"כ זך, והוא בא למקום של הפה, אז הוא מפנה אותו משערות. מדוע הוא מפנה אותו משערות? כי הוא מאיר לו.

o שערות זה הרי סערת נפש שאני לא מקבל (לא מקבל אור ג"ר)
o אז במקום שיש את ההארה, שאפשר לקבל אותה , אז היא מתפנה משערות (האור גורם לשערות להעלם)
o הרי מהם השערות? בחינת או"ח שאני לא יכול להשתמש בו שיוצא החוצה מהמדרגה. אז היות ואני לא יכול לקבל,אז זה יצא מבחינת שערות

ולכן ע כשיו שאפשר לקבל אור כזה גדול , אור זך מאד , אור של חסדים, אז הוא מפנה את הפה משערות.

עוד למדנו שזה (תיקון הי"ב) דומה לתיקון הז'.
• כמו שבתיקון הז', ב' תפוחים קדישין התפנו משערות, אגב ביקוש לאור חכמה, מצד תיקון הו' שעלה למעלה למ"ן, לביקוש לחכמה, לב 'תפוחין קדישין אחרי שהוא קיבל ג"ר דבינה,
• ועם קבלת ג"ר דבינה קיבל השלמת כלים, וביקוש לחכמה, ועלה למעלה לבקשת חכמה בתיקון הז' , בב תפוחין קדישין, אז בגלל שיש שם חכמה, אז התפנה משערות

ואותו דבר פה, בגלל שיש אור בינה הוא התפנה משערות.
• רק אל תגיד. הא.. זה אור בינה זה הרי לא אור גדול!
• לא! האור בינה הבינה הזה יותר גדול מאור חכמה, כי הוא כמו ראש עליו, כי הוא בא ממקור חג"ת, בא ממקום גבוה יותר, מאשר המקום של מו"ס, שהוא כמו ראש אליו.

כמובן, שעוד צריך לדבר מזה, ולראות מה עושה התיקון הזה, ולמה הוא נועד. (32.03)

שאלות חזרה חלק יד א'תכז-א'תכח
1. מדוע שערות של תיקון י' וי"א אינן צומחות על הלחי התחתון אלא בגרון?
2. מדוע תיקון הי' וי"א יוצאים יחד?
3. הסבר מהו הדר גאונו ומה משוייך לתיקון הי' ומה לי"א?
4. כיצד נקראים תיקון הי' וי"א בתורה וכיצד נקראים במיכה ומה ההסבר של כל אחד מהשמות?
5. כיצד אנו רואים בשמות התיקונים שבא"א מקדים צ"א לצ"א ובז"א אחרת? ונמק מדוע עושה כך.
6. מדוע יש תיקון מיוחד לב' תיקונים אלו שיהיו שוים ולא יצאו זה מזה?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

תיקון י'- י"א
אמת ליעקב , חסד לאברהם (בז"א)
נושא עוון ופשע (בא"א)
עמוד אתכ"ז- טור א'
אות רט"ו
רטו) י', הם השערות הצומחות במקום הדיקנא, הסמוך בתחלת הגרון והם צומחים מלמטה של התיקון הי"ג, ושערות ההם דמזל הי"ג שוכבים ומחפים על אלו, ואלו הם תיקון הי', ואינם מובלעים עמהם תוך שניהם, כמו השערות ( כמו השערות של תיקון הט'), כי תיקון הט' זה אותם שערות שיוצאות מלמטה, אבל הם מובלעים בתוך תיקון הט'( ואלה הם (תיקון הי') שערות שיוצאות מלמטה , אבל הם לא מובלעים בתוך הזקן)נשא דף קל"ד ע"א,
• כי הגרון עצמו הוא מקום הבינה דא"א, ואין שם דיקנא כנ"ל. (למה? כי הדיקנא יוצא מהפה ולא מהגרון, כי היא צריכה לצאת מהפנים ולכן זה לא נחשב לדיקנא ) של תיקון הט', אמנם חפיין בגרונא, כנזכר באדרתנשא דף קל"ד ע"א,
אות רט"ו- או"פ
רטו) תיקון י': הם השערות הצומחות במקום הדיקנא הסמוך בתחלת הגרון, והם צומחות מלמטה של התיקון הי"ג, ושערות ההם דמזל הי"ג שוכבים ומחפים על אלו ואלו הם תיקון הי', ואינם מובלעים עמהם תוך שניהם כמו השערות של תיקון הט'. אמנם חפיין בגרונא, כי הגרון עצמו הוא מקום הבינה דא"א, ואין שם דיקנא: וזה מובא בזוהר נשא (דף קל"ד ע"א. ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ג). וז"ל:

