שיעור 1 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'
סיכום בנקודות עמוד שפ"ט-ש"צ – יא טבת תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. התחלנו בע"ה את חלק ו' בו אנו מדברים על המבנה של עולם הנקודים שיוצא למטה מטבור דא"ק במקום שנשאר חומר גלם שלא עובד לכלים דהשפעה.
2. עולם א"ק כולל גל' ע"ב ס"ג. שממנו צריך לבנות את עולם הנקודים, ומי שמייצג את א"ק כלפי הנקודים הוא פרצוף ס"ג. ולכן בו בעיקר אנו מתעסקים כדי ללמוד על עולם הנקודים כי הוא שורשו
3. פרצוף ס"ג יוצא על קומת בינה הנקראת אזן, והוא מתפשט בבחי' הטעמים שלו עד הטבור דא"ק, ובנקודות שלו גם מטבור דא"ק ולמטה עד סיום רגליו.
4. עניין ההתפשטות של נקודות דס"ג למטה מטבור הוא ענין חשוב ומכריע לצורך הבנת ההמשך, שעליו נלמד בהרחבה בשיעורים הבאים.
5. ידיעה נוספת על ס"ג היא שהפרצוף שיוצא בס"ג, כדי לבנות את פרצוף הנקודים שבא אחריו, נקרא ענפיו, שהוא נקרא גם פרצוף השערות. זאת מכיון שהוא סוער, היות והראש נחצה לשנים לסיבת צמצום ב' (צ"ב)
6. פרצוף ע"ב מתפשט רק עד הטבור ולא יורד למטה מטבור. כדי לא להתכלל עם הרצונות שלמטה מטבור שעליהן אין לו מסך. מדוע נקודות דס"ג ירד לשם, נלמד בהמשך.
חלק ו' שיעור 1 עמוד שפט'
חלק ששי
עשר הספירות של עולם הנקודים
* א) א"ק כולל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, בעצמותו. וכל אחד מאלו הד' נכללו מארבעתן, ויוצאים ממנו גם כן אורות לחוץ שהם ענפיו. והע"ב הוא במוחין דיליה, נגד א"א ואבא דאצילות. ולעילא מגלגלתא דיליה, יש בו דוגמא בחינת עתיק דאצילות. וס"ג דיליה, מאזן ולמטה עד טבורו, והוא כנגד בינה דאצילות, ומ"ה וב"ן דיליה מטבורו ולמטה, כנגד זו"ן דאצילות.
* עץ חיים שער ט': שער שבירת הכלים פרק ו' מ"ב
א) א"ק כולל: הנה הדרוש הזה, שהתחלתי בו הגם שהוא העמוק ביותר מכל דרושי הרב שבעולם נקודים מהראוי להציגו בסוף החלק, אכן בדרוש הזה נתן לנו הרב המפתח, אשר עליו הולך ומבאר את כל ענינים הבאים לפנינו בהע"ס הנקודים, וע"כ מוכרח המעיין לידע ולזוכרו היטב. בטרם שמתחיל לעיין בעצם הדרושים.
ומתחלה צריכים לידע באיזה פרצוף מפרצופי א"ק, שהרב מדבר כאן, כי יש ה"פ בא"ק כנודע. אמנם כבר הודיע אותנו הרב, אשר בב' פרצופים הראשונים דא"ק, שהם: פרצוף הכתר דא"ק, ופרצוף ע"ב דא"ק, אין לנו רשות לדבר בהם, ומובא בע"ח שער ה' פ"א. ותחלת העסק הוא רק בפרצוף ס"ג שהוא מבחינת האזן ולמטה, כלומר, שקומתו הוא עד בינה, כי בינה דראש נקרא אזן כנודע, ובזה נדע כי הרב מדבר כאן מפרצוף הס"ג דא"ק, וכל הענינים והפרטים שמתבארים לפנינו סובבים רק על פרצוף הזה.
וזה אמרו שהוא כולל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן בעצמותו, שהן ד' הקומות היוצאות על ד' בחינות הנודעות שהן בחי"ג הממשכת קומת חכמה, המכונה הוי"ה דע"ב. ובחי"ב הממשכת קומת הבינה, המכונה הוי"ה דס"ג. ובחי"א הממשכת קומת הז"א הנקרא הוי"ה דמ"ה. וקומת המלכות שנקרא ב"ן. וכל אחד מהם כלול מארבעתם. כמו שמבאר והולך.
ויוצאים ממנו ג"כ אורות לחוץ שהם ענפיו. שהם מכונים שערות רישא ושערות דיקנא, הנאצלים מן הראש דס"ג דא"ק הזה. כמ"ש לפנינו. אכן תדע, שכל המדובר שבכאן, הוא רק מבחינת שרשים לפרטים אלו הנוהגים בעולם האצילות, ואע"פ שהם אינם כאן בפועל, מ"מ כאן הושרשו.
והע"ב הוא במוחין דיליה. וצריכים לזכור כאן כל שנתבאר בענין אצילות ג' פרצופין הראשונים דא"ק. המובאים בדברי הרב בקיצור נמרץ בחלק ה'. שלפרצוף הא' דא"ק מכנה שם התפ"א, ולפרצוף ע"ב דא"ק מכנה התפ"ב, ולפרצוף ס"ג דא"ק מכנה שם בחי' שניה דהתפ"ב, ע"ש דף ש"ז אות כ"א ודף שי"א אות כ"ז. ובכלל צריכים לזכור כל הדברים המובאים שם בדברי הרב, וכל המתבאר באו"פ שם, כי לא אכפיל כאן שום דבר רק אביא השמות בלבד.
וכבר ידעת, שכל תחתון מלביש להעליון שלו, רק מפה ולמטה, דהיינו מהמקום שהושרש שמה ויצא שם, שהוא המלכות של ראש העליון שלו, שמשם יוצא ונאצל התחתון. ולכן הכתר של ראש הס"ג, המכונה אזן, משום שאור הבינה שנקרא אזן מתלבש בכלי דכתר כנודע, הנה הוא מלביש לפרצוף העליון ממנו שנקרא ע"ב, מפה ולמטה, ותדע שגוף דע"ב הזה המלובש בהראש דס"ג, הוא נעשה נשמה ומוחין להראש דס"ג, וזה אמרו "והע"ב הוא במוחין דיליה נגד א"א ואבא דאצילות" כי גוף ע"ב המלובש בראש הס"ג הם לבחינת מוחין להראש דס"ג.
נגד א"א ואבא דאצילות. כי א"א הוא ע"ב דמ"ה שבאצילות, ואבא הוא ע"ב דב"ן שבאצילות, שה"פ דמ"ה עם ה"פ דב"ן מתחברים שמה יחד, כמ"ש במקומו. וזה אמרו שבחינת הגוף של הע"ב המלובש בראש הס"ג, נבחן, בערך של א"א ואבא דאצילות.
ותדע שהדרוש הזה הוא לבאר את ההשוואה של ה"פ דס"ג דא"ק אל ה"פ שבאצילות, כדי לידע איך ללמד מזה על זה: איך הענפים מתקשרים ומשתלשלים משרשיהם, גם איך ללמד מן התחתון את העליון. והתועלת מזה מרובה לאין שיעור.
דוגמא בחינת עתיק דאצילות. פרצוף הכתר דאצילות מכונה בשם עתיק, ואומר, שלעילא מפרצוף הע"ב דא"ק, יש עוד פרצוף ראשון דהיינו פרצוף הכתר דא"ק, שהוא בהשוואה אל פרצוף עתיק שבאצילות.
וס"ג דיליה מאזן ולמטה עד טבורו. כלומר, פרצוף הס"ג דא"ק, אשר קומתו עד הבינה הנק' אזן, כנ"ל, אשר ממנו כל המדובר שבכאן, הוא נשלם ומסתיים על הטבור. וצריכים להבין מאד מהותו של הטבור הזה, שעליו נסתיים פרצוף הס"ג, כי טבור זה, הוא כל הקוטב, אשר כל פרטי עולם הנקודים סובבים עליו.
ותדע שבאמת נמשך עדיין הס"ג עד סיום רגלי א"ק הפנימי, הנקרא פרצוף הכתר, אלא אח"כ בצמצום הנה"י שיתבאר לקמן, עלה ונסתיים על הטבור. אלא רק רגלי הפרצוף ע"ב נפסקו שם. והוא מטעם, שמשם ולמטה, הוא מקום המלכות דא"ק הפנימי, שהיא בחי"ד, ומתוך שהמלכות דפרצוף ע"ב לא היה לה אלא עביות דבחי"ג, ע"כ לא היה יכול להאיר להבחי"ד של המלכות דא"ק הפנימי, שמקומה מכונה בשם טבור, כנודע, וע"כ נסתיימו רגלי פרצוף הע"ב למעלה מהטבור.
סיכום: בס"ד התחלנו חלק ו' העוסק בעולם הנקודים. לאחר שיצאו גלגלתא, ע"ב וס"ג, אז יצא עולם הנקודים היוצא למטה מטבור. זה המבנה. אומר, שבא לדבר על עולם הנקודים, וכשרוצה לעשות זאת, למדנו שכל בח' באה מבח' העליון שלה, ולא באה לבד לעולם. הבח' העליונה של עולם הנקודים הוא עולם א"ק, שם ס"ג הוא הפרצוף שיצא גלגלתא ע"ב ס"ג. מס"ג צריך לצאת עולם הנקודים. כשאומר עולם א"ק אז מדבר על ס"ג שהוא המייצג עולם א"ק כלפי עולם הנקודים. אגב כך נאמר שעולם הנקודים עצמו נשבר אח"כ והתחלק לאבי"ע, מהרשימות שלו עצמו. בהם לא מתעסקים עכשיו. כרגע עוסקים רק בצורת עולם הנקודים. היות ובנוי מס"ג אז עוסקים בס"ג כדי לראות את המבנה שלו, כדי שנדע איך בנינו את עולם הנקודים ממבנה ס"ג. אומר שס"ג עצמו בנוי מע"ב ס"ג מה וב"ן, וממנו יצאו אורות לחוץ, ז"א יצא ממנו פרצוף מיוחד שפרצוף מיוחד זה בא כדי לבנות את הפרצוף שבא אחריו. שכל פרצוף בונה את הפרצוף שבא אחריו. למשל, כשגלגלתא רצה לבנות את ע"ב, אז עלו רשימות למעלה, אז הולידו כשעשה זיווג מיוחד, אצלו, לצורך התחתון, כמו עיבר את הרשימות שעלו מלמטה ד' ג', ואחרי שעשה זיווג זה אז הוליד את ע"ב החיצון. זיווג זה נקרא ע"ב הפנימי. אותו הדבר קרה בין ע"ב לס"ג. בע"ב עלו הרשימות אחרי הביטוש לפה, ואז עשה זיווג במקום על ד' ג', על ג' ב' לצורך התחתון. הזיווג שע"ב עשה לצורך ס"ג, נקרא ס"ג הפנימי.
עכשיו ס"ג צריך לעשות זיווג לצורך עולם הנקודים, ס"ג צריך להוליד את עולם הנקודים. בגלל עניין מיוחד, שנקרא צ"ב שנלמד בהמשך, כשס"ג עשה זיווג לצורך עולם הנקודים, אז הראש שלו היה צריך להחצות לשנים. ראש ג"ע וראש אח"פ. כל ראש בנוי מגלגלתא, עינים, אוזן, חוטם ופה. אז למשל בגלגלתא שהיה בנוי מג"ע אח"פ אז גם הזיווג שעשה לתחתון בנוי באותה צורה. אותו דבר בע"ב הבנוי מג"ע אח"פ, גם ס"ג החיצון בנוי כך, אבל שבא לעשות זיווג לעולם הנקודים, עושה זיווג על ג"ע עיניים ויצא עוד ראש שיצא מהאח"פ. יצאו שני ראשים, ומצב זה גרם לשערות. פרצוף שערות נקרא 'ענפי ס"ג" – אורות היוצאים לחוץ, שהם ענפיו. הענפים שיצאו מס"ג אינם הוא עצמו אלא לתחתון שלו, אז מה שעשה זיווג לתחתון שלו נקרא 'פרצוף השערות'.
עד כה אמרנו (ציור) שכשמדברים על המבנה, צריך לדבר על איך יצא עולם הנקודים, כדי לדבר עליו, מדברים על ס"ג שהוא הפרצוף התחתון בא"ק ממנו יוצא עולם הנקודים. על ס"ג עצמו מספר שיש ענפים שיצאו לחוץ הנקראים 'פרצוף השערות' ממנו יצא החוצה.
הלאה, עוד אומר לנו, שכל פרצוף יוצא מפה ולמטה של הפרצוף העליון שלו. למשל, ע"ב יצא מפה ולמטה דגלגלתא. ס"ג יצא מפה ולמטה של ע"ב. עולם הנקודים היה צריך לצאת לכאורה מפה ולמטה של ס"ג, אבל יוצא למטה מטבור, נראה למה בהמשך. אבל זה הכלל. בא להסביר עניין פרטי, שהגוף של ע"ב הופך להיות נשמה לס"ג. כי כך כתוב למעלה אצל האר"י ורוצה להדגיש שגוף העליון הוא נשמה לתחתון, זה נקרא 'ממעשיך הכרנוך', שכל אחד צריך ללמוד ממעשי העליון כי את מחשבותיו לא יכול לראות. לא יכול להגיד שרק בצורה פנימית רוצה דברים מסויימים. צריך לדעת איך עושים, איך מבטאים בחיצוניות, ויש לזה ערך גדול.
לאחר מכן מספר איך זה קשור לעולם האצילות, בזה לא נעסוק כרגע. עוד מספר ידיעה חשובה על ס"ג, שס"ג הוא בקומה של אוזן, של בינה. זה חשוב לדעת כי נראה בהמשך שלגלגלתא ע"ב ס"ג, שהם כנגד ג"ע ואוזן שייכים למקום שלמות, ומתחתם חוסר שלימות. לכן יש עניין גדול לומר על אוזן.
נקודה נוספת, אומר, מלמד על ס"ג, שלס"ג יש שני צדדים. צד אחד המתפשט עד הטבור הנקרא טעמים דס"ג, וצד שני מטבור למטה הנקרא נקודות דס"ג, מה שלא קרה בע"ב שהתפשט רק עד הטבור. נקודות דס"ג יורד מתחת לטבור, עוד לא אמר מדוע.
שיעור 1 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'
סיכום בנקודות עמוד שפ"ט-ש"צ – יא טבת תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. התחלנו בע"ה את חלק ו' בו אנו מדברים על המבנה של עולם הנקודים שיוצא למטה מטבור דא"ק במקום שנשאר חומר גלם שלא עובד לכלים דהשפעה.
2. עולם א"ק כולל גל' ע"ב ס"ג. שממנו צריך לבנות את עולם הנקודים, ומי שמייצג את א"ק כלפי הנקודים הוא פרצוף ס"ג. ולכן בו בעיקר אנו מתעסקים כדי ללמוד על עולם הנקודים כי הוא שורשו
3. פרצוף ס"ג יוצא על קומת בינה הנקראת אזן, והוא מתפשט בבחי' הטעמים שלו עד הטבור דא"ק, ובנקודות שלו גם מטבור דא"ק ולמטה עד סיום רגליו.
4. עניין ההתפשטות של נקודות דס"ג למטה מטבור הוא ענין חשוב ומכריע לצורך הבנת ההמשך, שעליו נלמד בהרחבה בשיעורים הבאים.
5. ידיעה נוספת על ס"ג היא שהפרצוף שיוצא בס"ג, כדי לבנות את פרצוף הנקודים שבא אחריו, נקרא ענפיו, שהוא נקרא גם פרצוף השערות. זאת מכיון שהוא סוער, היות והראש נחצה לשנים לסיבת צמצום ב' (צ"ב)
6. פרצוף ע"ב מתפשט רק עד הטבור ולא יורד למטה מטבור. כדי לא להתכלל עם הרצונות שלמטה מטבור שעליהן אין לו מסך. מדוע נקודות דס"ג ירד לשם, נלמד בהמשך.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧
סיכום: למדנו היום שכל המחשבה שמופיעה לנו, או כל סוגי הידיעה שיש לנו, אותם אנחנו לומדים במטו"מ, בשונה ממה שלמדנו באידרא זוטא, את סדר המחשבה בצ"ב, כאן לומדים את סדר הידיעות בצ"א. שידיעה תמיד בנויה מרצון והארה המתלבשת בתוך הרצון, שנקרא ע"ב, שזה התלבשות אורות בכלים. הארה זו נקראת הרגשה או ידיעה. במקרה שלנו זה ידיעות, כי מדובר על ראשים כרגע, אבל זה נכון לגבי הרגשה כי גם היא נובעת מהתלבשות אור בכלי.
הקודם