תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בעמוד נ"ט אנו אומרים שכיוון שהבחינה הד' היא עיקר כלי הקבלה וג' הבחינות הקודמות לה אינם כלי קבלה על כן בצמצום שהיה על בחינה ד' הסתלק האור גם מג' הבחינות הקודמות (הגורמות) לה.

וקשה, הרי לאחר הצמצום המשיך הנאצל אור בבחינת הקו המתפשט רק לג' הבחינות ולא לבחינה הד' המצומצמת, ואם ג' הבחינות אינם כלי קבלה — איך אפשר לקבל בהם אור?

ישנה מחלוקת בין ב' רצונות בנברא: רצון אחד — לקבל את כל האור (אפילו בבחינה הד'), ורצון שני — להגיע לייתר דבקות. על כן, כשהאור מגיע לנברא — עומד כנגדו המסך ומונע ממנו בתוקף להיכנס לבחינה הד', ומכך נובע "אור חוזר", כלומר רצון חדש מורגש בנברא — לקבל מתוך אהבה לנותן האור ולא מתוך רצון אנוכי (כפי המורגש עתה בבחינה הד').

מעתה "האור החוזר" הופך להיות כלי קבלה חדש במקום הבחינה הד'. בעצם נבנתה תודעה בראש שאת האור שנקבל בגוף נקבל מתוך קשר של אהבה.

שיעור שמע:

הורד Mp3

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בעמוד נ"ח אנו ממשיכים בעניין ההבחן שבין ה' העולמות שהוא על פי העוביות שבמסך כפי שהסברנו אתמול. א"ק — עוביות של בחינה הד'. אצילות — ג'. בריאה — ב'. יצירה — א'. עשיה — אין בה עוביות אלא בחינת "שורש לעוביות".

על כך שואל — למה בכלים היותר זכים מתלבש האור הנמוך (כמו למשל בעולם העשיה שהוא זך ואין שם אלא שורש לעוביות לכאורה היה צריך לקבל את האור הגדול מכולם ולא עולם א"ק המשתמש במסך בעוביות של ד')? אלא שאמנם נכון הוא שהתחתון מקבל את האור היותר גדול בכלי היותר זך שבו, אבל העליון משפיע עם הכלי העב יותר שבו.

את תשובה זו בעל הסולם רוצה להסביר יותר ומתחיל בכך שנבין טוב יותר את עניין הצמצום והקו. הצמצום היה שהנברא צמצם את רצונו מלקבל את האור, והיות ורק הבחינה הד' היא הכלי העבה והראוי לקבלת האור וג' הקומות לה הם רק סיבות הבונות אותה — לכן רק עליה נעשה הצמצום.

שיעור שמע:

הורד Mp3

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בעמוד נ"ז אנו מרחיבים יותר ואומרים שכל הזך יותר שהוא החיצוני יותר הוא גם הקרוב יותר למאציל ולכן הוא המעולה יותר. אמנם הבחן זה הוא רק בעיגולים, אבל בספירות של היושר ההבחנה היא על פי העוביות שבמסך! כלומר שגובה הקומה של המדרגה תלוי בכמות העוביות שהמסך יכול לעשות עליה אור חוזר. לכן אם הוא מצליח להעלות אור חוזר על עוביות של בחינה הד' זה דווקא דבר מעולה ומשובח, כי על ידי המסך משתמשים גם בהשתקקות לקבל — בצורה של השפעה ואהבת ה'.

בכך ברוך ה' סיימנו את פרק א' בהסתכלות פנימית, ומתחילים את פרק ב'.

פרק ב' בא לבאר שעיקר ההבחן בין עולמות אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה הוא על פי העוביות שבמסך (המוסברת בהתחלה). עולם א"ק משתמש במסך בעוביות של בחינה הד' ועליה מעלה אור חוזר עד כתר, ולכן הוא הפנימי והחשוב מכל העולמות וכולם מלבישים עליו, כך שעולם האצילות שמשתמש רק בעוביות של בחינה הג' מלביש עליו בחיצוניותו.

שיעור שמע:

הורד Mp3

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בעמוד נ"ו אנו מדברים על ב' דרכים בקבלת הכלי: קבלה דרך חיצוניות — שהכלי מקבל מכוח העליון ללא הבחנה עצמית. כמו עובר, וכמו המלכות דא"ס שהיא הנקודה האמצעית שקיבלה את כל האור בא"ס, שאין להם עדיין הרגש עצמי והבחנה עצמית. קבלה דרך פנימיות ותוכיות — לאחר שבא להבחנה ולהרגשה עצמית ומודד עם כוחותיו עצמו את האור, והאור המתקבל מתקבל בתוכיות.