תיקונא עשיראה: נחתין שערא תחות דיקנא, (יורדים שערות תחת הזקן ) וחפיין בגרונא (וחופים על הגרון, אבל הם לא נמצאים בתוך הדיקנא, אלא מתחת לדיקנא )תחות דיקנא עכ"ל (אלא תחת הדיקנא ולא כמו כמו תיקון הט' ). (2.26 )

פירוש: אחר העליה והעירוב דשערות החדשות( ששערות החדשות הם תיקון הט', אבל לא מדברים על תיקון הט' רק מצד עצמו, אלא אמרנו שתיקון הט' נקרא מצולות ים, שמצולות ים, שאומרים שהתיקון הזה של שערות של צ"א הוא עם ההתכללות שלו בבינה, ש"ים" זה נקרא בינה ) דמלכות דצמצום א' בבינה, דהיינו בשטח העליון דדיקנא כנ"ל בתיקון הט', ירדו משם וחזרו למקומם, (אולי הוכרה עוביותם, חזרו למקום מוצאם ) שהוא בבשר שממעל לגרון מתחת לחי התחתון, (אזור הסנטר)
וחפיין על גרונא שם מתחת כל הדיקנא, ( הם חופים על הגרון ולא על הפנים, מתחת כל הדיקנא ) כי שם מקומם, כמ"ש לעיל, אשר רק השערות הנמשכות מבחינת החכמה דא"א(שחכמה דא"א זה מחכמה סתימאה ) המקבלים מבינה דמו"ס, (כי גם הוא מחובר בראש מבינה ולמטה )

נבחן מקומם, בלחי התחתון, כי גם הוא מחובר בראש מבינה ולמטה, אבל השערות הנמשכות מבחינת גלגלתא דא"א, (והרי אמרנו שכל הה' תיקונים הללו, ט- י"ג, הם נמשכים מגלגלתא, ואומר שגלגלתא, אין לו חלק בראש דא"א. למה? מכיוון שהוא למעלה מהראש )

מדוע גלגלתא דמו"ס, למרות שהוא ראש, לא נחשב לראש?
ולכן גורם שכל התיקונים שלו יוצאים מחוץ לראש
ונאחזים בגוף דא"א-מתחת ללחי התחתון וממעל לגרון

שאין להם חלק בראש דא"א כי על בחינתם, שהוא ג"ר דחכמה, דהיינו גלגלתא דא"א, אין שם עוד שום זווג באצילות,

(אז תראו ,זה דבר שצריך להבין אותו טוב! (4.22 )
• מצד אחד הוא ראש ממש
• מצד שני’ אני אומר שהוא לא ראש!
איך יכול להיות?

הרי אתה אומר, שהוא עומד למעלה ממו"ס, ואני קורא לו ראש דגלגלתא
אומר: נכון! אבל זווג על חכמה שם, אני לא עושה, והיות וכך, אני מוציא אותו מגדר של ראש כלפי עולם אצילות.
אז מה שהוא אומר פה:
• זה לא לגמרי שהוא לא ראש, הוא לא ראש לתת חכמה לעולם אצילות,
• ולכן אני לא מחשיב אותו כראש כלפי עולם אצילות.

מצד זה, כשאני אדבר על עינייני אצילות על שערות דיקנא, אז אני לא יכול להגיד שהוא יהיה בבחינת ראש,
• הוא חייב לצאת מבחינת גוף, כי הוא לא ראש,
• אני לא עושה עליו זווג של ראש,
• אני לא נוטל ממנו אורות של ראש,
• ולכן אני מתייחס אליו כגוף.
ואם אני מייחס אליו כגוף ולא כראש, אז הוא לא יכול להיות על הראש, הוא יכול להיות על הלסת, הוא צריך להיות במקום הגרון שיצא מחוץ לראש.
ולכן אומר שכל התיקונים האלה צריכים לצאת מחוץ לראש. ( 5.28)

