חלק ג' שיעור 44 עמוד קנ"א

ראיה ה"ס אור חיה. בעינים אין הבל ממש כמו באח"פ שה"ס עביות דבחי"א הדקה מאד

* ה) הנה נתבאר, כי מבחינת הראיה עצמה נעשית הנשמה לנשמה. אבל דע, כי אין בחינת הראיה, בחינת ההבל ממש הנמשך מן העין, כדרך האזן והחוטם והפה, שהנשמה ורוח ונפש הם ד הבלים ממש, המתפשטים מהם למטה.

אור פנימי

ד) יורינו בזה, שכח עביותו של מסך, לא נבחן לנו אלא בהתפשטותו ממעלה למטה (כמ"ש לעיל באו"פ ח"ג פ"ד אות נ') כי אחר כל זווג דהכאה, אשר או"ח עולה ומלביש את ע"ס דאור ישר מן מלכות ולמעלה, לבחי' ע"ס דראש ושרשי ד' הבחינות, הנה אחר זה, חוזר ויורד ומתפשט ממלכות ולמטה באותו שיעור קומה, שיש לו בע"ס דראש ממטה למעלה, עש"ה. והנה האו"ח העולה ממטה למעלה, אינו מוליך עמו שום עביות שמה, כמ"ש שם, אלא אותן ע"ס המתפשטות ממעלה למטה, הנה מוגבלות לגמרי בשיעור וגבול הקומה של המסך, להיות שהמסך הוא כל שורשם.

הבל שבעינים הוא כלי לאור מקיף דחיה, אלא או"י שבו נמשך למטה 

בסוד הסתכלות, שה"ס זווג דהכאה 

ו) אבל ה העינים אינם כן, כי ההבל עצמו שלהם נשארת במקומה, בבחינת ו אור מקיף הנקרא נשמה לנשמה, אמנם יש בה מציאות אחד נמשך ממנו, והוא סוד הראיה וההסתכלות בלבד, ואינו הבל ממש נמשך למטה. ולכן מבחינת הראיה הזאת, נעשו הכלים הנקראים גוף, אבל בחינת ההבל עצמו של העין, הוא פנימי מאד, ואי אפשר שימשך ויתפשט למטה.

אור פנימי

ה) פירוש, כי עביותה דבחי"א המכונה עינים, היא קלושה מאד, והוא מטעם המבואר באו"פ (דף ה' ד"ה וטעם), כי ענין עביות האמורה, פירושה, דבר הרצון לקבל שבכל נאצל, שבזה הוא משונה מאור העליון שאין בו רצון לקבל עש"ה. ולפיכך, נמצא בחי"א שעביות שבה קלושה, להיותה נמשכת לה מכח העליון, כי רצון להשפיע שבעליון הוא חוק מחויב בתחתון, שיהיה לו רצון לקבל את השפעתו, וע"כ אין זה נחשב בתחתון לשינוי צורה ולעביות, עד שיתעורר בו בחינת רצון מכח התעוררותו עצמו, דהיינו היא הבחי"ב (עש"ה בד"ה עתה).

ולפיכך, אין זווג דהכאה נוהג באור עינים שהוא בחי"א, משום שאו"ח שהוא ההבל היוצא מבחי"א, נשאר במקומו, כלומר שאינו מסתלק ממנו בסוד אור חוזר. וז"ש הרב אבל העינים אינן כן כי ההבל עצמו שלהן, נשאר במקומו, כמבואר.

ו) כלומר, אור חכמה אין לו כלי להתלבש בו, משום שאין או"ח שה"ס כלי בעינים, כנ"ל בדיבור הסמוך, וע"כ נשאר אור חכמה מבחוץ, ומאיר מרחוק בלי התלבשות. ואור זה נק' אור חיה, או נשמה לנשמה.

סיכום: למדנו היום שבשונה מבח' ב' שלמדנו בשיעור הקודם, כאן בח' א' העביות היא קלושה. היות והעביות היא קלושה ההשתוקקות שישנה במדרגה היא השתוקקות קלושה וכך לא יכול למשוך אור כדי להחזיר אותו. למשוך אור פירושו להרגיש שאני רוצה מאוד את הדבר. אם אין לי כזה רצון כי העביות קלושה. מדוע בבח' א' העביות קלושה? כי האור והכלי באו כאחד, היות ובאו כאחד אז אין אפשרות פנימית לקבל הארה מהמקום הזה כי לא עושה זיווג דהכאה.

לכן אומר שבאור חיה שבעיניים אין הבל אין או"ח, אין אפשרות להחזיר השתוקקות כי היא לא קיימת, לכן הבל בעיניים. 

ההבל שבעיניים הוא כלי לאו"מ לא לאו"פ אז איך מתקבל אור חיה בפנים, נראה בהמשך. כרגע א"א לקבל אור חיה בפנימיות, אלא בשיתוף עם העליון. לכן האדם נברא כנשמה ולא כחיה. 

ביום שבת יש עניין שמתעלה האדם למדרגה שמקבל אור חיה, זה בפרק י"ב.

הרחיב על עניין הרצון לקבל ואמר לנו שהמחשבה היא קובעת את ההרגשה. לפי הסוג של המחשבה, אם המחשבה קלושה, גם ההרגשה תהיה קלושה. כל זה הולך רק על הסדר הזה שנדע שאין זיווג דהכאה נוהג באור העיניים, ולמה מרחיב בזה? כי מצד אחד אור העיניים שהוא אור חכמה הוא אור מטרת הבריאה שעליו צריך לעשות זיווג דהכאה, מצד שני בבח' הזו שנקראת אור עיניים אין זיווג דהכאה. א"א לעבד את זה. בשיעור הבא נדבר יותר על אור העיניים ולמה א"א מהאור הגדול הזה שניתן מלמעלה לברוא את הכלים האמיתיים.

סיכום בנקודות שיעור 44 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי– חלק ג' פרק י"א עמוד קנ"א כ"ח אב תשע"ט בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. למדנו בשיעור הקודם שכל העולמות מחולקים עפ"י ד בח' ושרש לא"ק אבי"ע. כל כולם מתחלק לפרצופין א"א, אבא, אמא, ז"א ונוקבא. שכל אחד מהפרצופין מתחלק לאברים שנקראים גל' עיניים אזן חטם פה.
2. עוד למדנו הפכיות כלים ואורות. שתמיד באותה מדרגה, כאשר יש לי כלי או אבא שנקרא פה הוא מושך הכי חזק אבל מקבל את האור הכי קטן
3. למדנו שאור העיניים, עליו אין הבל, כי אין בו או"ח הקרא הבל
4. בעיניים אין הבל היות והעביות, דהיינו הרגש הרצון קטן שם. והיות ויש עביות קלושה בבחי"א לכן גם הבל יהיה הבל קלוש, דהיינו לא קיים
5. כל ההרגש שיש לתחתון הוא עפ"י המחשבה שנעשית על ידי זיווג דהכאה
6. אם המחשבה קלושה, דהיינו רצון קטן, זה מה שמתפשט לגוף
7. היות ובבחי"א אין השתוקקות עצמית (הרגש הרצון לכן גם הזיווג דהכאה קלוש ואינו מתפשט לגוף, לכן אור החכמה נשאר כאור מקיף ואינו מתפשט לגוף
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

חלק ג שיעור 43 אות קנ'

האזנים הן בינה, שהיא בחי"ב שעביותה מועטת, והיא נשמה. החוטם ה"ס ז"א, שהוא עביות דבחי"ג היותר עבה, והוא רוח. הפה היא מלכות, והיאעביות דבחי"ד, העבה מכולן, והיא אור הנפש

ד) כי כפי ערך האבר, כן יהיה דקותו, כי הנה האזנים הם בחי' הבינה, שהיא יותר דקה, ולכן הרוח היוצא מהם דק מאד. וכן אבר החוטם דק מאבר הפה כנ"ז. והנה דרך משל נוכל לומר, כי הרוח היוצא ג מן האזן, הוא נקרא נשמה. ומן החוטם, נקרא רוח. ומן הפה, נקרא נפש. וכו'.

אור פנימי

(המשך אות ב)

וז"ש הרב "כפי ערך האבר כן יהיה דקותו וכו' ". פירוש, כי הכלי שבו מתלבש האור המיוחד לו, מכונה בשם "אבר", ושיעור דקותו או עביותו של האבר, משוער בעביותו של המסך המשמש שם.

ולפיכך, מקום שימושו של מסך דבחי"ב נקרא "אבר דק", "והרוח היוצא ממנו דק מאד", כלומר, או"ח העולה ומוחזר מכלי ההוא דק מאד, כי אינו מגיע לא אל כתר ולא אל חכמה, כי אם אל בינה, ולפיכך ע"ס ההן, קומתן עד בינה, כמבואר לעיל.

וזה אמרו, "ואחריו במדרגה הוא אבר החוטם, כי ממנו יוצא רוח יותר מורגש, ממה שיוצא מן האזן": כי מקום שימושו של מסך דבחי"ג מכונה בשם חוטם, אשר "הרוח היוצא ממנו", כלומר, או"ח המוחזר לאחוריו ויוצא מכלי ההוא, מדתו גדול יותר, ומגיע על כן עד חכמה, ולפיכך ע"ס דחוטם קומתן עד חכמה. וז"ש, "ואחריו במדרגה הוא אבר הפה, כי ממנו יוצא הבל ורוח חזק יותר מכולם": כי מקום שימושו דמסך דבחי"ד, מכונה בשם "פה", אשר ההבל היוצא ממנו, שה"ס או"ח המסתלק ממנו ועולה למעלה, הוא חזק יותר מכולם, כי מדתו מלאה אשר מגיע עד כתר, וע"כ ע"ס ההן יש להן קומת כתר.

ג) ואע"פ, שע"ס הבאות מזווג דהכאה שבמסך דפה, יש להן קומת כתר, שהיא אור יחידה, ומחוטם קומת חכמה שהיא אור החיה וכו', עם כל זה, סדר התלבשות האורות בה אינו כן, אלא בסדר הפוך, כי אור החשוב יותר מתלבש בכלי הזך יותר באופן, שאין אור דיחידה מתלבש, אלא בזך מכולם, שנקרא כתר, או גלגלתא. ואין אור חיה מתלבש, אלא בכלי דחכמה, שהוא בחי"א, הנקרא עינים. ואין אור הנשמה מתלבש, אלא בכלי דבינה, שהיא בחי"ב, הנקרא אזן. ואין אור הרוח מתלבש, אלא בכלי דז"א, דהיינו בחי"ג, שנקרא חוטם. ואור הנפש מתלבש, בכלי דמלכות שהיא בחי"ד שנקרא פה. וזה הכלל, "כל המשפיע הוא צריך לבחינה היותר עב, וכל המקבל מחויב לקבל בדבר היותר זך". פירוש, שהמשכת אור העליון להשפיע בתחתון, צריך שהתחתון יהיה לו בחינת מסך וכלי היותר עב, כנ"ל, שכל שהמסך עב ביותר, נמצא שיעור או"ח המסתלק ממנו גדול ביותר, ונמצא שמגיע לקומה גבוה ביותר, כי ע"כ אם אין לתחתון אלא מסך דבחי"ג, חסרה לו קומת יחידה, ואין לו אלא קומת חיה וכו', אמנם הקבלה של תחתון, הוא תמיד בדבר הזך יותר, כלומר, שהאור המושפע לו מתלבש רק בבחינה הזכה יותר, וכל אור החשוב יותר, צריך לכלי הזך יותר. וכבר ביארתי ענין הזה בהרחבה גדולה, בהסת"פ בחלק ב' (ועש"ה באות פ"ז ד"ה וזהו).

סיכום: למדנו שהתפשטות אור א"ס לעשות כלים הם מד' עוביות ע"י יצירת איברי האדם שהם גלגלתא, עיניים, אוזן, חוטם, פה. לאיברים יש חושים שנקראים ראיה, שמיעה, ריח, דיבור, והם דרך לקלוט את האור מבחוץ.

למדנו שיש את מבנה קבוע של ד' בחינות המתפרטות לעולמות אק, אבי"ע, כנגד כתר, חכמה, בינה, ז"א ומלכות המתפרטים לכ"א מהפרצופים א"א, או"א, ז"א ומלכות, וכ"א מהפרצופים מתחלקים לגלגלתא, אח"פ שהם האיברים המקבלים את האורות.

למדנו עוד שכפי ערך האיבר, כך הוא מקבל את ההארה. למדנו שההארה הגדולה ביותר תהיה בגלגלתא שתקבל אור יחידה. יצרנו פה חוסר הבנה לגבי השאלה – אם יש עוביות גבוהה היינו מצפים לאור גדול. כי פה עביות ד', וחוטם ג' ואוזן ב' ועיניים א' וגלגלתא שורש. היינו מצפים שאם ד' עושה זיווג דהכאה עד בח' ד'. עושה אור והבל עד ד אז שיקבל אור יותר גדול ולא רק נפש. לעומת זאת איבר גלגלתא שהוא שורש היינו מצפים שיקבל אור יותר קטן אבל הוא מקבל אור דיחידה. שואל למה? הרי העביות של הכלי ככל שהמסך יותר גדול יקבל אור יותר גדול, אלא שיש כאן עניין אחר. מדברים על פרצוף אחד ולא על כמה. בגלגלתא שיש עביות ד' יקבל אור היחידה לעומת פרצוף ע"ב שיש עביות ג' יקבל אור חיה. או כנגד א"ק ואבי"ע עולם א"ק יש עביות ד יקבל אור יח' לעומת אצילות של בח' ג' יקבל אור חיה. 

