תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בעמוד נ"א אנו מדברים על ההבדל בין האורות שמקבלים בעיגולים לאורות שמקבלים ביושר, ואומרים שכל הספירות שביכולתן רק לקבל אורות, ואין להם את היכולת להשפיע לאחרים, האור שבהם מכונה "אור הנפש" מלשון נפישה ללא תנועה, ולכן האור שבעיגולים נקרא "אור הנפש". אבל הספירות של היושר הם משפיעות ויש בהם תנועה ולכן נקרא האור שבהם בשם "אור הרוח". אנו גם מבחינים שמדרגת הרוח גבוהה על הנפש, כי היא המשפיעה אל הנפש, ולכן גם נחשבת הרוח לזכר והנפש לנקבה.

בנוסף, אנו מרחיבים את ההבחנה בדרך שבה העיגולים מקבלים את האור, ומתחילים בכך שבעיגולים אין הבחן של עליון ותחתון אלא רק הבחן של סיבה ומסובב, שלכן כל עיגול מסבב את העיגול שיצא ממנו, אבל בעקבות כך שהעיגולים מקבלים את האור שלהם דרך הקו ובקו יש הבחן של עליון ותחתון בגלל המסך, לכן גם בעיגולים אנו רואים הבחן של עליון ותחתון. ולמה? כיוון שיש לנו חוק שכאשר האור מתלבש בכלי מסויים ואחר כך עובר לכלי אחר — נשאר בו התרשמות מהדרכים שבכלי שהיה בו. וכיוון שהעיגול מקבל דרך הקו, האור שהיה קודם בקו ועכשיו מגיע לעיגול מגיע על פי הבחנות של עליון ותחתון — כמו שהתרשם מהקו.

שאלות חזרה:

1. איזה אור משויך לעיגולים ואיזה ליושר? ומה הגדרתו של כל אחד מהאורות הללו?
2. במה אור הרוח נקרא משפיע ואור הנפש נקרא מקבל שאינו משפיע?
3. מדוע האור מתעגל בעיגול הכתר וכיצד זה משפיע על האור הנמשך ממנו לעיגול החכמה?
4. מאיזה הבחן יש לומר שבעיגולים אין מעלה-מטה ומאיזה הבחן יש בהם מעלה-מטה?

שיעור שמע:

הורד Mp3

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

‎תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

לאחר שאתמול הסברנו על האור הפנימי והאור המקיף היום אנו מסבירים על הכלי הפנימי והכלי החיצון, ואנו אומרים שהם שני סוגים של קבלת אור בכלי: "כלי פנימי" מורה על קבלת אור פנימי בתוך הכלי, בעוד ש"כלי חיצון" מורה על קבלת אור מקיף מחוץ לכלי.

כיוון שרק העוביות שבכלי ראויה לקבל אור פנימי, על כן רק הבחינה הד' מקבלת אור פנימי, ואמנם ג' הבחינות הם הסיבות הגורמות לגילוי הבחינה הד' כעוביות שלימה הראויה להחזקת השפע, אבל הם עצמם אינן בנות קבלה אלא הם נבחנות לחיצוניות הכלי.

הכתר, שהוא הבחינה הזכה לגמרי, הוא הכלי לאור מקיף, כלומר שהוא הפוטנציאל שהכל טמון בו.

(חשוב לציין, שמדובר כאן על בחינה הד' המצומצמת שמקבלת את האור חס ושלום, אלא על האור חוזר העולה מתוך הבחינה הד', שרק בכלי חדש זה של אור חוזר ניתן לקבל אור פנימי.)

שאלות חזרה:

1. מדוע הידיעה שישנם ב' סוגי אורות מכריחה לומר שיש ב' סוגי כלים?
2. באומרנו שעיקר כלי הקבלה של הנאצל הוא בח' ד', האם מדובר על בח' ד' דאו"י או דאו"ח? הסבר ונמק.
3. מדוע ג' בח' הגורמות רק לגילוי של בח' ד' שבכלי אינן בנות קבלה אע"ם שיש להן או"ח?
4. הגדר מהו כלי פנימי ומהו כלי חיצון ומדוע כל אחד מהם מחזיק את האור המשויך לו?

