מזלות לפי עשר הספירות

1666

בס"ד

חלק ג שיעור 26 עמוד קכט

גם אחר שכבר נתתקן מיעוט המלכות, נשארה המלכות להיות עתיק בבריאה .

ג) ואמנם זה היה בזמן מיעוט הלבנה בבריאת העולם. אבל אחר שכבר נתקנה, וחזרה למקומה אב"א, וברא לאדה"ר, והוא החזירה פב"פ ט כבתחילה, ואח"כ על ידי חטאם של התחתונים חזרה ונתמעטה, וירדה, כי זה כל סוד תפילתינו, לתקנה בעת תפילתינו, ואח"כ, חוזרת כבראשונה, כי אין בנו כח יותר מזה. והנה י כל דבר שבקדושה, עושה רושם במקומו אע"פ שנסתלק משם, ותמיד נשארה בחינת נקודה זו בראש הבריאה.

ט) זה ענין ארוך שאין המקום לפרשו כאן.

י) כי אין ענין העדר נוהג ברוחניים וכל שינוי ומיעוט וכדומה, אין הפירוש שבחינה ראשונה נעדרה ובמקומה באה בחינה אחרת חדשה, אלא הפירוש הוא שבחינה ראשונה נשארת כמו שהיתה, ודבר השינוי שאנו אומרים בה היא בחינה נוספת על הראשונה. באופן, שבכל מקום שנאמר שאיזו בחינה נשתנתה, הכונה היא, שנתוספה בחינה על בחינה ראשונה. וצריכים לזכור זה, כי אי אפשר להזכיר הדבר תמיד. וז"ש הרב "כל דבר שבקדושה עושה רושם במקומו, אע"פ שנסתלק משם לעינינו, ותמיד נשארה בחינת נקודה זו בראש הבריאה, דהיינו כמבואר, שענין עליתה של הנקודה וחזרתה למקומה לאצילות, אין זה גורם שום העדר בנקודה שירדה לבריאה, כי אין העדר ברוחני. וע"כ יש להבין ענין חזרתה של הנקודה לאצילות, לענין נוסף שנתחדש, כמו המדליק נר מנר ואין הראשון חסר, באופן שהנקודה נשארת בראש הבריאה, וגם עלתה לאצילות, ויש עתה ב' נקודות, והבן היטב.

בזמן שהסתלקות ט"ס המלכות היא מחמת חטא התחתונים, אין הט"ס שלה עולות לז"א, אלא שהן נופלות לקליפות .

ד) אמנם בזמן, אשר המיעוט שלה על ידי פגם התחתונים, אז הט' נקודות אחרות שמסתלקות ממנה, אינן חוזרות אל ז"א, אל מקורם ממקום שבאו, אבל יורדות בעונותינו עד הקליפה, בסוד שכינה בגלות, ואין להאריך בזה.

כמו שנקודת המלכות דאצילות ירדה ונעשתה עתיק בכתר הבריאה , כך היה בכל עולם ועולם, שמלכות דעולם העליון, נתלבשה בכתר דעולם התחתון ממנו.

ה) ונחזור לענין, כי נקודה זו כ היתה תחלה זנב לאריות בסוף אצילות, כי ל חוה זנב לאדם היתה, ואח"כ ירדה ומעטה עצמה בסוד נקודתה, והיתה ראש לשועלים, ראש לבריאה ממש. וכן היתה בכל עולם ועולם, כי נקודה דמלכות דיצירה, ירדה בראש עשיה, וכן דבריאה בראש יצירה. וכן היה ג"כ בראש אצילות, בסוד כולם בחכמה עשית. כי אור א"ס נתלבש בחכמה עליונה שלמעלה מאצילות, מ וירדה אותה החכמה עצמה, ושברה המסך שעל גבי אצילות, וירדה מציאת עצמה ונתלבשת באצילות, ועל ידה מקבל אצילות אור א"ס. וז"ס כולם בחכמה עשית, הנזכר בעולם אצילות כנ"ל.

כ) כלומר, סיום לכל ספירות דאצילות, המדומות במשל כלפי ספירות דבריאה, כמו אריות כלפי שועלים. וירדה המלכות מסיום הספירות דאצילות, ונעשתה ראש לספירות הבריאה כנ"ל.

ל) ז"א ומלכות, מכונים בשם אדם וחוה, ומלכות הוא סיום של כל ספירות דז"א, כנ"ל. וע"כ דרשו חז"ל באדם הראשון בטרם בריאה של חוה, שחוה היתה זנב לאדם, כלומר, בחינת הסיום שלו.

