תע"ס חלק י – תתקנג-נד
1. היסוד המשותף של או"א וישסו"ת שהוא מקום הרחם הוא גם מקום התודעה ומקום ההרהור שבצורה הנכונה שלו מאפשר לנו הרהור טרם הסקת מסקנות. המסקנות הנובעות מהרהור הן הרגשות וידיעות שהם כנגד בנות ובנים בהתאמה. ההרהור צריך להיות מובנה כך שקודם בונים את הכלים מצד יסוד התבונה שהן הידיעות הפשוטות. לאחר מכן בונים את הניצוצין שהן הצורות של אותן ידיעות שמכלילים אותן יחד ומחברים בין החומרים בין הידיעות והשלב השלישי ביסוד הבינה מחברים אותן להכרה גבוהה של אמת ששם נמצאים גם המוחין שמצד הבנים הן ידיעות ומצד הבנות הן התרגשויות.
2. בשיעור זה למדנו שהשורש של הרחם המדובר בעולם אצילות שהוא היסוד המשותף הוא בראש דקטנות דנקודים שבו היה תיקון קווין.
3. שורש הרחם שהיה בנקודים היות והיה בקטנות לא יכול היה להוליד את הזו"ן כפי שישסו"ת בעולם אצילות לא יכול להוליד את הזו"ן לבדו.
4. כדי שראש דנקודים יוליד התחבר עם ס"ג ע"י הורדת ה"ת מעיניים וכן התחבר עם נה"י דא"ק אולם היה צריך לוותר על הקטנות ששם היה שורש של רחם מתוקן בתיקון קווים היות והוליד בלי תיקון קווין נגרמה שבירה והידיעות היו כוזבות והרגשות היו נסערות של כעסים ושבירה.
5. בעולם האצילות ישסו"ת התחבר עם או"א עי זווג דנשיקין אולם שמר על הרחם וצ"ב בזכות שני תיקונים נוספים על התיקונים שהיו בנקודים שהם:
התחלקות הכתר לב' פרצופים עתיק וא"א ותיקון שני שהזווג נעשה מבחינת החיצוניות שלו שאיפשר לו למדוד לאט לאט על סדר המדרגה עד גמר גדלותו של העובר ורק אז יוליד אותו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 45 סיכום עמודים תתקנ"ב-תתקנ"ג

מה למדנו היום?

אז ראשית הזכרנו את הלימוד מאתמול שראינו שצריך את היסוד המשותף של או"א וישסו"ת כדי שיהיה עיבור.

מבחינת דרכי התודעה למדנו שזה מקום התודעה. שהתודעה מתוקנת היא כזאת שהיא קשורה, היא בנויה מהכרה עליונה ומהפרקטיקה התחתונה.

הפרקטיקה התחתונה היא עקרה כי היא כמו ו"ק היא לא יכולה להוליד.

וגם ההכרה העליונה, רק רוחניות, גם לא יכולה להוליד.

לכאורה כל אותם אלו שהולכים לפנטזיה עליונה ובונים רק רוחניות בלי פרקטיקה הם טועים. כי זה תודעה שמה שהיא הולידה לנו היא הולידה שבירה. זה כמו רוצים לחיות בעולמות רוחניים אבל כשבאים לפרקטיקה והפרקטיקה מכריחה אותנו אז הם רואים שזה לא הולך. 

מצד שני רק חיצוניות או רק פרקטיקה בלי הנקודה הפנימית גם כן לא הולך. 

לכן התודעה מורכבת מיסוד התבונה וזה הצד התחתון. יסוד הבינה שזה ההכרה העליונה ויסוד שמרכיב אותם שיכול להכליל אותם יחד. שזה נקרא הצורה של החומר. וככה בנוי גם הרחם. 

הרחם בנוי בצורה כזאת שכשמגיע מ"ן. מ"ן זה ביקוש. כשמגיע אליו ביקוש. 

איזה ביקוש? 

עולה שאלה. עולה דיון. עולה מחשבה. 

מה צריך לעשות? או מה צריך לקרות? קרה ככה וככה. איך אני מתייחס לזה? 

אני צריך להרהר בדבר. צריך לשוחח על הדבר. לא צריך להוציא מסקנה נמהרת רק מדבר רוחני או רק מדבר גשמי. אלא צריך לראות את כל התמונה. וכל התמונה לוקחת עיבור. צריך 9 חודשים לעיבור הזה. 

איך התשעה חודשים של העיבור קורים? 

אז למדנו. 3 חודשים ראשונים בונים את הכלים. 3 חודשים שניים את הניצוצין שזה הצורה שבחומר. 3 חודשים אחרונים את האור, דהיינו, את המוחין. 

זה מתחלק. יסוד התבונה. החתך שזה היסוד המשותף שכולם ביסוד המשותף ומקום של היסוד דבינה בתוך היסוד הכללי זה מקום האורות. 

אבל גם כל אחד מהם מתחלק לג' ימים. ארבעים יום. ושלושה חודשים. וזה לא שזה מחולק כל אחד רק במקום שלו. אלא יש התכללות בכל אחד יש את הכל.

למדנו גם שיש בחינה שמשותפת. יש 3 מדורים. אבל יש גם מדור רביעי שמשתף. כמו שיש מדור רביעי בשביל הלידה שצריך להוליד שזה נקרא נפש דרוח כך יש בחינה אמצעית בין כל שתי בחינות. זה למדנו בשיעור הקודם.

בשיעור הזה בעל הסולם נתן לנו דרך מאד יפה להבין מה זה בכלל רחם. מה זה המקום הזה שנקרא היסוד המשותף. והוא לקח אותנו לעולם הנקודים והסביר לנו איך זה קרה בעולם הנקודים. 

שבעולם הנקודים בפעם הראשונה שיצאה מציאות כזאת של להוליד בנים, את הבנים והבנות, זה היה בעולם הנקודים. כי לפני כן זה היה רק מוחין זה לא היה הולדת בנים. זה היה כתר שזה גלגלתא ע"ב ס"ג זה שייך למוחין. ז"א ומלכות הם הבן והבת. 

אז כשבאנו להוליד את הבן והבת זה היה בעולם הנקודים פעם ראשונה. אז שם היינו צריכים גם לפגוש רחם. 

אומר באמת אתה צודק. היות שזה המקור של הולדת הבנים והבנות אז שמה אני רוצה לראות מה היה הרחם ולראות משם מהמקור מה זה רחם ולראות איך זה נוהג בעולם אצילות. 

כי עולם. כל מקום. כל ענף צריך לינוק מהשורש שלו. והשורש של קיום הרחם הזה שאנחנו מדברים פה ועוסקים בו כל כך הוא נובע מנקודים. 

אז הוא אומר, בעולם הנקודים הרחם הזה היה הראש של הקטנות. למה? 

כי כל הקטנות של עולם הנקודים נובע מישסו"ת. 

מי זה ישסו"ת? ז"ת של בינה. 

מי זה ז"ת של בינה? אומר בינה זה ס"ג. לס"ג היה ג"ר של הבינה שזה הטעמים. והז"ת של הבינה זה הנקודות. 

כל עולם הנקודים בא מהבינה מהז"ת דבינה שנקרא ישסו"ת. 

אומר אוקי אז אני מוליד עכשיו את ישסו"ת. אומר כן אתה מוליד את ישסו"ת. 

מי זה ישסו"ת הזה? בישסו"ת הזה היה הרחם. 

מי זה הרחם? מי שמוליד את אותו גוף שנקרא בן ובת. מי זה? הראש. הראש דנקודים. 

רגע, בראש דנקודים היה פה בעיה היה שבירה. 

אומר נכון. בוא נראה את זה לאט לאט. בראש דנקודים בקטנות היה שם תיקון קוים.

והרי מה אנחנו רוצים שיעשו ברחם? תיקון קוים לרשימות שעולות לשם. שיעבדו בימין שמאל ואמצע. כי אם לא, תהיה שבירה. 

אומר בוא תראה זה הרי היה כבר בראש דנקודים בקטנות אז זה היה מצוין. 

אבל כדי להוליד את הזו"ן מה עשו? בא אור ע"ב ס"ג ביטל את הצמצום ב' וחיבר את הראש דס"ג עם ס"ג עצמו עם צמצום א' ואז הוליד את הזו"ן, את הבן והבת, אבל אז היתה שבירה. 

למה היתה שבירה? 

כי לא יכול היה לחבר את הקטנות. לא ידע איך מחברים את הקטנות (עם עולם הנקודים). הקטנות שהיה לה תיקון קוים ששם היה הרחם לא ידע איך לחבר את הרחם הזה עם הגדלות. אז שיוליד בקטנות. אי אפשר קטן לא יכול להוליד. ראש דנקודים בקטנות לא היה יכול להוליד והיות והוא לא יכול היה להוליד הראש דקטנות אז היה צריך את הגדלות כדי להוליד. 

והגדלות. בא אור ע"ב ס"ג התחבר הראש של הקטנות תוך כדי ביטול הצמצום א' (?ב') עם למעלה מטבור והפך להיות כמו צמצום א' ובאמת הוליד בצמצום א' ונשבר. 

כשאנחנו אומרים הוליד בצמצום א' זאת אומרת הוא לא התחשב ולא השתמש בתיקון של המקום הזה של ראש דנקודים שהוא כמו רחם. 

למה הוא כמו רחם? כי יש לו תיקון קוים. 

אז למה לא השתמשת בו? 

כי קטן לא מוליד. אז תחבר את הקטן הזה עם הגדול. אני לא יודע איך.  אני לא יודע. אני יודע קטנות וגדלות.  

אוקי. אז בוא נעשה תיקון. אז עולם אצילות אני גם רוצה רחם אבל אני רוצה אותו כך שלא יהיה רק קטנות וגדלות. 

אז אני יעשה שני תיקונים. אז אנחנו באים לעולם אצילות ואומרים אוקי אני מבין שישסו"ת הוא המקום של העיבור שלי. והראש של ישסו"ת הוא מקום של העיבור כמו בעולם הנקודים. 

אז הבנתי כמו שהראש דישסו"ת בעולם הנקודים. למה אני קורא לו הראש דישסו"ת? 

כי כל ז"ת דנקודים הוא ישסו"ת אז אני קורא לו כמו ראש דנקודים הוא יהיה לי העיבור שלי. 

אז גם בעולם אצילות הראש שזה מקום החתך הוא יהיה מקום הרחם שלי מקום העיבור. אוקי הבנתי תיקון אחד כבר הבנתי מה לעשות. 

דבר שני אני חייב לחבר אותו עם העולם העליון. אומר אוקי, יש לי דרך לחבר אותו עם העולם העליון שלו עם או"א. 

איך אני אחבר אותו עם או"א מה דעתכם? איזה זיווג? 

זיווג דנשיקין. אומר, לא בעיה אני יעשה זיווג דנשיקין אני יחבר אותם ישסו"ת ואו"א. 

רגע, רגע, זהירות. לאט לאט. אתה מחבר אותם יקרה לך מה שקרה בעולם הנקודים. 

אומר כן אבל אני יעשה פה עוד תיקון. אני יעשה גם תיקון שאני יפריד את הכתר לשני פרצופים. 

אז הוא אומר בואו תראו, יש שני תיקונים בעולם אצילות שנעשו. אני אומר את זה עכשיו בקיצור יש שני תיקונים בעולם אצילות שנעשו כדי שלא יקרה מה שקרה בעולם הנקודים. 

איזה שני תיקונים? 

התחלקות הכתר והדבר השני שעושה את הכל בסדר של תיקון קוים לאט לאט. אלה שני התיקונים והם תלויים זה בזה. 

אז מה הוא עשה בזה שהוא חילק את הכתר? 