שיעור שמע:

הורד Mp3

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

התחלנו בסיעתא דשמיא פרק ב' של חלק ב'.

לאחר שבפרק א' ביארנו בעיקר על יציאת עשר ספירות דעיגולים, בפרק ב' אנו רוצים לבאר על עשר ספירות דיושר (הקו הוא המתפשט "ביושר ובצדק", כלומר לפי החוקים של הצמצום).

כמו שלמדנו, הקו מתפשט מבחינת הגג שהוא הכתר של העיגול העליון עד התחתית שהיא המלכות של העיגול התחתון. ההתפשטות היא בסדר של עשר ספירות, בסוד "צלם אדם ישר בעל קומה זקופה".

כלומר בכל פרצוף אנו מבחינים עשר ספירות, ג' ראשונות בראש: כתר, חכמה ובינה, וז' תחתונות בגוף: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ומלכות. כאשר הספירות שבראש מקבלות את האור המתאים להם, וכן הספירות בגוף מקבלות את האור המתאים להם, אז נבחן שהפרצוף הוא בעל קומה זקופה, ולא כאשר למשל אור של ז"ת (ז' תחתונות, גוף) יתלבש בג"ר (ג' ראשונות, ראש) שזה דומה לבהמה שהראש והגוף באותה קומה וגם הראש חושב על תאוות שהגוף רוצה לחשוב.

התפשטות הקו שבה אנו עוסקים נקראת אדם קדמון, שהוא השורש לבחינת אדם. לפיכך, אדם הרוצה לחשוב כאדם ולא כבהמה, צריך לחשוב מצד הקו, כלומר מצד הרצון לקבל בעל מנת להשפיע.

שאלות חזרה:

1. מהו המושג "גג" ומהו "קרקע"?
2. מהו "בעל קומה זקופה" ומדוע מתאר הוא את צד האדם?
3. מה המיוחד במבנה הבהמה שמראה שאור הגוף נמצא בראש?
4. היחס בין אדם לבהמה הוא יחסי. הבא ג' דוגמאות בהן רואים אנו יחס זה.

שיעור שמע:

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בעמוד מ"ו אנו לומדים על "חוק ההתכללות" הנובע מהחוק ש"אין העדר ברוחני". ולכן כל אור שעובר ממקום למקום נשאר קבוע גם במקום שעבר דרכו. מתוך כך שכל ספירה תחתונה נאצלת על ידי הספירה העליונה שלה ולכן האור המגיע אל הספירה התחתונה עובר דרך הספירה העליונה — לכן האור של הספירה התחתונה נשאר גם במקום הספירה העליונה.
יוצא, שכיוון שכל האורות של הספירות עוברים דרך כתר — לכן בכתר יש את האורות של כולם, ובחכמה את של כל הבאים אחריה וכן על זה הדרך.
הוספנו על זה ואמרנו, שהמלכות מעלה אור חוזר מלמטה עד למעלה לכתר שממנו מגיע האור במדרגה, לכן היא נחשבת ל"כתר" מבחינת האור חוזר כי היא השורש שמעלה אותו, וכל שאר הספירות המעלות אור חוזר הרי אור זה עבר קודם דרך המלכות שהיא השורש, ולכן יוצא שבמלכות יש עשר ספירות של אור חוזר כי כולם עברו דרכה (וביסוד יש תשע של אור חוזר ואחד של אור ישר וכן על זה הדרך בשאר הספירות).
יוצא, שכל ספירה כלולה מעשר ספירות.
בעמוד מ"ז למדנו שככל שהעיגול יותר זך הוא יותר משווה את צורתו לא"ס ולכן נחשב ליותר קרוב אליו. לכן עיגול הכתר הוא יותר קרוב לא"ס, בעוד שעיגול המלכות הוא העבה מכולם ונבחן שהוא הרחוק ביותר מא"ס.