וע"כ הם בבחינת גופא לגמרי, ולא ראש, ואינם יכולים להתאחז בלחי התחתון, אלא בגופא דא"א ממש, דהיינו מתחת לחי התחתון וממעל לגרון,
וע"כ אחר עיבורם דשערות אלו בשטח העליון דדיקנא, (בתיקון הט' )ירדו למקומם לבחי' גוף ממעל לגרון דהיינו מתחת שטח התחתון של הדיקנא, (למה? )
כי שטח התחתון של הדיקנא, כלול גם( מכל)
מח' תיקונים עלאין, כי הוא כלול מכל י"ב תיקוני דיקנא, כמ"ש להלן, וע"כ הוא נאחז קצתו גם בלחי התחתון. משא"כ אלו השערות שהם כולם מגלגלתא, (של התיקונים מהט' ומטה ) אין להם שום אחיזה בלחי התחתון וע"כ מקומם עוד למטה ממזל הי"ג, שהוא שטח התחתון דדיקנא. וז"ש נחתין שערי תחות דיקנא. (מתחת לזקן ) ( 7.05)

עד לפה מה אמר?
1. היות והתיקונים האלה באים מגלגלתא,
2. וגלגלתא לא נחשב לראש,
ולכן הם צריכים להיות מתחת ללחי תחתון, מתחת לראש

והנה התיקון הזה נק' בי"ג מדות שבתורה בשם "נושא עון" (ואיזה תיקון זה מזכיר לנו? תיקון הב'.)
והוא משום העיבור שקבל במזל העליון מבחינת בינה, וירד משם בבחינת ו"ק בלי ראש, ע"ד השבולת הזקן שירד ונולד משערות השפה עלאה, (כמו שלמדנו בתיקון הג', שהכוונה היא אולי תיקון הד'
• שפה עילאה- תיקון הב'
• אורחא- תיקון הג'
• שיבולת הזקן- תיקון הד' )

ע"ש בתיקון ג'. וכיון שהמיעוט הזה אינו אלא כמיעוט הבינה, (כמו מיעוט הביהנ שהיה קודם )שנקרא עון, כנ"ל, לפיכך נקרא התיקון ע"ש נושא עון, כלומר שהוא נושא בחינת עון של בינה,
מה עוון של הבינה?
שהיא מקטינה את עצמה כלפי התחתון
, מוטב שיפגע חץ בי ולא בבני.
עמוד אתכ"ח
שהיא מיתוק גדול בשיבילו כי ע"י זה הוא ראוי לזווג עכ"פ מבחי' ו"ק להמשכת חסדים אבל מטרם שקבל לתוכו העון דבינה על ידי העבור, לא היה ראוי לזווג כלל, כנ"ל. ( כי אם היה עושה זווג בלי שקיבל לתוכו את העוון דבינה, דהיינו את ההתכללות עם מידת ההשפעה, אי אפשר זווג ) (9.22 )

ובמיכה נקרא תיקון הזה בשם "תתן אמת ליעקב"(למה? )
• כי ע"י זה שקבל לתוכו בחינת המיתוק דבינה, (אותם בחינת שערות של צ"א נעשה ראוי לזווג )
• נעשה ראוי לזווג שע"י המ"ן שהוא מעלה נגלה המוחין הגדולים שנקרא אמת, ליעקב שהוא ז"א,
o (ואז כשהוא מעלה מ"ן מצ"א אז הוא רוצה שכל האמת תתפשט
o ומצד שני, אסור לו.מה יעשה?
o תיכף נראה, שהתיקון הזה של הי' ותיקון הי"א הולכים ביחד, והם תומכים זה בזה: חסד לאברהם ואמת ליעקב)

והיינו כמ"ש לעיל, אשר במיכה נקרא על בחינת המשפיע והמתקן ע"כ נקרא אמת ליעקב, ובתורה נקרא על שם המקבל שהוא ז"א, ע"כ נקרא נושא עון. ע"ש, המוחין דאלף עלמין שיתגלו בו על ידו. (דהיינו שהוא יהיה כמו צ"א שהולך ומבקש אור על ג"ר דחכמה. אומנם פה הוא לא יכול לפעול את זה, כרגע.
למה הוא לא יכול? מכיוון שהם שערות של צ"א, ושערות של צ"א, אי אפשר לעושת עליהם זווג, ולכן צריך לעשות עליהם תיקון, מעלה אותם לבינה.

או בשלב ראש "באמת ליעקב" לא יכול לעשות זווג בכלל, מניעת הזווג, כמו בב' מיצרי הזקן , אבל צריך לשים לב שזה בא רק לאחר שהתכלל התיקון הט' עם שאר הזקן.