באיברים יש הפכיות כלים ואורות. יש פה כלל שצריך להשמר לאותה מסגרת – ככל שהכלי, אם רוצה לקבל אור צריך להיות כלי זך בהתאם לאור בהשוואת צורה. אבל המשכת האור באה לידי שינוי צורה. כשעושים זיווג צריכים להיות שני הדברים. כמו בזוגיות – מה שגורם לקבלת האור הוא הדמיון. צריכה להיות השוואת צורה וגם השלמת צורה. ואז גלגלתא יש השוואת צורה גדולה ביותר עם האור לכן יקבל את האור היותר גדול.

הוסיף לנו את עניין האיברים בכל פרצוף הנקראים גלגלתא אח"פ וההבל היוצא מהם. 

סיכום בנקודות שיעור 43 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי– חלק ג' פרק י"א עמוד ק"נ כ"ז אב תשע"ט בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. אור חוזר נקרא הבל היוצא מהפרצוף.
2. כל המציאות מתחלקת לעולמות א"ק ואבי"ע על פי ד' בחינות דאור ישר: כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות
3. כל עולם מתחלק לפרצופים: אריך אנפין, אבא, אמא, זעיר אנפין ומלכות.
4. כל פרצוף מתחלק לאברים הנקראים: גלגלתא, עיניים, אוזן, חוטם ופה.
5. ככל שהעוביות של הכלי היא יותר עבה, כך ההבל הוא יותר גדול. ההבל שבאוזן הוא גדול מהעיניים, אולם קטן מהחוטם, וזה של הפה גדול מכולם.
6. למרות ההבל הגדול שיש בפה, הוא מקבל את האור הקטן ביותר. ולמרות ההבל הלא קיים בגלגלתא, הוא מקבל את האור היותר גדול.
7. כדי להבין מדוע בפה מקבלים את האור הקטן ביותר ובגלגלתא את הגדול ביותר, צריכים לחזור על עניין הפכיות כלים ואורות, שבו למדנו שלצורך המשכת האור, צריך את הכלי העבה ביותר , אולם לצורך קבלת האור, צריך להיות השוואת צורה ובכלי הזך ביותר, מקבלים את האור הגדול ביותר.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

חלק ג שיעור 43 אות קנ'

האזנים הן בינה, שהיא בחי"ב שעביותה מועטת, והיא נשמה. החוטם ה"ס ז"א, שהוא עביות דבחי"ג היותר עבה, והוא רוח. הפה היא מלכות, והיאעביות דבחי"ד, העבה מכולן, והיא אור הנפש

ד) כי כפי ערך האבר, כן יהיה דקותו, כי הנה האזנים הם בחי' הבינה, שהיא יותר דקה, ולכן הרוח היוצא מהם דק מאד. וכן אבר החוטם דק מאבר הפה כנ"ז. והנה דרך משל נוכל לומר, כי הרוח היוצא ג מן האזן, הוא נקרא נשמה. ומן החוטם, נקרא רוח. ומן הפה, נקרא נפש. וכו'.

אור פנימי

(המשך אות ב)

וז"ש הרב "כפי ערך האבר כן יהיה דקותו וכו' ". פירוש, כי הכלי שבו מתלבש האור המיוחד לו, מכונה בשם "אבר", ושיעור דקותו או עביותו של האבר, משוער בעביותו של המסך המשמש שם.

ולפיכך, מקום שימושו של מסך דבחי"ב נקרא "אבר דק", "והרוח היוצא ממנו דק מאד", כלומר, או"ח העולה ומוחזר מכלי ההוא דק מאד, כי אינו מגיע לא אל כתר ולא אל חכמה, כי אם אל בינה, ולפיכך ע"ס ההן, קומתן עד בינה, כמבואר לעיל.

וזה אמרו, "ואחריו במדרגה הוא אבר החוטם, כי ממנו יוצא רוח יותר מורגש, ממה שיוצא מן האזן": כי מקום שימושו של מסך דבחי"ג מכונה בשם חוטם, אשר "הרוח היוצא ממנו", כלומר, או"ח המוחזר לאחוריו ויוצא מכלי ההוא, מדתו גדול יותר, ומגיע על כן עד חכמה, ולפיכך ע"ס דחוטם קומתן עד חכמה. וז"ש, "ואחריו במדרגה הוא אבר הפה, כי ממנו יוצא הבל ורוח חזק יותר מכולם": כי מקום שימושו דמסך דבחי"ד, מכונה בשם "פה", אשר ההבל היוצא ממנו, שה"ס או"ח המסתלק ממנו ועולה למעלה, הוא חזק יותר מכולם, כי מדתו מלאה אשר מגיע עד כתר, וע"כ ע"ס ההן יש להן קומת כתר.

ג) ואע"פ, שע"ס הבאות מזווג דהכאה שבמסך דפה, יש להן קומת כתר, שהיא אור יחידה, ומחוטם קומת חכמה שהיא אור החיה וכו', עם כל זה, סדר התלבשות האורות בה אינו כן, אלא בסדר הפוך, כי אור החשוב יותר מתלבש בכלי הזך יותר באופן, שאין אור דיחידה מתלבש, אלא בזך מכולם, שנקרא כתר, או גלגלתא. ואין אור חיה מתלבש, אלא בכלי דחכמה, שהוא בחי"א, הנקרא עינים. ואין אור הנשמה מתלבש, אלא בכלי דבינה, שהיא בחי"ב, הנקרא אזן. ואין אור הרוח מתלבש, אלא בכלי דז"א, דהיינו בחי"ג, שנקרא חוטם. ואור הנפש מתלבש, בכלי דמלכות שהיא בחי"ד שנקרא פה. וזה הכלל, "כל המשפיע הוא צריך לבחינה היותר עב, וכל המקבל מחויב לקבל בדבר היותר זך". פירוש, שהמשכת אור העליון להשפיע בתחתון, צריך שהתחתון יהיה לו בחינת מסך וכלי היותר עב, כנ"ל, שכל שהמסך עב ביותר, נמצא שיעור או"ח המסתלק ממנו גדול ביותר, ונמצא שמגיע לקומה גבוה ביותר, כי ע"כ אם אין לתחתון אלא מסך דבחי"ג, חסרה לו קומת יחידה, ואין לו אלא קומת חיה וכו', אמנם הקבלה של תחתון, הוא תמיד בדבר הזך יותר, כלומר, שהאור המושפע לו מתלבש רק בבחינה הזכה יותר, וכל אור החשוב יותר, צריך לכלי הזך יותר. וכבר ביארתי ענין הזה בהרחבה גדולה, בהסת"פ בחלק ב' (ועש"ה באות פ"ז ד"ה וזהו).

סיכום: למדנו שהתפשטות אור א"ס לעשות כלים הם מד' עוביות ע"י יצירת איברי האדם שהם גלגלתא, עיניים, אוזן, חוטם, פה. לאיברים יש חושים שנקראים ראיה, שמיעה, ריח, דיבור, והם דרך לקלוט את האור מבחוץ.

למדנו שיש את מבנה קבוע של ד' בחינות המתפרטות לעולמות אק, אבי"ע, כנגד כתר, חכמה, בינה, ז"א ומלכות המתפרטים לכ"א מהפרצופים א"א, או"א, ז"א ומלכות, וכ"א מהפרצופים מתחלקים לגלגלתא, אח"פ שהם האיברים המקבלים את האורות.

למדנו עוד שכפי ערך האיבר, כך הוא מקבל את ההארה. למדנו שההארה הגדולה ביותר תהיה בגלגלתא שתקבל אור יחידה. יצרנו פה חוסר הבנה לגבי השאלה – אם יש עוביות גבוהה היינו מצפים לאור גדול. כי פה עביות ד', וחוטם ג' ואוזן ב' ועיניים א' וגלגלתא שורש. היינו מצפים שאם ד' עושה זיווג דהכאה עד בח' ד'. עושה אור והבל עד ד אז שיקבל אור יותר גדול ולא רק נפש. לעומת זאת איבר גלגלתא שהוא שורש היינו מצפים שיקבל אור יותר קטן אבל הוא מקבל אור דיחידה. שואל למה? הרי העביות של הכלי ככל שהמסך יותר גדול יקבל אור יותר גדול, אלא שיש כאן עניין אחר. מדברים על פרצוף אחד ולא על כמה. בגלגלתא שיש עביות ד' יקבל אור היחידה לעומת פרצוף ע"ב שיש עביות ג' יקבל אור חיה. או כנגד א"ק ואבי"ע עולם א"ק יש עביות ד יקבל אור יח' לעומת אצילות של בח' ג' יקבל אור חיה. 

באיברים יש הפכיות כלים ואורות. יש פה כלל שצריך להשמר לאותה מסגרת – ככל שהכלי, אם רוצה לקבל אור צריך להיות כלי זך בהתאם לאור בהשוואת צורה. אבל המשכת האור באה לידי שינוי צורה. כשעושים זיווג צריכים להיות שני הדברים. כמו בזוגיות – מה שגורם לקבלת האור הוא הדמיון. צריכה להיות השוואת צורה וגם השלמת צורה. ואז גלגלתא יש השוואת צורה גדולה ביותר עם האור לכן יקבל את האור היותר גדול.

הוסיף לנו את עניין האיברים בכל פרצוף הנקראים גלגלתא אח"פ וההבל היוצא מהם. 

סיכום בנקודות שיעור 43 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי– חלק ג' פרק י"א עמוד ק"נ כ"ז אב תשע"ט בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. אור חוזר נקרא הבל היוצא מהפרצוף.
2. כל המציאות מתחלקת לעולמות א"ק ואבי"ע על פי ד' בחינות דאור ישר: כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות
3. כל עולם מתחלק לפרצופים: אריך אנפין, אבא, אמא, זעיר אנפין ומלכות.
4. כל פרצוף מתחלק לאברים הנקראים: גלגלתא, עיניים, אוזן, חוטם ופה.
5. ככל שהעוביות של הכלי היא יותר עבה, כך ההבל הוא יותר גדול. ההבל שבאוזן הוא גדול מהעיניים, אולם קטן מהחוטם, וזה של הפה גדול מכולם.
6. למרות ההבל הגדול שיש בפה, הוא מקבל את האור הקטן ביותר. ולמרות ההבל הלא קיים בגלגלתא, הוא מקבל את האור היותר גדול.
7. כדי להבין מדוע בפה מקבלים את האור הקטן ביותר ובגלגלתא את הגדול ביותר, צריכים לחזור על עניין הפכיות כלים ואורות, שבו למדנו שלצורך המשכת האור, צריך את הכלי העבה ביותר , אולם לצורך קבלת האור, צריך להיות השוואת צורה ובכלי הזך ביותר, מקבלים את האור הגדול ביותר.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

חלק ג שיעור 42 עמוד קמט'

פרק י"א

מבאר התפשטות אור א"ס ב"ה לעשות כלים בד' בחינות עביות על ידי ציורי אברי אדם, שהם: עינים, אזן, חוטם, פה. וכל הזך יותר, הוא חשוב יותר.  ועינים הן בחי"א. אזן בחי"ב. חוטם בחי"ג. פה בחי"ד. ובו ח' ענינים:

א. בא"ס אין צד ציור והשגה כלל. ובכדי לברוא העולם, המשיך התפשטויות הרבה שיהיו שורשים ומקורות לעולם אצילות. ב. ד' יסודות הם לכל דבר, שהם ד' אותיות י"ה ו"ה, שהן רשר"ד והם: חיה, נשמה, רוח, נפש. וה"ס: עינים, אזן, חוטם, פה. ג. יש הבל ורוח באח"פ שכל אחד מרובה יותר, באזן הבל מועט, בחוטם הוא יותר חזק, ובפה מרובה מכולם. ד. האזנים הן בינה, שהיא בחי"ב שעביותה מועטת, והיא נשמה. החוטם ה"ס ז"א, שהוא עביות דבחי"ג היותר עבה, והוא רוח. הפה היא מלכות, והיא עביות דבחי"ד, העבה מכולן, והיא אור הנפש. ה. ראיה ה"ס אור חיה. בעינים אין הבל ממש כמו באח"פ שה"ס עביות דבחי"א הדקה מאד. ו. הבל שבעינים הוא כלי לאור מקיף דחיה, אלא או"י שבו נמשך למטה בסוד הסתכלות, שה"ס זווג דהכאה. ז. התפשטות האור לעשות כלים שה"ס הסתכלות, באה מן העינים, שה"ס אור חכמה. ולא מאח"פ. ח. ג' הבלי אח"פ נעשו בחינת כלים לנפש רוח נשמה.

בא"ס אין צד ציור והשגה כלל. ובכדי לברוא העולם, המשיך התפשטויות הרבה שיהיו שורשים ומקורות לעולם אצילות 

* א) הנה נודע שהאין סוף, אין בו שום צד ציור כלל ח"ו, וכאשר עלה במחשבתו לברוא העולם על ידי סדר האצילות, א התחיל להמשיך ממנו התפשטות אורות הרבה, לכשיהיו בחינת שורשים ומקורות, אל האצילות שיתאצל אח"כ.

ד' יסודות הם לכל דבר, שהם ד' אותיות י"ה ו"ה, שהן רשר"ד והם:

חיה, נשמה, רוח, נפש. וה"ס: עינים,אזן, חוטם, פה

ב) ונדבר בדרך משל ודמיון אל הדבר הזה, כבר ידעת, כי ד' יסודות יש לכל הדברים, והם: ראיה, שמיעה, ריח, דיבור. והם ענין, ד' אותיות הוי"ה. והם: בחינת נשמה לנשמה, ונשמה, ורוח, ונפש. ונתחיל לבאר ממדרגת הנשמה, ואח"כ נחזור אל הקודם אליה.

