סיכום בנקודות-– תע"ס חלק י"א עמ' אלף יז-יח – שיעור 4
1. למדנו בשיעור הקודם שמקבל רק את המילויים של מ"ה, ס"ג וע"ב שהם י"ט, ל"ז, מ"ו. היות ואין לו עדיין שם בהיותו עובר.
2. העובר מתקן בכל ג' חודשים באופן הבא: בג' חודשים ראשונים מקבל נרנח"י דנפש בשניים נרנח"י דרוח ובשלישיים נרנח"י של נשמה, חיה, יחידה.
3. וזה הפירוט של כניסת האורות והכנת העובר בג' חודשים ראשונים: בג' הימים הראשונים – נפש רוח דנפש בבחינת י"ט דמילוי מ"ה.
ב-40 יום – מקבל נשמה דנפש בבחינת ל"ז דמילוי ס"ג.
בהשלמה לג' חודשים – מקבל חיה דנפש בבחינת מ"ו דמילוי ע"ב, ביום הבא מקבל יחידה דנפש.
4. עפ"י אותו סדר בג' חודשים שניים מקבל את הנרנח"י דרוח ובג' חודשים שלישיים את הנרנח"י דנשמה, חיה, יחידה.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

סיכום בנקודות-– תע"ס חלק י"א עמ' אלף יז-יח – שיעור 4
1. למדנו בשיעור הקודם שמקבל רק את המילויים של מ"ה, ס"ג וע"ב שהם י"ט, ל"ז, מ"ו. היות ואין לו עדיין שם בהיותו עובר.
2. העובר מתקן בכל ג' חודשים באופן הבא: בג' חודשים ראשונים מקבל נרנח"י דנפש בשניים נרנח"י דרוח ובשלישיים נרנח"י של נשמה, חיה, יחידה.
3. וזה הפירוט של כניסת האורות והכנת העובר בג' חודשים ראשונים: בג' הימים הראשונים – נפש רוח דנפש בבחינת י"ט דמילוי מ"ה.
ב-40 יום – מקבל נשמה דנפש בבחינת ל"ז דמילוי ס"ג.
בהשלמה לג' חודשים – מקבל חיה דנפש בבחינת מ"ו דמילוי ע"ב, ביום הבא מקבל יחידה דנפש.
4. עפ"י אותו סדר בג' חודשים שניים מקבל את הנרנח"י דרוח ובג' חודשים שלישיים את הנרנח"י דנשמה, חיה, יחידה.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

סיכום בנקודות-– תע"ס חלק י"א עמ' אלף טו-טז – שיעור 3
1. בשיעורים הקודמים למדנו שישנם ג' מדורים שבכל אחד מהם מתקן עצם אחר, ביסוד הבינה עצם האורות, ביסוד החתך עצם הניצוצין וביסוד התבונה עצם הכלים.
2. ביסוד התבונה פרט לעצם הכלים יש להם גם התכללות מניצוצין ואורות. בג' הימים הראשונים של העיבור מתקנים את הכלים שבכלים ע"י הלובן דאבא, האודם דאמא והשילוב ביניהם.
3. הלובן דאבא היא המחשבה המופשטת ההתקשרות לעליון. האודם דאמא הם הגבולות עפ"י חוקי צ"ב. והזווג ביניהם ביום הג' זה היכולת לבטא את הרעיון במסגרת הגבולות.
4. בשיעור זה למדנו שני נושאים עיקריים הנושא הראשון- שתיקון קו אמצעי קודם לתיקון ב' הקווים ונושא שני – שהמילוי מתקן בעיבור ולא השמות.
5. קו אמצעי הוא הכלל וכל הפרטים מתקנים רק לאחר שיש לי כלל ולכן בעבודת ה' קודם צריכים לקבל את הכלל ולבחור בו ולייצר ברית אליו ורק לאחר מכן אנו מתקנים את הפרטים שנובעים ממנו.

6. הת"ת והיסוד שהם קו אמצעי נתקנו טרם הבחינות האחרות בעיבור.

7. הכלים והניצוצין של ע"ב ס"ג מ"ה באים להתקן אולם מה שמתקן מהם בעיבור זה רק המילויים שלהם שהם מ"ו ל"ז וי"ט.

8. מצד אחד השמות שמקשרים אותנו לעליון הם יותר חשובים מהמילויים כי התפקיד של האדם הוא להתחבר לעליון.

9. מאידך המילויים חשובים יותר מהשמות היות וללא מסך ועוביות א"א לבטא את השם.

10. בעיבור אנו מתקנים את המסך והעוביות ולא את השמות.

'שאלות חזרה חלק י"א שיעור 3 עמודים אלף ט"ו – אלף ט"ז
1. מהו עיקר הזווג (קו אמצעי או ב' קוים) ומדוע?
2. מה ההבדל בין השם למילוי ?
3. מי שפל יותר השם או המילוי, הסבר ונמק ?
4. מי נכנס בעיבור תחילה, השם או המילוי ומדוע (הבא משל כדוגמא) ?

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

סיכום בנקודות-– תע"ס חלק י"א עמ' אלף טו-טז – שיעור 3
1. בשיעורים הקודמים למדנו שישנם ג' מדורים שבכל אחד מהם מתקן עצם אחר, ביסוד הבינה עצם האורות, ביסוד החתך עצם הניצוצין וביסוד התבונה עצם הכלים.
2. ביסוד התבונה פרט לעצם הכלים יש להם גם התכללות מניצוצין ואורות. בג' הימים הראשונים של העיבור מתקנים את הכלים שבכלים ע"י הלובן דאבא, האודם דאמא והשילוב ביניהם.
3. הלובן דאבא היא המחשבה המופשטת ההתקשרות לעליון. האודם דאמא הם הגבולות עפ"י חוקי צ"ב. והזווג ביניהם ביום הג' זה היכולת לבטא את הרעיון במסגרת הגבולות.
4. בשיעור זה למדנו שני נושאים עיקריים הנושא הראשון- שתיקון קו אמצעי קודם לתיקון ב' הקווים ונושא שני – שהמילוי מתקן בעיבור ולא השמות.
5. קו אמצעי הוא הכלל וכל הפרטים מתקנים רק לאחר שיש לי כלל ולכן בעבודת ה' קודם צריכים לקבל את הכלל ולבחור בו ולייצר ברית אליו ורק לאחר מכן אנו מתקנים את הפרטים שנובעים ממנו.

6. הת"ת והיסוד שהם קו אמצעי נתקנו טרם הבחינות האחרות בעיבור.

7. הכלים והניצוצין של ע"ב ס"ג מ"ה באים להתקן אולם מה שמתקן מהם בעיבור זה רק המילויים שלהם שהם מ"ו ל"ז וי"ט.

8. מצד אחד השמות שמקשרים אותנו לעליון הם יותר חשובים מהמילויים כי התפקיד של האדם הוא להתחבר לעליון.

9. מאידך המילויים חשובים יותר מהשמות היות וללא מסך ועוביות א"א לבטא את השם.

10. בעיבור אנו מתקנים את המסך והעוביות ולא את השמות.

'שאלות חזרה חלק י"א שיעור 3 עמודים אלף ט"ו – אלף ט"ז
1. מהו עיקר הזווג (קו אמצעי או ב' קוים) ומדוע?
2. מה ההבדל בין השם למילוי ?
3. מי שפל יותר השם או המילוי, הסבר ונמק ?
4. מי נכנס בעיבור תחילה, השם או המילוי ומדוע (הבא משל כדוגמא) ?
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

סיכום בנקודות-– תע"ס חלק י"א עמ' אלף טו-טז – שיעור 3
1. בשיעורים הקודמים למדנו שישנם ג' מדורים שבכל אחד מהם מתקן עצם אחר, ביסוד הבינה עצם האורות, ביסוד החתך עצם הניצוצין וביסוד התבונה עצם הכלים.
2. ביסוד התבונה פרט לעצם הכלים יש להם גם התכללות מניצוצין ואורות. בג' הימים הראשונים של העיבור מתקנים את הכלים שבכלים ע"י הלובן דאבא, האודם דאמא והשילוב ביניהם.
3. הלובן דאבא היא המחשבה המופשטת ההתקשרות לעליון. האודם דאמא הם הגבולות עפ"י חוקי צ"ב. והזווג ביניהם ביום הג' זה היכולת לבטא את הרעיון במסגרת הגבולות.
4. בשיעור זה למדנו שני נושאים עיקריים הנושא הראשון- שתיקון קו אמצעי קודם לתיקון ב' הקווים ונושא שני – שהמילוי מתקן בעיבור ולא השמות.
5. קו אמצעי הוא הכלל וכל הפרטים מתקנים רק לאחר שיש לי כלל ולכן בעבודת ה' קודם צריכים לקבל את הכלל ולבחור בו ולייצר ברית אליו ורק לאחר מכן אנו מתקנים את הפרטים שנובעים ממנו.

6. הת"ת והיסוד שהם קו אמצעי נתקנו טרם הבחינות האחרות בעיבור.

7. הכלים והניצוצין של ע"ב ס"ג מ"ה באים להתקן אולם מה שמתקן מהם בעיבור זה רק המילויים שלהם שהם מ"ו ל"ז וי"ט.

8. מצד אחד השמות שמקשרים אותנו לעליון הם יותר חשובים מהמילויים כי התפקיד של האדם הוא להתחבר לעליון.

9. מאידך המילויים חשובים יותר מהשמות היות וללא מסך ועוביות א"א לבטא את השם.

10. בעיבור אנו מתקנים את המסך והעוביות ולא את השמות.

'שאלות חזרה חלק י"א שיעור 3 עמודים אלף ט"ו – אלף ט"ז
1. מהו עיקר הזווג (קו אמצעי או ב' קוים) ומדוע?
2. מה ההבדל בין השם למילוי ?
3. מי שפל יותר השם או המילוי, הסבר ונמק ?
4. מי נכנס בעיבור תחילה, השם או המילוי ומדוע (הבא משל כדוגמא) ?

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

תעס חלק יא – אלף יג-יד
1. למדנו בשיעור הקודם שבכל הרהור ובכל הריון ורחם צריכים להיות ג' מדורים: יסוד הבינה, יסוד החתך ויסוד התבונה שבכל אחד מהמדורים הללו מתקנים אורות ניצוצין וכלים, כך גם צריך לבנות כל הרהור של אדם.
2. היום למדנו על ג' הימים הראשונים של העיבור שהם כנגד הלובן דאבא האודם דאמא והשילוב ביניהם שהוא רה"י.
3. הלובן דאבא – מוריד את ל"ב האבן שגרם לשבירה ומשאיר את המדרגה עם רפ"ח ניצוצין שהם כנגד מחשבה מופשטת. כנגד זווג דזכר ששורשו בזווג דהתלבשות שהיה בעולם א"ק.
4. האודם דאמא בונה את הגבולות של צ"ב ואת הדרך שחייב ללכת בה שהיא בחינת הארת הגבורות.
5. רה"י שבונים ביום השלישי זה ע"י כך שפועלים את הרעיון המופשט רק במסגרת של הגבולות שבנינו ואז בונים את רה"י ובכך נגמר השלב הראשון של ג' הימים הראושנים בבחינת נפש דנפש של העיבור.

תעס חלק יא – אלף יג-יד
1. למדנו בשיעור הקודם שבכל הרהור ובכל הריון ורחם צריכים להיות ג' מדורים: יסוד הבינה, יסוד החתך ויסוד התבונה שבכל אחד מהמדורים הללו מתקנים אורות ניצוצין וכלים, כך גם צריך לבנות כל הרהור של אדם.
2. היום למדנו על ג' הימים הראשונים של העיבור שהם כנגד הלובן דאבא האודם דאמא והשילוב ביניהם שהוא רה"י.
3. הלובן דאבא – מוריד את ל"ב האבן שגרם לשבירה ומשאיר את המדרגה עם רפ"ח ניצוצין שהם כנגד מחשבה מופשטת. כנגד זווג דזכר ששורשו בזווג דהתלבשות שהיה בעולם א"ק.
4. האודם דאמא בונה את הגבולות של צ"ב ואת הדרך שחייב ללכת בה שהיא בחינת הארת הגבורות.
5. רה"י שבונים ביום השלישי זה ע"י כך שפועלים את הרעיון המופשט רק במסגרת של הגבולות שבנינו ואז בונים את רה"י ובכך נגמר השלב הראשון של ג' הימים הראושנים בבחינת נפש דנפש של העיבור.

תעס חלק י"א – א'יא-א'יב שיעור 1
1. בחלק י"א אנו לומדים מה קורה בתוך הרחם שבתוך האישה כדי להכין את העובר שיוכל להיוולד שלם.
2. כדי להיוולד שלם צריך להיות בנוי העובר מאורות, ניצוצין וכלים שכל אחד מיתקן מצד העצם שלו במדור שונה בתוך הרחם.
3. תיקון עצם האורות במדור העליון ביסוד הבינה תיקון עצם הניצוצין במדור האמצעי ביסוד החתך ותיקון עצם הכלים במדור התחתון ביסוד התבונה.
4. היות וכל אחד מהאנ"כ (אורות , ניצוצין ,כלים) כלול מחברו לכן בכל אחד מהם צריך להיות אורות ניצוצין וכלים שהם כנגד ג"ר, רוח ונפש בהתאמה.
5. ביסוד התבונה האורות הניצוצין והכלים כולם מקבלים בחינת נפש וביסוד החתך כולם מקבלים בחינת רוח וביסוד הבינה נגמרים כולם בקבלתם את בחינת הג"ר ואז מוכן העובר להיוולד.
6. כל בחינות הרחם צריכים ללמוד מבחינה רוחנית שמקום התודעה של האדם הוא המקום ממנו יוצאות ההבנות וכל צורת ההרהור שהוא לשון הריון צריך להיות מסודר עפ"י מה שנלמד בחלק י"א שכל מחשבה כזאת צריכים לבנות אותה טרם מולידים אותה להבנה עפ"י ג' המדורים הנזכרים לעיל.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

תעס חלק י"א – א'יא-א'יב שיעור 1
1. בחלק י"א אנו לומדים מה קורה בתוך הרחם שבתוך האישה כדי להכין את העובר שיוכל להיוולד שלם.
2. כדי להיוולד שלם צריך להיות בנוי העובר מאורות, ניצוצין וכלים שכל אחד מיתקן מצד העצם שלו במדור שונה בתוך הרחם.
3. תיקון עצם האורות במדור העליון ביסוד הבינה תיקון עצם הניצוצין במדור האמצעי ביסוד החתך ותיקון עצם הכלים במדור התחתון ביסוד התבונה.
4. היות וכל אחד מהאנ"כ (אורות , ניצוצין ,כלים) כלול מחברו לכן בכל אחד מהם צריך להיות אורות ניצוצין וכלים שהם כנגד ג"ר, רוח ונפש בהתאמה.
5. ביסוד התבונה האורות הניצוצין והכלים כולם מקבלים בחינת נפש וביסוד החתך כולם מקבלים בחינת רוח וביסוד הבינה נגמרים כולם בקבלתם את בחינת הג"ר ואז מוכן העובר להיוולד.
6. כל בחינות הרחם צריכים ללמוד מבחינה רוחנית שמקום התודעה של האדם הוא המקום ממנו יוצאות ההבנות וכל צורת ההרהור שהוא לשון הריון צריך להיות מסודר עפ"י מה שנלמד בחלק י"א שכל מחשבה כזאת צריכים לבנות אותה טרם מולידים אותה להבנה עפ"י ג' המדורים הנזכרים לעיל.

שאלות חזרה:
1. מה הם ג' ההבחנות של העיבור לפרטיהם ?
2. האם כל תיקון הכלים במדור התחתון והניצוצין במדור האמצעי וכו' אם לא הסבר כיצד נעשה הדבר (להדגיש את עיניין המסך) ?
3. הסבר את עניין ההתכללות בעניין אנ"ך ?
4. מדוע צריך לעבר את הזו"ן אם כבר יצאו בעולם הנקודים ומהו התיקון הנצרך לעשות בהם מחדש ?
5. מהו הריון מבחינה רוחנית? הסבר א עניין התודעה של האדם בבחינת ג' המדורים וג' חלקי המחשבה טרם הולדתה לבן או לבת, לידיעה או הרגשה?

הדף היומי בתע"ס חלק יא' שיעור 1 סיכום עמודים י"א-י"ב

סיכום מה למדנו היום:

היום התחלתנו בעזרת השם את חלק יא'. חלק יא' מדבר על אורות ניצוצין וכלים. אורות ניצוצין וכלים מתקיימים בג' מדורים כפי שלמדנו. ג' מדורים יש ברחם. הרחם נמצא באישה בבינה. 

והרחם מצד התפיסה הרוחנית שלנו זה מקום התודעה. מקום התודעה זה המקום כמו בית החרושת להבנות שלנו לאיך אנחנו מבינים את העולם. 

ההבנה שלנו את העולם באה דרך הרחם הן מצד מה שאנו מוצאים כתענוג והן מצד מה שאנו מוצאים כהרהור כהבנה. אז יש לנו שני מקומות עבודה במוחא ועבודה בליבא. אנחנו בד"כ לומדים על העיבור מצד הרחם מצד הגוף אבל אין רחם שנולד בלי הרהור מוקדם.

איך הוא בנוי?

כל הבנה כל בן שנולד בן או בת כמובן שהולדת בן זה ידיעה והולדת בת זה הרגשה. אז זה אנחנו לומדים באדם אחד.

איך הוא נולד? 

צריך רחם. הרחם הזה חייב להכיל כל רעיון כל הכנה של הבנה היא לא יכולה להיות רק באימפולס ככה הרגשתי אז זה ברור לי שזה ככה. זה דבר שהוא לא ראוי לא נכון לא על פי עולמות עליונים ולא כך נכון להבין לא כך נכון להוליד הבנות ולא הרגשות.

אז איך נכון להוליד?

אומר יש ג' מדורים. המדורים האלה ברחם במקום התודעה במקום תבונה מתקיימים בשלוש צורות כלים ניצוצין ואורות. כלים ניצוצין ואורות מתקיימים בג' מקומות בג' מדורים מדור שנקרא יסוד התבונה למטה, יסוד החתך באמצע, ויסוד הבינה למעלה. 

מה הם בנפש?

המקום של יסוד התבונה הוא המקום הפרקטי הצד הטכני ההבנה הפשוטה של איזה חלקים מרכיבים את הרעיון שעליו אני מדבר. אח"כ צריך לתת להם צורה לצרף אותם יחד שזה נעשה במקום הניצוצין.

כי מה זה  מקום הניצוצין?

מקום הניצוצין זה הכלים אבל של הרשימה שזה נקרא אור העב של הרשימה שזה עיקר הדבר שאני צריך לעשות. 

איך אני מצרף את החלקים של הרעיון?

ואני לא לוקח רק חלק אחד של הרעיון וקופץ למסקנות. יש הרבה חלקים לרעיון. צריכים לדעת את הפרטים. כמו שאני קורא מאמר. צריך לדעת את החלקים על מה דיברתי ואז לצרף אותם יחד.

וכשאני מסדר אותם יחד אז בניתי את הניצוצין. עכשיו צריך לתת להם גם סוג של תענוג. 

מה זה התענוג? 

לתת להם הארה. ההארה הזאת היא  קושרת אותי להבנות נוספות ולהשלכות. ההשלכות שלהם הם השלכות קרובות שזה בינה של הג"ר. השלכות היותר רחוקות זה חכמה שאני מוליד מזה דבר מדבר בהשלכות יותר רחוקות. 

יש עוד דבר שאין מה לדבר עליו שזה היחידה שזה איך אני קושר את זה להבנה השלמה שבכל הבנה יש את כל השלמות הראויה אבל זה כבר אין מה לדבר מזה כרגע זה בגמר התיקון מגיעים להבנות האלה.

אז ככה כל רעיון צריך להולד. עכשיו בן אדם אומר אני רוצה להבין למשל. נגיד איך להתייחס לקורונה אז קודם כל צריך להבין מה זה הקורונה צריכים נתונים אח"כ צריכים לראות איך מצרפים את הנתונים האלה יחד אח"כ צריכים לראות מה האורות איזה הבנות אני יכול לתת לזה להשלכות קרובות והשלכות רחוקות ואיך זה יכול הסביר לי אם אני רוצה עוד יותר את ההבנה השלמה של הקשר לבורא. 

ככה צריך לחשוב על זה אם אני חושב על זה רק מצד כואב לי אני פוחד אני רוצה להתגבר על זה שלא יהיה לי קורונה זה נפל. זה ילד עם מוטציה. זה בן שגדל עם מוטציה. ילד עם מש"ה (מוגבלות שכלית התפתחותית).

אז צריך לראות שאנחנו חייבים כל רעיון להוליד. פה נתנו רעיון גשמי מאד של הקורונה צריך לקחת אותו למקום רוחני כי באים ניצוצין צריך צורה רוחנית לדבר. אוקי. למה אני אומר צריך צורה רוחנית. סליחה לא אמרתי עוד משהו פה. כשאני מביא את הניצוצין כמו שכתב לנו.

כמה ניצוצין אני מביא? 

רפ"ח ניצוצין זאת אומרת אם אני רוצה להוליד הבנה אמיתית את כל צד הגשמי שזה נקרא לב האבן אני קודם כל מוריד. לא משם אני מוליד את ההבנות שלי. 

אם אני רוצה להוליד הבנות מצד הגשמי זה רק איך להתנהג בצורה טכנית פה בעולם זה לא העניין כל הבנה שנולדת חייבת להיות הבנה רוחנית בלי לב האבן רק מהרפ"ח ניצוצין שזה רק בחינת הרוחניות של זה. 

אני אצרף לזה הבנות חדשות, מאיפה? מהאודם דאמא.

אוקי. עכשיו בא ואומר לנו תדעו לכם נכון שאמרתי לכם שביסוד הבינה אנחנו מגדלים את האורות וביסוד החתך את הניצוצין וביסוד התבונה את הכלים. 

ביסוד ההכרה העליונה אני מגדל את האורות איך זה קשור לעליונים. ביסוד החתך דהיינו במקום שבין ההכרה לתודעה לפרקטיקה יש לי את הניצוצין. וביסוד התבונה בפרקטיקה במחשבה הפרקטית יש לי את סוד הכלים.

אומר זה נכון אבל תדע לך שבכל אחד מהם יש את הכל. בכולם יש את הכל. בכלים כשאני מתחיל ביסוד דתבונה בכלים אני כבר בונה את הנפש של כולם נפש דכלים נפש דניצוצין נפש דאורות. אני עולה לניצוצין. 

כמה ניצוצין אמרנו שיש?

רפ"ח ניצוצין. אין מלכויות? כן נותנים להם את האודם דאמא זה אחד התיקונים שנותנים להם במקום הניצוצין נותנים להם את האודם דאמא או את המנצפ"ך הא' כמו שלמדנו הארת הגבורות נותנים להם את הניצוצין. 

אבל בניצוצין שזה מדרגת הרוח נותנים גם לכלים רוח זאת אומרת שהכלים שקיבלו פה את הנפש הם לא גמרו בשלושת החודשים הראשונים להיגמר אלא הם ממשיכים לגדול וכן הלאה. 

כשאני מקבל את האורות רק אז האורות קיבלו את הגמר שלהם בג"ר של אורות אבל האורות כבר בכלים התחילו להתקן הם קיבלו את הנפש דאורות בשלושה החודשים הראשונים את הרוח דאורות בשלושה חודשים השניים ואת הג"ר דאורות בשלושה חודשים האחרונים.

אז למה אמרת לי שיסוד הבינה האורות ביסוד דבינה כי זה העצם שלהם כי האורות זה הג"ר זה העצם שלהם והניצוצין העצם שלהם זה הרוח לכן אנחנו אמרנו שהם מתקנים בסוד החתך העצם שלהם מתקן שם אבל יש שם גם התכללות ואת ההתכללות מקבלים פה.

יש לנו גם בחינת יב' חודשים בעיבור יש ז' ט' ויב' למדנו את זה בחלק ט' באות כ"ב אבל אנחנו כרגע לא מדברים מזה אנחנו מדברים רק מתשעה חודשים ורק מזה מדברים.

סיכום בנקודות:

1. בחלק יא' אנו לומדים מה קורה בתוך הרחם שבתוך האישה כדי להכין את העובר שיוכל להולד שלם.
2. כדי להולד שלם צריך להיות בנוי העובר מאורות ניצוצין וכלים כשכל אחד מתקן מצד העצם שלו במדור שונה בתוך הרחם.
3. תיקון עצם האורות במדור העליון ביסוד הבינה. תיקון עצם הניצוצין במדור האמצעי ביסוד החתך. תיקון עצם הכלים במדור התחתון ביסוד התבונה.
4. היות וכל אחד מהאנ"כ (אורות ניצוצין כלים) כלול מחברו לכן לכל אחד מהם צריך להיות אורות ניצוצין וכלים שהם כנגד ג"ר רוח ונפש בהתאמה.
5. ביסוד התבונה האורות הניצוצין והכלים כולם מקבלים בחינת נפש. וביסוד החתך כולם מקבלים בחינת רוח. וביסוד הבינה נגמרים כולם בקבלתם את בחינת הג"ר ואז מוכן העובר להולד.
6. כל בחינות הרחם צריכים ללמוד מבחינה רוחנית שמקום התודעה של האדם הוא המקום ממנו יוצאות ההבנות וכל צורת ההרהור שהוא לשון הריון צריך להיות מסודר על פי מה שנלמד בחלק יא' כשכל מחשבה כזו צריכים לבנות אותה טרם מולידים אותה להבנה על פי ג' המדורים הנזכרים לעיל.

שאלות חזרה:

1. מה הם ג' ההבחנות של העיבור לפרטיהם?
2. האם כל תיקון הכלים במדור התחתון והניצוצין במדור האמצעי וכו' אם לא הסבר כיצד נעשה הדבר (להדגיש את עניין המסך)?
3. הסבר עניין ההתכללות בעניין אנ"כ.
4. מדוע צריך לעבר את הזו"ן אם כבר יצאו בעולם הנקודים? מהו התיקון הנצרך לעשות בהם מחדש?
5. מהו מבחינה פנימית ההריון כיצד הוא דומה לתודעה ומה אתה לומד על צורת המחשבה שצריכה להיות לאדם?

עד כאן היום. תודה רבה.

תעס חלק י"א – א'יא-א'יב שיעור 1
1. בחלק י"א אנו לומדים מה קורה בתוך הרחם שבתוך האישה כדי להכין את העובר שיוכל להיוולד שלם.
2. כדי להיוולד שלם צריך להיות בנוי העובר מאורות, ניצוצין וכלים שכל אחד מיתקן מצד העצם שלו במדור שונה בתוך הרחם.
3. תיקון עצם האורות במדור העליון ביסוד הבינה תיקון עצם הניצוצין במדור האמצעי ביסוד החתך ותיקון עצם הכלים במדור התחתון ביסוד התבונה.
4. היות וכל אחד מהאנ"כ (אורות , ניצוצין ,כלים) כלול מחברו לכן בכל אחד מהם צריך להיות אורות ניצוצין וכלים שהם כנגד ג"ר, רוח ונפש בהתאמה.
5. ביסוד התבונה האורות הניצוצין והכלים כולם מקבלים בחינת נפש וביסוד החתך כולם מקבלים בחינת רוח וביסוד הבינה נגמרים כולם בקבלתם את בחינת הג"ר ואז מוכן העובר להיוולד.
6. כל בחינות הרחם צריכים ללמוד מבחינה רוחנית שמקום התודעה של האדם הוא המקום ממנו יוצאות ההבנות וכל צורת ההרהור שהוא לשון הריון צריך להיות מסודר עפ"י מה שנלמד בחלק י"א שכל מחשבה כזאת צריכים לבנות אותה טרם מולידים אותה להבנה עפ"י ג' המדורים הנזכרים לעיל.

שאלות חזרה:
1. מה הם ג' ההבחנות של העיבור לפרטיהם ?
2. האם כל תיקון הכלים במדור התחתון והניצוצין במדור האמצעי וכו' אם לא הסבר כיצד נעשה הדבר (להדגיש את עיניין המסך) ?
3. הסבר את עניין ההתכללות בעניין אנ"ך ?
4. מדוע צריך לעבר את הזו"ן אם כבר יצאו בעולם הנקודים ומהו התיקון הנצרך לעשות בהם מחדש ?
5. מהו הריון מבחינה רוחנית? הסבר א עניין התודעה של האדם בבחינת ג' המדורים וג' חלקי המחשבה טרם הולדתה לבן או לבת, לידיעה או הרגשה?

#קבלה #זהר #ספירות

#קבלה #תורה #זוהר #ספירות

#קבלה #מושגים #ספירות

#קבלה #תורה #זוהר #ספירות

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 53 סיכום עמודים תתקס"ח-תתקס"ט

מה למדנו היום?

היום עשה לנו מעין סיכום: מה זה נקרא ש"כ ניצוצין? מה זה רפ"ח? ומה זה שט"ו? 

כך התחיל את תחילת הסתכלות פנימית כדי להסביר לנו את הרעיון של הבחינה הזאת. 

כל מה שהסביר לנו עד כה: מה זה נקרא זיווג דנשיקין? מה זה טיפת ה' החסד? 

בא ומצרף לנו את הכל כאן להבנה אחת דרך הניצוצין שבאמת כך התחיל את ההסתכלות פנימית תראו איזה סדר יפה. כשרואים את כל ההסתכלות פנימית יחד רואים איזה סדר יפה היה פה בהסתכלות פנימית.

אז הוא בא ואומר לנו תראו כאשר אנחנו מדברים על ש"כ ניצוצין אז יש ב' הבחנות בש"כ ניצוצין. איזה ב' הבחנות? 

אלו כפי שהם נמצאים אחרי שביה"כ בעולמות בריאה יצירה ועשיה ואלו שנמצאים בתוך העיבור כדי להתקין את הולד. 

אלה שנמצאים אחרי שביה"כ הם כנגד 8 מלכים 4 בחינות ו10 ספירות שזה נקרא ש"כ ניצוצין. 

8*4 זה ל"ב. עשר ספירות זה ש"כ. אלה ש"כ ניצוצין שנפלו לקליפות. 

עכשיו כשמעלים את הניצוצין אגב, איך מעלים אותם את הניצוצין? 

זיווג שנעשה באצילות על הבחינה על אותו גובה קומה ואותו רעיון של אותם ניצוצין. 

אומנם לא עולים כל מה שקרה בשביה"כ אלא אותם שמתאימים בדיוק לסוג הזיווג שיכלו לעשות בעולם אצילות. אז עולים הניצוצין אבל צריך לעשות בהם ברור אנחנו לא יכולים לעבר עוד פעם ניצוצין של צמצום א'. 

אז מה עושים? 

מעלים לא את כל הש"כ אלא לפי ההארה. ובעולם אצילות עושים ברור מיוחד כמו בשבת מבררים  את הטוב מהרע. 

איך מבררים את הטוב? 

מאירים אותו. מאירים את הרפ"ח ניצוצין. רק את הט' ראשונות ולא מאירים את המלכות לא נותנים לה אור. 

אז כשהאבא דהיינו הצד הרוחני שטיפת החסד בא ואומרת אני רוצה להאיר את החלק של הרפ"ח ניצוצין ממילא המלכויות של צמצום א' דהיינו ל"ב יורדים. שאגב גם להם המסכים שלהם יורדים דהיינו הכוח של המסך של צמצום א' שאומר יש לי כוח לקבל בעל מנת להשפיע. 

אומר לא אין לי את הכוח הזה אני מוריד את זה. 

למה? 

כי אני יודע כשאני יודע שכשבאתי להשתמש בזה בעולם הנקודים נשברתי. אני לא יכול לאכול מעץ הדעת. גם אם נדמה לי שאני יכול אני אומר אני לא יכול. ______________________________ 

מה אני לא יכול? 

לקבל בעל מנת להשפיע. 

מה אתה כן יכול? 

יכול רק בצמצום ב'. אוקי. אז את זה תוריד. את זה תשים בצד. אני לא יכול להתעסק עם זה. 

וזה תיקון מאד מאד מיוחד שאני בא להאיר את הטוב. הנקודה הרוחנית שלי באה ואומרת הנה זה הטוב וזה אני לא רוצה להאיר. 

איך אני לא יאיר אותם בנפש? 

אני לא יעשה אותם חמודים בעיני. את הרצונות האלה. 

זה מאד תלוי בכוונת הלב שלי מה אני מעריך, מה אני מחשיב, על מה אני מוציא יגיעה כדי להשיג, את מה אני מפרסם בנפשי, על מה אני רוצה להזות לחשוב לדמיין לרצות. 

זה עבודה שאני צריך לעשות עם עצמי. אני לא רוצה להיות בסביבה שאני אתכלל בה שהיא מחשיבה את הדברים שהם לא קשורים לרוחניות. שמחשיבים רק את הרצון העצמי. רק את הגדילה העצמית לדברים הפרטים שלי. אני לא רוצה את הסביבה הזאת. אני רוצה להיות בסביבה שמחשיבה ונותנת הארה לערכים. ואז ככה אני מברר אותם זה הברור הטוב. 

אחרת אם לא, איך יהיה הברור? 

על ידי ייסורים. ע"י שאני צריך לעבוד קשה להוריד את הרע. להגיד אני כועס אני צריך להוריד את הכעס. אני מכור לסמים אני צריך להוריד. 

למה צריך את זה? 

תאיר את הטוב ממילא הלא טוב ירד. כי אם הוא לא מואר אז הוא שכוח בעיניך. בקלות אפשר להעיר אותו. בקלות  הוא, נותנים לו ניצוץ קטן הוא ישר מתעורר. 

אז מה נעשה? 

אומר אתה חייב לעשות עכשיו סדר. 

אז מה עושים? 

אומרים אוקי. אני אתן לו משהו אחר במקום. אני אתן לו גם להנות. 

אתה רוצה להנות מאוכל? 

אבל אוכל שייך לצמצום ב'. 

אומר נכון אבל אוכל זה עיקר החיות של האדם. 

אז מה אני יעשה? 

אז לפני שאני בא לאוכל אני יעשה תיקון מיוחד. אני אטול ידיים כי אני יודע שהידיים זה עניין מיוחד צריך לדבר פעם, על מה זה נטילת ידיים לפני אכילה. 

וכשאני בא לאכול את האוכל אני אדע שעיקר האוכל שלי הוא מחמשת מיני דגן זה עיקר המאכל שמביא את בחינת הדעת לאדם. ולכן על זה צריך לברך את המוציא ואת המזונות. זה המזונות של האדם יש מזונות אחרים שהם לא מצד האדם. 

אבל אם אין לך את הכוח של הברור אז אותו לחם שעשוי מחמשת מיני דגן יזיק לך. כי זה אחד הנזקים הגדולים הלחם לאדם אם הוא לא בא בקדושה אם אין לך את כוח הברור בו. 

בשבת יש כוח ברור מיוחד ללחם. אני לא מדבר על גשמיות. שאף אחד לא יתפוס את זה בצורה גשמית חס ושלום. אבל הכוח הזה של המאכל של הברור שלו בא מהמקום שלך של קדושה. 

אז לכן את הברור הזה של חמשת המנצפ"ך האלה של מיני דגן צריך להביא לקדושה. אני לא יכול לאכול אותם בטומאה. אני לא יכול לאכול אותם בלי טהרה, בלי נטילת ידיים, בלי הורדת הקליפות ולכן הוא נותן לנו מלכויות חדשות. 

אז אנחנו מורידים את לב האבן ונותנים ל"ב אחרים. 

איזה ל"ב? 

ל"ב של אודם דאמא. ל"ב של צמצום ב' של מלכות שהתכללה בבינה. של רות שהתכללה בנעמי. 

אני לא יכול לאכול את הלחם. אני לא יכול לקבל את התזונה שלי יותר מדבר שהוא רצונות של טומאה. לחם יש בו חמימות זה ג' פעמים יהוה זה נותן את החמימות לאותה קרירות של _______ 

אומר אבל זה יש עוד צד להסתכל על אותם מלכויות שירדו. אותם רצונות. אתה רוצה לאכול לחם תאכל עם חברים. תאכל בראש חודש. תאכל בשבת. סתם ככה לאכול האוכל זה הדבר המזיק ביותר שיש לאדם. המזיק ביותר זה האוכל. אבל רק דרך זה אפשר לקבל חיות. אבל אם תיתן לו חיות וזה תיקון. 

והלחם זה נקרא האישה כמו שלמדנו ביוסף זאת אומרת צד האישה. אם אתה לא תבוא איתה בקדושה זה הנזק הגדול ביותר. נכון היא עשויה מחמשת מיני דגן. ___________________  צריכה לעשות הפרשת חלה. צריכה להיות בטהרה. יש הרבה בחינות בתוך מסגרת הלב שלך שהוא האישה. 

אבל השאלה איזה אישה אתה רוצה? איזה לב אתה רוצה? 

אז תיתן לו סוג של גבורות בהתחלה בקטנות ואח"כ בגדלות. 

למדנו מי זה הגבורות האלה? 

למדנו שהגבורות הם המלכויות. והיות והמלכות של ה"ת עלתה לנקבי עיניים אז כל האח"פ נקראים גבורות. 

בקטנות שלא משתמשים בהם אלא רק בהארה מהם. הם נקראים הארת הגבורות. 

בצמצום ב' בגדלות מעלים את האח"פ למעלה. לא משתמשים בהם במקומם. כי אם אני מוריד את הה"ת למטה אז אני אשתמש באח"פ האלה בצמצום א'. זה אותם לב האבן כשהם נמצאים במקומם אז ה' גבורות האלה מציינים את לב האבן. אני לא רוצה את לב האבן זה הורדתי כבר. אבל גם בעיבור אני לוקח רק הארת גבורות כשהם נמצאים למטה מפרסה ולא את הגדלות. 

למה? 

כי כל מה שאנחנו מתעסקים איתו זה עם עיבור א' ועיבור א' זה רק לצורך קטנות. 

זאת אומרת אדם צריך לראות. כשאתה בא לחשוב ואתה רוצה לחשוב בגדול. 

אומר רגע, קודם בקטן אתה יכול? 

קודם תסכים לותר על הרצון הגדול. תעבוד במצב הקטנות. ורק אחרי שתהיה מוכשר כקטן תבוא לגדלות. 

איך מכשירים את עצמנו כקטנים? 

מקבלים רק חסדים. ויודעים להודות לעליון שנתן לנו את צד החסד. 

אחד שרוצה לבוא ולבלוע את כל העולם הוא בד"כ נופל כי הוא לא מכין את עצמו לאט לאט וזה היה סדר לבוא קודם בקטנות. לכן יש עיבור קודם לקטנות. 

אז בא ומציין לנו שבקטנות מקבלים רק הארת הגבורות. זאת אומרת המלכויות מלכות דאודם דאמא שמשלימה לש"כ ניצוצין נותנת לנו רק הארת גבורות. 

וזה מה שלימד אותנו. עכשיו אנחנו יודעים מה זה ש"כ מה זה שט"ו ומה זה רפ"ח. זה השאלות שהוא שאל אותנו. 

אז אנחנו מבינים עכשיו שיש לנו את המושגים ש"כ ניצוצין. רפ"ח ניצוצין. ושט"ו ניצוצין. 

הוא אמר אני רוצה להבין מה זה. אז אמרנו לא בעיה אנחנו נסביר לך ש"כ ניצוצין. 

יש לך שתי בחינות: ש"כ ניצוצין עם לב האבן בצמצום א' ויש לך עם האודם דאמא שזה בצמצום ב'. זאת אומרת שאתה משלים אותם עם ל"ב אחרים הם ש"כ אבל השאלה עם האודם דאמא בצמצום ב' או עם לב האבן בצמצום א'.

מה זה רפ"ח ניצוצין? 

זה לאחר הורדת לב האבן שזה נקרא ט' ראשונות כפול ל"ב שווה ש"כ ללא מלכות רק ט' ראשונות. ומה זה שט"ו ניצוצין? 

שט"ו ניצוצין זה כמו רפ"ח רק במקום לקרוא לזה לב האבן אני קורא לזה לאחר הורדת ה' גבורות של צמצום א'. זה נקרא שט"ו. 

ואיך אני אשלים אותם לרפ"ח? 

השלמה לש"כ נעשית ע"י הארת הגבורות בעיבור א' ועצמות הגבורות בעיבור ב'.

אוקי אז זה מה שהוא הסביר לנו זה השאלות שהוא שאל בהתחלה וזה התשובות שלו שהיו בסוף.

סיכום בנקודות:

1. ישנם ב' בחינות של ש"כ ניצוצין: הראשונה עם לב האבן והשניה לאחר הורדת לב האבן והשלמתם ע"י ל"ב מאודם דאמא דהיינו מלכויות של צמצום ב'.
2. רפ"ח ניצוצין הם לאחר הורדת לב האבן דהיינו שהם רק ט' ראשונות כפול ל"ב ללא מלכות.
3. שט"ו ניצוצין הם לאחר הורדת לב האבן מצד מה שהם נקראות ה' גבורות וש"כ פחות ה' הגבורות נקראים שט"ו.
4. השלמת השט"ו מצד הגבורות נעשית ע"י הארת הגבורות בעיבור א'. אגב כך מציין שבעיבור ב' הם יושלמו ע"י עצמות הגבורות לצורך גדלות אולם גם גדלות זאת תהיה ע"י האודם דאמא שיתנו אפשרות לאח"פ דעליה וכמו שלא משתמשים בלב האבן כך לא משתמשים בה' גבורות של צמצום א'.
5. כאן סיימנו את חלק י' ויש לראות שמה שהתעסקנו בו זה הזיווג לצורך העיבור שבו יש אורות ניצוצין וכלים שמתקנים בג' מדורים שבתוך הרחם שכל מה שקורה בתוך הרחם נלמד בעזרת השם בחלק יא'.

תם ונשלם חלק י'. שבח לבורא עולם שנתן לנו אפשרות לסיים את החלק. תודה רבה לכולם לכל מי שהשתתף בחלק הזה. דבר גדול שכל אחד יעשה סעודה בביתו. אנחנו נחגוג את זה בעזרת השם בשבת פה. אבל כל אחד בביתו ראוי לחגוג את זה שיקנה לו משהו טעים לו ולבני ביתו כדי שיחבר טעם טוב לקדושה.

עד כאן היום. תודה רבה.

1 ישנם ב' בחינות של ש"ך ניצוצין הראשונה עם לב האבן והשניה לאחר הורדת לב האבן והשלמתם על ידי
לב מאודם דאמא דהיינו מלכויות של צמצום ב'.

2. רפ"ח ניצוצין הם לאחר הורדת לב האבן דהיינו שהם רק ט' ראשונות כפול ל"ב ללא מלכות.

3. שט"ו ניצוצין הם לאחר הורדת לב האבן מצד מה שהם נקראים ה' גבורות וש"ך פחות ה' הגבורות נקראים
שט"ו .

4. השלמת השט"ו מצד הגבורות נעשית על ידי הארת הגבורות בעיבור א', אגב כך נציין שבעיבור ב' הם
יושלמו על ידי עצמות הגבורות לצורך גדלות, אולם גם גדלות זאת תהיה על ידי האודם דאמא שיתנו אפשרות

לאח"פ דעליה וכמו שלא משתמשים בלב האבן כך לא משתמשים בה' גבורות של צמצום א'

5. כן סיימנו את חלק י' ויש לראות שמה שהתעסקנו בו זה הזיווג לצורך העיבור שבו יש אורות ניצוצין וכלים
שמתקנים בג' מדורים שבתוך הרחם שכל מה שקורה בתוך הרחם נלמד בע"ה בחלק י"א.

תלמוד עשר הספירות -חלק י' שיעור 53 |תתקסח-תתקסט| הדף היומי

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 52 סיכום עמודים תתקס"ו-תתקס"ז

היום רצינו קצת יותר להבין את המושג של רפ"ח ניצוצין. ולמדנו אותם דרך מה שהוא הביא לנו ממאמרי רשב"י בפרשת בראשית. והוא הסביר לנו שם את העניין של האות צדי.

שהאות צדי יכולה להיכתב. אני אומר צדי ולא צדיק. כי צדיק זה כשמוסיפים את המלכות ליסוד שנקרא צדיק. 

אז הוא אומר לנו שאפשרי לכתוב את הצדי כך ואפשרי כך. במצב הזה הם נמצאים אב"א. במצב שכל אחד מפנה פניו לצד אחר. אולם במצב של פב"פ הם מפנים פניהם זה לזה. 

אז הוא אומר הפב"פ זה רק זו"ן. באו"א הם אב"א. 

אומר למה? 

למדנו שהם בגדלות או"א. אומר נכון למדנו אפילו שהם עושים זיווג על אור חכמה. 

אז למה אתה אומר לי שהם אב"א ולמה לא בפנים? 

מכיון שאת האור הזה כשאני אומר לך אב"א פב"א זה הכל כלפי המקבלים. איך המקבלים רואים את הזיווג הזה. אז אם אני לא מקבל כלום מהזיווג הזה אז בשבילי זה לא פב"פ. כי פב"פ זה אומר שזה צריך להתפשט אלי. 

אז או"א לא עושים זיווג פב"פ רק הזו"ן עושים זיווג פב"פ. וזה הוא הסביר לנו את הרעיון שדווקא זו"ן הם באים לעשות את הזיווג ואת ההולדה. כי הם אלה שמשפיעים לנשמות הצדיקים.

למה בנוקבא כן? 

כי בנוקבא יש נסירה. 

אבל אפשר גם להגיד הפוך. בגלל שהזיווג של ז"א ונוקבא בא להולדת נשמות הצדיקים אז היא צריכה חוכמה והיא לא יכולה לקבל חוכמה ולהתפשט למטה בלי שתעשה זיווג פב"פ. לכן אצלה צריכה להיות נסירה.

אפשר להגיד שבגלל שבה היתה נסירה והיא עצמאית אז היא יכולה לעשות זיווג פב"פ עם הזו"ן. 

אבל עד גמר תיקון הזיווג זו"ן הזה לא יהיה במקומו אלא במקום או"א. כי הרי זיווג זו"ן מתפשט לתחתונים אז אם זיווג זו"ן יתפשט לתחתונים והזיווג זו"ן יהיה במקום שבו הוא עומד פה למטה מטבור הוא יעשה זיווג הוא יתפשט חס ושלום למטה ותהיה פה שבירה.

לכן צריך להיזהר מהמקום הזה שלמטה. שזה למטה מפרסה. כי פה הרי למטה מזו"ן נמצאת הפרסה.

עוד הוא אומר  לנו אני רוצה להסביר לכם את עניין המנצפ"ך האלה ואת סוד 50 שערי בינה. 

אז מסביר לנו את זה כך:

אומר יש שני מצבים. מצב של קטנות ומצב של גדלות. שני המצבים האלה הם בצמצום ב'.

כאשר האח"פ שנמצאים במדרגה הם למטה מהמסך למטה מהפרסה זה מצב של קטנות. 

והגו"ע היות והם מקבלים את אור הרוח אז הם נקראים ה"ח. ואח"פ שנמצאים למטה מהמלכות למטה ממידת הדין הם נקראים ה"ג. 

אבל זה רק הארת ה"ג כי בקטנות עוד לא משתמשים בגבורות האלו. ברצונות האלו. לכן זה נקרא רק הארה. 

לעומת זאת במצב הגדלות. אח"פ עולים למעלה ויכולים לעשות ביניהם זיווג להתפשטות האור למטה. והם נקראים האח"פ האלה שעלו למעלה זה נקרא קו שמאל זה נקרא עצמות הה"ג. 

מי שרוצה להימנע מעצמות הה"ג צריך להישאר בקטנות ולכן במקום שיש קליפות שנאחזים בגבורות הללו כמו במצרים אז אנחנו מורידים פרופיל כדי להוריד את האח"פ למצב הזה כדי שמה שיופיע כלפי חוץ זה רק ה"ח.

אז אומר שאחרי שאנחנו מבינים את המושג הזה. אנחנו מבינים את המושג ה' מנצפ"ך וגם את המושג 50 שערי בינה. שזה סוד 50 שערי בינה למדנו שזה סוד הה' גבורות הן מצד הקטנות והן מצד הגדלות כפול 10.

מה זה רפ"ח? שזה הנושא הבא.

רפ"ח זה כאשר עושים תיקון בעיבור נעשים שני תיקונים עיקרים הלובן דאבא והאודם דאמא.

כאשר יש לנו רפ"ח ניצוצין זה אומר שהניצוצין התחלקו לש"ך.

כתר חוכמה…בסוף יש מלכות. לכל אחד מהם יש ט' ראשונות ומלכות פרטית שלה.

אבל עד היסוד כל זה זה ט' ראשונות יש לו ל"ב נתיבות. וגם פה בכתר יש ל"ב נתיבות וכן בכולם. 

רק מה, שכשבא האור הוא בא ומאיר האור הזה שנקרא אור שהוא הלובן העליון. הלובן העליון בא ומאיר רק לרפ"ח. אומר אם אני מאיר רק לט' ראשונות כפול ל"ב. אז זה נקרא ט' כפול ל"ב שווה רפ"ח ניצוצין. 

ואיך נקראת המלכות הזאת?

לב האבן.

אז הוא אומר ככה מפרידים. זאת אומרת אם הפרדתי את המלכות יש לי רק ט' ראשונות. 

אם יש לי ט' ראשונות, אז מה אני יעשה עם הט' ראשונות? 

אני צריך מלכות צריך רצון. 

מה אני יעשה עם הרצון?

אומר אני אתן לך רצון אחר. 

איך נקרא רצון הזה? 

אודם דאמא. אודם דאמא זה האור שניתן פה לעובר. לניצוצין שבאו עם העובר. ואז מה שיש לנו זה אודם דאמא והלובן דאבא. שהלובן דאבא הלובן העליון לובן דאבא מאיר את הטוב ובכך הרע יורד. זה תיקון מאד יפה. להאיר את הטוב ושהרע ירד. לא תמיד אפשר. לכן תמיד כדאי ללכת קודם כל על דרך החיוב. רק אם זה לא הולך אפשר בעונש. 

מה זה בדרך החיוב להאיר את הטוב? 

וזה הדרך המועדפת לעשות ברורים בניצוצות. אז עכשיו הבנו גם מה זה רפ"ח ומה זה מנצפ"ך הבנו מה זה ש"ך והבנו גם מה זה נ' שערי בינה שזה היה השאלות המקוריות בתחילת ההסתכלות פנימית.

סיכום בנקודות:

1. הצורה של כתיבת האות צדיק מגלה לנו את היחסים בין הזכר לנקבה הן באו"א והן בזו"ן. 
2. או"א כלפי התחתונים הם אב"א היות ואורם אור החכמה שבהם לא מתפשט לתחתונים מטעם שיש להם מסך אחד משותף כלפי התחתונים.
3. בזו"ן יש נסירה המלכות מקבלת עצמאות ויכולים לעשות זיווג פב"פ עם ההגבלות והתיקונים הראויים ונקרא זיווג פב"פ כי משם אפשר להשפיע לנשמות הצדיקים.
4. ב' תיקונים עיקרים יש בפרצוף בעת העיבור. התיקון הראשון הוא הלובן דאבא שמוריד את הה"ת ע"י כך שמאיר את הט' ראשונות דהיינו את הרפ"ח ניצוצין ובכך יורדים הל"ב ניצוצין של המלכות שנקראים לב האבן. זה מאפשר שלא יהיה שימוש במלכות של צמצום א'.
5. התיקון השני הוא האודם דאמא שבמקום המלכות שירדה נותן מלכות חדשה שנקראת מלכות שהתכללה בבינה.

עד כאן היום. תודה רבה.

סיכום בנקודות חלק י עמודים תתקסו-תתקסז שיעור מס 52
1.הצורה של כתיבת האות צ מגלה לנו את היחסים בין הזכר לנקבה הן באוא' והן בזו"ן.
2. אוא' כלפי התחתונים הם אחור באחור היות ואור החכמה שבהם לא מתפשט לתחתון מטעם שיש להם מסך אחד משותף כלפי התחתונים.
3. בזו"ן יש נסירה , המלכות מקבלת עצמאות ויכולים לעשות זיווג פב"פ עם ההגבלות והתיקונים הראויים . ונקרא זיווג פב"פ כי משם אפשר להשפיע לנשמות הצדיקים.
4. ב' תיקונים עיקריים יש בפרצוף בעיבור. תיקון א- לובן דאבא שמוריד את ה"ת על ידי כך שמאיר את הט"ר. דהיינו את הרפ"ח ניצוצין ובכך יורדים לב ניצוצין של המלכות הנקראים לב האבן. וזה מאפשר שלא יהיה שימוש במלכות של צ"א .
התיקון השני- אודם דאמא שבמקום המלכות שירדה נותן מלכות חדשה שנקראת מלכות שהתכללה בבינה.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 51 סיכום עמודים תתקס"ד-תתקס"ה

מה למדנו היום?

למדנו שישנם ה' גבורות גם באו"א וגם בישסו"ת. או גם בבינה וגם בתבונה. הה' מנצפ"ך האלה הם נקראים חמישים שערי בינה. והשלמות היא מאה. כי בינה שלמה היא עשר פעמים עשר. 

אז הוא בא לדון איתנו, מדוע אני אומר שלאו"א יש חמישים שערי בינה? 

והרי אמרת לי שיש לה שם מ"ב דאורות ושם מ"ב דאורות זה גדלות. 

אז מדוע לאו"א יש חמישים שערי בינה ולישסו"ת יש גם חמישים שערי בינה?

על זה הוא בא לענות לנו.

ומה הוא מספר לנו? 

שאו"א הם נמצאים למטה קרומא דאתחפיא. מצד אחד אני אומר שיש להם שלמות אבל רק מצד נשמה אבל אין להם חכמה. מצד זה שאין להם חכמה אז אני לא יכול להגיד שהם שלמים אז לכן יש להם רק חמישים שערים ולא מאה. 

אומר אוקי. בוא נחקור קצת יותר וננסה להבין:

למה אתה אומר שיש לישסו"ת חוסר שלמות? 

הרי הם שם מ"ב דכלים ושם מ"ב דכלים זה שלמות. 

אומר לו יותר מזה לישסו"ת יש רק 49 שערים והם משלימים את שער החמישים שלהם עם או"א וברגע שהם מתכללים באו"א אז הם מקבלים את השלמות. 

אומר עכשיו אני מבין אז שלמות יש רק כשהם מתכללים זה בזה. 

אז על ז"ת דבינה אני יכול להבין כי הם רוצים חכמה ואין להם. אז ההשלמה שלהם לשלמות של 100 תתבטא גם בהיותה רק א"ם ובהיותה אם זה מ"א ולא מ"ב היא תקבל את הבחינה שלה מאו"א ולכן הוא נקרא גם מ"ג. 

אומר רגע רגע אני לא מבין. אתה רוצה להסביר לי למה ישסו"ת היא חוסר שלמות? 

כן זה מה שאני בא להסביר לך כרגע אבל לא זה העניין בלימוד היום. 

העניין שלנו באו"א למה אתה אומר לי שיש חוסר שלמות? 

זה השאלה מאיפה אני לוקח  שהוא אומר שיש חוסר שלמות הוא אומר שיש לה ה' גבורות הה"ת זאת אומרת אח"פ שיצאו מהמדרגה הם משפיעים גם על או"א וגם על ישסו"ת גם כהארת גבורות וגם כעצמות הגבורות. 

שבמצב של או"א גם אם אני אגיד שיש עצמות הגבורות בגדלות אז אני אומר שיש שם ה' מנצפ"ך (וה' מנצפ"ך כפול חמש זה חמישים???). 

אז אם זה חמישים שערי בינה אז אני לא מבין חמישים זה לא דבר שלם. אני צריך מאה. 

אומר אוקי. עכשיו תדע לך שרק כשהם מתחברים ביחד יש להם מאה. 

למה? 

מה חסר לאו"א שלא תגיד שיש להם מאה אם הם בשלמות של חפץ חסד? 

תשובה: השלמות שלהם חסרה. 

ממה היא חסרה? 

מחכמה. 

אומר, אבל הם לא רוצים חכמה. לא זה רק תיקון שהם לא רוצים חכמה. הם באמת מצד טבעם אם לא יהיה להם חכמה לא יהיה להם מה להעביר לתחתונים. אז הם רוצים חכמה מטעם הארת חכמה הם חסרים ולכן אני אומר שהם רק חמישים. 

מי ייתן להם אפשרות לקבל חכמה?

ישסו"ת. לכן כשהם יתחברו עם ישסו"ת לפרצוף אחד אז הם יכולים לקבל חכמה. כי הם עולים במדרגה עולים לא"א ומקבלים חכמה. 

זאת אומרת שאני רואה שהם זקוקים כדי להיות מאה ולא רק חמישים הם גם צריכים את ישסו"ת. וישסו"ת צריכים את או"א. 

בעצם אנחנו למדנו פה שני דברים עיקרים שהשלמות שלהם באה בחיבור. וכל אחד מהם הוא חמישים למרות שכל אחד מהם הוא שם מ"ב שמראה על שלמות. וזה יחבר אותנו לכך שהם צריכים חיבור ביניהם. הם צריכים חיבור כדי להוליד את הזו"ן. 

ולכן כדי לעבר את זו"ן  שצריך חכמה אז אני לא יכול להגיד טוב ישסו"ת לא יכולים לעבר שיעלו הרשימות לאו"א והם יעברו אותם. 

מה הבעיה? יש לי שלמות. אמרת שישסו"ת הם לא שלמים הם לא יכולים לעבר אז הם יעברו. 

אז נתנו תרוץ  שישסו"ת הוא העליון הוא צריך לעבר אבל ראינו למשל היה לנו עוד מקום שלא העליון מוליד אלא העלי עליון. 

איפה ראינו את זה? 

ראינו את זה בעולם הנקודים שנשבר והיה צריך לצאת עולם אצילות. 

מי הוציא את עולם אצילות? 

לכאורה ראש דנקודים היה צריך להוציא אבל אם ראש דנקודים הוא קטן. 

אז מי יוליד את עולם אצילות? 

ס"ג. 

אבל ס"ג הוא עלי עליון של ז"ת דנקודים כמו שאנחנו רואים: 

שמי מוליד את ע"ב? ראש דגלגלתא. 

מי מוליד את ס"ג? ראש דע"ב. 

מי מוליד את נקודים? ראש דס"ג. 

מי מוליד את נקודים? ראש דנקודים היה צריך להיות. לא מוליד אותו. אז הנה לנו דוגמא שהעלי עליון יכול להוליד. 

עלי עליון יכול להוליד מתי? כשהעליון הוא בקטנות. זו"ן צריכים להולד. ישסו"ת הם בקטנות הם ו"ק שאו"א יולידו יש להם שלמות. 

אומר כן אבל זה לא שלמות שאני יכול להוליד איתה. 

למה? 

כי יש להם רק חמישים שערי בינה. יש להם ה' מנצפ"ך. חמש כפול עשר. 

אז מה הכוונה שאין להם שלמות ?

זה אנו באים לדון. אין להם שלמות של חכמה אז הם גם לא יכולים להוליד. 

אז מי יוליד? 

שיתחברו יחד יוכלו להוליד. 

לכן כל אחד משלים את האחר לבחינת מאה וזה מה שמאפשר להם להוליד. התחלנו את כל זה מכך שהם ה' גבורות דבינה והם חמישים ולא מאה ואז אני צריך לבדוק את ההשלמה שלהם.

סיכום בנקודות:

1. ה' גבורות מנצפ"ך נמצאות בבינה הן בישסו"ת והן באו"א.
2. כאשר מנצפ"ך האלו בכל אחת מהן כלול מעשר אז הם חמישים שערי בינה כל אחד מהם.
3. חמישים אינה שלמות של בינה אלא מאה זה שלמות. אם כך מדוע לבינה עילאה אין מאה? הרי למדנו שהיא בשלמות בסוד שם מ"ב דאורות.
4. היות ואין לבינה שלמות מצד חכמה אלא רק מצד חסדים ואין זה די בשביל התחתונים. יוצא שכלפי עצמה יש לה שלמות אולם כלפי התחתונים היא חסרה.
5. ההשלמה של או"א לבחינת מאה תעשה כאשר היא תתחבר עם ישסו"ת והיא תשלים את ישסו"ת למאה וגם ישסו"ת יושלם על ידה למאה. שאכן זה המצב של אותה שלמות שצריכה להיות לבינה ותבונה כדי לעבר את זו"ן.

עד כאן היום. תודה רבה.

תע"ס חלק י' – תתקס"ד-ס"ה שיעור 51

1. ה' גבורות מנצפ"ך נמצאות בבינה הן בישסו"ת והן באו"א
2. כאשר מנצפ"ך האלו- כל אחד כלול מעשר אז הם נ' שערי בינה
3. חמישים אינה שלמות של בינה אלא מאה. אם כך מדוע לבינה עלאה אין מאה. הרי למדנו שהיא בשלמות בסוד שם מ"ב דאורות?
4. היות ואין לבינה שלמות מצד חכמה רק מצד חסדים ואין זה די מצד התחתונים. יוצא שכלפי עצמה יש לה שלמות אך כלפי התחתונים חסרה.
5. ההשלמה של או"א לבחי' מאה תעשה כאשר היא תתחבר לישסו"ת והיא תשלים אותה למאה וגם ישסו"ת יעשה למאה וזאת השלמות של בינה ותבונה כדי לעבר את זו"ן.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