שאלות חזרה:

1. מהו חוק ההתכללות?
2. אילו ספירות דאו"י ודאו"ח נמצאות בבחינת החסד ומדוע? הסבר אגב כך את כל סדר ההתכללות בכל הספירות.
3. מדוע כל ספירה העוברת דרך העליו שלה קונה את מקומה בעליון?
4. מה משלים כל אחד בספירות דאו"י הפרטיות ופרטי פרטיות לי' ספירות פרטי פרטיות?
5. מהו התירוץ על מה שכותב האר"י מצד העיגולים שהקרוב אל א"ס הוא עליון מאוד ומשובח מחברו (בדגש על עליון)? הסבר את הקושיה ותירוצה.

שיעור שמע:

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בעמוד מ"ה אנו ממשיכים ללמוד על כך שכל אור מגיע מא"ס ועובר דרך הקו והוא גם המחבר בין העיגולים ודרכו עובר האור שלהם. כל אור המתפשט מא"ס עובר ויורד ונמשך מעיגול עליון לבא אחריו עד שמגיע לעיגול הצריך לקבל את אותו אור, ולא שהאור נמשך מא"ס בצורה עקיפה אל העיגול הפרטי שביקש את האור.
כמו שכבר למדנו, אין העדר ברוחני, לכן כל אור שעובר במדרגה מסוימת בהכרח נשאר שם. אבל ישנם ב' בחינות בעניין מעבר האור: "השארה בקביעות", כלומר כשיש מסך, ויש זיווג (חיבור) עם האור ומתייחדים לאחד. והשנייה היא "השארה עוברת", כלומר כשאין מסך, לכן האור עובר שם בדרך מעבר.
מכיוון שכלים דעיגולים קודמים לקו מצד הגילוי, שהרי כלים דעיגולים התגלו תיכף עם הצמצום, לכן האור עובר דרכם. והיות ובעיגולים אין מסך לכן אור הקו עובר שם בבחינת השארה עוברת.

שאלות חזרה:

1. מהו ב' החוקים שלמדנו על עניין של ביאת האור?
2. מה הההבדל בין השארה בקביעות להשארה עוברת?
3. מדוע מחייב שבעיגול תהיה השארה עוברת ולא בקביעות?
4. מה קודם למה – הקו לעיגול? או העיגול לקו? (תשובה מורכבת)
5. מי חשוב ממי – העיגולים מהקו? או הקו מהעיגולים? (שתי תשובות) נמק והסבר.

שיעור שמע:

הורד Mp3

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

שאלות חזרה חלק ב' עמוד מ"ד:

1. כיצד נסביר את המשנה שבספר היצירה – "עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה", ומה ההבא אמינא שהיינו יכולים לחשוב שהן תשע ולא אחת עשרה?
2. מה מחבר בין העיגולים ומדוע?
3. מדוע אין העיגולים יכולים להתחבר ביניהם ללא הקו?

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בשיעור הזה ביאר בעה"ס את שמות הספירות והוראתם:
כתר- מסבב ומכתר את הספירות כולם.
חכמה- הוא כלל ההתפשטות הצריך להתגלות ע"י הפירוט שיעשו התחתונים.
בינה- הפרטים המובילים לתוצאות.
ז"א – לא ביאר כאן .
מלכות – בחינת השליטה בכח וכפיה כדי להוביל את המציאות עד לתיקון המוחלט.

שאלות חזרה חלק ב' עמוד מ"ג:

1. מהי ההוראה של הכתר ומדוע היא נקראת מסבב?
2. מהי ההוראה של החכמה ובאיזה מקומות נכון להשתמש בה?
3. מהי הוראת הבינה ומדוע היא אינה קודמת לחכמה אלא באה אחריה?
4. כיצד א"ס, הצמצום ועולם העיגולים מתבטאים בקו?
5. מה תפקיד עולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשייה כלפי עולם אדם קדמון?

שיעור שמע:

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

בשיעור זה למדנות את המושגים: זווג דהכאה, זעיר אנפין, ז"ת – ז"ס תחתונות, חומר, חיה, חיצוניות, חכמה.

שיעור שמע:

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בעל הסולם מסביר את הטעם למה שלמדנו בסוף העמוד הקודם. למדנו שכל עיגול מלביש על ג' ראשונות של הקו, ולא על ז' תחתונות של הקו. הטעם הוא שבעיגול אין מסך וגם בג' ראשונות של הקו אין מסך, ולכן הם דומות לגמרי, ולכן הם עומדות בבחינה אחת.
אבל בסוף ג' ראשונות של הקו יש מסך, שלא נותן לאור להתפשט לז' תחתונות אלא על פי החשבון שהמסך עושה (וזהו מקום שפנוי לתיקונים). לכן הם שונות מהעיגול ואינם עומדים בבחינה אחת.

עוד למדנו שגם לעיגול האור מגיע דרך הקו, ולא ישר לעיגול. ולמה? מכיוון שעל העיגול יש חוק — אסור לו לקבל בבחינה הד' שלו, בגלל הצמצום. ולכן הקו מבחין ונותן לו אור לג' הבחינות שלו, וכאשר אנו מסתכלים ביחס של אור הקו המגיע לעיגול אנו מבחינים הבחן של גדול וקטן. גדול — הרחוק מבחינה ד', שמקבל אור גדול ביחס לקטן שהוא הקרוב יותר לבחינה ד' (שבה לא מתקבל אור).

בנוסף פרשנו את המשוגים: הארה ישרה — שהאור בא בכלי םשיש בהם מסך על בחינה ד' (ספירות הקו). וההארה המתעגלת — שהאור בא בכלים שאין בהם מסך על בחינה ד' (ספירות העיגולים).

שאלות חזרה חלק ב' עמוד מ"ב:

1. הסבר מדוע ספירות דעיגולים קודמות וחשבות הרבה מספירות דקו?
2. מדוע הספירות דעיגולים מסבבות רק את ג"ר דקו ולא את הז"ת?
3. מה ההבדל בין ההארה הישרה וההארה המתעגלת והיכן פועלת כל אחת מהארות אלו?
4. כיצד נעשה בעיגולים הבחן מדרגות של קטן וגדול? והרי למדנו שבעיגולים אין קטן וגדול.

שיעור שמע:

‎תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בעמוד מ"א אנו מעמיקים יותר בהבחנה של עשר הספירות הנקראות כתר חכמה בינה תפארת ומלכות. אתמול למדנו שהם הרשימות של האורות שהיו בא"ס. כלומר הזיכרון ממה שהיה לכל ספירה בא"ס וכעת חסר לה. ולכן היום בעל הסולם אומר שכל רצון שנפגוש בכל העולמות נמשך מ"עולם הצמצום" שבו מורגשים רצונות (ספירות) שאין בהם אור אלא יש להם רק "רשימה" ממה שהיה להם ועכשיו חסר.

יוצא מכך, שישנם ב' שורשים שמוקדמים לכל העולמות שיצאו בהמשך: שורש לאורות, שכל רצון מלא באור, כמו בא"ס. ושורש לכלים, שכל הרצונות המצויים בעולמות חסרים מאור ורוצים להשלים את החסר להם, וזה נמשך מ"עולם הצמצום".

(יחד עם זאת, הדגיש הרב, שלא את האור צריך לחפש אלא את הייתר דבקות שבחרנו, ומימלא יתקבל שוב האור שהיה בא"ס).

עוד הוספנו ללמוד על צורת התפשטות הקו, ואמרנו שהקו מתפשט בעשר ספירות של יושר. על ג' הספירות הראשונות של ע"ס אלו מלבישים עשר הספירות של עיגול הכתר. אחר כך ממשיכים להתפשט ז' הספירות הנותרות של הקו, ועליהם לא מלביש עיגול. אחר כך מתפשט הקו בעוד ע"ס, על הג' הראשונות מלביש עיגול החכמה ועל הז' התחתונות לא. וכך הלאה בשאר הספירות.

שאלות חזרה חלק ב' עמוד מ"א:

1. מהו שורש הרצון ומהו השורש לגילוי הרצון?
2. האם הרצון הוא סיבה לאור או האור הוא סיבה לרצון?
3. מה אבד לאדם ומה זה מלמד אותנו על עבודת ה'? הסבר דרך המילה אבידה.
4. מהם ב' השורשים המוקדמים למציאות של כל העולמות של לאחר הצמצום?
5. מדוע רק ג"ר דקו במצב של דבקות עם העיגולים ולא הז"ת?

שיעור שמע:

בשיעור זה למדנות את המושגים: הרחקה גמורה, הרכנת הראש, התכללות הספירות, התקשרות, זה תוך זה.

שיעור שמע:

"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

‎תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

ישנם ב' הארות מהא"ס שהם או"מ ואו"פ.

לאחר הצמצום נשאר מצב של כלים דעיגולים, כלים אלו יכולים לקבל אור פנימי ואור מקיף. את האור הפנימי הם יכולים לקבל רק ע"י מסך, (וכבר אינם כלים דעיגולים אלא בעצם כלים חדשים של קו שבהם יש מסך). אבל אור מקיף שזה הארה מרחוק שמאיר את הרצון העיגולים יכולים לקבל אף ללא מסך.

ולכן הם יכולים לקבל את האור מקיף אפי' לבחי' הד', בשונה מהאור פנימי שמתקבל בקו רק בג' הבחינות.

בנוסף, למדנו את ההבדל בין שלושת המושגים המדברים על עשר הספירות:

א) ד' בחינות. שהם החומר של הנאצל, הם עצם ההשתוקקות.

ב) נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. שהם האורות המתקבלים בתוך הכלים.

ג) כתר, חכמה, בינה ת"ת (שמתחלקת לשש) ומלכות. שהם מבטאות את צורת הרצון. כלומר, היה אור בא"ס והסתלק בצמצום, וכעת יש בנאצל עשרה רשימות שהם זיכרון ממה שהיה לו, שהם משתוקקות לאותם האורות שהיו להם בא"ס (כתר משתוקק לאור הכתר, חכמה לחכמה וכו').

שאלות חזרה חלק ב' עמוד מ':

1. אילו ב' הארות ישנן מהא"ס לאחר הצמצום?
2. מה ההבדל המהותי בין הארת המקיפים להארת הפנימיים?
3. מדוע אין האו"מ מאיר בצורה עגולה לאחר הצמצום?
5. הגדר ד' בחינות, ספירות ונרנח"י.

שיעור שמע:

‎תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

שאלות חזרה חלק ב' עמוד ל"ט:
1. מדוע אין עיגול הכתר שסמוך לאור א"ס דבוק בו?
2. מהי הדרך היחידה כדי שהכלי דעיגולים יקבל אור?
3. מדוע כלי דעיגול נחשב מבחינה מסויימת לחשוב יותר מהכלי דקו?
4. מה ההבדל ומה המותף לאו"פ, או"מ ואור סובב?

שיעור שמע:

‎תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

בעמוד ל"ח אנו ממשיכים ללמוד על התפשטות הקו ואומרים שהקו הוא קו אחד (ולא ג' קוים) ובעיקר מדגישים כמה דברים. דבר ראשון, האור המתפשט בקו כרגע הוא פחות מהאור שהתקבל במלכות בא"ס. ולכן הוא נבחן "למים". עוד למדנו שהקו מתפשט בסדר של ד' בחינות ושורש: כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות. עוד דבר שהתחלנו ללמוד הוא שכאשר אור הקו מתפשט לעיגול, ישר כשמתחיל להתפשט (כלומר כבר בבחינת הכתר) הוא מתעגל ונעשה "גלגל". את עניין זה נבאר בהמשך יותר.

שאלות חזרה חלק ב' עמוד ל"ח:

1. מדוע מתפשט האור לאט לאט בבחינת הקו?
2. מה ההבדל בין אור למים והיכן נוכל לראות הבדלים?
3. מה הכוונה שאור הקו המתלבש בעיגול נקרא גלגל?

שיעור שמע:

‎תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.

1. הסבר את המושג צינור ואת סוג השליטה שישנה בו?
2. הסבר והבא 10 דוגמאות לחוק "כל מה שהוא רצון במדרגה העליונה הוא כח מחייב במדרגה תחתונה הנאצלת בסיבתה" ולמד חוק זה על פה.
3. הסבר את הכתוב בתיקונים: "הפוך רצון ותשכח צינור".
4. מה ההבדל ומה המשותף בין צמצום למסך?
5. הסבר את המושגים עיגול, צינור וקו.

שיעור שמע: