1. אנו לומדים על רחם הנקבה שנבנה בזמן הה' וזמן הו' מהתפתחות לצורך העובר
ברחם זה.

2. הרחם בנוי מב' דלתות וב' צירים ולכל אחד מהם יש תפקיד.

3. תפקיד ציר הא' הוא לצייר את הוולד ואין תפקיד של ציר הב' גם לצייר את הוולד,
מדוע? מכיוון שהעובר המדובר הוא לצורך לידת הקטנות וציר הב' הוא בגדלות.

4. אם כך מה תפקיד של דלת וציר הב' תשובה: נועד לשמירה לסגור מ (ם מקום
סגור שלא יאוחזו החיצונים.

5. במצב שהיא בוגרת שזה הזמן השביעי נקודת ההזרעה הנכנסת לתוך הרחם היא

באה משם מ"ב דהיינו מלמעלה מטבור והמ"ן שבא מהנקבה הוא בא מהשתוקקות

שבאה מלמטה מטבור שנקרא ו' ונקודה שזה ביקוש מצמצום א'. שב' בחינות אלו באו

בעולם הנקודים זה גרם לשבירה.

6. בצמצום ב' הרחם נועד לתקן את המ"ן דוכרין ומן נוקבין שלא יפלו ולא יצרו שבירה

ולכן צריך ללמוד מה יש ברחם שעושה את התיקון שלא היה בעולם הנקודים ועל זה

נלמד בשיעור הבא בע"ה

נח) כתר (ח"ג פ"ו אות ז'):
היא הספירה הראשונה של הע"ס. ויש הרבה בחינות "כתר" כמ"ש.

כלים גמורים (ח"ג פ"ח אות ז'):
הע"ס המתנוצצות ומתפשטות ויורדות מהמסך ולמטה, נחשבות שיש בהן כלים גמורים, ומכונות ע"ס דגוף.
נז) כסא (ח"ג פ"ד אות ד'):
עולם הבריאה, מכונה עולם "הכסא" מלשון "כיסוי" והעלם, כי אור החכמה נעלם שם (כמ"ש כאן פ"ג אות ב'). גם

"כורסיא". ועיין להלן אות נ"ז.
נה) כח (ח"ג פ"ו אות ד'):
יש בחינת בכח ויש בחינת בפועל. למשל, הגרעין של הפרי נבחן אשר הפרי כלול שם בגרעין, ב"כח", אבל לא בפועל ממש, אלא שעל ידי זריעה וצמיחה, יצא ונגלה הפרי, מכח אל הפועל ממש, ועד"ז, אנו מבחינים את המסך, בטרם שהתפשט אליו אור א"ס לזווג דהכאה, אשר הוא כלול מעשר הספירות ב"כח", ואחר שפגע בו אור העליון, והעלה ע"ס דאו"ח, שהלבישו לאור העליון, נבחן, שנגלו הע"ס דראש, בפועל ממש בבחינות שורשים לכלים, כנודע.

קצד חלק תלמוד עשר הספירות שלישי

רומז, שהאורות דג"ר המושפעים שמה מעולם אצילות, המה רק בבחינת בינה, ומאירים שם רק בבחינת ישיבה, בדומה לאדם היושב על "הכסא", אשר הקומה שלו מתמעטת. והארת החכמה, מכונה בשם עמידה, כי בעמידה, נמצא שיעור הקומה על שלמותו.

נג) יצירה (ח"ג פ"ג אות ג'):
קומת הע"ס הבאה ע"י זווג דהכאה במסך דבחי"א, מכונה בשם "יצירה".
נד) כורסיא (ח"ג פ"ד אות ד'):
עולם הבריאה מכונה כסא, ותרגומו "כורסיא". ועיין להלן אות נ"ז.

נ) חלון (ח"ג פ"א אות ד'):
הוא בחי"ג של ראש, המלובש באו"ח.