אבל כדי להבין את זה טוב, תיקון הי', צריך לקרוא גם את תיקון הי"א, כי הם באים ביחד, ופה בתיקון הי"א, הוא מסביר עוד קצת על תיקון הי', כדי שנבין אות רט" אותם איך הם הולכים יחד.( 11.52)

אות רט"ז
( אנו באים לבטא את השערות של גלגלתא.
הגלגלתא שלה המקום שלה הוא אחוריים דאו"א)
והגלגלתא במקורו הוא מאחוריים דאו"א, רק שאסור לו להשתמש בזה וצריך עיזקא מיוחדת כדי שלא השתמשו בבחינה הזו.
אבל הרצון שנובע משם שגלגלתא שנכלל במו"ס, זה רצונות של צ"א, אז עכשיו צריך לעשות עליהם תיקון.
אז תיקון ראשון שעשינו" היה בעיבור, וזה היה בתיקון הט', שאיך שהם יצאו הם התערבבו עם התיקון הח', עם נוצר חסד, והתערבו עם שערות הזקן, ולכן לא נפגמו, וככה מתחלים את התיקון של גלגלתא" לעשות להם מקור ראשוני של מלכות שמעורבת בבינה.
ועכשיו הם יוצאים החוצה, ובאים למצב עצמאי, הם כבר לא בתוך שערות הזקן.
תיקון הט' היה מעורב עם שערותה זקן, ועכשיו בא תיקון החדש.
ועכשיו הם באים להיות עצמאיים.. בעצמאות הזו, אז עוד פעם מתגלה מקורם, שהם צ"א, זה כמו שבפרצוף שנולד עכשיו לעצמאות, אז אם הוא נולד לעצמאות , אז מתגלה צ"א, מתגלה המקור שלו, אז המקור שלו צ"א, אבל אומר, שם הייתי כבר מתוקן. נכון. ועכשיו תתקן עוד פעם.
איך אני יתקן? ע"י תיקון י"א. (13.41)
רטז) י"א, הוא תיקון נוסף על השערות הנזכר דתיקון הי', כי מלבד היותם שם במקום ההוא, כי לכך נקרא תיקון הי', עוד נוסף בהם תיקון, דכולהו שקולין כחדא, ושוין בהתפשטות א', לא נפקי דא מן דא, (כלומר הם לא יוצאים זה מזה, אלא הם שוים בגודלם, לא יוצאים הכונה שהם לא גדולים זה מזה )וכלהו בחד שיקולא שוין באורכם. ונמצאו כי באלו השערות עצמן, יש ב' תיקונין. (השערות האלה שגדלו פה למטה, בהם יש 2 תיקונים. איזה? הי"א שהולכים יחד
הי' זה בחינת השערות של צ"א.
עתה נראה מהו תיקון י"א, ואיך הם משתלבים יחד ) ( 14.41)
תיקון י"א
) תיקון י"א: הוא תיקון נוסף על השערות הנזכר דתיקון הי', כי מלבד היותם שם במקום ההוא, עור נוסף בהם תיקון דכולהו שקולין כחדא, ושויו בהתפשטות אחת, לא נפקי דא מן דא, וכלהו בחד שיקולא שוין באורכם, ונמצאו כי באלו השערות עצמם יש ב' תיקונין: דברים אלו מובאים בזוהר נשא (דף קל"ד ע"א. ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ג) וז"ל קם ר' יהודה פתח ואמר, ובאו במערות צורים ובמחילות עפר מפני פחד ה' ומהדר גאונו, וגומר מפני פחד ה', הא אתידע, (הרי נודע )
דמאן דאיהו לבר, מישהוא לחוץ נקרא פחד השם, למה? כי הוא מחוץ לקדושה )
פחד ה' אתקרי. ומהדר גאונו, אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון(ונקראים )
הדר גאונו, תרי(2 תקיונים )
: תיקונא עשיראה, (תקיון עשירי )
1. תתן אמת ליעקב
2. וחד סר( תיקון אחד עשר), דלא נפקי נימא מן נימא( לא יצא שערה משערה, כלומר שהם שוות בערכן, ואל אחת גדלה מהשנייה וזה נקרא חסד לאברהם. והם נקראים חסד לאברהם). חסד לאברהם. עכ"ל. (16.50)