בעל הסולם רוצה להסביר לנו יותר באיזה פנימיות וחיצוניות מדובר כאן.

למדנו שכדי שיהיה ל"רצון לקבל" גילוי שלם של היותו כלי עם השתוקקות מלאה לקבל את האור הוא צריך שיעברו עליו ד' בחינות ושורשם, שבבחינת כתר עדיין נבחן רק הרצון להשפיע ואין כלל הרגשה לרצון לקבל ואח"כ בחינה א' וכו' עד לבחינה הד' שהיא השתוקקות מלאה, שרק היא הראויה לקבל את האור, והשאר הם סיבות שגרמו לגילויה אך אינם עיקר כלי הקבלה. לכן היא העבה מכולם והיא גם הפנימית מכולם והיא פנימיות ותוכיות הכלי הראויה לקבלת האור, ובחינה ג' היא זכה ממנה וחיצונית לה וכו' עד שכתר הוא הכי זך והכי חיצוני לבחינה הד'.

שיעור שמע:

הורד Mp3

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בעמוד נ"ה אנו מתחילים בעזרת ה' את הסתכלות פנימית של חלק ב', בה בעל הסולם חוזר, מוסיף ומרחיב בלשון פתוחה יותר על הנלמד באור פנימי של חלק ב'. ההסתכלות פנימית כוללת עשרה פרקים, היום נתחיל את פרק א' (העוסק בעשר הספירות של העיגולים).
מקדים ואומר שכל הלימוד על העיגולים הוא רק ביחס שלהם אל הקו (הם החומר המשמש את הקו).
בכל פרצוף בעולמות יש ע"ס של עיגולים וע"ס של יושר. 
בעיגולים — כל החיצוני ביותר הוא המעולה ביותר, וכל הפנימי ביותר הוא הגרוע ביותר. ולכן כתר הוא הכי המעולה כיוון שהוא הכי זך ואחריו חכמה וכו', ומלכות היא הכי גרועה כיוון שהיא הכי עבה. 
אבל בספירות של היושר — כל הפנימי יותר הוא יותר מעולה וכל החיצוני יותר הוא יותר גרוע, ולכן עשר הספירות דיושר של עולם אדם קדמון הם הכי מעולים ובחיצוניותו של א"ק מלבישים עשר הספירות של עולם האצילות, וכן על זה הדרך. בהמשך יסביר לנו את הטעם של ההופכיות הזאת.

שיעור שמע:

הורד Mp3

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

עמוד נ"ד (לאחר שלמדנו אתמול על עולם א"ק שבו מתפשט הקו) אנו מדגישים ואומרים שאף על פי שהקו יותר חשוב מהעיגולים – העיגולים קודמים לקו מצד ההתגלות שלהם לאחר הצמצום ככלים ריקניים ורק אח"כ התגלה הקו. בכך בעצם העיגול הוא חומר הכלי והוא אמצעי לקו שדרך הקו ניתן לייצר אהבה ולקבל את האור מתוך אהבת ה' ולא בגלל הרצון לקבל הפרטי שבעיגול.

בתוך עניין זה של התפשטות הקו הסביר לנו בעל הסולם כיצד מודדים "אורך" ברוחניות? אורך מודדים לפי גודל המסך המייצג את העוביות המותרת והאפשרית לשימוש בקדושה. כי אם למשל המסך משתמש בעוביות של בחינה ד' הוא מעלה אור חוזר מהמלכות עד הכתר, ולכן יוכל לקבל אור בכל ד' הבחינות שבו, ואם משתמש בבחינה הג' יוכל לקבל רק בג' הבחינות שבו (כלומר אור החכמה). הרי שהקצה התחתון הוא המסך שבמלכות המעלה אור חוזר והקצה העליון נמדד על פי כמות העוביות שבמסך.

בזאת סיימנו בעזרת ה' את האור הפנימי, ומחר נתחיל את ההסתכלות הפנימית.

שיעור שמע:

הורד Mp3

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בעמוד נ"ג אנו ממשיכים ואומרים שהעיגול מעביר אור לעיגול שתחתון ממנו דרך "חלון", וכיוון שאין מסך שיעשה עליהם זיווג ויוכל מכוחות עצמו להעביר אור לבחינה התחתונה לכן העיגולים יכולים רק להעביר אור לעיגול הבא אחריהם.
בנוסף, למדנו על עולם "אדם קדמון". אדם קדמון הוא בעצם העולם הראשון המקבל אור מאין-סוף, וזוהי בעצם התפשטות "הקו האחד" שלמדנו שמתפשט עפ"י היושר מא"ס לאחר הצמצום.

א"ק (אדם קדמון) הוא הבריח התיכון של כל העולמות. כלומר הוא "הכלל" שכל מה שיצא כבר וייצא אחריו בעולמות ובכל המציאות הוא רק לצורך הגילוי שלו. כמו פרטים המגלים את הכלל. רק דרכו אפשר לגלות את האור הגדול שצריך להתקבל מא"ס.

בהקשר לזה פרט בעל הסולם ואמר שהראש של כל מדרגה (ג' ספירות ראשונות), שהוא בעצם "הכלל" של המדרגה, יכול להתגלות רק דרך הגוף של המדרגה (ז' ספירות תחתונות), שהם בעצם הפרטים. עד כדי שבראש מצד עצמו אסור לעסוק ובפרטים — מותר וצריך לעסוק כדי לגלות אותו.

שיעור שמע:

הורד Mp3

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בעמוד נ"ב, לאחר שאתמול למדנו שההבחן של מעלה ומטה שאנו רואים בעיגולים זה רק בגלל אור הקו שהם מקבלים, היום אנו מסבירים יותר את הסיבה לכך שהאור שהתרשם מהקו העביר את ההתרשמות הזאת לעיגול ואומרים שזה בגלל המסך שיש בקו. המסך שמעלה את ה"אור החוזר" שבזכות זה הוא יוצר התקשרות עם האור העליון ויכול לקבלו לתוך המדרגה, הוא זה שמתרשם גם בעיגול.

לא מדובר כאן על בחינת העוביות שבמסך אלא רק על העניין שבזכות המסך אפשר לקבל את האור — זה מה שמתרשם בעיגול מהאור שקיבל מהקו, ונותן לו את יתרון הזה של האפשרות לקבל את האור.

ההתרשמות מהמסך שנוצרה בעיגולים, היא זו שיוצרת "חלון". ולכן, חוץ ממה שלמדנו שהראש (ג' ראשונות) של עשר ספירות דיושר נותן לעיגול אור, גם העיגול מעביר אור לעיגול שמתחתיו על ידי החלון הזה, שדרכו ניתן לקבל אור.

שאלות חזרה:

1. מהן השמות של כתר, חכמה, בינה, ז"א ומלכות מצד פרצופי אצילות?
2. הסבר את המושג "חלון".
3. כיצד אפשרי "חלון" אם כח הדין של המסך אינו פועל כלפי מעלה?
4. הסבר את ב' בחינות הקבלה של העיגול, מהיכן מתקבל האור ומה היחס בין ב' אורות אלו?

שיעור שמע:

הורד Mp3

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בעמוד נ"א אנו מדברים על ההבדל בין האורות שמקבלים בעיגולים לאורות שמקבלים ביושר, ואומרים שכל הספירות שביכולתן רק לקבל אורות, ואין להם את היכולת להשפיע לאחרים, האור שבהם מכונה "אור הנפש" מלשון נפישה ללא תנועה, ולכן האור שבעיגולים נקרא "אור הנפש". אבל הספירות של היושר הם משפיעות ויש בהם תנועה ולכן נקרא האור שבהם בשם "אור הרוח". אנו גם מבחינים שמדרגת הרוח גבוהה על הנפש, כי היא המשפיעה אל הנפש, ולכן גם נחשבת הרוח לזכר והנפש לנקבה.

בנוסף, אנו מרחיבים את ההבחנה בדרך שבה העיגולים מקבלים את האור, ומתחילים בכך שבעיגולים אין הבחן של עליון ותחתון אלא רק הבחן של סיבה ומסובב, שלכן כל עיגול מסבב את העיגול שיצא ממנו, אבל בעקבות כך שהעיגולים מקבלים את האור שלהם דרך הקו ובקו יש הבחן של עליון ותחתון בגלל המסך, לכן גם בעיגולים אנו רואים הבחן של עליון ותחתון. ולמה? כיוון שיש לנו חוק שכאשר האור מתלבש בכלי מסויים ואחר כך עובר לכלי אחר — נשאר בו התרשמות מהדרכים שבכלי שהיה בו. וכיוון שהעיגול מקבל דרך הקו, האור שהיה קודם בקו ועכשיו מגיע לעיגול מגיע על פי הבחנות של עליון ותחתון — כמו שהתרשם מהקו.

שאלות חזרה:

1. איזה אור משויך לעיגולים ואיזה ליושר? ומה הגדרתו של כל אחד מהאורות הללו?
2. במה אור הרוח נקרא משפיע ואור הנפש נקרא מקבל שאינו משפיע?
3. מדוע האור מתעגל בעיגול הכתר וכיצד זה משפיע על האור הנמשך ממנו לעיגול החכמה?
4. מאיזה הבחן יש לומר שבעיגולים אין מעלה-מטה ומאיזה הבחן יש בהם מעלה-מטה?

שיעור שמע:

הורד Mp3

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

‎תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

לאחר שאתמול הסברנו על האור הפנימי והאור המקיף היום אנו מסבירים על הכלי הפנימי והכלי החיצון, ואנו אומרים שהם שני סוגים של קבלת אור בכלי: "כלי פנימי" מורה על קבלת אור פנימי בתוך הכלי, בעוד ש"כלי חיצון" מורה על קבלת אור מקיף מחוץ לכלי.

כיוון שרק העוביות שבכלי ראויה לקבל אור פנימי, על כן רק הבחינה הד' מקבלת אור פנימי, ואמנם ג' הבחינות הם הסיבות הגורמות לגילוי הבחינה הד' כעוביות שלימה הראויה להחזקת השפע, אבל הם עצמם אינן בנות קבלה אלא הם נבחנות לחיצוניות הכלי.

הכתר, שהוא הבחינה הזכה לגמרי, הוא הכלי לאור מקיף, כלומר שהוא הפוטנציאל שהכל טמון בו.

(חשוב לציין, שמדובר כאן על בחינה הד' המצומצמת שמקבלת את האור חס ושלום, אלא על האור חוזר העולה מתוך הבחינה הד', שרק בכלי חדש זה של אור חוזר ניתן לקבל אור פנימי.)

שאלות חזרה:

1. מדוע הידיעה שישנם ב' סוגי אורות מכריחה לומר שיש ב' סוגי כלים?
2. באומרנו שעיקר כלי הקבלה של הנאצל הוא בח' ד', האם מדובר על בח' ד' דאו"י או דאו"ח? הסבר ונמק.
3. מדוע ג' בח' הגורמות רק לגילוי של בח' ד' שבכלי אינן בנות קבלה אע"ם שיש להן או"ח?
4. הגדר מהו כלי פנימי ומהו כלי חיצון ומדוע כל אחד מהם מחזיק את האור המשויך לו?

שיעור שמע:

הורד Mp3

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

התחלנו בסיעתא דשמיא פרק ב' של חלק ב'.

לאחר שבפרק א' ביארנו בעיקר על יציאת עשר ספירות דעיגולים, בפרק ב' אנו רוצים לבאר על עשר ספירות דיושר (הקו הוא המתפשט "ביושר ובצדק", כלומר לפי החוקים של הצמצום).

כמו שלמדנו, הקו מתפשט מבחינת הגג שהוא הכתר של העיגול העליון עד התחתית שהיא המלכות של העיגול התחתון. ההתפשטות היא בסדר של עשר ספירות, בסוד "צלם אדם ישר בעל קומה זקופה".

כלומר בכל פרצוף אנו מבחינים עשר ספירות, ג' ראשונות בראש: כתר, חכמה ובינה, וז' תחתונות בגוף: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ומלכות. כאשר הספירות שבראש מקבלות את האור המתאים להם, וכן הספירות בגוף מקבלות את האור המתאים להם, אז נבחן שהפרצוף הוא בעל קומה זקופה, ולא כאשר למשל אור של ז"ת (ז' תחתונות, גוף) יתלבש בג"ר (ג' ראשונות, ראש) שזה דומה לבהמה שהראש והגוף באותה קומה וגם הראש חושב על תאוות שהגוף רוצה לחשוב.

התפשטות הקו שבה אנו עוסקים נקראת אדם קדמון, שהוא השורש לבחינת אדם. לפיכך, אדם הרוצה לחשוב כאדם ולא כבהמה, צריך לחשוב מצד הקו, כלומר מצד הרצון לקבל בעל מנת להשפיע.

שאלות חזרה:

1. מהו המושג "גג" ומהו "קרקע"?
2. מהו "בעל קומה זקופה" ומדוע מתאר הוא את צד האדם?
3. מה המיוחד במבנה הבהמה שמראה שאור הגוף נמצא בראש?
4. היחס בין אדם לבהמה הוא יחסי. הבא ג' דוגמאות בהן רואים אנו יחס זה.

שיעור שמע:

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams