שאלות לחזרה ושינון חלק ו אותיות כה-כו:
1. הגדר פנים ואחור ימין ומשאל.
2. מה הכוונה שבעולם הנקודים האיר רק בב' צדדים בקטנות?
3. היכן יוצאים החלקים הבאים בנקודים ביחס לא"ק וכיצד הם נקראים: ראש הזכר, ראש הנקבא, הגוף ומה שיצא מחוץ לגוף.
4. אילו ד' חלקים יוצאים בעולם הנקודים ומה מיקומם ביחס לא"ק?
5. אילו ב' שינויים ישנם מעולם א"ק לעולם הנקודים?
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בעמוד י"ד למדנו אודות המושג של "אחד יחיד ומיוחד" וכיצד בא"ס מצויות כל הצורות, ואפילו ההפכים, באים שם באחדות. בשיעור הבחנו בעבודת הנפש שעלינו לעשות כך שנוכל להביא את הדברים מהמוחש, אל המופשט, וכך בעצם לגלות את הכלל, וככל שנוכל לשייך את הדברים לא"ס נוכל לאחד אותם, שההגיון של א"ס מאחד את הכל, וזו מגמת התפיסה האמונית, שהכל באחדות אצלו, וצריך לשייך הכל אליו.
שאלות חזרה עמוד יד, הדף היומי בתע"ס חלק א':
1. מדוע אומר שאין דבר בכל המציאות שלא יהיה כלול בא"ס?
2. מהו ההסבר לכך שכל המושגים ההפוכים והשונים הם באחדות בא"ס?
3. מה מלמדת אותנו אות ב' על תפיסת ההשגחה הן בדרך הלימוד והן בדרך העבודה? וכיצד זה קשור למ"ן?
1. מהו הכלל של כל חומר?
2. כיצד יקבע חומר או ספירה שהיא חלק מהספירה הכללית? למשל מה תהיה ההבחנה של בינה דחכמה דכתר?
3. מה יהיה ההבדל בין בינה דחכמה דכתר לבינה דחסד דגבורה?
4. הסבר מדוע לא יתכן שאנו לומדים כאן תהליך אלא צורה של מבנים?
5. מה ההבדל בין חומר גלם למוצר? מדוע כאן מדברים רק מחומרי גלם ולא מהמוצר עצמו?
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
שאלות חזרה עמוד יג, הדף היומי בתע"ס חלק א':
1. מה הכוונה ששפת הקבלה היא שפת הענפים?
2. מדוע השתמשו המקובלים בשפה הלקוחה מהעוה"ז?
3. מדוע אסור להשמיד באיזה ענף בלי להשתמש אף עם יראה כלא ראוי?
4. מי הם אלו "כעוורים המגששים קיר באפילה"?
5. מהי התכונה הנפשית המפריעה ביותר לחכמת הקבלה שקורא לה "אבן שואבת"?
בעמוד י"ג, מתחיל החלק הנקרא "הסתכלות פנימית" של חלק א'. בשיעור למדנו אודות החשיבות של "שפת הענפים" בלימוד חכמת הקבלה, וכיצד כל פרט בחכמה, מתייחס אל שורש רוחני. בשיעור הרב מביא ציטוטים מספרו של בעל "הסולם" אודות הדרך שהאדם צריך ללכת בה, כדי שיוכל להבין את חכמת הקבלה.
.
בשיעור זה ניתנות תשובות לשאלות חזרה ושינון חלק ב, אותיות צט-קג:
1. כמה אורות דאור ישר יש בכל אחת מהספירות רק בהתפשטותן ממעלה למטה לפני הצמצום וכמה לאחר הצמצום?
2. מהי החשיבות כמקור לכל החכמה בכך שמלכות נעשית כתר לאו"ח?
3. על מה מלמד היחס בין או"י לאו"ח בכל אחת מהספירות?
4. מהו המובן שע"ס דאו"י הן ממעלה למטה ושל או"ח הן ממטה למעלה?
5. כיצד השילוב בין או"י לאו"ח קובע את חוק ההתכללות?
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
שאלות חזרה עמוד יא-יב, הדף היומי בתע"ס חלק א':
1. מהו ראש העליון של הקו ומהו סיום הקו?
2. הסבר והרחב את הידיעה מהו "ודרך הקו נמשך ונתפשט קו א"ס למטה"? ומהו שלא נמשך בדרך אחרת? הבא דוגמאות מהחיים.
3. סכם בעשרה משפטים את כל מה שלמדנו עד כה.
