שאלות חזרה עמודים א'תקא-א'תקב
1. לשם מה צריך שזיווג הלילה יקדים לזיווג היום?
2. מדוע ביהדות מודגש ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד?
3. מיהם הידים דאמא שמכוננים כלי בנוקבא ומה הוא אותו כלי?
4. איזה כלי נתקן בפסוק שמע ישראל ואיזה בבשכמל"ו?
5. באיזה ק"ש מזדווגים או"א זיווג גמור ומתי זו"ן מזדווגים זיווג גמור, דהיינו להולדה?

שאלות לחזרה – עמ' א'תצ"ט – א'ת"ק:
1. מהו הטעם שכאשר ז"א עולה לאו"א אינו צריך תיקון ערלה, ואילו כאשר נשמות הצדיקים עולות לז"א הן כן צריכות?
2. מהי הערלה, מדוע ג', ומהו קדש הילולים?
3. מדוע אין נשמות המלאכים ראויות להעלות מ"ן לצורך גדל' ז"א, ואילו נשמות בני אדם כן ראויות לכך?
4. מדוע רז"ל אומרים בגמרא שקטן אינו מזכה לאחרים, ובאיזה מצב מדובר?

שאלות חזרה חלק יד א'תצז-א'תצח
1. מהם ב' החלוקות העיקריות מבחינת העיבורים וכיצד משייך אותם לעולם הנקודים?
2. איך אומר כאן באות ד' הרב שבהעלאת מ"ן דלילה הוא עיבור ב' דמוחין דהולדה בעוד שלמדנו בחלק י"ב שרק בשים שלום ביום הוא זיווג למוחין דהולדה?
3. מהם ב' החילוקים בין נשמות הצדיקים לזו"ן בהעלאת מ"ן ובמה זה תלוי?

שאלות חזרה חלק יד א'תצה-א'תצו
1. סכם את אות ג' בקצרה והראה כיצד זה עונה על התמיהה באות א'.
2. מדוע מלך הדעת נחשב כנגד גל' בעוד שמלך ב"ש תחתונים דת"ת שגם הוא טעמים אינו נבדל במדרגתו ממלכי נהי"ם?
3. חלק את כל בחינת ראשי הנקודים וגופות הנקודים למדרגות נשמה חיה יחידה ופרטיהם.
4. מה נתקן בשתא אלפי שני ומה נתקן תיכף מצד ז"ת דנקודים?
5. תן דוג' לעליית מ"ן של מדרגת נשמה דחיה.
6. כיצד קשור העניין שאח"פ של מדרגה עליונה נפלו לגו"ע של מדרגה תחתונה לעליית המ"ן הנלמדת כאן? אגב כך הסבר מיהו המעלה מ"ן בכל קומה וקומה מנשמות הצדיקים עד א"ס.

שאלות חזרה חל ק י"ד הדף היומי תע"ס
עמ' א'תצג-א'תצד
א) מהי התמיהה של האר"י הק' באות א', וכיצד עונה על תמיהה זו בעה"ס באו"פ?
ב) אילו ב' שמות יש לעיבור בט' שנים ויום א'?
ג) מיהם המיין נוקבין של או"א, ומיהם של זו"ן דאצילות?
ד) מהיכן הוא הגילוי של השורש שכל תחתון נבחן למחצית מהפרצוף העליון ממנו, ומדוע?
ה) למה גרמה עליית מ"ן דנה"י דא"ק הפנימיים לע"ב ס"ג בעולם הנקודים? פרט את תהליך השבירה בקצרה.

שאלות חזרה חלק יג א'תמד-א'תמה
1. הסבר את השאלה בתחילת אות י"ב.
2. מדוע תת דא"א העולה לראש דא"א אינו יכול לשמש כדעת לזיווג על צ"א ומה יבוא במקומו ומדוע?
3. מדוע נקרא תיקון הי"ג בשם ימי קדם?
4. מה הן ג' התמיהות שמביא בעה"ס על דברי רח"ו במבוא שערים שער ג' חלק ב' פרק א'? ומה הן התשובות בגין תמיהות אלה?

שאלות חזרה חלק יג א'תמב-א'תמג
1. מה ההבדל לענין התפשטות המדרגה בין גלגלתא למו"ס?
2. מה הבדל בין אח"פ דגלגלתא לאח"פ דמו"ס?
3. הסבר סוד אחים בכורים המבארים את עלית ראש דא"א יחד עם אח"פ דעתיק למקום עתיק.
4. הסבר את ב' מיני העליות, דהיינו ג' ראשין דא"א, לראש דעתיק וכן את עלית הגרון וחג"ת דא"א המלובשים תוך או"א עילאין לראש דא"א.
5. מדוע עליה ה-ב' מיוחסת למו"ס ולא גם לגלגלתא?
6. כיצד אפשרי שאור ע"ב ס"ג יאיר בעולם אצילות להורדת ה"ת? והרי הוא אור של צ"א ואצילות מתוקנים בצ"ב.
7. מה ההבדל בין אור של ע"ב המגולה שיש בעתיק לזה שיש בא"א בעת עליתו לעתיק? כיצד לדעתך זה ישפיע על עלית או"א לראש דא"א?

שאלות חזרה חלק יג א'תמ-א'תמא
1. הסבר בפירוט כל אחת מ-ג' היציאות בעולם אצילות מכח צ"ב.
2. מה ההבדל העקרוני של יציאה ה-ג' מ-ב' היציאות הקודמות לה?
3. מדוע גלגלתא ומו"ס ד"א עומדים זה לצד זה ולא זה למטה מזה? מה הינך לומד מכך על היחס בין זכר ונקבא?

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שאלות חזרה חלק יג א'תלו-א'תלז
1. מדוע חלק יג מלמד אותנו את עינייני שערות דראש דא"א והרי עפ"י הסדר צריך היה ללמוד לכאורה את המוחין דז"א?
2. מהו שרש של כל השערות ומדוע?
3. כיצד ומדוע התחלקה הגלגלתא דא"א ל-ב' ראשים? מה טבען של כל אחד ולמה הם משמשים?
4. מהם ב' המרכיבים של חומר השערות דא"א?
5. כיצד ניתן לומר שהגיעו לא"א כלים מבי"ע והרי א"א מתקן את בחינת הכתר דנקודים שלא היתה בו שבירה.
6. מה ההבדל בין מותרי מוחא לבחינת מקיף חוזר?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

תיקון הי"ג
ימי קדם- א"א, ונקה- ז"א

אות רי"ח
ריח) ואחר שנתבאר מקומם, (של תקיוני הדינא ) נבאר שמותם בפסוקים. והם רמוזים,
• (במיכה )במי אל כמוך כו'.
• ובה' ה'(ה', ה'- זה עדיין לא י"ג תיקוני דיקנא אלא מצפ"צ מצפ"צ, שזה התחלה)
• (ובתורה )אל רחום וחנון כו'.
וזה עניינם.
י"ג מידות של א"א- בספר מיכה

1. א', מי אל כמוך.
2. ב', נושא עון.
3. ג', ועובר על פשע.
4. ד', לשארית נחלתו.
5. ה', לא החזיק לעד אפו.
6. ו', כי חפץ חסד הוא.
7. ז', ישוב ירחמנו.
8. ח', יכבוש עונותינו.
9. ט', ותשליך במצולות ים כל חטאתם.
10. י', תתן אמת ליעקב.
11. י"א, חסד לאברהם
12. י"ב, אשר נשבעת לאבותינו.
13. י"ג, מימי קדם.
(אלה הם שמות י"ג מידות מצד מיכה, דהיינו מצד א"א )

וכנגדם בי"ג מידות דויעבור, ומתחילים מן אל רחום וחנון, וכמ"ש באדרת נשא דף קל"א ע"ב, לקבל דא אל רחום וחנון כו', ואינון לתתא. (דהיינו לתחתון, לז"א שהוא תחתון לא"א יש י"ג מדיות רחמים מצד א"א, ויש י"ג מידות רחמים מצד ז"א שהשמות שלהם זה אל רחום וחנון ) ובביאור התפילות נתבאר היטב ע"ש. וקצתו יתבאר לקמן. ( 2.26)

אות רי"ט
ריט) וזה סדרן: ( זה סדר של י"ג מדות הרחמים מצד התחתון, דהיינו מצד ז"א שהן הכתובות בתורה:)

י"ג מידות רחמים של ז"א מהתורה
• א', אל.
• ב', רחום.
• ג', וחנון.
• ד', וה', ארך אפים. ( ד' וה' ביחד כי תיקון של ד' לבד לא יכול להתקיים כי הוא תלוי בתיקון הה' שהם באים ביחד.

ולכן לא נאמר ארך אף, אלא אפים, שנים, וכמשז"ל, לצדיקים ולרשעים(3.10)
. ונמצא, כי באומרו ארך הוא תיקון א', שהוא אריכות א', ובאומרו אפים הוא תיקון אחר. (ולכן יש ארך ויש אפיים אבל הם באים ביחד:
• שתקיון הד' היא שיבולת הזקן
• ותקיון הה' שהיא האורחא, שהיה סביב לשיבולת הזקן ) (3.35)

אות ר"כ
רכ)
• ו', ורב חסד.
• ז', ואמת.
• ח', נוצר חסד. (שהוא תיקון חשוב מאוד )
• ט', לאלפים. כי היה אפשר להיות נוצר חסד לבד, אך היותו גם לאלפים, הוא אחר
• אחר, והוא ע"ד מ"ש בארך אפים.
• י', נושא עון.
• י"א, ופשע.
• י"ב, וחטאה.
• י"ג, ונקה.

הרי י"ג תיקונין אלו בפנים דא"א עד הגרון, כי משם ואילך בינה
דא"א, אך אלו י"ג הם מחכמה דא"א.
(4.39)

עמוד אתל"א
תיקון י"ג: הוא מזל התחתון. כמ"ש בתיקון השמיני. (שהוא התיקון של נוצר חסד . במה הוא דומה לו? שכל אחד מהם הוא כולל.
• יש את הכולל מצד הזכר
• ויש את הכולל מצד הנקבה

• "נוצר חסד" הוא הכולל מצד הזכר)
• "ונקה "הוא הכולל מצד הנקבה

וז"ל הזוהר נשא (דף קל"ד ע"ב ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ט) תיקונא דתליסר, תליין שערי תחות דיקנא(תלויות השערות מתחת לזקן )
מכאן ומכאן, ביקרא יאה, וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא( הם מתפשטים ויורדי ם עד הטבור, ולא כמו המזל של נוצר ד שירד עד החזה,
אבל המזל ונקה יורד מלמטה עד הטבור)
ולא אתחזון מונפי(ולא נראים מהפנים ) תקרובא דבוסמא, בר אינון תפוחין שפירו הוורין" ( חוץ מאותם תפוחין קדישין שהם נקראים בחינת הארת החכמה שמתגלה מצד הפנים) ( 6.16)

עמוד אתל"ג
פירוש: אחר שנתגלו בחינת המוחין שיצאו על המ"ן של אלו השערות דיקנא הנמשכים מן גלגלתא דא"א, שהם בחינת תיקון הי"ב, שהוא הפה דאתפני משערות, ( שהוא הפה הפנוי משערות)
(למדנו :

כל תיקוני הדיקנא הם ממו"ס
ומו"ס מתחלקת:
• למו"ס דבמו"ס- שהם ח' התיקונים הראשונים
• גלגלאת דמו"ס- ה' תיקונים נוספים

מחמת גילוי הארת הרוחא דכיא של הגלגלתא, (שהוא החסדים )
כנ"ל, הנה נתגלו בפה שבח גדול לאלו השערות, למרות שהוא פנוי משערות)
ע"ד שנתבאר לעיל בתיקון הח', אחר דפסיק שערי מב' תפוחין קדישין, (שנפסקו השערות ונתגלה דוקא הארת חכמה במדרגה )
עש"ה, וכמו שהשערות הנמשכות מחכמה דא"א, נתפשטו בשבחם והלבישו עד הטבור דא"א, ( יש לומר עד החזה. למה? כי תיקון הח' הוא רק עד החזה)
שהוא מכח הארת הב' תפוחין קדישין. שיצאו בסבתם. (8.20 )

כן עד"ז השערות הנמשכות מגלגלתא דא"א, נתפשטו ג"כ מכח שבחם שהשיגו ע"י האי פומא( אותו פה) דאתפני משערות, ( שהתפנה משערות)
והלבישו לא"א עד הטבור. ( אז אומר:

• כמו שתיקון הח'…- נוצר חסד יצא מתוך הכח, של הארת חכמה, שידע שהוא לא יכול לקבל אותה, אז נוצר תיקון הח' של נוצר חסד,
• ואותו דבר תיקון הזה שהוא תיקון הי"ג,שהוא תיקון "ונקה" וזה ב' הבחינות הארוכות שנמשכות עד הטבור, הוא יצא מכח הפה הפנוי משערות. (.9.06)

והתפשטות זו נקרא מזל התחתון,
(למדנו שיש מזל עליון שהוא נקרא נוצר חסד
ויש מזל תחתון שנקרא ונקה.
• התפשטות של נוצר חסד הוא מצד הזכר
• התפשטות של המזל התחתון הוא עד הטבור שהוא מצד הנקבה, כמו צד האורות וצד הכלים. )
• כמו שהתפשטות דשערות דחכמה נקרא מזל עליון. כי מזל העליון הוא כללות כל השערות הנמשכות מחכמה.
• ומזל התחתון הזה שהוא תיקון י"ג. הוא ג"כ כללות כל השערות הנמשכות מגלגלתא דא"א.

אמנם נתבאר לעיל, בתיקון הי"ב שבחינת המוחין דהאי פומא דאתפני משערות, ( של זה הפה שהתפנה משערות) אינם מפסיקים להארת ג"ר בשביל ה' תיקונים תחתונים האלו, (למה? בגלל שהגילוי של האור דחסדים, שבא מגלגלתא שהוא גרם לכך שהפה יתפנה משערות, וזה לא מספיק לתחתונים כי הם רוצים אור חכמה, כי כל הי"ג תיקוני דיקנא הל לבושי חכמה. תחת המזל העליון, דהיינו הם באים ממטה ומתכסים תחת המזל העליון- חפץ חסד, דהיינו של התפשטות של הנוצר חסד, והם נמשכים למטה איליו ) כי הם צריכים לגילוי חכמה דוקא.

כי כל הי"ג תיקוני דיקנא לבושי חכמה המה. ולפיכך, המה מתכסים תחות מזל העליון, ואין להם גילוי לחוץ. ( אבל מתחתיו הם כן מתגלים למטה, בחוץ בין חזה לטבור,אבל לא מצד האורות אלא מצד הכלים. ( 11.12)

וז"ש "ולא אתחזון לא נראים )מאנפי תקרובתא דבוסמא, בר אינון תפוחין שפירן חוורין" דהיינו המוחין על בחיבת המ"ן, שנקרא תקרובתא דבוסמא, מבחי' מזל העליון. ( שם מאירה אור חכמה דרך התפוחין,
• אז למה במזל העליון יש גילוי להארת חכמה.
• אבל במזל התחתון אין גילוי.
1. לזכר יש גילוי לחכמה
2. ולתיקונים של גלגלתא ,שאת התיקונים מצד הנקבה אין גילוי
) כי הם נחשבים לבחינת גילוי של מוחין לבחינת הדיקנא, אבל בחינת פומא דאתפני משערות אינם נחשבים לגילוי מוחין בשביל הדיקנא, (למה? כי גילוי הפה בא ע"י הארת חסדים, ) להיותו בחינת חסדים מכוסים כנ"ל, והדיקנא צריכה רק לבחינת חכמה, (אז זה שיש גילוי משערות זה לא מגלה אור חכמה, ולכן השערות האלה לא מגולים. אומר שהשערות האלה שהם מזל העליון ש בו גילוי? למה? כי הוא מגלה אור חכמה, מבחינת ב' התפוחין הקדישין. אז מה שהתגלה בב' תפוחין קדישין, שהשערות ומהשל נוצר חסד, בא לגלות את זה שאני עדיין לאיכול לקבל את זה, זה מבחינת מזל "נוצר חסד" )וע"כ לא אתחזי רק מזל העליון בכללות הדיקנא,
מכייוןן שמזל ונקה מנקה את הפה והפה הוא גילוי של חסדים ולא של חכמה ולכן התיקון הזה לא מתגלה, לא נראהף אלא רק מזל העליון בכללות הדיקנא
אבל כל השערות של ה' תיקונים אחרונים" הם באי מלמטה מצד הגרון והם נמצאים מתחת לתיקונים העליונים של מזל של נוצר חסד

אבל כל השערות דה' תיקונים תחתונים הנכללים במזל תחתון אינם נראים, אלא שמתכסים תחת מזל העליון, והוא, (למה? ).
כי האור הצריך להם, אינו מגולה בהם וע"כ המה מכוסים. ( כי הם צריכים אור חכמה השערות דיקנא, ולא מגולה אור חכמה). (14.30 ).

וז"ש עוד שם (אות קס"ב) "ותאנא (למדנו ).
אלין ימי קדם, (אלה נקראים ימי קדם ).
כלהו מתתקנן בתיקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין( עתיקא דעתיקין למדנו שזה גלגלתא, כולם מתוקנים בתיקוןשל גלגלתא).
טמירא דטמירן, והאי דתליסר כליל להון"( שזה התיקון ה13- כולל ההפ0 וכל התיקונים שנקראים ימי קדם. מי זה ימי קדם? צ"א, וצ"א לא מתגלה ולכן הם מכוסים. (15.05 ).
).
פירוש: כי עיקר הכללות שבדיקנא, הוא מזל התחתון, והוא בחינת מלכות
שבהם, כי כמו שגלגלתא ומ"ס דא"א: (דהיינו מצד הפרצוף הפנימי לא השערות ).
הם בחינת ראש אחד דא"א, (שגם גלגלתא וגם מו"ס הם ראש אחד של א"א ).
והפה הוא המלכות דכללות שניהם, כן גלגלתא וחכמה דשערות דיקנא הם בחינת קומה אחת, ומזל התחתון (שנקרא ונקה ).
הוא המלכות דכללות שניהם, ונמצא שהיא (ההמלכות הזו שהיא התיקון של הדיקנא שבה מצד גלגלתא ).
בחינת הנקבה שבדיקנא, המקבלת מבחינת ט"ס הראשונות דדיקנא, הכוללים י"ב תיקונים. (16.12 ).
והיא(שהיא בחינת הנקבה שבדינקא,ש היא מזל ונקה ). המתפשטת עם המוחין של י"ב תיקונים דדיקנא ומשפעת אל המדרגה שלמטה ממנה, שהם או"א דאצילות. (זאת אומרת שדרך המשל הזה של הדיקנא, היא משפעת לאו"א, ). ( 16.38).
וכיון שכל המוחין דדיקנא כלולים רק בח' התקונים הראשונים, שעיקרם הוא התיקון הז' שהם ב' תפוחין קדישין, ( שלא יכולים להתגלות, ומתגלים רק דרך מזל הח' של נוצר חסד).
כנ"ל "ולא אתחזיין מאנפי תקרובתא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין"(שלא מתגלים מהפנים, אלא רק מצד ב' התפוחים הקדישים,ש הם פנויים משערות ).
לכן נבחן תיקון הח' לכללות כל הי"ב תיקונים שהם ט"ס ראשונות דדיקנא, ( למה רק תיקון הח'? כי הוא בא ומגלה את תיקון של החכמה של הב' תפוחים קדישין שיהיה… רצון לחכמה).והוא נבחן לבחינת הזכר של הדיקנא, כי הט"ס ראשונותנבחנות לבתינת זכר המשפיע למלכות שהיא העשירית. ( 17.48).
ונתבאר, כי תיקון הח' הנקרא מזל עליון, היא בחינת הזכר של הדיקנא, והוא כולל כל הי"ב תיקונים דדיקנא הן השערות דגלגלתא, והן השערות דחכמה.

ותיקון י"ג, הוא בחינת נקבה של הדיקנא, והיא מקבלת כל הי"ב תיקונים ממזל העליון. ( שהוא מזל של נוצר חסד- תיקון הח'- כי הוא הזכר.
אז מה עושים עם כל ה תיקונים האחרים? הט', הי' הי"א והי"ב? הם רק הכנה, הם רק מכינים את התיקון הי"ג.
).
וע"כ גם היא בעצמה כוללת י"ב תקונים. וז"ש "והאי דתליסר (ה-13 ).
כליל להון", ( וזה ה- 13 כולל להם).
כי בו עצמו ( בתיקון הי"ג ).מתגלים כל י"ב התיקונים כנ"ל. ( מצד הנקבה). ( 19.29).

אז למה צריך גם את הזכר וגם את הנקבה.?
• הזכר הוא נושא האור
• והנקבה היא נושאת הרצון
כמו בכל מקום.
• ויש להבחין ההפרש הגדול בין הזכר דדיקנא, שהוא מזל העליון,
• ובין הנוקבא דדיקנא, שהיא מזל תחתון
בין מי למי צריך להבדיל?
בין תיקון הח' שהוא המזל העליון, לבין תיקון הי"ג שהוא מזל התחתון),
שהיחס בינהם הוא זכר ונקבה.
כללות הזכר, לעומת כללות הנקבה
• כי הזכר שהוא תיקון הח', הרי נבחן, שהשערות שלו נזדככו לבחינת בינה, כנ"ל בתיקון הח' ע"ש.
• אבל הנקבה של הדיקנא שהיא תיקון הי"ג, הרי השערות שלה מבחינת גלגלתא, שהמה יצאו לגמרי לבר מראש, ואינם יכולים לקבל בחינת ג"ר וראש לעולם, ( בצ"ב).כי המה מוכרחים לקבל מבחי' שכנגדם בראש דא"א, (והרי על גלגלתא דאריך למדנו שיש תיקון, של ם' דצלם ולאן לא באים לקבל חכמה במקום הזה, אז כנגדם אותו תיקון שיוצא על בחינת הגלגלתא שהוא תיקון הי"ג, הוא גם לא יכול לקבל חכמה, ולמרות שזו נקבה, ש שרוצה חכמה, הי א ל א תוכל לקבל חכמה, כל זמן, שיש צ"ב ולא חזרנו לצ"א אז המזל הזה ונקה, הוא בחינת נקבה הדוחה חכמה ולא יכולה לקבל את החכמה
ולכן רק המזל של נוצר חסד, הוא זה שראוי לקבל איזה שהוא אור במדרגה ולא המזל ונקבה. (21.46)).

מדוע המלכות, תיקון הי"ג יהיה תחת תיקון הח'
, עד גמר תיקון?

שהוא גלגלתא דא"א, ( המלכות הזו)והיא נתתקנת בבחינת עזקא דכיא, (טבעת דחכמה שלא נותנת לג"ר דחכמה להתקרב למדרגה) ואינה מקבלת לתוכה בחינת חכמה, (כי אם היא תקבל, איזה אור היא תקבל? ג"ר דכחמה, ואז זהו היתה שבירה, ולכן היה תקיון מ יוחד בגלגלתא שלא תקבל חכמה, אזה שערות היוצאות כנגד הגלגלתא הם כאלה שערותש הם נקראים מזל התחתון, צד הנקבה שלא יכול לקבל חכמה)
ומשום זה נמנע בחינת הג"ר לתיקון הי"ג; שהוא מזל התחתון, ונחשב למלכות.

א"כ יוצא
, שהמלכות שהוא תיקון הי"ג, יהיה תלוי תחת תיקון הח' עד דגמר תיקון , ומה יהיה תפקידו? למניעת הקבלה
בשביל מה אני צריך (שתיקון הי"ג- המלכות) ימנע את הקבלה?
בשביל מה אני צריך את הנקבה הזו? האם רק שתפריע לי?
• היא לא מפריעה, היא רק גומרת להשתוקקות כדי שהזכר יוכל לקבל את האור מצד נוצר חסד.
• כלומר, זה דומה למה שהשתמשנו בצ"א, שהיה במו"ס בראש, שהוא צד הגבורה,שהוא שימש רק לחלוקות, רק להעלאת מ"ן, אבל לא כדי לקבל בו אור, כי כל האור שצריך לקבל זה דרך ל"ב נתיבות החכמה" דרך הבינה צריך לקבל את אור החכמה, אי אפשר לקבל אותו ישר דרך הרצון לקבל,
• אז הוא כמו יוצר אח"פ דעלייה, אז הוא כמו יוצר את הביקוש של האח"פ, אבל רק דרך הנוצר חסד (23.55)

מדוע תיקון י"ג לא יכול לקבל את בחינת הראש (ג"ר דחכמה)
רק עד לעתיד לבוא?
וז"ש עוד שם (אות קס"א) "והאי תיקונא דתליסר( תיקון 13) הוא תיקונא יאה(הוא תיקון יאה ) דביה אחידן כלא, (שבו מאחד את הכל ) כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה"(כולם מבקשים ומשתוקקים לקבל ממנו בחינת ראש ) כלומר,
• שכל המדרגות שלמטה ממנו, (ממי? מתיקון הי"ג- מהמלכות רוצים לקבל את הראש מהמלכות )מתכפין ומשתוקקים לקבל ממנו, בחי' ראש,

אמנם הוא (התיקון הי"ג) אינו יכול להשפיע להם בחינת ראש, עד לע"ל, (עתיד לבוא, עד שאפשר יהיה לקבל את אור בצ"א )
( למה? אם תיקון הי"ג היה צריך לתת ראש, הוא היה צריך לתת ראש של גילוי פנים גמור, של הבנה, של ראיית ההשגחה בצורה מלאה, ומראש כזה אי אפשר לתת!,
• כי אם אני אתן לך ראש כזה (של ג"ר) הוא מה שיפיל אותך, כי אם אתה תראה את גילוי הבורא, שבכל דבר קטן שאתה עושה אתה מקבל מזה תענוג עצום וגדול, אתה לא תעשה את זה בגלל רצון הבורא, אלא איך אתה תעשה את זה? אתה תיפול, כמו שקרה בעולם הנקודים,.

• אז זה שהבורא מסתיר את עצמו ואומר לך תלך בדרך של הסתרה, זה לטובתך, ומה אתה צועק? אתה צועק מבפנים , וזו צעקה אמיתית, וזו הצעקה , זה הביקוש של כולם, כי הם , רוצים גילוי של ג"ר דחכמה, רוצים להבין את ההשגחה.
• והוא אומר, זה נכון שרוצים להבין את ההשגחה, אבל אי אפשר!, כי גלגלתא, הוא הראש שצריך לתת את הגילוי השלם של ג"ר דחכמה, לא יכול לצאת בזמן תיקון. _26.09)

תיקון הי"ג יכול לתת (אבל לא נותן בגלל התיקון של עיזקא דכיא ) את בחינת הראש, שהוא ראש של ג"ר דחכמה, שצריכים להתלבש בגלגלתא דאריך, אם יכול היה לתת ראש, אבל נעשה עליו תיקון ,של עזקא דכיא בפרצוף הפנימי.
כנגד הפרצוף הפנימי של גלגלתא שהוא אזוק, כך גם התיקון הי"ג, שבא לגלגלתא הוא גם אזוק!

כי בחינת הראש שלו, הם ג"ר דחכמה הצריכים להתלבש בגלגלתא דא"א, שהם האלף עלמין דחתימין ביה, ואינם מתגלים אלא בגמר התיקון כנ"ל. אז הם לא מתגלים מתחת לראש דא"א

אז מתי אנו נשתמש בתיקון הי"ג הזה?
• למשל, שנצטרך עלייה, אפילו של או"א לראש דא"א,
• אז תיקון הי"ג משמש להם, למשל לבקש אור ע"ב ס"ג לגדלות, אז כשמבקש אור ע"ב ס"גד זה אור שבא מצ"א,
• איך אני יכול לבקש גדלות, אור של צ"א, אם לא יהיה לי כזה הרגש שאני רוצה את זה? כי לכאורה היה עושה ,שאני לא ארצה גילוי פנים, שאני לא רוצה יותר תענוג בעולם, שאני רק רוצה לעבוד את ה' וזה הכל אז היה יותר פשוט!
o אז אומר : לא!
o אתה צריך לרצות גדלות, אתה צריך שתהיה לך שאיפה לשלמות הזה,ויחד עם זאת אתה תרצה גדלות, אבל בינתיים תשתמש בגדלות אחרת, בגדלות אמונית ולא בגדלות גלויה, גדלות מוסתרת. (28.30)

תיקון הי"ג במיכה/ בא"א
"ימי קדם"

ותיקון הזה נקרא במיכה, (לא נקרא "ונקה ") בשם ימי קדם.
(מה זה ימי קדם? מלשון אדם קדמון:
• יום זה נקרא גילוי
• קדם זה אדם קדמון,וזה נקרא צ"א

) והוא משום שהיא כללות כל י"ב תי"ד(תיקוני דיקנא ), (אבל הוא כתב לנו קודם שתיקון הח' כולל את כל הי"ב!
ופה הוא אומר לנו שתיקון הי"ג כולל את כל הי"ב.

אז מי כולל את כל הי"ב?
• מצד הזכר -תיקון הח'
• מצד הנקבה– תיקון הי"ג
שני כוללים:
• כולל מצד הזכר,
• וכולל מצד הנקבה (29.24)
)כנ"ל, ונתבאר שהם (תיקוני הדיקנא- הזקן )בחינת לבושים וכלים שעלו מבי"ע,
שהיו צריכים להלביש לקומת הע"ב הגלוי בא"א, ( דהיינו האו"ח שהיה צריך להלביש את האור ישר של ג"ר דחכמה)
וכיון שקומה זו נסתלקה בסוד מקיף חוזר, ( מקיף חזור זה האור של ג"ר דחכמה שמסתלק מהמדרגה)
• ע"כ יצאו האו"ח והכלים האלו בסוד שערות דיקנא, כנ"ל באורך.
(אז מיז ה השערות דיקנא? זה לא המקיף חוזר), אלא זה אותו או"ח שיצא מבחינת שערות, איזה או"ח, זה שהיה צריך להלביש על האור של ג"ר דחכמה. (30.26)

והנה קומה זו, היא קומת או"א דנקודים, שיצאה פעם אחת בתחילת אצילות (ר"ל בעתיק, או אולי בגלגלתא דאריך,שהוא עתיק ביחס לא"א, אבל מדרגה הזאת , בגלל שהיא באה פעם ראשונה, אבל לא יכולה להתגלות, לכן האור הגיע ובא לעשות זווג דהכאה, אבל מיד יצא החוצה ולא עשה את הזווג) דקומת ע"ב בא"א, ונסתלקה. ומשם ואילך אין עוד שום זווג לבחי' עשר הספירות דקומה זו, כי על שם זה נקרא גלגלתא דא"א בשם עזקא דכיא, כי בו נגנזה קומה זו, כנ"ל בדברי הרב.

ונודע שהספירות נקראות בשם ימים, (
• ספירה זה מלשון ספיר, דבר המאיר,
• יום זה נקרא גילוי)

ולפי שהם יצאו רק פעם אחת בראש דא"א בתחילת אצילותם ושוב לא יצאו עוד בכל שתא אלפי שני, ע"כ הם נקראים "ימי קדם" ( שקדם זה צ"א,דהיינו הגילוי של צ"א- זה נקרא ימי קדם,
ספירות קדם, קדם זה צ"א,
דהיינו הגילוי של צ"א_ זה נקרא ימי קדם)
כלומר, שהם אינם נכללים בשתא אלפי שני, שנקראים ימי עולם,

• מצד ז"א נקראים ימי עולם, שהם נקראים שיתא אלפי שנא
• מצד עתיק, צ"א- נקראים ימי קדם)

אלא ששייכים לימי קדם, (וזה נקרא יין המשומר, לשעתיד לבוא נוכל לשתות את היין המשומר.

מה זה היין המשומר?
אותו יין, אותו חכמה שבאה על בחינת ג"ר דחכמה,
שאסור לשתות יין כזה, למה?
כי אם נקבל יין כזה, דהיינו אור חכמה כזה גדול, ניקח אותו לעצמינו ‘כמו שקרה בג"ר דנקודים.

שהם קומה דהסתכלות עיינין דאו"א זה בזה, ובשתא אלפי שני דעולם התיקון אינם מתגלים (ימי הקדם- היין המשומר ) עוד.
• והם כולם נכללים במזל התחתון, שהוא תיקון י"ג, (אבל לא יכולים להתגלות!)
• אבל מ"ן ,ביקוש על זה יכול להיות
• אבל קבלה של אור כזה – לא יכול להיות)

שהם הלבושים והכלים השייכים לקומה זו דהסתכלות עיינין דאו"א, כנ"ל. וע"כ נקרא תיקון זה בשם ימי קדם. (מתקנים את האדם בשאיפה לשלמות, אבל לא לקבלת השלמות, עד שלא יעשה את התיקון. ( 33.49)
וז"ש שם (אות קס"ב) "תאנא אלין תקונין ( למדנו שאלו התיקונים)אקרון (נקראים)
ימי קדם, יומין קדמאי דקדמאי, ( ימים של עתיק עתיקין) ואינון דאשתכחו בז"א, ( והם הנמצאים בז"א, כנגד מה שנמצא בז"א) אקרון ( הם נקראים)ימי עולם",(זה החוסר שלמות שיש בשיתא אלפי שנא, עולם מלשון העלם," ולכן צריכה להיות שאיפה לימי קדם )
כמבואר שתיקונים אלו המה לבושים וכלים המתיחסים לאבא ואמא דנקודים, וזולת התיקונים הללו, אין מהם עוד שום גילוי בשתא אלפי שני, שהם הנקראים ימי עולם, כנ"ל. וז"ש "ואינון דאשתכחון בז"א נקראים ימי עולם", כלומר, כל שתא אלפי שני, שהם בחינת ז"א בערך הנקודים, נקראים ימי עולם.

תיקון הי"ג ע"פ התורה/ ז"א
– "ונקה"

ובתורה נקרא התיקון הזה בשם "ונקה" והוא מטעם שכל בחי' התיקון הזה עומד לבחינת מ"ן לזווגים עליונים המרובים (מי זה עליונים? אור ע"ב ס"ג שבא לתת ג"ר דחכמה )נמשך שתא אלפי שני, עד שמלכות דצמצום א' מקבלת כל דתיקונים הצריכה לה, (שכל פעם מתקנים מעט מעט,
• כמו עם הדוגמא עם ה"עוגה שטובלים בקוניאק"
• דהיינו כל פעם שאתה עושה תיקון, מצד הגדלות, אפילו שזה אח"פ דעלייה, אתה מתקן משהו מהגילוי הזה, אבל במוסתר )
והיא נשארת נקיה מכל הדינים שבה, ( שלאט לאט תיקנת אותה, ולאט לאט אתה מתקן את העצמיות שלך,) בסוד א"ס לא נחית יחודא עליה, עד דיהבינן ליה בת זוגיה, ( עד שיתנו לו את בת זוגו,ש היא המלכות דצ"א)שהכוונה היא על מלכות דצמצום א' (והוא לא יסתפק במלכות של צ"ב). כנודע. וע"כ היא נקראת בשם ונקה.

למה היא נקראת "ונקה" כדי להצביע ע"כ שיש לנו נקודת שאיפה,שהיא לעבוד בצ"א, ועבודה בצ"א היא נקראת ניקיון שלם מהקליפות. אבל מתי זה יקרה? רק בגמר תיקון.

מה זה המזל של "ונקה"?
שכל הזמן אתה צריך לעמול על זה ולשאוף, להגיע למציאות הזו של גילוי השגחתו ית', ובזה תלוי כל התיקון של האדם:
• האם יש לו גילוי פנים
• או אין לו גילוי פנים

אבל, הוא לא יכול להגיע לגילוי פנים,שהוא ירצה שיגלו לו את הפנים, טרם שהוא מוכן, ולכן צריך לעשות הכנה לקראת גילוי פנים, שיתא אלפי שנא, זו ההכנה לקראת גילוי פנים,
• ושתהיה מוכן יהיה גילוי פנים שלא יזיק לך,
• ואם לא תהיה מוכן, יהיה גילוי פנים והוא יזיק לך

ולכן מזכירים לך "ונקה"-
• קודם כל, תנקה את כל הדינים,
• את כל הרצון לקבל לעצמך,
• ע"י ריבוי זווגים, וכל פעם שיש לך זווג, דהיינו מתגלה רצון,
• תפעל אותו למען השי"ת
• כל פעם רצון קטן, תנקה, תעביר ממציאות הב' למציאות הג'
ואז תוכל להיות במצב שתיקנת את כל התיקון, ואתה נקי, ועכשיו אפשר לגלות לך
עכשיו יש לך כלי נקי, ואפשר למזוג לך יין, אחרת היין יתלכלך, אסור ללכלך את היין הזה שהוא נקרא יין ממי קדם. ולכן בא המזל הזה "ונקה".( 38.33)

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

22.3.12
תיקון הי"ב
עמוד את"ל טור ב
התחלנו לדבר על תיקון השנים עשר, ואמרנו שתיקון שנים עשר זה השערות שאינן תלויות על הפה. ופה נתפנה משערות מכל הצדדים.
למה זה? בכדי שלא תצטרך להימצא טרחה כפי שצריך להיות.
התיקון הזה נקרא:
• בבחינת "ואמת"
• או “אשר נשבעת לאבותינו"

למה הפה פנוי משערות?
אורמ שזה אותו אור, אור הדכיא, שנמשך מגלגלתא, והוא בבחינת ם' דצלם, שנמשך ע"י עתיק, והוא מפנה את הפה משיער.
כאשר הארה הזו מתגלה על הביקוש של המ"ן של השערות דיקנא, של… התיקונים התחתונים, נמצא שהארה הזו מפסיקה לגמרי את השערות, למה? כי יש לה כח של התיקון של ם 'צלם של הגבהת ראשי ירכין למעלה, שהצימצום לא נוהג בחסדים, ולכן השערות שהם סוערים," בגלל שאנו לא מקבלים את האור, אין כח להתגלות.
ולכן במקום שיש את ההארה הזו, שה מקום הפה של האור הזך הזה שמאיר כתוצאה מהתיקון הזה של ם' דצלם, אז הפה מתפנה משערות. (2.42)

וז"ש "תקונא דתריסר, דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין"(שתיקון השתיים עשרה לא תלויים שערות על הפה, ופה פנוי מכל הצדדים )
• פירוש: לא כמו האורחין שבשפה עלאה ותתאה,
• וכן הב' תפוחין קדישין,
שהמה אתפני משערות ומאירים מכח הארת חכמה דפסיק יתהון, (אם יש הארת חכמה, אז אין לשעות מה להתרגש כ"כ , כי אין להם מה להיות סוערים, כי הם מקבלים כבר חכמה, אז אומר:
• שבאורחא שהוא התיקון השלישי
• ובתיקון החמשיי שהוא האוחרא התחתון- מסביב לשיבולת
• ובב ' התפוחים שזה התיקון השביעי
אז בכל התיקונים האלה, זה מפאת שהיתה הארת חכמה ולכן התפנה משערות (3.53)

)שאין זה מכל הצדדים, כי השערות צריכים אל התיקון שלהם דהארת חכמה, ואם יעלם משם הארת חכמה, כגון בז"א המקבל מהם, שלפעמים אין בו הארת חכמה, הרי הדרא(חוזרים ) השערות ומליין שוב להני אורחין, ( uUממלאים שוב את התיקונים ש נקראים אורחין) כמבואר בט' תי"ד(תיקוני דיקנא ) דז"א.

אמנם התיקון הי"ב (האון שונה מהם, במה הוא שונה? )שהוא פומא דאתפני משערות, אינו כן, (הוא לא אותו כמו אותם התפנות משערות של ג' התיקונים, גם מאותםן אלה שהיה פינו משערות, אצלהם זה יכול להיות בעולה ויורד.

אצל הפה זה דבר קבוע!
מדוע? כי הם אינם צרכים שום מוחין דהארת כחמה, התיקון הי"ב, אלא נפסקרים השערות מכל הצדדים
)והם אינם צריכים לשום מוחין דהארת חכמה, (התיקון הי"ב )אלא דפסיק משם השערות מכל הצדדים
• בין אם יהיה לו מוחין,ו
• בין אם לא יהיה לו מוחין דחכמה, (שזה נקרא מכל הצדדים. 5.08
• )כי נעקרו משם משורשם, מבחינת הם' דצל"ם, בסוד רוחא דכיא, שהמה חסדים בלי חכמה ומ"מ אין ענין של צמצום יכול לשלוט עליהם, ונמצא שהמקבל מהאי פומא, אין לו צורך לשום מוחין דבחינת הארת חכמה. וז"ש "פומא אתפני מכל סטרין" דהיינו מכל הצדדים, ואינו תלוי עוד בשום דבר.
וז"ש "ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא ישתכח טרחותא" כלומר,שמעתה

אין צורך להעלות מ"ן ולהמשיך הארת חכמה, כדי להמתיק השערות, בבחינת האורחין כנ"ל, כי מבחינת האי פומא, אין שום אחיזה וצמצום אפילו בחסדים בלי חכמה, כנ"ל. ונמצא שנפטר מעתה מכל טרחא, כי ענין העלאת מ"ן להמשיך מוחין נבחן לטרחא. וז"ש "ויאין שערי סחור סחור ליה" כי בכח האי פומא נמתקים השערות מאד, כי המה ממשיכים תמיד חסדים, גם אין צורך להאירם ולסהר אותם מצמצום, ע"י הארת חכמה, כי האור דרוחא דכיא מטהר אותם משורשם לגמרי, כנ"ל. וז"ש (באות קנ"ה) ,וכי שערי דדיקנא טרחא אינון, או דינא אינון והא כלא רחמי אתחזן, אלא דלא אתטרח בישובא דרוחא דז"א" כלומר, שמכאן ואילך, אין עוד צורך לטרוח להעלות מ"ן, (שזה נקרא טרחה )
ע"ד ישובא דרוחא דז"א, שפירושו, להמשיך הארת חכמה בחסדים כי רוחא הוא חסדים, וישובא שלו, המשכת חכמה. ועתה לא נצרך עוד לזה כמבואר. ( למה? כי מקבל חסדים מכוסים)

(10.10 )

וז"ש (באות קנ"ז) "ודא הוא טמירותא דכלא, דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא, והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע" פירוש:

כי אין לחשוב האור הגדול הזה הנמשך מגלגלתא לפומא, (לפה )
• לא לעילא (לא לעליון ), שפי' חכמה.
• ולא לתתא ( ולא לתחתון)שפירושו, חסדים.
כי אינו חכמה, שהרי הגלגלתא אינה מקבלת חכמה, (
• וא"כ אולי נאמר שזה חסדים.
• לא! זה גם לא חסדים!) ועם זה אינו חסדים,
o (והרי למדנו שיש רק שתי אורות או או ר חכמה, או אור חסדים
o באופן כללי, יש רצון להשפיע ויש רצון לקבל, או שבא לרצון להשפיע או שבא לרצון לקבל.
o אז אם אתה אומר לי שזה לא אור חכמה ולא אור חסדים. אז איזה אור זה?)

שהרי הענף שלה שהוא מוחא דאוירא, (מוחא דאוירא הוא ל' דצלם ) מקבל על ידה חכמה, (הרי גלגלתא נותן לל' דצלם חכמה ) (11.43 )
משפט שהוא אחד מהיסודות בדרך :
ונודע, שכל מה שקנה הענף שייך בהכרח לשורש שלו,
( על דרך מה שכתוב: "מה שקנה העבד קנה רבו"
יוצא,
שהענף בכל מקום הוא כמו עבד לשורש)

אמנם היא עצמה אינה מקבלת חכמה, והוא תמיד בבחינת חסדים מכוסים, כנ"ל, (לעינייננו :
• כל מה שקנה הענף, דהיינו הל' דצלם- מוחא דאוירא,
o שייך בהכרח לשורש שלו – לגלגלתא.
• ר"ל, אם גלגלתא נתן לו הארת חכמה, ויש לל' דצלם הארת חכמה,
o אז ודאי זה נמצא גם (חכמה) אצל הם' דצלם.

אבל אמרנו שאין שם חכמה (בגלגלתא): אז אמרנו:
בואו נדייק:
• בגלגלתא לא נגיד שאין חכמה, נגיד שיש והיאלא מקבלת,ארחת, איך היא תעביר?, הרי אין נותן את מה שאין בו!
• אז בגלגלתא יש חכמה, רק' שאינה מקבלת חכמה. למה? כי לא רוצה! זה לא אומר שאין לה. והוא תמיד בבחינת חסדים מכוסים
o א מדצ אחד האו חסדים מכוסים
o מצד שני שי בו חכמה
) וז"ש "והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע" דהיינו כמבואר, שאור הגלגלתא הוא סתים בסתימא דסתימין, (למה? מצד החכמה שבה הוא סתום
• אם היה נעשה זווג על חכמה, לא אם היה לו חכמה, אלא אם היה נעשה זווג על חכמה, אז מה היה מקבל? ג"ר דחכמה. היה משתמש עם החכמה שיש בו בצורה של ג"ר. וז ה מה שגרם לשבירה בעולם הנקודים.
• נעשה פה תיקון של הגבהת ראשי ירכין בסוד תיקון של ם' דצלם, כדי שלא תתקבל אותה חכמה.
זאת אומרת, שאנו רואים בזווג ע"ב ס"ג, בהשלמת כלים, למדנו בעולם אצילות שיש אור גדל, אבל הוא לא בא להתקבל בכלים, אבל הוא קיים. זה לא אותו דבר פה, אבל משם אפשר להבין את הרעיון, שיש (חכמה) , אבל לא משתמשים!

אז איא פשר לומר שאין לו את זה לפי זה. ולכן אומר

כי הי' לא נפיק לעולם מאויר שלה. ( דהיינו הי' לא יורדת מ"אויר", הה"ת לא יור דת מבינה, והאויר, החסדים נשארים חסדים.
אז מה זאת אומרת שהחסדים נשארים חסדים? אז אין חכמה!
לא! יש חכמה, רק שהיא לא משתמשת.

מה ההבדל בין "יש "ולא משתמשת , ל"אין"?
הרי אנו צרכים לדבר לגבי מה שאנו מרגישים!
אומר: יש הבדל!

יש משיהו שקנה את המוצרים, רק אין לו טבח להכין אותם, אין לו את הכח שמותן לו להפוך את החכמה הזו לכלי שימוש" אבל יש לו אותה, קנה אותה כחומר גלם. (15.19)
וע"כ לא אתידע. שאינה לגמרי בבחינת זווג הזה כדי לקבל חכמה.
(אז מה השוני העיקרי? ענין זווג )

וז"ש שם "דא הוא דלא אתתקן, ולא הוי ביה תיקונא" ( זה מה שכתוב שלא ניתקן ולא היה בו עוד תיקון)
כמ"ש לעיל כי כל מעלתה של הגלגלתא הוא, להיותה בבחי' הגבהת ירכין למעלה מיסוד, שפירושו שאינו מתמעטת ע"י הצמצום שבמסך של היסוד, ולכן איננה מקבלת גם הגדלות של הזווג הנעשה על מסך הזה.

וז"ש "דא הוא דלא אתתקן", כלומר, שלא נתקן במסך דקטנות של היסוד, ( אותה גלגלתא)
וע"כ "לא הוי ביה תיקונא"(לא היה בו תיקון )
כי ע"כ איננה מקבלת גם הגדלות שנתקן אח"כ בו בעת הזווג שלו בגדלות. (על חכמה )
וכבר ידעת שכל הנוהג בגלגלתא נוהג ג"כ בפומא דאתפני משערות, כי (האור )
הרוח דגלגלתא מלובש שם כנ"ל. (17.06 )

וז"ש שם "ובגין כך רוח נפיק לבר ומתלבשין ביה נביאי מהימני, אתקרי פה ה', אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש" כלומר, שבחינת חג"ת של הרוח הזה, דהיינו בחינת ל' דצל"ם, "דנפיק לבר"(שיצאה לחוץ מהגלגלתא ) שהוא יוצא מבחינת הם' להיותו צריך להארת חכמה, וע"כ כבר המסך דעליון שולט עליו, דהיינו המסך דיסוד )כנ"ל, הנה מתלבשין ביה נביאי מהימני, כלומר שבו ( בל' דצלם) נפיק י' מאויר (יוצא י',דהיינו המלכות מהאויר, דהיינו יורד מקטנות ומקבל חכמה ולא רק חסדים. ואשתאר אור,

מה זה נקרא מקבל חכמה?
יכול לעשות זווג על חכמה .
ולפי מה שלמדנו עכשיו בם' דצלם,
גם גלגלתא יש חכמה, רק שאין בו זווג על חכמה
( )
) כמ"ש הרב לעיל במוחא דאוירא (דף אלף שמ"א אות צ"ט) "אבל בהאי עתיקא דעתיקין (

• עתיק דעתיקין זה גלגלתא, אז אומר:
• בגלגלתא לא יורדת הי' מהאויר
)
עמוד תל"ב
לא אתפרש" דהיינו בבחינת הגלגלתא עצמה, שהיא למעלה מקרומא, (למעלה הכוונה למעלה מהשליטה, כי מבחינת המקום היא למטה מקורמא דאוירא,אבל קורמא דאווירא לא שולטת על מקום של חסדים מכוסים ) והמסך שבפה דעתיק אינו עומד ושולט רק מתחתיו, (דהיינו מתחת לגלגלתא ) וע"כ הוא(גלגלתא ) נחשב עוד לבחינת רדל"א, (אז אם נראה את עתיק בתוך א"א, הכוונה לגלגלתא ) ונקרא עתיקא דעתיקין, הנה בו "לא אתפרש" (למה? )
• למה הוא לא מפורש? כי אין בו הי' שיוצא מהאויר שלו , אלא נמשך, כמו מציאות של אמונה, שאי אפשר לפרש אותו, אין בו מדע, אין בו חכמה שיכולה לפרש אותו.
• יש בו חכמה, יש בו המון, אבל אי א פשר לעשות עליה זווג
• כי מה זה זוווג? היכולת של התחתון להיות שותף, שזה יבוא גם מצד עצמו, אז אי אפשר! זה בא מלמעלה, כדבר מובנה (20.50)