נא) חקיקה (ח"ג פ"ז אות א')
"חקיקה" ובליטה, הם יחסים מקבילים בהבחנת השפע, כי בליטה, פירושה, שהשפע מרובה בספירות באופן ניכר ובולט כלפי הרואה. והיפוכו הוא הבחן ה"חקיקה", שפירושה, שחסרון השפע בספירות ניכר שם ביותר, ולפיכך, ענין החותם, שהעולמות נחתמים זה מזה, כנ"ל באות מ"ט, נבחן בחותם שאותיותיו בולטות ובחותם שאותיותיו חקוקות ושקועות, באופן: שחותם האצילות בולט, והבריאה הנחתמת ממנו היא חותם שקוע. והיצירה הנחתמת מהחותם השקוע של הבריאה, נעשית לחותם בולט. והעשיה הנחתמת מהחותם הבולט דיצירה, נעשית לשקועה. ונמצאות הע"ס דאצילות והע"ס דיצירה, נחשבות לבולטות. והיפוכן, הע"ס דבריאה והע"ס דעשיה, שנחשבות לשקועות וחקוקות.
נב) יסודות (ח"ג פ"ה אות א'):
ד' הבחינות שבעביות כלי המלכות, מכונות לפעמים ד' יסודות.

מט) חותם (ח"ג פ"ח אות ט'):
האו"ח העולה מהמסך שבמלכות ולמעלה, המלביש לע"ס של ראש, מכונה בשם "חותם". והמתנוצצים מהמסך ולמטה, לע"ס דגוף, נבחנים לנחתמים מהחותם

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

1. המעבר ממצב הג' למצד הד' דהיינו מצלע לקטנה זה אומר שהה' תחתונה בשם
הויה של זא צריכה להיות פרצוף שלם בסוד אדנ-י.

2. הפרדת הה' התחתונה לצורך הנקבה היא דומה ללידה של פרצוף כמו פרצופים
העליונים ממנה.

3 . בלידת פרצוף המולידה מפרידה ציריה כדי לתת במצב הקטנות מדלת וציר הא' כך

קורה גם כאן שהז"א מעלה את היסוד ומלכות לתת ועושה נקבה אחורי החזה כנגד

דלת וציר הא'. ונותן למלכות הארה לעשר הספירות שלה פרט ליסוד ולמלכות.

4. היות ובמצב הקטנות של הנקבה שהוא מצב הד' לא היה לה על מה להסתמך

ביסוד והמלכות מההארות של ז"א לכן צריכה להגדלה נוספת בבחינת נער ונערה

דהיינו זמן הה' וזמן הו' שאותם נלמד בהמשך.

1. המעבר ממצב הג' למצד הד' דהיינו מצלע לקטנה זה אומר שהה' תחתונה בשם
הויה של זא צריכה להיות פרצוף שלם בסוד אדנ-י.

2. הפרדת הה' התחתונה לצורך הנקבה היא דומה ללידה של פרצוף כמו פרצופים
העליונים ממנה.

3 . בלידת פרצוף המולידה מפרידה ציריה כדי לתת במצב הקטנות מדלת וציר הא' כך

קורה גם כאן שהז"א מעלה את היסוד ומלכות לתת ועושה נקבה אחורי החזה כנגד

דלת וציר הא'. ונותן למלכות הארה לעשר הספירות שלה פרט ליסוד ולמלכות.

4. היות ובמצב הקטנות של הנקבה שהוא מצב הד' לא היה לה על מה להסתמך

ביסוד והמלכות מההארות של ז"א לכן צריכה להגדלה נוספת בבחינת נער ונערה

דהיינו זמן הה' וזמן הו' שאותם נלמד בהמשך.

1. המעבר ממצב הג' למצד הד' דהיינו מצלע לקטנה זה אומר שהה' תחתונה בשם
הויה של זא צריכה להיות פרצוף שלם בסוד אדנ-י.

2. הפרדת הה' התחתונה לצורך הנקבה היא דומה ללידה של פרצוף כמו פרצופים
העליונים ממנה.

3 . בלידת פרצוף המולידה מפרידה ציריה כדי לתת במצב הקטנות מדלת וציר הא' כך

קורה גם כאן שהז"א מעלה את היסוד ומלכות לתת ועושה נקבה אחורי החזה כנגד

דלת וציר הא'. ונותן למלכות הארה לעשר הספירות שלה פרט ליסוד ולמלכות.

4. היות ובמצב הקטנות של הנקבה שהוא מצב הד' לא היה לה על מה להסתמך

ביסוד והמלכות מההארות של ז"א לכן צריכה להגדלה נוספת בבחינת נער ונערה

דהיינו זמן הה' וזמן הו' שאותם נלמד בהמשך.

1. בזמן הד' הנקבה נבנת בקטנותה ללא אפשרות לבנות לה רחם שיכול
לתפקד היות וקיבלה מנקב אחורי החזה ולצורך כך העלה הזא את היסוד
והמלכות שלו למקום התפארת לכן לא יכולה יותר לקבל הארה מיסוד

דמלכות שלו.

2. כדי לבנות לה רחם צריך לתת לה דלת וציר הא' ודלת וציר הב' כדי שיהיה

לה גם אפשרות לסגור את הדלתות שהחיצונים לא יפגעו בעת גדילת העובר
וגם כדי לצייר אותה גם במצב קטנות שלו וגם במצב גדלות שלו לכשיוולד.

3. בזמן העיבור בתוך הרחם ישנם ג' מדורים שבונים את העובר מצד העיבור

יניקה ומוחין של העובר.

4. ג' הימים הראשונים שהם זמן הקליטה הם הנפש של הנפש של העובר.

מצד 40 יום הם בחינת הרוח של הנפש של העובר. ושלושה חודשים הם

הנשמה של הנפש של העובר. בג' החודשים השניים קונה את בחינת הרוח

של העובר וג' החודשים האחרונים קונה את בחינת הג"ר של העובר

5. שגומר העובר לקבל את הנרנחי דנפש שלו אז מתהפך עם ראשו למטה

כדי שהצירים יפתחו את הדלתות ויצא למקום עבודה. לאם מצב זה קשה כי

היא פוחדת עליו שלא ימות היות והיא מכירה את המוות שהיא גרמה לו,

אולם אם היא מולידה את העובר לעבודה אז יכולה להרפות ואז יצא בן כשר

וצדיק אבל אם הבן נולד רק לתענוג אז באמת צריך להיות פחד גדול.

6. פתיחת הדלתות והפיכת הראש זה אש נכפפת שהזיקה שעל זה נדבר בשיעור הבא.

1. בזמן הד' הנקבה נבנת בקטנותה ללא אפשרות לבנות לה רחם שיכול
לתפקד היות וקיבלה מנקב אחורי החזה ולצורך כך העלה הזא את היסוד

והמלכות שלו למקום התפארת לכן לא יכולה יותר לקבל הארה מיסוד

דמלכות שלו.

2. כדי לבנות לה רחם צריך לתת לה דלת וציר הא' ודלת וציר הב' כדי שיהיה

לה גם אפשרות לסגור את הדלתות שהחיצונים לא יפגעו בעת גדילת העובר
וגם כדי לצייר אותה גם במצב קטנות שלו וגם במצב גדלות שלו לכשיוולד.

3. בזמן העיבור בתוך הרחם ישנם ג' מדורים שבונים את העובר מצד העיבור

יניקה ומוחין של העובר.

4. ג' הימים הראשונים שהם זמן הקליטה הם הנפש של הנפש של העובר.

מצד 40 יום הם בחינת הרוח של הנפש של העובר. ושלושה חודשים הם

הנשמה של הנפש של העובר. בג' החודשים השניים קונה את בחינת הרוח

של העובר וג' החודשים האחרונים קונה את בחינת הג"ר של העובר

5. שגומר העובר לקבל את הנרנחי דנפש שלו אז מתהפך עם ראשו למטה

כדי שהצירים יפתחו את הדלתות ויצא למקום עבודה. לאם מצב זה קשה כי

היא פוחדת עליו שלא ימות היות והיא מכירה את המוות שהיא גרמה לו,

אולם אם היא מולידה את העובר לעבודה אז יכולה להרפות ואז יצא בן כשר

וצדיק אבל אם הבן נולד רק לתענוג אז באמת צריך להיות פחד גדול.

6. פתיחת הדלתות והפיכת הראש זה אש נכפפת שהזיקה שעל זה נדבר בשיעור הבא.

1. בזמן הד' הנקבה נבנת בקטנותה ללא אפשרות לבנות לה רחם שיכול
לתפקד היות וקיבלה מנקב אחורי החזה ולצורך כך העלה הזא את היסוד
והמלכות שלו למקום התפארת לכן לא יכולה יותר לקבל הארה מיסוד

דמלכות שלו.

2. כדי לבנות לה רחם צריך לתת לה דלת וציר הא' ודלת וציר הב' כדי שיהיה

לה גם אפשרות לסגור את הדלתות שהחיצונים לא יפגעו בעת גדילת העובר
וגם כדי לצייר אותה גם במצב קטנות שלו וגם במצב גדלות שלו לכשיוולד.

3. בזמן העיבור בתוך הרחם ישנם ג' מדורים שבונים את העובר מצד העיבור

יניקה ומוחין של העובר.

4. ג' הימים הראשונים שהם זמן הקליטה הם הנפש של הנפש של העובר.

מצד 40 יום הם בחינת הרוח של הנפש של העובר. ושלושה חודשים הם

הנשמה של הנפש של העובר. בג' החודשים השניים קונה את בחינת הרוח

של העובר וג' החודשים האחרונים קונה את בחינת הג"ר של העובר

5. שגומר העובר לקבל את הנרנחי דנפש שלו אז מתהפך עם ראשו למטה

כדי שהצירים יפתחו את הדלתות ויצא למקום עבודה. לאם מצב זה קשה כי

היא פוחדת עליו שלא ימות היות והיא מכירה את המוות שהיא גרמה לו,

אולם אם היא מולידה את העובר לעבודה אז יכולה להרפות ואז יצא בן כשר

וצדיק אבל אם הבן נולד רק לתענוג אז באמת צריך להיות פחד גדול.

6. פתיחת הדלתות והפיכת הראש זה אש נכפפת שהזיקה שעל זה נדבר בשיעור הבא.

1. כדי שהנקבה תוכל להוליד היא צריכה רחם, הרחם הזה צריך להיות בנוי מב' דלתות וב' צירים.

2. כדי שנקבה תוליד היא צריכה שיהיה לה רחם. הרחם בנוי מב' דלתות שיכולים להוות סגירה וב' צירים שיכולים לצייר את הוולד. (כנגד בינה שהוא כוח המצייר למלכות שהוא כוח הסוגר)

3. כאשר מקבלת הנוקבא דלת וציר הא' זה מציאות שבה היא נקראת נער.

4. במצב השישי שלה היא מקבלת ד' וציר הב' מאמא ואז נבנה לה רחם שלם שבנוי מב' דלתות וב' צירים ואז יכולה לקבל מהזכר את טיפה ההזרעה שנקרא הלובן ולצרף את טיפת האודם שלה ושניהם יחד מתחברים ומצטיירים בתוך הרחם עי ציר הא' וציר הב'.

5. כדי להסביר לנו היטב את ב' הדלתות וב' הצירים מסביר לנו בעל הסולם על סדר הגדלות של כל פרצוף בעת עיבורו עד גמר גדלותו.

6. אין עליית מן מובנת אלא בג' פרצופים הנקראים תחתון עליון ועלי עליון והסדר הוא כדלהלן: א. כאשר העליון נמצא בקטנות דהיינו בגלגלתא ועיניים העליון מעורר אותו לבקש גדלות עי אור עב סג ואז הוא מעלה ביקוש לקבל את האחפ שלו וכשמקבל את האחפ שהיא השתוקקות הפרטית שלו הוא עולה לבקש אורות על ההשתוקקות הזו, כאשר מבקש על עצמו מוחין אז מעלה גם את הג"ע של התחתון בסוד אחים בכורים.

7. אומנם העובר התחתון לא מצטייר בעלי עליון בכלל אומנם עולה לשמה כדי שהעליון שלו יוכל לקבל אורות עבורו ולכן אינו מצטייר כלל שם אלא רק כאשר יורד העליון למקומו עם המוחין שלו אז יכול להתחיל לצייר את העובר.