שאלות חזרה א'שכה-א'שכו
1. מה ההבדל בין עזקא דכיא לרבה?
2. מדוע קרא לגל' אזקא רבה ומה הדיוק שכעת קורא לו עזקא דכיא?
3. לשם מה נזקקים ב' התיקונים הראשונים שעתיק עושה בראש דא"א לשאר פרצופי אצילות – כיצד הם שומרים שלא תהיה שבירה כמו בעולם הנקודים?
4. מדוע עזקא דכיא נחשבת למרובע לעומת עזקא רבה שנחשבת למשולש?
סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:
מה אנו הולכים ללמוד היום?
להעמיק את ההבנה והידיעה בב' התיקונים הראשונים, שהם נתנו את האפשרות לגנוז את בחינת או"א עילאין, דהיינו את אותו אור של ג"ר דחכמה שקיבלנו בנקודים, כבר לא ניתן לקבלו, וצריך לקבע את עולם אצילות, עם ב' התיקונים הנ"ל, כדי שלא יוכלו לקבל ג"ר דחכמה, אלא רק ו"ק דחכמה, כי אם יקבלו ג"ר דחכמה, אז עלולים לעבור שוב על צ"א, וזה ו'דאי שלא רוצים, וככה מחזקים את הפרסא, להגיד שמקבלים ג"ר דחכמה, זה אומר שיקבלו חכמה , אבל לא במקומם.
יקבלו חכמה רק עם אח"פ דעלייה ולא במקומם, וזה אחד המובנים של ג"ר דחכמה,
ופה רוצה להדגיש לנו 2 מושגים:
1. עיזקא דכיא (טבעת זכה) – אותה בחינת טבעת שסוגרת את גלגלתא בבחינת הזכר, כדי שהוא לא יתן חכמה במדרגה ותמיד יהיו חסדים מכוסים,
2. עיזקא רבה- – האמא גם צריכה עיזקא " והעיזקא שהאמא מקבלת, היא מקבלת מצד המו"ס מצד הגבורה, היא נקראת עיזקא רבה.
אומנם קראנו להם ביחד עיזקא רבה, כי דברנו באופן כללי, ועכשיו כאשר יבוא לפרט לנו את הדברים, אז יראה לנו את ההבדל בין
• עיזקא דכיא- שזה יותר מצד הימין מצד גלגלתא,
• ועיזקא רבה, שזה יותר מצד שמאל,
ורוצה לתת לנו את ההבדלה וההפרדה בין ב' המושגים הללו, כדי שנלמד כל אחד מהם בניפרד.
ואלו יהוו לנו את ב' התיקונים הראשונים שבהם כבר דבירנו, ופה אנו הלכים להעמיק קצת את השיחה בהם. _(2.30)
אות ס"ה- או"פ המשך
.
אלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא וכו' שהיא אלקים דההין, בסוד האחורים דגבורה דעתיק שנתלבשו ונסתמו במו"ס דא"א הנקרא עזקא דכיא: (אז הנה אנו רואים מפה, למי הוא קורא עזקא דחיא? לכאורה לצד הגבורה, שהוא אומר שזה אחוריים דאלקים דהיין . א- אל- אלק-אלקי-אלקים., אז הוא לומד את האחוריים האלה בבחינת העזקא דכיא, אבל למדנו שעזקא דכיא זה בגלגלתא
למה הוא קורא פה עזקא דכיא לבחינת הגבורה למו"ס?
הרי מו"ס בכלל מקבלת מצד הגבורה! איזה עזקא זו?
אז בהמשך הוא יאמר לנו, שבאמת היה צריך לקרוא לזה עזקא רבה, דבר באופן כללי ולא פרט לנו, ולכן אמר עזקא דכיא. (3.36)
1) כבר נתבאר לעיל בדיבור הסמוך, אשר גילוי גבורה הזו בדיקנא מתחלת מתיקון הט', הנקרא לאלפים, שהוא( בגימטריא) בחינת אחורים דאלקים דההין (שבאחוריים זה א- אל- אלק-אלקי-אלקים, עם מילוי של ההין, שזה בגימטריא אלף )שבגימטריא אלף, ( יוצא 1001 עם הכולל) וה"ס החכמה, (בסוד ואאלפך חכמה )
דבחינת או"א הפנימים(מדגיש או"א הפנימיים להבדיל מאו"א העליונים.
• או"א העליונים- הם או"א שיוצאים בחסדים מכוסים
• וכאן מיה הם בחינת או"א הפנימיים? זה אותם או"א של עולם הנקודים, שעליהם אי אפשר להוציא עכשיו קומת אור. אז הם פנימיים כי הם מהפרצוף הקודם, אי אפשר לקבל עליהם אור.)
ששמשו בנקודים שנגנזה בסבת הגניזה דמלכות דצמצום א', (הרי מה שאומר פה שמלכות דצ"א נגנזה ברדל"א, אז אם היינו רוצים לדייק היינו אומרים:
שישנם פה ב' תיקונים:
1. תיקון של מלכות שנגנזא ברדל"א
2. ותיקון של גניזו של או"א עילאין- או"א הפנימיים
• או"א הפנימיים זה ג"ר דחכמה
• ומלכות שנגזנא ברדל"א, זה מדרגת יחידה
אז היינו צריכים לומר פה :
לא שמלכות שנגזנא ברדל"א- אלא שעל או"א אי אפשר לקבל אור—זה נגנז! שזה כנגד היכל ולבוש.
אלא מה: שגם כאן אפשר לומר: שכל מה שאו"א נגנזו, זה בגלל הגניזה של צ"א
אם היינו רוצים יותר לדייק:
הגניזה של מלכות של צ"א גרמה גם לגזניזו דאו"א
ופה התיקון הוא של גניזו דאו"א
כי ע"כ לא יש' בא"א ובעתיק כי אם ט"ס, (
• אם יש ט"ס, אז מה עם מלכות? (אין מלכות כי נגנזא ברדל"א) על מה הם יעשו זווג?
• האם על היסוד יעשו זווג?
• אבל על היסוד, אי אפשר לעשות זווג, למה? כי אין מלכות אין נקבה, יסוד שייך לט"ר
• אז צריך נקבה, אז על מי יעשה זווג?
o על עטרת היסוד.
o שעטרת היסוד זה מלכות שהצטרפה ליסוד, ומשמשת לו כעטרה" ועל זה הוא יעשה זווג.)
o ועטרת היסוד נעשתה למלכות, (הכוונה לנקבה ) שהיא, בחינת המלכות דה"ת דצמצום ב', כנ"ל,
o ואלו או"א הפנימים שנגנזו מכונים אלפים, בסוד ואאלפך חכמה וכו',
• ועליהם(על או"א האלה שהם ג"ר דחכמה) נעשה עזקא שפירושו, כמו טבעת וחומה מעטר עליהם שלא יתגלו עוד,
• כי המסך שלהם הוא בחי' המלכות דצמצום א' שנגנזה ברדל"א. וכיון שאין עוד זווג עליה ע"כ גם הם נגנזו יחד עם המלכות הזו.
לאחר שאמר שמלכות נגנזא ברדל"א, עכשיו אומר שגם או"א נגנזו. למה?
כיוון שאין עוד זווג עליה, אז גם הם נגנזו יחד עם המלכות- וזה נקרא גניזו דאו"א.
וזה אומר: שאם אני רוצה לקבל חכמה, אבל במסגרת צ"ב, ואני רוצה לגנוז את צ"א, אז עצם הגניזה של צ"א, הוא אומר, שאני גם חייב לגנוז את הג"ר דחכמה, ולא רק את המלכות. לא רק את אור היחידה ורק את מלכות אני לא אקבל, מצד גובה האור, אני גם לא יכול לקבל ג"ר דחכמה. (7.55)
אז עד לפה מיקמנו את ההבנה איזה תיקון צריך לעשות פה באצילות.
• צריך לעשות את ה תיקון של מלכות שנגנזא ברדל"א- זה תיקון אחד
• וצריך גם תיקון של גניזו דאו"א שאותו נלמד עכשיו איך הוא נעשה).מדוע הוא נעשה? כי קבלה של ג"ר דחכמה, אפילו שזה על בחינה לא של מלכות, לא של יחידה, אבל זה על צ"א, ועל צ"א אסור לקבל(8.36 )
וענין הגניזה הזו, ( גניזו של של או"א הפנימיים- של ג"ר דחכמה) הוא(צריך לעשות גניזה הן בזכר ובן בנקבה )
• הן בזכר
• והן בנקבה,
כי בחינת קומת האור עצמו, שהיא קומת חכמה שהיתה בנקודים( דהיינו ג"ר דחכמה), נגנזה בזכר, שה"ס ראש הא' הנקרא גלגלתא,
שלמדנו שהראש התחלק לזכר ונקבה:
• גלגלתא- ראש דזכר,
• ומו"ס- ראש דנקבה )
המלבשת החסד דעתיק, שנתבאר לעיל אשר עתיק תיקן אותה בחסד עליון הנקרא יומם יצוה וכו', שהוא בחינת החסדים דג"ר דבינה שאינם מקבלים אור החכמה ונשארים תמיד בסוד אוירא, (מהו סוד אוירא? זה חסדים, זאתא ורמת שגם אם יגיע חכמה למדרגה הם יישארו באויר- בחסדים ולא יקבלו חכמה. למה? כי הם חפתים בחסדים, העזקא הזו זה תיקון מיוחד- שגם אם יבוא חכמה- הם שמורים מלקבל חכמה ) כנ"ל. (10.00 )
ונמצא שבתוך אוירא דכיא זו, גנוזה קומת או"א הפנימים שלא יוכלו להתגלות(כלומר סוגרים אותם ) כמ"ש הרב לעיל, שאין או"א נמשכים מבחינת אור(חכמה ) דאשתאר(שנשאר מהאויר ) מאויר(כי הרי, אם הוצאנו מחסדים מהאויר את הי', אז נשאר אור. אז אומר שבגלגלתא הזו, יש בה ם' והם' הזו בגלגלתא, גורמת לכך שהיא לא תקבל אור חכמה. )
הם' הזו בגלגלתא, גורמת, שאם יבוא חכמה במדרגה, היא סוגרת כמו בטבעת את בחינת> ג"ר דחכמה ונשארת בחסדים,
ואפילו אם יבוא אור ע"ב ס"ג ויוריד ה"ת,למרות זאת היא תשאר גנוזה וגונזת את או"א הפנימיים ולא נותנת להם להתגלות, כלומר לא עושה זווג פב"פ עם חכמה, נשארת בחסדים.
אלא רק מבחינת רוחא דגניז בעתיק יומין, ( ממה הם מתפשטים?)
בבחינת הי' שבאור, (מה זה י' שבאור? הכוונה לאו"א עילאין, בסוד י' דשם הויה, שיוצאים לבחינת פרצוף או"א שגם הוא מכוסה בחסדים מכוסים, שהוא כנגד הימין.
שרטוט ב' (14.50
עתיק
א"א
שורש שורש עזקא דכיה עזקא רבה
חסד גבורה גלגלתא- ם' דצלם מ. סתימאה אוירא חסדים מכוסים) ׁ בוצינא דקרדינותא
חסדים
מכוסים
או"א עילאין אמא (ישסו"ת)
(חסדים מכוסים)
זו"ן הגדולים (מחזה ולמטה) מלכות
(חסדים מכוסים)
שלמדנו שמהי' נמשך אבא שהם או"א עילאין שהם גם בחינת חסד, דהיינו בבחינת ם סתומה. 12.03 )
שע"כ יוצא אבא עלאה דאצילות בסוד ההעלם וגניזה. עש"ה.
הרי שמקום ( מקו ם הכוונה לשורש) הגניזה דאבא עלאה הנקרא אל"ף, הוא תוך הגלגלתא דא"א. ( למה? כי גלגלאת דאריך ראש הזכר, הוא השורש לם' הזו שעושה את הסתימה) שהיא נקרא משום זה עזקא דכיא, הסוגר על אבא עלאה דנקודים שלא יתגלה משם למטה באצילות.
(מי נקרא עדקא דכיא , איזה טבעת?
• הטבעת שיש על גלגלתא, למה היא נקראת "דכיה", זכה ?
• למה החסדים האלה נקראים זכים, למה נקראת- טבעת זכה ?
כי היא יושבת על ראש של זכר, שהוא עצמו זך מאד, הוא רק ( 13.33)
ענן התיקון השני של הגבורה הנהנגזת במו"ס
ובחינת הגבורה עצמה הנגנזת במו"ס, (
שזה התיקון השני- למדנו שהגבורה שהוא צ"א, שנכנסת למו"ס נקראת בוצינא דקרדינותא, ואמרנו שגם היא עושה סיתום
והרי קודם הוא אמר לי, שזה עזקא רבה
דהיינו במה שמלבשת לגבורה דעתיק, כנ"ל, היא מעלמת על אמא עלאה דנקודים, שלא תתגלה, (מי זאת אמא עליאה ? ר' שרטוט ב'
אולי התכוון לאמא עילאה לאמא (ישסו"ת) שנמצאת (בשרטוט) מתחת מו"ס
לדעתי אבא ואמא עומדים כאן ימין ושמאל , ולימין ושמאל שלהם משפיעים:
• גלגלתא לבחינת אבא
• ומו"ס לבחינת אמא
איזה אמא עילאה? דנקודים
. כי בהגבורה הזו, נמצא בחינת המסך והעביות שעליהם יצאו קומת או"א הפנימים דנקודים, (אז היא מעלימה על המסך הזה של צ"א, כדי שהאמא לא תבוא ותגיד לאבא, אני רוצה עכשיו ג"ר דחכמה , כדי לתת לבנים ,
הרי את יודעת שאסור לך לקבל
אז היא תבוא ותגיד לו יש לי מסך, אז תן לי,
הוא יש לו- יכול לתת לה, אם היא תבוא אליו ככה, הוא יתן לה. אם יש לה מסך
אז מה עשו כלפיה ?
כלפיו- לא נתנו לו חכמה לתת
וכדי שהיא לא תהיה במצב: שאני מבקשת ואין לי גם אצלה, בחינת עזקא, בחינת גבורה, שלא תבקש את האור,שלא יהיה לה מסך בכלל. סתמו לה את המסך הזה של צ"א (15.55)
• אשר בחינת האור נבחן על שם אבא,
• ובחינת המסך של הזווג נבחך על שם אמא
• . החסד . מי עשה את העזקא? חסד דעתיק שהתלבש בגלגלתא, שהוא עשה את העזקא דכיא והשפיע אותו לאבא
לעומת זאת,
• הגבורה- שהתלבשה במו"ס, היא עשתה את בחינת העזקא שיש במו"ס , שמשפיעה על אמא עילאה ולא על אבא.
הרי שבחינת אמא עלאה נגנזה במו"ס.
וע"כ נקרא מו"ס בשם
עזקא רבה.
( הוא מדייק לנו את העניין ואומר:
איך קורא להפסק ש עושים מבחינת הגבורה? עזקא רבה. (17.05)
( דכורא שהוא אבא) נקרא עזקא דכיא ( למה נקרא עזקא דכיא?) יען נוטה אל החסד, ע"ד הנ"ל באוירא דכיא
. ומוחין דאמא נקרא עזקא רבה בסוד מה תעשה לשמך הגדול" דהיינו כמבואר שגניזה דמוחין דאבא, שהושרש בגלגלתא דארך אנפין, (ואיפה השורש היותר מוקדם ? בחסד דעתיק) נקרא עזקא דכיא ( למה?) , כמו שנקרא אוירא דכיא, ( אז למה גם לא נקרא אוירא דכיא? היות ויש שם גניזה שלא נותן לג"ר דחכמה להתגלות מצד האור ולכן הוא נקרא עזקא. 18.11)
אז הבנו למה הוא נקרא עזקא ולמה הוא דכיא:
• עזקא- מצד הגניזה
• דכיא- מצד שזה מקום זך של גלגלתא שהוא רק זכר, וגם מקבל מטעם החסד)
אלא על שם הגניזה דמוחין דאבא, נקרא עזקא, כנ"ל
, אבל הגניזה דמוחין דאמא שהושרש במו"ס, נקרא עזקא רבה, שאמא זו ה"ס שם הגדול המרומז בכתוב מה תעשה לשמך הגדול. ( 18.36)
ובזה תבין, שמה שכתב מקודם לכן, שמו"ס נקרא עזקא דכיא, תיקן אח"כ, (מה הכוונה תיקן?ה כוונה לדייק) במה שמחלק בין מוחין דדכורא למוחין דנוקבא.
( באופן כללי כשהוא שלא חילק בינהם קרא להכלד עזקא דכיא
כי מקודם לכן כשכתב שמו"ס נקרא עזקא דכיא, לא ירד לחילוק זה אלא כתב סתם ( באופן כללי, אולי אפשר לומר ע"ש הזכר שהוא העליון, אולי הוא בכלל מאתים מנה) , כיון שהמסך שעליו נעשה הזווג נגנז במו"ס, ( אז מה הוא מדגיש פה? המסך- זה הדגש במשפט זה). שמצד המסך נגנז במו"ס
הרי כל קומת או"א הפנימים נגנזו בסבת גניזת הגבורה שם, וע"כ אפשר לקרוא גם את מו"ס בשם עזקא דכיא, ( אז נותן תירוץ למה בכל זאת אפשר לקרוא לזה עזקא דכיא) כי גם קומת אבא נמנעת על ידו. ( 20.12)
( אז מטעם מה שעזקא רבה דוחה ולא נותנת לאור מצד הזכר להתגלות , אפילו אם היה לו, אז אומר גם זה נקרא עזקא רבה, כי הוא דוחה' ' מצד מה שהוא דוחה את הזכר.- זה כדי לתת הסבר למה הוא אמר קודם למו"ס עזקא דכיא, שהיה צריך להגיד עליה, עזקא רבה)
אמנם עתה מחלק בין המוחין דאבא, שהם בחינת האור שבקומה, ובין מוחין דאמא שהיא בחינת המסך והעביות שעליהם נעשה הזווג להמשכת הקומה. ומבחינת התחלקות זו, (שמחלק בין האור לבין המסך) נקרא מו"ס עזקא רבה, והגלגלתא עזקא דכיא. (גלגלתא הוא האור)
לכאורה אומר כך:
• המו"ס היא הכלי- עזקא רבה,
• ולכן הוא דוחה את האור, ויש גם גניזה על האור
מה צריך להגיד?
אין גניזה על האור, גלגלאת הוא לא האור, הוא הזכר שמשפיע
ר"ל, הזכר הוא המשפיע את האור, ולכן קרא לו אור" ויותר טוב לקרוא לו המשפיע, כדי שלא נחשוב , אצל בעה"ס זה היה פשוט, שלא מדבר מהאור, ואם אומר אור, הכוונה היא המשפיע, כי לא מדברים מצד האור, אין לנו תפיסה באור.
למדנו שיש לנו 3 דברים:
• המאציל
• האור
• והנאצל
וכל התפיסה שלנו היא רק מצד הנאצל. ואנו גם לא יכולים לדבר מעצמותו, וגם מהאור לא נדבר, רק מהתפיסה של הנאצל אתה אור, מזה אפשר לדבר.
העזקא הנמצא פה (במו"ס )… והוא(?) שולט על האמא הפנימית שלא תתגלה באו"א עלאין, וגם לא בגלגלתא (22.40)
וזה אמרו "כל בחינת מוחין נקרא עזקא, (ר"ל כל הגבלה על מוחין) לפי שהמוחין נחלקים לד' חלקים:
• חו"ב, (חכמה- ימין, בינה- שמאל) (סה"כ= ב' מוחין)
• ודעת(באמצע) הכולל חו"ג(חסדים וגבורות- כי אין זווג= לכן זה ב' מוחין)
o (אם יש זווג אז החסדים וגבורות מתאחדים לדעת שהיא אחת (ואז יש ג' מוחין: שחוכמה, בינה דעת
o אם אין בדעת זווג , אז החסדים והגבורות הם ניפרדים , ואז יש ד' מוחין- שהם חכמה, בינה, חסדים וגבורות)
(ברגע שאין זווג, אז הם נעשים ד' ולא ג', ואז הדעת מתחלקת לחסדים וגבורות) 23.08
ענין ם' דצלם- ד' מוחין
ואלו הד' מוחין נעשים ד' ווין מרובעים ונעשים ם' סתומה דלםרבה המשרה" וזה רומז למ"ש לעיל באורך, אשר זה הראש הא' שנקרא גלגלתא.
הוא שורש של הם' דצלם, שהרב פירש אותה לעיל משום שיש בה ד' מוחין (שהם חכמה , בינה חסד וגבורה) חו"ב חו"ג והם או"א עלאין. (למה קורא להם ד'? כי בדעת אין זווג, ולכןה חסדים והגבורות הם ניפרדים, ואז יש ד' בחינות מוחין ואז הם בסוד ם'
לעומת זאת: ל' דצלם
ענין ל' דצלם- ג' מוחין
אבל ל' דצלם יש בה ג' מוחין חו"ב ודעת(חוכמה בינה ודעת, רק שפה הדעת לא מופרדת לחסידם וגבורות אלא הדעת יש בה זווג, ולכן היא נחשבת לדבר אחד" כי היא מזווגת בין חסדים לגבורות.
למה ל' דצלם,-כן עושה זווג ו-ם' דצלם לא עושה זווג?
כי אם ם' היה עושה זווג בבינה, ולא בז"ת דבינה, אז בינה היא חסדים , אבל של שלמות.
ולכן כשבינה מקבלת את האור חכמה היא צריכה לקבל ג"ר דחכמה. למה? כי היא ג"ר דבינה.
אז כשג"ר דבינה מקבלת חכמה, כמו למשל ראש דגלגלתא" אז איזה חכמה הוא מקבל בגוף ? ג"ר דחכמה. למה? כי מי שמחזיק את החכמה הזו זה בינה,שהיא נקבה שיש בה שלמות, שלמות של חסדים, אבל שלמות.
לעומת זאת ז"ת דבינה- מחזיקה רק הארת כחמה" כי החסדים שלה הם חסדים של חוסר שלמות.
ולכן כאשר אומר שהל' דצלם, היא זו שתעשה זווג ולא ה- ם', לא או"א, ולכן הם ם', ואומר בעצם,
• שאני רוצה כאלה חסדים, שלא ילבישו לי את הג"ר דחכמה. למה? כי אסור לי לקבל ג"ר דחכמה,
• ולכן הוא הולך לז"ת דבינה, ואומר: ז"ת דבינה, הם יעשו זווג- ל' דצלם- זה נקרא ג' מוחין, אבל לא סתם ג' מוחין, אלא ג' מוחין שבל', ג' מוחין שבישסו"ת, ג 'מוחין שנותנים רק הארת חכמה ולא ג"ר דחכמה.
• ולכן נבחרה הל' ,הז"ת דבינה- היא לעשות את הזווג. (25.40)
) כי החו"ג נתיחדו שם למוח אחד (עי' בדף א' ס"ט אות קכ"ד ואות קכ"ז. ובדף א' ע"ב אות ק"ל ובאות קל"ד) ונתבאר שם הטעם, כי הזווג המגלה הארת חכמה לחוץ תוך הבינה, נעשה ע"י יחוד החו"ג שבדעת, ואז נעשים למוח אחד. (שנקרא דעת המזווג) וכיון שאין הזווג הזה נעשה באו"א עלאין, (למה?) להיותם תמיד בבחינת חסדים מכוסים, (לא עושים זווג על חכמה),
ע"כ נחשב החו"ג שיש בדעת שלהם, לב' מוחין, וכיון שאין שם הזווג הזה דדעת, נמצאים החסדים סתומים מהארת חכמה, ( כי הם מקבלים רק חסדים בלי חכמה)
הרי שד' מוחין ובחינת עזקא הגנוז באו"א הפנימים ענינם אחד,
(מה הענין שלהם? מניעת הזווג)
כי מתוך שאינם עושים זווג בחו"ג שבדעת שלהם,
ע"כ נעשו לעזקא, המקיף כמו טבעת למוחין דאבא הפנימי,
שאינו יכול להתגלות משם.
עש"ה. ואין להאריך.
והנה נתבאר שמוחין דע"ב נקראים עזקא.
אבל מוחין דל' דצלם, המתגלים בישסו"ת אינם נקראים עזקא, (למה? כי עזקא זה דבר שעוצר את המדרגה מלעשות זווג, ועם ל' דצלם כן עושים זווג, ולכן הם לא נקראים עזקא)
ומ"ש הרב כל בחינת מוחין, כוונתו למוחין דע"ב, (שבאים דרך עזקא)
כי רק הם נחשבים למוחין דהולדה כנודע(ולכן להם הוא קורא זווג, ולכן השם זווג על בחינות אחרות הוא שם מושאל)
. והנה נתבאר היטב ב' תקונים קדמאין של ז' תיקוני רישא, (שאיך נקראים ב' התיקונים הראשונים?) שהם גלגלתא ומו"ס. (שעליהם נעשה ב' התיקונים שהם עזיקא דכיא ועיזקא רבה) (28.20)
שואל: למה או"א דנקודים קיבלו ג"ר דחכמה?
כבר מד' בחינות דאור ישר, ג"ר דבינה חפצים בחסדים.
צריך להבין:
בכל זווג יש זכר ונקבה. והנקבה קובעת את סוג ההתפשטות שיהיה לזכר.
הזכר נותן חכמה.
וכאשר אנו רוצים לעשות תיקון, אנו עושים תיקון הן לנקבה והן לזכר.
• לזכר עשינו תיקון שלא יבוא לתת אור של ג"ר דחכמה
• ולנקבה עשינו תיקון , שלא תוכל לקבל ג"ר דחכמה.
מי היא הנקבה המקבלת ג"ר דחכמה? קוראים לה ג"ר דבינה
כשג"ר דבינה פועלת לטובת הבנים, אז האי מקבלת ג"ר דכחמה
אבל אם ז"ת דבינה פועלת כדי לקבלת חכמה לבנים,, אז היא מקבלת רק ו"ק דחכמה.
ולכן תלוי מי זאת הנקבה.
מקווה שלמה- כמו ג"ר דבינה בטבעה, היא מקבלת חכמה, היא מבטאת את זה כשלמות של חכמה. ולכן אי אפשר היה לתת לה לבטא- ככה היא בתתה בעולם הנקודים, כך היא בתתה בגלגלתא, ע"ב. ולכן גם בנקבה, היינו צריכם לעשות את התיקון הזה- שלא יקבלו יותר ג"ר דחכמה. (29.45)
אות ס"ו
סו) ונמצא כי גבורה דעתיק, לא נתגלו הדינין אשר בה, עד שנמשכו בדיקנא, (מדוע? כי בעתיק הגבורה נמצאת למעלה מהמסך)
ואמר(למה?) כי הם אלף עלמין דחתימן בעזקא דכיא כו', כי הגבורה דעתיק נקרא אלף עלמין, והיא חתומה וגנוזה תוך החכמה, (איך?ע"י מסך דצ"א של א יכול להתגלות, ולכן הוא גונז את השימוש בצ"א וזה נקרא קו שמאל) (מי החכמה שמדוברת? מו"ס) מוחא סתימאה דא"א, (מוחא סתימאה דאריך נקראת חכמה- כי הגלגלתא נקראת כתר. יש כתר וחכמה במדרגה)
הנקרא עזקא דכיא. (מדייק למטה (לומר עזקא רבה, ומה שאומר דכיא זה שם כללי)
(31.14)
אות ס"ז
סז) והענין, כי נודע כי הגבורות נקראו אלהי"ם, (היות וגבורות הם לשון רבים, ולכם נקראו בשם אלקים)
והאחורים של אלהי"ם דמילוי ההין, הוא בגימטריא אלף, (? זה בגימטריא 1001 ) כזה(כל כתובים א האחוריים של אלקים
• : אלף,
• אלף למד,
• אלף למד ה"ה,
• אלף למד ה"ה יו"ד
• , אלף למד ה"ה יו"ד מ"ם
שמוסיפים עוד אותיות, אז מוסיפים עוד דינים.
וכך יוצא 1001
. ואלו הם סוך האלף עלמין, שהוא אלהי"ם דההין בסוד האחורים דגבורה דעתיק, (שימו לב, שמדובר בגבורה, למרות שקודם אמר עזקא דכיא)
שנתלבשו ונסתמו במוחא דא"א, הנקרא עזקא דכיא כנודע. כי אין העליון מתלבש בתחתון אלא בסוד אחורים לבד, ולא הפנימיות, כנזכר. (ולכן היות ולמעלה דעתיק הוא בחינת אלקים, ועל -כן בא"א ובמו"ס שהוא תחתון לעתיק יהיה בבחינת ריבוי) (33.23)
אות ס"ח
סח) והטעם, דע כי כל בחי' מוחא נקרא עזקא, (מה זה כל בחינת מוחא? כל מוחא דמוחין דחכמה שהם בחינת הולדה הם נקרא עזקא)
לפי שהמוחין נחלקין לד' חלקים שהם חו"ב, ודעת הכולל חו"ג, כנ"ל. ואלו הד' מוחין, נעשים ארבע ווין מרובעין, (שסוגרא 4 ווין, 4 צלעות למרובע) כזה ונעשית מ"ם סתומה דלמרבה המשרה, (המ' שלמרבה צריכה להיות כתובה כם' (מ' סופית), כמו הרחם שבאמצע הגוף כ-ם') הנקרא עזקא, כנזכר בתיקונים ריש תיקון ה' דט"ו ע"ש,
איך מבנצינא דקרדינותא(שזה אותה המלכות שנמצאת במו"ס)
אתעביד הך עזקא, (נעשה זו הטבעת) והיא כעין חותם מרובע, הנקרא עזקא. (עד כאן דיבר על עזקא רבה, על עזקא שבמו"ס) ואמנם יש
• מוחין דכורין,
• ומוחין נוקבין,
והמוחין דדכורא שהוא אבא, נקרא עזקא דכיא, יען נוטה אל החסד(כי מלביש על חסד דעתיק)
, ע"ד הנ"ל באוירא דכייא, ומוחין דאמא, נקרא עזקא רבא, (והנה פה הוא מדייק) בסוד מה תעשה לשמך הגדול. (דהיינו אלקים גדולים) (35.19)
אות ס"ט
סט) והנה המוחין דא"א הם חכמה, כי הבינה שלו ירדה בגרון, ולכן נקרא עזקא דכיא(ר"ל שהפריש את אותה בינה, שהיתה צריכה להיות נקבה לחכמה כדי שממנה ימשך ג"ר דחכמה למדרגה). ולהיות כי זה המוחא דא"א, הוא המוח הא' שבכל האצילות, אשר בו התחילו המלכים להתברר ע"י ההיא גבורה דעתיק(שאמרנוש גבורה דעתיק היא המבררת), כנ"ל, לכן נקרא עזקא דכליל כל עזקאן(שהעזקא הזו, הוא בחינת כל המוחין בעולם אצילות, והוא הגבולין של כל המציאות, איך לעשות את הגבולין), כי כל שאר המוחין מתפשטין ונמשכים מהאי מוחא דא"א. (יוצא שהטבעת ההגבל שכולל את כל ההגבלים לאחר מכן, כולם בחכמה עשית, גם את המגבלות האלה שיש בעזקא.) (36.33)
אות ע'
ע) ואמנם כל אלו הגבורות שהם אלף עלמין הנזכר כאן, לא אתגלו בחינת גבורתם ותקפם בהאי מוחא, (למה? הוא יכול להתגלות בגבורה דעתיק, אפילו לא בראש דא"א. מדוע?)דהרי הוא שקיט ויתיב(הרי הוא שקט ויושב) כחמר טב על דורדייה(כיין טוב על השמרים) כנ"ל, עד שיצאו בדיקנא דא"א ושם נתגלו, (דהיינו איפה תתבטא השמירה הזו? בדקנא דאריך) כמ"ש בעלמא קדמאה ע"ש, וז"ש, ומהאי דיקנא אשתמודע כו'(הם נתגלו מהדיקנא)
. ואלו האלף עלמין הם שרש כל הדינין כולם, ומכאן נתפשטו בכל שאר המקומות. (יוצא ששם במו"ס דגלגלתא, הוא השורש לכל הגבולין, ומכאן יתפשטו לכל שאר המקומות)
ובדיקנא, שם התחלת גילוים(לא מקורם אלא גילויים של דינים והגבורות)
, כי לכן שערי הדיקנא הוי קשישין ותקיפין(שערות הזקן הם קשים – לא כמו השער של הראש שהוא חלק)
, ואמנם היותם אלף עלמין ג"כ הוא, כי המוח כלול מחו"ג, שהם
• ה"ח
• וה"ג
כל אחד כלולה ממאה, (יוצא, 500 חסדים ו-500 גבורות וביחד הם 1000)
הם אלף. (38.33)
למדנו היום, 2 אבחנות:
• למדנו מה זה עזקא רבה,
• ומה זה עזקא דכיא
ובעצם הוספנו יותר ,כדי להבין מה זה עזקא רבה,שהיא הגבול שנעשה על צד האמא הפנימית כדי שלא יהיה לה מסכים, על בחינת חכמה,
חוץ מהעזקא דכיא ,שלמדנו עד כה, מצד האור, שלא יהיה לה אור חכמה, ע" התיקון של חפץ חסד שידחה את החכמה.
ואלה ב' העיזקות, הם ב' התיקונים הראשונים, שכמובן, עוד לא סיימנו את הדיבור בהם, ועוד נדבר מהם. (39.26)
הקודם