)כי בו אין הי' יוצא מאויר שלו, שישתאר בבחינת אור חכמה, אלא שנשאר תמיד בחינח אוירא דכיא. וז"ש לא אתפרש. (אי אפשר לעשות על זה זווג , כל זה רק כדי להסביר לנו, שהיות והפה מקבל את האור שלו מהגלגלתא הזו, והגלגלתא הזו יש לה תיקון גדול של חסדים שמפנה אותם משערות לגמרי, ולכן התיקון הזה שמפנה אותם משערות, היא מפנה אותם באופן קבוע. (21.31)
)
וז"ש שם (באות קנ"ח) "ובהאי אתרחיצו אבהתנא (אבות) לאתלבשא בהאי רוחא" הכוונה היא על או"א דאצילות,
(ומה קשור כאן או"א דאצילות?
הרי אנו מדברים על גלגלתא!
הגלגלתא נמצאת במקום למעלה מאו"א דאצילות,
אבל כנגד הם' דצלם של בחינת ראש דגלגלתא,
• בפרצופים המלבישים את גוף דגלגלתא, יש גם חסדים מכוסים,
• והחסדים המכוסים בבחינת הגוף, כהשלכה של הראש הם או"א
מה פתאום הוא קורא להם אבות לאו"א?
הרי לי אנו קוראים בד"כ אבות? לחג"ת
ופה הוא קורא לאבות [אבתנא], לאברהם יצחק ויעקב, בד"כ מי זה? חג"ת דז"א
מה פתאום הוא קורא פה לחג"ת דא"א אבות?
היות ואנו מדברים כאן על השורש של ז"א:
אז למדנו:
• שכל מה שקנה הענף, נמצא שייך גם בשורש
• מי השורש של ז"א? השורש הוא א"א
והיות והשורש הוא א"א, אז אנו יודעים שגם בשורש נמצאים האבות
איפה הם נמצאים< במקום של חסדים מכוסים, במקום של אמונה. החסדים המכוסים ם' דצלם, גלגלתא, ראש דלא אתיידע, הם מקום אמונה. והיות וכל היהדות מבוססת על אמונה, לכן אלו האבות שלנו: אברהם יצחק ויעקב, שמקבעים את בחינת האמונה ולכן הם כנגד האבות שמתפנים משערות. כי כשיש לך נקודת אמונה, אז לא צריך את סערות הנפש האלה • יש חכמה • או אין חכמה במדרגה • יש מדע, אין מדע • יש הבנה, אין הבנה • כואב הראש, לא כואב הראש יש אמונה! אז ודאי ברור לנו, שהאמונה הזו נמצאת בשורשה.\ היכן בשורשה? בא"א! ואם הוא ורצה לקבל שורש עליון עוד יותר , לאן היינו הולכים? לעתיק! ואם היינו רוצים לקבל שורש עוד יותר עליון, לאן היינו הולכים? לג"ר דבינה. ואם היינו רוצים להסתכל על פרצופי א"ק, לאן היינו הולכים? לס"ג, לד' בחינות דאו ר ישר, לג"ר דבינה. ולפני זה אם היינו רוצים עוד ללכת, אז היינו הולכים לכתר, למחשבת הבריאה . אז תמיד צריכים ללמוד על השורשים (24.42) ) שהם ג"כ בחינת ם' דצל"ם, ( הכי גם או"א הם ם' דצלם- חסדים מכוסים) כנ"ל בדברי הרב (דף א' שנ"ו אות קכ"ז) ע"ש. והם מקבלים ג"כ מבחינת הרוחא דכיא דגלגלתא( דהיינו חסדים מכוסים). הנמשך לבחינת פומא (הפה ) דאתפני ( שהתפנה) משערות, ומתלבשים בהאי רוחא, ונמצאים משום זה ג"כ תמיד בבחינת חסדים מכוסים, כנ"ל בדברי הרב. ( 25.10) וז"ש ובהאי אתרחיצו אבהתנא(שכאמור גם הם נקראים חג"ת ) לאתלבשא בהאי רוחא, (להתלבש באור הזה )דהיינו או"א עלאין, כמבואר. וז"ש "הה"ד אשר נשבעת לאבותינו"( • מי זה אבותינו? חג"ת. • איזה חג"ת? חג"ת דא"א ) דהיינו שתיקון זה (הי"ב )עומד לבחינת המוחין של או"א עלאין דאצילות, (בשביל מה מה יש את התיקון הזה של הפה? כדי להשפיע מהפה לבחינת או"א דאצילות ) ועל שמם נקרא תיקון זה בשם, אשר נשבעת לאבותינו. עכשיו אפשר להבין: איפה היתה השבועה לאבות? בפה הפנוי משערות שיש בו שבועה לבחינת הפה, שהוא פנוי משעורת לבחינת האבות "נשבעת לאבותינו". מה זה לאבותינו? שתהיה בנו אמונה אבל בתורה נקרא "וחטאה" כי התורה מדברת מז"א, ולא מאו"א, (למה תרוה נקרא "וחטאה"? כי התור המדברת מז"א ולא מאו"א באו"א הוא נקרא מצד א"T מצד מה שכתוב במיכה" אשר נשבעת לאבותינו אבל בתורה נקרא "וחטאנ| ) כנ"ל, ונודע, שז"א צריך להארת חכמה, שהיא בחינת צ' דצל"ם, ( הז"א הוא כב מבהחינת הרוחא) וע"כ הוא כבר מבחינת הרוחא דנפיק לבר מבחי' הם', (כי ז"T יצא מהאבות לא מחג"ת, היה לבחינת נה"י ) כי הוא מצומצם בבחינת המסך דיסוד דעליון, וע"כ אינו יכול לקבל בחינת ג"ר ממש מהאי רוחא דכיא, שבפומא דא"א, (כי החסים לבד לא מספיקים לו לז"א להיות בהשלמות . 27.50 ) אלא אצלו הוא בבחינת ו"ק, רלפיכך אין בו עדיין מיתוק שלם, אלא שנמתק העון ופשע, לבחינת חטאה, שאינו כל כך קשה, אבל עדיין הוא צריך לתיקון וטרחא, כמ"ש הזוהר לעיל, בישובא דרוחא דז"א. אמנם כלפי או"א עלאין הוא תיקון גמור לגמרי. וע"כ במיכה נקרא רק "אשר נשבעת לאבותינו" כי זה סובב על או"א עלאין, שהם ג"כ בחינת ם' דצל"ם ואינם צריכים להארת חכמה, וע"כ נקרא התיקון רק על שמם. וע"ד שנתבאר בז"א, שאינו מקבל בחינת ג"ר מהאי פומא, בהיותו צריך להארת חכמה, הנה עד"ז גם ה' התיקונים התחתונים שהם בחינת לבושים וכלים דע"ב הגלוי, שהם בחינת ג"ר דנקודים דקומת הסתכלות עיינין, שגם הם צריכים לאור חכמה דוקא, ובלי הכיסוי דם' דצל"ם, כנ"ל. א"כ גם הם כמו הז"א, אינם מקבלים בחי' ג"ר מהאי פומא דאתפני משערות. ולפיכך אפילו אחר התיקון הי"ב, שהם בחינת המוחין דה' התיקונים התחתונים, מ"מ נחשבים עוד תיקונים הללו בבחינת ו"ק, וע"כ אין בהשערות האלו הנמשכים מגלגלתא, אלא בחינת ה' ספירות, שהם חג"ת נ"ה, כי האור דפומא דא"א, אינו מספיק בשביל ג"ר שלהם, כי המה צריכים לאור חכמה ממש. וע"כ המה נמצאים תמיד בבחינת מ"ן, עד שהמה ממשיכים לאור חכמה כמ"ש בע"ב דנקודים, שה"ס האלף עלמין כנ"ל. תיקון י"ג: הוא מזל התחתון. כמ"ש בתיקון השמיני. וז"ל הזוהר נשא (דף קל"ד ע"ב ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ט) תיקונא דתליסר, תליין שערי תחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה, וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא ולא אתחזון מונפי תקרובא דבוסמא, בר אינון תפוחין שפירו הוורין" פירוש: אחר שנתגלו בחינת המוחין שיצאו על המ"ן של אלו השערות דיקנא הנמשכים מן גלגלתא דא"א, שהם בחינת תיקון הי"ב, שהוא הפה דאתפני משערות, מחמת גילוי הארת הרוחא דכיא של הגלגלתא, כנ"ל, הנה נתגלו בפה שבח גדול לאלו השערות, ע"ד שנתבאר לעיל בתיקון הח', אחר דפסיק שערי מב' תפוחין קדישין, עש"ה, וכמו שהשערות הנמשכות מחכמה דא"א, נתפשטו בשבחם והלבישו עד הטבור דא"א, שהוא מכח הארת הב' תפוחין קדישין. שיצאו בסבתם. כן עד"ז השערות הנמשכות מגלגלתא דא"א, נתפשטו ג"כ מכח שבחם שהעיגו ע"י האי פומא דאתפני משערות, והלבישו לא"א עד הטבור. והתפשטות זו נקרא מזל התחתון, כמו שהתפשטות דשערות דחכמה נקרא מזל עליון. כי מזל העליון הוא כללות כל השערות הנמשכות מחכמה. ומזל התחתון הזה שהוא תיקון י"ג. הוא ג"כ כללות כל השערות הנמשכות מגלגלתא דא"א. אמנם נתבאר לעיל, בתיקון הי"ב שבחינת המוחין דהאי פומא דאתפני משערות, אינם מפסיקים להארת ג"ר בשביל ה' תיקונים תחתונים האלו, כי הם צריכים לגילוי חכמה דוקא. כי כל הי"ג תיקוני דיקנא לבושי חכמה המה. ולפיכך, המה מתכסים תחות מזל העליון, ואין להם גילוי לחוץ. וז"ש "ולא אתחזון מאנפי תקרובתא דבוסמא, בר אינון תפוחין שפירן חוורין" דהיינו המוחין על בחיבת המ"ן, שנקרא תקרובתא דבוסמא, מבחי' מזל העליון. כי הם נחשבים לבחינת גילוי של מוחין לבחינת הדיקנא, אבל בחינת פומא דאתפני משערות אינם נחשבים לגילוי מוחין בשביל הדיקנא, להיותו בחינת חסדים מכוסים כנ"ל, והדיקנא צריכה רק לבחינת חכמה, וע"כ לא אתחזי רק מזל העליון בכללות הדיקנא, אבל כל השערות דה' תיקונים תחתונים הנכללים במזל תחתון אינם נראים, אלא שמתכסים תחת מזל העליון, והוא, כי האור הצריך להם, אינו מגולה בהם וע"כ המה מכוסים. וז"ש עוד שם (אות קס"ב) ''ותאנא אלין ימי קדם, כלהו מתתקנן בתיקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין טמירא דטמירן, והאי דתליסר כליל להון" פירוש: כי עיקר הכללות שבדיקנא, הוא מזל התחתון, והוא בחינת מלכות שבהם, כי כמו שגלגלתא ומ"ס דא"א: הם בחינת ראש אחד דא"א, והפה הוא המלכות דכללות שניהם, כן גלגלתא וחכמה דשערות דיקנא הם בחינת קומה אחת, ומזל התחתון הוא המלכות דכללות שניהם, ונמצא שהיא בחינת הנקבה שבדיקנא, המקבלת מבחינת ט"ס הראשונות דדיקנא, הכוללים י"ב תיקונים. והיא המתפשטת עם המוחין של י"ב תיקונים דדיקנא ומשפעת אל המדרגה שלמטה ממנה, שהם או"א דאצילות. וכיון שכל המוחין דדיקנא כלולים רק בח' התקונים הראשונים, שעיקרם הוא התיקון הז' שהם ב' תפוחין קדישין, כנ"ל ''ולא אתחזיין מאנפי תקרובתא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין" לכן נבחן תיקון הח' לכללות כל הי"ב תיקונים שהם ט"ס ראשונות דדיקנא, והוא נבחן לבחינת הזכר של הדיקנא, כי הט"ס ראשונות נבחנות לבתינת זכר המשפיע למלכות שהיא העשירית. ונתבאר, כי תיקון הח' הנקרא מזל עליון, היא בחינת הזכר של הדיקנא, והוא כולל כל הי"ב תיקונים דדיקנא הן השערות דגלגלתא, והן השערות דחכמה. ותיקון י"ב, הוא בחינת נקבה של הדיקנא, והיא מקבלת כל הי"ב תיקונים ממזל העליון. וע"כ גם היא בעצמה כוללת י"ב תקונים. וז"ש ''והאי דתליסר כליל להון", כי בו עצמו מתגלים כל י"ב התיקונים כנ"ל. ויש להבחין ההפרש הגדול בין הזכר דדיקנא, שהוא מזל העליון, ובין הנוקבא דדיקנא, שהיא מזל תחתון כי הזכר שהוא תיקון הח', הרי נבחן, שהשערות שלו נזדככו לבחינת בינה, כנ"ל בתיקון הח' ע"ש. אבל הנקבה של הדיקנא שהיא תיקון הי"ג, הרי השערות שלה מבחינת גלגלתא, שהמה יצאו לגמרי לבר מראש, ואינם יכולים לקבל בחינת ג"ר וראש לעולם, כי המה מוכרחים לקבל מבחי' שכנגדם בראש דא"א, שהוא גלגלתא דא"א, והיא נתתקנת בבחינת עזקא דכיא, ואינה מקבלת לתוכה בחינת חכמה, ומשום זה נמנע בחינת הג"ר לתיקון הי"ג; שהוא מזל התחתון, ונחשב למלכות. וז"ש עוד שם (אות קס"א) ''והאי תיקונא דתליסר הוא תיקונא יאה דביה אחידן כלא, כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה" כלומר, שכל המדרגות שלמטה ממנו, מתכפין ומשתוקקים לקבל ממנו, בחי' ראש, אמנם הוא אינו יכול להשפים להם בחינת ראש, עד לע"ל, כי בחינת הראש שלו, הם ג"ר דחכמה הצריכים להתלבש בגלגלתא דא"א, שהם האלף עלמין דחתימין ביה, ואינם מתגלים אלא בגמר התיקון כנ"ל. ותיקון הזה נקרא במיכה, בשם ימי קדם. והוא משום שהיא כללות כל י"ב תי"ד, כנ"ל, ונתבאר שהם בחינת לבושים וכלים שעלו מבי"ע, שהיו צריכים להלביש לקומת הע"ב הגלוי בא"א, וכיון שקומה זו נסתלקה בסוד מקיף חוזר, ע"כ יצאו האו"ח והכלים האלו בסוד שערות דיקנא, כנ"ל באורך. והנה קומה זו, היא קומת או"א דנקודים, שיצאה פעם אחת בתחילת אצילות דקומת ע"ב בא"א, ונסתלקה. ומשם ואילך אין עוד שום זווג לבחי' עשר הספירות דקומה זו, כי על שם זה נקרא גלגלתא דא"א בשם עזקא דכיא, כי בו נגנזה קומה זו, כנ"ל בדברי הרב. ונודע שהספירות נקראות בשם ימים, ולפי שהם יצאו רק פעם אחת בראש דא"א בתחילת אצילותם ושוב לא יצאו עוד בכל שתא אלפי שני, ע"כ הם נקראים ''ימי קדם" כלומר, שהם אינם נכללים בשתא אלפי שני, שנקראים ימי עולם, אלא ששייכים לימי קדם, שהם קומה דהסתכלות עיינין דאו"א זה בזה, ובשתא אלפי שני דעולם התיקון אינם מתגלים עוד. והם כולם נכללים במזל התחתון, שהוא תיקון י"ג, שהם הלבושים והכלים השייכים לקומה זו דהסתכלות עיינין דאו"א, כנ"ל. וע"כ נקרא תיקון זה בשם ימי קדם. וז"ש שם (אות קס"ב) "תאנא אלין תקונין אקרון ימי קדם, יומין קדמאי דקדמאי, ואינון דאשתכחו בז"א, אקרון ימי עולם", כמבואר שתקונים אלו המה לבושים וכלים המתיחסים לאבא ואמא דנקודים, וזולת התיקונים הללו, אין מהם עוד שום גילוי בשתא אלפי שני, שהם הנקראים ימי עולם, כנ"ל. וז"ש "ואינון דאשתכחון בז"א נקראים ימי עולם", כלומר, כל שתא אלפי שני, שהם בחינת ז"א בערך הנקודים, נקראים ימי עולם. ובתורה נקרא התיקון הזה בשם ''ונקה" והוא מטעם שכל בחי' התיקון הזה עומד לבחינת מ"ן לזווגים עליונים המרובים נמשך שתא אלפי שני, עד שמלכות דצמצום א' מקבלת כל דתיקונים הצריכה לה, והיא נשארת נקיה מכל הדינים שבה, בסוד א"ס לא נחית יחודא עליה, עד דיהבינן ליה בת זוגיה, שהכוונה היא על מלכות דצמצום א'. כנודע. וע"כ היא נקראת בשם ונקה. ריח) ואחר שנתבאר מקומם, נבאר שמותם בפסוקים. והם רמוזים, במי אל כמוך כו'. ובה' ה' אל רחום וחנון כו'. וזה עניינם. א', מי אל כמוך. ב', נושא עון. ג', ועובר על פשע. ד', לשארית נחלתו. ה', לא החזיק לעד אפו. ו', כי חפץ חסד הוא. ז', ישוב ירחמנו. ח', יכבוש עונותינו. ט', ותשליך במצולות ים כל חטאתם. י', תתן אמת ליעקב. י"א, חסד לאברהם. י"ב, אשר נשבעת לאבותינו. י"ג, מימי קדם. וכנגדם בי"ג מידות דויעבור, ומתחילים מן אל רחום וחנון, וכמ"ש באדרת נשא דף קל"א ע"ב, לקבל דא אל רחום וחנון כו', ואינון לתתא. ובביאור התפילות נתבאר היטב ע"ש. וקצתו יתבאר לקמן. ריט) וזה סדרן: אי, אל. ב', רחום. ג', וחנון. ד', וה', ארך אפים. ולכן לא נאמר ארך אף, אלא אפים, שנים, וכמשז"ל, לצדיקים ולרשעים. ונמצא, כי באומרו ארך הוא תיקון א', שהוא אריכות א', ובאומרו אפים הוא תיקון אחר. רכ) ו', ורב חסד. ז', ואמת. ח', נוצר חסד. ט', לאלפים. כי היה אפשר להיות נוצר חסד לבד, אך היותו גם לאלפים דורות, הוא תיקון

שאלות חזרה א'תכט-א'תל
1. הסבר בהרחבה את תיקון ה-י"ב.
2. במה שונה פניות השערות במזל ה-י"ב מזו המצויה בתיקון ה-ג', ה' ו-ז'?
3. במה דומה תיקון ה-י"ב לגלגתא דא"א?
4. מדוע האור דפה גדול מהארת חכמה המצויה בב' תפוחין קדישין – תיקון ה-ז'?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

תיקון הי"ב
לאחר שלמדנו את תיקון הי' ותיקון הי"א אנו באים ללמוד תיקון הי"ב.
תיקון הי"ב דומה לתיקון הז'.
תיקון הז' היה תיקון של ב' תפוחין קדישין, שהתפנו משערות, ובא לתת הארת חכמה במדרגה, או מקום, או שורש להארת כחמה במדרגה.
אותו דבר נעשה מבחינת תיקוני הגלגלתא שבמו"ס, שהפה צריך להיות פנוי משערות. ( 1.15)

אות רי"ז
ריז) י"ב, הוא הפה עצמו, ועם היות כי הוא מכלל הי"ג דגולגלתא כנ"ל, (שלכאורה הוא שייך לגלגלתא ולא למו"ס ) עכ"ז, היותו פנוי מבלי שערות, זה נקרא תיקון אחר, ונמנה בכלל תיקוני דיקנא, (
• אז יש בו צד שהוא אולי שייך גם לעליון,
• אבל הוא גם צד ששיך לתחתון

הרי הפרצוף התחלק:
• מפה ולמעלה- שייך לבחינת גלגלתא,
o כי בחיצוניות: בבשר, גידין ועור הוא שייך לנקודה שלא רואים את ההבדל בינהם בין גלגלאת למו"ס
o אבל, בעצם_ למדנו שהם שונים

• מפה ולמטה- שייך לבחינת מו"ס

היות ושערות דיקנא יצאו על בחינת מו"ס, אז לא ברור, לאן לשייך את הפה:
• האם לגלגתא?
• או למו"ס?
כי אם הוא משוייך לגלגלתא, אז אני לא צריך לכלול אותו בי"ג תיקוני דיקנא" כי דיקנא שייך למו"ס
אז למה אני כולל את הפה כחלק מהתיקונים של מו"ס?
הרי הפה שייך לגלגלתא, זה בחינת מלכות דגלגלתא

אז אומר, שלמרות שהוא שייך לעליון הוא שייך גם לתחתון, והא שייך לתחתון לתיקוני דיקנא בבחינת היותו פנוי משערות.

) ע"ד שנת"ל בתיקון השביעי, (וגם ב' תפוחין קדישין, הם אותו ענין:
• שמצד אחד, הם שייכים ללחי העליון
• מצד שני, יש בהם קשר לתחתון, וגם שם שאלנו את אותה שאלה:
o שאלנו: מדוע הוא מייחס את תיקון הז' לתחתון? הרי הוא בכלל לא שייך לדיקנא!
o מיילא הייתי אומר לי שתיקון הו',שהוא התחיל והתפשט ללמעלה התרחבות הזקן, א אני מבין ששפה עילאה היא שייכת ללחי התחתון, אבל ב' מיצרי הזקן עלו אליה, אבל מה על התפוחין הקדישין? אומר: על התפוחים הקדישין, שמי שגרם להם, זה תיקוני הדיקנא, והיות והם גרמו להם, לכן הוא קרא אותם על שמם.
אז אותו דבר הוא אומר פה: (4.03)

) וכן בתיקון הי' והי"א.
י"ג, הוא מזל תחתון, (שנקרא "ונקה" ) כמ"ש בתיקון השמיני. ( שהיה כולל לכל ח' התיקונים הקודמים שלו, כל הז' הקודמים, והוא הח' כולל את כולם, של תיקוני מו"ס שבמו"ס.
ועתה דיברנו על ה' התיקונים של גלגלתא שבמו"ס,
• ולמה אנו אומרים שזה גלגלתא שבמו"ס? כי כל המדובר פה על תיקוני דיקנא, ודיקנא שייך למו"ס, ואמנם למו"ס יש התכללות מצד עצמו, ומצד גלגלתא שבו,
• ולכן אנו מדברים על ה' התיקונים האחרונים, מט' והלאה עד י"ג, כתיקוני גלגלתא שבמו"ס.
• ואומר שתיקון הי"ג, הוא הכולל כמו שהיה לנו תיקון הח'
o תיקון הח' היה "ונוצר חסד", תיקון הכולל את כל התיקונים הקודמים
o ותיקון הזה הי"ג, שנקרא ו"ונקה" כולל לכל שאר התיקונים הקודמים.
o ובזה הוא משווה אותו לתיקון השמיני.) (5.30)

אות רי"ז- או"פ
) תיקון י"ב: הוא הפה עצמו, ועם היות כי הוא מכלל הי"ג דגלגלתא, עכ"ז היותו פנוי בלי שערות זה נקרא תיקון אחר, ונמנה בכלל תיקוני דיקנא: ומובא בזוהר נשא (דף קל"ד ע"א, ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ד) וז"ל "תיקונא דתריסר, (התיקון השתים עשרה ) דלא תליין שערי על פומא( שאין שערות תלויים על הפה), ופומא אתפני מכל סטריך(והפה מתפנה מכל הצדדים ), ויאין שערי סחור סחור ליה, ( והשיער נמצא סביבי סביב לו) בגין(למה? ) דלא אשתכח טרחותא(בגלל שלא נמצא בו טרחה. למה לא צריכה להיות כאן טרחה? ). עכ"ל. ( 7.09)

הדימיון בין תיקון הי"ב לתיקון הז'
)
הנה תיקון הזה הי"ב, דומה לבחינת תיקון הז' שייך אל השערות הנמשכים מחכמה דא"א (מחכמה סתימאהשממנה באו הח' תיקונים הראשונים ).

תיקון הז'
שנתבאר לעיל, שאין זה התיקון הז' מתגלה רק ע"י עלית מ"ן דכללות השערות דיקנא,
• (כי היתה לנו שאלה בתיקון הז', והרי הוא שייך ללחי העליון, ומדוע משייכים אותו לתיקוני דקנא?
• ואומר :היות ועליית מ"ן דכללות שערות דיקנא היא גרמה לו)

בעת שא"א ועתיק נעשו פרצוף אחד, שאז נמשכים המוחין הגדולים ההם הנקראים ב' תפוחין קדישין, ( דהיינו הארת חכמה) עש"ה. (8.00)

תיקון הי"ב
ועד"ז כאן בשערות הנמשכים מגלגלתא דא"א, (ר"ל גלגלתא שמתכללת במו"ס, שממנה ה' התיקונים התחתונים
) נמצא שבעת הארת ע"ב ס"ג העליונים דא"ק, שאז מתבטלים כל הפרסאות, ובחינת ה"ת העומדת בנקבי עינים דעתיק, היא הוציאה א"א לחוץ, (ע"י קרומא דאוירא )שהוא ( מלביש על ) אח"פ דעתיק כנודע. (9.19 )

הנה עתה( שבא אור ע"ב ס"ג) יורד ה"ת זו מנקבי עינים דעתיק מקום הפה דא"א, וחוזרים ג' הראשים (דאריך עולים למעלה )לבחינת ראש דעתיק ונעשים לבחי' דעת ( של עתיק שהוא דעת המזווג)שלו כנ"ל, ונמצא אז, שגם בחינת המסך העומד בפאתי הראש דא"א, המוציא את השערות דיקנא לבר משערות רישא, כנ"ל, ומוריד אותם ללחי התחתון, ולמעלה מגרון, הנה עתה יורד גם המסך הזה דפאתי הראש, ובא בבחינת מלכות דדיקנא, ( 10.36).

מה אומר שקרה?
בא אור ע"ב ס"ג, והוריד את הדבר המפריד בין שערות ריישא לשערות דיקנא, והוא הופך להיות המלכות של השערות.

ונמצאים השערות דיקנא כולם עולים ונעשים למדרגה אחת עם ראש דא"א, כמו השערות רישא שלו. כי:

מה שהפריד בין השערות ריישא לשערות דיקנא,
זה מה שהפריד בין גלגלתא למו"ס-
שזה הקרומא שאוירא

מה הפריד בין גלגלתא למו"ס? הקורמא דאוירא

שרטוט א': _( 13.05-11.18)

ואז אח"פ דא"א עולים ונעשים בחינת דעת,
שערות רישיא ושערות דיקנא מתאחדים
וכולם עולים ונעשים מדרגה אחת בראש ד"א,
כמו שערות ריישא
ואז נעשה הדיקנא למ"ן בזווג הזה
(דהיינו השערות דיקנא עולים למעלה,
ומשמשים כאן לביקוש לעשות זווג פב"פ בין או"א דעתיק, או דא"א
שהוא אחד עם עתיק)

כי למדנו שעתיק, שיצא בצ"ב כלפי התחתון, יצא על גו"ע
על האח"פ שלו יצא א"א
• על האוזן יצא גלגלתא
• על חוטם פה – יצא מו"ס

אבל היות וגלגלתא הם בחינת חפץ חסד, הקרומא דאוירא (מצב של צ"ב) מתחיל את השפעתו מתחת לגלגלתא.
יוצא, שמה שמפריד בין א"א למו"ס זה הקורמא דאוירא, שהיא ה"ת של עתיק של צ"ב. (12.20)

כאשר מגיע אור ע"ב ס"ג, אז הוא מבטל את הבחינה הזו שהפרידה בין עתיק לא"א, או בין גלגלתא למו"ס.
• על הגלגלתא יצאו שערות ריישא
• ועל מו"ס יצאו שערות דיקנא
יוצא, שאם מבטלים את המסך הזה, אז השערות ריישא והשערות דיקנא מתאחדים
וזה מה שאומר: כשבא אור ע"ב ס"ג והעתיק מתחבר לא"א:
• אז אח"פ של א"א עולים ונעשים בחינת דעת
• ואז שערות ריישא ושערות דיקנא מתחברים לאחד, וכולם עולים ונעשים למדרגה אחת בראש דא"א

( )
) ואז נעשה הדיקנא למ"ן בהזווג הזה, בסוד תקרובתא דבוסמא, כנ"ל. (דהיינו השערות דיקנא עולים למעלה, ומשמשים פה (מעל הקורמא שבין גלגלאת למו"ס) לביקוש לעשות זווג פב"פ בין או"א דעתיק או דא"א) (13.35)
|
ולפי שהשערות דיקנא נחלקים לב' בחינות:
1. לח' תיקונים הראשונים המיוחסים למו"ס דא"א,
2. ולה' תיקונים תחתונים המיוחסים ( מיוחס לגלגלתא)לכתרא דא"א,

ולפיכך מתחלק ג"כ בחינת המ"ד והמוחין שהם מקבלים:
• שח' התיקונים עליונים
o שהם בחינת חכמה, יכולים לקבל מדעת דרדל"א ( למה?)דאחזי נהוריה בהאי אוירא, שהוא בחינת ל' דצל"ם. ( יכול להינתן דרך ל' דצלם, אבל דרך ם' דצלם שאוזק את החכמה הוא לא יכול להתקבל, כלומר חכמה אי אפשר לתת לתחתונים מגלגלתא, ולכן מי יקבל את בחינת החכמה? רק בחינת הח' תיקונים הראשונים, כמובן שתיקון הז' ששם.)
o ובחינת בינה, (של' דצלם זה בחינת בינה ) כי המוחא דאוירא( שהיא ל' דצלם- ז"ת דבינה) משפיעה הארתה לבינה דמו"ס. ( ולא לגלגלתא)
o והדיקנא מקבלת מבינה דמו"ס.

אמנם בחינת ה' תיקונים תחתונים הנמשכים מגלגלתא דא"א, שהיא מתוקנת(הגלגלתא )
בבחינת ם' דצל"ם, והיא אינה מקבלת אור חכמה מבינה דרדל"א (למה? כי אם היא תקבל , היא תתצטרך לקבל ג"ר דחכמה, וזה כבר בנקודים גרם לשבירה, ומבינה היא לא מקבלת כי זה לא שייך לבחינתה, היא רוצה אור חכמה מחכמה ולא מבינה, בינה זה רק ל' דצלם,א ז ממילא היא לא מקבלת חכמה ), וי' לא נפיק ממנה, ( היא נשארה מבחינת הגלגלתא מבחינת חסדים)אלא דאשתאר תמיד בבחינת אוירא, שפירוישו חסדים מכוסים, כנ"ל, שנקראת רוחא דכיא. (אור זך )
נמצא, שהשערות דיקנא מבחינת ה' תיקונים תחתונים המיוחסים לגלגלתא ומקבלים הימנה, אין להם בחינת מ"ד ומוחין אלא מבחינת אוירא, רוחא דכיא, (ר"ל שאין להם מבחינת חכמה, יש להם רק מבחינת חסדים )
כמו הגלגלתא עצמה, ואינם יכולים לקבל הארת חכמה ממוחא דאוירא, שהם אינם מתיחסים אליה כלל.
כי רק ח' התיקוני דיקנא העליונים, שהם מבחינת ח"ס דא"א המתיחס למוחא דאוירא, (למה מתייחס למוחא דאוירא? כי מקבל ממנו את בחינת החכמהשהם ל"ב נתיבות החכמה)
מקבל ממנו, (למה? )
להיותו בחינת צ' דצל"ם, המקבל מבחי' ל' דצל"ם, (18.42 )

הסבר שרטוט ב' (18.48)
מה אומר?
• יש את ם' דצלם שזה בחינת גלגלתא
• יש את ל' דצלם שזה מוחא דאוירא
• ויש את צ' דצלם- שזה מו"ס

אומר:
• שחכמה מגלגלתא- ם' דצלם, אי אפשר לקבל
• חכמה אפשרא לקבל רק מל' דצלם" ורק הם יכולים לקבל חכמה
אם הם' דצלם תבוא לקבל חכמה אז היא תרצה ג"ר דחכמה, ולכן נשארה רק מבחינת אוירא
ולכן אפילו שבא אור ע"ב ס"ג, הוא לא מבטל אותה, .
וכנגדם יש את השערות.

כנגד ם 'צלם יש ה' תקיוני דיקנא
'צ דצלם כן יכולה לקבל חכמה, ממי מקבלת? מל' דצלם, ולכן ח' התיקונים היהיו בבחינת ל', צ' דצלם.
כי הל' יכולה לתת לצ' אור.
אז למרות שה' תקיונים משוייכים למקור גבוה, אבל מבחינת אור המתקבל במדרגה,[ לא אומר האור הכללי, אלא האור המתקבל במדרגה]
א האור של המו"ס האו יותר גדול
האו רשל הח' תקיוני דיקנא הוא יותר גדל.
אז יש לנו פה 2 דברים להבדיל:
• בין ה' תיקונים
• לבין ח' תקיונים
( )
לכן אומר
כי רק ח' התיקוני דיקנא העליונים, שהם מבחינת ח"ס דא"א המתיחס למוחא דאוירא, (
• למה מתייחס למוחא דאוירא? כי מקבל ממנו את בחינת החכמה, איזה חכמה? שהם ל"ב נתיבות החכמה,
• אם הוא היה רוצה לקבל ישירות מגלגלתא חכמה אז זה היה צריך להיות ג"ר דחכמה, וג"ר דחכמה אסור, אבל מל"ב כן מותר, ולכן הוא (צ' דצלם) מקבל אור או מל"ב או בכלל לא).
o אם ה' תיקוני דיקנא ירצו לתת לו (לצ') אור הם לא נותנים לו, ואפילו אם יבוא אור ע"ב ס"ג, הם (הגלגלתא) נשארים מבחינת אוירא – חסדים
o אבל מהל' דצלם כן אפשר לתת אור למדרגה
מקבל ממנו, (למה? )להיותו בחינת צ' דצל"ם, המקבל מבחי' ל' דצל"ם,
משא"כ השערות דה' תיקוני דיקנא תחתונים שהם בחינת גלגלתא ום' דצל"ם, הגבוהים ממוחא דאוירא, אינם, ראויים לקבל אלא מגלגלתא דא"א, שהוא רק בחינת רוחא דכיא. (אור זך דחסדים).
אז מי יותר גדול? מי יותר חשוב?
תלוי למה. ולכן הוא מבדיל לנו בין שניהם. וכל זה כדי להסביר לנו בסוף:
מה זה תיקון הי"ב, שזה פה הפנוי משערות.
שצריכים לראות ממה הוא פנוי
למה הוא פנוי משערות?
מה זה שערות? למה יצאו שערות?
• על מותרי מוחא:
• ע"כ שבא אור חכמה למדרגה של צ"א, והתפנה ,ואי אפשר היה לקבל אותו

אמנם ודאי, שבחינת רוחא דכיא של הגלגלתא דא"א, (למרות שזה רק חסדים )חשובה באין ערך יותר מבחינת הארת חכמה שבאוירא )
• כי מוחא דאוירא, הוא בחינת חג"ת של הגלגלתא, כנודע.
• וערכם זה אל זה כערך השורש אל ענף שלו.
ונמצא לפי האמור, שבשעה שעולים כל הי"ג תיקוני דיקנא לבחינת מ"ן בסוד תקרובתא דבוסמא, נמשכים שם ב' מיני מוחין מיוחדים: (אז אומר לנו :
שבחינת האור של הם' דצלם, הוא ודאי שיותר גבוה מהל' דצלם.
למה?
תסתכלו על ד' בחינות דאור ישר:
• בינה דאור ישר יש לה רק אור חסדים
• ולז"א יש הארת חכמה
אז אור של מי יותר גדול (אור של בינה או אור של ז"א)?
• אבל זה (בז"א) חכמה זה שייך למטרת הבריאה של ז"א,
• נכון ,אבל רק הארת חכמה, זה ל"ב נתיבות החכמה
• ובג"ר דבינה- יש אור גבוה מאד, זה אור של שלמות, זה בינה שלמה- זה אור יותר גדול, מאור של ל"ב נתיבות החכמה

) שבשעה שעולים כל הי"ג תיקוני דיקנא לבחינת מ"ן בסוד תקרובתא דבוסמא, נמשכים שם ב' מיני מוחין מיוחדים

1. א' הם בבחינת הארת חכמה ממוחא דאוירא, והם מתגלים בתיקון הז' שנק' תיקון ואמת, שהם הב' תפוחין קדישין.
2. וב' הם בבחינת רוחא דכיא מגלגלתא דא"א, והם מתגלים בתיקון הי"ב, שנקרא אשר נשבעת לאבותינו דהיינו הפה דא"א דאתפני משערות.

(אז איזה אור יותר גדול? הפה או הב' תפוחים קדישין?
תשובה: הפה

מי זה "אשר נשבעת לאבותיינו"?
שזה הפה דא"א שפנוי משערות, שהוא אור יותר גדול מאשר האור של ב' תפוחים קדישין. למה?
• כי הוא בא ממקור יותר גבוה,שהואבא מבחינת גלגלתא,
• והאור של ב' תפוחים קדישין הוא אומנם חכמה, אבל הוא בא מל' דצלם, ולמה הוא משוייך א"כ לחלק העליון? כי הוא בא על הבסיס של המ"ן של תיקוני דיקנא, של הו' הו' תיקונים, כלומר תיקון הו',שב א בבחינת ביקוש, והיות והביקוש הוא מהתחתון, אז הוא כנגד התחתון) (26.12 )

מה מפנה את הפה משערות?
ומה שהפה אתפני משערות ע"י האי רוחא דכיא הנמשך מגלגלתא דא"א,
• (כי הרי ההארה הזו (הארה של רוחא דכיא- אור זך אור חסדים) מפנה אותו (את הפה) משערות, כי השערות הם סערת נפש, שאני רוצה ואין לי.
• אבל אם יש את האור, אז זה מפנה אותו משערות.
• אבל איזה אור פינה את הפה משערות? אור זך, אור חסדים.

)הוא כמ"ש לעיל. (דף א' שמ"א ד"ה ותיקון).

איך נעשה התיקון של הם' דצלם בגלגלתא?
אשר כל ענין התיקון של ם' דצל"ם שנתקן בגלגלתא, הוא ע"י נה"י דעתיק המלובשים במוחין דא"א, (
איך הוא עשה את התיקון זה?
איך נה"י דעתיק מלובשים במוחין דא"א?

הרי על מה מלבישים ראש דא"א מבחינת עתיק? על חג"ת דעתיק , ולא על נה"י
• אבל הנה"י הם ירכין,
• ולמדנו שהם עושים תיקון של ממטה למעלה, של הגבהת ראשי ירכין, וע"י זה נותנים את התיקון של ם' דצלם

) שעתיק תיקן את נה"י אלו מבחינת הגבהת ראשי ירכין למעלה מיסוד, שפירושו, שאינם מקבלים ממסך של היסוד שלו, לא קטנות ולא גדלות,

וע"י כן העלה את הגלגלתא דא"א למעלה ממסך שלו הנקרא קרומא דאוירא, (והיות והעלה את המסך למעלה מקורמא דאוריא שלו, ) והיא נחשבת תמיד כמו מחוברת ברדל"א, ( כי נתן לה חפץ חסד, והקרומא דאוירא לא פועל עליה.
כי המסך שבפה דרדל"א אינו שולט עליה, ( ולכן היא פנויה משערות) עש"ה.

מה זה נקרא "העלה אותה למעלה? ( העלה את גלגלתא למעלה מהמסך/מקרומא דאוירא)?
• זה לא עלייה מבחינה גשמית, או מבחינת מקום העלה אותה למעלה,
• אלא (העלה) מבחינת הערך שלה,שהוא נתן לה ג"ר דבינה, נתן לה חסדים מכוסים, אז היא נחשבת למעלה מהמסך, המסך לא פעול עליה, וזה נקרא שאין לה את הגלגלתא למכלה מהקרום. (28.20)

ומכ"ש בעת הזווג הנה ודאי שמעלת הגלגלתא גדולה מאוד,

• וע"כ כשהארתה מתגלה על המ"ן דשערות דיקנא המיוחסים לה, שהם ה' תיקוני דיקנא תחתונים,
• נמצא הארה זו מפסיקה השערות לגמרי, ( למה?) כי היא בבחינת הגבהת ירכין שלמעלה מיסוד, שאין שום צמצום שבעולם יכול לשלוט עליה,
• וע"כ אין יכולת לשערות שיתגלה במקום גילוי הארתה, שהוא הפה, וע"כ אתפני פומא משערות. (ולכן הפה יתפנה משערות. ) (29.30 )

טרם סיימנו את תיקון הי"ב

, מה למדנו עד כה?

תיקון הי"ב הוא הפה הפנוי משערות.
למדנו שתיקון י"ב, הוא הפה הפנוי משערות.
אכב כך, למדנו אצת היחס הין הה' תקיונים ראשונים לח' תיקונים מצד המקום שלהם:
• שה' תיקונים הם באים מגלגלתא, והיות והם באים מגלגלתא, אז מקור האור שלהם הוא גבוה יותר למרות שהוא אור חסדים, והאור הזה זה ענין 1

• ענין2: בגלל שזה אור כ"כ זך, והוא בא למקום של הפה, אז הוא מפנה אותו משערות. מדוע הוא מפנה אותו משערות? כי הוא מאיר לו.

o שערות זה הרי סערת נפש שאני לא מקבל (לא מקבל אור ג"ר)
o אז במקום שיש את ההארה, שאפשר לקבל אותה , אז היא מתפנה משערות (האור גורם לשערות להעלם)
o הרי מהם השערות? בחינת או"ח שאני לא יכול להשתמש בו שיוצא החוצה מהמדרגה. אז היות ואני לא יכול לקבל,אז זה יצא מבחינת שערות

ולכן ע כשיו שאפשר לקבל אור כזה גדול , אור זך מאד , אור של חסדים, אז הוא מפנה את הפה משערות.

עוד למדנו שזה (תיקון הי"ב) דומה לתיקון הז'.
• כמו שבתיקון הז', ב' תפוחים קדישין התפנו משערות, אגב ביקוש לאור חכמה, מצד תיקון הו' שעלה למעלה למ"ן, לביקוש לחכמה, לב 'תפוחין קדישין אחרי שהוא קיבל ג"ר דבינה,
• ועם קבלת ג"ר דבינה קיבל השלמת כלים, וביקוש לחכמה, ועלה למעלה לבקשת חכמה בתיקון הז' , בב תפוחין קדישין, אז בגלל שיש שם חכמה, אז התפנה משערות

ואותו דבר פה, בגלל שיש אור בינה הוא התפנה משערות.
• רק אל תגיד. הא.. זה אור בינה זה הרי לא אור גדול!
• לא! האור בינה הבינה הזה יותר גדול מאור חכמה, כי הוא כמו ראש עליו, כי הוא בא ממקור חג"ת, בא ממקום גבוה יותר, מאשר המקום של מו"ס, שהוא כמו ראש אליו.

כמובן, שעוד צריך לדבר מזה, ולראות מה עושה התיקון הזה, ולמה הוא נועד. (32.03)

שאלות חזרה חלק יד א'תכז-א'תכח
1. מדוע שערות של תיקון י' וי"א אינן צומחות על הלחי התחתון אלא בגרון?
2. מדוע תיקון הי' וי"א יוצאים יחד?
3. הסבר מהו הדר גאונו ומה משוייך לתיקון הי' ומה לי"א?
4. כיצד נקראים תיקון הי' וי"א בתורה וכיצד נקראים במיכה ומה ההסבר של כל אחד מהשמות?
5. כיצד אנו רואים בשמות התיקונים שבא"א מקדים צ"א לצ"א ובז"א אחרת? ונמק מדוע עושה כך.
6. מדוע יש תיקון מיוחד לב' תיקונים אלו שיהיו שוים ולא יצאו זה מזה?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

תיקון י'- י"א
אמת ליעקב , חסד לאברהם (בז"א)
נושא עוון ופשע (בא"א)
עמוד אתכ"ז- טור א'
אות רט"ו
רטו) י', הם השערות הצומחות במקום הדיקנא, הסמוך בתחלת הגרון והם צומחים מלמטה של התיקון הי"ג, ושערות ההם דמזל הי"ג שוכבים ומחפים על אלו, ואלו הם תיקון הי', ואינם מובלעים עמהם תוך שניהם, כמו השערות ( כמו השערות של תיקון הט'), כי תיקון הט' זה אותם שערות שיוצאות מלמטה, אבל הם מובלעים בתוך תיקון הט'( ואלה הם (תיקון הי') שערות שיוצאות מלמטה , אבל הם לא מובלעים בתוך הזקן)נשא דף קל"ד ע"א,
• כי הגרון עצמו הוא מקום הבינה דא"א, ואין שם דיקנא כנ"ל. (למה? כי הדיקנא יוצא מהפה ולא מהגרון, כי היא צריכה לצאת מהפנים ולכן זה לא נחשב לדיקנא ) של תיקון הט', אמנם חפיין בגרונא, כנזכר באדרתנשא דף קל"ד ע"א,
אות רט"ו- או"פ
רטו) תיקון י': הם השערות הצומחות במקום הדיקנא הסמוך בתחלת הגרון, והם צומחות מלמטה של התיקון הי"ג, ושערות ההם דמזל הי"ג שוכבים ומחפים על אלו ואלו הם תיקון הי', ואינם מובלעים עמהם תוך שניהם כמו השערות של תיקון הט'. אמנם חפיין בגרונא, כי הגרון עצמו הוא מקום הבינה דא"א, ואין שם דיקנא: וזה מובא בזוהר נשא (דף קל"ד ע"א. ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ג). וז"ל:

תיקונא עשיראה: נחתין שערא תחות דיקנא, (יורדים שערות תחת הזקן ) וחפיין בגרונא (וחופים על הגרון, אבל הם לא נמצאים בתוך הדיקנא, אלא מתחת לדיקנא )תחות דיקנא עכ"ל (אלא תחת הדיקנא ולא כמו כמו תיקון הט' ). (2.26 )

פירוש: אחר העליה והעירוב דשערות החדשות( ששערות החדשות הם תיקון הט', אבל לא מדברים על תיקון הט' רק מצד עצמו, אלא אמרנו שתיקון הט' נקרא מצולות ים, שמצולות ים, שאומרים שהתיקון הזה של שערות של צ"א הוא עם ההתכללות שלו בבינה, ש"ים" זה נקרא בינה ) דמלכות דצמצום א' בבינה, דהיינו בשטח העליון דדיקנא כנ"ל בתיקון הט', ירדו משם וחזרו למקומם, (אולי הוכרה עוביותם, חזרו למקום מוצאם ) שהוא בבשר שממעל לגרון מתחת לחי התחתון, (אזור הסנטר)
וחפיין על גרונא שם מתחת כל הדיקנא, ( הם חופים על הגרון ולא על הפנים, מתחת כל הדיקנא ) כי שם מקומם, כמ"ש לעיל, אשר רק השערות הנמשכות מבחינת החכמה דא"א(שחכמה דא"א זה מחכמה סתימאה ) המקבלים מבינה דמו"ס, (כי גם הוא מחובר בראש מבינה ולמטה )

נבחן מקומם, בלחי התחתון, כי גם הוא מחובר בראש מבינה ולמטה, אבל השערות הנמשכות מבחינת גלגלתא דא"א, (והרי אמרנו שכל הה' תיקונים הללו, ט- י"ג, הם נמשכים מגלגלתא, ואומר שגלגלתא, אין לו חלק בראש דא"א. למה? מכיוון שהוא למעלה מהראש )

מדוע גלגלתא דמו"ס, למרות שהוא ראש, לא נחשב לראש?
ולכן גורם שכל התיקונים שלו יוצאים מחוץ לראש
ונאחזים בגוף דא"א-מתחת ללחי התחתון וממעל לגרון

שאין להם חלק בראש דא"א כי על בחינתם, שהוא ג"ר דחכמה, דהיינו גלגלתא דא"א, אין שם עוד שום זווג באצילות,

(אז תראו ,זה דבר שצריך להבין אותו טוב! (4.22 )
• מצד אחד הוא ראש ממש
• מצד שני’ אני אומר שהוא לא ראש!
איך יכול להיות?

הרי אתה אומר, שהוא עומד למעלה ממו"ס, ואני קורא לו ראש דגלגלתא
אומר: נכון! אבל זווג על חכמה שם, אני לא עושה, והיות וכך, אני מוציא אותו מגדר של ראש כלפי עולם אצילות.
אז מה שהוא אומר פה:
• זה לא לגמרי שהוא לא ראש, הוא לא ראש לתת חכמה לעולם אצילות,
• ולכן אני לא מחשיב אותו כראש כלפי עולם אצילות.

מצד זה, כשאני אדבר על עינייני אצילות על שערות דיקנא, אז אני לא יכול להגיד שהוא יהיה בבחינת ראש,
• הוא חייב לצאת מבחינת גוף, כי הוא לא ראש,
• אני לא עושה עליו זווג של ראש,
• אני לא נוטל ממנו אורות של ראש,
• ולכן אני מתייחס אליו כגוף.
ואם אני מייחס אליו כגוף ולא כראש, אז הוא לא יכול להיות על הראש, הוא יכול להיות על הלסת, הוא צריך להיות במקום הגרון שיצא מחוץ לראש.
ולכן אומר שכל התיקונים האלה צריכים לצאת מחוץ לראש. ( 5.28)

וע"כ הם בבחינת גופא לגמרי, ולא ראש, ואינם יכולים להתאחז בלחי התחתון, אלא בגופא דא"א ממש, דהיינו מתחת לחי התחתון וממעל לגרון,
וע"כ אחר עיבורם דשערות אלו בשטח העליון דדיקנא, (בתיקון הט' )ירדו למקומם לבחי' גוף ממעל לגרון דהיינו מתחת שטח התחתון של הדיקנא, (למה? )
כי שטח התחתון של הדיקנא, כלול גם( מכל)
מח' תיקונים עלאין, כי הוא כלול מכל י"ב תיקוני דיקנא, כמ"ש להלן, וע"כ הוא נאחז קצתו גם בלחי התחתון. משא"כ אלו השערות שהם כולם מגלגלתא, (של התיקונים מהט' ומטה ) אין להם שום אחיזה בלחי התחתון וע"כ מקומם עוד למטה ממזל הי"ג, שהוא שטח התחתון דדיקנא. וז"ש נחתין שערי תחות דיקנא. (מתחת לזקן ) ( 7.05)

עד לפה מה אמר?
1. היות והתיקונים האלה באים מגלגלתא,
2. וגלגלתא לא נחשב לראש,
ולכן הם צריכים להיות מתחת ללחי תחתון, מתחת לראש

והנה התיקון הזה נק' בי"ג מדות שבתורה בשם "נושא עון" (ואיזה תיקון זה מזכיר לנו? תיקון הב'.)
והוא משום העיבור שקבל במזל העליון מבחינת בינה, וירד משם בבחינת ו"ק בלי ראש, ע"ד השבולת הזקן שירד ונולד משערות השפה עלאה, (כמו שלמדנו בתיקון הג', שהכוונה היא אולי תיקון הד'
• שפה עילאה- תיקון הב'
• אורחא- תיקון הג'
• שיבולת הזקן- תיקון הד' )

ע"ש בתיקון ג'. וכיון שהמיעוט הזה אינו אלא כמיעוט הבינה, (כמו מיעוט הביהנ שהיה קודם )שנקרא עון, כנ"ל, לפיכך נקרא התיקון ע"ש נושא עון, כלומר שהוא נושא בחינת עון של בינה,
מה עוון של הבינה?
שהיא מקטינה את עצמה כלפי התחתון
, מוטב שיפגע חץ בי ולא בבני.
עמוד אתכ"ח
שהיא מיתוק גדול בשיבילו כי ע"י זה הוא ראוי לזווג עכ"פ מבחי' ו"ק להמשכת חסדים אבל מטרם שקבל לתוכו העון דבינה על ידי העבור, לא היה ראוי לזווג כלל, כנ"ל. ( כי אם היה עושה זווג בלי שקיבל לתוכו את העוון דבינה, דהיינו את ההתכללות עם מידת ההשפעה, אי אפשר זווג ) (9.22 )

ובמיכה נקרא תיקון הזה בשם "תתן אמת ליעקב"(למה? )
• כי ע"י זה שקבל לתוכו בחינת המיתוק דבינה, (אותם בחינת שערות של צ"א נעשה ראוי לזווג )
• נעשה ראוי לזווג שע"י המ"ן שהוא מעלה נגלה המוחין הגדולים שנקרא אמת, ליעקב שהוא ז"א,
o (ואז כשהוא מעלה מ"ן מצ"א אז הוא רוצה שכל האמת תתפשט
o ומצד שני, אסור לו.מה יעשה?
o תיכף נראה, שהתיקון הזה של הי' ותיקון הי"א הולכים ביחד, והם תומכים זה בזה: חסד לאברהם ואמת ליעקב)

והיינו כמ"ש לעיל, אשר במיכה נקרא על בחינת המשפיע והמתקן ע"כ נקרא אמת ליעקב, ובתורה נקרא על שם המקבל שהוא ז"א, ע"כ נקרא נושא עון. ע"ש, המוחין דאלף עלמין שיתגלו בו על ידו. (דהיינו שהוא יהיה כמו צ"א שהולך ומבקש אור על ג"ר דחכמה. אומנם פה הוא לא יכול לפעול את זה, כרגע.
למה הוא לא יכול? מכיוון שהם שערות של צ"א, ושערות של צ"א, אי אפשר לעושת עליהם זווג, ולכן צריך לעשות עליהם תיקון, מעלה אותם לבינה.

או בשלב ראש "באמת ליעקב" לא יכול לעשות זווג בכלל, מניעת הזווג, כמו בב' מיצרי הזקן , אבל צריך לשים לב שזה בא רק לאחר שהתכלל התיקון הט' עם שאר הזקן.

אבל כדי להבין את זה טוב, תיקון הי', צריך לקרוא גם את תיקון הי"א, כי הם באים ביחד, ופה בתיקון הי"א, הוא מסביר עוד קצת על תיקון הי', כדי שנבין אות רט" אותם איך הם הולכים יחד.( 11.52)

אות רט"ז
( אנו באים לבטא את השערות של גלגלתא.
הגלגלתא שלה המקום שלה הוא אחוריים דאו"א)
והגלגלתא במקורו הוא מאחוריים דאו"א, רק שאסור לו להשתמש בזה וצריך עיזקא מיוחדת כדי שלא השתמשו בבחינה הזו.
אבל הרצון שנובע משם שגלגלתא שנכלל במו"ס, זה רצונות של צ"א, אז עכשיו צריך לעשות עליהם תיקון.
אז תיקון ראשון שעשינו" היה בעיבור, וזה היה בתיקון הט', שאיך שהם יצאו הם התערבבו עם התיקון הח', עם נוצר חסד, והתערבו עם שערות הזקן, ולכן לא נפגמו, וככה מתחלים את התיקון של גלגלתא" לעשות להם מקור ראשוני של מלכות שמעורבת בבינה.
ועכשיו הם יוצאים החוצה, ובאים למצב עצמאי, הם כבר לא בתוך שערות הזקן.
תיקון הט' היה מעורב עם שערותה זקן, ועכשיו בא תיקון החדש.
ועכשיו הם באים להיות עצמאיים.. בעצמאות הזו, אז עוד פעם מתגלה מקורם, שהם צ"א, זה כמו שבפרצוף שנולד עכשיו לעצמאות, אז אם הוא נולד לעצמאות , אז מתגלה צ"א, מתגלה המקור שלו, אז המקור שלו צ"א, אבל אומר, שם הייתי כבר מתוקן. נכון. ועכשיו תתקן עוד פעם.
איך אני יתקן? ע"י תיקון י"א. (13.41)
רטז) י"א, הוא תיקון נוסף על השערות הנזכר דתיקון הי', כי מלבד היותם שם במקום ההוא, כי לכך נקרא תיקון הי', עוד נוסף בהם תיקון, דכולהו שקולין כחדא, ושוין בהתפשטות א', לא נפקי דא מן דא, (כלומר הם לא יוצאים זה מזה, אלא הם שוים בגודלם, לא יוצאים הכונה שהם לא גדולים זה מזה )וכלהו בחד שיקולא שוין באורכם. ונמצאו כי באלו השערות עצמן, יש ב' תיקונין. (השערות האלה שגדלו פה למטה, בהם יש 2 תיקונים. איזה? הי"א שהולכים יחד
הי' זה בחינת השערות של צ"א.
עתה נראה מהו תיקון י"א, ואיך הם משתלבים יחד ) ( 14.41)
תיקון י"א
) תיקון י"א: הוא תיקון נוסף על השערות הנזכר דתיקון הי', כי מלבד היותם שם במקום ההוא, עור נוסף בהם תיקון דכולהו שקולין כחדא, ושויו בהתפשטות אחת, לא נפקי דא מן דא, וכלהו בחד שיקולא שוין באורכם, ונמצאו כי באלו השערות עצמם יש ב' תיקונין: דברים אלו מובאים בזוהר נשא (דף קל"ד ע"א. ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ג) וז"ל קם ר' יהודה פתח ואמר, ובאו במערות צורים ובמחילות עפר מפני פחד ה' ומהדר גאונו, וגומר מפני פחד ה', הא אתידע, (הרי נודע )
דמאן דאיהו לבר, מישהוא לחוץ נקרא פחד השם, למה? כי הוא מחוץ לקדושה )
פחד ה' אתקרי. ומהדר גאונו, אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון(ונקראים )
הדר גאונו, תרי(2 תקיונים )
: תיקונא עשיראה, (תקיון עשירי )
1. תתן אמת ליעקב
2. וחד סר( תיקון אחד עשר), דלא נפקי נימא מן נימא( לא יצא שערה משערה, כלומר שהם שוות בערכן, ואל אחת גדלה מהשנייה וזה נקרא חסד לאברהם. והם נקראים חסד לאברהם). חסד לאברהם. עכ"ל. (16.50)

פירוש הדברים: כי נתבאר לעיל
בתיקון י', שע"י התכללותם בשערות דמזל דמזל העליון, קבלו המיתוק דנושא עון, ונעשו ראוים לזווג לבחינת אור דחסרים. אמנם נתבאר לעיל בתיקון ד', שאפילו אחר המיתוק והעיבור נשארים תמיד ב' ההין כלולות יחד, (גם אם ירודים למטה )
בסוד טפיים עולות מלמטה, (אז אם לכאורה עשיתי כבר בעיבור אז למה בגוף יש לי? כי צ"ב נשאר קבוע, הוא לא משתנה, שאם המלכות עלתה לבינה, אז עכשיו אני לא יכול ]תאום שהבינה והמלכות לא יהיו יחד,הם הולכות יחד "ותלכנה יחדיו )
עש"ה. ולפי"ז גם אלו השערות דבחינת כתרא דא"א, (השערות שבאו מהגלגלתא הוא קורא להם כתרא דא"א )

שנמתקו במזל העליון, וירדו למקומם בבחינת נושא עון, (בתיקון העשירי )
אין הפירוש שקבלו בחינת ה"ר ולא נשאר בהם מבחינת עצמם כלום, ( הר י מלכות עלתה לבינה לא רק כדי שבינה תצא, עלתה לבינה ולא נהיתה פתאום בינה, הם עדיים מלכות בינה ויחד

אלא הפירוש הוא, שנעשו ראוים לזווג כמדת נושא עון, אמנם בחינת הפשע( הדין דמלכות של עצמם)
של עצמם ג"כ נמצא בהם, דהיינו בסוד ותלכנה שתיהן. וע"כ כמ"ש בתיקון ד' הנקרא שבולת הזקן, שהוא כלול מב' בחינות שערות( איזה ב' בחינות שערות יש בו? לכאורה, אם עלית כבר לשפה עילאה, ויצאת דרך האורחא שביל שבינה יכולה לעבור שם, אז למה לא תגיד שזה רק בינה יכולה לעבור שם? אומר לא, שהוא כלול מב' בחינות שערות::
• משערות דבינה,
• ושערות דמלכות.
דהיינו
• ממזל העליון,
• ומשערות דעצמו, דהיינו ממלכות דצמצום א'.
וז"ש "ומהדר גאונו, אנון שערי דתחות דיקנא, (אלו השערות שתחת הזקן )ואתקרון הדר גאונו, (ונקראים הדר גאונו ) תרי" דהיינו כנ"ל, כי כלול בזה תיקון הי' הנקרא נושא עון, תרי בחינות,
1. שערות דבינה ממזל העליון הנכלל בהם מכח עיבורם, (שהם היו שם בעיבור )
2. ושערות של עצמם שהם ממלכות דצמצום א', ( למה היא מלכות של צ"א?שהשערות מבחינת גלגלתא הם מבחינת צ"א, רק שקיבלו תיקון כמו בעיבור, אבל עכשיו כשהם יוצאים למקומם, אז התיקון הזה, זה לא אומר שאין שם מלכות שאין שם דין, אלא זה רק אומר שתיקנו אותם ונתנו להם אפשרות של לנהוג גם ברחמים. לעשות זווג.זה כמו שמולידים אדם, נותנים לו את האפשרות להיות אדם, אבל לא תמיד הוא מתנהג כאדם) וע"כ נקרא הדר גאונו, (2 מילים )
1. כי מלכות דבחינת עצמם, נקראת גאונו, (כלומר בחינת צ"א, עצם הרצון )שהיא עקרם ועצמותם שבאו ממותרי מוחא,
2. ובחינת שערות דבינה שיש בהם, מתוך התכללות מעת העיבור, נקרא הדר, ( ולכן הדר זה צד הבינה של גאונו שנותו לו אפשרות לעשות זווג, אחרת
 אם גאונו הוא צ"א, אז תעשה זווג בצד"א, אומר: אסור!
 אז תעשה על בינה! בינה לא עובדת לבד, אני לא בינה, אני רק מלכות שהתכללתי מבינה.
 אז תעשה זווג על מלכות שהתכללה מבינה.
o מי זה פה צד הבינה? אבל היא לא עומדת לבד- הדר!.
o מי זה צד צ"א? גאונו
)כי זה כל הדרם ותפארתם, כי ע"י זה נעשו ראוים לזווג
עמוד אתכ"ח )
. באופן, שיש בתיקון י' ,ב' בחינות של תיקונים:
1. א' שתהיה (אותה בחינה של שערות הי' ) ראויה לזווג, ונקרא הדר, דהיינו צד הבינה כלולה בה, היא נותנת את האפשרות לעשות זווג, כי על צ"א’ הרי אסור לעשות לבד זווג
2. וב' הוא בחינת עצמה מצמצום א' שמשם בא החימום להעלאת מ"ן, כנ"ל. (ד היינו ההשתוקקות)

(דף א' שע"ח ד"ה וז"ס) וע"כ נקרא גאונו, מלשון גאון יעקב אשר אהב סלה, כי ע"י כח החימום שבהם, המה מסוגלים להעלות מ"ן, עד שיתגלו האלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא, שהם גאון יעקב. (דהיינו הם כל הזמן התעוררו לדרוש את האור הגדל של גמר תיקון, ולא יעצרו וכל הזמן יבקשו עוד ועוד, וז ה נקרא שהם תמיד מחממים את האדם לרצות עוד ועוד , לפעמים זה מביא עצבנות לאדם, אבל לפעמים זה מביא דברים טובים. (23.03)

וז"ש "ואתקרון ( ונקראו)הדר גאונו, תרי:
1. תיקונא עשיראה, ( תיקון עשירי)תתן אמת ליעקב. ו
2. חד סר(תיקון אחד עשרה ) דלא נפקי נימא מן נימא, ( שומר שלא יצא שערה משערה, והוא נקרא חסד לאברהם) חסד לאברהם".