פירוש הדברים: כי נתבאר לעיל
בתיקון י', שע"י התכללותם בשערות דמזל דמזל העליון, קבלו המיתוק דנושא עון, ונעשו ראוים לזווג לבחינת אור דחסרים. אמנם נתבאר לעיל בתיקון ד', שאפילו אחר המיתוק והעיבור נשארים תמיד ב' ההין כלולות יחד, (גם אם ירודים למטה )
בסוד טפיים עולות מלמטה, (אז אם לכאורה עשיתי כבר בעיבור אז למה בגוף יש לי? כי צ"ב נשאר קבוע, הוא לא משתנה, שאם המלכות עלתה לבינה, אז עכשיו אני לא יכול ]תאום שהבינה והמלכות לא יהיו יחד,הם הולכות יחד "ותלכנה יחדיו )
עש"ה. ולפי"ז גם אלו השערות דבחינת כתרא דא"א, (השערות שבאו מהגלגלתא הוא קורא להם כתרא דא"א )

שנמתקו במזל העליון, וירדו למקומם בבחינת נושא עון, (בתיקון העשירי )
אין הפירוש שקבלו בחינת ה"ר ולא נשאר בהם מבחינת עצמם כלום, ( הר י מלכות עלתה לבינה לא רק כדי שבינה תצא, עלתה לבינה ולא נהיתה פתאום בינה, הם עדיים מלכות בינה ויחד

אלא הפירוש הוא, שנעשו ראוים לזווג כמדת נושא עון, אמנם בחינת הפשע( הדין דמלכות של עצמם)
של עצמם ג"כ נמצא בהם, דהיינו בסוד ותלכנה שתיהן. וע"כ כמ"ש בתיקון ד' הנקרא שבולת הזקן, שהוא כלול מב' בחינות שערות( איזה ב' בחינות שערות יש בו? לכאורה, אם עלית כבר לשפה עילאה, ויצאת דרך האורחא שביל שבינה יכולה לעבור שם, אז למה לא תגיד שזה רק בינה יכולה לעבור שם? אומר לא, שהוא כלול מב' בחינות שערות::
• משערות דבינה,
• ושערות דמלכות.
דהיינו
• ממזל העליון,
• ומשערות דעצמו, דהיינו ממלכות דצמצום א'.
וז"ש "ומהדר גאונו, אנון שערי דתחות דיקנא, (אלו השערות שתחת הזקן )ואתקרון הדר גאונו, (ונקראים הדר גאונו ) תרי" דהיינו כנ"ל, כי כלול בזה תיקון הי' הנקרא נושא עון, תרי בחינות,
1. שערות דבינה ממזל העליון הנכלל בהם מכח עיבורם, (שהם היו שם בעיבור )
2. ושערות של עצמם שהם ממלכות דצמצום א', ( למה היא מלכות של צ"א?שהשערות מבחינת גלגלתא הם מבחינת צ"א, רק שקיבלו תיקון כמו בעיבור, אבל עכשיו כשהם יוצאים למקומם, אז התיקון הזה, זה לא אומר שאין שם מלכות שאין שם דין, אלא זה רק אומר שתיקנו אותם ונתנו להם אפשרות של לנהוג גם ברחמים. לעשות זווג.זה כמו שמולידים אדם, נותנים לו את האפשרות להיות אדם, אבל לא תמיד הוא מתנהג כאדם) וע"כ נקרא הדר גאונו, (2 מילים )
1. כי מלכות דבחינת עצמם, נקראת גאונו, (כלומר בחינת צ"א, עצם הרצון )שהיא עקרם ועצמותם שבאו ממותרי מוחא,
2. ובחינת שערות דבינה שיש בהם, מתוך התכללות מעת העיבור, נקרא הדר, ( ולכן הדר זה צד הבינה של גאונו שנותו לו אפשרות לעשות זווג, אחרת
 אם גאונו הוא צ"א, אז תעשה זווג בצד"א, אומר: אסור!
 אז תעשה על בינה! בינה לא עובדת לבד, אני לא בינה, אני רק מלכות שהתכללתי מבינה.
 אז תעשה זווג על מלכות שהתכללה מבינה.
o מי זה פה צד הבינה? אבל היא לא עומדת לבד- הדר!.
o מי זה צד צ"א? גאונו
)כי זה כל הדרם ותפארתם, כי ע"י זה נעשו ראוים לזווג
עמוד אתכ"ח )
. באופן, שיש בתיקון י' ,ב' בחינות של תיקונים:
1. א' שתהיה (אותה בחינה של שערות הי' ) ראויה לזווג, ונקרא הדר, דהיינו צד הבינה כלולה בה, היא נותנת את האפשרות לעשות זווג, כי על צ"א’ הרי אסור לעשות לבד זווג
2. וב' הוא בחינת עצמה מצמצום א' שמשם בא החימום להעלאת מ"ן, כנ"ל. (ד היינו ההשתוקקות)

(דף א' שע"ח ד"ה וז"ס) וע"כ נקרא גאונו, מלשון גאון יעקב אשר אהב סלה, כי ע"י כח החימום שבהם, המה מסוגלים להעלות מ"ן, עד שיתגלו האלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא, שהם גאון יעקב. (דהיינו הם כל הזמן התעוררו לדרוש את האור הגדל של גמר תיקון, ולא יעצרו וכל הזמן יבקשו עוד ועוד, וז ה נקרא שהם תמיד מחממים את האדם לרצות עוד ועוד , לפעמים זה מביא עצבנות לאדם, אבל לפעמים זה מביא דברים טובים. (23.03)

וז"ש "ואתקרון ( ונקראו)הדר גאונו, תרי:
1. תיקונא עשיראה, ( תיקון עשירי)תתן אמת ליעקב. ו
2. חד סר(תיקון אחד עשרה ) דלא נפקי נימא מן נימא, ( שומר שלא יצא שערה משערה, והוא נקרא חסד לאברהם) חסד לאברהם".

דהיינו כמבואר, שיש בהם ב' בחינות שערות: הנקראים
1. הדר גאונו, וע"כ כלול תיקון הי' מב' תיקונים יחד, שהם י' וי"א, אשר אחד מהם הוא בחינת הדר, שפירושו שנעשה מוכשר לזווג ע"י התכללות במדת הרחמים, והוא יכול להמשיך חסדים וע"כ נקרא חסד לאברהם. ( מי יהיה חסד לאברהם? האדם אז למה אומר הדר גאונו, שיגיד גאונו הדרו, הרי התיקון העשירי הוא צ"א, והדר הוא צ"ב, אז איך היה צריך להגיד? קודם גאון ואח"כ הדר)
2. וב' הוא בדחינת גאונו, שהיא בחינת המלכות בעצמותה ממקורה, שהיא מדת הדין, שע"י כח החימום שבהם, הם מעלים מ"ן לגילוי האלף עלמין, והוא נקרא תתן אמת ליעקב. (

o לכן תתן אמת ליעקב הוא התיקון העשירי-
o וחסד לאברהם- זה התיקון האחד עשרה)

שאלה:
ואין לשאול, למה בפסוק הדר גאונו, מוקדם תיקון י"א שהוא חסד לאברהם שהוא הדר, לתיקון י' שהוא תתן אמת ליעקב, שהוא גאונו. ( שהיה צריךלכתוב גאון הדרו, קודם גאון ואח"כ הדר

מה התשובה:?
( אין פה להפריד בינהם, זה תיקון אחד, הם באים יחד, וזה לא משנה, אין בהם מוקדם ומאוחר, זה אותו ענין, זה אותו דבר)
והוא, משום ששניהם הם באמת תיקון א', היוצאים בבת אחת, ואין מוקדם ומאוחר בהם, ולכן אין הכתוב חושש לדייק בהמוקדם, וע"כ כאן קורא אותם הדר גאונו, וכאן מקדים אמת ליעקב. (אמת ליעקב זה בסדר שהוא מקדים, זה תיקון הי' ) (25.47)
איך נקראים בתורה תיקון הי' והי"א?
ובתורה, נקראים ב' התיקונים האלו תיקון הי' ותיקון הי"א. בשם נושא עון, ופשע"
o כי בחינת נושא עון, ( כבר למדנו עוד בתיקון הב' שזה בחינת בינה)הוא הדר, שהם כח הזווג אשר בהם,
o ובחינת פשע, הם השערות דבחינת עצמותם, (דהיינו צ"א
o שפשע בא על בחינת מלכות
o ועוון בא על בחינת בינה)

שהם ממקור דצמצום א', שמשם נמשך הפשע, ( שפשע זה אותיות שפע" שרוצים קלבל את השפע בע"מ לקבל) כנ"ל, שהם בחינת השערות הנקראים גאונו. ( 26.39)
ולפי שהשמות שבתורה רומזים על ז"א המקבל מא"א, נבחן בו עיקר המעלה, התיקון דנושא עון, שהכשירו לבחינת זווג, וע"כ מקדים הנושא ( הנושא עוון)
מתחילה. ואח"כ הפשע, העתיד לגלות האלף עלמין (אבל לעתיד לבוא )כנ"ל.
מי יותר חשוב בעליון?
הרי למדנו על העליון שנקרא נושא עוון ועובר על פשע. אז מי יותר חשוב? הנושא עוון, או עובר על פשע?
o מצד ז"א שהוא מסתכל עכשיו על א"א, ואומר לא"א: יש נשוא עוון ועובר על פשע, מה יותר טוב. מה אני רוצה ממנו יותר?
o תשובה: נושא עוון, כי הוא הזווג
o ועובר על פשע, זה הוא תומך, בזה אפשר לעשות זווג, הוא רק תומך.
ולכן אומר:
אבל במיכה, (א"א ) שהם כלפי המשפיע ( כלפי א"א)והמתקן שהוא א"א, עיקר המעלה נבחן בחינת הגילוי דאלף עלמין, שהם נעלמים גם ממנו כנ"ל. וע"כ מקדים מקודם, בחינת נתינת אמת ליעקב. ( 28.26)
• במיכה- א"א, מה שמעניין אותו יותר מצידו, זה שבסוף תתגלה המלכות, שזה נקרא אלף עלמין, שזה גמר תיקון זה האור הגדול
• בז"א- בתורה: מה שמענין אותו כרגע- זה מה שהוא יכול לקבל, מה שהוא יכול לעשות עליו זווג- זה בינה ולכן אצלו מתחיל קודם נושא עוון (29.52)
אז אומר שבמיכה– א"א, מה שמעניין אותו יותר מצידו, זה שבסוף תתגלה המלכות, שזה נקרא אלף עלמין, שזה גמר תיקון זה האור הגדול
אבל ז"א- בתורה: מה שמענין אותו כרגע- זה מה שהוא יכול לקבל, מה שהוא יכול לעשות עליו זווג- זה בינה ולכן אצלו מתחיל קודם נושא עוון (29.52)

וז"ש "תיקון חד סר (תיקון אחד עשר ) דלא נפקי נימא מן נימא, (שלא יוצאת שערה משערה )חסד לאברהם" והיינו כמ"ש הרב, "דכלהו שקולין כחדא(וכולם שקולים כאחד ) ושוין בהתפשטות אחת, לא נפקא דא מן דא, (לא יצאו זה מזה ) וכלהו בחד שקולא שוין באורכם"(וכולם שוין ושקולים בערכם ) (30.29 )

פי': כי תיקון הזה כולל ב' תיקונים שהם:
1. נושא עון, ( בחינת ' בינה)
2. ופשע, ( בחינת מלכות)
o שהם בחינת בינה
o ובחינת מלכות, כנ"ל,
ואומר שהם שקולין ושוים באורכם "דלא נפקי נימא מן נימא"( וולא יוצאים זה מזה) וכלהו בחד שקולא( וכולם שקולים) שוין( שוים) באורכם.
o כי אם היה ניכר בחי' הפשע שבהם לא היו ראוים לזווג, (כי היה יותר פשע מאשר בינה, יותר מלכות מאשר בינה )כנ"ל,
o וכן אם היה בחינת נושא עון ארוך יותר והיה מבטל הפשע שבהם, ( אז לא היה מה שיגרום להשתוקקות לזווג, לא היה בחינת חימום)
i. אז לא היה בהם חימום,
ii. ולא היו ראוים לגלות האלף עלמין, (ולכן הם צריכים להיות בשווה
רמת ההשתוקקות ורמת הזווג צרכים להיות שוים
o לא לעשות זווג יותר מהשתוקקות
o או השתוקקות יותר מזווג
ולכן אומר לא יצאו זה מזה)
ולפיכך שניהם שוים באורכם, ושקילין אהדדי, (ושקולים זה לזה )וזהו תיקון הנוסף בהם כאן בבחי' השערות הנמשכים מבחינת גלגלתא דא"א, (הגלגלתא הוא עצם הצ"א ) כי למעלה בהשערות הנמשכים מחכמה סתימאה דא"א
היו השערות מבחינת נושא עון מבטלות להשערות המקורית דצמצום א', כמ"ש לעיל בתיקון דמזל עליון, שמגודל המוחין שיצאו על המ"ן שלהם, נאבד מהם בחינת צמצום א', ונעשו כמו שערות דבינה בלבד. ( כמו נוצר חסד למשל)
משא"כ כאן ( שהמקור שלהם הוא צ"א, אבל הם גם באו לצורך גמר תיקון)
נעשה תיקון נוסף דשניהם שקולים כחדא, ולא נפקי דא מן דא, ( ולא צאו זה מזה.)
וע"כ נקרא נושא עון, וגם פשע, והוא מטעם הנ"ל, אשר רק על שערות אלו הנמשכים מגלגלתא אשתמודעו הני (נודעו אלה, אלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא. (ג" ר דחכמה- שג"ר דחכמה עכשיו אזוק, בטבעת שנקראת עיזקא דכיא, הג"ר דחכמה בראש דגלגלתא ולא יכול לצאת מהכח אל הפועל, והג"ר דחכמה אזוק במקום הזה, אז הם אחראים לתת את זה , אבל לשמור על זה, ולתת את זה לעתיד לבוא.. ולכן הוא אומר שהם חתומים באלף עלמין) ולפיכך, שניהם שקולים, כנ"ל. (33.11 )

הרי שעיקר התחלקותם לב' תיקונים מיוחדים,
1. לאמת ליעקב, (בחינת צ"א )
2. ולחסד לאברהם, ( בחינת צ"ב) הוא מכח תיקון הנוסף האמור, דהיינו שנתקנו להיות שניהם שקולים, ואין מלכות נוגעת בחברתה כמלא נימא, כלומר שאין כח האחת מבטל לכח חברתה, ולפיכך, יש כח בכל אחת לגלות את תפקידה,
i. זו לחסדים
ii. וזו לגילוי האלפין. ( לגילוי הג"ר דחכמה )

אז אנו רואים פה תיקון מיוחד, שהתיקון זה נותן לנו 2 תיקונים:
1. תיקון אחד- זה גילוי השערות של החכמה ממקור הג"ר שזה "אמת ליעקב"- שזה תיקון הי'
2. והעירוב שלו עם בחינת הבינה, שזה חסד לאברהם שזה נקרא הדר
מה מיוחד? זה הרי היה גם למעלה?
i. היה נושא עוון
ii. היה נוצר חסד
iii. היה התרחבות הזקן- בתיקון הה', שעלה למעלה.
אז מה מיוחד פה? אומר :
o שם זה היה מראש מצד ל"ב נתיבות החכמה-
o שם במו"ס מראש, מו"ס לא מקבלת אור אלא מל' דצלם, ומראש כלה חכמה שהיא מבקשת שם זה מצד ל' דצלם, מצד ל"ב נתיבות החכמה

פה (בתיקון הי'- י"א ) זה תיקון שיהיה ג"ר דחכמה בסופו של דבר, לא מצד ל' דצלם, אלא מצד ם' דצלם, אבל (בזמן תיקון ) אי אפשר לקבל, נכון!
אבל ,מעכשיו עושים את התיקון, שבגמר תיקון אפשר יהיה לקבל מהמציאות הזו.
וזה הבדל בינהם.
ולכן זה לא סתם אותו תיקון שהיה קודם, אלא תיקון חדש. (35.10 )

שאלה: מה זה שלא יכולים לגעת אחת בחברתה?
הכוונה היא בינה ומלכות.
o אם תהיה יותר בינה ממלכות- בתיקון העשירי והאחד עשר, אז אם בינה היא יותר ממלכות אז אני מוותר על חלק המכל של המלכות, זאת אורמתש אני מוותר, העיקר שיהי לי גמר תיקון. אז אני אומר שיש לי יותר חסדים מאשר חכמה- אי אפשר, למה? כי לא יתגלה משהו מהחכמה
o אם יהיה לי יותר חכמה מחסדים , אני עלול לחטוא- לעבור על פשע
זה כמו דומה לאו"ח המלביש.
הוא צריך להיוצ מאוזן
מותר לי לקבל רק בידוק כמה שאני רוצה, לא יותר ולא פחות" זה צריך להיות בדיוק מדוייק, כי זה צ"א.
צ"א לא יכול להרשות לעצמו, שיהיה יותר.
בצ"ב מותר, למה? כי במילא אני לא הולך לקבל את כל החכמה

אבל כשאני רוצה לקבל את ג"ר דחכמה, אני חייב להיות מאד מאד מאוזן ושקול בין כח הקבלה שלי לכח ההשפעה.
1. שכל הקבלה שלי תהיה בהשפעה
2. התיקונים האלה באים יחד, הם לא יכולי לבוא לבדו
ולכן אחד התיקונים שלהם, שהם מגיעים שקולים. (36.23)