סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 10 | אלף שטו-שטז | הדף היומי
תלמוד עשר הספירות חלק י"ג עמודים אלף שט"ו-שט"ז שיעור 10
1. בשיעור קודם למדנו על ג' מוחין בגלגלתא על פי ניקודיהם וג' מוחין במוחא דאווירא על פי ניקודיהם. בשיעור זה אנו רוצים להוסיף גם את מוחא סתימאה ולראות את השינוי.
2. בגלגלתא שהוא אמונה שלמה בלי שום התערבות של התחתון שם נראה שני מיעוטים, הצרי יורה על העדר הזיווג, והקמץ על הגבול.
ולכן כל גלגלתא בכל ג' פרצופיה תנוקד בצרי וקמץ.
3. במוחא דאווירא מתבטל המיעוט של חוסר זיווג ולכן הצרי יהפוך לסגול המראה על בחינת הדעת המחבר בין שני הבחינות.
אולם הקמץ נשאר במוחא דאווירא היות והגבול עדיין צריך להתקיים כי מוחא דאווירא הוא עדיין בבחינת מוח הזכר ואין בו התפשטות לתחתונים.
4. במוחא סתימאה גם המיעוט של הקמץ מתבטל והופך לפתח בסוד פיתחו דעיינין היות והוא ראש נקבה שממנה צריכה להיות ההתפשטות לתחתונים.
5. כל הלימוד עד כה היה מצד התלבשות אורות בכלים ולכן דיברנו משם הויה אותו לימוד יש ללמוד גם מצד הכלים עצמם שבהיותם לבושי מוחין הם נקראים אהי-ה לבושי המוחין בבחינת אהי-ה יהיו מנוקדים בדיוק כמו נקודות הזכר. היות ויש כלל חשוב וראוי לזוכרו – אי אפשר להיות בנקבה תנועות אחרות ממה שיש בזכר.
6. מצד שמות הויה יש תשע בחינות מצד שמות אהי-ה יש תשע בחינות ויחד כולם הם בחינת חי והוא הנקרא חי העולמים.

1. בשיעור זה אנו לומדים על ההבדלים שיש בתוך כל אחד מהראשים של א"א שכפי שלמדנו כל אחד מחולק על ידי עצם והתכללות.
2. אנו מתייחסים לחלוקה בשורשי המחשבה מצד השפעת האורות ועל כן אנו מתייחסים אליהם כע"ב ס"ג ומ"ה ובהתאם לכך שמות ההויה והמילואים שלהם. היות ששם הויה מורה על התלבשות המוחין והעוביות מראה על אותיות המילוי שיש בשם.
3. בהתאם לכך כל ג' הפרצופים בלגלתא יהיו הויה במילוי יודין וכל ג' הפרצופים במוחא דאווירא יהיו הויה במילוי יודין מלבד הו' שתהיה במילוי אלפין. וג' המוחין שיש במוחא סתימאה יהיו הויה במילוי אלפין.
4. ההבדל בין ג' הבחינות שבגלגלתא שמצד האותיות כולם שוות דהיינו הויה במילוי יודין יהיה בהבדל בניקוד שלהם.
5. מצד התלבשות אורות בכלים אור הנפש הוא הראשון שנתפשט בגלגלתא דגלגלתא ולכן מצד זה רק האותיות הראשונות שבהויה של גלגלתא דגלגלתא יהיו מנוקדות.
כאשר הי' תהיה מנוקדת בחולם להראות שהארה באה מהעליון ובה' שהיא הנקבה בצרי כדי להראות שעדיין אין זיווג והו' שצריכה להתפשט תהיה מנוקדת בקמץ שמקמצת על החכמה וסוגרת אותה למעלה. והה' האחרונה שנתונה עדיין לה' הראשונה מנקודת כמוה בצרי שמדגישה את בחינת האחוריים ולא את בחינת הזיווג.
6. בהמשך התפשטות האורות לכלים נכנסת מדרגת הרוח והיא מבטאת את המוחא דאווירא של גלגלתא ובה אותיות המילוי יהיו כבר מנקודות אך היות והתנועה היא בתוך עצמם אז הן תהיינה מנוקדות כמו העליון כמו האותיות הראשונות וזה מורה שכל ההתפתחות היא רק בחיקוי העליון כפי הקטן המחקה את הוריו ואין עדיין התפתחות עצמית של רצון חדש המתפתח שזה כנגד מדרגת הצומח.
7 אותיות מילוי הי' יהיו מנוקדות בחולם ה-י' יהיו מנוקדות בצרי – ויו יהיו מנוקדות בקמץ – וה-י יהיו מנוקדות שניהם בצרי.
8. את הבחינה האחרונה הנקראת התפשטות נשמה בכלי דגלגלתא נלמד בשיעור הבא