אומר רגע, אני לוקח את הכתר ומחלק אותו לשניים. אחד שהוא מובהק ושומר בצורה חזקה על צמצום ב' ויודע גם מה זה גדלות. 

אומר מה הבעיה למה לא עשית את זה גם שם? אומר שם לא יכולתי. 

אבל גם שם היה לך ראש א' ישסו"ת ששומר על הקטנות. כן, אבל הוא לא ידע מה זה גדלות. 

פה יש לי את עתיק שבגלל שהוא היה שורש דשורש, למדנו בחלק ח', אז הוא יצא גם בגדלות עתיק. יודע מה זה גדלות אבל הוא גם בצמצום ב'. זאת אומרת הוא יודע מה זה גדלות של צמצום ב' ולכן הוא יכול לחבר אותי לגדלות. 

רגע, הוא יכול להיות בריח התיכון? 

לא, הוא לא יכול להיות בריח התיכון. כי כל הניהול צריך להיות בצמצום ב'. כי אני לא בצמצום א'. כי אם אני אהיה בצמצום א' אז אני צריך ראש כזה שיודע לחבר אותי לאור של צמצום א' אבל גם יש לי צמצום ב'. 

אז אני אחלק את הראש לשניים. ראש אחד יהיה אחראי לחיבור. ראש אחד יהיה אחראי לניהול של כל עולם אצילות בצמצום ב' ואז הוא חילק אותם לא"א ועתיק. 

אז הזיווג דנשיקין חיבר אותם לאחד. נתן את אור החכמה. ועכשיו חיבר את או"א וישסו"ת לאחד. ועכשיו אפשר לעשות תיקון קוים לאט לאט בתוך הרחם. זה דבר מורכב. 

בוא נסכם אותו בנקודות:

1. היסוד המשותף של או"א וישסו"ת שהוא מקום הרחם הוא גם מקום התודעה ומקום ההרהור שבצורה נכונה שלו מאפשר לנו הרהור טרם הסקת מסקנות. המסקנות הנובעות מההרהור הן הרגשות וידיעות. שהם כנגד בהתאמה בנות ובנים. ההרהור צריך להיות מובנה כך שקודם בונים את הכלים מצד יסוד התבונה שהן הידיעות הפשוטות. לאחר מכן בונים את ניצוצין שהן הצורות של אותן ידיעות שמכלילים אותם יחד ומחברים בין החומרים בין הידיעות. והשלב השלישי ביסוד הבינה. מחברים אותם להכרה גבוהה של אמת ששם נמצאים גם המוחין שמצד הבנים הם ידיעות. מצד הבנות הן התרגשויות.
2. בשיעור זה למדנו שהשורש של הרחם המדובר בעולם אצילות שהוא היסוד המשותף הוא בראש דקטנות דנקודים שבו היה תיקון קוים.
3. שורש הרחם שהיה בנקודים היות והיה בקטנות לא יכול היה להוליד את הזו"ן כפי שישסו"ת בעולם אצילות לא יכול להוליד את הזו"ן לבדו.
4. כדי שראש דנקודים יוליד. התחבר עם ס"ג ע"י הורדת ה' תתאה מעיניים וכן התחבר עם נה"י דא"ק. אולם היה צריך לותר על הקטנות ששם היה שורש של רחם מתוקן בתיקון קוים. היות והוליד בלי תיקון קוים נגרמה שבירה והידיעות היו כוזבות והרגשות היו נסערות של כעסים ושבירה.
5. בעולם אצילות ישסו"ת התחבר עם או"א ע"י זיווג דנשיקין אולם שמר על הרחם וצמצום ב' בזכות שני תיקונים נוספים על התיקונים שהיו בנקודים. שהם התחלקות הכתר לב' פרצופים עתיק ואריך. ותיקון שני שהזיווג נעשה מבחינת החיצוניות שלו שאפשר לו למדוד לאט לאט על סדר המדרגה עד גמר גדלותו של העובר ורק אז יוליד אותו.

עד כאן היום. תודה רבה.

תע"ס חלק י – תתקנג-נד
1. היסוד המשותף של או"א וישסו"ת שהוא מקום הרחם הוא גם מקום התודעה ומקום ההרהור שבצורה הנכונה שלו מאפשר לנו הרהור טרם הסקת מסקנות. המסקנות הנובעות מהרהור הן הרגשות וידיעות שהם כנגד בנות ובנים בהתאמה. ההרהור צריך להיות מובנה כך שקודם בונים את הכלים מצד יסוד התבונה שהן הידיעות הפשוטות. לאחר מכן בונים את הניצוצין שהן הצורות של אותן ידיעות שמכלילים אותן יחד ומחברים בין החומרים בין הידיעות והשלב השלישי ביסוד הבינה מחברים אותן להכרה גבוהה של אמת ששם נמצאים גם המוחין שמצד הבנים הן ידיעות ומצד הבנות הן התרגשויות.
2. בשיעור זה למדנו שהשורש של הרחם המדובר בעולם אצילות שהוא היסוד המשותף הוא בראש דקטנות דנקודים שבו היה תיקון קווין.
3. שורש הרחם שהיה בנקודים היות והיה בקטנות לא יכול היה להוליד את הזו"ן כפי שישסו"ת בעולם אצילות לא יכול להוליד את הזו"ן לבדו.
4. כדי שראש דנקודים יוליד התחבר עם ס"ג ע"י הורדת ה"ת מעיניים וכן התחבר עם נה"י דא"ק אולם היה צריך לוותר על הקטנות ששם היה שורש של רחם מתוקן בתיקון קווים היות והוליד בלי תיקון קווין נגרמה שבירה והידיעות היו כוזבות והרגשות היו נסערות של כעסים ושבירה.
5. בעולם האצילות ישסו"ת התחבר עם או"א עי זווג דנשיקין אולם שמר על הרחם וצ"ב בזכות שני תיקונים נוספים על התיקונים שהיו בנקודים שהם:
התחלקות הכתר לב' פרצופים עתיק וא"א ותיקון שני שהזווג נעשה מבחינת החיצוניות שלו שאיפשר לו למדוד לאט לאט על סדר המדרגה עד גמר גדלותו של העובר ורק אז יוליד אותו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

תעס חלק י – שיעור 44 תתקנא-נב
1. היסוד של או"א הכוללים כאשר מתאחדים עם ישסו"ת הוא מקום הרחם ששם מעברים את הז"א.
2. מקום רחם זה כלול מעצמו מהיסוד של בינה ומהיסוד של התבונה.
3. הרחם מתחלק לשלושה מדורים ולמדור רביעי כאשר כל מדור כולל גם את המדורים האחרים בתוכו.
4. בכל מדור יש חלוקה: שלושה ימים, 40 יום והשלמה לשלושה חודשים. שזה כנגד כלים, ניצוצין ואורות שבכל מדריגה וכנגד נפש רוח וג"ר של כל אותה מדרגה.
5. המדור הרביעי הוא זה המקשר בין מדור למדור כפי שיש בחינה המקשרת הנקראת נפש דרוח המקשרת בין העיבור ללידה של הוולד.
6. משווה בעל הסולם את מקום והערך של הרחם למה שקרה בעולם הנקודים שגם הוא הוליד את ז"א רק שנשבר ולכן צריך להוליד אותו מחדש.
7. בעולם הנקודים הז"א נולד מראש דנקודים שיצא במקום הראש של נקודות דס"ג הנקרא ישסו"ת ביחס לטעמים שנקראים או"א.
8. כמו שבנקודים ז"א נולד מראש דישסו"ת גם כאן בעולם אצילות מקום העיבור יהיה בראש דישסו"ת.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 44 סיכום עמודים תתקנ"א-תתקנ"ב

אז מה למדנו היום?

היום היה לימוד קצת מורכב. שכל הלימוד בא להראות שני דברים. שני נושאים למדנו היום. 

נושא אחד מה קורה במסגרת העיבור. שלמדנו שישנם ג' מדורים בעיבור. וג' המדורים שיש לנו בעיבור, בכל אחד מהם יש ג' מדורים או ג' בחינות.

אז אמר לנו שבאופן רגיל ישנם ג' מדורים. מדור עליון. מדור אמצעי ומדור תחתון. אבל יש ביניהם גם הופכיות.

יש את יסוד התבונה שבו מתקיימים הכלים.

יש את המדור האמצעי שהוא היסוד המשותף שנקרא מקום החתך שבו מתקיימים הניצוצין.

ויש את יסוד הבינה שבו מתקיימים האורות.

מי זה הרחם הזה שמתקיימים בו האורות?

זה הרחם של או"א הכוללים.

הרחם של או"א הכוללים זה כאשר או"א מצטרפים לפרצוף אחד. אז יש להם יסוד. היסוד שלהם זה מקום הרחם. שמה מעברים את האפשרות להוליד בן. אם אין חיבור בין אבא לאמא אז לא מולידים את ז"א. כי צריכים להוליד אותו בצורה נכונה. אז יש להם יסוד משותף שכולל גם את הצד המשותף שיש לו עצם שזה היסוד המשותף שם מתקיימת הצורה שנקראת ניצוצין שזה מדרגת הרוח. 

אבל יש בתוך העיבור שכולו הוא היסוד המשותף יש בו גם מהתכללות את יסוד התבונה ואת יסוד הבינה.

כל אחד מהם מתחלק לשלוש: לג' ימים, ארבעים יום וג' חודשים. גם פה אותו דבר. ג' ימים, ארבעים יום וג' חודשים. ואותו דבר פה.

וכל אחד מהם זה מדור נפרד אומר. אבל יש גם בחינה רביעית. הבחינה הרביעית זה מה שמקשר בין עליון לתחתון. כמו שיש דבר המקשר בסוף הלידה כלפי התחתון. המדרגה הכללית שנולדת היא מדרגת רוח. מדרגת העיבור היא נפש לכן יש נפש דרוח בתוך העיבור שזה כמו המצב שהתינוק נולד אבל חבל הטבור עדיין נמצא. כשחותכים אותו הוא אז צריך להתחיל לקבל את האורות. יש בזה עניין קצת יותר מורכב נדבר על זה אח"כ בחלק יא'. 

אז כל מה שלמדנו שיש את חוק ההתכללות בעיבור. ולכן בעיבור בכל בחינה יש גם את השלוש בחינות ויש בחינה רביעית שמקשרת בין כל בחינה ובחינה ומקשרת בין העיבור הכללי ללידה.

הנושא השני שלמדנו שהוא מאד מורכב. הוא גם מביא אותו מאד מורכב פה. הוא אומר לנו ככה. הוא אומר לנו. שאני רוצה למקם לכם ולתת לכם טעם למה הראש דישסו"ת שהוא מקום העיבור יצא במקום הזה ובצורה הזאת.

אז הוא אומר, כשאני מסתכל על א"א שהוא בחינת הכתר של עולם אצילות כמו א"ק. אז אני רואה שכשיצא פרצוף ס"ג בעולם א"ק אז הוא לא התפשט למטה מתחת לטבור. 

אז גם או"א הכוללים יתפשטו כאן ולא יתפשטו למטה מטבור. 

עד איפה הם יתפשטו?

עד המקום של החזה. המקום של החזה פה בלימוד הזה הוא קורא לו מקום הטבור. במקומות אחרים הוא קורא לו מקום החזה. קורא לו מקום הטבור של או"א. והוא אומר שישסו"ת שיצא פה במקום הזה. חב"ד חג"ת נה"י. יצא. החב"ד שלו יצא במקום שליש תחתון דתפארת למטה מטבור. 

הוא אומר לכן פה זה מקום הבטן של או"א הכללים שזה במקום ראש דישסו"ת. אנחנו למדנו קודם שזה פה. שראש דישסו"ת הוא למעלה מהחזה הכללי. זה מכיון שלמדנו בהרבה מקומות (שהטבור של או"א) שהחזה של או"א הוא במקום החזה דאריך. פה הוא למד אחר. יכול להיות שמה שהוא קורא טבור זה חזה. אבל זה לימוד קצת שונה.  עכשיו כל זה הוא מביא לנו טעם מעולם הנקודים ואומר כך. 

בעולם הנקודים. השוני בשני הלימודים יכול להיות שמכיון שמדובר פעם על עליה ופעם במקומו אבל צריך לחקור את זה קצת אבל זה מורכב פה מדי כדי לדבר על זה בשיעור כזה. צריך כמה שעות כדי להסביר את זה.

מה הוא אומר לנו? 

בעולם הנקודים הבטן יצאה במקום בין טבור למקום הזה של עד סוף שליש עליון. שזה נקרא, אם אני מחלק את נקודות דס"ג. 

אז איך אני יחלק אותם? 

חב"ד, חג"ת, נה"י למטה מפרסה.

אז הוא אומר, איפה יצאה הבטן?

במקום חב"ד. כל נקודות דס"ג, אני מתעלם מהראש כי הוא נכלל בס"ג, והוא עצמו יצא כראש תוך סוף. 

חב"ד זה בחינת הראש. 

של מי? 

של נקודות דס"ג. 

מה זה נקודות דס"ג? 

ישסו"ת.

אם נקודות דס"ג זה ישסו"ת. 

והחב"ד זה שליש עליון דנה"י דא"ק ששם יצא ראש דנקודים. 

וראש דנקודים הוא כמו ראש הישסו"ת כי הוא כנגד ראש דישסו"ת והוא הוליד את ז"ת דנקודים. 

אז התקבע לי שאיפה נעשה העיבור כדי להוציא את הז"א שנקרא עולם הנקודים במקום הראש של ישסו"ת. 

שהוא מקום הבטן של מי? 

של ס"ג הכולל שמתחיל מהראש עד למטה שהוא נקרא מטבור ולמטה שלו. 

אומר אותו דבר פה אני אסתכל שזה יהיה מטבור ולמטה בראש דישסו"ת שפה יהיה מקום העיבור של ז"א שאני אצטרך להוליד אותו לפה. זה מה שהוא אומר כאן.

סיכום בנקודות:

1. היסוד של או"א הכוללים כאשר מתאחדים עם ישסו"ת הוא מקום הרחם ששם מעברים את הז"א.
2. מקום רחם זה כלול מעצמו, מהיסוד של בינה ומהיסוד של התבונה.
3. הרחם מתחלק לשלושה מדורים ולמדור רביעי. כאשר כל מדור כולל גם את המדורים האחרים בתוכו.
4. בכל מדור יש חלוקה: שלושה ימים. ארבעים יום. והשלמה לג' חודשים. שזה כנגד כלים, ניצוצין ואורות שבכל מדרגה. וכנגד נפש רוח וג"ר של כל אותה מדרגה.
5. המדור הרביעי הוא זה המקשר בין מדור למדור כפי שיש בחינה מקשרת הנקראת נפש דרוח המקשרת בין העיבור ללידה של הולד.
6. משווה בעל הסולם את מקום והערך של הרחם למה שקרה בעולם הנקודים שגם הוא הוליד את ז"א רק שנשבר ולכן צריך להוליד אותו מחדש.
7. בעולם הנקודים הז"א נולד מראש דנקודים שיצא במקום הראש של נקודות דס"ג הנקרא ישסו"ת ביחס לטעמים שנקראים או"א.
8. כמו שבנקודים ז"א נולד מראש דישסו"ת גם כאן בעולם אצילות מקום העיבור יהיה בראש דישסו"ת.

עד כאן היום. תודה רבה.

תעס חלק י – שיעור 44 תתקנא-נב
1. היסוד של או"א הכוללים כאשר מתאחדים עם ישסו"ת הוא מקום הרחם ששם מעברים את הז"א.
2. מקום רחם זה כלול מעצמו מהיסוד של בינה ומהיסוד של התבונה.
3. הרחם מתחלק לשלושה מדורים ולמדור רביעי כאשר כל מדור כולל גם את המדורים האחרים בתוכו.
4. בכל מדור יש חלוקה: שלושה ימים, 40 יום והשלמה לשלושה חודשים. שזה כנגד כלים, ניצוצין ואורות שבכל מדריגה וכנגד נפש רוח וג"ר של כל אותה מדרגה.
5. המדור הרביעי הוא זה המקשר בין מדור למדור כפי שיש בחינה המקשרת הנקראת נפש דרוח המקשרת בין העיבור ללידה של הוולד.
6. משווה בעל הסולם את מקום והערך של הרחם למה שקרה בעולם הנקודים שגם הוא הוליד את ז"א רק שנשבר ולכן צריך להוליד אותו מחדש.
7. בעולם הנקודים הז"א נולד מראש דנקודים שיצא במקום הראש של נקודות דס"ג הנקרא ישסו"ת ביחס לטעמים שנקראים או"א.
8. כמו שבנקודים ז"א נולד מראש דישסו"ת גם כאן בעולם אצילות מקום העיבור יהיה בראש דישסו"ת.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

1. למדנו בשעור הקודם שהזיווג דיסודות שנעשה בין אבא לאמא נעשה במקום היסוד המשותף לשניהם.
2. ישנם ג' מקומות וג' יסודות באו"א וישסו"ת המשותפים.
א. מקום יסוד הבינה
ב. מקום יסוד התבונה
ג. מקום החתך
3. מקום היסוד המשותף הוא במקום הראש של ישסו"ת שמלביש על שליש תחתון דת"ת של או"א עלאין. ולכן שם גם מקום הזיווג.
4. הרחם של הנקבה המשותפת שהוא היסוד המשותף מטעם התכללות בנוי מיסוד הבינה, יסוד התבונה ומהעצם שלו – שהוא היסוד המשותף.
5. במקום יסוד התבונה של היסוד המשותף נבנים הכלים של העובר. במקום היסוד המשותף של היסוד המשותף נבנים הניצוצין של העובר. ובמקום יסוד הבינה של היסוד המשותף נבנים האורות דהיינו המוחין של העובר.
6. חילקנו את האורות ניצוצין וכלים לג' מדורים. אולם כבר במדור הראשון שהוא יסוד התבונה כבר שם מתחילים לבנות את הניצוצין והאורות מבחי' הנפש שלהם.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

1. למדנו בשעור הקודם שהזיווג דיסודות שנעשה בין אבא לאמא נעשה במקום היסוד המשותף לשניהם.
2. ישנם ג' מקומות וג' יסודות באו"א וישסו"ת המשותפים.
א. מקום יסוד הבינה
ב. מקום יסוד התבונה
ג. מקום החתך
3. מקום היסוד המשותף הוא במקום הראש של ישסו"ת שמלביש על שליש תחתון דת"ת של או"א עלאין. ולכן שם גם מקום הזיווג.
4. הרחם של הנקבה המשותפת שהוא היסוד המשותף מטעם התכללות בנוי מיסוד הבינה, יסוד התבונה ומהעצם שלו – שהוא היסוד המשותף.
5. במקום יסוד התבונה של היסוד המשותף נבנים הכלים של העובר. במקום היסוד המשותף של היסוד המשותף נבנים הניצוצין של העובר. ובמקום יסוד הבינה של היסוד המשותף נבנים האורות דהיינו המוחין של העובר.
6. חילקנו את האורות ניצוצין וכלים לג' מדורים. אולם כבר במדור הראשון שהוא יסוד התבונה כבר שם מתחילים לבנות את הניצוצין והאורות מבחי' הנפש שלהם.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 43 סיכום עמודים תתקמ"ט-תתק"נ

למדנו בשיעור הקודם שכדי לעשות זיווג לצורך עיבור אז צריך את ב' מיני ההשפעות מא"א שהם זיווג דנשיקין וזיווג דיסודות. ואת ב' ההשפעות האלה הוא נותן ליסודות דאו"א כדי שיעשו ביניהם זיווג. 

זיווג דנשיקין נותן את הכוח של הארת חכמה. וזיווג דיסודות נותן את הכוח של החסדים. 

אחרי שיסודות או"א וישסו"ת קיבלו את זה אז הם עושים זיווג דיסודות.

עכשיו עברנו לדבר אחרי שדיברנו על זיווג דנשיקין שיסוד דא"א העביר את הכוח הזה לאו"א וישסו"ת עכשיו אנחנו מדברים על זיווג דיסודות. בזיווג דיסודות הוא בא לספר לנו שזה נעשה בין יסוד של אבא ויסוד של אמא. 

מי זה אבא באופן כללי? 

אבא נקרא או"א עילאין 

ומי זאת אמא? 

ישסו"ת. 

אז כשאנחנו אומרים שיש זיווג בין אבא לאמא הכוונה בין בין יסוד של או"א ויסוד דישסו"ת. 

היסוד מצד הנקבה שהיא מעברת נמצא במקום הגוף. במקום הנקבה. 

מי הנקבה של או"א עילאין? 

אמא שנקראת בינה. 

מי הנקבה של ישסו"ת? 

תבונה. 

אז אנחנו נדבר אם כך על יסוד הבינה ויסוד התבונה. הם ביניהם עושים זיווג. אבל הם הרי שני פרצופים מנוגדים שעומדים במקומות שונים ואין ביניהם זיווג. כי זיווג אומר השוואת צורה. 

מתי כן יהיה ביניהם זיווג? 

בעליה במדרגת חכמה. כי כרגע הם ב' פרצופים נפרדים בקביעות שלהם. אבל היות וצריכים להוליד וקיבלו את הזיווג דנשיקין והעלו אותם למעלה. אז הם יכולים לבוא לקבל הארת חכמה. ואז הם הופכים להיות כמו מדרגה אחת. 

ועל זה דיבר איתנו השיעור שכשהם הופכים להיות מדרגה אחת אז יש להם גם יסוד משותף.

 אבל מצד התכללות גם היסודות הקודמים נמצאים ביסוד המשותף. 

היסוד המשותף נקרא מקום החתך או מקום העיבור. הרחם של שניהם יחד של הפרצוף המשותף. של כל או"א. והרחם הזה יש לו התכללות. אז הרחם הוא באמת היסוד המשותף שנקרא מקום החתך. אבל הוא כלול מעוד שני יסודות. 

מאיזה יסודות? 

יסוד הבינה ויסוד התבונה. 

זאת אומרת שהיסוד שלנו שהוא היסוד הכללי של או"א. שהוא נקרא גם מקום החתך. הוא בנוי מיסוד התבונה ויסוד המשותף ויסוד הבינה. אז אם כך אנחנו רואים שלוש מקומות.

אז יש לנו שלוש מקומות בתוך היסוד הכללי. היסוד התבונה הוא התכללות מהיסוד של תבונה הקודמת ויסוד הבינה הוא התכללות. 

אני כותב אותם הפוך. כותב אותם לפי סדר ההתפתחות לא לפי סדר המקום. כי לפי סדר המקום הם באמת עומדים כך שיסוד הבינה הוא למעלה ויסוד התבונה הוא למטה. כמו שנראה פה. 

אם יש לנו את או"א מלבישים על א"א מפה עד החזה. אז היסוד שלהם הוא למעלה מחזה. ויסוד התבונה הוא למטה מחזה. ויש את היסוד המשותף שהוא במקום הראש דישסו"ת שנמצא למעלה מחזה גם כן. 

אז באו"א וישסו"ת הכוללים הוא נמצא פה אבל באמת כל או"א עולים למקום הזה. 

ואז הוא נמצא באמת במקום הזה היסוד המשותף כשפה יש עוד מקום יסוד ועוד מקום יסוד אבל זה המקום היסוד הוא כלול משניהם.

 ופה נמצא היסוד המשותף של או"א במצב עליה והיסוד הזה כולל ג' מדורים. 