אור פנימי

א) התפשטות אורות, היינו ע"ד הנ"ל בדברי הרב (ח"ג פ"א אות ג'), שהתפשט הא"ס ב"ה לעשות כלים, ע"י זווג דהכאה והעלאת או"ח, עש"ה. ואומר כאן, אשר תיכף בעולם א"ק, התחיל להמשיך ממנו התפשטות אורות הרבה, על ידי זווג דהכאה הנ"ל, והיינו עד כדי להאציל כ"ה פרצופין בעולם ההוא, שכ"ה פרצופין אלו דא"ק "יהיו בחינות שורשים ומקורות אל האצילות שיתאצל אח"כ". כלומר, אל כ"ה פרצופים שיתאצלו בעולם אצילות, כמ"ש לפנינו. וז"ש הרב "התפשטות אורות הרבה, לכשיהיו בחינת שורשים ומקורות אל האצילות". וכמו שממשיך לבאר זה לפנינו.

סיכום: התחלנו פרק יא' בחלק ג והפרק הזה בא להמשיך את סדר הלימוד – מבנה האדם שנגל"ה ועתה מלמד אותנו על האוזן, חוטפ, פה, שהם איברי האדם ולראות איך מתעסקים עם איברים אלה. אנחנו מכירים אותם כאיברים גשמיים אבל הם בח' רוחניות ויש להפשיט תפישה גשמית ולראות תפישה רוחנית.

למדנו שבעיניים ואח"פ כל הזך ביותר חשוב יותר, היינו עיניים חשובות מאוזניים ואוזניים מהחוטם וכן הלאה. הזכות והעביות הכוונה היא למסך. ככל שהמסך יותר זך אז לכאורה הוא צריך להיות יותר חשוב אבל למדנו שבמושג זה הפוך. נראה את המחלוקת הזו – עיניים יותר חשובות כי יש בהן אור חכמה ובפה האור יותר נמוך – אור הנפש. 

אומר לנו שעיניים הן בח' א' אבל לא מצד המסך אלא מצד האור. נראה את ההבל שבכ"א מהם.

אומר שיש ח' עניינים, לא נעבור עליהם בסיכום. מי שרוצה ילמד בפנים. 

באות א' למדנו שהא"ס מהווה שורש לעולם אצילות. כדי לברוא עולם אצילות אז יצר את השורשים כמו שבעובר מייצרים הרבה שורשים כדי לבנות את הנולד, הילד. לכן העובר נברא תמיד בעולם הקודם לו. אצילות נבנה ע"י א"ק, לכן צריך לעשות הרבה התפשטויות בעולם א"ק כדי לייצר את הפרטים שדרכם יבנה את עולם אצילות. למה לא קרה בא"ס? כי בא"ס אין פרטים כאלה. אין ציור נוהג בא"ס שבא כמקשה אחת, ולכן א"א מא"ס לברוא אצילות, ולכן ברא עולם אצילות ע"י התפשטויות רבות שקיימות בא"ק, אותן למדנו בצורה כללית – למדנו שעיקר מה שיצא בעולם אצילות זה פרצופים שנקראים גלגלתא, ע"ב, ס"ג ובהמשך מ"ה וב"ן – 5 פרצופים. למדנו בנקודות דס"ג משהו מיוחד שירד למטה מטבור שיצר מציאות של צ"ב כשעלה למעלה היווה שורשים לעולם אצילות. כל מה שקרה בנקודות דס"ג זו תוצאה של כל מה שקרה בעולם א"ק. קרו הרבה תהליכים אותם לא לומדים כרגע, אלא רק את הרעיונות לפיו קרו הרבה תהליכים בא"ק כדי שיוכל עולם אצילות להיבנות משורשים אלו. 

אומר גם שכ"ה הפרצופים בעולם אצילות = 5 פרצופים שכ"א מהם בנוי מ5. כמו שצריך בעולם אצילות כך יש כ"ה פרצופים בעולם א"ק שהם בח' שורשים לכ"ה פרצופים שהתאצלו בעולם אצילות.

העיקרון הוא – עולם א"ק עם הרבה שורשים בעולם אצילות.

עוד אמר שיש מבנה קבוע של י.ה.ו.ה ד' יסודות בכל דבר. נבנה זה גם ברשר"ד (ראיה, שמיעה, ריח, דיבור) וכנגדם יש גם חיה, נשמה, רוח, נפש, וכנגדם האיברים-חושים: עיניים, אוזניים, חוטם, פה.

נדבר מעניין נשמה ונלמד מזה גם מדרגת חיה. 

ההתפשטויות הרבות מעולם אצילות הן כדי לבנות כלים ע"י זיווג דהכאה. נלמד זיווגים אלה בעולם א"ק ומהם נלמד את השורשים שהיוו לעולם אצילות.

שיעור 42 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
חלק ג' עמ' קמ"ט – כו באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בפרק יא אנו למדים את המהלכים שקרו בעולם א"ק כדי לעשות כלים שהם שורשים לאצילות
2. התפשטות אא"ס לעשות כלים הם בד' בח' עביות ע"י ציורי – יצירת אברים של האדם שהם עינים אזן חטם פה.
3. בא"ס אין ציורים כי הכל שם שלם. בעולם א"ק ישנם ציורים שנעשים ע"י התפשטות האור לזיווג דהכאה ליצירת כלים.
4. כ"ה הפרצופין שנוצרים בעולם א"ק מהוים שורשים ומקורות לכ"ה פרצופים בעולם אצילות.
5. המבנה הקבוע של ד' יסודות כנגד שם הוי"ה נשמר גם כאן. וסוד רשר"ד (ראיה, שמיעה, ריח, דיבור) ונרנח"י שאנו נדבר בעיקר ממדרגת נשמה. וממנה נלמד גם על מדרגת חיה
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 42 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
חלק ג' עמ' קמ"ט – כו באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בפרק יא אנו למדים את המהלכים שקרו בעולם א"ק כדי לעשות כלים שהם שורשים לאצילות
2. התפשטות אא"ס לעשות כלים הם בד' בח' עביות ע"י ציורי – יצירת אברים של האדם שהם עינים אזן חטם פה.
3. בא"ס אין ציורים כי הכל שם שלם. בעולם א"ק ישנם ציורים שנעשים ע"י התפשטות האור לזיווג דהכאה ליצירת כלים.
4. כ"ה הפרצופין שנוצרים בעולם א"ק מהוים שורשים ומקורות לכ"ה פרצופים בעולם אצילות.
5. המבנה הקבוע של ד' יסודות כנגד שם הוי"ה נשמר גם כאן. וסוד רשר"ד (ראיה, שמיעה, ריח, דיבור) ונרנח"י שאנו נדבר בעיקר ממדרגת נשמה. וממנה נלמד גם על מדרגת חיה
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

בס"ד

חלק ג שיעור 41 עמוד קמז

א"ק ואבי"ע כלולים זה מזה, ויש א"ק ואבי"ע בא"ק, וא"ק ואבי"ע באצילות, וא"ק ואבי"ע בבריאה, וכן ביצירה ועשיה. א"א הוא בחינת א"ק שאינו מושג. אבא הוא אצילות. אמא היא בריאה. ז"א יצירה. נוקבא עשיה. מאצילות נמשכות נשמות, מבריאה רוחות, וביצירה מלאכים, ובעשיה אופנים

* ה) דע, כי עולם אצילות כלול מד' עולמות אבי"ע, וכן בריאה כוללת כל אבי"ע, וכן יצירה וכן עשיה, באופן זה: כי אבא אצילות, ואמא בריאה, ז"א יצירה, ונוקבא עשיה. ובחינת א"א אינו ניכר בכל עולם, להיותו נעלם מאד, והנה ג מן עולם אצילות נשמות, ומהבריאה רוחין קדישין, ומיצירה מלאכים, ומעשיה אופנים.

האדם כולל נפש רוח נשמה חיה מד' עולמות אבי"ע שבכל בחינה מהן ישנן נפש רוח נשמה חיה, ונשמה דנפש חשובה יותר מאור נפש דרוח

ו) והנה, האדם כולל ד' עולמות, ואם לא זכה אלא לנפש דעשיה, ואח"כ חטא, ופגם בה, והכניסה בקליפות, אומרים לו יתוש קדמך, כי היתוש לא עשה מעשה לכנוס בקליפה. ואם לא חטא, אז הוא בסוד האופנים, ולפעמים יהיה שאין בו רק בחינת ד נפש, והוא חשוב ממי שיש בו רוח, כגון שיש לו בחינת נשמה שבנפש. כנודע, כי בכל עולם ועולם, כלולים בו כל הד', וזה האדם, כיון שהתחיל להאיר, ולתקן מעט מעט, תיכף מאיר בו, בחינת נשמה שברוח דיצירה, אע"פ, שעדיין לא נתלבשה בו לגמרי, כי אי אפשר להתלבש בו לגמרי, עד שיתקן נפשו לגמרי, ואמנם זה האיש, אשר יש בו רוח, והוא בחינת נפש שברוח דיצירה, ודאי הוא גרוע מבחינה זו הנ"ל.

אור פנימי

ג) נשמות, הן בחינת עולם הבריאה. רוחין, הם בחינת עולם היצירה. נפשות, הן בחינת עולם עשיה. וז"ש הרב "מעולם אצילות נשמות, כלומר, נשמות שהן בבריאה, מושפעות מעולם האצילות לבריאה. "ומבריאה רוחין" כלומר, הרוחין, שהם ביצירה, מושפעים שם מעולם הבריאה. כי מזווג זו"ן דאצילות, מושפעים נשמות לצדיקים העומדים בבריאה. ומזווג זו"ן דבריאה, מושפעים רוחין להעומדים ביצירה.

ד) זה הכלל, הנפש של המדרגה נחשבת למדרגה תחתונה הימנה לבחי' רוח. ורוח דעליונה. נחשב למדרגה תחתונה לבחינת נשמה. ונשמה דעליונה היא חיה לתחתונה. וחיה דעליונה, היא נחשבת ליחידה לתחתונה. ועפ"ז תבין, אשר נפש דרוח, נחשב לרוח למדרגת נפש. ורוח דרוח, נחשב לנשמה למדרגת נפש, וכו' ע"ד הנ"ל. ולפיכך, מ"ש הרב "שלפעמים יהיה מי שאין בו אלא מדרגת נפש, והוא חשוב ממי שיש בו רוח". רצונו לומר, שמי שיש לו נשמה דנפש, חשוב יותר ממי שיש לו נפש דרוח. והוא, משום דנשמה דנפש, שקול כנגד רוח דרוח, כנ"ל, אבל חשוב יותר מנפש דרוח.

אפשר לזכות גם לנפש דאצילות, ויותר למעלה, והזוכה לרוח דיסוד דאצילות יהיה בעלה של השכינה

ז) גם אפשר שיהיה באדם נפש דאצילות, ויותר למעלה גם כן, ואם יהיה לו רוח מבחינת יסוד דאצילות, יהיה בעלה דמטרוניתא, ונק' איש אלקים.

הוי"ה במילוי ע"ב, ה"ס יו"ד דהוי"ה, שה"ס אצילות. ובמילוי ס"ג ה"ס ה' ראשונה דהוי"ה וה"ס בריאה. ובמילוי מ"ה ה"ס ו' דהוי"ה, וה"ס יציר.ובמילוי ב"ן ה"ס ה' תחתונה דהוי"ה, וה"ס עשיה

* ח) ארבע אותיות הויה, בארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה: י' באצילות, סוד שם ה ע"ב דיודין, כי כולם בחכמה עשית. ה' בבריאה, שם ס"ג, כי אמא מקננא בכורסיא. ו' ביצירה, שם מ"ה, כי ו' ספיראן מקננין ביצירה. ה' תתאה בעשיה, שם ב"ן, כי מלכות מקננא באופן.

סיכום: למדנו שהעולמות מחולקים וכל עולם גם הוא מחולקים. העולמות מחולקים לאבי"ע כנגד י.ה.ו.ה וכ"א מהעולמות מחולק גם לעולם א"ק אבי"ע שבכל עולם. 

עוד אומר, שמכל עולם מוליד את הבח' – הישויות הרוחניות לעולם הבא אחריו, למשל – מאצילות שהוא אלוקיות מוליד נשמות לעולם בריאה, ומבריאה מולידים מלאכים, רוחין לעולם היצירה. וכן הלאה.

בעולם אצילות יש אלוקיות בבריאה נשמות ביצירה רוחין ובעשיה אופנים.

עוד אומר, שהעולמות מתחלקים כך שהעולמות שמרכיבים כל עולם בהתפרטות מחולקים לפרצופים, שנקראים א"א אבא אמא ז"א ומלכות. 

א"א כנגד א"ק, אבא – אצילות, אמא – בריאה, ז"א – יצירה, מלכות – עשיה, וזה הפרצופים שהם הפרטים של אותו העולם.

למה צריכים את כל זה? כדי להבין את ההתפרטות של העולם, לא יותר מזה כרגע. חלק ח' נלמד איך נוצרים הפרצופים, איך עולים, למה קרה שיש עוד עולמות וכו'.

עוד אומר, שדיברנו על העולמות ורוצה לדבר איתנו גם על הנשמות עליהן יש כבר עליה וירידה, כי ככל שהאדם מתקן יותר הוא עולה למדרגה יותר גבוהה, ככל שמתקן פחות – נמצא במדרגה יותר נמוכה. יש טבלת עליה – קילקול הנשמה. הטבלא מחולקת כך שכל אדם נמצא באיזושהי מדרגה אותה הוא צריך לתקן. תיקון המדרגה מאפשר לו לקבל ממקום יותר גבוה.