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות -חלק י"ג שיעור 9 | אלף שיג-שיד
1. בשיעור זה אנו לומדים על ההבדלים שיש בתוך כל אחד מהראשים של א"א שכפי שלמדנו כל אחד מחולק על ידי עצם והתכללות.
2. אנו מתייחסים לחלוקה בשורשי המחשבה מצד השפעת האורות ועל כן אנו מתייחסים אליהם כע"ב ס"ג ומ"ה ובהתאם לכך שמות ההויה והמילואים שלהם. היות ששם הויה מורה על התלבשות המוחין והעוביות מראה על אותיות המילוי שיש בשם.
3. בהתאם לכך כל ג' הפרצופים בלגלתא יהיו הויה במילוי יודין וכל ג' הפרצופים במוחא דאווירא יהיו הויה במילוי יודין מלבד הו' שתהיה במילוי אלפין. וג' המוחין שיש במוחא סתימאה יהיו הויה במילוי אלפין.
4. ההבדל בין ג' הבחינות שבגלגלתא שמצד האותיות כולם שוות דהיינו הויה במילוי יודין יהיה בהבדל בניקוד שלהם.
5. מצד התלבשות אורות בכלים אור הנפש הוא הראשון שנתפשט בגלגלתא דגלגלתא ולכן מצד זה רק האותיות הראשונות שבהויה של גלגלתא דגלגלתא יהיו מנוקדות.
כאשר הי' תהיה מנוקדת בחולם להראות שהארה באה מהעליון ובה' שהיא הנקבה בצרי כדי להראות שעדיין אין זיווג והו' שצריכה להתפשט תהיה מנוקדת בקמץ שמקמצת על החכמה וסוגרת אותה למעלה. והה' האחרונה שנתונה עדיין לה' הראשונה מנקודת כמוה בצרי שמדגישה את בחינת האחוריים ולא את בחינת הזיווג.
6. בהמשך התפשטות האורות לכלים נכנסת מדרגת הרוח והיא מבטאת את המוחא דאווירא של גלגלתא ובה אותיות המילוי יהיו כבר מנקודות אך היות והתנועה היא בתוך עצמם אז הן תהיינה מנוקדות כמו העליון כמו האותיות הראשונות וזה מורה שכל ההתפתחות היא רק בחיקוי העליון כפי הקטן המחקה את הוריו ואין עדיין התפתחות עצמית של רצון חדש המתפתח שזה כנגד מדרגת הצומח.
7 אותיות מילוי הי' יהיו מנוקדות בחולם ה-י' יהיו מנוקדות בצרי – ויו יהיו מנוקדות בקמץ – וה-י יהיו מנוקדות שניהם בצרי.
8. את הבחינה האחרונה הנקראת התפשטות נשמה בכלי דגלגלתא נלמד בשיעור הבא

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות -חלק י"ג שיעור 8 | אלף שיא-שיב
1. כל ג' הראשים דא"א הם מלבישים ומגלים רק את אח"פ דעתיק.
2. עתיק יש בו צמצום א' וצמצום ב' ההלבשה של פרצופי אצילות הוא לענייננו ראש דא"א הוא רק על בחינת צמצום ב' שבעתיק.
3. כל שורשי המחשבה בנויים רק על צמצום ב' ולא כלל על צמצום א'.
4. כל אחד מהראשים של א"א כלול גם מהראשים האחרים כאשר לכל אחד מהם יש עצם והתכללות וכן עצמות וכלים ובכך הם י"ח בחינות בכלל הראשים.
5. מצד הכלים קורא לג' הראשים נשמה רוח ונפש ומצד השפעת האורות קורא להם חיה נשמה ורוח או ע"ב ס"ג מ"ה. כאשר בחינת נשמה מתחלקת לחיה ונשמה כנגד ג"ר דבינה וז"ת דבינה, ורוח נפש הם כנגד רוח.

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות -חלק י"ג שיעור 7 | אלף שט-שי
1. הראש דא"א מייצג את שורשי המוחין שבכל העולמות ובכל הפרצופים שיצאו מתחת אליו.
2. שורשי המוחין מחולקים לשלוש, שהם כנגד ע"ב ס"ג ומ"ה ובהתאמה או"א ישסו"ת וז"א ובהתאמה מ' ל' דצ' ובהתאמה מקיף גדול מקיף קטן וגוף.
3. ג' תיקונים האלה מתקבלים מאח"פ דעתיק שהוא זה שמקשר אותנו לאין סוף, יוצא מכך שכדי להתחבר לאין סוף שהיא השלמות הבלתי תלויה מצד עולם האצילות חייב לחשוב רק כך, לפי השורשים הללו וכל בחינה שרוצה להתקשר לאצילות חייבת לחשוב רק באופן הזה ולכן התיקונים מתקבלים מאח"פ של עתיק שעליהם מלביש ראש דאריך.
4. מבחינת האוזן דעתיק יוצאים מבחינת הג"ר גלגלתא ומבחינת הז"ת מוחא דאווירא, ומהחותם פה יוצא מוחא סתימאה.
5. בחינות האלו מקבלים תיקונים גם מהחג"ת שנמצא במקום האח"פ כאשר גלגלתא מקבל את התיקון מספירת החסד ומוחא סתימאה מספירת הגבורה ומוחא דאווירא מבחינת התפארת.

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות -חלק י"ג שיעור 3 | אלף שא-שב | הדף היומי
למוד עשר הספירות – חלק י"ג עמודים אלף ש"א – ש"ב – שיעור 3
1 למדנו בשיעור הקודם שישנם שבעה תיקונים שעתיק עושה לאריך שנים הם עיקריים ועוד למדנו שא"א נקרא לעיתים עתיק.
2. בשיעור זה למדנו על היחס בין עתיק לא"א שכולם יצאו מראש אחד שנקרא כתר היות ומצד הב"ן הם לקחו עתיק וא"א לתקן את כתר דנקודים כאשר עתיק מתקן גלגלתא ועיניים דכתר וא"א את אח"פ דכתר.
3. ראש הכתר של אצילות מתחלק לג' ראשים, על גלגלתא ועיניים שלו שהוא הראש הראשון יצא עתיק
על אוזן שלו יצא הראש הראשון של א"א דאצילות הנקרא גלגלתא. ועל החותם פה יצא הראש השני של א"א שהוא מוחא סתימאה.

4. בא"א יצאו ב' הראשים גלגלתא ומוחא סתימאה על פי חלוקה של זכר ונקבה דהיינו א' דהתלבשות ושורש דעוביות.

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות -חלק י"ג שיעור 3 | אלף שא-שב | הדף היומי
למוד עשר הספירות – חלק י"ג עמודים אלף ש"א – ש"ב – שיעור 3
1 למדנו בשיעור הקודם שישנם שבעה תיקונים שעתיק עושה לאריך שנים הם עיקריים ועוד למדנו שא"א נקרא לעיתים עתיק.
2. בשיעור זה למדנו על היחס בין עתיק לא"א שכולם יצאו מראש אחד שנקרא כתר היות ומצד הב"ן הם לקחו עתיק וא"א לתקן את כתר דנקודים כאשר עתיק מתקן גלגלתא ועיניים דכתר וא"א את אח"פ דכתר.
3. ראש הכתר של אצילות מתחלק לג' ראשים, על גלגלתא ועיניים שלו שהוא הראש הראשון יצא עתיק
על אוזן שלו יצא הראש הראשון של א"א דאצילות הנקרא גלגלתא. ועל החותם פה יצא הראש השני של א"א שהוא מוחא סתימאה.

4. בא"א יצאו ב' הראשים גלגלתא ומוחא סתימאה על פי חלוקה של זכר ונקבה דהיינו א' דהתלבשות ושורש דעוביות.

תע"ס חלק י"ג – שיעור 2 – אלף רצ"ט-ש
1. למדנו בשיעור הקודם שלאחר השבירה לא באנו לדון באיזו הרגשה אנו צריכים אלא איזו מחשבה צריך ולכן כל התיקונים שאנו מדברים עליהם הם תבניות מחשבה חדשות שצריך עתיק לבנות בראש דא"א. והם שבעה תיקונים המדוברים אותם אנו הולכים ללמוד.

2. למרות שהיינו נוטים לחשוב שצריך רק ג' תיקונים עתיק נותן שבעה תיקונים את ראש דא"א ואינו מסביר מדוע ונצטרך על כך תשובה בהמשך.

3. מתוך 7 התיקונים ב' הראשונים הם תיקונים שלמים שמחויבים להיות קבועים כדי לקיים את א"א ככתר של עולם אצילות וחמשת התיקונים הנוספים הם רק בחינת הארה שיצטרך להשתמש בהם במצבי ההתפתחות שלו.

4. אחד התפקידים העיקריים של עתיק הוא להסתיר את צ"א שלא יאיר יותר בעולם אצילות וזה הוא עושה ע"י גניזת מלכות דצ"א ברדל"א שללא תתגלה.

5. לעיתים גם א"א נקרא עתיק עש שמקיים ומוציא לפועל את הסתרת אור של צ"א שתיקן בו עתיק כנקבה שנקראת ע"ש בעלה כשאר היא הזווג איתו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

תע"ס חלק י"ג – שיעור 2 – אלף רצ"ט-ש
1. למדנו בשיעור הקודם שלאחר השבירה לא באנו לדון באיזו הרגשה אנו צריכים אלא איזו מחשבה צריך ולכן כל התיקונים שאנו מדברים עליהם הם תבניות מחשבה חדשות שצריך עתיק לבנות בראש דא"א. והם שבעה תיקונים המדוברים אותם אנו הולכים ללמוד.

2. למרות שהיינו נוטים לחשוב שצריך רק ג' תיקונים עתיק נותן שבעה תיקונים את ראש דא"א ואינו מסביר מדוע ונצטרך על כך תשובה בהמשך.

3. מתוך 7 התיקונים ב' הראשונים הם תיקונים שלמים שמחויבים להיות קבועים כדי לקיים את א"א ככתר של עולם אצילות וחמשת התיקונים הנוספים הם רק בחינת הארה שיצטרך להשתמש בהם במצבי ההתפתחות שלו.

4. אחד התפקידים העיקריים של עתיק הוא להסתיר את צ"א שלא יאיר יותר בעולם אצילות וזה הוא עושה ע"י גניזת מלכות דצ"א ברדל"א שללא תתגלה.

5. לעיתים גם א"א נקרא עתיק עש שמקיים ומוציא לפועל את הסתרת אור של צ"א שתיקן בו עתיק כנקבה שנקראת ע"ש בעלה כשאר היא הזווג איתו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

1. בחלק י"ג אנו הולכים ללמוד את התיקון בשרש המוחין הנק' א"א כדי שיוכל להאיר גדלות בז"א.
2. עד כה למדנו בתע"ס בחלקים א-ה – עולם העקודים, חלק ו'- בניית עולם הנקודים, חלק ז' – שבירה, חלק ח' – בניית ע' התיקון באופן כללי, חלק ט' – בניית הנקבה והצורה שבה תוכל לעבר באצילות, חלק י' – זיווג לצורך עיבור זו"ן, חלק י"א – עיבור זו"ן, חלק י"ב – קטנות והגדלת הקטנות של זו"ן. בחלק י"ד נלמד על הגדלות של זו"ן ועל נסירת הנוקסא, בחלק ט"ו – התפתחות הנוק', חלק ט"ז – לידת אדה"ר והעולמות מז"א ונוק'.
3. ע. אצילות מחולק ל- שרשי המוחין – כתר וא"א, המוחין – אוא, ומקבלי המוחין – זו"ן.
4. כדי להאיר גדלות בז"א עתיק עשה 7 תיקונים בראש דא"א, כדי שתאפשר הארה לז"א.
5. 7 התיקונים נק':
א. גלגלתא
ב. טלא דבדולחא
ג. קרומא דאוירא.
ד. עמר נקי
ה. רעוא דרעוין
ו. עינא פקיחא
ז. נוקבא דפרדשקא
6. את התיקונים נותן עתיק מאח"פ דראש שיצאו מראש ונק' גם חג"ת נה"י