תלמוד עשר הספירות - חלק א'
תלמוד עשר הספירות - חלק א' | שאלות ותשובות
תלמוד עשר הספירות - חלק ב'
תלמוד עשר הספירות - חלק ג'
תלמוד עשר הספירות – שאלות ותשובות – תרגול וחומרי עזר
תלמוד עשר הספירות
תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 20 | אלף שלה-שלו
סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ג שיעור 20| אלף של"ה-של"ו | הדף היומי
מה למדנו היום?
היום למדנו את התיקון החמישי.
מהו התיקון החמישי?
התיקון החמישי הוא גילוי הרצון לחכמה הנקי.
זה מה שלמדנו.
מאיפה הוא נובע הרצון הנקי הזה שנקרא רעוא דרעוין שזה סוד האמונה הגדולה של עתיקא קדישא שמתגלה לנו כמו במנחה של שבת כמו שמתגלה בסעודה שלישית שזה רצון הרצונות שמתגלה רצון נקי?
התשובה היא שזה מתגלה מהיסוד של עתיק.
אז נעשה לנו תיקון.
איזה תיקון?
בתיקון הרביעי שלמדנו בשיעור הקודם זה היה התעוררות הרצון.
התעורר לנו רצון גדול מנ"ה דעתיק.
שמה זה נ"ה דעתיק?
זה רצונות של צמצום א'.
מתעורר הרצון.
למה הוא התעורר?
כדי שיהיה לי חומר גלם לעבודה.
אז מתעורר לי רצון גדול.
כי בלי רצון איך יתפשט אור חכמה?
אם אתה לא רוצה מה אני אתן לך?
אבל התעורר רצון גדול.
עכשיו כשהרצון הגדול התעורר אז אני יודע וזה התיקון
בתיקון הרביעי אני יודע שאני לא יכול לקבל אותו וזה מיצר בי סערות נפש וזה טוב שזה מיצר בי סערות נפש.
איזה סערות נפש?
אם הקב"ה לא ייתן לי טוב לי מותי מחיי.
אני מוכן למות בלי זה.
אדם צריך להרגיש שמר לי העבדות הזאת של מצרים.
מר לי שאני לא יכול לקיים את הגאולה השלמה.
כואב לי. קשה לי שאין שלמות של אהבה.
אבל אסור להחזיק את זה הרבה זמן.
אלא צריך מיד לעבור לתיקון החמישי.
שמה הוא?
לא יודע אם מיד אבל לא להחזיק בזה הרבה זמן.
צריך ללעוס היטב את המרור שזה נקרא שערות שנמצאים על כל הפנים של האדם.
למה?
זה נקרא מותרי מוחא שזה היה לנו בתיקון הרביעי.
מה זה מותרי מוחא?
יש לי כלים של אור חוזר והכלים האלה של האור חוזר של צמצום א' לא יכולים להישאר בראש.
למה?
מה זה להישאר בראש?
להמשיך לחשוב מהם כאילו את זה אני רוצה.
ואיך אנשים מבינים את זה?
הם אומרים: אני רוצה גאולה.
אני עכשיו מרגיש הנה הגאולה עוד מעט בפתח.
הנה מחר תהיה גאולה אולי מחרתיים יש לי כבר סימנים.
והם חיים כל הזמן הנה עכשיו באה הגאולה.
אומרים להם רגע תירגע.
נגיד באה הגאולה מחר עוד שעתיים עוד שלוש דקות.
אתה הכנת את עצמך?
אז אומרים להם אוקי זה שאתה רוצה גאולה ויש לך סערות נפש על זה זה מצוין.
אתה יכול גם לבכות את זה.
לישון על הארץ מזה.
לצום מזה הכל טוב.
אבל אוקי בוא נראה איך ממשיכים מפה והלאה.
מה תשב כל היום בתשעה באב?
אלא מה צריך לעשות?
אומר אוקי אז אם זה לא הגיעה הגאולה הגדולה הזאת לא קיבלתי את הרצון הגדול שלי.
אז עכשיו אני רוצה לגלות מה הרצון הנקי שלי.
ובשביל זה בא התיקון הבא.
התיקון הבא שבא הוא גילוי הרצון. רצון הרצונות.
ממה הוא יתקן?
אז הוא אומר לנו כך:
אומר לנו
שיש לנו את עתיק. יש לנו את א"א.
ועתיק מתקן את א"א מנקודת החסד נתן לו את התיקון לגלגלתא שלו.
מהגבורה הוא נתן לו את התיקון של מוחא סתימאה.
מהתפארת הוא נתן לו את התיקון של מוחא דאוירא.
זה הג' התיקונים הראשונים.
מנצח הוד הוא נתן לו את התיקון הרביעי.
איזה תיקון?
עמר נקי שזה נקרא גם שערות רישא. זה השערות על הפנים. זה גילוי רצונות גדולים מצמצום א'. זה נקרא גם מותרי מוחא. זה מנצח הוד.
שנצח הוד זה הרצונות הנמוכים שמעוררים את הרצון הגדול.
ואז אתה סוער כי אתה רוצה משהו חזק אבל אתה לא יכול.
למה אתה סוער?
כי אתה לא יכול.
אם היית יכול לקיים אותו הכל היה נפלא.
אבל אתה לא יכול לקיים אותו אז יוצא מהראש הכלים האלה של הראש יוצאים החוצה.
ואז בא נקודת היסוד.
שנקודת היסוד הזו היא היסוד דעתיק.
מה זה יסוד דעתיק?
זה הברית.
זה נקרא רצון הרצונות.
רעוא דרעוין. רצון אמוני.
מאיפה?
מהיסוד?
שתלוי באמונה שנקרא עתיק.
אתה מגלה את הרצון האמיתי מתוך סערות הנפש שלך.
וזה מאד קשה לגלות את הרצון הזה.
זה תיקון לא פשוט.
מתי זה מתגלה?
כשאתה בא למקום עליון מאד. למקום זך ונקי. שאתה יכול להפריד את הרצון שלך מכל המקרים.
אתה אומר בעצם מה רציתי?
מה אני באמת רוצה?
אני רואה שאני רוצה את הערך הפנימי.
אני לא רוצה את הערך החיצוני אני רוצה את הערך הפנימי.
אז היה לנו תיקון ראשון שני שלישי רביעי זה השערות וחמישי זה התיקון שאנו עוסקים בו זה רצון הרצונות.
לגלות רצון אמוני לדעת מה אני רוצה בכלל.
תעצור בשורשי המחשבה אתה כשיש לך רצון חזק תעצור הוא מלובש בהרבה דברים.
אתה רוצה במותרי מוחא אתה רוצה ישירות את הגאולה.
רגע רגע צריך ללכת לזה לאט לאט.
בוא תוריד את זה כי את זה אתה לא יכול.
מה אתה כן יכול מתוך נקודת הערך שלך שהיא יסוד דעתיק זה מה שמתגלה פה במצח.
שהוא פנוי מצח. מצח וב' התפוחים אבל עיקר המצח.
בעמר נקי זה ב' ביעי דכורא. זה חימום לזיווג כי זה מראה לי אני רוצה את הגאולה. אני רוצה את הדבר השלם. זה התיקון הרביעי.
התיקון החמישי אוקי אתה רוצה דבר שלם בוא נראה איזה רצון עכשיו אתה רוצה שהוא נקי.
כי הרצון השלם מביא אותך לדברים שאתה רוצה הכל גם מבחוץ.
רגע אי אפשר את הכל.
איפה הדחיה של הרצון של צמצום א'?
ע"י זה שנצח הוד משתמשים בגלגלתא ומוחא סתימאה. בעזקות. בעזקא דכיא ועזקא רבה.
סיכום בנקודות:
בשיעור זה הרחבנו את הלימוד בתיקון החמישי שנותן עתיק בראש דאריך דהיינו בשורשי המוחין של ז"א.
בתיקון הקודם שנבע מנצח הוד דעתיק שנקרא גם ב' ביעי דכורא שהיה התעוררות הזיווג מצד אחד ודחית האור חוזר של הראש של צמצום א' שיצא בבחינת שערות הוא גם הנקרא עמר נקי.
שערות של תיקון הרביעי אינם מאפשרים להשפיע את אור החכמה כי שם רק גילינו מה אי אפשר אולם מתוך זה אנו צריכים לגלות מהו רצון הרצונות הנקרא גם רעוא דרעוין כדי שנדע שאותו כן אפשר לפעול.
את התיקון החמישי נותן היסוד דעתיק שהוא יסוד אמוני שדרכו צריך האדם לגלות את המצח שהוא נקי משערות שהוא הערך הפנימי שנקי מההתרחשות החיצונית שאפשר לראות אותו רק מעבר למקרה ומשם אפשר יהיה לנהל את קבלת החכמה ולא מסערות הנפש שהיה לו בתיקון הרביעי.
עד כאן היום. תודה רבה.
1. בשיעור זה הרחבנו את הלימוד בתיקון החמישי שנותן עתיק בראש דאא דהיינו בשורשי המוחין של ז"א.
2. בתיקון הקודם שנבע מנצח הוד דעתיק שנקרא גם ב' ביעי דכורא שהיה ההתעוררות הזיווג מצד אחד ודחיית האו"ח של הראש של צ"א שיצא מבחינת שערות הוא גם הנקרא עמר נקי.
3. שערות של תיקון הרביעי אינם מאפשרים להשפיע את אור החכמה כי שם גילינו מה אי אפשר, אולם מתוך זה אנו צריכים לגלות מהו רצון הרצונות הנקרא גם רעוא דרעיון כדי שנדע שאותו כן אפשר לפעול.
4. את התיקון החמישי נותן יסוד דעתיק , שהוא יסוד אמוני שדרכו צריך האדם לגלות את המצח שהוא נקי משערות שהוא הערך הפנימי שנקי מההתרחשות החיצונית שאפשר לראות אותו רק מעבר למקרה ומשם יהיה אפשר לנהל את קבלת החכמה ולא משערות הנפש שהיה לו בתיקון הרביעי.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4
סיכום: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 18 | אלף שלא-שלב
סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 18 | אלף שלא-שלב
1. לאחר שלמדנו על ג' התיקונים בשורשי המוחין שהם ראש דא"א, אנו מתפנים ללמוד על התיקונים של נה"י ומלכות של עתיק שמתקנים את הראש דאריך.
2. נצח הוד שבאים עוד מגלגלתא שעתיק מייצג אותו, מעוררים את הרצונות מזמן צמצום א'. התעוררות זאת נקראת חימום לזיווג והיא נובעת מב' ביעי דכורא (ביצי הזכר).
3. ההתעוררות של רצונות צמצום א' וזיווג עליהם, הוא רק מייצר לי חומר גלם ואי אפשר לעשות בו זיווג לקבלת אור. על כן האור של מצב זה מסתלק והאור חוזר שנוצר יוצא מהראש.
4. כאשר האור חוזר של נ"ה, של צמצום א', יוצא מהראש, הוא פוגש בג' השורשים- גלגלתא, מוחא דאוירא ומוחא סתימא .
5. בפגוש האור חוזר את ג' השורשים של אריך, המפגש הזה מגלה לנו הבחנות בהתאמה. חיוורתא, שהוא מהמפגש עם גלגלתא, נימין מהמפגש עם מוחא דאוירא ושערות מהמפגש עם מוחא סתימא.
6. התיקונים הללו שאנו מדברים מהם שצריך עוד להרחיב בהם, הם נובעים מהצורך לנהל את צמצום ב' עם השורשים של צמצום א', היות ויש חוק שאם משתמשים בענף, חייב שיהיה לנו גם את השורש. והרי מסך של צמצום ב' הוא רק ענף של מסך של צמצום א', לכן אנו מעוררים את צמצום א' בבחינת שורש לצמצום ב'. וכיצד התיקונים האלה מתקבעים, נלמד בהמשך
תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 17 | אלף שכט-של
סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ג שיעור 17| אלף שכ"ט-ש"ל | הדף היומי
היום למדנו על ב' ביעי דכורא בהמשך למה שלמדנו בשיעור הקודם.
בשיעור הקודם למדנו על התיקון השלישי שלמדנו שהתיקון השלישי הוא תיקון התפארת.
היה לנו בהתחלה את התיקון מצד החסד ומצד הגבורה של עתיק שמתקן את הראשים בא"א שמלבישים עליהם.
שראש דגלגלתא מלביש על חסד אז הוא מגלה את בחינת החסד בעתיק.
וראש שנקרא מוחא סתימאה מלביש על גבורה דעתיק ומגלה את הגבורה.
איזה ב' בחינות מגלים?
זה ב' בחינות בקטנות.
יש חסד ממש חסד שלם שזה חסד של צמצום א' חסד של בינה בצמצום א' שזה חסדים שהם חסדים שלמים והחסדים השלמים האלה נותנים את הכוח של התחברות נפשית שלמה למידת האמונה ואז כשבא אור חכמה הוא אומר אני לא רוצה לקבל אני כמו בינה דאור ישר שדוחה חכמה אני לא רוצה חכמה.
צד המוחא סתימאה מלבישה על הגבורה.
ומה היא אומרת?
אומרת אני כמו המלכות של צמצום א' שמלכות של צמצום א' היות והיא לא יכולה להיות מתוקנת הייתה בה שבירה יש עליה צמצום אז כוח הצמצום שבה הוא זה שמופיע שנקרא בוצינא דקרדינותא ואז המוחא סתימאה מתוקנת בכך שיש בה את הכוח של הקושיות של הדחיה לא של ההתחברות לעליון אלא של הדחיה הגדולה.
כל דבר שמגיע אליה היא יכולה לדחות אותו והם נקראו עזקא דכיא בגלגלתא ועזקא רבה במוחא סתימאה אלה ב' תיקונים ראשונים.
התיקון השלישי אומר שהתיקון הזה בא מצמצום ב'. לא מצמצום א'.
ב' התיקונים הראשונים באו מצמצום א'.
התיקון השלישי בא מצמצום ב'.
והתיקון הזה שבא מצמצום ב' הוא הווסת שאומר בוא נתקן את האלכסון הזה של הפרסה שיהיה את הכוח לעבוד בצמצום ב' ולהעלות לעשות אח"פ דעליה להשתמש רק בעליון ונוכל להוריד את העליון למטה שהוא יוכל אח"כ לעלות למעלה.
כל הסיפור של זיווג של צמצום ב' הוא מתקן בא' הזאת באלכסון של הא'.
וזה התפארת שיכול לשים וסת מתי יותר מתי פחות.
אף פעם לא בפול ווליום כי זה מחריש את האוזניים.
ולא בשקט כי לא שומעים כלום.
לא חסדים מכוסים לגמרי ולא גילוי כל החכמה של צמצום א'.
יש לי וסת. זה השליטה שאדם צריך אחרת יש לו או התפרצויות או דיכאון. לא צריך לא התפרצויות כאלו ולא דיכאון.
מה צריך?
צריך את הקו האמצעי הזה שיודע לשים את היד על הוסת.
אבל מתי יכול לשים את היד על הוסת?
אם הוא יכול להיות בשקט גמור הוא יכול לא להתפרץ אז הוא יכול לבוא למקום הזה של הוסת.
המניעה הגדולה גם מטעם התחברות למקום אמיתי שזה החסד וגם מטעם היכולת לדחות כל דבר בצורה מלאה זה נותן את האפשרות להחזיק את התפארת הזאת שהיא התיקון השלישי.
תדעו לכם שכוח הוסת הזה זה כוח של ניהול פנימי ניהול עצמי.
לכן הקרומא דאוירא יש לה ענין מאד מאד גדול בנפש האדם.
אבל כל זה שייך רק לראש.
עכשיו הוא אומר אני רוצה שהראש הזה יהיה בגדלות.
התיקון הרביעי מצד אחד למדנו בשיעור הקודם שהוא נקרא עמר נקי שערות הראש ואחרי שסיפר לנו מה זה שערות הראש קצת בשיעור הקודם הוא עוד לא גמר את התיקון הזה ואומר רק רגע יש לנו פה עוד איזה שהיא נקודה שצריך להבהיר אותה שלא הוזכרה באדרא זוטא ובאדרא רבה אבל פה בחלק י"ג בתלמוד עשר הספירות מביא בעל הסולם את דברי האר"י הקדוש שמסביר את הנקודה הזאת.