בשיעור למדנו אודות הצורה שבה מתפשטת כל המציאות – ד' בחינות דאור ישר, וכמו כן, אודות הצורה שבה הרצון לקבל נקבע בנאצל – ע"י התעוררות לקבל מכוח עצמו, שכן רק לאחר שהיתה הסתלקות של האור, ניתן להרגיש את ההשתוקקות אליו, וכך, להרגיש את הרצון בצורה מלאה.
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
שאלות חזרה עמוד י', הדף היומי בתע"ס חלק א':
1. מהו סרגל המדידה שיש לנו לאחר הצמצום ומדוע הוא הוא סרגל המדידה?
2. מהן ג' המציאויות שלמדנו עד כה – העיגולים, עולם א"ס והקו? מהו ההבדל המהותי ביניהם?
3. מהם המושגים מעלה מטה מצד החכמה (לא מקום גשמי)?
4. מה הנך לומד מבחינה נפשית מכך ששמעלה-מטה נבחן רק בקו ולא בעיגול?
בשיעור למדנו אודות הצורה שבה מתפשטת כל המציאות – ד' בחינות דאור ישר, וכמו כן, אודות הצורה שבה הרצון לקבל נקבע בנאצל – ע"י התעוררות לקבל מכוח עצמו, שכן רק לאחר שהיתה הסתלקות של האור, ניתן להרגיש את ההשתוקקות אליו, וכך, להרגיש את הרצון בצורה מלאה.
1. כמה אורות דאור ישר יש בכל אחת מהספירות רק בהתפשטותן ממעלה למטה לפני הצמצום וכמה לאחר הצמצום?
2. מהי החשיבות כמקור לכל החכמה בכך שמלכות נעשית כתר לאו"ח?
3. על מה מלמד היחס בין או"י לאו"ח בכל אחת מהספירות?
4. מהו המובן שע"ס דאו"י הן ממעלה למטה ושל או"ח הן ממטה למעלה?
5. כיצד השילוב בין או"י לאו"ח קובע את חוק ההתכללות?
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בשיעור למדנו אודות הצורה שבה מתפשטת כל המציאות – ד' בחינות דאור ישר, וכמו כן, אודות הצורה שבה הרצון לקבל נקבע בנאצל – ע"י התעוררות לקבל מכוח עצמו, שכן רק לאחר שהיתה הסתלקות של האור, ניתן להרגיש את ההשתוקקות אליו, וכך, להרגיש את הרצון בצורה מלאה.
שאלות חזרה עמוד ט', הדף היומי בתע"ס חלק א':
1. מהי המציאות שהתהוותה לאחר הצמצום ובאיזה מצב נמצא הא"ס?
2. מהם ג' הכללים הנצרכים ללימוד רוחני?
3. מיהו העושה את השינויים ומה זה אומר מבחינת עבודת האדם את בוראו?
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
שאלות חזרה עמוד ח', הדף היומי בתע"ס חלק א':
1. מהו "עגול מכל סביבותיו"? הסבר את משל השולחן העגול.
2. מדוע תולה את הצמצום (בכותרת אות ה') באור א"ס ולא במלכות?
3. מהיכן אנו למדים שאין לשנות את הטבעים של האדם אלא רק את צורת השימוש שלהם? אגב כך, מי יכול לעבוד את הקב"ה טוב יותר – פיקח אנאליטית\או מי שאינו? עשיר או עני? הסבר.
4. אילו הבחנות קיימות ואילו אינן בתמונת העיגול – מעלה, מטה, ימין, עבה, שמאל, זך.
בעמוד ח' למדנו שאת המציאות שניתנה מלמעלה צריך לקבל כפי שהיא עגולה, אין בה חילוקים של מטה מעלה, אך במעשי התחתון ישנן אבחנות אלו. ההיגיון שהוא כוח הסקת המסקנות שלנו, צריך להיות מונח על שכל ולא על רגש שהאי החוקים העליונים הם אלו שקובעים את האמת, ולא הרגש שלנו.
1. הסבר מהו חוק ההתכללות.
2. מה הכוונה "אור העובר דרך המדרגות" כפי שמופיעה בכותרת אות צז?
3. עפ"י איזה חוק הארה שעוברת דרך מדרגה למדרגה אחרת אינה נעדרת מהמדרגה שדרכה היא עברה?
4. כיצד המשל של מדליק נר מנר ואין הראשון חסר מתארת את "אין העדר ברוחני"? כיצד זה נוגע לחוק ההתכללות?
5. אם חוויה נשארת לנצח והיא היתה חוויה לא נכונה כיצד ניתן לתקנה?
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בשעור למדנו כי הצמצום גילה לנו את החיסרון, בהתחלה החיסרון התגלה כדבר שלם מכיוון שהצמצום נעשה בגלל יתרון, אמנם זה נכון שנגרם גילוי של חיסרון זמנית אך זה לא פגם. אגב כך הסביר לנו שניתן להשתמש בחיסרון הזה בעל מנת להשפיע וכך מתקשרים לבורא.
שאלות חזרה עמוד ז', הדף היומי בתע"ס חלק א':
1. מה הטענה שבגינה היה אפשר לחשוב שהצמצום אינו בהשאווה אחת בסביבות הנקודה?
2. מהו תירוץ ופירוטו לכך שלמרות הכתוב בתשובה א' הצמצום היה בהשאווה אחת?
3. מהי סיבת הצמצום, וכיצד צורת רצון זו אפשרית? (הסבר את דברי חז"ל מקדושין דף ז).
4. הסבר את ההבדל בין רצון סיבתי לרצון מטרתי. הבא 3 דוגמאות מהחיים.
1. מה הכוונה שכאשר משיג אור הרוח, אור הנפש יורד לכלי דחכמה?
2. מהו המסך המכשיר את הכלי והופך אותו להשתוקקות, לכלי שראוי לקבל את האור?
3. מדוע הנאה של כלי עם מסך יותר גדול היא יותר גדולה ומדוע אין אנו מרגישים כך באופן המיידי? למשל ילד קטן המשחק בגולות מרגיש תענוג והוא לא חש שאם ילמד תורה יהנה יותר למרות שמצד האמת כן יהנה יותר?
4. מה ההבדל בין השתוקקות להנאה? מדוע אנו נמשכים אחר ההשתוקקות ומבלבלים אותה עם ההנאה?
5. מה היחס בין התקדמות שהיא אור הרוח המיוחס לקו לבין הנפשה ששייכת לכלים דעיגולים שטבעם הוא השתוקקות?
1. ערוך טבלה ובה סכם את היחס בין המשכת האור לבין קבלתו.
2. מה אתה למד מכך שלמרות העבודה נעשית למשל ע"י כלי דבינה, האור החשוב מתקבל בכלי דכתר? הבא דוגמא מחייך לצורת עבודה זו.
3. מדוע אין העיגולים יכולים לקבל את האור העליון – מה הכוונה שאין בהם עוביות הרי למדנו שיש בהם השתוקקות.
4. מה ההבדל בין אור הנפש לאור הרוח? מדוע אור הרוח חשוב לאין ערוך מאור הנפש מה זה אומר בעבודה?
1. מה הכוונה שכאשר משיג אור הרוח, אור הנפש יורד לכלי דחכמה?
2. מהו המסך המכשיר את הכלי והופך אותו להשתוקקות, לכלי שראוי לקבל את האור?
3. מדוע הנאה של כלי עם מסך יותר גדול היא יותר גדולה ומדוע אין אנו מרגישים כך באופן המיידי? למשל ילד קטן המשחק בגולות מרגיש תענוג והוא לא חש שאם ילמד תורה יהנה יותר למרות שמצד האמת כן יהנה יותר?
4. מה ההבדל בין השתוקקות להנאה? מדוע אנו נמשכים אחר ההשתוקקות ומבלבלים אותה עם ההנאה?
5. מה היחס בין התקדמות שהיא אור הרוח המיוחס לקו לבין הנפשה ששייכת לכלים דעיגולים שטבעם הוא השתוקקות?
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
מהנלמד בשיעור – מחשבת הבריאה מחייבת כל הפרטים שבמציאות לצאת זה מזה עד לגמר התקון. למדנו גם שמלכות דא"ס, פירושה, שהמלכות איננה עושה שם בחינת סוף, ולבסוף למדנו שאי אפשר שהרצון לקבל יהיה נגלה באיזו מהות, זולת בד' בחינות, וה"ס ד' אותיות הויה.
שאלות חזרה עמוד כב, הדף היומי בתע"ס חלק א':
1. מיהו הפועל ומיהי הפעולה בין הבורא לנברא?
2. מדוע מחשבת הבריאה מחייבת כל הפרטים שבמציאות לצאת זה מזה עד לגמה"ת?
3. מדוע הכרחי לומר שהאדם חייב להגיע לאושר? ואם כך מדוע מרגישים ייסורים?
4. איזה פרט, אם בכלל, בתוך המציאות ישנו מחוץ למחשבת הבריאה ומדוע?
5. מה ההבדל בין מלכות דא"ס למלכות שלאחר הצמצום ומלכות של גמה"ת?