מ) כלומר, שהמלכות דא"ק, שבתוכה מתוקן המסך דבחי"ג, שהיא קומת חכמה, אותה מלכות ירדה ונעשתה עתיק באצילות.

סיכום: ראשית הזכרנו שיש לנו בזיווג דבכאה לראות ב' הבח' – 1. כשהגיע האור כדי לחדור לעבור מעולם אצילות לבריאה אז הוא נתקל במסך.2 בקע ועבר את המסך. בזיווג דהכאה הוא ירד למטה עם חוקים מסויימים הנקרא עולם המחשבה. חוץ מזה ירד למטה עם עוד הבחנה שנקראת עתיק. מלכות דמלכות ירדה למטה בלי להתחשב במסך שאינו מפריע לה, כמו אור שעובר דרך החלון. החלון לא מפריע לאור לעבור. גם כאן – המסך לא מפריע למסורת לאמונה לעבור דרכו. אלו 2 הבח' הנקראות תוהו ובוהו.

למדנו מי זו מלכות דמלכות דעתיק שגדלה מאצילות, סוד הלבנה שאמרו לה 'תמעטי עצמך'. אמרה הלבנה 'אין שני כתרים משתמשים בכתר אחד. עשית אותי גדולה וגם את החמה גדולה. מי ישלוט – ההשפעה או הקבלה בעולם. הלבנה היא קבלה והשמש השפעה. מעטי עצמך ושימי עצמך תחת ההשפעה. שואלת מדוע, רק כי שאלתי? עונה לה שלטובתה לא תוכל להשתמש בכח הקבלה אם לא תרד למטה'.

כדי לקבל את הרעיון הזה, המנוגד לנפש האדם כי רוצה לקבל תענוג. אם ימעט עצמו, כמו בעקדת יצחק, רק אז יהיה ללבנה טוב. את זה צריך לקבל באמונה.

כשמיעטה עצמה בצימצום, בעקדה, במעבר מעולם לעולם – הויתור על הרצון בעולם העליון הפך להיות אמונה בעולם התחתון. יוצא שבגלל שבחרה במיעוט קיבלה אמונה חזקה לפעול הלאה בעולם יותר תחתון. כשאתה מסכים, למשל בעולם המחשבה-האצילות, לוותר על הרצון שבא לפעול אז האמונה בתחתון מנהלת אותך. הצורה הזו היא חזקה ונקראת מיעוט הלבנה'.

למדנו היום שע"י התפילות אנחנו צריכים לתקן את המלכות שלא תתמעט כ"כ. שהרצון לקבל יחזור להיות פעיל ולא רק נקודה, כלום. רוצה להגדיל רצון לקבל – לקבל תענוג כי ברא את הבריאה לענג את נבראיו – ע"י מועדים, השראה, מצוות ותפילות המלכות עלתה ולא משמשת רק כאמונה למטה, ואומר שלא – ממשיכה לשמש. כל דבר בקדושה עושה רושם במקומו אפילו אם הסתלק משם.

הרחבנו והראינו מהי דרך העבודה של האדם. אל תפחד לעבוד ולעשות פעולות חיוביות, גם אם אח"כ תראה שלא שמרו לך טובה, לא העריכו, התפללת אתמול והיום לא זכרת. מה שעשית נשאר, כמו שמלמדים ילדים שהכל נרשם. אין היעדר.

עוד למדנו שאם המיעוט לא נעשה בגלל רוחניות אלא בגלל עוונות אז המיעוט יורד לקליפות. המיעוט שיורד לקליפות מצריך אח"כ עבודה יותר קשה, לכן צריך להזהר. אם ממעט בבחירה ולא בגלל עוונות אז פועל בחשק גדול, ואם לא אז פועל מיסורים. אין ברירה כי תתייסר. אם העליון ירד לתחתון בגלל מיעוט מבחירה, או בגלל חטא כמו המרגלים או אדה"ר. שלא יאמר שלא נורא ויפגום ויוכל לתקן. אלא שרק מתוך בחירה אם תמעט עצמך – אז תייצר אמונה. אחרת לא מייצר אמונה.

עוד סיפר משל ואמר שעולם אצילות הוא כנגד אריות ועולם הבריאה הוא שועלים. אומר 'היה זנב לאריות ולא ראש לשועלים'. פירוש – אם אתה יכול לשמש בעולם אצילות – להשתמש ברצון לקבל בע"מ להשפיע זה עדיף מאשר לפעול בעולם הבריאה כראש לשועלים. יש עדיפות יותר גדולה להיות אריה מאשר שועל. אם אין ברירה – תפעל באמונה של שועל שבא מהאריה. אם אתה יכול להשתמש ברצון לקבל תעלה אותו למעלה בתפילות. אם לא יכול – יהפוך לך להיות אמונה לשאלות וחקירות בעולם הבריאה.

 

 סיכום בנקודות שיעור 26- תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ג' 

פרק ז' עמוד קכ"ט.   ו' אב תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. למדנו שעל ידי מיעוט הלבנה, היא ירדה להיות אמונה בעולם התחתון ממנה.
2. מיעוט הלבנה, שהוא מיעוט המלכות, הוא הויתור על הרצון לקבל כפי שהיה בצמצום, כפי שהיה בעקידה וכן בכל מקום שהאדם מתוך מחשבה ומתוך בחירה מוכן לוותר על הרצון לקבל שבו ולהיות תחת הרצון להשפיע, מידת החסד, של השמש.
3. על הטענה של הלבנה, שאמרה – אין שני מלכים משמשים בכתר אחד, אמר לה –  את צודקת וכדאי לך שהוא, מידת החסד, צד הבורא, צד העליון, ימשול בך.
4. מה שירדה לבחינת נקודה ולאחר מכן, על ידי תפילות ומועדים, היא עולה חזרה למעלה, אין זה אומר, שנקודת האמונה למטה נפגמה, משום שאין העדר ברוחני.
5. למדנו חוק חשוב שיש לו מוסר גדול בענייני עבודה. החוק הוא- כל דבר שבקדושה עושה רושם במקומו אף על פי שנסתלק משם.
6. העולמות מסודרים כך, שהבחירה בעולם העליון על ויתור הרצון, הופך להיות אמונה ועתיק בעולם התחתון וזאת הבניה הנכונה של מערכת הרצונות בנפשו של האדם ובעולמות בכלל.
7. עולם אצילות משול לאריה ועולם הבריאה לשועל. המלכות של האריה נקראת זנב לאריות והיא זו שירדה להיות ראש בעולם הבריאה, דהיינו ראש לשועלים
8. עדיף להיות זנב לאריות ולא ראש לשועלים, דהיינו להשתמש ברצון לקבל אם הוא בקדושה, אבל אם לא בקדושה אז עדיף להיות ראש לשועלים.

905

תלמוד עשר הספירות

ספר 'תלמוד עשר הספירות' – החיבור החשוב ביותר של משנת הרב יהודה אשלג הדן בהרחבה במבנה העולמות העליונים. הספר, המחולק לששה עשר חלקים, עוסק בעיקרי חכמת הקבלה של החשיבה הלוריאנית, אותה מסביר הרב אשלג, מפרט ואף מרחיב, באמצעות שני פירושים: 'אור פנימי' – פירוש נקודתי בהתאם לטקסטים המצוטטים מהאר"י; ו'הסתכלות פנימית' – פירוש מקיף הדן בנושאים בהרחבה. לכל אחד מן החלקים נלווה לוח שאלות ותשובות לענינים המובאים בו, וכן ל"פירוש המילות".

שנת הוצאה: תרצ"ג – תרצ"ז (1937 – 1933)
הוצאה לאור ראשונה: מהדורה פנימית, המשוכפלת בכמות מצומצמת במכונת "סטנסיל".
תוכן הספר ומהותו: שנים ספורות אחר הוצאת פירושי "פנים מאירות ומסבירות", ראה בעל הסולם כי חיבורו לא השיג את מטרתו, ועדיין מתקשים הלומדים לבא בשערי תורת האר"י, על כן שינס מותניו בשנית לחבר חיבור נוסף, בו הופשטו והוסברו ביתר פירוט לשונות האר"י וסגנונו, וכן הביאור ההקפי הותאם עד אשר "כל מעיין בינוני" יוכל להיכנס בפתחי החכמה. הביאור המקומי נקרא בשם "אור פנימי", והביאור ההקפי שבסוף כל חלק: "הסתכלות פנימית". בשונה מהחיבור הקודם, הובאו בספר זה קטעים מכל כתבי האר"י, ולאו דווקא מן הספר "עץ חיים". הם נערכו בששה עשר חלקים (שנקראו "שיעורים" במהדורה הראשונה), כשכל חלק מתמקד בשלב מסוים בהשתלשלות החכמה מן הקל אל הכבד. בסוף כל חלק צורף לוח שאלות ותשובות. אחד מהם עוסק במילון המילים והערכים שנתחדש באותו החלק, והשני, הוא שאלות סיכום על הנלמד.
לספר רחב הקף זה, צורפו שתי הקדמות המבארות את שיטתו של בעל הסולם בעניינים רבים בעבודת ה' ובלימוד פנימיות התורה. בהדפסות שנדפסו אחר פטירת בעל הסולם – הן צורפו לאחת.
מני אז שהוצא לאור, נחשב ספר זה למרכזי בין ספרי בעל הסולם בביאור חכמת הקבלה, ותלמידיו ותלמידי תלמידיו קבעו בו את עיקר לימודם.

תלמוד עשר הספירות הוא ספר קבלה של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, "בעל הסולם", על כתבי האר"י ובו מבוארים בהרחבה עניינים בחכמת הקבלה בסדר לימוד מובנה. הספר יצא לאור החל בשנת תרצ"ו (1937) והוא הרחבה של ביאורו הקודם של הרב אשלג על ספר עץ החיים, הניקרא בשם "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות".

תוכן עניינים
1 מבנה הספר
2 ההקדמה
3 מבנה הספר
4 קישורים חיצוניים
מבנה הספר
הספר נסוב סביב קטעים מספריו של האר"י. בכל פרק מובאים דברי האר"י בלשונם ועליהם שני פרושים:

אור פנימי – פירוש על סדר הטקסט.
הסתכלות פנימית – ביאור נרחב על הסוגיות העיקריות באותו חלק.
בנוסף, מובאים בסיום כל חלק בספר שאלות ותשובות על החומר הנילמד:

לוח השאלות והתשובות לפירוש המילות – שאלות ותשובות על מילים והגדרות.
לוח השאלות והתשובות לעניינים – שאלות ותשובות על הנושאים הנלמדים.
ההקדמה
בתחילת ההקדמה לספר כותב הרב אשלג על מטרתו בכתיבת ההקדמה: "בריש מלים, מצאתי לי צורך גדול לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך, עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במדה חמורה מאד, ומעוררת פחד שלא תשתכח ח"ו מישראל". בהקדמה זו מאריך הרב אשלג בביאור הצורך והחובה ללמוד קבלה.

בסיום ההקדמה, הרב אשלג מדריך את הקורא לסדר הלימוד הנכון:

"למד תחילה את ה"פנים", דהיינו דברי האריז"ל, המודפסים בראשי העמודים עד סוף הספר. ואע"פ שלא תבין, חזור עליהם כמה פעמים ע"ד "מתחילה למגמר והדר למסבר". אח"ז, למד את הביאור "אור פנימי", והשתדל בו, באופן שתוכל ללמוד ולהבין היטב את ה"פנים" גם בלי עזרת הביאור, ואח"ז למד את הביאור "הסתכלות פנימית" עד שתבינהו ותזכרהו כולו. ואחר כולם, נסה עצמך בלוח השאלות, ואחר שהשבת על השאלה, הסתכל בתשובה המסומנת באותה האות של השאלה, וכן תעשה בכל שאלה ושאלה. ותלמד ותשנן ותחזור עליהם כמה פעמים עד שתזכרם היטב כמונחים בקופסא, כי בכל מלה ומלה ממש, שבחלק השלישי, צריכים לזכור היטב כל שני החלקים הראשונים, אף מובן קטן לא יחסר. והגרוע מכל הוא, שהמעיין לא ירגיש כלל מה ששכח, אלא, או שהדברים יטשטשו בעיניו, או שיתקבל לו פירוש מוטעה בענין, מחמת השכחה. וכמובן, שטעות אחת גוררת אחריה עשר טעויות, עד שיבא לאי הבנה לגמרי, ויהיה מוכרח להניח את ידו מהלימוד לגמרי."

הדרכה זו, יחד עם הסידור ההדרגתי של החומר ושאלות החזרה המפורטות, מצביעים על ניסיונו של המחבר להעניק לספר מבנה דידקטי המאפשר לימוד שיטתי ומסודר של חוכמת הקבלה.

מבנה הספר
הספר מחולק ל-16 החלקים הבאים:

צמצום וקו
עגולים ויושר
אור ישר ואור חוזר
עשר הספירות של עקודים
עשר ספירות דעקודים בהתפשטות השנייה הנקראים מטי ולא מטי
עשר הספירות של עולם הנקודים
עשר הספירות דז' מלכין קדמאין דמתו
עשר הספירות של עולם האצילות
זיווגי הספירות
עיבור ראשון דז"א
תיקון אורות ניצוצין וכלים בעובר ועיבור הב'
לידה ויניקה של הז"א
תיקוני רישא ודיקנא דא"א
מוחין דגדולות של זעיר אנפין
בנין הנוקבא דז"א
ג' העולמות בריאה יצירה עשיה

תלמוד עשר הספירות

הירשם\התחבר לאתר על מנת לצפות בשיעורים

נרשמת בעבר? מלא את הפרטים והתחבר אוטומטי

Designed by Laisner