דהיינו כמבואר, שיש בהם ב' בחינות שערות: הנקראים
1. הדר גאונו, וע"כ כלול תיקון הי' מב' תיקונים יחד, שהם י' וי"א, אשר אחד מהם הוא בחינת הדר, שפירושו שנעשה מוכשר לזווג ע"י התכללות במדת הרחמים, והוא יכול להמשיך חסדים וע"כ נקרא חסד לאברהם. ( מי יהיה חסד לאברהם? האדם אז למה אומר הדר גאונו, שיגיד גאונו הדרו, הרי התיקון העשירי הוא צ"א, והדר הוא צ"ב, אז איך היה צריך להגיד? קודם גאון ואח"כ הדר)
2. וב' הוא בדחינת גאונו, שהיא בחינת המלכות בעצמותה ממקורה, שהיא מדת הדין, שע"י כח החימום שבהם, הם מעלים מ"ן לגילוי האלף עלמין, והוא נקרא תתן אמת ליעקב. (

o לכן תתן אמת ליעקב הוא התיקון העשירי-
o וחסד לאברהם- זה התיקון האחד עשרה)

שאלה:
ואין לשאול, למה בפסוק הדר גאונו, מוקדם תיקון י"א שהוא חסד לאברהם שהוא הדר, לתיקון י' שהוא תתן אמת ליעקב, שהוא גאונו. ( שהיה צריךלכתוב גאון הדרו, קודם גאון ואח"כ הדר

מה התשובה:?
( אין פה להפריד בינהם, זה תיקון אחד, הם באים יחד, וזה לא משנה, אין בהם מוקדם ומאוחר, זה אותו ענין, זה אותו דבר)
והוא, משום ששניהם הם באמת תיקון א', היוצאים בבת אחת, ואין מוקדם ומאוחר בהם, ולכן אין הכתוב חושש לדייק בהמוקדם, וע"כ כאן קורא אותם הדר גאונו, וכאן מקדים אמת ליעקב. (אמת ליעקב זה בסדר שהוא מקדים, זה תיקון הי' ) (25.47)
איך נקראים בתורה תיקון הי' והי"א?
ובתורה, נקראים ב' התיקונים האלו תיקון הי' ותיקון הי"א. בשם נושא עון, ופשע"
o כי בחינת נושא עון, ( כבר למדנו עוד בתיקון הב' שזה בחינת בינה)הוא הדר, שהם כח הזווג אשר בהם,
o ובחינת פשע, הם השערות דבחינת עצמותם, (דהיינו צ"א
o שפשע בא על בחינת מלכות
o ועוון בא על בחינת בינה)

שהם ממקור דצמצום א', שמשם נמשך הפשע, ( שפשע זה אותיות שפע" שרוצים קלבל את השפע בע"מ לקבל) כנ"ל, שהם בחינת השערות הנקראים גאונו. ( 26.39)
ולפי שהשמות שבתורה רומזים על ז"א המקבל מא"א, נבחן בו עיקר המעלה, התיקון דנושא עון, שהכשירו לבחינת זווג, וע"כ מקדים הנושא ( הנושא עוון)
מתחילה. ואח"כ הפשע, העתיד לגלות האלף עלמין (אבל לעתיד לבוא )כנ"ל.
מי יותר חשוב בעליון?
הרי למדנו על העליון שנקרא נושא עוון ועובר על פשע. אז מי יותר חשוב? הנושא עוון, או עובר על פשע?
o מצד ז"א שהוא מסתכל עכשיו על א"א, ואומר לא"א: יש נשוא עוון ועובר על פשע, מה יותר טוב. מה אני רוצה ממנו יותר?
o תשובה: נושא עוון, כי הוא הזווג
o ועובר על פשע, זה הוא תומך, בזה אפשר לעשות זווג, הוא רק תומך.
ולכן אומר:
אבל במיכה, (א"א ) שהם כלפי המשפיע ( כלפי א"א)והמתקן שהוא א"א, עיקר המעלה נבחן בחינת הגילוי דאלף עלמין, שהם נעלמים גם ממנו כנ"ל. וע"כ מקדים מקודם, בחינת נתינת אמת ליעקב. ( 28.26)
• במיכה- א"א, מה שמעניין אותו יותר מצידו, זה שבסוף תתגלה המלכות, שזה נקרא אלף עלמין, שזה גמר תיקון זה האור הגדול
• בז"א- בתורה: מה שמענין אותו כרגע- זה מה שהוא יכול לקבל, מה שהוא יכול לעשות עליו זווג- זה בינה ולכן אצלו מתחיל קודם נושא עוון (29.52)
אז אומר שבמיכה– א"א, מה שמעניין אותו יותר מצידו, זה שבסוף תתגלה המלכות, שזה נקרא אלף עלמין, שזה גמר תיקון זה האור הגדול
אבל ז"א- בתורה: מה שמענין אותו כרגע- זה מה שהוא יכול לקבל, מה שהוא יכול לעשות עליו זווג- זה בינה ולכן אצלו מתחיל קודם נושא עוון (29.52)

וז"ש "תיקון חד סר (תיקון אחד עשר ) דלא נפקי נימא מן נימא, (שלא יוצאת שערה משערה )חסד לאברהם" והיינו כמ"ש הרב, "דכלהו שקולין כחדא(וכולם שקולים כאחד ) ושוין בהתפשטות אחת, לא נפקא דא מן דא, (לא יצאו זה מזה ) וכלהו בחד שקולא שוין באורכם"(וכולם שוין ושקולים בערכם ) (30.29 )

פי': כי תיקון הזה כולל ב' תיקונים שהם:
1. נושא עון, ( בחינת ' בינה)
2. ופשע, ( בחינת מלכות)
o שהם בחינת בינה
o ובחינת מלכות, כנ"ל,
ואומר שהם שקולין ושוים באורכם "דלא נפקי נימא מן נימא"( וולא יוצאים זה מזה) וכלהו בחד שקולא( וכולם שקולים) שוין( שוים) באורכם.
o כי אם היה ניכר בחי' הפשע שבהם לא היו ראוים לזווג, (כי היה יותר פשע מאשר בינה, יותר מלכות מאשר בינה )כנ"ל,
o וכן אם היה בחינת נושא עון ארוך יותר והיה מבטל הפשע שבהם, ( אז לא היה מה שיגרום להשתוקקות לזווג, לא היה בחינת חימום)
i. אז לא היה בהם חימום,
ii. ולא היו ראוים לגלות האלף עלמין, (ולכן הם צריכים להיות בשווה
רמת ההשתוקקות ורמת הזווג צרכים להיות שוים
o לא לעשות זווג יותר מהשתוקקות
o או השתוקקות יותר מזווג
ולכן אומר לא יצאו זה מזה)
ולפיכך שניהם שוים באורכם, ושקילין אהדדי, (ושקולים זה לזה )וזהו תיקון הנוסף בהם כאן בבחי' השערות הנמשכים מבחינת גלגלתא דא"א, (הגלגלתא הוא עצם הצ"א ) כי למעלה בהשערות הנמשכים מחכמה סתימאה דא"א
היו השערות מבחינת נושא עון מבטלות להשערות המקורית דצמצום א', כמ"ש לעיל בתיקון דמזל עליון, שמגודל המוחין שיצאו על המ"ן שלהם, נאבד מהם בחינת צמצום א', ונעשו כמו שערות דבינה בלבד. ( כמו נוצר חסד למשל)
משא"כ כאן ( שהמקור שלהם הוא צ"א, אבל הם גם באו לצורך גמר תיקון)
נעשה תיקון נוסף דשניהם שקולים כחדא, ולא נפקי דא מן דא, ( ולא צאו זה מזה.)
וע"כ נקרא נושא עון, וגם פשע, והוא מטעם הנ"ל, אשר רק על שערות אלו הנמשכים מגלגלתא אשתמודעו הני (נודעו אלה, אלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא. (ג" ר דחכמה- שג"ר דחכמה עכשיו אזוק, בטבעת שנקראת עיזקא דכיא, הג"ר דחכמה בראש דגלגלתא ולא יכול לצאת מהכח אל הפועל, והג"ר דחכמה אזוק במקום הזה, אז הם אחראים לתת את זה , אבל לשמור על זה, ולתת את זה לעתיד לבוא.. ולכן הוא אומר שהם חתומים באלף עלמין) ולפיכך, שניהם שקולים, כנ"ל. (33.11 )

הרי שעיקר התחלקותם לב' תיקונים מיוחדים,
1. לאמת ליעקב, (בחינת צ"א )
2. ולחסד לאברהם, ( בחינת צ"ב) הוא מכח תיקון הנוסף האמור, דהיינו שנתקנו להיות שניהם שקולים, ואין מלכות נוגעת בחברתה כמלא נימא, כלומר שאין כח האחת מבטל לכח חברתה, ולפיכך, יש כח בכל אחת לגלות את תפקידה,
i. זו לחסדים
ii. וזו לגילוי האלפין. ( לגילוי הג"ר דחכמה )

אז אנו רואים פה תיקון מיוחד, שהתיקון זה נותן לנו 2 תיקונים:
1. תיקון אחד- זה גילוי השערות של החכמה ממקור הג"ר שזה "אמת ליעקב"- שזה תיקון הי'
2. והעירוב שלו עם בחינת הבינה, שזה חסד לאברהם שזה נקרא הדר
מה מיוחד? זה הרי היה גם למעלה?
i. היה נושא עוון
ii. היה נוצר חסד
iii. היה התרחבות הזקן- בתיקון הה', שעלה למעלה.
אז מה מיוחד פה? אומר :
o שם זה היה מראש מצד ל"ב נתיבות החכמה-
o שם במו"ס מראש, מו"ס לא מקבלת אור אלא מל' דצלם, ומראש כלה חכמה שהיא מבקשת שם זה מצד ל' דצלם, מצד ל"ב נתיבות החכמה

פה (בתיקון הי'- י"א ) זה תיקון שיהיה ג"ר דחכמה בסופו של דבר, לא מצד ל' דצלם, אלא מצד ם' דצלם, אבל (בזמן תיקון ) אי אפשר לקבל, נכון!
אבל ,מעכשיו עושים את התיקון, שבגמר תיקון אפשר יהיה לקבל מהמציאות הזו.
וזה הבדל בינהם.
ולכן זה לא סתם אותו תיקון שהיה קודם, אלא תיקון חדש. (35.10 )

שאלה: מה זה שלא יכולים לגעת אחת בחברתה?
הכוונה היא בינה ומלכות.
o אם תהיה יותר בינה ממלכות- בתיקון העשירי והאחד עשר, אז אם בינה היא יותר ממלכות אז אני מוותר על חלק המכל של המלכות, זאת אורמתש אני מוותר, העיקר שיהי לי גמר תיקון. אז אני אומר שיש לי יותר חסדים מאשר חכמה- אי אפשר, למה? כי לא יתגלה משהו מהחכמה
o אם יהיה לי יותר חכמה מחסדים , אני עלול לחטוא- לעבור על פשע
זה כמו דומה לאו"ח המלביש.
הוא צריך להיוצ מאוזן
מותר לי לקבל רק בידוק כמה שאני רוצה, לא יותר ולא פחות" זה צריך להיות בדיוק מדוייק, כי זה צ"א.
צ"א לא יכול להרשות לעצמו, שיהיה יותר.
בצ"ב מותר, למה? כי במילא אני לא הולך לקבל את כל החכמה

אבל כשאני רוצה לקבל את ג"ר דחכמה, אני חייב להיות מאד מאד מאוזן ושקול בין כח הקבלה שלי לכח ההשפעה.
1. שכל הקבלה שלי תהיה בהשפעה
2. התיקונים האלה באים יחד, הם לא יכולי לבוא לבדו
ולכן אחד התיקונים שלהם, שהם מגיעים שקולים. (36.23)

שאלות חזרה חלק יג – א'תכה-א'תכו
1. מהו החומר של התיקון ה- 9 ואיזה תיקון דומה לו? ולמרות הדמיון שונה ממנו בח' התיקונים הראשונים של מו"ס?
2. מדוע נקרא מצולות ים? על מה זה בא להצביע?
3. במה נכנעים בעלי הדין התובעים דין מנשמות דצ"א?
4. מדוע המיתוק שבתיקון הט' חשוב יותר ממיתוק שנעשה בתיקון הב'?
5. על מה מצביע השם תיקון לאלפים? וכיצד הוא קשור למצולות ים?
6. מהיכן ניתן לקבל ביטחון שאפשר להגיע לשלמות של צ"א?
7. מהו תיקון הי', הן מצד המשפיע והן מצד המקבל?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

תיקון הט' מתחיל את התיקונים הנובעים מגלגלתא שבמו"ס.
והיות והם נובעים ממו"ס, אז הם לא יכולים להיות ג"ר.
לכאורה אנו רואים :
• שגלגלתא מבחינת הפרצופים הפנימיים, הוא עליון על בחינת מו"ס,
• אבל מצד התיקונים, אנו רואים שמתיקון הט' והלאה, הם יוצאים ל אחר ח' התיקונים הראשונים המשויכים למו"ס.

שאלנו בשיעור הקודם, מדוע קורה כך, שהעליונים למטה והתחתונים למעלה? דהיינו
• ששערות של מו"ס למעלה
• ושערות דגלגלתא שבמו"ס למטה
ובעצם השאלה באופן הזה , כבר מונחת התשובה

צריכים לומר:
• שהשערות של בחינת גלגלתא, הם רק התכללות ולא עצם.
• והעצם קודם להתכללות
והיות והעצם קודם להתכללות, אז לכן קודם כל צריכים שיהיו השערות של מו"ס, ורק לאחר מכן השערות של גלגלתא שהם רק התכללות, כי לא מדובר על גלגלתא בעצם, אלא מדובר על גלגלתא שבמו"ס.

מה התיקון הט' , בא לעשות באופן כללי?
הוא בא לגלות את אותה בחינת צ"א,ש עדיין לא באה לידי תיקון שהיא קשורה לגלגלתא, שזה צ"א ממש בעצם, כי הוא באמת משוייך יותר לגלגלתא מאשר למו"ס, ואז הוא מתגלה עוד פעם.

באיזה תיקון התגלה לנו צ"א, בתיקונים של מו"ס?
בתיקון הא' של ב' מיצרי הזקן,
אז התגלה צ"א, שתיקנו אותו ע"י כך, שהוא עלה לשפה עילאה, בתיקון הב', בבחינת נושא עוון, והוא יתתקן בצ"ב.
וגם פה נצטרך לעשות לו תיקון.
אבל, אם זה כבר תוקן ( תוקן בתיקון הא' עם ב' מיצרי הזקן) , למה זה בא להיתקן עוד פעם?
• מכיוון שזה צ"א, ב"עצם",
• ולכן זה גם נקרא "מצולות ים",שהוא בא בעומק הים
• עומק זה נקרא אור ע"ב ס"ג- הוא עצם צ"א, שעכשיו, כרגע אנו לא מתקנים אותו לגמרי, ולא מקבלים עליו את האור ממש, אבל בעתיד לבוא כאשר נקבל את האור הזה, אז הוא יהיה אור גדול מאד.

• וזה שאנו אומרים שיש כזה תיקון, זה אומר:
o שאנו יוצרים לעצמינו מציאות,
o יוצרים לעצמינו איזה שהוא בטחון,
שיתוקן התיקון הזה של צ"א, והוא לא ישאר בודד,דהיינו יש כבר בשערות הזקן תיקון כזה, שנקרא "מצולת ים" שאומר,
o שכל החטאים
o וכל הפגימות
o יבואו לתיקון שלם, ושם דבר לא ילך לאיבוד, נגיע לשלמות, ולהאמין שיש שלמות. (4.12)

עמוד אתכ"ד טור ב' למטה:

אות רי"ד- המשך
וז"ש בזוהר "תיקונא תשיעאה, מתערבין שערא עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא"
• בתיקון התשיעי מתערבים השערות הם אלו השערות שתלויים בזקן, בשערות דיקנא, ולא יוצאים זה מזה,
• דהיינו השערות של התיקונים האלה, מתיקון ט' והלאה של גלגלתא, הם לא יוצאים מתוך השערות של תיקוני הדיקנא הראשונים, הם שערות אחרות,
• בא ומתחדש עוד פעם משהו, לא כמו כל הט' תיקונים שאחד בא אחרי הדבר השני) (5.09)

דהיינו כנ"ל, כי נצמחו שערות חדשות מבחי' ספירת גלגלתא דא"א,
• (אנו תמיד מוסיפים, זה מבחינת ספירת גלגלתא ולא גלגלתא .
• מה זה "מבחינת"? מגלגלתא שבמו"ס", מצד ההתכללות של מו"ס בגלגלתא )

שגם הם מבחינת מלכות דצמצום א' כמו התיקון הא'(איזה תיקון? שנקרא א"ל) , אל, (א"ל הוא ב' מיצרי הזקן שמיוחסים לצ"א, ששם אמרנו שהוא בחינת בוצינא דקרדינותא, גבורה דעתיק,ש עליהם למדנו שאי אפשר לעשות זווג, ואיך הם ניתקנו? עלו לשפה עילאה, חתקיון בבחינת רחום, ומבחינת העליון (א"א)- "נושא עוון"- אז זה היה התיקון שם.
(
והם (השערות דתיקון הט', השערות החדשות) עלו ונתערבו בשטח העליון דדיקנא דתליין עד טבורא, שהוא תיקון הח', 6.42)

עמוד אתכ"ה
וז"ש "ולא נפקין דא מן דא" (ולא יצאו זה מזה )כלומר,
• שהם אינם יוצאים מהשערות הקודמות דתליין, (שערות דיקנא )
• אלא הם שערות חדשות שירדו מן פאתי הראש, (מה מצביעות פאתי הראש? מלכות דצ"א ) הנבדלות לעצמן מן השערות שבתיקונים הקודמים, שהם מן ספירת חכמה דא"א.
• והני שערי (ואלה השערות )הם מן גלגלתא דא"א. (7.33 )
וז"ש עוד שם "אלין שערין דמתערבין עם אינון דתליין, אקרון מצולות ים, משום דנפקי ממותרי מוחא" ( הרי הם לא יצאו ממותרי מוחא, או אפשר לומר כך:אומר:
מי אלה מצולת ים? למה הם נקראים מצולות ים?
מאיפה הם יצאו? גם ממותרי מוחא.
מי זה מותרי מוחא?
• זה אותו מוחין שהיו צריכים לצאת על צ"א, ולא יכולים להישאר בראש,
• אז האו"ח שהיה אמור לשמש לג"ר דע"ב, שהיה צריך להתקבל במדרגה, והג"ר דע"ב – ג"ר דחכמה, הסתלק בסוד מקיף חוזר,
• אז האו"ח שגם הסתלק נקרא מותרי מוחא, והוא יצא לבחינת שערות" והוא משוייך לצ"א. (8.35)
אז גם הם יצאו מאותו או"ח ששיך לצ"א, אז כמובן שהם גם צריכים תיקון.(8.48)
פירוש: כי ענין עלית שערות אלו החדשים, שהם מצמצום א', והתערבותם תוך אינון שערות דתליין שהם תיקון הח', (שנקרא נוצר חסד ) שכבר נזדכך (אותו תיקון הח' )לבחינת בינה, כנ"ל,
• זה דומה, כמו עלית השערות דתיקון א' דמיצר הזקן, להתערבות בהשערות דתיקון ב' שהם השערות דשפה עלאה,
• כמו שב 'מיצרי הזקן עלו לבינה של שפה עילאה, ככה תיקון הט', שהם השערות שתלויים למטה תחת הדיקנא, שיוצאים מהגרון, מתערבים בתיקון של הזקן שמתפשט למטה,שהוא הנוצר חסד, ההתערבות שלהם, הוא כמו ההתערבות של מלכות בבינה.
o כמו שב' מיצרי הזקן עלו לבינה לשפה עילאה בתיקון הב'
o כך הצ"א שהוא תיקון הט' ,שנקרא במצולות ים, עלה והתערבה בתיקון הח'. וההתערבות שלו בתיקון הח' זה כמו עליה של צ"ב

שע"י זה המה נתכללו שם במדת הרחמים, שהיא בינה, כנ"ל. כן השערות החדשות נמתקו בכח התערבותם בהשערוח דתליין(נוצר חסד ) שהם בחי' בינה, ונעשים ראוים למ"ן. (10.32 )

והנה השערות אלו (של תיקון הט'- אם היינו רואים אותם רק מצד עצמם בלי התערבות שלהם בתיקון הח') כשהם לעצמם, אינם נקראים מצולות ים, אלא מבחי' תערובתם תוך השערות דשטח העליון דדיקנא שע"י עיבורם בהשערות דשטח העליון, שהוא בחינת בינה, נעלם מהם כל כח הדין שבהם, כמ"ש.

ותשליך במצולות ים כל חטאתם
(מה זה להשליך במצולות ים?

• מה זה ים? בינה (בענין הזה של דיקנא, ונכון שבהרבה מקומות הוא קורא לזה מלכות)
• מצולות ים- כל הבחינות הללו של צ"א, שנקראים חטאים, עולים ומתערבים בים, זה נקרא מצולות ים, וזה התערבות בבינה
אז אומר: אני קורא לתיקון הזה, לא מצד זה שהוא בא מצ"א, אלא שהוא מיתתקן בים, במצולות ים.

) במקום אשר לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב לעולם. דהיינו לגמרי כמ"ש בתיקון הא', שכח הדין שבו נעלם על ידי עליתו ועירובו בשערות השפה עלאה. עש"ה. ( 12.11)

אז א"כ, עשינו כבר תיקון כזה, בתיקון הב"
• ב' מיצרי הזקן שהם תיקון הא' עלו לשפה עילאה – לבינה, אז כבר היתה לי התערבות בבינה
• אז למה אתה עושה עוד פעם, עליית מלכות לבינה? אומר, כי זה שערות אחרות, אלו שערות גם של צ"א
אז מה ההבדל?
• הרי זה צ"א של מצרי הזקן
• וגם השערות שבאו מתיקון הט' באו מגלגלתא שהם גם מצ"א.
אז אומר יש הבדל בין זה לזה.
מה ההבדל?(בין המיתוק של תיקון הא' בדיקנא, למיתוק של תיקון הט')

• שבגלגלתא מונח צ"א בעצם, הוא מחזיק את הם' דצלם ואת הג"ר דחכמה, אז זה מלכות של צ"א, אבל זה כאילו זה עצם המלכות של צ"א
• , ולכן זה תיקון (הט') יותר חשוב ממיתוק של תיקון הא', שאז המיתוק לא היה מיתוק שלם אלא מלכות של צ"א
אלא שהמיתוק שבכאן הוא יותר חשוב ממיתוק התיקון הא', שאז המיתוק לא היה עוד מיתוק שלם אל מלכות דצמצום א', שהרי עדיין לא היה כלול בו המלכות דצמצום א' השייכת לגלגלתא, (שבגלגלתא זה כח חכמה של צ"א ממש , מה שאין כן במו"ס שמונחת מלכות של צ"ב, כי כולו צ"ב, אבל יש לו השלכה של צ"א) אלא המלכות השייכת לספירת החכמה דא"א כנ"ל.
• כי כל ח' התיקונים- הראשונים ובתוכם תיקון הא' שהוא ב' מיצרי הזקן, הם שייכים למו"ס,
• וכל מה ששייך לצ"א, לא יכול להיות שייך למו"ס שיצא כבר בתיקון של צ"ב,שהוא מתחת לקרומא דאוירא, אלא שאם היה צריך לקבל ג"ר דחכמה, איפה היה המתקבל האור הזה? בגלגלתא)

אמנם עתה אחר שנתגלה גם המלכות דבחינת גלגלתא, וגם היא עלתה ונתערבה בבחינת הבינה, כבר נמחה כח הדין מן המלכות הזו לגמרי, ובזה יפה כחו של התיקון הט' מתיקון הב'.
• ולכן אומר שתיקון הט' , הוא יותר גדול מתיקון הט',
• וכמובן שיכול לקרות רק אחרי תיקון הב', כי תיקון הב' הוא השורש לזה, אבל הוא תיקון יותר גדול) (14.55)

וע"כ נאמר כאן, במקום אשר לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב לעולם. (דהיינו זה תיקון שהוא מעצים מקום לתיקון גמור, לתיקון של שלמות )
כי עתה נשלם מיתוקה של המלכות דמדת הדין לגמרי. כמבואר. (אז מה יש עוד לעשות? היינו צריכים להיות כבר בגמר תיקון! אומר: לא! זה נעשה בשורש, נמצא בראש,
• בהתפשטות צריך להגי ע לז"א,
• צריך להעביר את זה לנשמות צדיקים
אבל מונח בשורש מציאות של תיקון שלם)
ונקרא "מצולות ים" משום שבינה נקרא ים, (וכבר אמרנו ששיש מקומות שקורא אותה, ו"ים" הוא גם בסוד "מי" של השם אלקים "מי אלה"-
• "אלה" נקרא מלכות- האח"פ
• ו"מי " נקרא גו"ע- בבחינת רצונות השפעה.
השאלה אם מדברים מצד הופכיות כלים ואורות, מצד כלים- זה נקרא בינה) (16.09)

רוצה להסביר למה נקראת מצולות ים?
אם לקחת אבן, וזרקת לים. מה קרה לאבן? טבעה למטה וירדה למעמקים.
ואומר אותו דבר: עכשיו אתה לא יכול למצוא את האבן, כלומר אם תיסע על סירה, או אוניה, ותזרוק אבן למים, האם אתה תרד לחפש את האבן במעמקי הים? לא תרד!

אומר: אותו דבר קרה עם המלכות הזו.
• לקחנו את מלכות דצ"א, ששייכת לגדלות כלי הקבלה
• זרקנו אותה (מלכות) לים, דהיינו לבינה- לתיקון הח', ולא תמצא אותה (את המלכות) מצד עצמה.
• למה? כי תקנת כבר את הרצון הגדול הזה העצמי בתיקון של השפעה, ולכן אומר שזה תיקון גמור.
ולכן "תשליך במצולות ים כל חטאותם"
מה זה להשליך אותם במצלות ים? כמו אבן שאתה זורק לים והיא נטבעת, כך תיקח את החטאים ותשליך אותם לבינה, והם כמו נטבעים לגמרי, במצולות ים, לא מוצאים אותם יותר, לא מוצאים חטאים.
דהיינו התיקון של האח"פ של צ"א,שבא מהשלמת כלים מהעומק, מהעומק אני מתקן (18.14
כנודע, וההעברה והעלמה דמדת הדין מתוך עלית המלכות בה, דומה כמו שמדת הדין נפלה שם במעמקי הים, דוגמת אבן במים עמוקים, באופן שלא יזכר ולא יפקד עוד. כי מצולות פירושו עומק,
( עומק פירושו ע"ב ס"ג, או גימטריא ג' פעמים ע"ב, גימטרייא רי"ו, שזה אור של השלמת כלים)כנודע.
דהיינו התיקון של האח"פ של צ"א,שבא מהשלמת כלים מהעומק, מהעומק אני מתקן (18.18 )
וז"ש עוד "משום דנפקי ממותרי מוחא, ומהאי אתרא, רמיו כל מארי דתבעין חובא מבני נשא, ומתכפיין"(משום שיצאו ממותרי מוחא, ומהמקום הזה, מקום זה הושלך כל בעלי הדין שתובעים על חטאי בני אדם

• דהיינו שמלאכים, אפשר לומר יצר הרע, או מלאך המוות, שבאים ותובעים, ואומרים: תראה איזה חטאים בני אדם עשו, איך יכול להיות שהם עושים כאלה דברים?
• והם באים לקב"ה ותובעים שיענישו אותם.
• ואומר שע"י התיקון הזה, הם נכנעים מאתכפיה הם נכנסים ע"י התיקון הזה שלא לבוא להעניש, את בני האדם. (19.25)

) כלומר, כי השערות החדשות האלו הם באים ממותרי מוחא, (השערות מתיקון הט' באים מצ"א ) שהם האו"ח וכלים דבי"ע השייכים לצמצום א', שהיו צריכים להלביש הע"ב הגלוי.

• איך נקרא אור הע"ב הגלוי שיצא מחוץ למדרגה? מקיף חוזר, והם היו עוד צרכים להלביש את המקיף חוזר, א ת הע"ב הגלוי, והוא יצא החוצה.
•
• ואם הוא יצא החוצה, אז למה גם האו"ח יצא החוצה? כאשר אין לאו""ח אם מי לשמש, אז אין לו מ ה לעשות שם

• כמו שראינו אתה ראש של עולם הנקודים- ברגע שהיתה שבירת כלים, אז האור יסתלק, והראש יסתלק, למה? כי לא יכול היה לשמש יותר את הגדלות, א ז הסתלק ועבר לבחינת קטנות (20.35)

) ולא הלבישו אותו, כי נסתלק למקיף חוזר, (מי נסתלק למקיף חוזר? הע"ב הגלוי,שהוא נקרא מקיף חזור.
והמותרי מוחא- זה האו"ח שהסתלק שם שהפך לבחינת שערות

) כנ"ל, ולפיכך אינם ראוים עוד לשום זווג באצילות, כנ"ל באורך, (ועכשיו כל הכלים כל הרצונות של צ"א לא ראויים לזווג, בגלל שהם יצאו למותרי מוחא,, עלול היה להיות, כך, שח"ו לא תהיה שום תקומה לנשמות האלה הנשמכות משם,…)

וא"כ לא היה ח"ו שום תקומה לנשמות אלו הנמשכות משם,
• והיו נופלות ברשת מארי דיבבא (שמייבבים למה אין החסדים )
• ומארי דיללה, )ומיילליים למה אין אור חכמה, כי אי אפשר לתת להם כשהם באים בצ"א(21.36 )

כנ"ל בתיקון א'. (איך תיקנו את זה בתיקון הא'? את האמרי דיבהה ומאיר דיללה? שעלו לשפה עילאה לצ"ב.

איך נתקן פה בתיקון הט'? הם יעלו לנוצר חסד לתיקון הח'.
והיות ותיקון הח' הוא תיקון הבינה, הם יעלו לבינה, ויתוקנו בעלייתם לבינה (22.03)

אמנם עתה ע"י עירובם באלין שערות דתליין, ( בתיקון הח') נשלכו, למצולות ים( נשלכו כל החטאים למצולות ים) כל בחינת הדינים שבהם, כנ"ל. וז"ש "ומהאי אתרא"( מהמקום הזה) דהיינו ממקום בינה ששם עלו ונתערבו נמצא "רמיו כל מארי דתבעין חובא מבני נשא, ומתכפיין"(ממקום זה הושלך כל בעלי הדין. איזה בעלי דין?שתובעים חוב מבני אדם- אז תעניש אותם. וע"י זה שעירבנו בבינה בתיקון הח', שערבנו את התיקון הט', שהוא בא במקורו מצ"א, והרמנו אותם אז כולם מתכפים, דהיינו כל בעלי הדין האלה נכנעים, ולא תובעים יותר, להעניש בני אדם) (23.10 )

רמיו, פירושו הושלך, דהיינו שהושלכו שם במצולות ים כל בחינת הדינים ומקטריגים, שהם (גורמים )מארי דיבבא ויללה הנ"ל, שהם תבעין חובין מבני אדם, ( שהם תובעים. דין מבני אדם ותובעים שיענישו את בני האדם איך יכול להיות שלא נותנים לנו אור? איך יכול להיות שלא מתקנים?
ומתכפיין, (נכנעים ) כי אין להם במה להתאחז עוד. ( מה יגידו? ברגע שערבתי את הרצון שלי עם בינה, את הרצו ן הגדולה זה עם בינה שיש כזה תיקון, הם לא יכולים לבוא נגדינו.

ולכן אנו עושים דוקא ביום הדין הגדול, בראש השנה, בעשרת ימי תשובה, , אבל האר"י הקדוש נהג לעשות זאת בראש השנה, ביום הדין הגדול, ממש בשורשו לתקן, את המציאות של תיקון הט' שנקרא "מצולת ים". "ותשליך במצולות ים כל חטואתם"

• מה זה מצלות ים? שאנו אומרים ים, זה כבר כולל את הבינה
• אז לא מדברים על תיקון הט' של השערות לבד, על מציאותה שערות, אלא התקיון של המציאות הזו.
• מצולות ים אומר: שלקחנו את השערות הנוספות האלה של צ"א שבאו מגלגלתא, שזה ודאי צ"א שיותר גדול מב' מיצרי הזקן, שזה תיקון הא' ששיך למו"ס, כי צ"א ששייך לגלגלתא, הוא אמר שהוא יותר גדול, יותר חזק, ואם אותו לקחתי וערבתי עם תיקון הח', שהוא תיקון של בינה, אז עשיתי תיקון גדול, השכלתי למצולות ים, וביום הדין הקשה, שגם את התיקון הזה אנו מתקנים בשורשו כמובן, ועכשיו רק צריך לעשות תיקונים.
• אז זה נותן לנו איזה שקט,שהכל יתוקן בסופו של דבר.
• ולכן זה במצולות ים נקרא במיכה
(25.20)
מדוע השערות של גלגלתא דמו"ס (תיקון הט') יצאו מלכתחילה- – מעורבות עם בינה?
ולא יצאו קודם כשערות של צ"א (מצולות)- בתקיון ניפרד
ואח"כ בתיקון נוסף מעורבות עם בינה, עם "ים"?

אנו למדנו, בתיקונים של מו"ס:
• שב' מצרי הזקן- זה תיקון הא', שיהיה לי חומר לעבוד איתו
• ותיקון הב'_ זה שהם עלו לשפה עילאה

למה פה , לא לומדים פה זאת בב' תיקונים?
היינו צריכים ללמוד:
• בתיקון הט'- יצאו השערות, כלומר יצאו ה"מצולות"
• ואח"כ "ים", אני אערב אותם (את המצולות) עם בינה

אז אומר שהם יצאו כבר מעורבות, ויתכן שזה בגלל דינים קשים מאד, שאם הייתי מוציא אותם לבד, אז יכול להיות שהייתי חוטא.
שאסור לי להשאיר אותם לבד, אפילו לרגע אחד, וישר אני צריך לערב אותם עם בינה
ואם אני הייתי שם אותם לבד, לא יעמוד בהם.
זה דומה קצת לתיקון אחר שראינו- כמו תיקון הד' והה' שנקרא ארך אפיים.
אז קראנו לו מצולות ים.
תלמיד שואל :
למה לא הולכים לתקן בגלגלתא עצמה בשערות ריישא, למה צריך את שערות דיקנא?
אז אני אגלח את הזקן ח"ו, ואני אלך לתקן בשערות הראש!

אומר: לא כך! למה לא?
• גם שנבוא לתקן בצ"א התיקון של צ"א, הוא יהיה בדרך של צ"ב
• אז מה הכוונה שמתבטל צ"ב? מתבטל הדין של צ"ב, החסרון של הצ"ב, אבל לא היתרון, כי אין העדר ברוחני,
• דהיינו ההמתקה של צ"ב לא מתבטלת,אני חייב ואתה,
• ולכן התיקון הוא בבחינת שערות הזקן, שבאו דרך צ"ב, ולא שערות ריישא שבאו על דרך צ"א. כי אם זה היה צ"א על שערות ריישא, אז הייתי אומר, שהם בכלל לא צריכות להיות. ולא כך!
מה שאנו רוצים לומר על שערות ריישא,שהם יצאו ממטה למעלה, והכח הזה של צ"ב עדיין לא פועל עליהם.
אבל כח הדין שפועל ממקום הימצאו ולמטה, פועל על שערות הזקן, אז אומנם יש על זה גם דין והפסק, אבל יש בזה גם את הכח של צ"ב, את הכח של ההמתקה. (28.55)
כיצד נקרא התיקון הט' בתורה? (בז"א)

ובשמות שבתורה נקרא תיקון זה בשם "לאלפים"(תיקון התורה מדבר על ז"א )
כי תיקון הזה ביחוד שהוא השורש דה' תיקונים תחתונים הנמשכים מכתרא דא"א, כנ"ל, (
• שלמדנו שח' התיקונים הראשונים, שייכים למו"ס
• ותיקון הט' הוא השורש לה' תיקונים הבאים לאחר הח' תיקונים הראשונים שהם משוייכים לגלגלתא דמו"ס)
הבה רק בו נמצא הסגולה הזאת לגלות הני אלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא. בואו נמצא את הסגולה לגלות הג"ר דחכמה שנמצא במקום הטבעת הזכה הזאת, שסגרה את המוחין האלה בלגלגלתא, ולא נתנה להם להתגלות

כי כל עיקר העלם הע"ב הגלוי, ( ג"ר דחכמה)שה"ס האלף עלמין, היה

(עמוד אתכ"ז )
מחמת שגלגלתא דא"א נתקנה בם' דצל"ם ולא קבלה אותו, (את הג"ר, לא קיבלה, לא גילתה אותו )
כנ"ל באורך, כי בהיות שגלגלתא לא קבלה אותו, אע"פ שבחי' חג"ת דגלגלתא קבלה חכמה, מ"מ אין כאן אלא בחינת חג"ת דחכמה וג"ר חסרים.
( מה זה חג"ת דחכמה? בחינת ל' דצלם- ל"ב נתיבות החכמה)

שאלו הג"ר החסרים, ( אם היו רוצים לקבל שם את הג"ר, היו נשברים כמו שנשברו בעולם הנקודים (30.50)

• אז לכאורה, זה נותן לי אפשרות לגלות את הג"ר, כמו בעולם הנקודים, אבל לא בדרך של עולם הנקודים של צ"א.
• וזה נוגע גם לשאלה של התלמיד: אם היו מגלים את הזה בם' 'צלם עצמה בגלגלתא עצמה, היו צריכים לגלות את זה כמו בעולם הנקודים, ואז היו נשברים
• , להיפך, רוצים לגלות את זה, הרי הם בסופו של דבר צריכים לקבל את כל האור שהיה בנקודים, והם צריכים לקבל אותו בדרך של שערות הזקן (31.28)

) הם בחי' קומת הסתכלות עיינין דנקודים, ( דאו"א, כי יש גם הסתכלות עיניין בישסו"ת,ש הסתכלות עיניין זהו זווג של חכמה של או"א,ש הזווג בין אבא לאמא הוא על מדרגת חכמה, ג"ר דחכמה, בעולם הנקודים)
והם האלף עלמין דחתימין בעזקא, ( ועל ג"ר דחכמה הזה מדובר,שהם אזוקים בם' דצלם, ואותם אנו רוצים לגלות) כנ"ל באורך.
ונמצא שאלו השערות דתיקון הט' שהם מבחינת הגלגלתא,
• הם עיקר בחינת המ"ן העתידים לגלות האלף עלמין,
• וע"כ נקרא התיקון הזה בשם "לאלפים"

מה זה לאלפים? רוצה לגלות את בחינת הג"ר דחכמה )
כי ע"י גלוי מיתוק הזה הנקרא מצולות ים, (כפי שנקרא במיכה )

וביתר התיקונים הנמשכים ע"י זה התיקון,
יש בטחון שיתגלו האלף עלמין ( שימו לב, איזה יופי!
דהיינו יש בטחון שאפשר להגיע לשלמות של צ"א,דרך צ"ב, אפשר להגיע לשלמות!
• מי שלא מגדל זקן, לאיכול להבין את זה.
• זה שיש לנו את תיקון הט', זה כאילו תובע בשורש של הנפש של היהודי, שאפשר להגיע לשלמות!
• ולכן כל מי שאומר שאי שאפשר להגיע לשלמות, או לפעמים יש לו הרגשה כזו, זה קילקול) (33.52)
ולכן
• מצד העליון המשפיע, נקרא מצולות ים,
• ומצד התחתון המקבל, נקרא לאלפים. (לג"ר דחכמה, ובשביל זה בא התיקון הזה )

שאלות חזרה חלק יג א'תכג-א'תכד
1. אילו ג' בחינות יש באלו השערות ומה ההגבלה שלהן על הפרצופים הפנימיים?
2. מדוע לא ניתן שיצאו שערות המתקנות באופן ישיר את בחינת הגלגלתא דשערות?
3. מדוע תיקוני הדיקנא יצאו בסדר הפוך, בתחתונים למעלה והעליונים למטה? בשונה מסדר הפרצופים.
4. כיצד נקרא התיקון התשיעי ועל מה מצביע שמו?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

תיקון הח'- "ונוצר חסד"
הקדמה תיקון הט'- "במצולות ים"

אנו עדיין עוסקים בתיקון השמיני, שהוא תיקון האחרון מתיקוני דיקנא, של תיקון הדיקנא, כי הוא מתחלק:
• לשמונה תיקונים ראשונים, אפשר לומר שהם שבע ואחד שכולל לכולם,
• ולאחר מכן יש עוד ארבעה תיקונים, שהם גם שייכים לתיקון הדיקנא, אבל קצת שונים.
• ותיקון "ונקה" בסוף שמאחד את כולם.

התיקון השמיני בהיותו כולל את כל התיקונים, אז הוא מתפשט למטה, אז הוא מתפשט למטה, ויחד איתו מתפשטים שאר התיקונים..
כל התיקונים האלה לא באו כדי לתת את האפשרות שאו"א שנקראים בזוהר" קודשי קודשים דקודשא – שהוא קודש של קודש הקודשים, הם נקראים ך מאחר ואו"א דנקודים הם המקור לג"ר דחכמה.
• היות ואו"א נקראים קודש,
• שורש של או"א בא מא"א, וא"א נקרא קודש קודשים
• והיות ואו"א דנקודים טמונים תוך א"א לכן הם נקראים בקדושה כ"כ גדולה" קודשי קודשים דקודשייא", והוא תלוי במזל
• מה זה מזל? אותו מזל, אותה צורת ארגון מחדש, של צורת המוחין של שערות הזקן, זו הצורה היחידה שאפשר לקבל את האור מלמעלה. ולכן האור הגדול הזה, לא יכול להתגלות אלא בזכות המזל..
• מה זה המזל? "ונוצר חסד"- הצורה הזו שמלמעלה תהיה אפשרות לקבל את האור, כי אם לא יעלו ביקוש בדרך של תיקון שערות הזקן, אז אי אפשר יהיה לקבל את האור. אז בזה תלויים העליונים, וגם התחתונים תלויים, וגם כל התחתונים לא יכולים לקבל את האור, אם הוא לא יבוא מלמעלה, ואם האו לא יבוא דרך התיקוני דיקנא, יוצא, שגם העליונים וגם התחתונים תלויים במזל הזה, בשמונה תיקונים האלה במיוחד בתיקון השמיני שכולל את כולם, דרכו עושים את התיקון , מכיוון שהתיקון הזה , האו כללותה שערות דיקנא. (3.06
• ולכן אפילו שנגלו תיקונים יותר גדולים ממנו, כמו למשל תיקון הז' למשל,שהוא ב' תפוחים קדישין שהוא הארת פנים, למרות זאת התיקון הזה הוא תיקון שהוא שומר את מידת החסד וההטבה שלא תיגמר לעולם.

• מדוע קוראים לו מזל? למדנו משני טעמים:
• למדנו שבזכות השערות דיקנא, נוזלים טיפות האורות דחכמה, שמצטרפות בסוף שיתא אלפי שנא, לצורך גילוי או"א דנקודים שהם ג"ר דחכמה, שקבלת האור שלהם היא מטרת הבריאה. אז היות והם נוזלים לאט לאט ולא בבת אחת, אלא טיפין טיפין, מלמעלה בזכות השערות דיקנא, ולכן הם נקראים מלשון מזל, שהם "נוזלים מדליו", "מדליו יזלו מים" (4.15)

• בחינה שנייה נקראים: מלשון זילזול: מי מזלזל פה במי?
 הבינה מסכימה לקבל את הזילול הזה, שמלכות תעלה אליה ותעשה בה מיעוט
 היכולת של בינה, א"כ לקבל מיעוט, גורם לה להיקר מזולזלת, או מזדלדזלת, גם מקבלת על עצמה את הזילול, וגם מקבלת אותו מלמטה

• למדנו שכל המידות, וכל פעם עובדים על מידה אחרת, מתוך הנוצר חסד, מתוך התיקוני הדיקנא, וכל יחד מהווים את עבודת המידות,שהיא עבודה מיוחדת לבניית נפש האדם- הכל הוא אמר לנו "לפי רוב המעשה", לפי החשיבות שלנו במעשה למעלה מהדעת, והליכה בדרך של תיקוני הדיקנא, לפי זה מתגדל האדם וכל אורותיו, כמו שמקבל נעשים ע"פ התכונה הזו. (5.32)
עמו ד אתתכ"ב טור ב'
וז"ש שם בזוהר "ומאן דחמי להאי תיקונא, אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הה"ד יכבוש עונותינו" כלומר, מאן דמקבל להאי תיקונא,
• אפילו מי שנשמתו היא מבחי' מלכות דצמצום א', מ"מ מתכבשן חוביהון מכח הארת תיקון זה הח', ( למה?) כי להיות שורשו גם הוא בא ממלכות דצמצום א', דהיינו מתיקון א' דדיקנא,
מאיפה יש לתיקון הח' את צ"א?
אומר, הרי הוא כלול גם מתיקון הא', ותיקון א' הוא מב' מצרי הזקן.
וב' מצרי הזקן הם מתיקון א', הם באו משורשם שהם ב' פאתי הראש, וב' פאתי הראש הם צ"א, ולכן הם גם שייכים לצ"א.) (6.47)
אלא שנתמתק ונעשה לבחינת שערות דבינה, ע"י ב' העיבורים, שהם בתיקון ב' ובתיקון חוביהון מקמיה, ויש עוד לפרש השם, ו' כנ"ל
• אז את השורש (של צ"א) יש לו, אבל שורש מתוקן! מדוע מתוקן?

o למדנו ש ב' מצרי הזקן עלו לשפה עילאה, (תיקון הב') ושפה עילאה היא בינה, אז הם נמתקו.- זה בפעם הראשונה שהם נמתקן- (בתיקון הב')

o בפעם השניה שהם נמתקן, זה בתיקון הו'- שלמרות שהיה להם ג"ר דבינה, הם עלו לבקש חכמה, ועלו ללסת עליונה/ ללחי עליון. (7.25)

, ע"כ הארתו מספיקה לכבוש יכבוש עונותינו, שהוא מלשון החזקת העונות דהיינו כנ"ל בפירוש השם שבתורה. נוצר (כמו כובש )חסד, שע"כ נשארו השערות תלוים ועומדים כדי להשפיע חסדים מרובים, ועד"ז הוא כובש העונות, שכובש ומחזיק לבחינת השערות האלו דתיקון ח' שהם מבחינת בינה, המכונה עונות,
למה הוא (תיקון הח') כובש את העוונות?

• הוא מחזיק את העוונות, תופס אותם, זה נקרא שהוא נוצר את אותם חסדים
• אז חסד זה מצד המקבל, מקבלת את החסדים את האורות האלה
• אבל מצד בינה, מצד העליון, שזה נקרא מצד מיכה, שהוא מצד א"א, אז השם יכבוש עוונותינו.

• מי זה עוונותינו? את זה שבינה התמעטה זה נקרא עוון",
• בינה בצ"ב נקראת עוון, למה? כי הסכימה לקבל את המיעוט
,
• זה עוון לא להסכים לקבל את כל הג"ר דחכמה, כמובן אומרת "מוטב יפגע החץ בי ולא בבני", וזה בבחינת הנשר שמוכן לקבל בחינת בינה, שמוכן לקבל צ"ב, בכדי זו"ן לא יפגמו, כי אחרת לא יכול לתת לזו"ן את ההארה, אז לכן זה נקרא עוונות. (9.15)

מדוע תיקון הב'- נקרא נושא עוון?
עמוד אתכ"ג
כנ"ל בתיקון ב' בשם נושא עון, ע"ש. (
מה זה תיקון הב' שנושא עוון?
שהבינה עצמה שנקראת שפה עילאה, הסכימה לקבל אליה את ב' מצירי הזקן, את המלכות, בצ"א, וכתוצאה מזה התמעטה ויצאו שערות על שפה עילאה, היתה נושאת עוון

) באופן, שמבחינת המקבל, (ז"א )נבחן לנוצר חסד, ( כי הוא מקבל אתה חסדים ואת האורות)ומבחינת המשפיע, (שהוא א"א, נבחן השם זה לכבוש עוונותינו )ליכבוש עונותינו. (9.55 )

והנה נתבאר לעיל, איך עם תיקון הזה הח' נשלם הדיקנא מבחי' הגדלות שלה, שנתגלה בתיקון בז', בבחינת הב' תפוחין קדישין,
(

ומה זה ב' תפוחין קדישין?
זה מקום לגילוי החכמה,
שהוא כמובן פנוי משערות (כי יש שם אור חכמה)
)
ומזל הח' הוא הכולל כל הדיקנא, ( כולל את הב' תפוחין קדישין- כולם)
מבחי' השבח הגדול שנתגלה על השערות דיקנא מכללות הז' תיקונים. (ולכן הוא נקרא נוצר חסד ) (10.48)
מדוע שערות דיקנא נבחנים לבח' גלגלתא ומו"ס?
ואיך זה מהווה הכנה לד' תיקונים הבאים

וכבר נתבאר, שהשערות דיקנא נבחנים ג"כ על
• בחי' גלגלתא
• ומו"ס
כמו הראש דא"א.
• (על המו"ס אני מבין (זה ברור),
• אבל למה גם על הגלגלתא, נבחנים השערות דיקנא?
מסביר:
מאחר מו"ס כלולים מגלגלתא, ולכן כל מה ששערות דיקנא מקבלים גם תיקונים מגלגלתא, זה לא בגלל גלגלתא באופן ישיר, זה מגלגלתא שנמצאים תוך מו"ס, וזה יהיה התיקונים הבאים, הוא מכין אותנו לתיקונים הבאים, שהם ד' תיקונים הבאים, וכמובן שהם יהיו שונים במהותן מהתיקונים הראשונים, ואבל את זה נראה מהתיקון התשיעי ואילך)(11.36)

כלומר, כיון שהיו נכללים בראש דא"א מטרם שיצא הע"ב הגלוי לחוץ, (בסוד שערות. הע"ב הגלוי,
• האור יצא, כמקיף חוזר,
• והאו"ח יצא כמותרי מוחא בבחינת שערות)

ע"כ יש בהם מאז ב' הבחינות שבראש, שהם גולגלתא ומו"ס.

אמנם אחר שהמסך הוציא אותם לבר מראש דא"א, (מסך של קרומא דאוירא של עתיק , הוציא את מו"ס מחוץ לראש, אבל לענין מסויים, ולא לעניינים אחרים הוציא אותו מחוץ לראש, הוא לא מתבטל (?) הראש לגמרי, במה הוא הוציא אותו מחוץ לראש?)
ואת גלגלתא הוציא גם, היות ויש להם תיקון של חפץ חסד, אז גלגלתא נחשבים עדיין לראש

• נבחן שרק מבחינת גלגלתא דא"א בלבד יצאו לגמרי מראש דא"א ונעשו לגוף בלי ראש,
• אבל מבחינת חכמה סתימאה דא"א, לא יצאו מראש לגמרי, אלא שיש להם עדיין בחינת בינה דמו"ס, ( זאת אומרת, יש להם ל' דצלם, ול' דצלם כן יכולים לקבל, הם לא יכולים לקבל, אומנם את ם' 'צלם, כי יצאו מחוץ לג"ר דבינה, לג"ר דחכמה שיש בגלגלתא, מצד זה הם יצאו מ חוץ לראש, אבל הם לא יצאו מחוץ לראש ,מצד מו"ס עצמה, מבחינת ל' דצלם שלא יכולים לקבל)

ודגמת לחי התחתון שהוא דבוק בראש מבחינת גידין ובשר ועור, שהם בינה ז"א ומלכות, ואינו נפרד מראש זולת מבחינת עצמות בלבד. (
• מבחינת חכמה דע"ב שהם אחוריים דאו"א,שעליהם אי אפשר לקבל אור, ונמצאים בעצם הפרצוף, אבל לא בחיצוניות שלו, הם לא נמצאים בגידין בשר ועור אלא רק בעצמות, ולכן הלסתות מופרדות, אבל לא ניפרדות בעור, לא בבשר ולא בגידין,הן מופרדות רק בעצמות) כנ"ל באורך.
 אז מבחינת העצמות (הלסתות), זה נכון, הם יצאו (מראש)
 אבל מצד החלקים החיצוניים (גדין בשר ועור), הם לא יצאו (מראש), הם לא מופרדים

ולפיכך נבחן הדיקנא, שיש בה ח' ספירות מן החכמה סתימאה, ( למה מחכמה סתימאה? כי מי זה חוכמה סתימאה? נחשבת לבינה ומטה)דהיינו מבינה ולמטה, אבל מכתרא אין לה אלא ו"ק, (אבל מהגלגלתא שהיא נחשבת לכתרא, היא לא יכולה לקבל מו"ס אלא בחינת ו"ק, למה? כי היא ניפרדה ממנה, מצד הג"ר היא לא יכולה לקבל ,אלא ו"ק )שמורה שיצאה מצדו לגמרי מראש, וע"כ הה"ס דדיקנא הנמשכים מגלגלתא, שהם הה' תיקונים שלאחר התיקון הח', (16.14)

מדוע הוא משייך בכלל את הגלגלתא לשערות דיקנא?
לכאורה, שערות דיקנא הם כנגד מו"ס, וזה כבר אמרנו)
• הוא מדבר איתנו רק ממו"ס, ושערות דיקנא שייכים, רק למו"ס.
• וכשמו"ס נכלל מהגלגלתא, הוא מדבר איתנו על התיקונים הבאים מצד מו"ס שנכלל מגלגלתא
ולכן שלא נחשוב שנדבר מגלגלתא ממש.
ובכל זאת, גם במו"ס עצמה, שיש בה את גלגלתא, אז הגלגלתא נבחן באופן שונה מהתיקונים של מו"ס.
במה הוא שונה?
• שכל מה שקשור למו"ס, יש לו בחינת ראש, מצד עצמו
• אבל מצד הגלגלתא אין לו ראש,
• אז מה יהיה לו מצד ד' התיקונים הבאים, שבאו מגלגלתא שבמו"ס?
o הם לא יהיו קשורים לראש, הם לא יהיו קשורים ללסת העליונה.(17.14)

ולכן אומר:
, כבר אינם תלוים בלחי התחתון, כמו הח' תיקונים הראשונים, הנמשכים מחכמה סתימאה דא"א, אלא תלוים מעל הגרון, ( לא בלסת, אלא מקום יותר נמוך, הם לא קשורים לראש ישירות, אלא תלויים מעל הגרון, וזה הכנה לאחד התיקונים הבאים)
כלומר מן המקום שתחת הלחי התחתון, ששם בחינת גוף לגמרי,
 יוצא, שהם יוצאים מבחינת ו"ק ולא מבחינת ג"ר
 כל התקוני דיקנא לאחר התיקונים הראשונים, הם בא לבחינת ג"ר, ותיקון הח' הוא התפשטות של הג"ר הזה" הכולל של אותו ג"ר
 ועכשיו אנו רוצים עוד תיקונים, שהם תיקונים דו"ק " שהם באים מצד גלגלתא שבמו"ס)

והוא להיותם נמשכים מגלגלתא דא"א, שמצדו אין להם שום חלק בראש, ( למה? בגלל שהוא מבחינת ם' דצלם, שמו"ס לא כיולה לקבל ממנו, כי אם היה קושר לראש שלו, היה צריך לקבל באופן ישיר, ג"ר דע"ב והיה נשבר, אז היה תיקון מיוחד שמ"ס יוצא מחוץ) לגלגלתא ולא מקבלת מגלגלתא, וגלגלתא נתקל בעיזאקא, שאי אפשר לגשת אליו, אז מה שמו"ס נכלל מגלגלתא, הוא לא נכלל מג"ר שנמצא מגלגתא, אלא רק מו"ק, כי הוא לא יכול לקבל יותר (18.41)
וע"כ אין להם (אין להם לגלגלתא שבמו"ס, אחיזה בלחי התחתון , אלא הם יוצאות מצד הגרון.)אחיזה בלחי התחתון. ( ותיכף נראה, בתיקון הט' מהם התיקונים המיוחדים הללו)
ובזאת, אנו מסיימים את תיקון הח' ועוברים לתיקון הט'. (19.02)
לסיכום:
תיקון הח' , הוא הכלל של כל התיקונים
 נקרא מצד ז"א – "ונוצר חסד"
 ונקרא מצד א"א-(מיכה ) "יכבוש עונותינו"
ובהיותו כולל את כל שאר התיקונים האחרים, הוא נותן את בחינת המזל,שבו תלויה מזל ב"נוצר חסד"
 , כי הוא התפשטות של הסדר החדש שנוצר, ע"י תיקוני דיקנא,שהם כמו ראש חדש, ראש של חיצוניות א"א, כי מתוך פנימיות א"א ,אי אפשר לקבל,

 וחיצוניות דא"א נתקן בצורה חדשה, כך שכל האורות שיכולים להתקבל בעולמות, וכל האורות ושאפשר למשוך בעולמות העליונים, תלויים בסידור החדש הזה , היות והוא אחראי לחסד העליון הזה שיתפשט, ולכן חסד שינתן לתחתונים הוא נקרא "ונוצר חסד", והוא נקרא גם מזל" הכל תלוי במזל" אפילו ספר תורה שבהיכל תלוי במזל, ואפילו סודות התורה לא יוכלו להתגלות טיפין" הבאים מלמעלה מצד או"א דנקודים שהם בחינת סוד- לא יוכלו לזו"ן מלמטה אם לא יהיה מי שיעלה מ"ן כדי לבקש את האורות האלה למי שיעלה לבקשת אתה אורות האלה, מי שיעלה למעלה לקבל. את אורות, כי כל המזל תלוי בהם (20.45)

ריא) ואלו הם ב' תיקוני השערות:
1. העליונים, תיקון א' שהוא הח',
2. והתחתונים המתכסים בהם הם תיקון ב' אחר, והוא תיקון הי"ג האחרון שבכולם.
והנה אלו השערות ארוכים מאד ונמשכים ומגיעים עד טבורא דא"א, עד חצי הת"ת שלו, ששם התחלת רישא דז"א כמ"ש.

ריב) ולכן נקרא מזל, כי הם נוזלים ונמשכים עד למטה, ומזילים טיפי שפע. כמש"ה, תז"ל כטל אמרתי. כי השערות הם המשכת צינורות השפע כנודע, וכל אחד מאלו השני תיקונים, שהם: הח', והי"ג, כל אחד מהם נקרא מזל.

ריג) וז"ש באדרת נשא דף קל"ד ע"א, תיקונא ח' כו', ותאנא, הכל תלוי במזל דאיהו האי חוטא כו', וכן בדף הנזכר בתיקון י"ג אמר, והאי דתליסר כליל לון כו', וביה כלילן בהאי מזלא, כו', הרי כי תיקון הח' יהי' ג נקראים מזלות.

תיקון הט'-
מצולות ים- תיקון החטאים

אות רי"ד
יד) ט', הם השערות הקטנים וקצרים הצומחים תוך אלו ב' המזלות, שהם השערות הארוכים הנקראים מזלא, ומובלעים בתוכן בין ב' המזלות, בין זה לזה, ואינם ארוכים כמותם. (כלומר השערות הם קצרים, הם באים מכאן(באזור הגרון הם לא ונמשכים הרבה, ובאים מבחינת הגרון, והם יותר קצרים מהשערות של הדיקנא, כלומר.. מההתפשטות של "הנוצר חסד של השערות דיקנא שנוזל למטה" ) (21.30 )
אות רי"ד- או"פ
ריד) תיקון ט': הם השערות הקטנים וקצרים הצומחים תוך אלו ב' המזלות שהם השערות הארוכים הנקראים מזלא ומובלעים בתוכם בין ב' המזלות בין זה לזה, ואינם ארוכים כמותם: זה מובא בזוהר נשא (דף קל"ד. ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ב) וז"ל תיקונא תשיעאה: מתערבין שערי עם אינון שערין דתליין, (השערות מתערבות עם השערות התלויות) ולא נפקין דא מן דא, ( ולא יוצאים זו מזו) וכו', אלין שערי דמתערבי עם אינון דתליין אקרון מצולות ים( אלו השערות המתערבות עם אלו התלויות, נקראות מצולות ים. למה?) משום דנפקי ממותרי מוחא, (משום שיוצאות ממותרי מוחא ) ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובין דבני נשא, ומתכפיין. (ובמקום זה הושלך כל בעלי הדין התובעים על חובות או על החטאים של הנשמות של בני אדם ונכנעים )עכ"ל.
א"כ אנו צריכים לראות, שיש פה תביעה לחטאי בני אדם והם נכנעים.
צריך לעשות תיקון, על התיקון המיוחד הזה, של מצולות ים, יכול לתת תיקון לחטאים.
כלומר:
• עד פה, דיברנו על התפשטות המוחין.
• ועכשיו מדברים מצד השלילה, על כך שיש שלילה ,ואנו הולכים לתקן אותה- תיקון החטאים.
ואחרי שנלמד את זה, נראה למה את התשליך עושים על הבחינה הזו. (23.51)
פירוש: כי נודע, שהשערות בכללם הם בחינת או"ח וכלים שעלו מבי"ע להלביש קומת ע"ב הגלוי שיצא בראש דא"א, ונסתלק משם בבחינת מקיף חוזר. (
מי זה השערות האלה?
• אותו או"ח, ששיך לג"ר דחכמה , שיצא מהראש,
• מדוע לא מקבלים אור על ג"ר דחכמה? כי היה תיקון מיוחד בעולם אצילות שלא לקבל את האור הזה, מכיוון שקיבלו את האור הזה, בעולם הנקודים ונשברו (24.40)

ג' בחינות בשערות

והנה ג' בחינות יש באלו השערות:
א' הם גו"ע שמלמעלה ממסך, (כלים דפנים דקטנות שהם למעלה מפרסא )
• שהמה נקיים לגמרי משורשם, כי לא ירדו לבי"ע, אלא משום התחברותם עם הכלים דאח"פ, (דהיינו מכלים דאחוריים ולכן הם נפלו ונשברו)
• ועתה שנבררו ועלו, כבר נגמר בעליה עצמו כל בירורם.
מי יצא על הבחינה שלהם? כל הגופים דקביעות וז"א דאצילות- זו"ן דאצילות יצאו על הבחינה הזו, וגם זו"ן בכל מדרגה מדרגה בקביעותם.
לכן, מהי בחינה א' של השערות? גו"ע שלמעלה ממסך, של למעלה מחזה.- כלים דפנים (25.49)

וב' הוא בחינת אח"פ דשערות אלו, אשר המסך עומד עליהם מלמעלה למטה, שעלו בעת הזווג ע"י קומת ע"ב הגלוי שהעלה אותם מפאת שהוריד הה"ת מעינים וגם הפרסא דבי"ע, ( למה המסך עומד עליהם מלמעלה למטה? כי הוא זה שהעלה אותם והם נמצאים מתחת למסך של צ"ב)והעלה אותם, אמנם כיון שקומה זו לא נתקיימה, כי לא נתלבשה בא"א, כי אם היתה מתלבשה בו, (בא"א,) היה המלמעלה למטה שלה צריך להתלבש בבי"ע כמו מלך הדעת דנקודים,

שאז היה תיקון גמור לאלו אח"פ דשערות שהעלה בכח הזווג שבראש,
(אז למה זה לא טוב?
• אז למה זה מצויין!
• יבוא , יקבל את הג"ר דחכמה, יתן את כל האור שהיה צריך להיות בנקודים, ונגמר הסיפור! יתן אושר מלא, ונהיה מאושרים בצורה אינסופית, ונתחבר עם הבורא!
• אומר: לא! אי אפשר לתת לכם את זה., אם ניתן לכם את זה , אתם תישברו,אסור לאכול מעץ הדעת! אבל זה טעים! אבל ממית, אתה צריך להיות מוכן לזה

אמנם לא היה כן, (בא"א,שלא עשה זווג מינה וביה על ג"ר דחכמה דצ"א, מדוע? כי עלול להישבר, נעשה יותר מזה, נעשה תיקון מיוחד,ש הוא תיקון של ם' דצלם, הגבהת ראשי ירכין" מבחינת עזקא דכיא, שבכלל לא התפשט האור הזה של הג"ר, שאם עושים עליו זווג מיד יצא החוצה הזווג הזה )אלא קומה זו נסתלקה בסוד מקיף חוזר,
• האור ישר שבא להתקבל במדרגה נקרא מקיף חוזר)

כי הפרסא דאצילות לא נתבטלה, ונמצאים האח"פ האלו דשערות, שהיו צריכים לחזור ולירד לבי"ע, (אם היתה התפשטות היו נשברים וחוזרים לבי"ע)
אכן נשארו בראש דא"א, ולא ירדו בחזרה לבי"ע, מטעם, שהם עוד לא נתפשטו מלמעלה למטה, אלא שהם עלו לבחינת זווג של ראש בלבד, שהוא ממטה למעלה, (
• אז יש זווג , אבל רק ממטה למעלה
• ואיך נקרא זווג ממטה למעלה?) זווג של ראש
…
וע"כ עדיין לא נגלה בהם העביות דבי"ע, עד שיתהוו בחזרה לבחינת בי"ע, אמנם יצאו לחוץ מראש דא"א בבחינת פסולת ומותרי מוחא.
מי יצא כפסולת ומותרי מוחא?
• מצד האור- אור של ג"ר דע"ב
• מצד הכלים- המותרי מוחא, שהם האו"ח ששימש בראש בחינת הג"ר דע"ב ,המותרי מוחא הם דוקא האו"ח ) (29.13)

וגם באח"פ אלו יש ב' בחינות:
• א' הוא בחינת כתרא שבהם,
• וב' הוא בחינת מו"ס שבהם.

(זאת אומרת שאנו מדברים על שתי אבחנות של האח"פ)

• אז יש את הגו"ע שניתקנו בקביעות
• ויש את האח"פ שיצאו למותרי מוחא,שבהם יש 2 אבחנות:
o הכתר שבהם- שהרי הם התכללו גם מכתר
o ובחינת מו"ס שבהם
ומה ההבדל?

האבחנות שבשערות
בעמוד הקודם אמר שהשערות בכללם, יש בהם 2 אבחנות:
1. יש בחינת גו"ע של השערות- והם למעלה ממסך, שהם נקיים לגמרי משורשם וניתקנו באצילות- הכל בסדר
2. ויש את האח"פ של השערות, והאח"פ אלה שהמסך עומד עליהם, הם יצאו כמותרי מוחא כשערות דיקנא, ובהם יש ב' אבחנות:
1. הכתר שבהם
2. והמו"ס שבהם
הם כולם, בעצם , כנגד מו"ס. אבל יש בהם 2 אבחנות (30.56)

כי מבחינת מו"ס יש להם עוד בירור ע"י עליה למ"ן לבחינת הזווג דבינה דמו"ס, כמ"ש לעיל, שדעת דרדל"א(דעת דרדל"א הכוונה היא לזווג שעשה עתיק שהוציא את אח"פ דחוץ ועשה הבדל,הפרדה בין גלגלתא למו"ס )
אחזי נהוריה( אחז את האור) בין כתרא למו"ס,
ובינה דמו"ס מקבלת חכמה ( במקום מגלגלתא באופן רגילאז מקבלת ממוחא דאוירא)…ממוחא דאוירא ( מל' דצלם, ולא יכולה לקבל מהם 'צלם שהוא ג"ר דחכמה)
ומשפעת לדיקנא. (ומבחינה זו מה שמקבלת מו"ס מל' דצלם, זה עושה אותה לבחינת ראש, כי יש לה ראש מל' דצלם, )

ומבחינה זו יצאו ח' תיקונים הראשונים דדיקנא, אשר בתיקון הז' הנקרא ואמת, נגלה הזווג הזה, ובינה דמו"ס האירה בדיקנא. (אבל איזה בינה? ר"ל מבחינת ז"ת דבינה,ד היינו כנגד ל' דצלם ) ( 32.53)

אמנם בחינת גלגלתא שבאח"פ אלו דשערות, שהם (מבחינת ג"ר דבינה,ש היא נושאת אותה בזווג עם חכמה ג"ר דחכמה שאסור לקבל ע"כ מהעזקא מבחינת גניזו וע"כ ממנה אי אפשר לקבל ראש, אלא רק גוף-זה כאילו התהפך.
• מי שאפשר לקבל ממנו ראש, לא הולכת לקבל ממנו כלום
• אבל רק קיבל ממנו הארה מרחוק, אבל לא תוכל לקבל ראש ממנו)

צריכים לקבל מגלגלתא דא"א, שהיא בחינת ע"ב דא"א, (אפשר לומר ע"ב הגלוי או ג"ר דע"ב )שהוא ישפיע לע"ב דמו"ס, והע"ב דמו"ס ישפיע לשערות דיקנא, הנה הזווג הזה אינו נוהג לגמרי באצילות, (לא נוהג שיהיה זווג על ג"ר דחכמה,ש הוא ישפיע למטה לתחתונים. למה? )

כי האי קרומא דאתחפייא על מו"ס(אותו קרומא דאוריא,שעומד על מו"ס מפריד בין גלגלתא למו"ס,) אינו מתפתח לעולם (אינו נפתח לעולם כל זמן שיש צ"ב במדרגה)
שיזדווג מבחינת ע"ב שלו, (דהיינו, במילים יותר קצרות, אין זווג על ג"ר דחכמה.
ואם הייתי רוצה לתת מהמדרגה הזו של גלגלתא, הייתי צריך לתת מג"ר דכחמה, יוצא, שאי אפשר לתת מג"ר דחכמה במדרגה, על זווג של צ"א ) (35.14)
כנ"ל:
ונמצא משום זה, שאלו אח"פ דשערות דיקנא הצריכים לקבל מבחינה שכנגדם מע"ב דמו"ס ומן הגלגלתא עצמה, אינם יכולים לעלות למ"ן ולזווג הכתרא ומו"ס עצמם מבחינת ע"ב שבהם,
ונמצא שהמסך אינו יורד מהם לעולם, וכל תיקונם הוא ע"י מה שמקבלים מהחלק העליון דדיקנא, שהם בחינת בינה דחכמה של הדיקנא, המקבלים מבינה דמו"ס. (שנקראת ל' דצלם ולא מג"ר דבינה,ש האי בחינת ג"ר דחכמה שנאזקה בם' דצלם) כמ"ש להלן ( 36.21)
. אמנם אין האורות הללו שייכים לבחינת גלגלתא, ( למה? כי הם רוצים דג"ר דחכמה, ואם אתה נותן להם רק את הכחמה מל' דצלם ם לא יכולים לקבל את החכמה הזו.)

(אז מה הבעיה? תתן מהחכמה הזו, הרי זו בינה,אז תתן את זה לגלגלאת של מו"ס, אז תן לה ארבעה תיקונים הבאים שבאים מגלגלתא דמו"ס, תתן מהל' דצלם- אז אומר, שאי אפשר!
אתה לא יכול להלביש בגד בגודל 12 על…חסר )
שישיגו על ידיהם בחי' הג"ר שבהם, ונמצא שהם נמצאים תמיד בבחינת מותרי מוחא.

ואלו הם ה' התקונים התחתונים שבדיקנא, שהזוהר קורא אותם בשם מותרי מוחא. ו
• הם אינם יכולים לאחוז בהלחי העליון. (למה? כי שייך לראש )
• אלא בבשר שממעל לגרון, ששם בחי' גוף דא"א.
יוצא א"כ:
כל התיקונים דדקינא באים ממו"ס

מו"ס עצמה מתחלק ל-2:
1. למו"ס שבמו"ס
2. ולגלגלתא שבמו"ס
שמונה התיקונים הראשונים, הם באים ממו"ס שבמו"ס, והם מהוים את בחינת הראש של התפשטות הראשונה כמו טעמים של אותם בחינת שבמו"ס, והם מהוים את עיקר התיקון של הדיקנא.

• ויש עוד 4 תיקונים נוספים, כי הם משוייכים לראש.
• כלומר יש עוד 4 תיקונים אחרים, שהם יותר תיקונים של יראה,דהיינו יותר תיקונים שהם צריכים לגרום לאי קבלה, כמו שמירה,
• והם (4 תיקונים אלה) לא נתפסים בראש, אלא הם יותר בבחינת גוף של השערות דיקנא, ולכן הם לא יוצאים מהראש עצמו מהלחי, אלא יוצאים מלמטה, אלא נתפסים רק בגרון. (38.37)
מדוע יש התחלפות בבחינת השערות שעליונים למטה ותחתונים למטה?

והנה אלו התיקוני דיקנא יצאו בסדר הפוך,
• התחתונים למעלה
• והעליונים למטה,
כנ"ל בדברי הרב,
• השערות דמו"ס מלמעלה,
• ושערות דגלגלתא למטה
, אבל לא סתם להגיד גלגלתא, אלא גלגלתא שמו"ס נכלל מהם, והם יצאו למטה.
יוצא שיש גלגלתא ומו"ס.

• והרי גלגלתא גדול ממו"ס
o אבל גלגלתא שנכלל הוא רק התכללות, (
o ועצם גדול מהתכללות,
• ולכן קשה לנו שהם יצאו קודם,
אבל אם היינו מסתכלים על הסדר הרגיל, אז גלגלתא יותר גדול ממו"ס, אבל פה בשערות דיקנא שהם עיקרי המו"ס, אז מה שיכול לקבל מעצמו זה נותן לו ראש, אז זה חשוב לו הראש הזה, ולכן מזה הוא מקבל ראש. (39.30

וע"כ, אחר שנגמרו תיקונם של בחינות השערות הנמשכות מחכמה דא"א, התחיל התיקון של השערות הנמשכות מבחינת כתר דא"א. כי השערות דבחינת כתרא דא"א, שהם צריכים לבחינת ע"ב כנ"ל, ( ע"ב הגלוי- ג"ר דע"ב)
עדיין לא קבלו שום תיקון ע"י ח' התיקונים שנתקנו עד הנה, ( למה? כי זה לא מבחינתם) (40.00 )

שכל תיקונים אלו היו מבחינת חכמה סתימאה דא"א כנ"ל. (והם הרי באים מבחינת גלגלתא, אז זה לא עוזר להם )
תיקון הח'
הוא התיקון הכולל של כל התיקונים
ונקרא נוצר חסד,שבו תלוי המזל,
שבגינו יש מזל מהעליונים, וגם התחתונים מקבלים אור,
וכל המזל תלוי בו)
ולפיכך, אחר שנתקן תיקון הח',
שעמו נשלמו כל בחינות השערות שבספירת החכמה דא"א, התחילו לצמוח ולהגלות מפאתי הראש דא"א, שערות חדשות מבחינת מלכות דצמצום א', שהם הנמשכות מבחינת גלגלתא דא"א, שעדיין לא קבלו שום תיקון. כנ"ל.

(פתאום, מתחילים עוד פעם שערות,שבאים בשורשם מב' פאתי הראש.
ומה זה ב' פאתי הראש? מה השורש שלהם? צ"א
• באים עוד פעם שערות של צ"א, אז הם יצטרכו עוד פעם תיקון,
•
• שערות אלה של צ"א לא נובעים משערות דיקנא הרגילים, הם מורכבים מגלגלתא דמו"ס ולכן יהיה איזה שהם דינים, ונצטרך לכפות את הדינים האלה.
o איך נכפה אותם?
o מה נעשה איתם? נראה.
o אבל הם לא יוצאים משערות דיקנא

• יש התערבות בין השערות האלה עם שערות דיקנא, אבל הם באים ממקור אחר, לא משערות דיקנא, כלומר לא משמונת התיקונים הראשונים.
• איך לעשות איתם, ומה זה התיקון התשיעי בדיוק, אנו עדיין לא יודעים,(41.38)

מה למדנו עד כאן היום?
1. סיכמנו את תיקון הח',
2. התחלנו עם התיקון התשיעי.
3. והוא עוד לא דיבר על התיקון התשיעי באופן ישיר, אלא עשה לנו סדר בין ח' התיקונים הראשונים, לבין ד' התיקונים שבאים לאחר מכן.

השוואה ח' התיקונים הראשונים דדיקנא
לה' תיקונים אחרונים
הסבר שרטוט א' (42.10)

• יש לנו את גלגלתא דאריך, ויש את מו"ס
• גלגלתא עצמו בנוי מגלגלתא ומו"ס
• וגם מו"ס בנוי מגלגלתא ומו"ס

• מפנימיות הפרצוף יצאו שערות…..מהבחינה זו יצאו שערות לחיצונית
• מבחינת גלגלתא יצאו שערות ריישא
• מבחינת מו"ס, יצאו שערות דיקנא,

השערות דיקנא מתחלקות ל-2:
1. לח' תיקונים ראשונים
2. ה' תיקונים שניים

• ח' התיקונים הראשונים באים מבחינת מו"ס (דמו"ס)- והם ג"ר
• וה' התיקונים באים מבחינת גלגלתא (דמו"ס)- והם ו"ק
יוצא, שהם התחלפו בינהם (44.03)

• ח' התיקונים נותנים בחינת ג"ר של השערות
• ה' התיקונים הם בבחינת ו"ק של השערות

למרות שהגלגלתא הוא העליון, אבל היה צריך לקבל ממנו ג"ר דחכמה, אם היו מקבלים או רוצים לשים אותו בראש, וג"ר דחכמה אי אפשר לקבל, ולכן התיקונים שלו יצאו לבחינת ו"ק, והם בבחינת שערות דיקנא שמתערבות, אבל הן לא נובעות מהח' התיקונים הראשונים של מו"ס (דמו"ס), אלא הן באות עוד פעם מפאתי הזקן, שהם בבחינת צ"א, ולכן צריכים לתת להם תיקונים חדשים,שהם תיקונים דו"ק.
• מה בדיוק התיקונים, עוד לא למדנו.
• רק למדנו שיש הבדל בשערות

אבל, סיכמנו את הח' תיקונים האלה .
ואמרנו שח' התיקונים הראשונים הם סדר חדש של בקשה מהעליון, שכבר לא מבקשים כמו שביקשנו בצ"א, לא מבקשים על הרצון לקבל, עשינו תיקונים מיוחדים של המידות, שדרכם מקבלים.

ולכן הכל תלוי בח' התיקונים הראשונים,
• אם אדם מבקש דרך ח' התיקונים האלה, יהיה לו מזל,.
• מהו המזל? שיזל לו אור מלמעלה, בבחינת "מדליו יזלו מים"
• אם הוא לא יבקש דרך הח' התיקונים האלה, אלא יבקש דרך "הקישקע שלו"- (מתחושות הבטן- מהרגשות שלו), אז לא יהיה לו מזל, הוא לא יקבל. וגם אם נדמה לו שמקבל, זה יגרום לשבירה ותסכול.

ולכן כל הביקוש חייב להיות דרך הח' תיקונים, כלומר דרך התיקון הח', שמאחד את כל התיקונים האלה,ש הם הח' תיקונים, שנקרא "ונוצר חסד" שהוא תיקון הח'.
• וכמובן, הוא מייצג כל פעם תיקון אחר
• כל פעם עובדים על מידה אחרת

אז בשביל מה צריך את הה' תיקונים?
ומה התפקיד שלהם? אם הכל אני מקבל מהמזל, אז מה יש לי בה' תיקונים האלה?

אנו נראה, אבל עוד לא למדנו, אבל ה' התיקונים הם התיקונים שהם כופים את הדינים, וצריך לראות איך הם כופים את הדינים, יותר בבחינת שמירה.
ואת שאר ה' התיקונים נלמד בע"ה בשיעור הבא, שנכנס לתוך תיקון הט' ונראה מה התיקון שלו, ואיך הוא שומר על האדם, בבחינת מצולות ים. (46.13

שאלות חזרה חלק יג א'תכא-א'תכב:
1. מיהו הנקרא קודשי קודשין דקודשיא?
2. מדוע קודשי קודשין דקודשיא תלוי במזל?
3. מהם ב' הטעמים שבגינם נקרא תיקון נוצר חסד – מזל?
4. הסבר כיצד גם התחתונים וגם העליונים וגם ס"ת שבהיכל תלויים במזל?
5. הסבר את עבודת המידות דרך תיקון נוצר חסד.
6. מדוע דווקא תיקון נוצר חסד, בו תלוי המזל ולא באחד מהתיקונים האחרים, למשל תיקון ה-ז' שניראה גדול ממנו?
7. הסבר את העבודה על מידת העצלות דרך תיקון ונוצר חסד
8. מדוע משייך את גלגלתא לשערות דיקנא והרי שערות דיקנא הן כנגד מו"ס?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

עמוד אתכ"א
תיקון הח'– "נוצר חסד"
אנו ממשיכים לדבר על תיקון הח'
ראינו שבתיקון הז' היה שלמות של בחינת חכמה- של ב' תפוחין קדישין, ולמרות זאת, עדיין נשארו שערות.
מדוע יש שערות?
כי למדנו כלל:
• טעם1 :שכל התיקונים הקודמים לא משתנים:
• טעם2 : לא יכול להתקבל מב' תפוחין קדישין- כי הם שייכים למו"ס, ולא יכולים להינתן למדרגה לא דרך הבינה, כמו ם' דצלם שאי אפשר לתת למדרגה, למרות שזה שייך לראש.
אז אותו דבר פה:
מה שנותנים בתיקון הח', הוא שהוא מקבץ בתוכו, את כל התיקונים הקודמים, והוא כמו חוט של חסד שמתפשט לזקן ובו תלויים כל המזלות, בו תלוי כל האור שינתן לתחתון. למה? כי הוא מרכז את כל הז' תיקונים האחרים שהיו לפניו. (2.00)

וז"ש שם בזוהר (אות ק"נ) "האי חוטא יקירא קדישא, (זה החוט היקר והקדוש ) דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי מזל, (שכל השערות הזקן תלויות בו – ונקרא מזל. מה הטעם?) מ"ט, משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין"( משום שכל קודשי הקודשים של הקודשים תלויים במזל הזה)
פי': כי או"א נקראים קודש, (חכמה זה נקרא קדוש
יש הבדל בין טהור לקדוש:
• טהור זה נקרא מדרגת בינה
• קדוש זה מדרגת חכמה- כי הוא פועל על הרצון לקבל, וכל כל דבר שקשור לרצון לקבל, שמה יכול להיות:
o או ערווה
o או קדושה,
o ולכן צריך במקום קדושה זהירות)

מי נקרא קודש?
או"א,
הם אלה שנותנים את החכמה במדרגה

מי נקרא קודש קודשים?
א"א
למה? כי הוא השורש של או"א שהוא קדוש

וכשעולים לג"ר דא"א, שהוא השורש אל הקודש שלהם נקראים קודש קדשים כמהו, דהיינו שורש הקדשים שהם המוחין דאו"א.

ובחינת האלף עלמין הגנוזין במו"ס, שהם בחינת או"א הפנימים, (שהם או"א מזמן הנקודים,ש הם בחינת ם' צלם )

דהיינו קומת הסתכלות עיינין דאו"א זה בזה ששמשו בנקודים, ( ועתה אי אפשר לקבל אותם, רק הם גנוזים) שגם א"א אינו מלביש אותם, כנ"ל, ( כי יש תיקון של גניזו דאו"א, ואי אפשר לקבל את ג"ר דחכמה) כי המה בחינת ענפי ע"ב שיצאו בסוד מקיף חוזר, הנה הם נבחנים לשורש גם לא"א הנקרא קודש קדשים, ונמצאים נבחנים משום(או"א ) זה לקדשי קודשין דקודשיא, (

איזה או"א? כמובן או"א דנקודים!," כי הם שורש לא"א
• וא"א שורש לאו"א
• או"א נקרא קודש
• וא"א קודש קודשים
ואו"א דנקודים,שאי אפשר לקבל את האור הזה_הוא נקרא קודשי קודשים דקודשייא) דהיינו השורש לקדשי קודשין שהוא א"א. ונודע שהני אלף עלמין דגניזין ( הם גנוזין, אבל באים לידי גילוי לאט לאט ע"י שערות הדיקדנא הנקראים מזל.(5.20)

זאת אומרת מביאים אותם לדידי זווג אבל לאט לאט, ע"י שערות הדיקנא.

)אשתמודעו ע"י שערות הדיקנא הנקראים מזל, וע"כ אומר "דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין, ( ולכן אומר שהם תלויים במזל דהיינו בתיקון הח', כי תיקון הח', גורם לא לעשות זווג על או"א, הוא הרי זווג רק על ל"ב נתיבות החכמה, הוא אפילו לא על א"א, אבל היות והוא לוקח תמיד מאותו מקור אור, אז לאט לאט הוא מתקן את המקור הזה, את או"א הפנימיים, כי הוא כל הזמן מתקן עוד ניצוץ ועוד ניצוץ ועוד נקודה, ובסוף יבוא לידי תיקון של או"א, ולכן הטיפין טיפין האלה שהוא מתקן,שהוא גורם לתיקון, לא תמיד מתקן באופן ישיר, גורם לתחתונים- זה כל תלוי בו.

(למה זה תלוי בו?) כי לא יתוודעו זולת ע"י המזלין, (כי אם המזלין לא יעלו מ"ן, אי אפשר יהיה לקבל את האור הזה )כמבואר. כי המה בחינת הבל המקיף שהיו כבר בבחינת מלבישים למוחין ההם דאו"א הפנימים, (מתי )מטרם שנסתלקו ויצאו מן הראש דא"א, וע"כ אין המוחין הללו מתגלים אלא על ידיהם, כנ"ל. (מי אלה? אלה השערות שיצאו בסוד או"ח . והרי האור הזה, אפשר לקרוא לו גם מקיף חוזר, Iהמקיף חוזר הזה זה אותו אור ישר, שהיה במדרגה, והיה צריך לצאת מהמדרגה, כי אסור לעשות זווג על צ"א, והאו"ח שיצא ממוצרי מוחא , בבחינת שערות, יוצא שהשערות דיקנא מקורם מצד הרצון, מאותו ע"ב של הנקודים. (ולכן כל פעם שמעלים ביקוש, מעלים ביקוש ממקורם. (7.24)

וז"ש "אמאי אקרי מזל, משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מיניה עלאין ותתאין" כי המה נקראים מזל, (למה נקרא מזל? בגלל שכל קודשי קודשים תלויים במזל הזה, ממנו תלויים עליונים ותחתונים)

שואל, למה הם נקראים מזל?

מב' טעמים:
א', משום שכל השפעתם הוא בבחינת מ"ן לזווגים עליונים,
• שבדרך זו ע"י זווגים מרובים הנעשים על ידם במשך השתא אלפי שני, המה מגלים האלף עלמין (שהם האו"א הפנימיים שהם ג"ר דחכמה ) דחתימין בעזקא(שהם חתומים בטבעת של ם' דצלם שעושה עליה תיקון שאי אפשר לקבל את האור ).

• וכיון שהשלמה הזאת באה ע"י טפות הזווג לאט לאט, ע"כ נקראו מזלין, מלשון יזל מים מדליו. (מה זה יזל מים מדליו?
o שהמים, אותו אור של או"א, חכמה:
o שחסד נקרא ע"ב,
o שחסד הוא בחינת מים
o איך יזל? יזל מדליו

איך "יזל? "יזל מדליו"?
ע"י העלאת מ"ן של אותם בחינת השערות(דיקנא)
ולכן בהם תלוי אם "יזל מדליו", או לא יזל מדליו
כל האור שניתן לאדם ניתן מהמקור הזה
יוצא, שהכל תלוי במזל
וזה טעם 1
סיכום טעם 1:
הם (השערות) גורמים לכך שאו"א דנקודים יזלו לתחתון, לאט לאט
וזה נקרא נזילה

ויש עוד טעם ב'
והוא מלשון זלזול, (מי מזלזל פה במי? )
• והוא מכח השיתוף דמדת הדין ברחמים, (שראינו בתיקונים בדיקנא שמתבטאים, בתיקון הזה של נוצר חסד, בתיקון הזה של החטא )
• שמלכות עולה לבינה, ובינה מתזלזלת משום זה ואובדת הג"ר שלה,
o ( בינה שייכת לג"ר,
o בינה יש לה שלמות מצד עצמה
o וזה שהיא מסכימה לקבל לעצמה את המלכות זה, זה מזלזל אותה, זה עושה אותה זולה, כי היתה יקרת ערך).
o למה הוא לא אומר שבינה מזולזלת, למה מתזלזלת? ר"ל שהבינה גם לוקחת אליה את המלכות, וגם המלכות עולה אליה, כלומר זה פעולה כפולה, כמו משקל התפעל,שהיא עושה את העולה והפעולה נופלת עליה, ולכן היא מתזלזלת, ואפשר היה לומר, מזדלזלת.
o
o כי נעשית מעוברת מבחינת הצמצום דמלכות שעלתה ונכללה בה, (מתי זה קרה? בתיקון הב' והו') כנ"ל בתיקון ב' ובתיקון ו', וע"כ נקרא ג"כ מזל.
o וז"ש (למה נקרא מזל? כי בו תלוי המזל )"אמאי אקרי מזל, משום דמניה תליא מזלי" וזה הוא טעם הא' הנ"ל, (

ועתה ומסכם את ב' הטעמים :

ואומר טעם הא':
אשר בחינת טפות הזווג המצטרפות כולן בסוף השתא אלפי שני ביחד, ומגלים האלף אלפין דגניזין, ( שאלף אלפין דגזנין הם או"א דנקודים)

הם תלוים ביחוד רק בהמ"ן דדיקנא, וז"ש דמיניה תליין מזלי, (ולכן אומר שממנו תלוי כל המזל,
• כי כל פעם מה שנוזל חכמה, או מים מהעליון, זה בזכות התיקונים האלה של הדיקנא (התיקון השמיני- נוצר חסד)
• היות ותיקון הח' "נוצר חסד" הוא זה שמאחד את כולם, אז הוא אחראי לכל הנזילה הזאת, וכל מה שנוזל מדליו ,לאט לאט, אור חכמה מקודש קודשי הקודשים ) (12.55)

ואח"כ אומר טעם ב',
"ומזלי מיניה עלאין ותתאין דהיינו מלשון זלזול, כי עלמין עלאין (עולמות עליונים שזה בחינת בינה, מזלזלים בהם? למה כי היו שלמים ועכשיו הם לא שלמים )שהם בחי' בינה מזלין מיניה, מחמת עלית המלכות בהם כנ"ל, (מזלזלים בהם, , למה? כי הם היו שלמים ועכשיו הם לא שלמים, בינה היתה שלמה, ועשו אותה זולה, זה נקרא שמזלזלים באדם.
מה זה נקרא לזלזל, למשל במישהו חשוב?
• למרות שהוא יקר ערך, איש נכס ויקר, מזלזלים בו" ועושים אותו זול
• ככה עשו את בינה, שמלכות עולה אליה" והיא מזדלזלת.

ואם היה לנו מחשבה שרק זו"ן דאצילות תלויים במזל זה,
אומר שגם התחתונים, וגם נשמות הצדיקים,
ובעצם הכל מא"א ומטה תלויים במזל זה. (14.51)

וכן עלמין תתאין, (עולמות תחתונים )
דהיינו בחינת המלכיות,
הנקרא עלמין תתאין,
ג"כ מזלין מיניה,

עמוד אתכ"ב)
דהיינו אחר שהמלכיות ההן כבר נמתקות לגמרי בבינה, ויש להן המוחין מבינה, נמצאים בחינות נמוכות מהן עולות גם בהן, ומאבד מהם בחינת הג"ר שכבר קבלו, ונמצאים מזולזלים על ידם גם התתאין. ועל שם ב' הטעמים האלו, נקראים מזלין.

אז הוא שאל בזוהר, כפי שקראנו בדף אתכ"א, טור ב', "מאי יקרא מזל" ,למה הם נקראים מזל?
וענה פה 2 טעמים:

1. בזכותם נוזלים האורות דחכמה שמצטרפות בסוף שיתא אלפי שנא לגילוי או"א דנקודים, נוזלים מדליו לאט לאט.
2. מלשון זילזול: היות ועלתה מלכות לבינה, שהם בחינת העולמות העליונים, מזולזלים, ע"י המיעוט שנגרם להם ( המיעוט הוא בגלל שמלכות עלתה לבינה ואז בינה איבדה את הג"ר שלה) (16.15)

שאלה תלמיד: לא הבנתי האם הם תלויים במ"ן של התחתונים, או התחתונים הם תלויים במזלא?

הרב: התחתונים והעליונים תלויים במאזלא. כולם תלויים עכשיו בזקן.
• אם הזקן יעלה מ"ן אז העליונים יוכלו לתת את שיפעם
• אם הזקן יעלה מ"ן" אז התחתונים יוכלו לקבל את האור
o התחתונים מצד קבלת האור
o והעליונים מצד נתינת האור, ותיקונם, אחרת הם לא יוכלו להיתקן, גם, כולם תלויים בזקן

o רק מהזקן אפשר להעלות מ"ן!
 האם מהרגלים אפשר להעלות מ"ן? – לא,
 מהידים? – לא! מהבטן?- לא! מהלב? =לא!

למה רק מהזקן, אפשר להעלות מ"ן ?
מכיוון שהזקן במקורו הוא מאור חוזר שהלביש את בחינת אור של ג"ר דחכמה, ויצא החוצה בבחינת זקן, ולכן ממנו יש את הביקוש!

 יש פה ן מ"ן של צ"א, ולכן הכל תלוי בו
 , הוא המקור של כל הרצונות,
 ומצד החסד הוא כמובן עושה זאת.
ולכן בו תלוי כל המזל!
;
מה הכוונה של העלאת מ"ן של הזקן באופן של עבודת נפש?
על איזה זקן /דיקנא מדובר?
 מדובר בדיקנא של כל אחד ואחד
 ויש את הדיקנא הכללי.

למשל, הדיקנא שלך, בתור אדם, יהיה אותו רצון שהוא מתוקן, שהוא מבטא את כל התיקון של הרצון של השלמות שמתוקנת בסדר של צ"ב, דהיינו דרך ל' דצלם, דרך, ל"ב נתיבות החכמה.

אותם רצונות שלך, שבנויים באופן הזה, הם אלה שיעלו מ"ן, הכל תלוי בזה.
 אם אתה תעלה מ"ן באופן הזה, דרך השערות דיקנא, ולא מדובר על שערות חיצוניות (של הזקן) אלא מדובר על שערות הנפש שלך, הכל תלוי בסערות הנפש, שהם השערות האלה, שמקורם, הוא ברצון להתחבר לבורא דרך ג"ר דע"ב, ולא כאלה שנמצאים ברגליים, בציפורניים, ב"יפזו זרועי ידיו" ובכל מיני נקודות אחרות.
 יש אנשים שחושבים שרצונות של הבטן שלהם הם קובעים להם את החיים.
או הרצונות אחרים…
 גם העליונים תלויים בזה, דהיינו גם הנשמה שלך תלויה בזה
 וגם כל מה שאתה עושה, עבודה פרנסה, זוגיות, הכל תלוי בזה!

ותשאלו אותי , האם מבחינה גשמית?
פה לא מדברים על גשמיות. ( 18.50)

וז"ש עוד שם "ובגין כן איהו תליא וביה תליין כל מילי דעלמא עלאין ותתאין ואפילו ס"ת שבהיכל" פירוש: (הכל תלוי בזה, אולי ספר תורה זה מעל זה? אומר: גם לא! )
כיון שהוא עומד (אותו תיקון שעליו אנו מדברים שהוא "נוצר חסד"- התיקון השמיני )
לגלות האלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא, (לאט לאט, ע"י ריבוי זווגים טיפין טיפין, כמו שאמרנו, קודם בטעם הא' קודם ) כנ"ל, בגין כן ( בשל דרכי ההתגלות שצרכים להיות לאט לאט)
הוא תלוי ועומד, גם אחר שנתגלה כל המוחין עילאין בתיקון הז',

(הרי תיקון הז' הוא מראה לנו:
 הנה יש פה חכמה,
 אבל אני גם לא יכול לקחת אותה בבת אחת,
 אז לכאורה, הייתי תולה את זה בתיקון הז', אומר: לא!
o זה שאתה יודע עכשיו איפה השלמות,
o זה שאתה יודע שהיא קיימת,
o זה שאתה יודע :שהנה פה, בתורה הזו קיים הכל,- זה לא אומר שאתה יכול לקחת את זה, ואם לא יהיה לך את הביקוש הזה" אם לא יההי לך את התיקון הזה של הצורה הזו השלמה של תיקון המוחין ע"פ הסדר של תיקוני דיקנא, שמהו הסדר?
מהו הסדר של התיקונים?
 חומר של צ"א (ב 'מצרי הזקן)
 עולה לשפה עילאה, ומתקן בצ"ב.
 עושה לעצמו שביל, כדי לתת לעצמו השלמת כלים וג"ר דבינה
 מקבל את כל שאר הרצונות שלא תקין בשיבולת הזקן, ועשה שם גם אורחא ומקבל השלמת כלים של נשמה
 וא"כ הולך לתיקון השיש, מקבל את הנשמה
 ועוד פעם עולה למעלה לביקוש למרות שקיבל נשמה, בשביל לבקש חכמה
 ואז מקבל חכמה בתיקון הז'
 ואחרי כל התיקונים האלה, שיודע שצריך להגיע לקודש, לשלמות, אחרי דרך השערות דקינא, דרך צ"ב וכל התיקונים האלה, לא מוותר,
ואם זה יהיה הביקוש שלו באופן הזה- יהיה לו הכל! לאט לאט, אבל יהיה לו הכל!

אבל אם מה שיבקש הם בקשות (שלא מצד הקדושה), למשל:
 גלגלי מגנזיום לרכב
 או כבוד מהסביבה
 או להיות תמיד צודק
 או ביסלי
וזה מאד קשה, אבל לפחות מספרים לנו למה להתכוונן.
זה מאד קשה כי ההשתוקקויות שלנו, הם במקומות אחרים. ( 21.24)

אז באים ואומרים לך: אתה משתוקק לכל מידי דברי אחרים?
אז עצור!
אם אתה יכול לקשור את זה לצורת המחשבה הזו,
שחלק י"ג מסדר לנו בתיקוני הדיקנא: ודרך זה תבקש, אל תבקש משהו אחר
אבל יש לי רצון! יש לי השתוקקויות!, נכון ,אי אפשר להתעלם מגל ההשתקקויות האלה, אבל תכוון אותם לצורה הזאת.ד
כמה שתוכל לחבר אותם( השתקקויות שלך) לצורה הזאת, (של התיקונים) אז הרווחת! (21.55)

וז"ש "בגין כן איהו תליא".( ולכן הוא עומד, הכל תלוי בו)
ועוד כי הוא עומד לגלות כל השמות הקדושים שהם מדותיו ית' עם כל באי העולם, (.

 מה יש בביקוש הזה (של הדיקנא- תיקון שמיני ), משהו המיוחד?
 מה יש בסוד המוחין האלה,שאותם צרכים לבקש?
דהיינו במ"ן שאני מעלה ע"י הדיקנא:
אומר: כל הסודות, כל השמות הקדושים, כל חכמת הקבלה, כל ההסטוריה, כל הגיאומרטיה, כל המדע .הכל תלוי בזה!

)וז"ש "וביה תליין כל מילי דעלמא עלאין ותתאין, (בה תלויים כל עולמות עליונים ותחתונים) ואפילו ספר תורה שבהיכל"
כי כל התורה (שהתורה האי בחינת ז"א )כולה הוא שמותיו ית' כנודע, והם אינם מתגלים
 (ז"א לא יכול להתגלות בגדלותו, שזה הבחינה שלו, אלא בזווג עם הנקבה,
 ורק בזכות תיקון הח', אפשרי שבזכות המזל הזה, שהוא טעם הא', יהיה זווג של ז"א עם הנוקבא, ואם לא, אז לא יהיה זווג של הז"א עם הנוקבא ) זולת ע"י הזווגים הנעשים על המ"ן שבמזלין.
יוצא, שבלי שנביא את התורה לזווג עם עבודת הנפש, שעבודת הנפש, צד העצמי של האדם, צד האישה, צד הנקבה, שהיא הנוקבא שלו, אז לא תהיה אהבה, לא יהיה " והשבות אל לבבך", לא נגלה את התורה באמיתיותה, לא נוכל להזדווג עם התורה, התורה תהיה כמו דבר מת ח"ו, בתוך ההיכל.\\

צריכים להוליד ממנה את סודות התורה, דרך הרצון של האדם שיהיה על הסדר הזה.
תראו איזה דבר עצום זה!
ולכן כ"כ התלהב מזה רשב"י בספרא דצניעותא,שהוא מתאר את זה. (24.20)
זה סוד כזה עצום:
תארו לעצמכם, יש לנו פה, קמע.
איך קוראים לקמע? פרסא
 שאתה יכול לערב מלכות עם בינה
 שאתה יכול לתת הארה
 אתה יודע איך לבנות השתוקקויות לחכמה
 אה מגלה את מקור החכמה
ודרך כל זה אתה מבקש
ואז פתאום אתה רואה שהביקושים שלך בחיים הם שונים לגמרי.
 האדם לא בשכל , מגלה את התורה .
 התורה לא מתגלית בשכל
 לא צריך להיות פקח כדי לגלות את התורה.
 לא צריך להיות פרופסור, לא צריך להיות רב גדול,
אלא, צריך להיות אדם שסוג הביקושים שלו הם על הסדר הזה (25.04)

הרי שאפילו ס"ת שבהיכל תלוי בהאי מזלא, ( שלא תגיד שיש דברים יותר גדולים, אז לא! אין יותר גדול מהזקן!) וכן כל מילי דעלמא,
דהיינו כל בחינת השכר ועונש והנהגותיו יתברך עם הבריות,
כל אלו תלויים על פי הזווגים שבמזלין.

 שאם התחתונים זכאים, הם מעלין מ"ן, ונעשים זווגים עליונים, והמוחין הגדולים יורדים לזו"ן, וכולא עלמא מתנהג במדת הרחמים,
 ואם אינם זכאים ח"ו, ואינם מעלים מ"ן נמצאים מדותיו ית' בהעלם, ואינם מתגלים.

והכל לפי רוב המעשה, (מה זה רוב המעשה? ורוב זה לא רק כמות, אלא רוב זה ענין של חשיבות, ענין של גדול, ומעשה זה למעלה מהדעת)כנודע. ( 26.45)

הרי שעלאין ותתאין תלוים בהאי מזלא, כי גם המוחין דפרצופים עליונים תלוים בו כנ"ל. (אתה לא יכול לתת, אם לא יהיה ביקוש,
 אין טיפה יורדת מלמעלה, אם אין ב' טיפיים עולות מלמטה ,
 ואם ב' טיפיים לא עולות מלמטה, אז גם התחתונים לא יוכלו לקבל)

והשם של התיקון הזה, הוא בתורה,
ונוצר חסד,
שמורה שהוא נוצר ושומר את מדת החסד שלא יגרע בעולם,

(בזכותו יש מזל לעולם, בזכותו שהוא נוצר, שומר את החסד הזה לכולם )
כי בהיותו כללות השערות דיקנא,

(כי, לכאורה ,זה תלוי בכל השערות דיקנא, למה דוקא לקח את המזל הזה השמיני?
 האם שמלכות עלתה לבינה בתיקון הב', האם זה לא חשוב?!
 זה שעשה ביקוש להשלמת כלים דנשמה, בתיקון הה' ,האם זה לא חשוב?
 וג"ר דרוח שקיבל מלמעלה, מב' החותמות, האם זה לא חשוב?
הכל חשוב!
 זה שעורר עוד פעם הרצונות של צ"א בשיבולת לזקן, בתיקון הרביעי, האם זה לא חשוב?
הכל חשוב! אבל נכון.

כולם כל התיקונים) חשובים , את כל כולם צריך
, אבל התיקון השמיני "ונוצר חסד" הוא תיקון הכולל את כולם, כמו היסוד,
תיקון הכולל של כל התיקונים הקודמים.

כי בהיותו כללות השערות דיקנא,
והוא תלוי ועומד גם לאחר שנגלה הארת הפנים בתיקון הז',
שהוא כדי להיות בבחי' מ"ן לאור חסדים דבינה בסוד חיי דנשמתא,

באופן, שמדות אלו תלוים בהמקבל,
 אם הוא צריך להארת חכמה, הוא מקבל מתיקון הז'
 ואם צריך לאור חסדים, הוא מקבל מתיקון זה דנוצר חסד. שז"ס שנקרא מדות של רחמים,

כי כל תיקון ותיקון עומד באנפיה נפשיה, כמו מדה מיוחדת
 ואין אחת מכחישה לחברתה, ו
 השפעתם, תלוי לפי צרכיו של המקבל,
ולפי המ"ן שהוא מעלה. (28.27)

תיקוני הדיקנא כשורש לכל אחת מהמידות

וזה כל השורש של כל עבודת המידות של האדם, שמצטרפות כל המידות/
ולכן כל המידות הן לקוחות מתיקוני דיקנא, בכל אחד מהתיקונים:
 אם רוצה חכמה
 אם רוצה קטנות
 אם רוצה עיבור
 אם רוצה להוריש השתוקקות כזו, או השתוקקות אחרת
כל המרחב שלמדנו, הכל, בא מתיקוני דיקנא, וכולם נמצאים בנוצר חסד, ולכן נוצר חסד , כולל את כולם,.
וכל פעם אתה עובד על מידה אחרת, אתה לא יכול לעבוד על כולם ביחד., ואת כלולם אתה מושך מנוצר חסד.
ולכן אם אני צריך להעלות חכמה: אז לוקח מתיקון הז' שבתיקון הח" חייב להיות כפרט שנמצא בתוך אותו כלל שנקרא נוצר חסד, ואז אתה נהיה יהודי.

ואומר: איך אתה עושה את הזה?
הכל לפי רוב המעשה, דהיינו הכוונה , החשיבות שיש לאדם במעשה, ולפי זה הוא מתגדל בבודת המידות תשלו
אבל לא עבודת המידות להיות יותר מסודר, להיות יותר זריז, וזה רק בתנאי שנדע להכניס את המידות האלה לסדר העבודה של ז' תיקוני דיקנא האלה, שמצטרפים לבחינת נוצר חסד
, אבל אם זה לא מטעם חסד, .אם זה לא מטעם רצון כמו של התיקוני דיקנא למשל:
o שאת ההשתוקקויות שלי אני מעלה לבינה, אני ממעיט אותם, אני מערב אותם עם השפעה
o אני מוכן לעלות לעיבור ולוותר על עצמי לגמרי.
o שאני מוכן,שגם אם השגתי מוחין דנשמה, לוותר על גאוותי ולעלות עוד פעם כדי להשיג מוחין דחכמה וקודש.
o כל הבחינות האל ה, אני חייב להכניס לתוך עובדת המידות, כי אם לא, זה עבודה של גויים. זה לא עבדות המידות.
o ולכן אנו רואים שתיקון הח'- "נוצר חסד", הוא תיקון עצום, חשוב לאין ערוך מכל שאר התיקונים עד לפה. ולכן כולם מתמצאים בו ונראה שגם אפילו התחתונים תלויים בו, ויחד עם מזל ו"ונקה" הי"ג נראה שהכל תלוי בו. (30.47)

שאלה תלמיד: מדוע הי"ג תיקונים באים לאחר שתפילת שמונה עשרה ולא לפני?
הרב: ה י"ג תיקונים לא בדיוק באים אחרי תפילת שמונה עשה, אלא לאחר שעושי ויודי.

הוידוי בא להגיד:
כמה רצונות מצד פאות הזקן, שיש לי שהם לא כ"כ טובים: ע"וינו, פשענו, חטאנו, אשמנו דיברנו דופי ולשון הרע". למה אחרי כל התפילה?

 אם אני אקח את הרצונות האלה, וארצה לתקן אותם לא מתוך גדלות, לא מתוך כל מה שעשית כתיקונים לפניכן. ואני אבוא רק לפעול ולהגיד שהוא כזה, שאני רוצה נצר חסד- – זה לא יעזו לי.
 אבל אם מתוך גדלות אני מחפש את החסרונות לתקן אותם, אז אני יכול לתקן אותם.
 אדם שנמצא בפסגה יכול לעורר חסרונות, ואם למטה, הוא יעורר את החסרונות יכול להיות שלא יצליח בהם,. ולכן בסדר התפילה,
1. הוא קודם כל מקריב קורבנות
2. אח"כ ישבח את הבורא
3. בהודיה במזמורים, מקבל על עצמו אמונה בשמע ישראל- ב' האמונות
4. אח"כ הוא בא לפני המלך, ועומד לפני המלך, ובזווג עצום, המלך ב"שים שלום",זווג שלם עם המלך,
5. ועכשו ה כשהגיע לגדלות כזו, לפני שהוא יורד לעולם הרגיל, יורד עוד פעם לבריאה יצירה ועשייה, אז קודם כל: בורר את כל הנקודות שהוא צריך לתקן , .והוא מכניס אותם לתוך נוצר חסד\ לתוך י"ד תיקוני דיקנא, ממילא כל התיקונים האלה של מזל עליון ולכן יש חשיבות גדולה, אנשים מאד מאד שמחי שכשאין וידוי. אבל י"ג מדיות צריך להגיד בקדושה,י"ג מידות זה דבר עצם מאד.(32.52)