אם במדרגת נפש דנפש זה כמו דומם דקדושה. אם הוא עולה ומתקן במדרגת נפש וכבר בח' רוח דנפש אז צריך לקבל ממקום יותר גבוה, אז מקבל מנפש דרוח. אם התעלה עוד והוא נפש דנשמה אז במדרגה יותר גבוהה ואז מקבל מרוח דרוח ומנפש דנשמה. כי הכל הולך באלכסונים. 

כל זה הוא מסביר כדי לומר שלעיתים יש לך בח' נפש יותר גבוהה מרוח. איך? נשמה דנפש יותר גבוהה מנפש דרוח. למשל, יש ילד מצטיין מכיתה ד'. איך יכול להיות שהוא מצטיין ונותנים לו פרס ולמי שתלמיד פחות טוב מכיתה ה' שלא מקבל יותר ממנו, למרות שיותר גדול. אומר שלא – הרי מי שבכיתה ד' יהיה יותר חשוב ממי שבכיתה ה' כי הוא במדרגה יותר נמוכה – לא מתקן.

כל זה מראה לנו, היות והתחיל לדבר על חלוקה, ודיבר על חלוקת העולמות והפרצופים שבתוכם – מדבר איתנו גם על החלוקה של הנשמות ועלייתן.

ככל שעולה יותר זוכה ליותר. היות ודיבר איתנו כבר על העולמות, ועל בח' הנשמות מדבר איתנו גם על הפרצופים. היות והפרצופים כמו שלמדנו בשיעורים הקודמים מתחלקים כנגד אבי"ע אז מספר לנו איך בנוים הפרצופים האלה עפ"י השמות בא"ק – אב', סג', מה' ובן'. היות והתפשטות האור לכלי באה בשמות י.ה.ו.ה ולכן מספר לנו שהשם מתחלק לאבי"ע ושונה באור המושפע לתחתון,  כנגד אב, סג, מה ובן – לפי המילוי שלהם כך הם מוגדרים, שהם מילוי יו"דין שהכל מלא בי' = 72 פרצוף עב' כנגד עולם אצילות. כשי.ה.ו.ה חוץ מהואו = כנגד סג' ובינה כנגד בריאה. י.ה.ו.ה באלפים = 45 מה' כנגד יצירה. מילוי כפול הא"ים = 52 כנגד בן' כנגד עולם עשיה.

כל זה אנחנו רוצים ללמוד רק כדי להבין את הפרטים שיש בעולמות. איך הם עוסקים זה בזה לא למדנו. 

שיעור 41 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
חלק ג' עמ' קמ"ז-ח – כה באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. למדנו היום שלוש הבחנות של חלוקה. מצד העולמות, מצד הפרצופין ומצד הנשמות
2. העולמות מתחלקים לאבי"ע כך שבכל אחד מהעולמות יש גם חלוקה של אבי"ע.
3. כ"א מאבי"ע הפרטיים שבכל עולם נקרא בשם של פרצוף בהתאמה לא"ק ואבי"ע – א"א, אבא, אמא, ז"א ומלכות.
4. היישויות הרוחניות שבאו לסיוע לאדם הנמצאות בעולמות הן בהתאמה לאבי"ע אלוקיות נשמות מלאכים ואופנים.
5. האדם כולל נפש רוח נשמה חיה מד' עולמות אבי"ע.
6. התקדמות האדם בעבודתו הרוחנית מאפשרת לו בכל התקדמותו קבלת אור ממקור יותר גבוה – ראה ולמד "טבלת האלכסונים"
7. העולמות מתוארים גם דרך שמות הוי"ה. בשמות ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן. שמות אלו מציינים את הגימטריה של שם הוי"ה במילוי כך שע"ב הוא הוי"ה במילוי יודין, ס"ג הוא הוי"ה במילוי יודין רק לואו שבמילוי אלפין, מ"ה הוא במילוי אלפין וב"ן הוא במילוי ההין.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

בס"ד

חלק ג פרק י' שיעור 40 עמוד קמו

שורש נשמה גוף הם כלים פנימיים שבהם כל החיצון יותר הוא יותר גרוע. לבוש והיכל הם כלים מקיפים שבהם כל החיצון יותר הוא חשוב יותר ולפיכך נמצאות הקליפות בין הגוף ללבושים ששם מקום החושך והגרוע יותר

ב) וטעם הדבר, מפני שג' בחינות הפנימית, יש בתוכם או"פ, והיותר גרוע באור פנימי יוצא בתוך העור, ושם מסתיים. ב ואור המקיף הוא להיפך, כי אור היותר חיצון הוא גדול יותר, כנודע. נמצא, כי אור המקיף שבלבוש היותר פנימי, הנדבק אל הגוף, הוא אור המקיף היותר קטן שיש בכולם. לכן הקליפות, מדורם שם באמצע, במקום שאין שם לא אור פנימי ולא אור מקיף, והוא באמצע בין הפנימי למקיף, ושם נקרא מקום החושך. והענין הזה בכל עולם ועולם, בבחינת הקליפה אשר בעולם ההוא.

כשפרצופי א"ק ואבי"ע מתלבשים זה בזה הם מתלבשים כל אחד רק בג' בחינות: שורש נשמה גוף שבו הדבוקות יחד, ושעשר הספירות דגופות אינן מתלבשות בעשר ספירות דלבושים

ג) ואמנם אחר שבארנו הדבר בפרטות, נדבר בכללות, והוא, כי הנה נודע, שבפנימית הא"ק הוא הא"ס, המתלבש בשורש הנשמות של ע"ס שבו, ואלו מתלבשין בבחינת הנשמות של כל הי"ס שבו, ואלו מתלבשין בעשר ספירות של בחינת הגוף של א"ק ומהראוי היה שהעשר ספירות של הגופים, יתלבשו בע"ס של הלבושים, ואמנם אינו כן, לסבה הנ"ל, אמנם ג' בחינות עתיק דאצילות, מסבבות אל ג' אלו בחינות דא"ק. 

שורש נשמה גוף דא"ק מתלבשים תוך שורש נשמה גוף דעתיק דאצילות ושורש נשמה גוף דעתיק דאצילות מתלבשים בשורש נשמה גוף דא"א דאצילות. ושנ"ג דא"א מתלבשים באבא וכו' עד"ז

ד) כיצד, הרי שהע"ס דגופות דא"ק, מתלבשים תוך הע"ס השרשים של הנשמות ע"ס דעתיק דאצילות, ואלו מתלבשים בע"ס של בחינות נשמות דעתיק דאצילות, ואלו מתלבשים בע"ס דגופות דעתיק דאצילות. וכעד"ז בחינות השרשים ונשמות וגופים דא"א, מלבישים לגופות דעתיק. וכעד"ז ג' בחינות דאבא, מלבישין לא"א. וכן ג' בחינות דאמא לאבא. וג' בחינות דז"א לאמא. וג' בחינות הנוקבא לז"א. והרי עתה נשלמו כל בחינות הגופות עד נוקבא דז"א.

סיכום: למדנו היום – ראשית, למדנו בשיעור הקודם שמתוך מה למדנו על שנגל"ה – שהן בח' האדם, אומרים שהלבוש וההיכל יצאו מהמדרגה. כשמדברים עכשיו על לבוש רוצים לראות מהו היחס בין הלבושים שעליהם דיברנו. אומרים שלבוש המתלבש במשהו, הכוונה היא שהוא מגלה אותו ע"י הלבוש. אם לקחתי למשל כח חשמלי ואני רוצה לגלות את כוחו או את כח גלי האוויר, תנודות האוויר, אז צריך טרנזיסטור לתפוש את גלי הקול. ז"א שאני לוקח לבוש וע"י הלבוש מגלה את הדבר הפנימי. הלבוש אמנם מכסה אבל גם מגלה. אם נמצאים נבראים בעולם בריאה, או בעולם יצירה או עשיה – או בפרצוף יותר תחתון בעולם אצילות, אז צריכים לגלות לפי מקומם. צריכים שהאור או בח' עליונה תהיה לבושה, כדי שדרך הלבוש הם יוכלו לגלות את האור. כמו שאם יגידו לנו רעיון – אז מלבישים אותו במילים, אז אם אני אומר לכימאי שיש כך וכך גלוקוז בתפריט אז הוא מבין את החומר כולו. 

כ"א מבין לפי המקום שבו הוא נמצא, זה נקרא לבוש.

עכשיו מסבירים את הלבוש באופן כללי, כשמשהו מתלבש במשהו. אנחנו לומדים שבעולמות בי"ע יש קליפות. ואנחנו רוצים להבין איפה הקליפות נמצאות כדי לדעת מהיכן להזהר. 

קליפה זה מה שמסית את התפישה שלנו שנרצה רצונות בלבושים לא נכונים. ז"א שילבישו לנו פרצוף או מדרגה שמעוותת לנו את תפישת הקדושה, ומביאה אותנו לחוסר איזון.

למשל אם אני רוצה להיות גיבור, אז נותנת קליפה של להיות גיבור בגוף. או להיות אדם רחמן והופך להיות כמו אדם רכרוכי לגמרי ולא מסוגל אפילו על הרגשות שלי להתגבר. כמובן להיות רכרוכי זה לוותר על הכל ואז הבינה היציבה שלי נעלמת לגמרי. כל זה עושה הקליפה מכיוון שרוצה להשתלט על האדם כדי שימשוך אור ואז היא תיקח את האור אליה.

מה יש לקליפה, למה היא נגדנו, מה עשינו לה לא בסדר. אומר, הקליפה היא בסדר גמור, ויש לה תפקיד לשמור אותך בתוכה,עד שתגדיל את הפנימיות שלך. כמו קליפת תפוז השומרת על הפרי עד בשלותו, כך גם אנחנו. הקליפות באו כיוון שרצינו לקבל אור לא כראוי, לפני שגדלנו בפנימיות כראוי, ורצינו לקבל אור לא נכון. התענוג ניתן לו בקליפה כדי שיהיה לו רע, לא טוב בסה"כ. הקליפה אומרת: קח תענוג והוא לוקח ומגיע לריקנות. זה לא עונש אלא שכך לומד יסורים שמלמדים להגדיל פנימיות. מגרה אותו להגדיל את הנק' הפנימית. יודע בהכרה שצריך להגדיל את הנק' הפנימית, אבל בכ"ז נמשך ע"י קליפה, עד שמגדיל את הנק' הפנימית. ברגע שתגדיל מספיק את הנק' הפנימית תוכל לקלוף את התפוז ולהשליך את הקליפה.

עכשיו רוצים להבין היכן נמצאות הקליפות – בין הלבוש ובין הגוף. מספר לנו שבכלים הפנימיים כמו שאנחנו רואים (ציור) – נשאר לנו שנ"ג – האור בא תמיד לנק' הפנימית, וככל שהכלי יותר רחוק מהאור – יותר רחוק זה פחות בהשוואת צורה עם האור – אז יותר חיצון. לעומת זאת בכלים המקיפים, כמו כלים דעיגולים – מה שרחוק מהאור, הלבוש, אז הוא פחות זך. דווקא לבוש ההיכל, שבאופן פנימי אם היינו מציירים את ההיכל היינו אומרים שההיכל הוא הכי רחוק – שנגל"ה – כי ממנו מגיע האור, אבל פה זה פתאום מתהפך בכלים המקיפים – ההיכל שהיה יותר רחוק לפני כן – בכלים המקיפים הוא יותר קרוב לאור, לא כמו בפנימיים. אבל בכלים המקיפים רואים שההיכל יותר קרוב לאור והלבוש יותר רחוק מהאור, אז יותר גרוע. במקיפים ככל שיותר פנימי הוא יותר גרוע, ככל שיותר מקיף ורחוק – יותר משובח. הקליפות נמצאות בין שני המקומות הכי גרועים.

המקום הכי גרוע בפנימיים הוא הגוף, והכי גרוע במקיפים הוא הלבוש, אז החושך נמצא במקום הכי גרוע – בין הגוף ובין הלבוש ולכן שם נמצאות הקליפות. זה אומר שאיפה שאתה רוצה לתת לבוש שהוא דרך לפרש הדבר – שם נמצאות הקליפות, במקום הלבוש. 

נקודה נוספת – מספר לנו שכאשר אנחנו רוצים להלביש, לראות מה הקשר בין הבח' – אז אומר שלא כמו שלמדנו קודם באופן כללי שכל שנגל"ה של התחתון מלבישים את השנגל"ה של העליון, אלא היות ולבוש והיכל יצאו מהמדרגה, אנחנו מדברים רק על היחסים בין שנ"ג של התחתון לעליון. כך באופן כללי. שנ"ג של אצילות מלביש על שנ"ג של א"ק. של בריאה מלביש על אצילות וכך הלאה. באופן יותר פרטי אפשר לראות שמכיוון שהגוף מלביש על הנשמה של א"ק נשאר השורש, אז שנ"ג של עתיק, שהוא הפרצוף הראשון באצילות, מלביש רק על גוף דאצילות , רק על נשמה וכן הלאה.

כל שנ"ג של תחתון מלביש רק על הגוף של העליון ממנו. שוב נאמר – הבח' הללו הן לא בשימוש רב בתע"ס, אבל זה לידיעה כללית איך מסתדרות הספירות. 

יש לזה חשיבות כשנלמד את בית שער הכוונות, עוד שנתיים וחודשיים, אז נוכל להזכר במה שכתוב כאן כדי להבין את כל מה שקורה עם הקליפות בצד האדם שאז לומדים זאת. 