אומר צריכים לעשות את המעבר כשרוצים לעשות את הוסת הזה כדי להשלים אותו צריך לעשות מעבר מקטנות לגדלות.
איך עושים את המעבר הזה?
צריכים להביא את הרצונות העמוקים ביותר שקיימים באדם שהם באים ממקום הכי נמוך אבל הוא פנימי הוא בעומק הוא נמוך הוא בעומק אבל הוא פנימי אבל הוא גם מסוכן.
איפה המקום הזה?
מצריים. מקום של קליפה. מקום שצריך זהירות גדולה ממנו. מצד אחד.
מצד שני אי אפשר בלעדיו.
אז תביא את המקום הזה שהוא מקום מאד מאד נמוך אבל אל תקבל בו אור.
תעורר את ההשתוקקות אבל אל תקבל בה אור זה נקרא ב' ביעי דכורא שזה מקום לחימום הזיווג.
זה מקום הפיוס. מקום יצירת ההשתוקקות.
מאיפה זה נובע?
מנצח והוד התחתונים שהם פנימיים ומכיון שהם הכי נמוכים אז יש לנו חוק שלמדנו בחלק י':
תמיד החלק הכי נמוך מחזיק את הרצונות הכי גדולים. כל הרצונות הגדולים מתנקזים בחלק התחתון.
כשאתה רוצה לעורר את הרצונות הגדולים אתה הולך לחלק התחתון אבל הוא גם נמצא פנימי כי גנזנו אותו הרי לא משתמשים ברצונות הגדולים האלה כמו ברצונות שלמטה מטבור לא משתמשים בהם.
אבל גם הרצונות האלה למטה מטבור שבאנו לתקן אז את הרצונות האלה שבאנו לתקן למטה מטבור הם גם מתחלקים לראש תוך סוף.
והחלק התחתון הנה"י התחתונים האלה בהם נמצאים הרצונות הכי גדולים של צמצום א'.
אומר כשאתה בא לתקן אותם תיזהר.
במה תיזהר?
תשתמש בהם לחימום הזיווג אבל לא לקבל את האור.
למה?
כי אי אפשר בלי השתוקקות לעבוד את השם. אי אפשר בלי בערה פנימית לעבוד את השם.
איפה אנשים טועים?
כשמעוררים את ההשתוקקות הזאת אבל רוצים לקבל בה את האור.
ואז צריכים תירוצים.
אז זה מה שלמדנו היום.
וצריכים קצת לחזור לתיקון הרביעי לראות מהו כי זה רק הכנה לתיקון הוא לא מדבר על זה כעוד נקודת תיקון. יש מקומות שהוא אומר שזה התיקון הרביעי.
איך שאתה עושה זיווג כבר ישר יורד האור איך אפשר לעשות זיווג בלי לקבל את האור?
זיווג למשל שאתה משתוקק למשהו אתה רואה אותו כמו אירוסין התארסת אבל אסור לך לבוא על ארוסתך.
למה אסור?
כי היא עוד לא נשואה לך.
אתה רואה את הרצון הגדול אתה יודע כבר שהוא שייך לך אבל אתה עוד לא יכול להשתמש בו.
מתי תוכל להשתמש בו?
כשיהיה חופה וקידושין. כשיהיה חופה היה קידושין לא היה חופה.
רק אחרי שיש חופה מותר לך לבוא אליה.
זה קשור לנצח והוד שליש תחתון דנצח שליש תחתון דהוד זה נקרא כנגד ו' ונקודה עוד צריכים לקשר את זה לתיקון הרביעי נראה את זה בשיעור הבא.
שאלה: מה זה קרומא דאוירא?
קרומא דאוירא זה המסך של עתיק של צמצום ב' שעושה חלוקה במדרגה בין מה שאי אפשר לקבל בכלל חכמה לבין מה שאפשר לקבל אבל באופן חלקי זה נקרא קרומא דאוירא כמו רקיע אבל רקיע שעומד באלכסון שמאפשר לעלות ולרדת כמו סולם.
אז זה כמו סולם שנתן עתיק לא"א שיכול להיות בעולה ויורד.
ומה לגבי מוחא סתימאה שהוא למטה מקרומא דאוירא?
הוא למטה מכיון הוא משמש בכלל בצמצום א' אבל הוא משמש בראש בקטנות. כשבאים בגדלות אז צריכים להעלות רצונות חדשים מלמטה אז צריכים את הנצח והוד.
סיכום בנקודות:
בשיעור הקודם למדנו על תיקון התפארת כשבפנימיותו פועל הקרומא דאוירא שהוא מסך דצמצום ב' העומד באלכסון כנגד סולם המאפשר לעלות ולרדת ולווסת את ההארה.
תיקון הרביעי הוא נקרא עמר נקי שרק התחלנו ללמוד אותו אבל לא סיימנו שהוא נקרא שערות הנובעות מאור חוזר שיצא מהמדרגה הנמצאים למעלה מהמסך.
בשיעור זה למדנו על ב' ביעי דכורא שהתפקיד שלהם לעורר את הגדלות ע"י העלאת חסרון משליש תחתון דנצח ושליש תחתון דהוד שהם רק לחימום הזיווג אבל לא לקבלת האור כפי שלמדנו בחלק ז' שהם נקראים הארה דרך היסוד.
ב' ביעי דכורא באים מבחינת צמצום א' והם נמשכים מחסד וגבורה שנמצאים בראש וצריך אותם מכיון שבראש עדיין אין את הרצונות הגדולים שאותם צריך לתקן והם זכים ולכן היה צריך את נצח והוד כדי לעורר את הרצונות היותר גדולים ויותר עמוקים אף על פי שיש בהם גם קליפות.
עד כאן היום. תודה רבה.
1. בשיעור הקודם למדנו על תיקון התפארת שבפנימיותו פועל הקרומא דאווירא שהוא מסך דצמצום ב' העומד באלכסון כנגד סולם המאפשר לעלות ולרדת ולווסת את ההארה.
2. תיקון הרביעי הוא נקרא עמר נקי שרק התחלנו ללמוד אותו ולא סיימנו שהוא נקרא שערות הנובעות מאור חוזר שיצא מהמדרגה הנמצאות למעלה מהמסך.
3. בשיעור זה למדו על ב' ביעי דכורא שהתפקיד שלהם לעורר את הגדלות על ידי העלאת חיסרון משליש תחתון דנצח ושליש תחתון דהוד שהם רק לחימום הזיווג אבל לא לקבלת האור כפי שלמדו בחלק ז' שהם נקראים הארה דרך היסוד.
4. ב' ביעי דכורא באים מבחינת צמצום א' והם נמשכים מחסד וגבורה שנמצאים בראש וצריך אותם מכיוון שבראש עדיין אין את הרצונות הגדולים שאותם צריך לתקן והם זכים ולכן היה צריך את נצח והוד כדי לעורר את הרצונות היותר גדולים ויותר עמוקים אף אף פי שיש בהם גם קליפות.
סיכום: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 16 | אלף שכז-שכח
סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 16 | אלף שכז-שכח
1. בשיעור הקודם למדנו על ב' תיקונים עיקריים מטעם החסד דעתיק שהתיקון הוא בראש דגלגלתא ונקרא איזקא דכיא.
2. התיקון השני נבע מגבורה תעתיק ונעשה בראש הב' דא"א הנקרא מוחא סתימאה ובכוחו הוא דוחה חכמה איזקא רבה.
3. התיקון השלישי שלמדנו היום נובע מהתפארת דאריך שבפנימיותה יש את הכוח של הקרומא דאווירא המאפשר לווסת את החכמה ובכך מאפשר לקבל את החכמה בקו אמצעי.
4. תיקון זה מתאפשר כדוגמאת האלכסון שבא' שמאפשרת להשפיל גאים ולהגביע שפלים ומבדילה בין מים עליונים למים תחתונים.
5. אלכסון זה היא בחינת התודעה שבנפש האדם שמאפשרת את הוויסות הנפשי הראוי שלא תהיה רק התפרצות או אפטיות מוחלטת אלא מאפשרת את המינון הנכון במקום הנכון.
6. התיקון הרביעי נובע מנצח דעתיק ונקרא עמר נקי, ובו נרחיב בשיעור הבא.
תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 15 | אלף שכה-שכו
סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ג שיעור 15 | אלף שכ"ה-שכ"ו | הדף היומי
מה למדנו היום?
עיקר הלימוד היום היה על ההבנה של העזקא שנקראת עזקא רבה.
מה זה עזקא רבה?
עזקא זה טבעת. דהיינו שמירה. אסור שיהיה מוחין בלי שמירה.
הסבר: אנחנו למדנו שכדי שיהיה מוחין בעולם אז אנחנו הולכים לשורשים של המוחין ואומרים אני יתקן את הדברים בשורש כמו שבעיבור.
איך נתקן את הדברים בשורש?
מי השורש של כל המוחין ובשביל מה צריך מוחין?
הייתה שבירת הכלים.
אחרי שבירת הכלים אנחנו אומרים צריכים לעשות תיקונים.
איפה עושים את התיקונים?
בעולם אצילות.
איפה בעולם אצילות?
במחשבה.
הכל מתברר במחשבה.
אדם אומר אני הרגשתי שבירה הרגשתי כאוס הייתה פה ממש רעידת אדמה נפשית.
איפה?
בשבירת הכלים.
איך מתקנים?
אז אומר טוב אז עכשיו אני ירגיש אחרת.
הרגשתי כעס עכשיו אני לא אכעס.
איך לא תכעס?
מה ישתנה שלא תכעס?
אם אתה לא משנה את הסיבות שגרמו לכעס אתה עוד פעם תכעס.
אז מה אני צריך לשנות?
את צורת המחשבה שלי.
מה הייתה צורת המחשבה?
הייתה צורת מחשבה שלא הייתה לה שמירה.
אז בא עולם אצילות ואמר אני רוצה לחשוב מחדש.
אתה רוצה לחשוב מחדש אז בוא נתקן את שורשי המחשבה.
כי מי בא לתקן את שבירת הכלים?
מי בעולם אצילות?
זו"ן דאצילות. זו"ן דאצילות באו לתקן.
אם זו"ן דאצילות באו לתקן אז יש להם שורשים.
מי השורשים של זו"ן דאצילות?
א"א. הוא הראש הראשון של עולם אצילות.
היות והוא הראש הראשון של עולם אצילות.
אז אם ככה צריך לתקן את השורשים.
איך מתקנים את השורשים?
אני צריך לתקן בשורשי המחשבה.
מי שורשי המחשבה?
א"א.
אז הלכנו לא"א ואמרנו לו אוקי אנחנו צריכים עכשיו לבנות עולם חדש שנקרא עולם התיקון בוא נתחיל לתקן אותו בשורש המחשבה.
איך נתקן אותו?
אנחנו רוצים לגלות את העליון שלנו.
מיהו העליון שלנו?
עתיק.
עתיק מייצג לנו את כל מה שקרה בעולם א"ק ואנחנו רוצים לייצג אותו.
איך מיצגים אותו?
מלבישים אותו.
איך מלביש א"א את עתיק?
מלביש על החג"ת שלו. חסד גבורה תפארת.
החסד מולבש ע"י גלגלתא.
והגבורה מולבשת ע"י מוחא סתימאה.
אז עושה בזה ב' תיקונים:
תיקון ראשון שהוא עושה הוא אומר אני עתיק רוצה הלבשה.
אז הזכר שהוא א' דהתלבשות מלביש על החסד.
הנקבה שהיא שורש דעוביות מלבישה על הגבורה.
אז יש לנו ב' תיקונים.
החסד של עתיק מולבש ע"י הגלגלתא שהוא ראש הזכר.
והגבורה של עתיק היא מולבשת ע"י מוחא סתימאה.
עכשיו למה הם מולבשים?
כדי לגלות אותם.