אז לא דיברתי הרבה פה על העליות ואיפה הוא מצוי בדיוק אבל נגיד פה בסיכום באופן כללי שהיסוד המשותף הזה שאנחנו מדברים עליו שהוא מקום העיבור. שהוא מדרגת נפש. הוא נמצא במקום שאיפה שהיה ראש דישסו"ת קודם. 

פה הוא אומר לנו שיש ג' מדורים. מדור א' ב' וג'. במדור הא' נוצרים הכלים. במדור ב' נוצרים הניצוצין. במקום ג' נוצרים האורות. זה לפי סדר ההתפתחות. באמת המדור העליון הוא של בינה. זה לפי סדר ההתפתחות. בהתחלה מתפתחים הכלים. הכלים מתפתחים בהתחלה ומקבלים בהתחלה נפש דנפש. כי כל זה זה נפש רוח ונשמה שכוללת גם חיה ויחידה. 

אז במדור העליון מקבלים נפש. במדור האמצעי רוח. ובמדור התחתון או במדור של האורות נשמה שהוא גם נקרא המדור העליון זה רק מצד ההתפתחות. יש לנו אם כך בכל אחד מהם יש נפש רוח וג"ר. גם בכלים גם בניצוצין וגם באורות. 

אבל כמובן שכל בחינת הנפש הזאת זה נפש. הנפש הזאת נעשית בג' הימים הראשונים. נפש של הנפש של הנפש הכללית. זה נעשה בג' ימים ראשונים.

הרוח נעשית בארבעים יום. לכן יש חשיבות מאד כי כשיש רק נפש לבד אין קיום. כשיש נפש ורוח כבר יש קיום לעובר אחרי ארבעים יום. לפני כן זה לא ממש קיום לעובר ויש הרבה מאד נפקה מינה להלכות. 

ויש את  הג' חודשים שאז מיד בסוף ג' החודשים מתחילים לקבל את הרוח ואז כבר יש קיום לעובר וכבר זה קיום שלם כי כבר גמר את כל בחינת הכלים. 

אז בא ומספר לנו שנבנים כלים ניצוצין ואורות. אבל תדע לך שמה שכתוב רוח דכלים הניצוצין מתחילים את תחילת הנפש שלהם כבר מזמן הכלים. 

זה קצת מורכב אבל אנחנו נלמד את זה בחלק יא' ושם זה יהיה פחות מורכב כי זה יהיה כבר שפה שאנחנו מדברים בה. 

אז מה אנחנו צריכים להבין באופן כללי כאן? 

שאותו רחם שנוצר לנו הוא נוצר בצורה כזאת שהוא יכול לבנות. נוצר מעין בית חרושת ברחם הזה שהבית חרושת הזה הוא מאד משוכלל. בית חרושת שיודע ליצר אדם. 

עכשיו אם רוצים ליצר אדם בבית החרושת צריך להיות את כל מצבי ההתפתחות של האדם. של המציאות שלו. של הקיום של הכלים. כמו שהוא יהיה במצב של רק מתקיים. ויש מצב התנועה שלו שנקראת רוח. ויש מצב הגדלות שלו. 

ואת הכל הוא צריך לתת לו בעובר. אז הבית חרושת הזאת צריך להיות מדור שמייצרים את המוחין אפילו אם הם רק פוטנציאל. אז לכן יש לו גם מקום בתוך הרחם. 

זה הבית חרושת של היווצרות הוולד. יש לו את ג' מדורים האלה בתוך בית חרושת ג' חדרים. ג' מחלקות. מחלקה שמייצרת כלים. מחלקה שמייצרת ניצוצין, מחלקה שמייצרת אורות. 

וכמובן צריכים לאחד את כולם. זה נראה אח"כ איך מאחדים את כולם לתוך העובר. ואח"כ הוא יולד כשהוא שלם. 

ואף פעם לא תיולד עגבניה מאשה והיא לא תלד חתולה. היא תלד אדם כי יש לה את כל החלקים לבנות אדם. 

כמובן שהיה פה גם א"א מעורב כדי לתת את הנשמה. אבל זה כמובן אנחנו צריכים לערב פה גם את מה שהוא נתן מבחינת הקב"ה. 

נקודות:

1. למדנו בשיעור הקודם שהזיווג דיסודות שנעשה בין אבא לאמא נעשה במקום של היסוד המשותף לשניהם.
2. ישנם ג' מקומות וג' יסודות באו"א וישסו"ת המשותפים. א' מקום יסוד הבינה. ב' מקום יסוד התבונה. וג' מקום החתך, המקום המשותף.
3. המקום של היסוד המשותף הוא במקום הראש של ישסו"ת שמלביש על שליש תחתון דתפארת של או"א עילאין. ולכן שם גם מקום הזיווג.
4. הרחם של הנקבה המשותפת שהוא היסוד המשותף מטעם התכללות בנוי מיסוד הבינה, יסוד התבונה, ומהעצם שלו שהוא היסוד המשותף.
5. במקום יסוד התבונה של היסוד המשותף נבנים הכלים של העובר. במקום היסוד המשותף של היסוד המשותף נבנים הניצוצין של העובר. ובמקום יסוד הבינה של היסוד המשותף נבנים האורות, דהיינו, המוחין של העובר.
6. חילקנו את האורות, ניצוצין, כלים, לג' מדורים. אולם כבר במדור הראשון שהוא יסוד התבונה כבר שם מתחילים לבנות את הניצוצין והאורות מבחינת הנפש שלהם.

עד כאן היום. תודה רבה.

1. למדנו בשעור הקודם שהזיווג דיסודות שנעשה בין אבא לאמא נעשה במקום היסוד המשותף לשניהם.
2. ישנם ג' מקומות וג' יסודות באו"א וישסו"ת המשותפים.
א. מקום יסוד הבינה
ב. מקום יסוד התבונה
ג. מקום החתך
3. מקום היסוד המשותף הוא במקום הראש של ישסו"ת שמלביש על שליש תחתון דת"ת של או"א עלאין. ולכן שם גם מקום הזיווג.
4. הרחם של הנקבה המשותפת שהוא היסוד המשותף מטעם התכללות בנוי מיסוד הבינה, יסוד התבונה ומהעצם שלו – שהוא היסוד המשותף.
5. במקום יסוד התבונה של היסוד המשותף נבנים הכלים של העובר. במקום היסוד המשותף של היסוד המשותף נבנים הניצוצין של העובר. ובמקום יסוד הבינה של היסוד המשותף נבנים האורות דהיינו המוחין של העובר.
6. חילקנו את האורות ניצוצין וכלים לג' מדורים. אולם כבר במדור הראשון שהוא יסוד התבונה כבר שם מתחילים לבנות את הניצוצין והאורות מבחי' הנפש שלהם.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 42 סיכום עמודים תתקמ"ז-תתקמ"ח

מה למדנו היום?

למדנו שמה שאנחנו מדברים עליו באות הזאת שהיא אות ארוכה מאד עד סוף הפרק עד סוף חלק י' אור פנימי. שאנחנו מדברים על הזיווג של יסודות שבאים או"א וישסו"ת לעשות. כדי שהם יעשו זיווג היה צריך הקדם של זיווג דנשיקין. 

עכשיו אנחנו רוצים להבין עוד קצת מה קיבלו או"א? 

אז אנחנו למדנו שכאשר א"א עשה זיווג דנשיקין בין יה"ו לשם מ"ב שעלה מלמטה. שראינו שהזיווג הזה נקרא זיווג של חיך וגרון בין יה"ו לבין ב' אהי"ה שעולים מלמטה. אז הזיווג הזה נתן חכמה למדרגה. והחכמה הזאת אפשרה ליסוד דאריך לקבל הארה. שהיסוד דאריך הנה"י עלו למקום החג"ת ומהיסוד שלו הוא נתן אור של מה שקיבל מלמעלה. את הכוח הגדול הזה של הזיווג דנשיקין. נתן אותו לאו"א וישסו"ת כדי שיעשו זיווג על בחינת יסודות. 

עכשיו אנחנו רוצים קצת  ללמוד יותר מה זה ההארה הזאת? מה התהליך שהיה פה? 

אז הוא בא ומספר לנו בשיעור הזה שלא"א יש ב' בחינות של השפעה והם נובעים מעתיק. 

מי אלה ב' הבחינות של ההשפעה? 

יש לו השפעה ממקום החב"ד שלו הוא משפיע חכמה. וממקום החג"ת שלו הוא משפיע חסדים. 

מאיפה יש לו את הכוחות האלו להשפיע חכמה וחסדים? 

אז הוא מסביר לנו את זה בתוך עולם אצילות. הוא מסביר לנו את זה גם מהמקוריות של ההשפעה הזאת. 

אז קודם כל מצד עולם אצילות. מצד עולם אצילות, עתיק הוא זה שמחבר בין העולמות העליונים לכל עולם אצילות. אז מי שיביא לנו את האור מהאין סוף דרך עולם א"ק. כי כל אור מגיע מהאין סוף אז הוא צריך להגיע דרך עולם א"ק. 

איך הוא יגיע? 

עתיק צריך להביא אותו. 

למי? 

לא"א שייתן אותו לשאר עולם אצילות. כי הוא כמו הזכר של א"א. 

ואז א"א פונה אליו תן לי אור. 

אז הוא אומר לו, מה אתה צריך? 

אני צריך שני סוגי אורות. 

איזה שני סוגי אורות? 

חכמה וחסדים. 

אומר לו אוקי. אני נותן לך חוכמה מהחג"ת שלי וחסדים מהנה"י שלי. 

אומר לו מתאים לי. 

למה מתאים לך? 

כי אני, הקרום שלי הוא בדיוק מתחת לראש. בראש הקרום הזה לא פועל עלי ממטה למעלה אני יכול לקבל פה את החכמה ואני אסתום אותה אצלי. 

ואז המוחין שלו פה נקראים. איך? 

מוחא סתימאה. נכון, מוחא סתימאה. פה יש לו חכמה בחב"ד ופה הוא מקבל מהנה"י חסדים. הוא אומר זה גם מתאים לי החסדים לקבל פה. 

למה? 

כי אני הוצאתי את הגרון, את הבינה שלי מהראש לפה ובינה שלי באמת רוצה חסדים. 

אז זה מאד מתאים לי. עכשיו גם אם לא היה מתאים לו היו מתאימים אותו, כי באמת הוא הוציא רק ז"ת דבינה. דיברנו מזה.

אז אנחנו רואים אם כך שא"א מקבל מעתיק ב' בחינות השפעה: חכמה מהחג"ת שלו וחסדים מהנה"י שלו. 

אז אומר אבל מאיפה? למה א"א מתנהג ככה? 

אז שאל אסף שאלה מצוינת, הוא שואל, אנחנו רואים  שבעולם אצילות תמיד מחזה ולמעלה זה חסדים מכוסים. מחזה ולמטה זה חסדים מגולים שיש שם הארת חכמה. 

פה פתאום אתה אומר לי הפוך. פה למשל, באו"א וישסו"ת ראינו למעלה מחזה חסדים מכוסים. למטה מחזה חסדים מגולים. 

גם בז"א למדנו כך מחזה ומלמעלה חסדים מכוסים. חזה ולמטה חסדים מגולים. פה פתאום אתה אומר לי הפוך. 

אומר אתה צודק זה באמת הפוך. כי עתיק אנחנו מדברים עליו מצד מה שהוא מיצג כרגע את עולם א"ק, את גלגלתא. ולכן הוא מתנהג כמו צ"א. אומר רגע אבל הוא בצ"ב. 

אומר לא. עתיק יש לו שני הצדדים כמו שלמדנו בחלק ח'. יש לו גם את צד של צ"א וגם את צד של צ"ב. 

כדי להשפיע את האורות מעולם א"ק הוא משפיע מטעם צ"א. 

האם זה שתי פרצופים? שואל דויד או פרצוף אחד? הסיומים הם אותם סיומים?

כן הסיומים הם אותם סיומים. רק הנה"י העליונים שלו משם הוא משפיע חסדים והשליש תחתון של הנה"י של עתיק הוא זה שבצ"א יורד למטה מטבור. 

אבל אם הוא צ"א אז איך הוא משפיע לו חסדים לבד? 

הוא צ"א ממה שהוא לוקח למעלה והוא עושה וסת ממיר את זה לצ"ב כמו שנאי מקבל מצד אחד ומוציא מצד שני אור אחר. אותו דבר הוא מקבל מצ"א מלמעלה אבל הוא מוציא רק חסדים לבד מטעם צ"ב שבו. הוא עושה שנאות. 

איך הוא יכול לעשות שנאות? 

כי יש בו גם צ"א וגם צ"ב. לכן צריך את עתיק. לכן עתיק הוא פרצוף מיוחד שעושה את השנאות הזאת. 

אוקי. אז הבנו למה עתיק נותן האור.

איפה ראינו את זה בעולם א"ק? 

אומר מה הבעיה לא ראיתם בעולם א"ק שבגלגלתא כל האור שלו למעלה הוא היה חכמה למעלה מטבור ולמטה מטבור חסדים. 

אומר רגע לא חסדים. חסדים בהארת חכמה. אומר בסדר. פה היה עניין מיוחד בצ"א שהחסדים חייבים להיות בהארת חכמה וזה השפיע עלינו. אבל עתיק יודע להמיר את זה לחסדים לבד כמו שאמרנו כי בצ"ב יש מציאות של חסדים לבד. מה שלא היה בצ"א. אוקי זה עניין אחד.

עוד עניין יש לנו פה. כל מה שיוצא זו"ן דאצילות יוצא לתקן את המקום הזה שלמטה מטבור. 

למטה מטבור זה רק חסדים בהארת חכמה. לכן רק ז"א עצמו כשאני רוצה להוליד אותו אני צריך להוליד אותו בחסדים בהארת חכמה. זו גם הסיבה שאני חייב את הזיווג דנשיקין וזיווג דיסודות. למה? 

כי אני צריך להשפיע לז"א חסדים בהארת חכמה. אם הייתי עושה זיווג רק מאו"א שהוא העליון הייתי נותן חסדים. אבל הוא לא רוצה רק חסדים לבד. 

אומר למה? שישסו"ת יתן לו הארת חכמה. ישסו"ת לא יכול לתת לו הארת חכמה. 

למה? למה ישסו"ת לא יכול לתת לו הארת חכמה? 

כי הוא למטה מחזה ואין לו הארת חכמה וסיום של הארת חכמה מסתיים בחזה. 

צריך מקור אחר להארת חכמה. 

מי יהיה המקור? 

א"א. כי א"א בזיווג דנשיקין נותן השפעה של חכמה. 

אומר רגע, אבל האור חכמה שהוא נותן זה עצם. אומר נכון אם אתה רוצה הארת חכמה אתה צריך את עצם החכמה. 

כי בלי עצם החכמה מאיפה תהיה הארת חכמה? אתה ראית פעם מישהו נותן הילה של אור בלי שיש מקור של אור? 

אין דבר כזה. לכן צריך את עצם החכמה לפני הארת החכמה. ולכן אנחנו צריכים שיהיה זיווג דנשיקין בשביל עצם החכמה. בשביל שאח"כ תהיה הארת חכמה מאו"א וישסו"ת לז"א. 

איך ישסו"ת יקבל הארת חכמה הוא למטה מחזה? 

הם כולם עולים למעלה ואז מולידים את זו"ן מלמעלה. 

הנושא הזה הוא עוד לא סגור לנו. יש פה עוד דברים ללמוד. אנחנו נראה פה נקודות ואחרי הנקודות בשיעור הבא אנחנו נסביר את יותר כי למדנו רק עמוד אחד מפה. 

אז בוא נראה נקודות:

1. באות זו אנו עוסקים בזיווג דיסודות בין או"א לישסו"ת.
2. זיווג דיסודות מקבל את כוחו מהזיווג דנשיקין שהאיר ליסוד דאריך שמאיר ליסודות דאו"א.
3. בלימוד זה אנו מבקשים להבין יותר את ההשפעה של א"א לאו"א ומסביר לנו כאן שיש לו ב' מיני השפעות של חכמה וחסדים.
4. א"א משפיע ממקום החב"ד שלו חכמה וממקום החג"ת שלו חסדים.
5. את כוחות ההשפעה שלו מקבל מהמקור של עתיק. כאשר עתיק משפיע ממקום החג"ת שלו לחב"ד דאריך חכמה. וממקום שליש עליון דנה"י שלו למקום חג"ת דאריך חסדים.
6. מכוח החג"ת דעתיק עושה א"א זיווג דנשיקין להשפעת חכמה. ממקום הנה"י דעתיק מקבל את הכוח לזיווג דיסודות לצורך או"א.
7. עתיק מתנהג להשפעת האורות כמו א"ק. אולם כשההארה הזאת יוצאת ממנו היא יוצאת בסוד של צ"ב. ואת זה נסביר בשיעורים הבאים.
8. צריכים לזכור שבכל פעם שרוצים הארת חכמה חייב להיות קודם עצם חכמה גם אם לא מקבלים אותו.

עד כאן היום תודה רבה.

מה למדנו בשיעור הזה וגם בשיעור הקודם באופן כללי.

אז בשיעור הקודם של 42 א' למדנו שלעתיק יש ב' בחינות השפעה על א"א: של חכמה מהחג"ת שלו ושל חסדים מהנה"י שלו. 

כנגד זה לא"א יש ב' בחינות השפעה. איזה ב' בחינות השפעה? 

מהחב"ד שלו חכמה. ומהחג"ת שלו חסדים. 

למה צריך את זה? 

כדי לתת לאו"א וישסו"ת שיהיה להם ב' בחינות של השפעה. 

איזה ב' בחינות השפעה? 

של חסדים וחכמה. 

למה הם צריכים שתי בחינות של השפעה? 

כי את זו"ן צריך להוליד לפי הטבע שלו. 

מה הטבע של זו"ן? 

חסדים בהארת חכמה. לכן צריך את ב' בחינות ההשפעה. 

איך הם ב' בחינות ההשפעה? 

ב' בחינות ההשפעה האלה הם באים ע"י זיווג דנשיקין שזה בחינת חכמה. וזיווג דיסודות זה בחינת חסדים. 

אבל בתוך הזיווג דיסודות שעושים או"א יש להם גם את הכוח של הזיווג דנשיקין הזה. ולכן הם יכולים לתת לעובר את הזיווג הזה. את הכוח הזה של חסדים בהארת חכמה. 

אוקי. אז הבנו שיש את ב' בחינות הזיווגים האלה. 

עכשיו כל הרעיון הזה באנו ללמוד מה קורה בעובר? 

הרי מה אנחנו מדברים פה איזה זיווג עושים כדי לעבר את זו"ן? 

עכשיו העובר הזה שאנחנו הולכים להוליד הוא צריך בתוך הבטן שנקראת רחם ליצר את העובר. 

מי עושה את הזיווג הזה? 

או"א וישסו"ת. למדנו שבאו"א וישסו"ת יש ג' יסודות. 

איזה ג' יסודות? 

אחד של אמא שנקראת בינה. אחד של תבונה. ואחד של המקום המשותף. 

אבל איפה נעשה המקום המשותף הזה? 

במקום בדיוק פה במקום החזה. זה המקום המשותף. המקום המשותף הזה שעשו את הזיווג דיסודות הוא קיבל ג' הבחנות. 

איזה ג' הבחנות? 

הרחם נבנה בג' מדורים שכל מדור מקבל השפעה מיוחדת. 

כל זה נמצא בתוך רחם. רחם שסגור בב' דלתות וב' צירים. בתוך הרחם הזה יש לנו מדורים. המדור העליון. המדור האמצעי. והמדור התחתון. כנגד יסוד הבינה של אמא עילאה. כנגד יסוד המשותף שזה מקום החתך. וכנגד יסוד התבונה. 

עכשיו לא להתבלבל, הזיווג נעשה רק במקום אחד במקום החתך. אבל בגלל שהוא התכלל מב' היסודות אז העובר או ההריון, האמא מקבלת לתוך הרחם שלה את ההשפעה של ג' הבחינות הללו. ולכן היא מקבלת את ההבחנות האלו של היסוד דבינה, היסוד המשותף, ויסוד התבונה. 

עכשיו צריך לראות שעיבור זה הרהור. זה מלשון הריון. כל הרהור של האדם שנעשה במקום התודעה שלו. שמקום התודעה שלו זה מקום ההריון של כל המחשבות שלו. שלפי ההרהור שלו הוא מוליד את הרגשות שלו. את מה שקורה לו בלב. שזה הבנים שהוא מוליד. הבנים והבנות שהוא מוליד. אז הכל קורה בהרהור. 

איך זה קורה בהרהור? 

גם בהרהור צריך שלוש הבחנות. צריך את יסוד הבינה העליונה שזה ההכרה העליונה. שזה כמו האורות שזה בכלל לא תלוי בו. זה מה שהוא מקבל מלמעלה שהם חסדים מכוסים. אין השתתפות עצמית בכלל. יש רק מה שלמעלה. שזה נקרא יסוד הבינה. 

יש את היסוד המשותף שצריך לחבר את ההכרה העליונה הזאת איתי. 

ויש את יסוד התבונה איך אני משפיע את זה לתחתון. איך אני מעביר את זה לגוף. 

ככה יש את הצד הזה המופשט מאד. את הצד שיכול להשפיע את זה למטה. והצד שיכול לחבר בין הצד המופשט מאד לבין הצד הפרקטי. כי הצד הפרקטי זה הכלים, זה הנפש.

 אז לכן ביסוד התבונה במדור התחתון בונים בתוך העובר את הנפש. בתוך הרחם את הנפש ביסוד התבונה. 

במדור האמצעי את הרוח שהיא הצורה. שהצורה היא המשתפת בין האור לבין הכלים. 

וביסוד דבינה מיצרים את הנשמה . שזה כמו האור כמו ההכרה העליונה שבאה אלי. 

וכל זה קורה בתוך העובר. אחרי שגומרים את כל ההרהור הוא יורד ונולד הז"א. 

לאן הוא נולד? 

למקום שמתחת האמא. למקום ז"א. 

אז זה מה שלמדנו היום ונסכם את השיעור הזה בנקודות:

1. ב' מיני השפעות של א"א הם של חכמה ממקום הראש שלו החב"ד. וחסדים ממקום החג"ת שלו. ששם מקום הגרון.
2. בזיווג חיך וגרון היפך א"א את המקום המבדיל בין ב' ההשפעות וזה אפשר לו לתת גם את הכוח של החכמה וגם את הכוח של החסדים דרך היסוד שלו ליסודות דאו"א.
3. הזיווג בין אבא לאמא מצד היסודות כולל בתוכו את ג' ההשפעות של יסוד הבינה, יסוד התבונה, והמקום המשותף.
4. ג' הבחינות הנ"ל הם אלה שבונים את הרחם. וכנגד זה יש ג' מדורים ברחם שבכל אחד מהם נבנה דבר אחר.
5. במדור העליון שהוא כנגד יסוד הבינה נבנים המוחין. דהיינו, הנשמה. במדור האמצעי כנגד היסוד המשותף שהוא מקום החתך נבנה הרוח של העובר. דהיינו, הצורה. במדור התחתון כנגד יסוד התבונה נבנה בחינת הנפש של העובר שהוא סוד הכלים.
6. העובר בנפש האדם מצד עבודת השם זה בחינת ההרהור של האדם המתקיים במקום התודעה שצריכה להיות מורכבת מההכרה העליונה המופשטת כנגד יסוד הבינה, מהצורה המחברת למקום הפרקטי שהוא כנגד היסוד המשותף, וכנגד הפרקטיקה להעברה ללב כנגד יסוד התבונה.

עד כאן היום. תודה רבה.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 41 סיכום עמודים תתקמ"ה-תתקמ"ו

מה למדנו היום?

למדנו בשיעור הקודם מדוע עולים ב' אהיה פשוטים שיחד מהווים שם מ"ב? 

והתשובה לזה מבחינה טכנית ומבחינת עבודה:

מבחינה טכנית התשובה לזה מכיון שהם נמצאים למטה מהחזה שהוא סיום האורות. אז יש להם רק הארת כלים. כשאני אומר שיש רק הארת כלים זה אור הנפש. מצד הופכיות כלים ואורות כשמאיר אור הנפש אז הכלי שיש שם הוא רק כלי דכתר. וכלי דכתר זה בלי עוביות כי בכתר אין עוביות זה שם פשוט יהו"ה או אהי"ה. והיות ויש לי ב' שמות מצד אבא ומצד אמא זה ב' אהי"ה פשוט.

מצד עבודה מה אנחנו אומרים אם אתה רוצה להעלות ביקוש לזיווג רוחני והזיווג הרוחני חייב להיות לפני זיווג גופני. אז אתה חייב לעשות הפרדה. בין מה שמלביש על הדבר הפנימי על המאווים הפנימיים שלך לבין הביטוי החיצוני שלו. הביטוי החיצוני הוא עם מלוי. הביטוי הפנימי הוא מופשט. אם אתה רוצה לעשות זיווג רוחני, תנסה להבין מה המאווים הפנימיים שלך ואת זה תעלה לביקוש. אח"כ מה שיצא לך מהזיווג הרוחני הזה תביא להלבשה חדשה ע"י זיווג דיסודות. אז זה נקודה מרכזית.

עוד דבר למדנו בשיעור הקודם שהזיווג לא נעשה באו"א. הוא נעשה בא"א הזיווג חיך וגרון רק או"א מלבישים עליהם. 

ודבר שלישי שלמדנו בשיעור הקודם. זה הראה לנו את כל ההתפתחות לפי שלבים בקצרה. לא נחזור על הכל. גם בשיעור הכללי לא חזרנו על הכל. אפשר לראות את זה בשיעור הקודם.

אז שלושה נושאים למדנו בשיעור הקודם: 

אהיה פשוט. א"א עושה זיווג דחיך וגרון. ואת כל הסדר של כל מה שהתרחש שם עד שהיה זיווג דיסודות.

מה אנחנו רוצים ללמוד בשיעור הזה?

בשיעור הזה אנחנו מתחילים נושא חדש. הנקודה הראשונה והיא חשובה שהיא בסיס למה שנלמד אח"כ. אומר שיש, שאנחנו מדברים עכשיו על המציאות שאו"א וישסו"ת נהיו פרצוף אחד. 

מתי הם ב' פרצופים? בקומת נשמה.

או"א וישסו"ת הם ב' פרצופים, מתי? כשיש קומת נשמה.

אבל בקומת נשמה הם לא יכולים להוליד את ז"א, לעבר אותו.

כדי לעבר אותו מה צריך להיות? 

קומת חכמה. אז הם צריכים להתחבר להיות פרצוף אחד. 

אוקי. אז אומר לנו עכשיו כשהם באים להתחבר להיות פרצוף אחד אז בגלל שאין העדר ברוחני אז נוצרות ג' נקבות. 

איזה? 

הנקבה של או"א. הנקבה של ישסו"ת. והנקבה המשותפת.

לנקבה המשותפת, איפה היא יוצאת? 

במקום של הפה של ישסו"ת. שהוא גם נקרא מקום החתך. והוא נקרא גם הבטן. שבטן זה רחם. של המקום המשותף לאו"א וישסו"ת. 

עוד פעם. יש לנו ג' מיני נקבות. הנקבה שנקראת בינה עילאה. וזה היסוד של הבינה. הנקבה של התבונה שזה נקרא יסוד התבונה. ומקום החתך, היסוד המשותף לשניהם שנקרא גם בטן ונקרא רחם.

למה אני צריך את זה? 

אני צריך את זה כדי לדעת איפה יהיה העיבור של ז"א? איפה הוא יווצר באיזה בטן? מי מוליד אותו? אז את זה עזבנו בינתיים ועברנו לקמ"ז. 

קמ"ז הוא קצת הסביר לנו יותר והסביר לנו שזה מקום הבטן מקום החתך . 

אמר לנו באור פנימי בקמ"ז שאל אותנו שתי שאלות שהם שלוש.

שאלה ראשונה הוא אמר. הוא לא שאל שאלות הוא אמר. כדי להבין את הרעיון אני צריך שלושה דברים שכבר למדנו שאני רוצה שנעבור עליהם.

הדבר ראשון, מה ההפרש בין זיווג דנשיקין לזיווג דיסודות.

הדבר השני, איך קורה שיש לי פה דילוג שפתאום א"א משתתף בזיווג להוליד את ז"א, הרי הוא מעליו.

מילא לאו"א הם נהיו פרצוף אחד אז הם העליון שלו ביחד. 

אבל מה עושה פה א"א בזיווג? הוא עלי עליון.

והוא אומר רגע, ראינו את זה וזה השאלה השלישית שהיא חלק מהשאלה השניה. רגע ראינו את זה גם בעולם א"ק. 

מה ראינו בעולם א"ק? 

שכדי להוליד את הז"ת דנקודים היינו צריכים את השותף של גלגלתא שהשתתף עם או"א. עוד פעם אני רואה שהעלי עליון משתתף בזיווג. 

איך זה יכול להיות?

אומר בוא ועל זה הוא נותן לנו תשובה. תשובה ארוכה. אבל העיקר שלה הוא למה אתה מתפלא יש את זה כבר בד' בחינות דאור ישר. 

וממה זה נובע? 

בד' בחינות דאור ישר אנחנו רואים שיצא בהתחלה כתר ואח"כ יצא חכמה ואח"כ בינה. 

בינה רוצה חסדים. היא אומרת אני רוצה להשפיע. אם אני רוצה להשפיע אז האור שמאיר זה אור דחסדים.

חכמה קיבלה אור חכמה האור והכלי יצאו כאחד. קיבלה את האור של עצם הבריאה. 

באה בינה ואומרת אני רוצה להשפיע. אני רוצה להיות שותפה. היא מקבלת אור דחסדים מהכתר.  למה מהכתר? למה לא מחכמה? 

כי לחכמה אין. עכשיו יש פה מובן מאד גדול כי כשיוצאים ד' בחינות דאור ישר, אז ככה יוצאת הבריאה. והבריאה יוצאת בצורה כזאת שיש מקום לנברא להיות שותף. ואור דחסדים זה המקום של הנברא להיות שותף. 

ומאיפה מקבל את הכוח להיות שותף ע"י אור דחסדים שלו? 

מהמאציל. מהמאציל לא מהנאצל. לא מחכמה מהמאציל. 

ולכן המציאות מתחילה להתחלק. לג"ר וו"ק. לחכמה וחסדים. 

שחכמה זה כל המציאות של הג"ר בכל הפרצופים. הראש. 

וכל המציאות של החסדים זה בחינת הו"ק שבכל פרצוף. כי החסדים האלה זה המקום של צד של השתתפות של הנברא, של התחתון. 

ומה אומר התחתון? 

אני רוצה להיות שותף. אני רוצה להשפיע. אז אתה מקבל אור דחסדים. 

אז לכן הוא אומר רגע, עכשיו תדע שיש לך כלל. שכל מקום שהתחתון בא להיות שותף אז הוא צריך לגלות את החיסרון כדי לתקן. 

וכשהוא בא לגלות את החיסרון אז כל האור שהוא יקבל זה חסדים. אומנם זה חסדים שנקראים חסדים בהארת חכמה. 

כי הרי כל החסדים האלה צריכים להשתתף עם מטרת הבריאה. אני עושה את זה בגלל מטרת הבריאה. לא כי אני רוצה להיות הבורא ולהיות משפיע כמו הבורא. אלא במסגרת הבריאה שמקבלת חכמה אז אני רוצה לקבל חסדים. 

אבל בכל אופן יהיה לי הבדל בין ג"ר לו"ק. 

שתמיד הג"ר או הכתר חכמה בינה שהם נקראים כמו חכמה הם יהיו בחינת צד המאציל. 

כל מה שיש למטה יהיה בחינת החסדים. 

מה שיש למטה גם בפרצופים שיוצאים שם יש ראש וגוף. אז הוא אומר בגלל שגם שם שאני רואה יש ראש וגוף אז צריך שגם שם יהיה חלוקה בין ג"ר לו"ק. 

ולכן צריך שהחלוקה הזאת תהיה בתוך מסגרת החסדים. 

וזה מה שאמר לנו עד כאן. 

סיכום בנקודות:

1. בשיעור הקודם למדנו שעולים ב' אהי"ה פשוטים ולא במלוי. היות ובאים מלמטה דסיום האורות. דהיינו, למטה מחזה ששם ישנה רק הארת הנפש בכלי דכתר. ומצד החיסרון שנקרא הכלי דכתר השם הוא פשוט כמו בכתר. בלי מלוי.
2. מצד עבודה להעלות ביקוש לזיווג דנשיקין שהוא זיווג רוחני אפשרי רק אם הביקוש הוא מופשט מהלבושים החיצונים שמבטאים אותו. בלי לעשות הפרדה זו, הביקוש הרוחני לא אמתי.
3. עוד למדנו בשיעור הקודם שהזיווג דנשיקין נעשה ע"י א"א עצמו. ומה שמזכיר את או"א וישסו"ת הוא מפני שהם הלבושים של מקום הגרון והתפשטותו של א"א.
4. בשיעור זה למדנו שכאשר או"א וישסו"ת מתחברים כדי לעבר את זו"ן ולהולידו נוצרות ג' נקבות: נקבה של בינה. נקבה של תבונה. ונקבה משותפת שנקראת מקום החתך, וכן בטן, וכן רחם. והיא נמצאת במקום פה דישסו"ת הקודם לפני החיבור.
5. כדי להבין את התהליך של החיבור בין או"א וישסו"ת ועיבור ז"א צריך להבין קודם ב' הבנות: הראשונה, מה ההפרש בין זיווג דנשיקין ליסודות. והשניה, כיצד העלי עליון שהוא הכתר משתתף בזיווג של התחתון של התחתון שלו. דהיינו, כיצד א"ק משתתף בזיווג של לידת הזו"ן ולא רק ס"ג לבד מוליד אותו. וכן כיצד משתתף א"א בלידת זו"ן דאצילות ולא רק או"א מולידים אותם.
6. עוד מד' בחינות דאור ישר אנו רואים שהכתר משפיע לבינה שהיא תחת התחתון של כתר. זאת היות והחכמה שהיא העליון של בינה אין לה חסדים להשפיע לבינה. יוצא שמכתר יש ב' השפעות הן לחכמה והן לבינה.
7. התכונה הזאת של ד' בחינות דאור ישר מתקבעת גם בעולמות וגם בפרצופים. כך שמה שמבטא את החכמה שהוא בחינת הג"ר של העולמות או של כל פרצוף בנפרד יהווה את צד השפעת הכתר את החכמה. מה שמבטא את החסדים זה יהיה השפעת הכתר את בחינת החסדים שבמקרה של הפרצופים או העולמות זה יהיה חסדים בהארת חכמה.

עד כאן היום. תודה רבה.

1. בשיעור הקודם למדנו שעולם ב' אהי-ה פשוטים ולא במילוי היות שבאים מלמטה מסיום האורות דהיינו
למטה מחזה ששם ישנה רק הארת הנפש בכלי דכתר, ומצד החיסרון שנקרא הכלי דכתר השם הוא פשוט כמו
בכתר בלי מלוי.

2. מצד עבודה לעלות ביקוש לזיווג דנשיקין שהוא זיווג רוחני אפשרי רק אם הביקוש הוא מופשט מהלבושים

החיצוניים שמבטאים אותו. בלי לעשות הפרדה זו הביקוש הרוחני לא אמיתי.

3. עוד למדנו בשיעור הקודם שהזיווג דנשיקין נעשה על ידי אריך אנפין עצמו ומה שמזכיר את אבא ואמא

וישסו"ת הוא מפני שהם הלבושים של מקום הגרון דהתפשטותו של אריך אנפין.

4. בשיעור זה למדנו שכאשר או"א וישסו"ת מתחברים כדי לעבר את זו"ן ולהולידו נוצרות ג' נקבות.
נקבה של בינה , נקבה של תבונה, ונקבה משותפת שנקראת מקום החתך וכן בטן וכן רחם, והיא נמצאת

במקום פה דישסות הקודם לפני החיבור.

5. כדי להבין את התהליך של החיבור בין או"א וישסו"ת ועיבור ז"א צריך להבין קודם ב' הבנות.
הראשונה: מה ההפרש בין זיווג דנשיקין ליסודות.
והשניה: כיצד העלי עליון שהוא הכתר משתתף בזיווג של התחתון של התחתון שלו. דהיינו כיצד א"ק

משתתף בזיווג של לידת הזו"נ ולא רק ס"ג לבד מוליד אותו, וכן כיצד משתתף א"א בלידת זו"נ דאצילות ולא

רק או"א מולידים אותם.

6. עוד מד' בחינות דאור ישר אנו רואים שהכתר משפיע לבינה שהיא תחת התחתון של כתר, זאת היות

והחכמה שהיא העליון של בינה אין לה חסדים להשפיע לבינה. יוצא שמכתר יש ב' השפעות, הן לחכמה והן

לבינה.

7. התכונה הזו של ד' בחינות דאור ישר מתקבעת גם בעולמות וגם פרצופים כך שמה שמבטא את החכמה

שהוא בחינת הג"ר של העולמות או של כל פרצוף בנפרד יהווה את צד השפעת הכתר את החכמה, מה

שמבטא את החסדים יהווה השפעת הכתר את בחינת החסדים שבמקרה של הפרצופים או העולמות זה יהיה

חסדים בהארת חכמה.

1. בשיעור הקודם למדנו שעולם ב' אהי-ה פשוטים ולא במילוי היות שבאים מלמטה מסיום האורות דהיינו
למטה מחזה ששם ישנה רק הארת הנפש בכלי דכתר, ומצד החיסרון שנקרא הכלי דכתר השם הוא פשוט כמו
בכתר בלי מלוי.

2. מצד עבודה לעלות ביקוש לזיווג דנשיקין שהוא זיווג רוחני אפשרי רק אם הביקוש הוא מופשט מהלבושים

החיצוניים שמבטאים אותו. בלי לעשות הפרדה זו הביקוש הרוחני לא אמיתי.

3. עוד למדנו בשיעור הקודם שהזיווג דנשיקין נעשה על ידי אריך אנפין עצמו ומה שמזכיר את אבא ואמא

וישסו"ת הוא מפני שהם הלבושים של מקום הגרון דהתפשטותו של אריך אנפין.

4. בשיעור זה למדנו שכאשר או"א וישסו"ת מתחברים כדי לעבר את זו"ן ולהולידו נוצרות ג' נקבות.
נקבה של בינה , נקבה של תבונה, ונקבה משותפת שנקראת מקום החתך וכן בטן וכן רחם, והיא נמצאת

במקום פה דישסות הקודם לפני החיבור.

5. כדי להבין את התהליך של החיבור בין או"א וישסו"ת ועיבור ז"א צריך להבין קודם ב' הבנות.
הראשונה: מה ההפרש בין זיווג דנשיקין ליסודות.
והשניה: כיצד העלי עליון שהוא הכתר משתתף בזיווג של התחתון של התחתון שלו. דהיינו כיצד א"ק

משתתף בזיווג של לידת הזו"נ ולא רק ס"ג לבד מוליד אותו, וכן כיצד משתתף א"א בלידת זו"נ דאצילות ולא

רק או"א מולידים אותם.

6. עוד מד' בחינות דאור ישר אנו רואים שהכתר משפיע לבינה שהיא תחת התחתון של כתר, זאת היות

והחכמה שהיא העליון של בינה אין לה חסדים להשפיע לבינה. יוצא שמכתר יש ב' השפעות, הן לחכמה והן

לבינה.

7. התכונה הזו של ד' בחינות דאור ישר מתקבעת גם בעולמות וגם פרצופים כך שמה שמבטא את החכמה

שהוא בחינת הג"ר של העולמות או של כל פרצוף בנפרד יהווה את צד השפעת הכתר את החכמה, מה

שמבטא את החסדים יהווה השפעת הכתר את בחינת החסדים שבמקרה של הפרצופים או העולמות זה יהיה

חסדים בהארת חכמה.

1. בשיעור הקודם למדנו שעולם ב' אהי-ה פשוטים ולא במילוי היות שבאים מלמטה מסיום האורות דהיינו
למטה מחזה ששם ישנה רק הארת הנפש בכלי דכתר, ומצד החיסרון שנקרא הכלי דכתר השם הוא פשוט כמו
בכתר בלי מלוי.

2. מצד עבודה לעלות ביקוש לזיווג דנשיקין שהוא זיווג רוחני אפשרי רק אם הביקוש הוא מופשט מהלבושים

החיצוניים שמבטאים אותו. בלי לעשות הפרדה זו הביקוש הרוחני לא אמיתי.

3. עוד למדנו בשיעור הקודם שהזיווג דנשיקין נעשה על ידי אריך אנפין עצמו ומה שמזכיר את אבא ואמא

וישסו"ת הוא מפני שהם הלבושים של מקום הגרון דהתפשטותו של אריך אנפין.

4. בשיעור זה למדנו שכאשר או"א וישסו"ת מתחברים כדי לעבר את זו"ן ולהולידו נוצרות ג' נקבות.
נקבה של בינה , נקבה של תבונה, ונקבה משותפת שנקראת מקום החתך וכן בטן וכן רחם, והיא נמצאת

במקום פה דישסות הקודם לפני החיבור.

5. כדי להבין את התהליך של החיבור בין או"א וישסו"ת ועיבור ז"א צריך להבין קודם ב' הבנות.
הראשונה: מה ההפרש בין זיווג דנשיקין ליסודות.
והשניה: כיצד העלי עליון שהוא הכתר משתתף בזיווג של התחתון של התחתון שלו. דהיינו כיצד א"ק

משתתף בזיווג של לידת הזו"נ ולא רק ס"ג לבד מוליד אותו, וכן כיצד משתתף א"א בלידת זו"נ דאצילות ולא

רק או"א מולידים אותם.

6. עוד מד' בחינות דאור ישר אנו רואים שהכתר משפיע לבינה שהיא תחת התחתון של כתר, זאת היות

והחכמה שהיא העליון של בינה אין לה חסדים להשפיע לבינה. יוצא שמכתר יש ב' השפעות, הן לחכמה והן

לבינה.

7. התכונה הזו של ד' בחינות דאור ישר מתקבעת גם בעולמות וגם פרצופים כך שמה שמבטא את החכמה

שהוא בחינת הג"ר של העולמות או של כל פרצוף בנפרד יהווה את צד השפעת הכתר את החכמה, מה

שמבטא את החסדים יהווה השפעת הכתר את בחינת החסדים שבמקרה של הפרצופים או העולמות זה יהיה

חסדים בהארת חכמה.

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 40 סיכום עמודים תתקמ"ג-תתקמ"ד

אז שאלנו. קודם כל חזרנו על השיעור הקודם וראינו שהיה לנו ג' נושאים בשיעור הקודם. 

למדנו שהביקוש בא מאהי"ה התחתונים כי הם אלה שמחזיקים את החיסרון והם אהי"ה פשוטים. למה? כי הם באו ממקום שלמטה מטבור ששם יש רק הארת כלים. 

כי היה לנו פה שאלה בשיעור הקודם, מדוע אין ביקוש של אהי"ה במלוי? 

אז אמר כי הם יש להם רק הארת הנפש בכלים שלמטה מסיום האורות ולכן הם נחשבים כמו כתר שזה שם פשוט בלי מילוי.

ולכן אנחנו אומרים שהאהי"ה שעולים הם אהי"ה פשוטים. כי פעמיים אהי"ה זה שם מ"ב. זה שאנחנו אומרים שעולים פעמיים אהי"ה. זה נושא אחד שלמדנו בשיעור הקודם.

נושא שני, למדנו, שאלנו למה יה"ו הם בלי ה' תחתונה? למה רק יה"ו?

תשובה: היא כי הוא לא מאיר למקום של למטה מטבור, למקום הו"ק. לכן היות והוא לא מאיר למטה מטבור והלמטה מטבור מטבעם הם ו"ק. לכן ההארה היא רק של. וההארה היא ג"ר הזיווג הזה של חיך וגרון לכן ההארה מתוארת ללא ה' תחתונה או נגיד באופן כללי שה' תחתונה נגנזה ברדל"א. אי אפשר ממש להאיר לה מהאור הזה אז לכן זה רק יה"ו. 

עוד שאלנו, עוד אמרנו, עמדנו על ההבדל בא"א שהזכר והנקבה הם יחד בפרצוף אחד. ובאו"א הזכר והנקבה הם נפרדים. זה מה שעולים ב' טיפות מלמטה. אחד מאבא ואחד מאמא. אז אמרנו בשיעור הקודם היות וא"א שבאה טיפה אחת מלמעלה זה מכיון שהוא למעלה מכוח הדין, מהמסך של צמצום ב'. שכוח הדין לא פועל ממקום המצאו ולמעלה אלא רק ממקום המצאו ולמטה. לכן הוא מייצר את ההפרדה למטה לב' פרצופים. אוקי זה מה שלמדנו בשיעור הקודם.

מה למדנו בשיעור הזה?

הוא בא ושואל: למה יה"ו שבאה מלמעלה של טיפת הזכר הוא במילוי ההין, למה לא במילוי יודין? או במילוי אלפין? הרי יש שם גם מילוי יודין ומלוי אלפין. 

הוא עונה זה מתאים את עצמו לביקוש. 

מה היה הביקוש מלמטה? 

הביקוש מלמטה היה של אהי"ה דההין. 

למה? 

כי הם התחתונים. הם מחזיקים את החיסרון. לכן כמו שמלמטה הביקוש הוא מאהי"ה דההין ככה מלמעלה טיפת הזכר באה מבחינת משם ב"ן מיה"ו במלוי ההין. אז זה הדבר הראשון שהוא אמר לנו.

עוד דבר שהוא אומר לנו. שמה שאנחנו מדברים על או"א תדע לך שלא מדובר באמת על או"א אלא מדובר דווקא על בחינת הגרון דאריך. שבו נעשה הזיווג של חיך וגרון. לא באו"א וישסו"ת אלא בתוך א"א. והזיווג הזה הוא נקרא זיווג דנשיקין בין חיך לגרון. רק מה שישסו"ת ואו"א מלבישים על המקום הזה. הם מלבישים על המקום הזה שנקרא בינה שיצאה מחוץ לראש דאריך. 

ולכן אנחנו אומרים שהזיווג הוא בתוך א"א ומה שפרש אותם באו"א זה רק להראות על מקום המצאם. כי או"א וישסו"ת הם יותר ברורים לנו כי עליהם מדברים כי הם פרצופים חיצונים ואנחנו מדברים ממה שאנחנו תופסים. ואו"א וישסו"ת הם פרצופים שמלבישים על חג"ת דאריך עד הטבור.

אח"כ הוא הסביר לנו את הסדר של העלאת מ"ן וחזר על הסדר השלם. 

מה הוא הסביר לנו? 

שכל התהליך הזה של העלאת מ"ן לזיווג דנשיקין הוא קורה באופן הבא: 

כשישסו"ת מבקש גדלות הוא גורם לזיווג ע"ב ס"ג לרדת. 

זיווג ע"ב ס"ג יורד מבטל את הפרסאות. 

נה"י דעתיק עולה למקום שליש אמצעי של נה"י. הוא מעורר, האמת שבגלל שהפכו לפרצוף אחד א"א ועתיק אז גם נה"י דא"א עולה למקום חג"ת שלו. 

וגם ישסו"ת עלה זאת אומרת חג"ת. הנה"י של או"א עלו מקום חג"ת של או"א. יוצא שבמקום הזה יש רשימות של נה"י שעלו לחג"ת מצד א"א ומה שישסו"ת העלו שם מ"ב לביקוש. 

נעשה זיווג בין חיך לגרון אבל על בחינת היסוד של אריך. כי זה זיווג פנימי שעלה מלמטה. 

היסוד דאריך הזה שמקבל את הזיווג של חיך וגרון מעביר אותו ליסוד שהוא כמו המקום שמחבר בין או"א לישסו"ת. זה מקום היסוד שלו. שיש פה כמו מקום הפה של ישסו"ת שבאו"א הכללים הוא נקרא מקום יסוד. 

ברגע שיקבלו את היסוד, את האור על היסודות האלה אז הם יעשו זיווג בין או"א ועיברו את הזו"ן. 

זה היה התהליך. לאחר שלמדנו את זה למדנו גם למעלה את כל התהליך שאין מה לחזור עליו פה רק באופן כללי למדנו הרבה נושאים שם. את כל הנושאים שהעלנו. למה א"א נותן יה"ו. למה עולים ב' טפיים מלמטה וכן הלאה. כי על זה אי אפשר לחזור זה באריכות מאד גדולה.

סיכום בנקודות:

1. למדנו בשיעור הקודם ג' נושאים שהם אהי"ה הפשוט בלי מלוי הוא העולה לביקוש כיון שהוא בא ממקום שלמטה מסיום האורות ששם יש רק הארת כלים בבחינת כתר. וכתר הוא שם פשוט בלי מלוי. 
2. ועוד למדנו שחסרה ה' במיין דוכרין שיורדים מא"א שהם רק בבחינת יה"ו היות ולא מאיר הארת השלמות למטה מטבור כי הם בעצם שלהם בחינת ו"ק.
3. ועוד למדנו שבא"א הזכר והנקבה הם בפרצוף אחד כי הם למעלה מקרומא דאתחפיא ששם יש דין של צמצום ב' שמפריד בין הפרצופים וכוח הדין הזה פועל ממקום המצאו ולמטה ולא ממקום המצאו ולמעלה. דהיינו לא על א"א. וכן על או"א. ולכן מפרידם לב' פרצופים. פרצוף זכר אבא ופרצוף נקבה אמא.
4. היום למדנו את הטעם מדוע היה"ו הם במלוי ההין. התשובה כי המלוי הוא לפי הביקוש והביקוש הוא מאהי"ה דההין. ולכן גם המלוי או הצד האור מיין דוכרין שמגיע הוא מיה"ו דההין. 
5. עוד מלמדנו שכל בחינת העליות אהי"ה והביקוש הוא נעשה בתוך א"א ולא באו"א וישסו"ת. והזכיר אותם היות והם מלבישים על מקום זה ויותר קל להבין דרכם אבל צריך לדעת שהזיווג הזה דנשיקין הוא זיווג פנימי בא"א.
6. תאר לנו סדר שלם של העלאת המ"ן לצורך עיבור ז"א שהוא באופן הבא: שליש תחתון דנצח הוד דעתיק שלמטה מפרסה עולה לשליש אמצעי שלו ומעורר את נה"י דאריך לעלות לחג"ת דאריך. במקום זה עולים גם נה"י של או"א למקום חג"ת דאו"א ובתוך זה עולה הביקוש של אהי"ה לבחינת גרון. לאחר מכן נעשה זיווג חיך וגרון והאור ניתן ליסוד דאריך שמתלבש שם בדעת דאו"א. היסוד מעביר את ההארה הזאת והכוח ליסודות דאו"א הכוללים שנמצאים במקום הפה דישסו"ת שם נעשה זיווג דיסודות לעיבור  הזו"ן.

עד כאן היום. תודה רבה.

תעס חלק י שיעור 40 – תתקמג-ד

1. למדנו בשיעור הקודם ג' נושאים שהם: אקי"ק הפשוט בלי מילוי עולה לביקוש כיוון שהוא עולה ממקום למטה מסיום האורות ששם רק הארת כלים בבחינת כתר שהוא שם פשוט בלי מילוי.
ועוד למדנו שחסרה ה' במין דכורין שיורדים מא"א שהם רק בבחינת יה"ו שלא מאיר הארת השלימות למטה מטבור כי העצם שלהם בחינת ו"ק.
ועוד למדנו שבא"א הזכר ונקבה הם בפרצוף אחד כי הם למעלה מקרומא דאתכפיא ששם יש דין של צ"ב שמפריד בין הפרצופים וכוח הדין הזה פועל ממקום הימצאו ולמטה ולא ממקום הימצאו ולמעלה דהיינו לא על א"א וכן על או"א ולכן מפרידם לב' פרצופים פרצוף זכר ופרצוף נקבה אבא ואמא.
2. היום למדנו את הטעם מדוע יה"ו הם במילוי ההין ותשובה היא שהמילוי הוא לפי הביקוש והביקוש הוא אקיק דההין ולכן גם צד האור מ"ד הוא מיה"ו דההין.
3. עוד מלמדנו שכל בחינת עליות אקיק והביקוש הוא בתוך א"א ולא באו"א וישסו"ת והזכיר אותם היות והם מלבישים על מקום זה ויותר קל להבין דרכם אבל צריך לדעת שהזווג הזה הוא זווג פנימי בא"א. זווג דנשיקין.
4. תיאר סדר שלם של העלאת המ"ן לצורך עיבור ז"א שהוא באופן הבא: שליש תחתון של נ"ה דעתיק שלמטה מפרסה עולה לשליש אמצעי שלו ומעורר את נה"י דא"א לעלות לחג"ת דא"א במקום זה עולים גם נה"י של או"א למקום חג"ת דאו"א ובתוך זה עולה הביקוש של אקיק לבחינת גרון לאחר מכן נעשה זווג חיך וגרון והאור ניתן ליסוד דא"א שמתלבש שם בדעת דאו"א היסוד מעביר את ההארה הזאת והכוח ליסודות דאו"א הכוללים שנמצאים במקום פה דישסו"ת ששם נעשה זווג דיסודות לעיבור
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

תעס חלק י שיעור 40 – תתקמג-ד

1. למדנו בשיעור הקודם ג' נושאים שהם: אקי"ק הפשוט בלי מילוי עולה לביקוש כיוון שהוא עולה ממקום למטה מסיום האורות ששם רק הארת כלים בבחינת כתר שהוא שם פשוט בלי מילוי.
ועוד למדנו שחסרה ה' במין דכורין שיורדים מא"א שהם רק בבחינת יה"ו שלא מאיר הארת השלימות למטה מטבור כי העצם שלהם בחינת ו"ק.
ועוד למדנו שבא"א הזכר ונקבה הם בפרצוף אחד כי הם למעלה מקרומא דאתכפיא ששם יש דין של צ"ב שמפריד בין הפרצופים וכוח הדין הזה פועל ממקום הימצאו ולמטה ולא ממקום הימצאו ולמעלה דהיינו לא על א"א וכן על או"א ולכן מפרידם לב' פרצופים פרצוף זכר ופרצוף נקבה אבא ואמא.
2. היום למדנו את הטעם מדוע יה"ו הם במילוי ההין ותשובה היא שהמילוי הוא לפי הביקוש והביקוש הוא אקיק דההין ולכן גם צד האור מ"ד הוא מיה"ו דההין.
3. עוד מלמדנו שכל בחינת עליות אקיק והביקוש הוא בתוך א"א ולא באו"א וישסו"ת והזכיר אותם היות והם מלבישים על מקום זה ויותר קל להבין דרכם אבל צריך לדעת שהזווג הזה הוא זווג פנימי בא"א. זווג דנשיקין.
4. תיאר סדר שלם של העלאת המ"ן לצורך עיבור ז"א שהוא באופן הבא: שליש תחתון של נ"ה דעתיק שלמטה מפרסה עולה לשליש אמצעי שלו ומעורר את נה"י דא"א לעלות לחג"ת דא"א במקום זה עולים גם נה"י של או"א למקום חג"ת דאו"א ובתוך זה עולה הביקוש של אקיק לבחינת גרון לאחר מכן נעשה זווג חיך וגרון והאור ניתן ליסוד דא"א שמתלבש שם בדעת דאו"א היסוד מעביר את ההארה הזאת והכוח ליסודות דאו"א הכוללים שנמצאים במקום פה דישסו"ת ששם נעשה זווג דיסודות לעיבור
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

תעס חלק י שיעור 40 – תתקמג-ד

1. למדנו בשיעור הקודם ג' נושאים שהם: אקי"ק הפשוט בלי מילוי עולה לביקוש כיוון שהוא עולה ממקום למטה מסיום האורות ששם רק הארת כלים בבחינת כתר שהוא שם פשוט בלי מילוי.
ועוד למדנו שחסרה ה' במין דכורין שיורדים מא"א שהם רק בבחינת יה"ו שלא מאיר הארת השלימות למטה מטבור כי העצם שלהם בחינת ו"ק.
ועוד למדנו שבא"א הזכר ונקבה הם בפרצוף אחד כי הם למעלה מקרומא דאתכפיא ששם יש דין של צ"ב שמפריד בין הפרצופים וכוח הדין הזה פועל ממקום הימצאו ולמטה ולא ממקום הימצאו ולמעלה דהיינו לא על א"א וכן על או"א ולכן מפרידם לב' פרצופים פרצוף זכר ופרצוף נקבה אבא ואמא.
2. היום למדנו את הטעם מדוע יה"ו הם במילוי ההין ותשובה היא שהמילוי הוא לפי הביקוש והביקוש הוא אקיק דההין ולכן גם צד האור מ"ד הוא מיה"ו דההין.
3. עוד מלמדנו שכל בחינת עליות אקיק והביקוש הוא בתוך א"א ולא באו"א וישסו"ת והזכיר אותם היות והם מלבישים על מקום זה ויותר קל להבין דרכם אבל צריך לדעת שהזווג הזה הוא זווג פנימי בא"א. זווג דנשיקין.
4. תיאר סדר שלם של העלאת המ"ן לצורך עיבור ז"א שהוא באופן הבא: שליש תחתון של נ"ה דעתיק שלמטה מפרסה עולה לשליש אמצעי שלו ומעורר את נה"י דא"א לעלות לחג"ת דא"א במקום זה עולים גם נה"י של או"א למקום חג"ת דאו"א ובתוך זה עולה הביקוש של אקיק לבחינת גרון לאחר מכן נעשה זווג חיך וגרון והאור ניתן ליסוד דא"א שמתלבש שם בדעת דאו"א היסוד מעביר את ההארה הזאת והכוח ליסודות דאו"א הכוללים שנמצאים במקום פה דישסו"ת ששם נעשה זווג דיסודות לעיבור
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