שיעור 40 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
חלק ג' עמ' קמ"ו-קמ"ז – כד באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
סיכום בנקודות:
1. בצ"ב מנקודים והילך מתוך השנגל"ה לבוש והיכל יצאו מהמדרגה בבחינת מקיפים, ורק שנ"ג נשארו בבחינת פנימיים.
2. היות וחייב 10 ספירות ולא פחות, אז במקום הלבוש והיכל, נוצרו כלים פנימיים חדשים מז"א ומלכות של הבינה כדי להשלים את המדרגה. (בהמשך נלמד כיצד זה נעשה).
3. בכלים הפנימיים הפיני חשוב יותר והחיצון פחות
4. במקיםים הבחינה החיצונית יותר חשובה יותר, והפנימית – גרועה יותר.
5. המקום הגרוע בכלל המדרגה ששם נאחזות הקליפות – הוא בין הלבוש לגוף.
6. כל ההלבשות שיש בין התחתון לעליון מתקיימים רק בין שנ"ג של תחתון שמלבישים את השנ"ג של עליון.
7. שנ"ג של כל תחתון מלביש רק על הגוף של המדרגה העליונה.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

חלק ג עמוד קמה שיעור 39

פרק י'

מבאר אשר לבוש והיכל נפרדו משורש נשמה גוף ונעשו למקיפים,

וגם ביאורי א"ק ואבי"ע, ונרנ"ח, ועסמ"ב. ובו ח' ענינים:

א. שורש נשמה גופות דבוקים זה בזה. לבוש והיכל נפרדו מהם. ב. שורש נשמה גוף הם כלים פנימיים שבהם כל החיצון יותר הוא יותר גרוע. לבוש והיכל הם כלים מקיפים שבהם כל החיצון יותר הוא חשוב יותר ולפיכך נמצאות הקליפות בין הגוף ללבושים, ששם מקום החושך והגרוע יותר. ג. כשפרצופי א"ק ואבי"ע מתלבשים זה בזה הם מתלבשים כל אחד רק בג' בחינות: שורש נשמה גוף שבו הדבוקות יחד, ושעשר הספירות דגופות אינן מתלבשות בע"ס דלבושים. ד. שורש נשמה גוף דא"ק מתלבשים תוך שורש נשמה גוף דעתיק דאצילות ושורש נשמה גוף דעתיק דאצילות מתלבשים בשורש נשמה גוף דא"א דאצילות. ושנ"ג דא"א מתלבשים באבא וכו' עד"ז. ה. א"ק ואבי"ע כלולים זה מזה, ויש א"ק ואבי"ע בא"ק, וא"ק ואבי"ע באצילות, וא"ק ואבי"ע בבריאה, וכן ביצירה ועשיה. א"א הוא בחינת א"ק שאינו מושג. אבא הוא אצילות. אמא היא בריאה. ז"א יצירה. נוקבא עשיה. מאצילות נמשכות נשמות, מבריאה רוחות, וביצירה מלאכים, ובעשיה אופנים. ו. האדם כולל נפש רוח נשמה חיה מד' עולמות אבי"ע שבכל בחינה מהן ישנן נפש רוח נשמה חיה. ונשמה דנפש חשובה יותר מאור נפש דרוח. ז. אפשר לזכות גם לנפש דאצילות, ויותר למעלה, והזוכה לרוח דיסוד דאצילות יהיה בעלה של השכינה. ח. הוי"ה במילוי ע"ב, ה"ס יו"ד דהוי"ה, שה"ס אצילות. ובמילוי ס"ג ה"ס ה' ראשונה דהוי"ה וה"ס בריאה. ובמילוי מ"ה, ה"ס ו' דהוי"ה, וה"ס יצירה. ובמילוי ב"ן ה"ס ה' תחתונה דהוי"ה וה"ס עשיה.

שורש נשמה גופות דבוקים זה בזה. לבוש והיכל נפרדו מהם

* א) ועתה נדבר בבחינת כל עולם מאלו מה ענינם. א דע, כי השורש והנשמות והגופים הם בחינה א' שאין פירוד ביניהן אך הלבושים והיכלות הם ב' בחינות נפרדות מג' בחינות הנ"ל, ובין ב' אלו, שהם, בין הגופין ובין הלבושים, שם הם מדור הקליפות, והם ממש נדבקים באחור אור הגוף.

אור פנימי

א) יש כאן בדברי הרב ענין עמוק ונכבד מאד, כי ז"ס צמצום ב' שהיה בנה"י דא"ק, המובא בדברי הרב (בעץ חיים שער ח' פרק ב') שדבר הצמצום ב' הזה ה"ס שיתוף מדת הרחמים בדין, שאיתא בדבחז"ל, והבנת הדברים על בוריים תמצא בספרי (פנים מסבירות בענף ט"ו עש"ה) וכאן נקצר. והענין הוא, כי רק בחי"ד של ד' הבחינות הנ"ל נקראת מדת הדין, מפני שעליה היה הצמצום א', כנ"ל בשיעורים הקודמים, אשר בג' בחינות הראשונות לא היה שום צמצום, וע"כ נקראו מדות הרחמים. אמנם, בצמצום ב' דא"ק, נעשה שיתוף וחיבור של בחי"ד ובחי"ב זו בזו, בסו"ה ותלכנה שתיהן, כי המלכות והז"א עלו לבינה, ונמצא מדת הדין שהיא בחי"ד נמתקת במדת הרחמים, שהיא בחי"ב. באופן, שבצמצום הראשון נתצמצמה רק בחי"ד בלבדה, ובצמצום הב' נתצמצמה גם בינה, מטעם התחברותה עם מלכות, כאמור. וענין זה נעשה בנה"י דא"ק שמטבורו ולמטה, וע"כ עשר ספירות הללו, שיצאו בשיתוף במה"ד, נקראות בשם עולם הנקודים, ע"ש עליית המלכות הנקראת נקודה.

והנה ע"כ נבחן, אשר בעולם הנקודים הנ"ל נפרדו ז"א ומלכות מן הד' הבחינות חו"ב תו"מ, כי מאחר שבחי"ד עלתה במקום בינה, ונעשית שמה למסך, הרי אור העליון נפסק על מלכות שבבינה, ואינו מתפשט אל ז"א שנקרא לבוש, ואל מלכות שנקראת היכל, משום שנמצאים למטה מבינה. 

וז"ש הרב "דע כי השורש והנשמות והגופים, הם בחינה א' שאין פירוד ביניהם, אך הלבושים והיכלות הם ב' בחינות נפרדות מג' בחינות הנ"ל", עכ"ל. והיינו כאמור, שמחמת המסך שנתקן בשולי בינה, הנה נפסק האור שמה, ומשם ואילך בכל העולמות, אין אור עליון מגיע לפנימיות ז"א ומלכיות הללו, ויצאו משום זה, לבחינות כלים מקיפים, כלומר, שמקבלים האור מרחוק, כי אין אור העליון מתלבש בתוכם יותר. והלבוש הוא כלי לאו"מ דחיה. והיכל הוא כלי לאו"מ דיחידה.

ובהאמור תבין, אשר אותם ז"א ומלכות הנמצאים בד' הבחינות, שבכל העולמות שמעולם הנקודים ולמטה, הם נבחנים לז"א ומלכות של פרטיות הבינה, וע"כ מתלבש אור העליון גם בפנימיותם, אמנם אותם ז"א ומלכות הכוללים, דהיינו הנמצאים למטה מבינה, הם נפרדו מכלים הפנימים, שבהם מתלבש נשמה, רוח, נפש דאו"פ, והיו לכלים מקיפים דחיה ויחידה.

סיכום: התחלנו את פרק י' שבא לתאר מה שקורה בשנגל"ה. היות והיה צ"ב ושנגל"ה מדובר אחרי צ"ב שבעולם א"ק אינו קורה, אבל מהעולמות התחתונים עולם הנקודים שבא אחרי עולם א"ק ונשבר ולכן אנחנו לא מזכירים אותו, אומר לנו שנעשה צ"ב בעולמות האלה. שיצא לנו עולם א"ק לאחר מכן עולם נקודים שנשבר, לאחר מכן יצא עולם אצילות שלקח על עצמו את עולם הנקודים והתחיל לתקנו, ויצאו גם בי"ע. אומר כשיצא עולם הנקודים קרה משהו: בא"ק המדרגות היו שלמות, כלומר היה פה (ציור) בעולם א"ק שנגל"ה בעולם הנקודים הגיעה מציאות שנגל"ה אז היתה מציאות שהמדרגה התחלקה. מעולם הנקודים ואילך זה לא קרה. זה התהליך שגרם לשבירה, נעשה צ"ב ולבוש והיכל יצאו מהמדרגה ונקראים כלים פנימיים, הינו שרק שנ"ג נשארו כלים פנימיים. ההשלכות בהמשך, אבל קודם מספר מה קרה – אומר שהקליפות נאחזות במקום הזה, מדור הקליפות, בין הדבקים. מה אומר שמלכות עלתה לבינה – רק על ההיכל היה הצמצום. מלכות שעלתה לבינה כמו רות שדבקה בנעמי, על דרך הדרש – העבודה – כאשר אדם מעלה את רצונו העצמי למידת ההשפעה אז יכול לפעול עם מידת הרצון לקבל, כי מקבל תמורה, אבל יש בעיה שמייצרת מיעוט שיוצר פירוד של לבוש והיכל כי יצאו מהמדרגה, ועל זה נלמד בהמשך – את הבח' שיצאו מהמדרגה ומה היחס אליהן.

ז"א נקרא לבוש ומלכות היכל, ועל זה אומרים שנמצאים למטה ממלכות כי מלכות עלתה למקום יותר גבוה.

שיעור 39 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
חלק ג' עמ' קמ"ה – כא באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בעולם א"ק שנגל"ה שלמים, דהיינו אין חלוקה ביניהם – כולם נקראים פנימיים.
2. מעולם הנקודים הנקרא גם עולם השבירה, לבוש והיכל יצאו מהמדרגה לכלים חיצוניים שנקראים גם מקיפים. שורש נשמה גוף נשארו במדרגה והם נקראים כלים פנימיים.
3. מה שגרם לחלוקה זו הוא צמצום ב'- צמצום ב' (צ"ב) הוא עליית המלכות המסיימת למקום הבינה של הגוף. ולכן העלתה את הסיום למקום הבינה במקום שתהיה רק במלכות. כתוצאה מכך גם ז"א, דהיינו הלבוש, יצר מהמדרגה.
4. יש להדגיש שהיציאה היציאה זמנית עד שיתוקן צ"ב ונחזור לצמצום א' (צ"א) והלבוש וההיכל יחזרו להיות פנימיים.
5 מדור הקבע של הקליפות הוא בין הלבוש לגוף – בין הכלים הפנימיים לאלו החיצוניים.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 39 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
חלק ג' עמ' קמ"ה – כא באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בעולם א"ק שנגל"ה שלמים, דהיינו אין חלוקה ביניהם – כולם נקראים פנימיים.
2. מעולם הנקודים הנקרא גם עולם השבירה, לבוש והיכל יצאו מהמדרגה לכלים חיצוניים שנקראים גם מקיפים. שורש נשמה גוף נשארו במדרגה והם נקראים כלים פנימיים.
3. מה שגרם לחלוקה זו הוא צמצום ב'- צמצום ב' (צ"ב) הוא עליית המלכות המסיימת למקום הבינה של הגוף. ולכן העלתה את הסיום למקום הבינה במקום שתהיה רק במלכות. כתוצאה מכך גם ז"א, דהיינו הלבוש, יצר מהמדרגה.
4. יש להדגיש שהיציאה היציאה זמנית עד שיתוקן צ"ב ונחזור לצמצום א' (צ"א) והלבוש וההיכל יחזרו להיות פנימיים.
5 מדור הקבע של הקליפות הוא בין הלבוש לגוף – בין הכלים הפנימיים לאלו החיצוניים.

שיעור 38 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קמ"ג – כא באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. הפרטים שבכל עולם מצד האדם שבו, נקראים שנגל"ה של אותו עולה
2. העולמות מחולקים כך שא"ק ואבי"ע בהתאמה הם כנגד שנגל"ה
3. כפי שאנו למדים את בחי' השנגל"ה הן מצד ההתכללות והן מצד הפירוט, כן ישל למוד אותם מצד האורות המלובשים בגלים שהם יחידה, חיה, נשמה, רוח ונפש (יחנר"ן)
4. כ"א מהבחי' היא מפורטת לבחי' נוספות עד אין סוף. הן מצד הכלים והן מצד האורות. ישנו בחי' אדם שנקרא אדם ושרש, אדם נשמה, אדם גוף, אדם לבור ואדם היכל. כ":א מסוגי בחי' אדם אלו מקבל מכל עולם את בחינתו. למשל אדם נשמה יקבל נשמה מא"ק, נשמה מאצילות נשמה מבריאה וכן הלאה. אותו דבר משאר הבחינות ואתו דבר מצד האורות.
5. דרך ההתפתחות של האדם מתגדלת באופן הבא.
א. צריך להשיג בתוך עולמו שלו את כל בחי' השנגל"ה של אותו עולם מצד הכלים ויחנר"ן מצד האורות. התפתחות נוספת היא לעלות לעולם נוסף מעליו ושם להתחיל להשיג את הבחינה. העצם שלו וההתכללות שלו מכל שאר השנגל"ה של העולם הזה וכן האלה עד שמשיג את מדרגת אדם קדמון שזו מדרגת יחידה הפרטית של כל אחד. וכל זה לא יוכל לעשות מבלי התכללות מחבריו, שההתככלות באה ע"י המפגש והאימון שלו להכיל ולהשתתף עם חבריו בהתפתחותו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 38 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קמ"ג – כא באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. הפרטים שבכל עולם מצד האדם שבו, נקראים שנגל"ה של אותו עולה
2. העולמות מחולקים כך שא"ק ואבי"ע בהתאמה הם כנגד שנגל"ה
3. כפי שאנו למדים את בחי' השנגל"ה הן מצד ההתכללות והן מצד הפירוט, כן ישל למוד אותם מצד האורות המלובשים בגלים שהם יחידה, חיה, נשמה, רוח ונפש (יחנר"ן)
4. כ"א מהבחי' היא מפורטת לבחי' נוספות עד אין סוף. הן מצד הכלים והן מצד האורות. ישנו בחי' אדם שנקרא אדם ושרש, אדם נשמה, אדם גוף, אדם לבור ואדם היכל. כ":א מסוגי בחי' אדם אלו מקבל מכל עולם את בחינתו. למשל אדם נשמה יקבל נשמה מא"ק, נשמה מאצילות נשמה מבריאה וכן הלאה. אותו דבר משאר הבחינות ואתו דבר מצד האורות.
5. דרך ההתפתחות של האדם מתגדלת באופן הבא.
א. צריך להשיג בתוך עולמו שלו את כל בחי' השנגל"ה של אותו עולם מצד הכלים ויחנר"ן מצד האורות. התפתחות נוספת היא לעלות לעולם נוסף מעליו ושם להתחיל להשיג את הבחינה. העצם שלו וההתכללות שלו מכל שאר השנגל"ה של העולם הזה וכן האלה עד שמשיג את מדרגת אדם קדמון שזו מדרגת יחידה הפרטית של כל אחד. וכל זה לא יוכל לעשות מבלי התכללות מחבריו, שההתככלות באה ע"י המפגש והאימון שלו להכיל ולהשתתף עם חבריו בהתפתחותו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

הנשמות שבא"ק הן שורשי נשמות. הנשמות שבאצילות הן עצמות הנשמות. הנשמות שבבריאה הן הגופים שבנשמות. הנשמות דיצירה הן לבושים שבנשמות. הנשמות שבעשיה הן היכלות דנשמות. באופן, שהנשמות, שהן החכמות, שבה' העולמות, א"ק ואבי"ע, מתקשרותזו עם זו, כאדם העליון, שבגופו מלובש שורש ונשמה, ולבוש בלבוש ויושב בהיכלו.

ב) כי ג כללות בחינת נשמות אשר בא"ק, יקראו שורש הנשמות. וכללות בחינות נשמת אצילות, יקראו נשמות דנשמות ממש. וכללות נשמות בריאה, יקראו גופות, לערך נשמות אצילות. וכללות נשמות דיצירה, יקראו לבושים דנשמות. וכללות נשמות עשיה, יקראו היכלות הנשמה.

וז"ש הרב "כתר שבא"ק הוא ד' שרשים מן ד' בחינות של י"ס שבו, שהן: נשמות, וגופים, ולבושים, והיכלות, וזהו דרך פרט". פירוש, כאן מדבר מבחינת ראש הנקרא כתר, משום שהמסך משמש בו ממטה למעלה כנ"ל, שאז אין או"ח המלביש שום עביות כלל, ומטעם זה נבחן רק לשרשי כלים, כלומר ד' שרשים לד' בחינות הכלים חו"ב תו"מ שיתגלו אח"כ בגוף דא"ק, המכונים: נשמה, גוף, לבוש והיכל. ומשום שהמה רק שרשים בלבד, לפיכך מכנים אותם בשם כתר, כי כל שורש נקרא כתר, אמנם ד' הבחינות הנמשכים אח"ז ממעלה למטה, הנה הן כלים גמורים בפועל, והמה הנקראים גוף דאדם קדמון, (כמ"ש בטעמו ונימוקו בהסת"פ ח"ב אות כ"ב ד"ה והנה נתבאר) וע"כ מכנה הרב את ראש זה דא"ק, בשם "כתר בדרך פרט", כלומר, כתר פרטי, שהוא ד' שורשים, לד' בחינות שממעלה למטה שבו, וז"ש הרב, "אמנם בדרך כלל הוא מ"ש עתה, כי כללות בחינות הנשמות שבא"ק, יקראו שורש הנשמות וכו'. וכן כללות בחינות גופות דא"ק, יקראו שורש דגופות וכו' וכן כללות בחינת לבושים דא"ק, יקראו שורש הלבושים וכו'. וכללות בחינות היכלות דא"ק, יקראו שורש "ההיכלות" עכ"ל. כי כאן מדבר, מבחינת כתר הנבחן בשיעור קומה, אשר מבחינה זו נקראים כל הבחינות שישנן בא"ק מראשו עד סיומו לבחינת כתר כנ"ל עש"ה, ולפיכך נבחנות בשם כתר, גם ד' הבחינות שבו, שלמטה מראש, דהיינו הנקראים כלים גמורים, שאו"ח יורד ממסך ולמטה כנ"ל. ואע"פ, שבערך א"ק גופיה בפרטיותו, אינן נקראות כתר, כי רק הראש שבו בלבד נקרא כתר, אלא שהן נקראות נשמה גוף לבוש והיכל, שהם ד' הספירות חו"ב תו"מ, עכ"ז כלפי ההבחן של שיעור קומה, נקראים גם הם כתרים לכל העולמות, מטעם הנ"ל, שקומת כתר אינו בנמצא אלא רק בעולם א"ק. ולפיכך אומר הרב, שהחכמה שלו המכונה נשמה, אע"פ שנמצאת למטה מראש דא"ק, מ"מ נבחנת לכתר לכל החכמות שנמצאים, בהעולמות, ובינה שבו המכונה גוף, הוא כתר לכל הבינות הנמצאים בכל העולמות. וז"א שבו, שנק' לבוש, הוא כתר לכל ז"א הנמצאים בהעולמות. ומלכות שבו, המכונה היכל, היא הכתר לכל המלכיות הנמצאים בכל העולמות. כי לכולם טעם אחד, דהיינו, משום שמסך דבחי"ד משמש בהם לבדם, ולא בשום עולם אחר, כמבואר.

ג) גם כאן מדבר הרב רק מבחינת שיעור קומה, על דרך שפירשנו בד' בחי' חו"ב תו"מ דא"ק. וכבר נתבאר לעיל (באו"פ פ"ג אות ב' ד"ה אמנם), אשר ד' הבחינות דאצילות באים מאו"ח העולה ממסך דבחי"ג, שע"כ קומתם דע"ס דאצילות מתחילים רק מחכמה הנק' נשמה. ולפיכך גם בעולם האצילות נחשבים כל הבחינות שבהם, מראשו עד סיומו, לבחינת חכמה ונשמה. וז"ש הרב, שכללות בחינות נשמות דאצילות דהיינו חכמה הם בחינות נשמות דנשמות לכל העולמות, דהיינו לבחינת חכמה, כלפי ספירות החכמות של כל העולמות. וכן הגופות דאצילות, יקראו נשמות דגופות דכל העולמות, וכן הלבושים דאצילות, וכן ההיכלות דאצילות, מטעם שכולם יצאו, ע"י התלבשות באו"ח דבחי"ג, שמלביש עד קומת חכמה.

סיכום: למדנו ששורש דשורש הוסבר שהמושג שור וכתר צריך להתפרש לפי המקום שבו מדברים. אמר שיש 5 בח' כתר שפוגשים. הוסברו 4 – הראשונה התפשטות או"י לפני כל פעולה מתפשט משהו שמעורר השתוקקות. זו התפשטות או"י וכתר.

בח' 2 נקרא שורש בכח – כתר, מחשבה מופשטת, עתיק, ניצוץ בורא, רעיון. שורש בכח שאינו בפועל עדיין. רעיון.

בח' 3 – שורש בפועל מתפשט בגוף. א"א. נובעת מניצוץ נברא והיא עצמה א"א נקראת מחשבה מעשית, תכנית עבודה. מחשבה שאיתה הולכים לפעול בגוף. 

כל זה כדי להסביר שיש בח' פרטית של כ"א מהבח' ובא לומר שהבח' ה-4 נותנת את גובה הקומה – עולם הכתר.

בחינת הכתר – ה-5 שלא דיבר ממש אבל הזכיר שהיא כתר פרטית. ראש. שורש.

רק א"ק נקרא עולם הכתר ולא שום עולם אחר. השורש הפרטי של א"ק מחולק לשנגל"ה וכשמדברים על שורש א"ק כולו שורש דשורש, כך העולמות מחולקים.

עד כאן בשיעור הקודם.

למדנו שיש חוק ההתכללות שאומר שכ"א מפרטי נגל"ה מחולק לשנגל"ה הבא מצד העולמות.

עולם א"ק יוצא על בח' ד' אז שורש. עולם אצילות בח' נשמה. עולם בריאה הוא גוף וכו'. עולם א"ק מחולק לשנגל"ה ועולם נשמה מחולק לשנגל"ה וכן עולם הבריאה. 

הסביר שכל הפרטים של כל עולם מתנהג לפי העולם. זה תפקידו. אלה הפרטים שלו. כל הפרטים בא"ק הם שורשים. כל הפרטים באצילות כולם נשמות. כל הפרטים בבריאה הם גופות כלפי כלל העולמות. כל השורשים בכל העולמות מקבלים ומתכללים מא"ק. כל העולמות מקבלים את שורשם מא"ק. 

שורש אצילות יקבל מנשמה דא"ק. גוף דא"ק הוא שורש לגופות. שורש זה יקבל מהגוף של א"ק כי הוא שורש דבח' הגוף.

כ"א מהנשמות הוא נשמה. אז שורש נשמה יתן לנשמה דא"ק. הגוף של הנשמה יתן לנשמה של הלבוש בעולם יצירה וכך הלאה. כולם מתכללים עם כולם כשכ"א יקבל את התפקיד. רגל היא תמיד רגל, גוף הוא תמיד גוף. כל הבח' הפרטיות של נשמה הן תמיד נשמות ובהם מתכללים שאר הפרטים. אם מתכללים עם אדם אני לא הופך להיות אותו אדם אלא מהבחינות שלו שקיימות בי כשאני בא איתו במגע. ככה נוצרת התכללות ע"י חברותיות. 

עוד יפרט בהמשך את הגופים והלבושים ואח"כ נראה איך כל השנגל"ה מסתדר. זהו מבנה האדם.

שיעור 36 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קמ"א – י"ט באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. למדנו חמש בחינות של כתר שהתעכבנו היום על הבחינה הרביעית שהיא מגדירה את העולם א"ק ואיך הוא יוצא על גובה קומה של כתר. החי' הה' של הבחנת הכתר היא כתר פרטית דהיינו שרש של כל אחת מהעולמות או הפרצופים
2. כל עולם מהווה כלל לכל השנגל"ה שנמצא בתוכו
3. כל השנגל"ה שבא"ק הם שורשים, השנגל"ה שבאצילות נשמות, השנגל"ה שבבריאה גופים, השנגל"ה שביצירה לבושים, שבעשיה היכלות
4. כל אחת מהבחינות שבעולמות "נותנת" את בחינתה לכל שאר העולמות. למשל עולם א"ק נותן שורשים לכל העולמות. מנשמה שבא"ק הוא נותן שורש לעולם אצילות, מגוף שבא"ק הוא נותן שורש לעולם הבריאה, מלבוש שבא"ק הוא נותן שורש לעולם היצירה ומהיכל שבא"ק הוא נותן שורש לעולם העשיה.
5. כמו א"ק כך גם שאר העולמות. למשל: עולם אצילות נותן נשמות לכל העולמות. שורש של עולם אצילות נותן נשמה לעולם א"ק. וגוף דעולם אצילות נותן נשמה לעולם הבריאה ולבוש של עולם אצילות נותן נשמה לעולם היצירה והיכל של עולם אצילות נותן נשמה לעולם העשיה.
6. כפי שאמרנו בשתי הנקודות הקודמות כך גם כל פרטים של שאר העולמות נותנים לפרטים האחרים וזאת נקראת התכללות
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 36 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קמ"א – י"ט באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. למדנו חמש בחינות של כתר שהתעכבנו היום על הבחינה הרביעית שהיא מגדירה את העולם א"ק ואיך הוא יוצא על גובה קומה של כתר. החי' הה' של הבחנת הכתר היא כתר פרטית דהיינו שרש של כל אחת מהעולמות או הפרצופים
2. כל עולם מהווה כלל לכל השנגל"ה שנמצא בתוכו
3. כל השנגל"ה שבא"ק הם שורשים, השנגל"ה שבאצילות נשמות, השנגל"ה שבבריאה גופים, השנגל"ה שביצירה לבושים, שבעשיה היכלות
4. כל אחת מהבחינות שבעולמות "נותנת" את בחינתה לכל שאר העולמות. למשל עולם א"ק נותן שורשים לכל העולמות. מנשמה שבא"ק הוא נותן שורש לעולם אצילות, מגוף שבא"ק הוא נותן שורש לעולם הבריאה, מלבוש שבא"ק הוא נותן שורש לעולם היצירה ומהיכל שבא"ק הוא נותן שורש לעולם העשיה.
5. כמו א"ק כך גם שאר העולמות. למשל: עולם אצילות נותן נשמות לכל העולמות. שורש של עולם אצילות נותן נשמה לעולם א"ק. וגוף דעולם אצילות נותן נשמה לעולם הבריאה ולבוש של עולם אצילות נותן נשמה לעולם היצירה והיכל של עולם אצילות נותן נשמה לעולם העשיה.
6. כפי שאמרנו בשתי הנקודות הקודמות כך גם כל פרטים של שאר העולמות נותנים לפרטים האחרים וזאת נקראת התכללות
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

והנה כתר דאור ישר, מובא לעיל (ח"ג פ"א אות א') בדברי הרב, בשם התפשטות א"ס ב"ה בסוד כלים, ובסוד זווג דהכאה, הרי שא"ס ב"ה הוא שורש לד' הבחינות דאור ישר, שנק' כתר דאור ישר, ותדע, שה"ס א"ס ב"ה שמטרם הצמצום. שאין לך חידוש אור בהעולמות, שלא יהיה נמשך מאור א"ס ב"ה שמטרם הצמצום. וכבר ידעת, שאלו ד' הבחינות דאור ישר, נוהגות בשוה בלי שום הפרש מראש הקו עד סוף העשיה, וכן סוד כתר שלהם.

אכן כתר שנק' עתיק, הכולל ד' בחינות בכח, כנ"ל בדברי הרב (ח"ג פ"ו אות ד'), וכן כתר שנק' א"א, הכולל שורשי הד' בחינות בפועל, כלומר, שהוא שורש גמור להנאצלים, כנ"ל בדברי הרב (ח"ג פ"ו אות ו'), הם ענינים נבדלים לעצמם לגמרי מבחינת הכתר דאור ישר הנ"ל, כי הם נבחנים לראש העולם, או של פרצוף, שהם כוללים ע"ס דאור ישר וע"ס דאו"ח, ע"ד שנתבאר לעיל, באו"פ, שבכל מקום שאו"ח עולה ממטה למעלה, נקראים ע"ס ההן בשם ראש או כתר, אלא שהרב מבחין בראש הזה, ב' בחינות כתר: לראשון מכנה עתיק או אני אחרון, שהוא כולל הד' בחינות בכח. ולשני מכנה, א"א או אני ראשון, (עי' באו"פ ח"ג פ"ז אות צ') שהוא כולל הד' בחינות בפועל. וההבחן שבין ב' הכתרים האלו, כבר נתבאר לעיל באו"פ הנ"ל. ובהסת"פ כאן יתבארו בטעמם ונימוקם באורך.

וכתר הכולל לכל העולמות, הנקרא אדם קדמון, הוא ענין נבדל ומשונה, מכל ג' בחי' כתרים הנ"ל: כי כתר דאור ישר, נבחן לא"ס ב"ה שמטרם הצמצום, כנ"ל. וב' כתרים שנקראים עתיק וא"א, נבחנים על פי זכותם, להיות שהמסך משמש בהם ממטה למעלה, שהאו"ח הזה אינו יכול להעלות עמו מעביות שבמסך, כנ"ל, ואין כאן שום חשבון, עם שיעור קומה של הע"ס האלו, כמבואר, כי אפילו ביצירה ועשיה נבחנים ב' הכתרים הללו, עתיק וא"א, כבדברי הרב (ח"ג פ"ו אות ז' ופ"ז אות ה'), אמנם עולם אדם קדמון, שנקרא כתר, הוא רק מטעם שיעור קומה בלבד, התלוי ומשוער בעביותו של מסך, אשר ממסך דבחי"ד, נמצא או"ח עולה ומלביש עד כתר דאור ישר, משא"כ מסך דבחי"ג או"ח שלו קצר מלהלביש הכתר, ואינו מגיע רק עד החכמה (כמ"ש באורך בהסת"פ ח"ב אות ס"ה ד"ה ומהמתבאר).

ומתוך שמסך דבחי"ד אינו משמש רק בעולם הראשון, שנקרא א"ק, לכן רק בעולם ההוא נמצאת קומת הע"ס עד כתר, ולא בשום מקום אחר שמטעם זה נחשבות כל המדרגות שבאותו העולם לבחינת כתר, ואפילו מדרגות הגוף והמדרגות שלמטה מטבור עד הסיום, כולן נבחנות לקומת כתר, מהטעם המבואר.

אמנם יחד עם האמור, צריכים לידע, אשר ג' מיני כתרים הנ"ל, ישנם ג"כ בא"ק גופיה, ואע"פ שהוא כולו כתר מראשו עד סופו: כי בהכרח, הכתר דאור ישר שבו, הוא בחינת א"ס שמטרם הצמצום, כנ"ל. וכן נוהג ב' בחינות כתר, הנקראים "ראש", אשר או"ח שלו ממטה למעלה, כנ"ל, שבראש זה נבחן תמיד ב' כתרים, עתיק וא"א כנ"ל, אלא, שהם נקראים כתר הפרטי דא"ק גופיה, להיות גם בו ראש וגוף, והראש, הוא כתר הפרטי שלו. גם בראש גופיה, יש כתר דאור ישר, שהוא השראת אור א"ס ב"ה שמטרם הצמצום, שהוא כתר הפרטי דראש עצמו.

וז"ש הרב "כתר שבא"ק הוא ד' שרשים מן ד' בחינות של י"ס שבו, שהן: נשמות, וגופים, ולבושים, והיכלות, וזהו דרך פרט". פירוש, כאן מדבר מבחינת ראש הנקרא כתר, משום שהמסך משמש בו ממטה למעלה כנ"ל, שאז אין או"ח המלביש שום עביות כלל, ומטעם זה נבחן רק לשרשי כלים, כלומר ד' שרשים לד' בחינות הכלים חו"ב תו"מ שיתגלו אח"כ בגוף דא"ק, המכונים: נשמה, גוף, לבוש והיכל. ומשום שהמה רק שרשים בלבד, לפיכך מכנים אותם בשם כתר, כי כל שורש נקרא כתר, אמנם ד' הבחינות הנמשכים אח"ז ממעלה למטה, הנה הן כלים גמורים בפועל, והמה הנקראים גוף דאדם קדמון, (כמ"ש בטעמו ונימוקו בהסת"פ ח"ב אות כ"ב ד"ה והנה נתבאר) וע"כ מכנה הרב את ראש זה דא"ק, בשם "כתר בדרך פרט", כלומר, כתר פרטי, שהוא ד' שורשים, לד' בחינות שממעלה למטה שבו, וז"ש הרב, "אמנם בדרך כלל הוא מ"ש עתה, כי כללות בחינות הנשמות שבא"ק, יקראו שורש הנשמות וכו'. וכן כללות בחינות גופות דא"ק, יקראו שורש דגופות וכו' וכן כללות בחינת לבושים דא"ק, יקראו שורש הלבושים וכו'. וכללות בחינות היכלות דא"ק, יקראו שורש "ההיכלות" עכ"ל. כי כאן מדבר, מבחינת כתר הנבחן בשיעור קומה, אשר מבחינה זו נקראים כל הבחינות שישנן בא"ק מראשו עד סיומו לבחינת כתר כנ"ל עש"ה, ולפיכך נבחנות בשם כתר, גם ד' הבחינות שבו, שלמטה מראש, דהיינו הנקראים כלים גמורים, שאו"ח יורד ממסך ולמטה כנ"ל. ואע"פ, שבערך א"ק גופיה בפרטיותו, אינן נקראות כתר, כי רק הראש שבו בלבד נקרא כתר, אלא שהן נקראות נשמה גוף לבוש והיכל, שהם ד' הספירות חו"ב תו"מ, עכ"ז כלפי ההבחן של שיעור קומה, נקראים גם הם כתרים לכל העולמות, מטעם הנ"ל, שקומת כתר אינו בנמצא אלא רק בעולם א"ק. ולפיכך אומר הרב, שהחכמה שלו המכונה נשמה, אע"פ שנמצאת למטה מראש דא"ק, מ"מ נבחנת לכתר לכל החכמות שנמצאים, בהעולמות, ובינה שבו המכונה גוף, הוא כתר לכל הבינות הנמצאים בכל העולמות. וז"א שבו, שנק' לבוש, הוא כתר לכל ז"א הנמצאים בהעולמות. ומלכות שבו, המכונה היכל, היא הכתר לכל המלכיות הנמצאים בכל העולמות. כי לכולם טעם אחד, דהיינו, משום שמסך דבחי"ד משמש בהם לבדם, ולא בשום עולם אחר, כמבואר.

סיכום: בשיעור הקודם למדנו שישנן ה' בח' כתר. אמר שהשפה היא קצרה וצריכים ללמוד את בח' הכתר הללו. אומר שכתר בכל מקום ולא ברור מה אומר, למה כל זה. אמר לנו למעלה: 'נמצא כי א"ק כולל שורש כל ה' בח' הנ"ל בכל עולם ועולם כי כתר שבעולם א"ק הוא ד' שורשים ד' בח' של י"ס שבו שהם נשמות לבושים גופים והיכלות בדרך פרט. הראש א"ק הוא שורש לכל הנשמה גוף לבוש היכל שבא"ק בדרך פרט שהוא שורש. זה בא להסביר מה אומר שהראש של א"ק הוא כתר בדרך פרט. אם קראת לו כתר בדרך פרט מסביר שהשפה היא קצרה ומספר כיצד מבחינים שהשפה היא קצרה.

לצורך כך מסביר הרב שיש 5 בח' מושגי כתר שלמדנו – יש הרבה בח' מתוכן למדנו 5. מספר עליהן כדי להראות מה זה על דרך פרט. נאמר מראש שבח' ב' וג' של מושגי הכתר שיש בתוך מושג הד' שבכתר מושג על דרך פרט.

הכתר הראשון שמדברים בו זה התפשטות האור הנקרא כתר. האור מתפשט כדי לגלות ד' בח' דאו"י שזה התפשטות האור לכל העולמות. בכל מקום יש גילוי הרצון בהתפשטות האור, בכל זיווג דהכאה גם אם אין הכאה ואין זיווג יש גילוי הרצון. ברגע שיש התפשטות אא"ס בכל אדם בכל עולם, האור מגלה את ההשתוקקות מא"ס. לזה נקרא כתר. זה בח' אחת.

יש עוד ב' מושגי כתר – השייכים לראש כל מדרגה. בכל ראש מדרגה מהעולמות יש ניצוץ בורא ונברא – עתיק וא"א. עתיק זה שורש בכח. א"א זה שורש בפועל. כמו אמונה ומדע-חכמה. השורש בכח זה מחשבה מופשטת המקושרת עם העליון במחשבה אמונית – כמו בעתיק. מחשבה מופשטת, כמו אידאל, קשור למשהו גדול ממנו. הגיע מהעליון בצורת בקיעה, בלי זיווג דהכאה. לעומת זאת יש מחשבה מעשית – א"א – איך לפעול, איך לשמש את הגוף, מה יהיה בגוף. הרי הגוף כולל נגל"ה. למדנו שנגל"ה – הראש נקרא שורש הבנוי מב' בח' – עתיק וא"א, בכח ופועל. כשאומר כתר מדבר על ראש פרצוף וצריך לבדוק אם ראש דהתלבשות או מחשבה, שורש בפועל. מחשבה היא ראש שפועל ממטה למעלה, כמו בזיווג דהכאה. למדנו שבזיווג כזה יש התפשטות כמו כתר הראשון שלמדנו, ויש זיווג דהכאה שעושה או"ח. כי פועל מלמטה למעלה כל הכלים נקראים שורשי כלים כי כח הדין לא פועל ממקום מצוא (?) ולמעלה, אז כל ראש נקרא כתר.

לא למדנו ההבדל בין ראש להתלבשות וראש דעביות אבל למדנו מה זה עתיק וא"א. אומר שבין כל שני עולמות יש מציאות למשל אם יש עולם אצילות או עולם בריאה, כאשר רוצה לבנות את עולם בריאה יש בקיעה של מלכות, ומלכות דמלכות שיורדת ונהיית עתיק בעולם בריאה, זיווג דהכאה על בח' ב' כי בריאה זה בח' ב' ויצירה בח' ג. יורד או"י מלובש באו"ח הנקרא א"א ממנו יוצא למטרה נגל"ה. מכל ראש יוצא נגל"ה שהראש נקרא שורש הכולל עתיק וא"א ששניהם נקראים שורש, או כתר. בין כל עולם יש ב' שורשים עתיק וא"א, שנקרא כתר דבח' ב' ובח' ג'. שורש בכח מתפשט בגוף שורש בפועל גם מתפשט בגוף.

יש עוד בח' ד' – עולם א"ק הרי יצאו עולמות, למדנו שכל עולם יוצא עפ"י זיווג דהכאה, לפי גובה קומה. גובה קומה בח' ד' יצא א"ק. בח' ג – אצילות. ב- בריאה א-יצירה ושורש – עשיה. עולם א"ק נקרא עולם כתר, עולם כתר מצד עולמות חוץ מהמושגים הקודמים או"י והראש של כל פרצוף. 

אלה ד' בח' שלמדנו בשיעור זה. בא ואומר מה שכתוב למעלה על הבח' של שורש הפרטי בתוך עולם א"ק. למדנו ד' מושגים של כתר שמספיקים כדי לפרש מה נקרא שורש בדרך פרט, כי מדבר על עולם א"ק. למדנו שהעולמות מחולקים – יש לנו את עולם א"ק שמתפשט בתוכו מטבור ולמעלה – 3 שלישים. עולם אצילות יצא. שני שלישים של א"ק מטבור ולמטה. בשליש התחתון יצאו בי"ע. כך יצאו העולמות. יש פרסא מפרידה וטבור שמפריד בין אצילות לא"ק. כל א"ק נקרא כתר, בתוך עולם א"ק יש ראש נקרא שורש ונקרא כמו עתיק וא"א שהם בח' ב' וג' של מושגי הכתר שלנו. חוץ משורש יש עוד מושגים – שנגל"ה. בא לדבר על השורש של א"ק ואומר – יש שורש פרטי בתוך עולם א"ק שזה שנגל"ה – בח' ב' וג' של כתר בעולם א"ק שהוא גם כתר. אגב כך נדע שיש גם בעולם אצילות עתיק וא"א שהם גם כתר. גם בבריאה יש עתיק וא"א. בכל עולם יש. רק כאן יש פרטי בעולם א"ק שנקרא כתר. 

שיעור 35 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' ק"מ – י"ח באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. למדנו שישנם חמישה מושגים של כתר כפי שלמדנו עד כה, והיות והשפה קצרה – יש לבאר את ההבחנה ביניהם
2. האבחנה בין הכתרים נועדה להסביר את הכתוב למעלה מהו שורש הפרטי בעולם א"ק מתוך שנגל"ה
3. המושג הראשון של כתר הוא התפשטות או"י המגלה את ד' בחי' הרצון.
4. מושג השני והשלישי של כתר הם נקראים עתיק וא"א שהם בחי' ראש של כל מדרגה וכל עולם. והאבחנה ביניהם היא שעתיק הוא שרש בכח וא"א בפועל, דהיינו שמתפשט ממעלה למטה.
5. המושג הרביעי של בחי' הכתר הוא מצד העולמות, והוא הנקרא עולם א"ק. היות והעולמות נבחנים עפ"י גובה קומה וא"ק יוצא על בחי' ד' שהוא גובה קומה של כתר.
6. מה שכותב לנו וזה בדרך פרט הכוונה לשורש מתוך שנגל"ה של א"ק שהוא בחינה פרטית של כתר ממושגי ב' וג' דהיינו עתיק וא"א של בחי' כתר מצד העולמות שנקרא אדם קדמון.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 35 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' ק"מ – י"ח באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. למדנו שישנם חמישה מושגים של כתר כפי שלמדנו עד כה, והיות והשפה קצרה – יש לבאר את ההבחנה ביניהם
2. האבחנה בין הכתרים נועדה להסביר את הכתוב למעלה מהו שורש הפרטי בעולם א"ק מתוך שנגל"ה
3. המושג הראשון של כתר הוא התפשטות או"י המגלה את ד' בחי' הרצון.
4. מושג השני והשלישי של כתר הם נקראים עתיק וא"א שהם בחי' ראש של כל מדרגה וכל עולם. והאבחנה ביניהם היא שעתיק הוא שרש בכח וא"א בפועל, דהיינו שמתפשט ממעלה למטה.
5. המושג הרביעי של בחי' הכתר הוא מצד העולמות, והוא הנקרא עולם א"ק. היות והעולמות נבחנים עפ"י גובה קומה וא"ק יוצא על בחי' ד' שהוא גובה קומה של כתר.
6. מה שכותב לנו וזה בדרך פרט הכוונה לשורש מתוך שנגל"ה של א"ק שהוא בחינה פרטית של כתר ממושגי ב' וג' דהיינו עתיק וא"א של בחי' כתר מצד העולמות שנקרא אדם קדמון.

אדם קדמון הוא עולם הכתר, לד' עולמות אבי"ע. ויש בו ה' בחינות כח"ב תו"מ, 

שבכל אחת מהן יש ד' שרשי נגל"ה .

א) א והנה אדם קדמון, הוא כדמיון כתר אל היוד ספירות שבכל עולם ועולם, באופן זה, כי א"ק הוא כתר לד' עולמות אבי"ע, נמצא כי א"ק, הוא כולל שורש כל הה' בחינות הנ"ל, שיש בכל עולם ועולם: כי כתר שבו, הוא ד' שרשים מן ד' בחינות של יוד ספירות שבו, שהם: נשמות, וגופים ולבושים, והיכלות. ב וזה דרך פרט, אמנם בדרך כלל הוא מה שיתבאר עתה בע"ה.

                                               אור פנימי

א) כבר נתבאר לעיל, שבד' בחינות דאור ישר, אין שום הבדל מעולם לעולם או מפרצוף לפרצוף, מראש הקו, עד סוף עשיה. כי אין שום מדרגה, שלא תהיה בה ד' הבחינות דאור ישר, שהן: חכמה, בינה, ת"ת, ומלכות. וכל ההפרש שבין המדרגות, הוא רק בשיעור קומה של או"ח, (או"פ ח"ג פ"ג אות ה') ושיעור קומה, תלוי בעביות המסך, שבמלכות של המדרגה: שמסך דבחי"ד מעלה או"ח ומלביש עד קומת כתר. ודבחי"ג, מעלה או"ח עד קומת חכמה, והוא חסר קומת כתר ומוכרח הכתר דאור ישר להתלבש בפנימיות החכמה ואינו ניכר שם. ומסך דבחי"ב, מעלה או"ח רק עד קומת בינה, והוא חסר גם מקומת חכמה, אשר ע"כ כתר וחכמה דאור ישר, מתלבשים כאן בפנימיות הבינה. ומסך דבחי"א, מעלה או"ח רק עד קומת ת"ת שנק' ז"א, והוא חסר גם מקומת בינה, אשר ע"כ ג"ר כח"ב מלובשים בו בפנימיות ת"ת, ואינם ניכרים משום זה. (ועי' היטב בהסת"פ ח"ב אות ע"ב ד"ה ובכדי) עש"ה כל ההמשך להבין הדברים הנ"ל בטעמם ונימוקם.
ובזה תבין, אשר ה' העולמות הנקראים: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, שהם כוללים כל המציאות שמהצמצום ולמטה, הם נחשבים ג"כ, לעשר ספירות הכוללות כל המציאות, והן נבחנות ע"פ ערכי שיעור קומה, שבה' בחינות מסך. כי בחי"ד, שעליה היה הצמצום א' והזווג דהכאה הראשון, הנה הע"ס הראשונות האלו, הן הנקראות, ע"ס או ד' בחינות דאדם קדמון, ושיעור קומתן הוא, עד קומת כתר דאור ישר, כנ"ל, ולפיכך נקרא אדם קדמון עולם הכתר.

והנה אחר שנשלמו הד' הבחינות דא"ק, נזדכך המסך דבחי"ד עד בחי"ג, ואור א"ס שאינו פוסק, חוזר ומתפשט בד' בחינות דאו"י על מסך דבחי"ג זה, בזווג דהכאה, וכאן, שיעור קומתן רק עד חכמה, כנ"ל, והן הנקראות ע"ס, או ד' בחינות דעולם האצילות. ואחר שנשלם עולם האצילות, חזר ונזדכך המסך לבחי"ב, ויצאו ע"ס בקומת בינה, שהן נק' עולם הבריאה. ואח"ז נזדכך לבחי"א, ויצאו ע"ס בקומת ת"ת, הנקראות ע"ס, או ד' בחינות דעולם היצירה. ואח"ז, כשנזדכך לגמרי, ולא נשאר במסך שום עביות, אלא רק מבחי' שורש לעביות בלבד, אז אין בו הכאה כלל, ואין בו אלא ע"ס שבקומת מלכות לבד, שהן נקראות ע"ס או ד' בחינות דעולם העשיה. והטעם והגורם להזדככות זו נת' (בהסת"פ ח"ב אות ע"ב הנ"ל).

והנה נתבארו היטב עשר ספירות הכוללות כל המציאות: שעולם א"ק הוא כתר הכולל, ועולם האצילות הוא חכמה הכוללת, ועולם הבריאה הוא בינה הכוללת, ועולם היצירה הוא ז"א הכולל, שהוא נבחן לשש ספירות חג"ת נה"י כנ"ל, ועולם העשיה הוא מלכות הכוללת. אמנם בכל עולם ועולם מה' עולמות הללו, יש ג"כ עשר ספירות פרטיות, כמ"ש להלן בדיבור שלאחר זה. ואע"פ שבכל עולם יש קומות זו למטה מזו, ואפילו בעולם אדם קדמון. אבל כמו בקומות הפרטיות של ע"ס, אנו חושבים את מדת אור קומה על פי ספירה עליונה שבה, שאם ספירה עליונה היא כתר, יש בכל הספירות אור כתר. ואם ספירה עליונה היא חכמה, יש בכל הספירות חכמה. עד"ז אנו חושבים את מדת האור של כל עולם, על פי פרצוף ראשון שבו. שבא"ק הוא בקומת כתר, ובאצילות בקומת חכמה, ובבריאה בקומת בינה. וכו'.

ב) הנה כדי להסביר היטב הדברים הללו, צריכים לאריכות גדולה, וית' כאן בהסת"פ, אמנם אבאר במקום הזה איזה שיעור, שיספיק עכ"פ, לסדר הדברים לבל נתבלבל בהשמות המרובים הדומים זה לזה, דהיינו הכללים והפרטים, והפרטי פרטיות, המובאים בשיעור שלפנינו. ומתחילה נתבונן "בספירת כתר". כי מצאנו כאן בדברי הרב, ה' בחינות כתר, שהוא מכנה לכל אחד בכינוי מיוחד: א', הוא כתר דד' בחינות דאור ישר. ב', כתר הכולל ד' בחינות בכח. ג', כתר הכולל ד' בחינות בפועל. ד', כתר הכולל עולם שלם שנק' א"ק. ה', כתר דכל מדרגה פרטית, שבכל העולמות כולם, שנוטלים מעולם א"ק. ותדע, אע"פ שכל בחינות כתר האמורות, מובאות תמיד בחכמה הזאת, רק בשם כתר סתם בלי פירושים, מ"מ הן רחוקות זו מזו בהרבה לאין ערך, ואי אפשר להכיר ביניהן, זולת לפי הענין המדובר בו, אשר ע"כ מוכרחים לידע מקודם בדיוק מקורי, את ההבחן המיוחד לכל אחת. והנה כתר דאור ישר, מובא לעיל (ח"ג פ"א אות א') בדברי הרב, בשם התפשטות א"ס ב"ה בסוד כלים, ובסוד זווג דהכאה, הרי שא"ס ב"ה הוא שורש לד' הבחינות דאור ישר, שנק' כתר דאור ישר, ותדע, שה"ס א"ס ב"ה שמטרם הצמצום. שאין לך חידוש אור בהעולמות, שלא יהיה נמשך מאור א"ס ב"ה שמטרם הצמצום. וכבר ידעת, שאלו ד' הבחינות דאור ישר, נוהגות בשוה בלי שום הפרש מראש הקו עד סוף העשיה, וכן סוד כתר שלהם.

סיכום: היום המשיך את הנושא הקודם של חלוקת העולמות לפי גובה קומה, של בח' ד' מייצר אור כתר ועושה זיווג דהכאה עד עולם כתר ולכן עולם הראשון שיוצא, עם הכח הכי גדול הוא של א"ק ויוצא על מסך דבח' ד' והמסך קובע שכל העולם הזה הוא עולם כתר. כל הפרטים בעולם זה הם של כתר, כמו שאם אדבר על ראובן, גם היד שלו היא של ראובן, או אם אדבר על פיל גם הרגל שלו כלולה בו. רק שלו. כל אחד עם הבח' שלו. כך בא ותיאר לנו את כל המדרגות שהן גובה הקומה של המסך קובע את העולם, העולם הופך להיות כלל שכל פרטיו משוייכים אליו.

לכן עולם א"ק הוא כתר הכולל, עולם אצילות הוא חכמה הכוללת, עולם הבריאה הוא בינה הכולל, עולם היצירה הוא ז"א הכולל, הנבחן לו"ק חג"ת נה"י, ועולם העשיה הוא מלכות הכוללת, וכל זה גובה קומה מד' עד שורש, מא"ק עד עשיה.

לאחר מכן הסביר שהשפה היא קצרה – אמר שבכל מקום שנדבר צ"ל מאיזו מסגרת מדברים ורק כשנדע זה – נדע לייחס לשם המדובר במקומות האחרים. 

אחת הב' שרוצה לדבר היא ה' בחי' כתר, למרות שאומר כתר בכמה מקומות – בכל מקום תהיה לו הוראה אחרת ע"פי ההבחן המיוחד למקומה.

5 בח' כתר שלמדנו פה – הגדיר כשמות שנלמד בשיעור הבא.

בח' א' היא כתר ד' בח' או"י. ב' כתר הכולל ד' בח' בכח. ג' כתר הכולל בח' בפועל. ד' עולם א"ק. ה' כתר דכל מדרגה פרטית.

שיעור 34 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קל"ט – י"ז באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. כל עולם נבחן עפ"י גובה הקומה של המדרגה שייצר המסך עפ"י עוביותו. כאשר עביות זו דבחי"ד מייצרת קומת כתר, ג' חכמה וכן הלאה עד שורש שמייצרת מלכות
2. כל עולם הוא כלל ל כל הפרטים הנמצאים בו והכלל נקבע עפ"י המדרגה העליונה ביותר שלו
3. עולם א"ק הוא כתר הכולל, עולם אצילות הוא חכמה הכללת, בינה בריאה, ז"א יצירה, עשייה מלכות הכוללת.
4. השפה היא שפה קצרה, וכל מושג צריך ללמוד עפ"י המסגרת בה ההוא מדובר
5. ישנם ה' בחי' כתר שהם: כתר דד' בחי' דאו"י, ב' כתר הכולל ד' בחי' בכוח, ג' כתר הכולל ד' בחי' בפועל, ד' כתר הכולל עולם שלם הנקרא א"ק, ה', כתר דכל מדרגה פרטית שבכל העולמות כולם שנוטלים מא"ק.
6. בשיעור הבא נלמד בהרחבה כל אחת מבחי' כתר אלה
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps